האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "אדנוקרצינומה של המעי הדק - היבטים כירורגיים - Small bowel adenocarcinoma - surgical aspects"

מתוך ויקירפואה

שורה 17: שורה 17:
 
==תסמינים קליניים==
 
==תסמינים קליניים==
  
בלוקים בשאת במעי הדק שכיחים שלשולים ריריים, חסימת מעי ואנמיה, לעתים מלווים בשיחרה (melena). כאבי בטן עוויתיים, חולשה ולעתים דימום מסיבי ממערכת העיכול ייתכנו אף הם. התפתחות הסימנים היא הדרגתית, ולכן החולים מתלוננים על הפרעות חודשים לפני האבחנה.
+
בלוקים בשאת במעי הדק שכיחים [[שלשולים]] ריריים, [[חסימת מעי]] ו[[אנמיה]], לעתים מלווים ב[[שיחרה]] (Melena). [[כאבי בטן]] עוויתיים, [[חולשה]] ולעתים דימום מסיבי ממערכת העיכול ייתכנו אף הם. התפתחות הסימנים היא הדרגתית, ולכן החולים מתלוננים על הפרעות חודשים לפני האבחנה.
  
בחולים הלוקים בשאת בתריסריון, צהבת חסימתית לסירוגין אופיינית.
+
בחולים הלוקים בשאת בתריסריון, [[צהבת]] חסימתית לסירוגין אופיינית.
  
 
==טיפול==
 
==טיפול==
  
הטיפול בשאתות ממאירות של המעי הדק הוא כריתות של המעי הכוללות את המזו ובלוטות הלימפה שבו. ברוב החולים המחלה מפושטת בזמן הניתוח, ולכן רוב הכריתות הן לשם הקלה. הכריתות המקלות מטרתן היא מניעת סיבוכים, כגון חסימות מעי, דימומים והתנקבויות. בחולים שבהם הכריתה אינה אפשרית, ניתן לבצע מעקף של הקטע הנגוע על-ידי השקה של מעי דק למעי דק (-entero enterostomy), או השקה של הקטע שלפני הקטע הנגוע לכרכשת (enterotransversostomy).
+
הטיפול בשאתות ממאירות של המעי הדק הוא כריתות של המעי הכוללות את המזו ובלוטות הלימפה שבו. ברוב החולים המחלה מפושטת בזמן הניתוח, ולכן רוב הכריתות הן לשם הקלה. הכריתות המקלות מטרתן היא מניעת סיבוכים, כגון חסימות מעי, דימומים והתנקבויות. בחולים שבהם הכריתה אינה אפשרית, ניתן לבצע מעקף של הקטע הנגוע על-ידי השקה של מעי דק למעי דק (-Entero enterostomy), או השקה של הקטע שלפני הקטע הנגוע לכרכשת (Enterotransversostomy).
  
 
הפרוגנוזה בחולים אלה אינה טובה ופחות מ-20% מהם יחיו 5 שנים לאחר האבחנה.
 
הפרוגנוזה בחולים אלה אינה טובה ופחות מ-20% מהם יחיו 5 שנים לאחר האבחנה.

גרסה מ־18:03, 15 ביולי 2012

כותרתמעי.jpg

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של המעי הדק
 


האדנוקרצינומה של המעי הדק מופיעה ב-50% מכלל השאתות הממאירות של המעי הדק. השאת שכיחה פי 2 בגברים. הגיל הממוצע בזמן האבחנה הוא 50 שנה. האדנוקרצינומה שכיחה יותר בתריסריון ובגיגיונום. בכמחצית החולים הלוקים בשאת בתריסריון ניכרת מעורבות של הפפילה על-שם ואטר.

תסמינים קליניים

בלוקים בשאת במעי הדק שכיחים שלשולים ריריים, חסימת מעי ואנמיה, לעתים מלווים בשיחרה (Melena). כאבי בטן עוויתיים, חולשה ולעתים דימום מסיבי ממערכת העיכול ייתכנו אף הם. התפתחות הסימנים היא הדרגתית, ולכן החולים מתלוננים על הפרעות חודשים לפני האבחנה.

בחולים הלוקים בשאת בתריסריון, צהבת חסימתית לסירוגין אופיינית.

טיפול

הטיפול בשאתות ממאירות של המעי הדק הוא כריתות של המעי הכוללות את המזו ובלוטות הלימפה שבו. ברוב החולים המחלה מפושטת בזמן הניתוח, ולכן רוב הכריתות הן לשם הקלה. הכריתות המקלות מטרתן היא מניעת סיבוכים, כגון חסימות מעי, דימומים והתנקבויות. בחולים שבהם הכריתה אינה אפשרית, ניתן לבצע מעקף של הקטע הנגוע על-ידי השקה של מעי דק למעי דק (-Entero enterostomy), או השקה של הקטע שלפני הקטע הנגוע לכרכשת (Enterotransversostomy).

הפרוגנוזה בחולים אלה אינה טובה ופחות מ-20% מהם יחיו 5 שנים לאחר האבחנה.

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא