כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "פתלת חדה של הקיבה - Acute gastric volvulus"
| שורה 15: | שורה 15: | ||
מקרי פתלת הקיבה מסווגים על פי חמשת המאפיינים הבאים: | מקרי פתלת הקיבה מסווגים על פי חמשת המאפיינים הבאים: | ||
| − | # ציר הסיבוב - הוא הקו המחבר את הקרדיה והשוער במקרים של פתלת חדה אורגנו־אקסיאלית; ציר הסיבוב הוא על ציר המזו של הקיבה - במקרים של פתלת מזנטרו־אקסיאלית. | + | # '''ציר הסיבוב''' - הוא הקו המחבר את הקרדיה והשוער במקרים של פתלת חדה אורגנו־אקסיאלית; ציר הסיבוב הוא על ציר המזו של הקיבה - במקרים של פתלת מזנטרו־אקסיאלית. |
| − | # היקף הפתלת - חלקי או מלא, בהתאם לחלק הקיבה הכלול בתהליך. | + | # '''היקף הפתלת''' - חלקי או מלא, בהתאם לחלק הקיבה הכלול בתהליך. |
| − | # | + | # '''כיוון הסיבוב''' - קדמי או אחורי. |
| − | # אטיולוגיה - יש להבחין בין פתלת ראשונית לבין פתלת משנית, הנראית כמתלווה לפתולוגיה כלשהי, בדרך כלל לבקע סרעפתי. | + | # '''אטיולוגיה''' - יש להבחין בין פתלת ראשונית לבין פתלת משנית, הנראית כמתלווה לפתולוגיה כלשהי, בדרך כלל לבקע סרעפתי. |
| − | # חומרה - מבדילים בין פתלת חדה, המלווה סימנים חריפים, לבין פתלת כרונית, שהיא בדרך כלל אי־תסמינית. | + | # '''חומרה''' - מבדילים בין פתלת חדה, המלווה סימנים חריפים, לבין פתלת כרונית, שהיא בדרך כלל אי־תסמינית. |
בשני שלישים מהחולים ציר הפיתול הוא אורגנו־אקסיאלי. שכיחות דומה יש גם בפתלת כרונית. על פי התיעוד בספרות הרפואית, מספר המקרים של פתלת חדה וכרונית זהה. | בשני שלישים מהחולים ציר הפיתול הוא אורגנו־אקסיאלי. שכיחות דומה יש גם בפתלת כרונית. על פי התיעוד בספרות הרפואית, מספר המקרים של פתלת חדה וכרונית זהה. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
האבחנה נקבעת חד־משמעית על־ידי שיקוף דרכי העיכול העליונות, לאחר מתן חומר ניגוד. דרך זו נמצאה יעילה גם במקרים הכרוניים, אם כי לעתים די בצילום סקירה של בית החזה כדי להעיד על קיום פתלת הקיבה (תצלום 30.3). | האבחנה נקבעת חד־משמעית על־ידי שיקוף דרכי העיכול העליונות, לאחר מתן חומר ניגוד. דרך זו נמצאה יעילה גם במקרים הכרוניים, אם כי לעתים די בצילום סקירה של בית החזה כדי להעיד על קיום פתלת הקיבה (תצלום 30.3). | ||
| + | |||
[[קובץ:Malrotation303-1.jpg|center||ממוזער|400px| תצלום 30.3: פתלת הקיבה (צילום קיבה עם מילוי בריום – קיבה הפוכה)]] | [[קובץ:Malrotation303-1.jpg|center||ממוזער|400px| תצלום 30.3: פתלת הקיבה (צילום קיבה עם מילוי בריום – קיבה הפוכה)]] | ||
| שורה 38: | שורה 39: | ||
הגישה הניתוחית יכולה להיות בטנית או טורקלית שמאלית. בניתוח יש לשחזר את המיקום האנטומי של הקיבה וכן לסקור את הנזקים בקיבה ולטפל בהם. בחולים הלוקים בבקע סרעפתי יש לתקן את הבקע ולקבע את הקיבה. חולים שאינם מנותחים נפטרים בדרך כלל בתוך יומיים. שיעור התמותה הניתוחית במקרים דחופים מגיע ל־ 04%, בעיקר בגלל גיל מבוגר של החולים, אבחון מאוחר, או היעדר אבחנה קדם־ניתוחית. | הגישה הניתוחית יכולה להיות בטנית או טורקלית שמאלית. בניתוח יש לשחזר את המיקום האנטומי של הקיבה וכן לסקור את הנזקים בקיבה ולטפל בהם. בחולים הלוקים בבקע סרעפתי יש לתקן את הבקע ולקבע את הקיבה. חולים שאינם מנותחים נפטרים בדרך כלל בתוך יומיים. שיעור התמותה הניתוחית במקרים דחופים מגיע ל־ 04%, בעיקר בגלל גיל מבוגר של החולים, אבחון מאוחר, או היעדר אבחנה קדם־ניתוחית. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | {{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | ||
| − | [[קטגוריה:כירורגיה] | + | [[קטגוריה:כירורגיה]] |
גרסה מ־10:10, 5 במאי 2012
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של הקיבה והתריסריון | |
מחלה נדירה, הדורשת התייחסות כירורגית דחופה. התיאורים הראשונים של מצב זה פורסמו במחצית השנייה של המאה ה-18 כממצאי נתיחה. איחור בקביעת האבחנה או בטיפול, במקרים אלה, נושא בחובו תוצאות קטלניות.
מקרי פתלת הקיבה מסווגים על פי חמשת המאפיינים הבאים:
- ציר הסיבוב - הוא הקו המחבר את הקרדיה והשוער במקרים של פתלת חדה אורגנו־אקסיאלית; ציר הסיבוב הוא על ציר המזו של הקיבה - במקרים של פתלת מזנטרו־אקסיאלית.
- היקף הפתלת - חלקי או מלא, בהתאם לחלק הקיבה הכלול בתהליך.
- כיוון הסיבוב - קדמי או אחורי.
- אטיולוגיה - יש להבחין בין פתלת ראשונית לבין פתלת משנית, הנראית כמתלווה לפתולוגיה כלשהי, בדרך כלל לבקע סרעפתי.
- חומרה - מבדילים בין פתלת חדה, המלווה סימנים חריפים, לבין פתלת כרונית, שהיא בדרך כלל אי־תסמינית.
בשני שלישים מהחולים ציר הפיתול הוא אורגנו־אקסיאלי. שכיחות דומה יש גם בפתלת כרונית. על פי התיעוד בספרות הרפואית, מספר המקרים של פתלת חדה וכרונית זהה.
תסמינים קליניים
התסמינים הקליניים האופייניים למקרים חדים כוללים: כאב חד ברום הבטן, מלווה בתפיחות הבטן, בחילה מלווה בניסיונות כושלים להקאה, וחוסר אפשרות להחדיר זונדה לקיבה. השלב הסופי בתמונת המחלה החדה הוא של נמק הקיבה, עם סימנים של בטן חדה.
אבחנה
האבחנה נקבעת חד־משמעית על־ידי שיקוף דרכי העיכול העליונות, לאחר מתן חומר ניגוד. דרך זו נמצאה יעילה גם במקרים הכרוניים, אם כי לעתים די בצילום סקירה של בית החזה כדי להעיד על קיום פתלת הקיבה (תצלום 30.3).
טיפול
הגישה הניתוחית יכולה להיות בטנית או טורקלית שמאלית. בניתוח יש לשחזר את המיקום האנטומי של הקיבה וכן לסקור את הנזקים בקיבה ולטפל בהם. בחולים הלוקים בבקע סרעפתי יש לתקן את הבקע ולקבע את הקיבה. חולים שאינם מנותחים נפטרים בדרך כלל בתוך יומיים. שיעור התמותה הניתוחית במקרים דחופים מגיע ל־ 04%, בעיקר בגלל גיל מבוגר של החולים, אבחון מאוחר, או היעדר אבחנה קדם־ניתוחית.
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא