האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "ייעוץ טרום הריוני - נייר עמדה"

מתוך ויקירפואה

 
(21 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{נייר עמדה
+
{{ערך בבדיקה}}
|שם נייר העמדה= ייעוץ טרום הריוני
+
{{נייר עמדה גינקולוגיה
 +
|שם נייר העמדה= נייר עמדה מספר 21 - ייעוץ טרום הריוני
 
|תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]]
 
|תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]]
|האיגוד המפרסם=[[האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]{{ש}}[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים]]
+
|האיגוד המפרסם=החברה הישראלית לרפואת אם עובר{{ש}}[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]
 
|סימוכין=
 
|סימוכין=
|קישור=[http://www.obgyn.org.il/niarEmda_info.asp?info_id=73498  באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]
+
|קישור=[https://cdn.mednet.co.il/2024/11/ייעוץ-טרום-היריוני.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]
|תאריך פרסום= 28 ביוני 2011
+
|תאריך פרסום= נובמבר 2024
|יוצר הערך= [[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]]
+
|יוצר הערך= פרופ' טל בירון שנטל{{ש}}פרופ' לירן הירש{{ש}}פרופ' חן סלע{{ש}}ד"ר הדר רוזן{{ש}}ד"ר דנה ויטנר{{ש}}פרופ' גלי פריאנטה{{ש}}פרופ' רינת גבאי בן זיו
}}  
+
}}
 
{{הרחבה|היריון}}
 
{{הרחבה|היריון}}
הייעוץ הטרום הריוני חשוב לצורך מניעה והפחתה של מומים מולדים ולשיפור תוצאות ההיריון {{הערה|שם=הערה1|The Importance of Preconception Care in the Continuum of Women' Health Care. ACOG Committee Opinion #313.Obstet Gynecol 2005 106: 665-666. Level III}} , {{הערה|שם=הערה2|Guidelines for perinatal care. American Academy of Pediatrics and the American College of Obstetricians and Gynecologists. 2002, 5th ed. Chapter 4: Antepartum care, Preconception care, p. 73-77. Level III}} , {{הערה|שם=הערה3|Guidelines for women's health care. American College of Obstetricians and Gynecologists, 2002 2nd ed. Part 3: Patient care, Preconceptional care p. 163-169. Level III}}.
+
==רקע==
 +
הייעוץ הטרום היריוני חשוב לצורך מניעה והפחתה של [[מומים מולדים - סוגים וגורמים|מומים מולדים]] ולשיפור תוצאות ההיריון.
  
ייעוץ טרום הריוני מבוסס על שלושה מרכיבים עיקריים: הערכת גורמי סיכון, קידום בריאות והתערבות. הערכת גורמי הסיכון יכולה לכלול: היסטוריה רפואית ומילדותית, בדיקה גופנית וגינקולוגית ובדיקות מעבדה בהתאם לצורך הקליני.
+
ייעוץ טרום היריוני מבוסס על שלושה מרכיבים עיקריים: הערכת גורמי סיכון, קידום בריאות והתערבות. הערכת גורמי הסיכון יכולה לכלול: היסטוריה רפואית ומילדותית, בדיקה גופנית וגינקולוגית ו[[בדיקות מעבדה]] בהתאם לצורך הקליני
 
 
ייעוץ טרום הריוני יכול להנתן בעת ביקור טרום הריוני מתוכנן או לנשים בגיל הפוריות הפונות לברור אי פוריות, ובנסיבות נוספות כגון  הוצאת התקן תוך רחמי או בקורת לאחר הפלה.
 
 
 
היעוץ כולל נטילת אנמנזה הכוללת היסטוריה רפואית, מילדותית, משפחתית, רקע גנטי, הרגלים וחיסונים. הבדיקה הגופנית תבוצע על פי שיקול קליני. יש, להמליץ על נטילת חומצה פולית, ולהפנות לבדיקות עזר ,לסכמן ולתת המלצות נוספות לפי הצורך.
 
 
<big>'''ועל כן עמדת האיגוד היא''':</big>
 
 
 
==בדיקות עזר ביעוץ טרום הריוני==
 
  
 +
==בדיקות עזר בייעוץ טרום היריוני==
 
ניתן לשקול ביצוע מקדים מתוך רשימת הבדיקות המומלצות בהיריון על ידי משרד הבריאות:
 
ניתן לשקול ביצוע מקדים מתוך רשימת הבדיקות המומלצות בהיריון על ידי משרד הבריאות:
#ספירת דם, יש לבצע המוגלובין אלקטרופוריזה בנשים עם MCV<78 או MCH < 27 לשלילת תלסמיה
+
*בדיקות סקר לנשאות של מחלות גנטיות. חשוב לידע על אפשרות להרחבת הבדיקות באופן פרטי
#סוכר בצום.
+
*סוג דם וסקר נוגדנים
#סרולוגיה לעגבת.
+
*[[ספירת דם]], יש לבצע המוגלובין אלקטרופורזה לשלילת [[טלסמיה]] בנשים עם 27>MCH {{כ}}(Mean Corpuscular Hemoglobin) או 78>MCV {{כ}}(Mean Corpuscular Volume)
#סוג דם, Rh וסקר נוגדנים בעקבות תבחין  Indirect Coomb's חיובי.
+
*[[גלוקוזה - Glucose|סוכר]] בצום
#שתן כללית ותרבית.
+
*סרולוגיה [[הפטיטיס B]] ו-[[הפטיטיס C|C]], ל - [[HIV]] ול[[עגבת]], נוגדני [[אדמת]]
#נוגדני אדמת בעת חשד קליני או פעילות מוגברת של אדמת .
+
*סקר נוגדנים ל-[[CMV]], [[טוקסופלסמה]]
#בדיקות סרולוגיה להפטיטיס B ו-C ו HIV תבוצענה לנשים בסיכון להדבקה.
+
*נוגדנים כנגד [[אבעבועות רוח]] - בנשים עם סטאטוס חיסוני לא ברור (מחלה קלינית או קבלת חיסון)
+
*[[תפקודי בלוטת התריס]] בהתאם לגורמי סיכון
;בדיקות אפשריות נוספות  עפ"י שיקול קליני אינדיבידואלי
+
*[[בדיקת שתן כללית|שתן כללית]]
#משטח צואר הרחם- PAP בהתאם להנחיות האיגוד בנייר העמדה הרלוונטי.
+
*[[משטח צוואר הרחם]] - PAP - ובדיקת זני [[HPV]] בהתאם להנחיות האיגוד בנייר עמדה מס' 113 - [[ניהול מטופלות עם תשובה לא תקינה של משטח מצוואר הרחם - משטח ציטולוגי (PAP SMEAR) או בדיקת זני HR-HPV - נייר עמדה]]
#תפקודי בלוטת התריס.
 
#נוגדני אבעבועות רוח- בנשים עם סטאטוס חיסוני לא ברור (מחלה קלינית או קבלת חיסון).
 
#סקר נוגדנים למחלות מדבקות: CMV וטוקסופלזמוזיס.
 
#בדיקות סקר גנטיות – יש להפנות לבדיקות הסקר למחלות גנטיות, בתלות במוצא.
 
  
 
==המלצות והדרכה==
 
==המלצות והדרכה==
 +
נטילת חומצה פולית מומלצת לכל הנשים לפחות 0.4 מ"ג ביום החל מ חודש אחד לפני ההיריון.
  
#נטילת [[חומצה פולית]] מומלצת לכל הנשים לפחות 0.4 מ"ג ביום החל מ-3 חודשים לפני ההיריון {{הערה|שם=הערה4|Lumley J, Watson L, Watson M & al, Periconceptional supplementation with folate and/or multivitamins for preventing neural tube defects. Cochrane Database Syst Rev, 2001;(3):CD001056 Level III}}. לנשים בסיכון גבוה למומים במערכת העצבים המרכזית, מומלצת נטילת חומצה פולית במינון של 5 מ"ג ביום.
+
לנשים בסיכון גבוה ל[[מום בתעלה העצבית - Neural tube defect|מומים במערכת העצבים המרכזית]], מומלצת נטילת חומצה פולית במינון של 4–5 מ"ג ביום.
#בנשים עם מחלות כרוניות מומלץ להעריך את חומרת המחלה והשפעתה על ההיריון בשיתוף הרופא המטפל באופן קבוע במחלה ובמידת הצורך מרפאת היריון בסיכון גבוה. מומלץ להרות רק לאחר איזון אופטימלי של המחלה, ובינתיים להמליץ על אמצעי מניעה מתאים. בנשים המקבלות טיפול תרופתי קבוע יש להעריך את הצורך בטיפול והתאמתו להיריון {{הערה|שם=הערה5|Betts T & Fox C, Proactive pre-conception counseling for women with epilepsy - is it effective? Seizure, 1999; 8: 322-327. Level III}}.
+
*יש להמליץ על נטילה של חומצה פולית במינון של 4–5 מ"ג ביום לנשים מקבוצות הסיכון הבאות: (בסוף השליש הראשון מומלץ לרדת למינון הנמוך של 0.4 מ"ג ליום):
#יש להדריך את הנשים להימנע מעישון, שתית אלכוהול או שימוש בסמים.
+
**נשים שהיה להן בעבר עובר או יילוד עם מום פתוח בתעלה העצבית - Neural tube defect
#עודף משקל טומן בחובו סיכון מוגבר לסיבוכי היריון. מומלץ להפנות להתאמת דיאטה לירידה במשקל לפני ההיריון {{הערה|שם=הערה6|Obesity in Pregnancy. ACOG Committee Opinion #315. Obstet Gynecol 2005 106: 671-675. Level III}} , {{הערה|שם=הערה7|The Role of Obstetrician-Gynecologist in the Assessment and Management of Obesity. ACOG Committee Opinion #319.Obstet Gynecol 2005 106: 895-899. Level III}}.
+
**נשים שיש להן או לבני זוגן מום פתוח בתעלה העצבית
#רצוי להתייחס לסביבת העבודה והסיכונים האפשריים להיריון ובמידת הצורך בשיתוף רופא תעסוקתי.
+
**זוגות אשר להם קרוב משפחה אח, אחות, אחיין, או אחיינית עם מום מולד בתעלה העצבית
#בנשים עם עבר מילדותי כושל או סיבוכי היריון קודמים, מומלץ לבצע ברור .
+
**נשים המטופלות ב[[תרופות אנטי אפילפטיות]]
#מומלץ להפנות לייעוץ גנטי זוגות עם סיפור משפחתי של מומים מולדים, פיגור שכלי, מחלות תורשתיות או נשואי קרובים מדרגה ראשונה.
+
**נשים המטופלות ב-[[methotrexate]] - או ב[[ליתיום]]
#יש לייעץ לגבי מרווחים בין הריונות, בעיקר בנשים לאחר ניתוח קיסרי.
+
**נשים עם [[סוכרת טרום היריונית]]
 +
**נשים עם [[BMI]] מעל 30 (הנושא שנוי במחלוקת)
 +
**נשים אשר שותות אלכוהול בהיריון
 +
**נשים עם מחלה הפוגעת בספיגה במעי לדוגמה: [[Celiac]], [[Crohn’s disease]]
 +
**נשים עם מוטציות של MTHFR או עם רמות הומוציסטאין גבוהות
 +
*בנשים עם מחלות כרוניות - מומלץ להעריך את חומרת המחלה והשפעתה על ההיריון בשיתוף הרופא המטפל באופן קבוע במחלה, ובמידת הצורך מרפאת היריון בסיכון גבוה. מומלץ להרות רק לאחר איזון אופטימלי של המחלה, ובינתיים להמליץ על [[אמצעי מניעה]] מתאים. בנשים המקבלות טיפול תרופתי קבוע יש להעריך את הצורך בטיפול והתאמתו להיריון
 +
*יש להדריך את הנשים להימנע מ[[עישון]], שתיית [[אלכוהול]] או שימוש ב[[סמים]]
 +
*[[עודף משקל]] טומן בחובו סיכון מוגבר לסיבוכי היריון. מומלץ להפנות להתאמת [[דיאטה]] לירידה במשקל לפני ההיריון או למניעה של עלייה עודפת במשקל במהלך ההיריון
 +
*רצוי להתייחס לסביבת העבודה והסיכונים האפשריים להיריון ובמידת הצורך בשיתוף רופא תעסוקתי. (לדוגמה: CMV הסבר לגבי מניעה, חשיפה לחומרים - [[ייעוץ טרטוגני]])
 +
*בנשים עם עבר מילדותי כושל או סיבוכי היריון קודמים, מומלץ לבצע בירור
 +
*מומלץ להפנות ל[[ייעוץ גנטי]] זוגות עם סיפור משפחתי של מומים מולדים, [[פיגור שכלי]], מחלות תורשתיות או נשואי קרובים מדרגה ראשונה
 +
*יש לייעץ לגבי מרווחים בין היריונות, בעיקר בנשים לאחר [[ניתוח קיסרי]]. (מרווח של פחות משישה חודשים בין הלידה להיריון נוסף כרוך בעלייה בסיבוכים. מרווח של פחות משנה וחצי בין לידה ללידה כרוך בפחות סיכונים)
 +
*מומלץ להתחסן לשפעת בכל שנה בעונת החיסונים ובכל שלב בהיריון. (פירוט בנייר העמדה מספר 35, [[חיסונים והיריון - נייר עמדה - Vaccination during pregnancy]])
 +
*המפגש יכול להוות הזדמנות לברר סיכון ל[[חשיפה לאלימות]] ובמידת הצורך לערב את השירות הסוציאלי
  
==צוות הכנת נייר העמדה==
+
==טבלה המסכמת מצבים כרוניים שכיחים וההתייחסות הנדרשת אליהם בהערכה טרום היריונית==
עידכון נייר העמדה בוצע בשני שלבים:
 
  
שלב 1
+
{| class="wikitable"
 +
|-
 +
!מצב!!סיכונים בהקשר להיריון!!טיפול!!מטרות
 +
|-
 +
|סוכרת טרום היריונית
 +
|מומים עובריים{{ש}}מות עובר ברחם{{ש}}סיבוכי היריון ולידה
 +
|ייעוץ תזונתי ואיזון משקל, איזון סוכרת, ייעוץ אנדוקרינולוגי במידת הצורך.{{ש}}לשקול בירור פגיעה באברי מטרה - לב, כליות, עיניים.{{ש}}חומצה פולית במינון של 4–5 מ"ג ליום. {{ש}}בירור תפקודי בלוטת התריס
 +
|שאיפה ל - [[HbA1C]]<6%
 +
|-
 +
|יתר לחץ דם כרוני
 +
|רעלת היריון והאטה בצמיחה התוך-רחמית
 +
|איזון תרופתי, מודעות לתרופות אסורות בהיריון - ACE inhibitors והפסקתן עם הכניסה להיריון.{{ש}}לשקול הערכה של אברי מטרה - לב, כליות, עיניים
 +
|שאיפה ללחצי דם 130/80 או פחות
 +
|-
 +
|תת-פעילות בלוטת התריס
 +
|הפלות, רעלת היריון, לידה מוקדמת, מות עובר ברחם
 +
|לבצע סקר לפי גורמי סיכון ולאזן על ידי טיפול
 +
|
 +
|-
 +
|ניתוח בריאטרי
 +
|תקופת הירידה המשמעותית במשקל היא סביב 12-24 חודשים לאחר הניתוח, מומלץ להימנע מהיריון 12-18 חודשים לאחר הניתוח.{{ש}}אם הרתה בין 12–24 חודשים לאחר ניתוח - מעקב דיאטני צמוד לאחר חסרים תזונתיים והפרעות ספיגה אימהיות, חסר ברזל וויטמין B<sub>12</sub>
 +
|אמצעי מניעה לשלב הירידה המשמעותית במשקל.{{ש}}תוספת ויטמינים, ברזל וויטמין B<sub>12</sub> בהתאם לצורך
 +
|שאיפה להמוגלובין 10 לכל הפחות
 +
|-
 +
|הפרעות נפשיות
 +
|פגיעה בקשר אם-יילוד,{{ש}}עלייה בסיכון לאובדנות סביב היריון, לידה ומשכב הלידה
 +
|ייעוץ פסיכולוגי ו/או פסיכיאטרי וגיבוש תוכנית טיפול.{{ש}}המשך טיפול תרופתי.
 +
|איזון מיטבי לאורך ההיריון וסביב הלידה
 +
|-
 +
|HIV
 +
|העברה ליילוד
 +
|ייעוץ פרטני על אופן הכניסה להיריון. {{ש}}איזון תרופתי מולטידיציפלינרי
 +
|עומס נגיפי נמוך ככל האפשר
 +
|-
 +
|טרומבופיליה
 +
|DVT או PE במהלך ההיריון ומשכב הלידה.{{ש}}סיבוכי היריון נלווים
 +
|ייעוץ פרטני בהתאם לסוג הטרומבופיליה והעבר המיילדותי והרפואי הכללי
 +
|
 +
|}
  
דר' שלומית ריסקין-משיח
+
==צוות הכנת נייר העמדה==
 +
===צוות הכנת נייר העמדה===
 +
פרופ' יוסי עזרא, ד"ר מוטי ברדיצב, ד"ר יורי פרליץ, פרופ' אייל ענטבי, פרופ' אייל סיוון, ד"ר אריאל מני
  
נייר עמדה זה אושר ע"י ועד רפואת אם עובר קודם (פרופ' יוסי עזרא, ד"ר מוטי ברדיצב, ד"ר יורי פרליץ, פרופ' אייל ענטבי, פרופ' אייל סיוון, ד"ר אריאל מני)
+
===צוות עדכון נייר העמדה 2011===
 +
ד"ר שלומית ריסקין-משיח, פרופ' קובי בר, ד"ר יורי פרליץ, ד"ר יריב יוגב, ד"ר מיכל קובו, ד"ר סורינה גריסרו- גרנובסקי, ד"ר אלי גוטרמן, פרופ' אייל ענתבי, ד"ר מוטי ברדיצ'ב, ד"ר נגה פורת, ד"ר רובי אמסטר- מזכיר, ד"ר אידה אמודאי, פרופ' שמואל לוריא, ד"ר רויבורט משה, ד"ר שמעוני יוחנן, ד"ר שכטר אדוארדו.
  
שלב 2
+
===צוות עדכון נייר העמדה 2017===
 +
פרופ' אריאל מני, פרופ' טל בירון-שנטל, פרופ' יואב יינון, פרופ' משנה קליני זהר נחום, ד"ר חן סלע, פרופ' משנה קליני עדו שולט, פרופ' אייל שיינר
  
פרופ' קובי בר - יוהחברה לרפואת האם והעובר, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי וולפסון, חולון
+
===צוות עדכון נייר עמדה 2023===
 +
פרופ' טל בירון שנטל, פרופ' לירן הירש, פרופ' חן סלע, דהדר רוזן, ד"ר דנה ויטנר, פרופ' גלי פריאנטה, פרופ' רינת גבאי בן זיו
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
 
+
<blockquote>
<blockquote>  
+
*ACOG 762, 2019, Pre-pregnancy counseling
<div style="text-align: left; direction: ltr">
+
*משרד הבריאות - הנחיות טרום היריון
{{הערות שוליים}}
 
</div>
 
 
</blockquote>
 
</blockquote>
  
 +
{{ייחוס|[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]]}}
  
 
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - מיילדות]]
 
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - מיילדות]]

גרסה אחרונה מ־19:42, 11 בפברואר 2026

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
נייר עמדה מספר 21 - ייעוץ טרום הריוני

Pregnancy.png

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום מיילדות
האיגוד המפרסם החברה הישראלית לרפואת אם עובר
מיילדות.png
קישור באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום נובמבר 2024
יוצר הערך פרופ' טל בירון שנטל
פרופ' לירן הירש
פרופ' חן סלע
ד"ר הדר רוזן
ד"ר דנה ויטנר
פרופ' גלי פריאנטה
פרופ' רינת גבאי בן זיו
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהיריון

רקע

הייעוץ הטרום היריוני חשוב לצורך מניעה והפחתה של מומים מולדים ולשיפור תוצאות ההיריון.

ייעוץ טרום היריוני מבוסס על שלושה מרכיבים עיקריים: הערכת גורמי סיכון, קידום בריאות והתערבות. הערכת גורמי הסיכון יכולה לכלול: היסטוריה רפואית ומילדותית, בדיקה גופנית וגינקולוגית ובדיקות מעבדה בהתאם לצורך הקליני

בדיקות עזר בייעוץ טרום היריוני

ניתן לשקול ביצוע מקדים מתוך רשימת הבדיקות המומלצות בהיריון על ידי משרד הבריאות:

המלצות והדרכה

נטילת חומצה פולית מומלצת לכל הנשים לפחות 0.4 מ"ג ביום החל מ חודש אחד לפני ההיריון.

לנשים בסיכון גבוה למומים במערכת העצבים המרכזית, מומלצת נטילת חומצה פולית במינון של 4–5 מ"ג ביום.

  • יש להמליץ על נטילה של חומצה פולית במינון של 4–5 מ"ג ביום לנשים מקבוצות הסיכון הבאות: (בסוף השליש הראשון מומלץ לרדת למינון הנמוך של 0.4 מ"ג ליום):
    • נשים שהיה להן בעבר עובר או יילוד עם מום פתוח בתעלה העצבית - Neural tube defect
    • נשים שיש להן או לבני זוגן מום פתוח בתעלה העצבית
    • זוגות אשר להם קרוב משפחה אח, אחות, אחיין, או אחיינית עם מום מולד בתעלה העצבית
    • נשים המטופלות בתרופות אנטי אפילפטיות
    • נשים המטופלות ב-methotrexate - או בליתיום
    • נשים עם סוכרת טרום היריונית
    • נשים עם BMI מעל 30 (הנושא שנוי במחלוקת)
    • נשים אשר שותות אלכוהול בהיריון
    • נשים עם מחלה הפוגעת בספיגה במעי לדוגמה: Celiac, Crohn’s disease
    • נשים עם מוטציות של MTHFR או עם רמות הומוציסטאין גבוהות
  • בנשים עם מחלות כרוניות - מומלץ להעריך את חומרת המחלה והשפעתה על ההיריון בשיתוף הרופא המטפל באופן קבוע במחלה, ובמידת הצורך מרפאת היריון בסיכון גבוה. מומלץ להרות רק לאחר איזון אופטימלי של המחלה, ובינתיים להמליץ על אמצעי מניעה מתאים. בנשים המקבלות טיפול תרופתי קבוע יש להעריך את הצורך בטיפול והתאמתו להיריון
  • יש להדריך את הנשים להימנע מעישון, שתיית אלכוהול או שימוש בסמים
  • עודף משקל טומן בחובו סיכון מוגבר לסיבוכי היריון. מומלץ להפנות להתאמת דיאטה לירידה במשקל לפני ההיריון או למניעה של עלייה עודפת במשקל במהלך ההיריון
  • רצוי להתייחס לסביבת העבודה והסיכונים האפשריים להיריון ובמידת הצורך בשיתוף רופא תעסוקתי. (לדוגמה: CMV הסבר לגבי מניעה, חשיפה לחומרים - ייעוץ טרטוגני)
  • בנשים עם עבר מילדותי כושל או סיבוכי היריון קודמים, מומלץ לבצע בירור
  • מומלץ להפנות לייעוץ גנטי זוגות עם סיפור משפחתי של מומים מולדים, פיגור שכלי, מחלות תורשתיות או נשואי קרובים מדרגה ראשונה
  • יש לייעץ לגבי מרווחים בין היריונות, בעיקר בנשים לאחר ניתוח קיסרי. (מרווח של פחות משישה חודשים בין הלידה להיריון נוסף כרוך בעלייה בסיבוכים. מרווח של פחות משנה וחצי בין לידה ללידה כרוך בפחות סיכונים)
  • מומלץ להתחסן לשפעת בכל שנה בעונת החיסונים ובכל שלב בהיריון. (פירוט בנייר העמדה מספר 35, חיסונים והיריון - נייר עמדה - Vaccination during pregnancy)
  • המפגש יכול להוות הזדמנות לברר סיכון לחשיפה לאלימות ובמידת הצורך לערב את השירות הסוציאלי

טבלה המסכמת מצבים כרוניים שכיחים וההתייחסות הנדרשת אליהם בהערכה טרום היריונית

מצב סיכונים בהקשר להיריון טיפול מטרות
סוכרת טרום היריונית מומים עובריים
מות עובר ברחם
סיבוכי היריון ולידה
ייעוץ תזונתי ואיזון משקל, איזון סוכרת, ייעוץ אנדוקרינולוגי במידת הצורך.
לשקול בירור פגיעה באברי מטרה - לב, כליות, עיניים.
חומצה פולית במינון של 4–5 מ"ג ליום.
בירור תפקודי בלוטת התריס
שאיפה ל - HbA1C<6%
יתר לחץ דם כרוני רעלת היריון והאטה בצמיחה התוך-רחמית איזון תרופתי, מודעות לתרופות אסורות בהיריון - ACE inhibitors והפסקתן עם הכניסה להיריון.
לשקול הערכה של אברי מטרה - לב, כליות, עיניים
שאיפה ללחצי דם 130/80 או פחות
תת-פעילות בלוטת התריס הפלות, רעלת היריון, לידה מוקדמת, מות עובר ברחם לבצע סקר לפי גורמי סיכון ולאזן על ידי טיפול
ניתוח בריאטרי תקופת הירידה המשמעותית במשקל היא סביב 12-24 חודשים לאחר הניתוח, מומלץ להימנע מהיריון 12-18 חודשים לאחר הניתוח.
אם הרתה בין 12–24 חודשים לאחר ניתוח - מעקב דיאטני צמוד לאחר חסרים תזונתיים והפרעות ספיגה אימהיות, חסר ברזל וויטמין B12
אמצעי מניעה לשלב הירידה המשמעותית במשקל.
תוספת ויטמינים, ברזל וויטמין B12 בהתאם לצורך
שאיפה להמוגלובין 10 לכל הפחות
הפרעות נפשיות פגיעה בקשר אם-יילוד,
עלייה בסיכון לאובדנות סביב היריון, לידה ומשכב הלידה
ייעוץ פסיכולוגי ו/או פסיכיאטרי וגיבוש תוכנית טיפול.
המשך טיפול תרופתי.
איזון מיטבי לאורך ההיריון וסביב הלידה
HIV העברה ליילוד ייעוץ פרטני על אופן הכניסה להיריון.
איזון תרופתי מולטידיציפלינרי
עומס נגיפי נמוך ככל האפשר
טרומבופיליה DVT או PE במהלך ההיריון ומשכב הלידה.
סיבוכי היריון נלווים
ייעוץ פרטני בהתאם לסוג הטרומבופיליה והעבר המיילדותי והרפואי הכללי

צוות הכנת נייר העמדה

צוות הכנת נייר העמדה

פרופ' יוסי עזרא, ד"ר מוטי ברדיצב, ד"ר יורי פרליץ, פרופ' אייל ענטבי, פרופ' אייל סיוון, ד"ר אריאל מני

צוות עדכון נייר העמדה 2011

ד"ר שלומית ריסקין-משיח, פרופ' קובי בר, ד"ר יורי פרליץ, ד"ר יריב יוגב, ד"ר מיכל קובו, ד"ר סורינה גריסרו- גרנובסקי, ד"ר אלי גוטרמן, פרופ' אייל ענתבי, ד"ר מוטי ברדיצ'ב, ד"ר נגה פורת, ד"ר רובי אמסטר- מזכיר, ד"ר אידה אמודאי, פרופ' שמואל לוריא, ד"ר רויבורט משה, ד"ר שמעוני יוחנן, ד"ר שכטר אדוארדו.

צוות עדכון נייר העמדה 2017

פרופ' אריאל מני, פרופ' טל בירון-שנטל, פרופ' יואב יינון, פרופ' משנה קליני זהר נחום, ד"ר חן סלע, פרופ' משנה קליני עדו שולט, פרופ' אייל שיינר

צוות עדכון נייר עמדה 2023

פרופ' טל בירון שנטל, פרופ' לירן הירש, פרופ' חן סלע, ד"ר הדר רוזן, ד"ר דנה ויטנר, פרופ' גלי פריאנטה, פרופ' רינת גבאי בן זיו

ביבליוגרפיה

  • ACOG 762, 2019, Pre-pregnancy counseling
  • משרד הבריאות - הנחיות טרום היריון

המידע שבדף זה נכתב על ידי צוות הכנת נייר העמדה