צריכת חלב ומוצריו - היבטים בריאותיים - Health aspects of dairy product consumption

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

צריכת חלב ומוצריו - היבטים בריאותיים
Health aspects of dairy product consumption
יוצר הערך	ד"ר מיכל גילאון - מועצת החלב

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – חלב

מוצרי חלב ואוסטיאופורוזיס

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – אוסטאופורוזיס

הסידן הוא מינרל החיוני לתפקודים רבים בגוף. אחד התפקידים החשובים והידועים ביותר שלו הוא בניית העצם בתקופת הגדילה, ושמירה עליה בהמשך החיים.

אוסטאופורוזיס היא בעיה רווחת בבריאות הציבור, ושכיחותה עולה ככל שאוכלוסיית העולם גדלה ומאריכה ימים.

הסיכון לחלות באוסטאופורוזיס במהלך החיים הוא 50%-40% בנשים ו- 22%-13% בגברים. צפיפות עצם נמוכה היא גורם סיכון חשוב לשברים אוסטיאופורוטיים . צפיפות המינרלים בעצם לאחר המנופאוזה תלויה בשיא מסת העצם (כאשר לפחות 90% משיא מסת העצם מושגת עד גיל 18) ובמידת איבוד העצם – שניהם גורמים חשובים במידה שווה כגורם סיכון לשברים בהמשך החיים.

העובדה שחלב ומוצרי חלב מהווים מקור טוב לסידן ולרכיבי תזונה נוספים הנחוצים לבריאות העצם ידועה זה שנים רבות, דבר המתבטא בהנחיות התזונתיות של ארגוני הבריאות ברחבי העולם.

מוצרי חלב ובריאות העצם - סקירת מחקרים

בסקירה של המחקרים, שהעריכו את הקשר בין צריכת מוצרי חלב ובריאות העצם, ב- 7 מתוך 7 המחקרים הקליניים וב- 25 מתוך 32 המחקרים התצפיתיים, נמצאה השפעה חיובית של צריכת מוצרי חלב על תכולת המינרלים בעצם BMC‏ (Bone mineral content) ועל צפיפות המינרלים בעצם BMD‏ (Bone mineral density) באזור אחד או יותר בשלד , . מאז פורסמו 3 מחקרים קליניים נוספים שבדקו את השפעת מוצרי החלב על BMC ו- BMD בילדים ומחקר אחד בנשים לאחר המנופאוזה; בכל הארבעה נמצאה השפעה חיובית על המינרליזציה של העצם.

ההשפעה של תוספי סידן על צפיפות העצם בילדים נבדקה במטה-אנליזה, שכללה 19 מחקרים קליניים. נמצא כי לתוסף סידן קיימת השפעה קטנה על צפיפות המינרלים בעצם הירך העליונה ועל סך תכולת המינרלים בעצמות הגוף, וכי אין לו השפעה על צפיפות המינרלים בעצמות הירך, הצוואר ועמוד השדרה. אולם, רבים מהמחקרים הקליניים בסקירה זו לא כללו קבוצת ביקורת של צריכה נמוכה של סידן, מה שיכול להשפיע על התוצאות - זאת, מאחר שההשפעה של הסידן משמעותית מערך סף מסוים, ולתוספת סידן מעבר לכך יש השפעה נוספת קטנה בלבד. עובדה זו תואמת לממצאים של מטה-אנליזה אחרת, שכללה 21 מחקרי התערבות מבוקרים, ובה נמצא כי עלייה בצריכת סידן ממוצרי חלב או מתוספים, עם וללא תוספת ויטמין D, מעלה באופן משמעותי את תכולת המינרלים בעצמות, בכל הגוף ובעמוד השדרה בילדים עם צריכה בסיסית נמוכה של סידן, בעוד לא נמצאה השפעה בילדים עם צריכה תקינה של סידן לפני המחקר.

עד היום לא נעשה כל מחקר קליני, שהעריך את צריכת מוצרי החלב והסיכון לשברים, אלא מחקרים אפידמיולוגיים בלבד.

בסקירת ספרות נמצא ב- 5 מתוך 8 מחקרים תצפיתיים, כי צריכת מוצרי חלב קשורה לירידה בסיכון לשברים במבוגרים.

במטה-אנליזה של מחקרים פרוספקטיביים וקליניים, תוספי סידן לבד לא שינו באופן ניכר את הסיכון לשברים באגן, בקרב נשים או גברים . לעומת זאת, בשני ניתוחי-על, שכללו מחקרים שבהם ניתנה תוספת ויטמין D, נמצא כי תוספת ויטמין D מורידה את הסיכון לשברים בכ- 20%, רק כאשר היא ניתנת יחד עם תוספת סידן. משילוב תוצאות המחקרים האלה מוכחת יעילותה של תוספת 800-700 יחב"ל ויטמין D3 יחד עם 1000-1200 מ"ג סידן.

ספיגת סידן ממוצרי חלב

קיימת טענה שצריכת חלב ומוצרי חלב מגבירה את איבוד הסידן מהגוף ומעלה את הסיכון לאוסטיאופורוזיס. טענה זו מתייחסת לרוב לתכולת החלבון והנתרן שבמוצרי החלב, ולפיה, צריכה גבוהה של נתרן ושל חלבונים, ממקור צמחי או מהחי, יכולה להגביר את הפרשת הסידן בשתן. אולם, השפעה שלילית זו נצפתה רק במקרים שבהם צריכת הסידן נמוכה. כלומר, לתזונה עשירה בחלבון, המכילה כמות מתאימה של סידן (כמו תזונה הכוללת מוצרי חלב), אין השפעה שלילית על בריאות העצם. מספר מחקרים הראו שסידן ממוצרי חלב נספג היטב ונשאר בגוף. יתרה מכך, גם כאשר צריכת הסידן נמוכה, היחס בין כמות הסידן לכמות החלבון והנתרן בחלב הוא כה גבוה, כך שהוא גורם למאזן סידן חיובי.

מעבר לכך, במחקרים נמצא כי צריכה גבוהה של חלבון, נוסף על מוצרי החלב, מונעת איבוד מסת עצם במבוגרים, ומשפרת את צפיפות העצם במתבגרים . ככל הנראה, העלייה בכמות הסידן המופרשת בשתן נובעת כתוצאה משיפור ספיגת הסידן מהמעי ולא מאיבוד סידן מהעצם.

לסיכום, על אף האמונה הרווחת כי דיאטות עתירות חלבון (בעיקר חלבון מן החי) גורמות לבריחת סידן מהעצמות והפרשתו בשתן, דיאטות אלה קשורות למעשה במסת עצם גבוהה יותר ובפחות שברים כאשר צריכת הסידן מתאימה.

זרחן וספיגת סידן

טענה נוספת מתייחסת לכמות הזרחן במוצרי בחלב העלולה לגרום להפרשה מוגברת של סידן בשתן. במחקרים נמצא, כי לצריכת זרחן השפעה מועטה ושולית על מאזן הסידן הכולל, וכי שינויים בצריכת הזרחן לא משפיעים על ספיגת הסידן, בייחוד כאשר כמות הסידן במזון תקינה. לזרחן יש השפעה על הגברת הספיגה החוזרת של הסידן בנפרון, ועל הגברת הכניסה של הסידן לעצם. כך שבפועל, ספיגה משולבת של סידן וזרחן (כמו במוצרי החלב) מעלה את כניסת הסידן לעצם, ומפחיתה את הפרשתו בשתן , .

אוסטיאופורוזיס היא מחלה מורכבת

להיווצרות שברים אוסטיאופורוטיים גורמים רבים, ביניהם מסת עצם נמוכה, שינויים במבנה העצם, שינויים ביציבה ובדפוסי הנפילות הקשורים לגיל ועוד. כל אחד מהגורמים האלה מושפע מגורמים נוספים. כך למשל, מסת העצם תלויה בהורמונים, בתזונה, במידת הפעילות הגופנית ובגורמים נוספים של אורח החיים, כמו גם במחלות מסוימות והטיפול התרופתי בהן.

להבנה של מורכבות המחלה יש חשיבות רבה. כפי שאין התערבות יחידה, בין אם תרופתית, הורמונלית או תזונתית שיכולה לפתור את בעיית האוסטיאופורוזיס, כך גם אין גורם אחד שניתן "להאשים" במחלה.

הסבר להבדלים בשכיחות אוסטיאופורוזיס באוכלוסיות שונות בעולם

טענה נוספת "המוכיחה" כי צריכת חלב דווקא גורמת לאוסטיאופורוזיס, מתייחסת לנתונים ממחקרים אקולוגיים המראים כי במדינות שבהן צורכים דיאטה דלה בסידן או במוצרי חלב (כמו במדינות אסיה ואפריקה) שיעורים נמוכים יותר של אוסטיאופורוזיס מאשר במדינות עם צריכה גבוהה (כמו במדינות צפון אירופה). ראשית, חשוב לזכור שמחקרים אלה, בלי קשר לגודל האוכלוסייה שהם סוקרים, אינם יכולים להוכיח קשר סיבתי, כפי שיכולים לעשות מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים.

מעבר לכך קיימים גורמים רבים, מעבר לצריכת סידן, המשפיעים על התפתחות אוסטיאופורוזיס, ויכולים להסביר את ההבדלים בהיארעות המחלה באוכלוסיות שונות בעולם.

חוסר בוויטמין D

למשל, במדינות צפון אירופה, שבהן צריכת החלב גבוהה יחסית, קיימת בעיה של חוסר בוויטמין D. ויטמין D, החשוב לספיגת הסידן ועל כן חיוני לבריאות העצם, מתקבל בעיקר כתוצאה מחשיפה לשמש. לאנשים המתגוררים בצפון כדור הארץ יש מספר חודשים מוגבל בשנה שבהם הם נחשפים במידה מספיקה לשמש, ועל כן רמות ויטמין D שלהם לרוב נמוכות.

תוחלת חיים נמוכה ומבנה שלד שונה

לעומתם, במדינות אפריקה ואסיה יש שכיחות נמוכה יותר של שברים בירך, וצריכה נמוכה יותר של מוצרי חלב. אחד ההסברים לכך הוא תוחלת חיים נמוכה יותר (פרט ליפנים), כלומר, סיכון נמוך יותר לפתח אוסטיאופורוזיס. כך למשל, בקמרון שבאפריקה, רק 1.1% מהנשים ו- 0.7% מהגברים חיים מעבר לגיל 65.

לאנשים ממוצא אפריקני, עצמות שלד כבדות יותר באופן גנטי, בהשוואה לאנשים לבנים, והם מנצלים את הסידן מהתזונה ביעילות רבה יותר.

לעצם הירך של אנשים אסייתים צורה שונה מזו של אנשים לבנים - לחלקה העליון של עצם הירך יש זווית חדה פחות וקצרה יותר . גודל גוף קטן יותר ומרכז כובד נמוך יותר הם גורמים נוספים המגנים על האסייתים מפני שברים באגן, בהשוואה לאנשים לבנים.

הבדלים אלה בין האוכלוסיות מקורם בגנטיקה ולא בתזונה, והדרך הנכונה להעריך את הקשר בין התזונה לאוסטיאופורוזיס היא על ידי מחקרים בתוך אותה אוכלוסייה, ולא על ידי השוואה בין אוכלוסיות שונות. במחקרים כאלה, נמצא קשר בין צריכת סידן ומסת העצם גם בקרב סינים , וגם בקרב שחורים בארה"ב . ביפן יש שכיחות גבוהה יותר של אוסטיאופורוזיס בחוליות עמוד השדרה (פי 1.2-1.5) ושכיחות נמוכה יותר של שברים בירך (פי 2), בהשוואה לאוכלוסייה הלבנה , אך ההבדלים האלה מצטמצמים והולכים עם השינויים באורח החיים המתרחשים ביפן. צריכה נמוכה של סידן ושל מוצרי חלב עדיין שכיחה ביפן, כך שהתזונה אינה ככל הנראה הגורם לכך. הנשים היפניות המבוגרות, שנהנות היום מהיארעות נמוכה של אוסטיאופורוזיס, היו פעילות יותר מבחינה פיזית, בהשוואה לנשים היפניות הצעירות היום . הבדלים באורח החיים, כמו ישיבה על מזרן טאטאמי בברכיים מכופפות, וקימה מתנוחה זו לעתים תכופות, יחד עם עבודות בית שנעשות בבתים צרים, גרמו להתפתחות ולחיזוק מערכת השרירים באגן, להשגת כישורים לשיווי משקל ולמניעת נפילות שהיום מגנים מפני נפילות ושברים אוסטיאופורוטיים . נוסף על ההבדלים הגנטיים בגאומטריה של האגן, ועל ההבדלים באורח החיים, קיימים ככל הנראה גם הבדלים בקצב איבוד העצם בין היפנים לאירופאים. ליפנים, שיא מסת עצם נמוך בהשוואה לאירופאים, אבל קצב איבוד מסת עצם נמוך יותר בהמשך החיים.

הצגה חד-צדדית של תוצאות מחקרים

הטוענים כנגד החלב מבססים את טענותיהם על תוצאות מחקרים, שלא מצאו קשר בין צריכת סידן או מוצרי חלב ואוסטיאופורוזיס. חלקם מאשרים כי צריכת סידן אכן קשורה לצפיפות עצם גבוהה יותר ולהפחתה של איבוד העצם בטווח הקצר, אולם מציינים כי לא ברור מה ההשפעה בטווח הארוך על הסיכון לשברים.

הבעיה במקרה הזה היא שהטוענים כנגד החלב מתעלמים ממחקרים רבים אחרים שכן מצאו קשר חיובי בין צריכת מוצרי חלב ובריאות העצם , .

כך למשל, נוהגים לצטט את מחקר האחיות מהארווארד, כמחקר המראה כי צריכת מוצרי חלב קשורה לסיכון מוגבר לשברים אוסטיאופורוטיים. בפועל, תוצאות המחקר לא היו מובהקות מבחינה סטטיסטית, כלומר, לא נמצא בו כל קשר בין צריכת מוצרי חלב ושברים אוסטיאופורוטיים ביד ובאגן . יתרה מכך, המתנגדים אינם מצטטים מאמר נוסף, שכתבו אותם חוקרים ושמתייחס לאותה קבוצת נשים. במחקר זה נמצא כי הסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים היה גבוה יותר בנשים שצריכת הסידן שלהן הייתה נמוכה יותר (בנוסף, גם בנשים מבוגרות יותר, רזות יותר ופחות פעילות מבחינה גופנית).

סיכום

קיימות הוכחות משכנעות ממחקרים רבים על הקשר בין צריכת סידן ומוצרי חלב ובין בריאות העצם. מעבר לאפשרות למניעת אוסטיאופורוזיס בגיל המבוגר, לצריכה מתאימה של סידן ומוצרי חלב השפעה מיטיבה גם בגיל הצעיר. במחקר סקירה, שפורסם באחרונה, נמצא כי למתגייסים לצבא, שאוכלים מוצרי חלב צפיפות עצם גבוהה יותר, וכי תוספים של סידן וויטמין D יכולים למנוע שברי מאמץ . פעילות גופנית, וצריכה מתאימה של סידן וויטמין D, הן הכלי החשוב ביותר לבריאות העצמות. מעבר לסידן, חלב ומוצריו מספקים רכיבים תזונתיים נוספים החיוניים לבנייה ולהתפתחות העצמות, ולהקטנת איבוד העצם התלוי בגיל, ביניהם: זרחן, מגנזיום וחלבון.

תוצאות המחקרים מתורגמות להנחיות התזונתיות של ארגוני הבריאות ברחבי העולם, ובהן - מומלץ לצרוך תזונה עשירה בסידן ובמוצרי חלב, על מנת להפחית את הסיכון למסת עצם נמוכה במעגל החיים.

קשר בין חומציות מהמזון ובריחת סידן

קיימת תיאוריה הטוענת כי אכילת מזונות מסוימים מעלה את חומציות הדם ואת הפרשת החומצה, מה שגורם להפרשה גבוהה של סידן בשתן ולהוצאת סידן מהעצמות על מנת לסתור את החומצה ולשמור על מאזן חומצה-בסיס בגוף.

לתיאוריה זו יש מספר וריאציות. אחת מהן טוענת כי רק אכילת חלבון מהחי גורמת לאיבוד סידן ואילו אכילת חלבון מן הצומח לא גורמת לאיבוד סידן בשתן. השנייה טוענת כי חלבונים ודגנים הם מזונות חומציים, שגורמים ליציאה של סידן מהעצמות, ואילו ירקות ופירות הנחשבים "בסיסיים" מגנים על העצם. התאוריה משווקת באינטרנט "כדיאטה בסיסית" (“alkaline diet”) שגורמת לריפוי של כמעט כל מחלה.

על מנת לבדוק את התאוריה, חוקרים מקנדה ערכו ניתוח-על שכלל חמישה מחקרים איכותיים, שבדקו את ההשפעה של שינוי בהפרשת החומצה על הפרשת סידן בשתן ועל מאזן הסידן.

החוקרים מסבירים כי הפרשת סידן בשתן היא לא מדידה ישירה לאוסטיאופורוזיס או למאזן הסידן, מאחר ושינויים בספיגת הסידן יכולים לשנות את כמות הסידן המופרשת בשתן ללא קשר לכמות הסידן בעצמות.

מניתוח הנתונים עולה, כי למרות שקיים קשר לינארי בין הפרשת החומצה להפרשת סידן בשתן, אין קשר בין החומציות למאזן הסידן בגוף ולמטבוליזם של העצם. החוקרים הסיקו שהממצאים אינם תומכים ברעיון שהפרשת סידן בשתן מייצגת איבוד של סידן מהגוף, וכי קידום התאוריה לציבור אינו מוצדק.

מאזן הסידן

הסידן חיוני לתפקודים רבים בגוף: למערכת קרישת הדם, להעברה העצבית, לכיווץ השרירים ולכיווץ והרפיה של כלי הדם. 99% מהסידן בגוף נמצאים בעצמות ובשיניים, בהן הוא משמש מרכיב עיקרי בבנייה ובחיזוק. האחוז הנותר נמצא בדם, בנוזלי הגוף וברקמות הרכות, וריכוזו נשמר קבוע באמצעות ויסות הורמונלי. שמירה על מאזן הסידן בגוף היא תהליך דינמי המושפע משינויים ברמות הסידן בתזונה, מידת הספיגה של הסידן במעי, ומידת הפרשתו בשתן.

תהליכי ספיגת הסידן במעי, אגירת הסידן ופירוקו מהעצם, וספיגה חוזרת בכליות מווסתים באמצעות מספר הורמונים, במטרה לשמור על רמות קבועות של סידן בדם. במצב מאוזן, הפרשת הסידן מהגוף דרך השתן, הצואה והזיעה משתווה לכמות הסידן הנספגת. בפועל, אנשים בוגרים מאבדים בממוצע 0.3% ממסת העצם כל שנה, כך שמאזן הסידן הוא שלילי, וכל יום חל איבוד של 10 מ"ג. איבוד זה יכול לגדול עד פי עשר אצל נשים לאחר המנופאוזה.

מאזן הסידן הוא מערך מורכב ביותר, ועל כן לא ניתן להתייחס לגורם אחד בלבד (כמו הפרשת סידן בשתן). כך למשל, הגוף יכול להתגבר, באופן מוגבל, על צריכה נמוכה של סידן בתזונה על ידי הגברת הספיגה של הסידן במעי הדק ועל ידי הקטנת ההפרשה שלו בשתן. במדינות מערביות שבהן צריכת הסידן גבוהה, היעילות של ניצול הסידן על ידי הגוף היא נמוכה יחסית, לעומת מדינות בהן הדיאטה דלה בסידן, כמו במזרח הרחוק.

מדידה של ריכוז הסידן בשתן לא נותנת אינדיקציה למידת הספיגה של הסידן במעי, למידת הספיגה של הסידן בעצמות ולא לכמות הסידן בעצמות.

קשר בין אכילת חלבונים לאיבוד סידן

צריכה גבוהה של חלבונים, ממקור צמחי או מהחי, יכולה אמנם להגביר את הפרשת הסידן בשתן, אך היא אינה פוגעת במאזן הסידן ובמטבוליזם של העצם. זאת מכיוון שקיימת השפעה של רכיבי תזונה נוספים, המצויים במקורות התזונתיים של החלבון. למשל, החלב מכיל הרבה סידן, כך שגם אם חלקו מופרש בשתן, עדיין נשארת כמות מכובדת של סידן בגוף. מחקרים רבים אישרו כי הסידן מהחלב נספג היטב ונשאר בגוף. יתרה מזאת, ממחקרים חדשים עולה כי לחלבון תפקיד חשוב בבריאות העצם, וכי צריכה גבוהה של חלבון קשורה לצפיפות גבוהה יותר של מינרלים בעצם.

חלב וגיל הזהב

עם העלייה בגיל, חלה ירידה יחסית בדרישות הגוף לאנרגיה (קלוריות), אולם הצורך בחלבונים וברכיבי תזונה חיוניים אחרים איננו משתנה באופן ניכר. קשישים רבים סובלים מתת-תזונה או תזונה לקויה, העלולה לגרום למחלות ו/או להחמירן. על כן חשוב מאוד לבחור במזונות שהם עשירים ברכיבי תזונה מזינים כמו: סידן, אבץ, ויטמין B12 וברזל.

מוצרי חלב נחשבים כמזונות עם צפיפות תזונתית גבוהה בזכות יותר מעשרה רכיבים תזונתיים שהם מספקים באופן טבעי, בהם: סידן, אשלגן, מגנזיום, אבץ, זרחן, ויטמין A וויטמינים מקבוצה B‏. כך למשל, כוס חלב מספקת כמעט מחצית (44%) מכמות ויטמין B12 הדרושה לקשישים ליום.

לצריכה של מוצרי חלב יכולים להיות יתרונות בריאותיים מגוונים, בהם: מניעת איבוד מסת העצם, הפחתת הסיכון לאוסטיאופורוזיס, שמירה על משקל גוף תקין, מניעה וטיפול ביתר לחץ דם, מניעת התסמונת המטבולית, מניעת סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם כמו גם מניעת סרטן המעי הגס.

חלב לבריאות העצם

עם הגיל מתרחשים שינויים פיזיולוגיים, שיכולים לבוא לידי ביטוי בפגיעה בספיגת הסידן. צריכה נאותה של סידן בגיל הזהב יכולה לתרום למניעת איבוד מסת העצם והפחתת הסיכון לאוסטיאופורוזיס. חלב ומוצרי חלב מהווים מקור מצוין לסידן, בזכות שילוב של שני גורמים: הראשון, תכולת הסידן הגבוהה שלהם והשני, לסידן ספיגה מובטחת ומתמשכת. לרכיבים תזונתיים בחלב יש השפעה מיטיבה, לא רק על ספיגת הסידן, אלא גם על הקטנת איבוד העצם התלוי בגיל , .

קשישים נמצאים בסיכון לחוסר בוויטמין D וזאת מכמה סיבות: חשיפה מועטה, אם בכלל, לשמש, ירידה בכושר הייצור בעור של ויטמין D וירידה בכושר הכליות להפוך את צורת הוויטמין לצורה פעילה. על כן חשוב להקפיד שהקשישים יקפידו על צריכה נאותה של רכיבי תזונה אלה. לאחרונה פורסמו המלצות חדשות לצריכת סידן וויטמין D בארה"ב. המלצות ה-DRIs‏ (Dietary Reference Intakes) נמצאות בשימוש נרחב, כולל בישראל (אבל בארץ עדיין משתמשים בהמלצות הקודמות). על פי ההמלצות, צריכה יומית מתאימה של רכיבי התזונה האלה היא חיונית, וכדאי שמקורם יהיה ממזון ולא מתוספים.

ההמלצות לצריכת סידן לגילאי 70 שנה ומעלה לא השתנו, והן עומדות על 1200 מ"ג ביום.

ההמלצות לצריכת ויטמין D, המבוססות על חשיפה מינימאלית לשמש, עלו באופן משמעותי לכל הגילאים ועומדות על 800 יחב"ל לגילאי 70 ומעלה.

חלב למניעת סרקופניה

צריכה מספקת של חלבון איכותי חשובה למניעת איבוד שריר (סרקופניה) בקרב קשישים.

ממחקרים חדשים עולה כי לחלבון תפקיד חשוב בבריאות העצם: כאשר צריכת הסידן מתאימה, צריכת חלבונים קשורה לצפיפות גבוהה יותר של מינרלים בעצם ולסיכון נמוך לשברים. צריכת חלבון מועילה לספיגת הסידן ולבריאות העצם, בעיקר בקרב קשישים, מאחר והם לרב צורכים מעט חלבונים ביחס למשקל גופם ונמצאים בסיכון מוגבר לשברים.

צריכת מוצרי חלב והתפקוד המוחי

לצריכה קבועה של מוצרי חלב דלי שומן, כחלק מתזונה מאוזנת, יכולים להיות מספר יתרונות קוגניטיביים במהלך ההזדקנות, ככל הנראה, באמצעות ההשפעה המיטיבה של מוצרי החלב על המטבוליזם של גלוקוז, תסמונת מטבולית, מחלות לב ושבץ.

אלה מסקנות המאמר, שסקר את המחקרים הקושרים בין צריכת מוצרי חלב והרכיבים שלהם לתופעות של ירידה קוגניטיבית הקשורה בגיל ודמנציה.

רכיבי התזונה המצויים בחלב שנבדקו בהקשר הזה: קולוסטרינין, פפטידים עשירים בפרולין, אלפא-לקטאלבומין, ויטמין B12, סידן ופרוביוטיקה.

אי-סבילות ללקטוז

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – אי סבילות ללקטוז

יש קשישים החשים אי-נוחות לאחר צריכת חלב, גם אם מעולם לא חשו כך בגיל צעיר יותר.

הסיבה יכולה להיות אי-סבילות ללקטוז. תסמונת זו נובעת מחוסר היכולת לעכל כמויות גדולות של לקטוז, כתוצאה ממחסור באנזים לקטאז, המפרק את סוכר החלב (הלקטוז). כאשר הלקטוז אינו מתפרק במעי הדק, הוא מגיע למעי הגס ועלול לגרום בו לתסמינים כמו התנפחות הבטן, גזים, כאבי בטן, בחילה ושלשול. תסמינים אלה נוצרים במערכת העיכול בלבד ולא מערבים תגובה חיסונית, להבדיל מאלרגיה לחלבון החלב , , .

רוב המחקרים מצביעים על כך שאנשים עם אי-סבילות ללקטוז או תת-ספיגה של לקטוז יכולים לעכל 12 גרם לקטוז (הכמות שיש בכוס חלב) כמנה אחת, ללא מזונות נוספים, מבלי לחוש תסמינים או לחוש תסמינים קלים בלבד. אנשים רבים עם אי-סבילות ללקטוז מסוגלים לצרוך עד 24 גרם לקטוז ביום, כמות שוות ערך ל- 2 כוסות חלב, המחולקת במשך היום ו/או שנצרכת יחד עם מזונות נוספים , . לכן מומלץ להסביר למטופל הקשיש כי הוא יכול להמשיך לצרוך מוצרי חלב בעזרת כמה אסטרטגיות תזונתיות. ההמלצות מנייר העמדה של איגוד רופאי המשפחה והחברה הישראלית לתזונה קלינית הן:

• אכילת מוצרי חלב המכילים כמות נמוכה יחסית של לקטוז: גבינות בשלות כמו גבינה צהובה ובולגרית, קוטג', חלב דל או נטול לקטוז
• אכילת מוצרי חלב בכמות קטנה במשך היום: להתחיל בצריכת מנות קטנות של מוצרי חלב לעתים תכופות במשך היום. למשל לשתות ½ כוס חלב מספר פעמים במשך היום. ניתן להגדיל את הכמויות באופן הדרגתי בהתאם ליכולת האישית
• אכילת מוצרי חלב בשילוב מזונות נוספים בארוחה: כדאי לשלב את מוצרי החלב בארוחות. אכילת תערובת של מזונות גורמת לשחרור איטי של הלקטוז, מה שמקל על עיכולו במערכת העיכול
• שימוש בתוספת לקטאז: לפני אכילת מוצרי חלב ניתן להיעזר בתוספת לקטאז בנוזל או בטבליות

תזונה עשירה במוצרי חלב וירידה במשקל

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דיאטה

בשנים האחרונות הצטברו הוכחות מדעיות רבות, המראות כי אכילת מוצרי חלב דלי שומן, כחלק מתזונה מאוזנת, עשויה למלא תפקיד חשוב במניעה ובטיפול בהשמנה. מחקר חדש תומך בתפקיד מוצרי החלב בשמירה על משקל בריא. המחקר כלל 106 משתתפים בריאים בגילאי 18-35 שנים, שהיו בעודף משקל ועם צריכת סידן נמוכה (פחות מ- 800 ב"ג ביום). המשתתפים חולקו באופן אקראי ל- 3 קבוצות דיאטה:

1. מעט סידן (קבוצת ביקורת): 500 מ"ג סידן, 0-1 מוצרי חלב ביום.
2. הרבה סידן: 1400 מ"ג סידן, 0-1 מוצרי חלב ביום בתוספת 900 מ"ג סידן בכדור.
3. הרבה מוצרי חלב: 1400 מ"ג סידן, 3 מוצרי חלב ביום (חלב, גבינה, יוגורט) בתוספת סידן ממזונות אחרים.

כל הדיאטות תוכננו לירידה במשקל עם הבדל של 500 קק"ל ביום מהצריכה הקלורית הרגילה, ונמשכו 12 שבועות.

המשתתפים בכל הקבוצות ירדו באופן דומה במשקל, אולם אלה בקבוצת מוצרי החלב איבדו כמות כפולה של מסת שומן, בעיקר באיזור הבטן והיקף המותניים שלהם קטן.

רוב המחקרים תומכים בתפקיד המועיל של מוצרי החלב בשמירה על משקל תקין. באופן כללי, ממחקרים תצפיתיים עולה כי מוצרי חלב הם מזונות בריאים ועשירים ברכיבי תזונה חיוניים, הקשורים באופן הפוך למשקל הגוף ומסת השומן בגוף בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים (כחלק מתזונה בריאה). במספר מחקרים קליניים נמצא כי דיאטה לירידה במשקל, הכוללת 3 מנות של מוצרי חלב ביום (חלב, גבינה ויוגורט) מגבירה את הירידה במשקל או את הירידה במסת השומן בקרב אנשים שמנים או בעודף משקל, ו/או כאשר צריכת הסידן עולה מרמה נמוכה לרמה תקינה.

מנגנון הפעולה עדיין אינו ברור, אולם קיימות מספר השערות, הכוללות מספר מרכיבים ביואקטיביים המצויים במוצרי החלב.

אחת ההשערות היא, כי הסידן בתזונה מגביר את הפרשת השומן בצואה. במחקר קליני אקראי שנמשך 12 שבועות, השתתפו 34 אנשים בריאים, שקיבלו 500 או 1,500 מ"ג סידן ביום כחלק מדיאטה לירידה במשקל. במחקר נמצא כי צריכה גבוהה של סידן גורמת להגברת הפרשת שומן בצואה ללא קשר למקור הסידן וליכולת לעכל לקטוז.

השערה נוספת היא, כי השילוב הייחודי של הסידן עם רכיבי התזונה הנוספים המצויים בחלב, גורם להאצה במטבוליזם ומשפר את יכולת הגוף לשרוף שומנים.

לסיכום, לחלב ומוצריו חלב יש, ככל הנראה, תפקיד חשוב במנגונים הקשורים למשקל הגוף ולמסת השומן. אכילה של לפחות 3 מנות של מוצרי חלב ביום – חלב, גבינה ויוגורט – כחלק מתזונה בריאה, היא דרך קלה ובטוחה לזירוז ירידה במשקל ולשמירה על משקל תקין.

מוצרי חלב ולחץ דם

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – לחץ דם

בנוסף לתפקידם החשוב לבריאות העצמות, מוצרי החלב נחקרים בהרחבה ב- 20 השנים האחרונות ביכולת החזקה שלהם להוריד את לחץ הדם.

במחקר-על (מטה אנליזה), שפורסם ב- Nutrition, נכללו 12 מחקרים קליניים שכללו 623 משתתפים עם יתר לחץ דם וטרום יתר לחץ דם. התוצאות הראו כי חלבונים קצרים בחלב, הנקראים פפטידים, גרמו לירידה משמעותית של 4.8 ו- 2.2 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי.

נמצאה השפעה גדולה יותר בקרב אנשים עם יתר לחץ דם לעומת אנשים ללא יתר לחץ דם. בנוסף, ככל שתקופת ההתערבות הייתה ארוכה יותר כך ההשפעה על הורדת לחץ הדם הייתה משמעותית יותר.

מחקר זה תומך בממצאים ממחקרים אחרים, שהראו כי מוצרי חלב יעילים יותר מאשר תוספי סידן בהפחתת לחץ הדם.

ההסבר לכך הוא שבחלב קיימים מרכיבים נוספים – פפטידים, אשלגן ומגנזיום – שפועלים יחד עם הסידן להורדת לחץ הדם.

יתר לחץ דם מוגדר כלחץ דם סיסטולי גבוה מ- 140 מ"מ כספית או לחץ דם דיאסטולי גבוה מ- 90 מ"מ כספית. יתר לחץ דם הוא גורם סיכון עיקרי למחלות לב ושבץ, לכן הפחתה בלחץ הדם גורמת לירידה בסיכון למחלות אלה.

החשיבות של מוצרי החלב והרכיבים התזונתיים המצויים בהם במניעה וטיפול ביתר לחץ דם קיבלה תשומת לב רחבה מאז מחקר DASH‏, (Dietary Approaches to Stop Hypertension). במחקר נמצא כי תזונה עשירה בירקות, פירות ומוצרי חלב דלי שומן יעילה בהורדת לחץ הדם, וכי השפעתה דומה לזו של חלק מהתרופות לטיפול ביתר לחץ דם.

חוקרים מעריכים כי באופן תאורטי, אם כל האמריקאים יאכלו על פי עקרונות דיאטת DASH, שיעור מחלות הלב יופחת ב- 15% ושבץ ב- 27%.

במחקרים נוספים נמצא כי דיאטת DASH גורמת גם לירידה של סך הכולסטרול וכולסטרול-LDL ("הרע") באופן בלתי תלוי לירידה בלחץ הדם, וכי שמירה עליה קשורה בסיכון נמוך לחלות במחלות לב ושבץ.

בהתאם לכך, ההנחיות האחרונות למניעה ולטיפול ביתר לחץ דם של ארגון הלב האמריקני, כמו גם של ארגוני בריאות נוספים ברחבי העולם, כוללות המלצה לאכילה של לפחות שלוש מנות של מוצרי חלב דלי שומן ביום.

המחקר בתחום זה נמשך, ופורסמו מספר מחקרים חדשים שבדקו את הקשר בין צריכת מוצרי חלב ולחץ הדם.

מספר מחקרים הראו את היעילות של צריכת מוצרי חלב במניעה וטיפול ביתר לחץ דם בקבוצות אוכלוסייה שונות – נשים, אנשים מבוגרים ומתבגרים.

במחקר, שפורסם ב- Hypertension, נמצא כי ככל שצורכים יותר מוצרי חלב, כך יורד הסיכון לפתח יתר לחץ דם (לאחר שנלקחו בחשבון גורמים אחרים שמשפיעים על יתר לחץ דם). המחקר נערך בקרב 28,866 נשים בגילאי 45 שנים ומעלה בארה"ב ונמשך 10 שנים.

נמצא כי הסיכון של נשים, שצרכו כ- 3 מנות בממוצע של מוצרי חלב דלי שומן ביום, לפתח יתר לחץ דם היה נמוך ב- 11% בהשוואה לסיכון של נשים שכמעט ולא צרכו מוצרי חלב דלי שומן (פחות משליש מנה ביום). בנוסף, צריכה גבוהה של סידן וויטמין D מהמזון, אבל לא מתוספי תזונה, נמצאו קשורים גם כן לסיכון נמוך לפתח יתר לחץ דם.

מתוצאות המחקר ניתן לשער כי למוצרי חלב דלי שומן יש תפקיד במניעה ראשונית של יתר לחץ דם, והן מחזקות את ההמלצות לצריכה של לפחות 3 מנות של מוצרי חלב ביום.

במחקר ספרדי, שפורסם ב- British Journal of Nutrition, נמצא כי צריכה גבוהה יותר של מוצרי חלב דלי שומן (חלב, יוגורט וקוטג') קשורה לירידה בלחץ הדם לאחר שנה של מעקב. המחקר כלל יותר מ- 2,000 משתתפים (גברים בגילאי 55-80 ונשים בגילאי 60-80 שנים).

הירידה בלחץ הדם הסיסטולי אמנם הייתה מתונה (עד 4 מ"מ כספית), אולם החוקרים מציינים כי ירידה של 2-5 מ"מ כספית בממוצע לחץ הדם של האוכלוסייה קשורה בירידה של התמותה הכללית, מחלת לב כלילית ושבץ ב- 7%, 9% ו- 14% בהתאמה. תוצאות המחקר מאשרות כי יש תועלת בצריכת מוצרי חלב דלי שומן גם לאוכלוסייה המבוגרת.

לסיכום, אכילה של לפחות 3 מנות של מוצרי חלב ביום יכולה לעזור במניעה ובטיפול ביתר לחץ דם. זאת מעבר ליתרונות הנוספים שיש למוצרי החלב בשיפור התזונה הכללית ובמניעת אוסטיאופורוזיס, מחלות לב וסוכרת מסוג 2.

ביבליוגרפיה

• קישור להערת שולים 11 http://www.nap.edu/catalog.php?record_id=13050

ביבליוגרפיה נוספת לפרק מוצרי חלב ואוסטיאופורוזיס

1. Marshall D, Johnell O, Wedel H. Meta-analysis of how well measures of bone mineral density predict occurrence of osteoporotic fractures. BMJ 1996;312:1254-9.

2. Hansen MA, Overgaard K, Riis BJ, Christiansen C. Role of peak bone mass and bone loss in postmenopausal osteoporosis: 12 year study. BMJ 1991;303:961-4.

3. Riis BJ, Hansen MA, Jensen AM, Overgaard K, Christiansen C. Low bone mass and fast rate of bone loss at menopause: equal risk factors for future fracture: a 15-year follow-up study. Bone 1996;19:9-12.

6. Lau EMC, Lynn H, Chan YH, Lau W, Woo J. Benefits of milk powder supplementation on bone accretion in Chinese children. Osteoporos Int 2004;15:654-8.

7. Du X, Zhu K, Trube A, Zhang Q, Ma G, Hu X, Fraser DR, Greenfield H. School-milk intervention trial enhances growth and bone mineral accretion in Chinese girls aged 10-12 years in Beijing. Br J Nutr 2004;92:159-68.

8. Cheng S, Lyytikäinen A, Kröger H, Lamberg-Allardt C, Alén M, Koistinen A, Wang QJ, Suuriniemi M, Suominen H, Mahonen A, Nicholson PH, Ivaska KK, Korpela R, Ohlsson C, Väänänen KH, Tylavsky F. Effects of calcium, dairy product, and vitamin D supplementation on bone mass accrual and body composition in 10-12-y-old girls: a 2-y randomized trial. Am J Clin Nutr 2005;82:1115-26.

9. Moschonis G, Manios Y. Skeletal site-dependent response of bone mineral density and quantitative ultrasound parameters following a 12-month dietary intervention using dairy products fortified with calcium and vitamin D: the Postmenopausal Health Study. Br J Nutr 2006;96:1140-8.

10. Winzenberg T, Shaw K, Fryer J, Jones G. Effects of calcium supplementation on bone density in healthy children: meta-analysis of randomised controlled trials. BMJ 2006;333:775-80.

11. Winzenberg TM, Shaw K, Fryer J, Jones G. Calcium supplementation for improving bone mineral density in children. Cochrane Database Syst Rev 2006;2:CD005119.

12. Heaney RP. Calcium, dairy products and osteoporosis. J Am Coll Nutr 2000;19:S83-99.

13. Huncharek M, Muscat J, Kupelnick B. Impact of dairy products and dietary calcium on bone-mineral content in children: Results of a meta-analysis. Bone 2008;43:312-21.

14. Bischoff-Ferrari HA, Dawson-Hughes B, Baron JA, Burckhardt P, Li R, Spiegelman D, Specker B, Orav JE, Wong JB, Staehelin HB, O'Reilly E, Kiel DP, Willett WC. Calcium intake and hip fracture risk in men and women: a meta-analysis of prospective cohort studies and randomized controlled trials. Am J Clin Nutr 2007;86:1780-90.

15. Boonen S, Lips P, Bouillon R, Bischoff-Ferrari HA, Vanderschueren D, Haentjens P. Need for additional calcium to reduce the risk of hip fracture with vitamin d supplementation: evidence from a comparative metaanalysis of randomized controlled trials. J Clin Endocrinol Metab 2007;92:1415-23.

16. Avenell A, Gillespie WJ, Gillespie LD, O'Connell DL. Vitamin D and vitamin D analogues for preventing fractures associated with involutional and post-menopausal osteoporosis. Cochrane Database Syst Rev 2005;3:CD000227.

19. Thorpe MP, Jacobson EH, Layman DK, He X, Kris-Etherton PM, Evans EM. A Diet High in Protein, Dairy, and Calcium Attenuates Bone Loss over Twelve Months of Weight Loss and Maintenance Relative to a Conventional High-Carbohydrate Diet in Adults. J Nutr 2008;138:1096-100.

20. Kerstetter JE, O'Brien KO, Insogna KL. Low protein intake: the impact on calcium and bone homeostasis in humans. J Nutr 2003;133:S855-61.

21. Vatanparast H, Bailey DA, Baxter-Jones AD, Whiting SJ. The Effects of Dietary Protein on Bone Mineral Mass in Young Adults May Be Modulated by Adolescent Calcium Intake. J Nutr. 2007;137:2674-9.

22. Heaney RP, Layman DK. Amount and type of protein influences bone health. Am J Clin Nutr 2008;87:S1567-70.

23. Rafferty K, Heaney RP. Nutrient effects on the calcium economy: emphasizing the potassium controversy. J Nutr 2008;138:S166-71.

24. Heaney RP. Pathophysiology of osteoporosis. Am J Med Sci 1996;312:251-6.

26. Hegsted DM: Calcium and osteoporosis. J Nutr 1986;116:2316-9.

27. Melin A, Wilske J, Ringertz H, Sääf M. Seasonal variations in serum levels of 25-hydroxyvitamin D and parathyroid hormone but no detectable change in femoral neck bone density in an older population with regular outdoor exposure. J Am Geriatr Soc 2001;49:1190-6.

28. Brot C, Vestergaard P, Kolthoff N, Gram J, Hermann AP, Sørensen OH. Vitamin D status and its adequacy in healthy Danish perimenopausal women: relationships to dietary intake, sun exposure and serum parathyroid hormone. Br J Nutr 2001;86:S97-103. Cooper C, Campion G, Mellon LJ III. Hip fractures in the elderly: a worldwide projection. Osteoporos Int 1992;2:285-9. Zebaze RM, Seeman E. Epidemiology of hip and wrist fractures in Cameroon, Africa. Osteoporos Int 2003;14:301-5.

29. Aloia JF, Mikhail M, Pagan CD, Arunachalan A, Yeh JK, Flaster E. Biochemical and hormonal variables in black and white women matched for age and weight. J Lab Clin Med 1998;132:383-9.

30. Yan L, Crabtree NJ, Reeve J, Zhou B, Dequeker J, Nijs J, Falch JA, Prentice A. Does hip strength analysis explain the lower incidence of hip fracture in the People's Republic of China? Bone 2004;34:584-8.

31. Faulkner KG, Cummings SR, Black D, Palermo L, Glüer CC, Genant HK. Simple measurement of femoral geometry predicts hip fracture: the study of osteoporotic fractures. J Bone Miner Res 1993;10:1211-7.

32. Hu J-F, Zhao X-H, Jia J-B, Parpia B, Campbell TC: Dietary calcium and bone density among middle-aged and elderly women in China. Am J Clin Nutr 1993;58:219-27.

33. Zhu K, Greenfield H, Zhang Q, Du X, Ma G, Foo LH, Cowell CT, Fraser DR. Growth and bone mineral accretion during puberty in Chinese girls: a five-year longitudinal study. J Bone Miner Res 2008;23:167-72.

34. Pollitzer WS, Anderson JJB: Ethnic and genetic differences in bone mass: a review with a hereditary vs. environmental perspective. Am J Clin Nutr 1989;50:1244-59.

35. Ross PD, Norimatsu H, Davis JW, Yano K, Wasnich RD, Fujiwara S, Hosoda Y, Melton III LJ: A comparison of hip fracture incidence among native Japanese, Japanese Americans, and American Caucasians. Am J Epidemiol 1991;133:801-9.

36 Fujita T. Osteoporosis in Japan: factors contributing to the low incidence of hip fracture. Adv Nutr Res 1994;9:89-99.

37. Fujita T, Fukase M. Comparison of osteoporosis and calcium intake between Japan and the United States. Proc Soc Exp Biol Med 1992;200:149-52.

38. Dennison E, Yoshimura N, Hashimoto T, Cooper C. Bone loss in Great Britain and Japan: a comparative longitudinal study. Bone 1998;23:379-82.

39. Kanis JA. The use of calcium in the management of osteoporosis. Bone 1999;24:279-90.

40. Lanou AJ, Berkow SE, Barnard ND. Calcium, dairy products, and bone health in children and young adults: a reevaluation of the evidence. Pediatrics 2005;115:736-43.

41. Feskanich D, Willett WC, Stampfer MJ, Colditz GA. Milk, dietary calcium, and bone fractures in women: a 12-year prospective study. Am J Public Health 1997;87:992-7.

42. Feskanich D, Hunter DJ, Willett WC, et al. Vitamin D receptor genotype and the risk of bone fractures in women. Epidemiology 1998;9:535-9.

43. Friedl KE, Evans RK, Moran DS. Stress fracture and military medical readiness: bridging basic and applied research. Med Sci Sports Exerc 2008;40:S609-22.

ביבליוגרפיה למוצרי חלב ולחץ דם

1. A clinical trial of the effects of dietary patterns on blood pressure. DASH Collaborative Research Group. N Engl J Med 1997;336:1117-24.

2. Effects on blood pressure of reduced dietary sodium and the Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH) diet. DASH-Sodium Collaborative Research Group. N Engl J Med 2001;344:3-10.

3. Dietary Intake of Dairy Products, Calcium, and Vitamin D and the Risk of Hypertension in Middle-Aged and Older Women. Hypertension 2008;51:1073-1079. http://hyper.ahajournals.org/cgi/content/abstract/51/4/1073

4. Low-fat dairy products and blood pressure: follow-up of 2290 older persons at high cardiovascular risk participating in the PREDIMED study. Br J Nutr. 2008;20:1-9. [Epub ahead of print] http://journals.cambridge.org/action/displayAbstract?fromPage=online&aid=1883044

5. The Efficacy of a Clinic-Based Behavioral Nutrition Intervention Emphasizing a DASH-Type Diet for Adolescents with Elevated Blood Pressure. J Pediatr 2008;152:494-501. http://www.jpeds.com/article/S0022-3476(07)00878-5/abstract

6. Effect of milk tripeptides on blood pressure: A meta-analysis of randomized controlled trials. Nutrition 2008;24:933-40. http://www.nutritionjrnl.com/article/S0899-9007(08)00202-5/abs

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מיכל גילאון, דיאטנית קלינית ואפידמיולוגית, יועצת תזונה למועצת החלב