כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תדריך חיסונים - חיסון ב.ק.ג - BCG"
מתוך ויקירפואה
| (34 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{הרחבה|ערכים=[[חיסונים]] , [[שחפת]]}} | + | {{Sub Chapter |
| − | + | |Book=תדריך חיסונים | |
| + | |Chapter number=17 | ||
| + | |Sub Chapter number=2 | ||
| + | }} | ||
| + | {{חיסונים | ||
| + | |שם הפרק=[[תדריך חיסונים - שחפת - Tuberculosis]] | ||
| + | |תאריך עדכון=אוגוסט 2016 | ||
| + | }} | ||
| + | {{הרחבה|ערכים=[[חיסונים]], [[שחפת]]}} | ||
| + | בישראל נמצאים בשימוש שני תרכיבים נגד [[שחפת]]: | ||
| + | #תרכיב BCG Vaccine SSI, תוצרת Denmark Statens Serum Institut | ||
| + | #תרכיב (BCG Vaccine (Japan, תוצרת Japan BCG Laboratory, Tokyo | ||
| − | + | ==טיב התרכיב== | |
| + | התרכיב מורכב מחיידקים חיים-מוחלשים של זן שחפת הפרות. התרכיב נקרא על שמותיהם של שני המדענים אשר הפיקו אותו לראשונה: BCG - Bacillus Calmette Guerin. | ||
==קבוצות יעד== | ==קבוצות יעד== | ||
| + | חיסון BCG ניתן לילודים וילדים ממשפחות של עולים חדשים ושל תושבים שאינם אזרחי ישראל, המגיעים מארצות בהן שכיחות השחפת גבוהה{{הערה|שם=מדינות|מעל 100 מקרים חדשים לשנה ל-100,000 אוכלוסייה. [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/TB-Incidence-Countries.pdf ראו רשימת מדינות באתר המחלקה לשחפת ואיידס].}} . | ||
| − | + | #עולים חדשים מוגדרים לצורך נוהל זה: | |
| − | + | ##ילדים אזרחי ישראל שנולדו באתיופיה, או לפחות אחד מהוריהם נולד באתיופיה, ללא התייחסות לתקופת הזמן שחלפה מאז עליית ההורים | |
| − | + | ##ילדי שבט מנשה, אזרחי ישראל שנולדו בהודו, או לפחות אחד מהוריהם בן שבט מנשה נולד בהודו, ללא התייחסות לתקופת הזמן שחלפה מאז עליית ההורים | |
| − | + | ##ילדים אזרחי ישראל שנולדו בארצות בהן שכיחות השחפת גבוהה{{הערה|שם=מדינות}} (בנוסף לאתיופיה וילדי שבט מנשה), עד 5 שנים מהגיעם לישראל | |
| − | התייחסות לתקופת הזמן שחלפה מאז עליית ההורים | + | #תושבים שאינם אזרחי ישראל השוהים בארץ: ילדים של תושבים שאינם אזרחי ישראל שנולדו בארצות בהן שכיחות מחלת השחפת גבוהה{{הערה|שם=מדינות}}, או שלפחות אחד מהוריהם נולד בארצות הנזכרות למעלה, ללא התייחסות לתקופת הזמן שחלפה מאז הגעתם לישראל |
| − | |||
| − | עד 5 שנים מהגיעם לישראל | ||
| − | |||
| − | |||
| − | בארצות בהן שכיחות מחלת השחפת גבוהה , או שלפחות אחד מהוריהם נולד בארצות | ||
| − | ללא התייחסות לתקופת הזמן שחלפה מאז הגעתם | ||
==גיל החיסון== | ==גיל החיסון== | ||
| + | #ילודים מיד אחרי הלידה, עדיף תוך 3 ימים | ||
| + | #ילדים עד גיל 4 שנים (כולל: ילדים שלא חוסנו מיד לאחר הלידה או שאין עדות{{הערה|שם=הערה2|עדות לחיסון תחשב צלקת אופיינית באזור הדלטואיד או רישום מפורט בפנקס החיסונים.}} שחוסנו ב- BCG ממקור אחר), יחוסנו במסגרת השלמת החיסון כמפורט להלן | ||
| − | + | ==מתן החיסון== | |
| − | + | #בבתי החולים: אחריות ביצוע החיסון לילוד שנולד בישראל חלה על מחלקת הילודים בבית החולים בו נולד | |
| − | + | #בקהילה: תינוק שמסיבות שונות לא חוסן בבית החולים לאחר לידתו (עקב בעיה בריאותית או שנולד מחוץ לישראל), תתבצע במסגרת טיפת חלב | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | ==תבחין טוברקולין בשיטת מנטו לפני החיסון== | |
| − | + | #השלמת החיסון ה- BCG תבוצע ללא [[תבחין מנטו]] עד גיל 6 חודשים (כולל) | |
| − | + | #לתינוקות בני 7 חודשים עד 4 שנים (כולל) שלא חוסנו, יש לבצע תבחין טוברקולין חד-שלבי טרם מתן חיסון ה-BCG. תינוקות וילדים שבוצע להם תבחין טוברקולין יחוסנו רק אם התוצאה מראה תגובה הקטנה מ-10 מילימטר | |
| − | + | #חיסון BCG יינתן ביום קריאת תוצאת תבחין הטוברקולין או בסמוך לו | |
| − | |||
| − | == | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | טרם | ||
| − | התוצאה מראה תגובה הקטנה מ- 10 | ||
| − | |||
| − | |||
==נשאות ל - HIV והרכבת BCG== | ==נשאות ל - HIV והרכבת BCG== | ||
| − | + | *תינוק או ילד עד גיל 4 שנים (כולל), שנולד באתיופיה - יש לברר טרם הרכבת BCG את תוצאות הבדיקה של אמו ל-HIV: | |
| − | + | :*במקרים שתוצאת בדיקת האיידס של האם שלילית, יחוסן התינוק ללא בדיקת נוגדנים לאיידס | |
| − | הבדיקה של אמו ל- HIV | + | :*במקרים שתוצאת בדיקה ל-HIV של האם חיובית, ייבדק גם התינוק/ילד לנוכחות נוגדני HIV.תינוק/ילד שתוצאת בדיקת הנוגדים שלילית ל-HIV יחוסן ב-BCG. גם תינוק/ילד שתוצאת הבדיקה שלו חיובית ל-HIV יחוסן ב- BCG, אלא אם הוא סובל מחלת איידס והסיכון שבהרכבת ה- BCG עולה על מעלותיו (לפי שיקול רופא מחוז/נפה) |
| − | + | *במקרים שבהם לא ידוע אם האם נשאית ל-HIV, יש לחסן את התינוק/ילד, אלא באותם מקרים שבהם הוא סובל ממחלת איידס | |
| − | |||
| − | |||
| − | תינוק/ילד שתוצאת בדיקת הנוגדים שלילית ל- HIV יחוסן ב- BCG. תינוק/ילד שתוצאת הבדיקה שלו | ||
| − | חיובית ל- HIV יחוסן ב- BCG, אלא אם הוא סובל מחלת | ||
| − | על מעלותיו(לפי שיקול רופא מחוז/נפה) | ||
| − | |||
| − | |||
| − | שבהם הוא סובל ממחלת איידס | ||
==חיסון פגים== | ==חיסון פגים== | ||
| + | אין לחסן פגים במסגרת הפגייה. פג המועבר למחלקת ילודים או משוחרר לביתו, יחוסן במחלקת ילודים לפני שחרורו. | ||
| − | + | ==אספקת התרכיבים== | |
| − | + | #תרכיב BCG Vaccine SSI, תוצרת Denmark Statens Serum Institut. התרכיב מסופק בצורת אבקה מוקפאת יבשה (Freeze-dried) בבקבוקון, מלווה בנוזל ממיס מיוחד בבקבוקון אחר | |
| − | ==אספקת | + | #תרכיב (BCG Vaccine (Japan, תוצרת Japan BCG Laboratory, Tokyo. התרכיב מסופק בצורת אבקה מוקפאת יבשה (Freeze-dried) באמפולה, מלווה בנוזל ממיס מיוחד באמפולה אחרת |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | ==אחסון התרכיבים והעברתם== | |
| − | יש | + | יש לאחסן את התרכיבים (אבקה וממס) בקירור בטמפרטורה של 2°C עד 8°C. אין להקפיא את התרכיב ואין להשתמש בתרכיבים שקפאו. יש למנוע חשיפת התרכיב לאור. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | ==אופן השימוש== | |
| − | את | + | #הכנת התרכיבים להזרקה: |
| − | ההזרקה תתבצע במזרק | + | #תרכיב ה-BCG Vaccine SSI - לשחזור התרכיב יש להשתמש בנוזל ממיס שסופק יחד עם התרכיב. אין לנגב את פקק הבקבוקון עם חומר אנטיספטי. מוסיפים לבקבוקון עם אבקת התרכיב את כל הכמות של הנוזל הממיס. יש לנענע את הבקבוקון בעדינות (אין לטלטל בחוזקה) כדי להביא לתמיסה הומוגנית, צלולה וללא צבע |
| + | #תרכיב ה-(BCG Vaccine (Japan - לשחזור התרכיב יש להשתמש בנוזל ממיס שסופק יחד עם התרכיב. נדרשת זהירות בפתיחת האמפולה כדי להימנע משפיכת החומר. יש להיעזר באמצעים המסופקים באריזת התכשיר לפתיחת האמפולה ולמניעת שפיכת התכשיר. לאחר הפתיחה מוסיפים לאמפולה עם אבקת התרכיב את כל הכמות של הנוזל הממיס. יש לנענע את האמפולה בעדינות כדי להביא לתמיסה הומוגנית וצלולה | ||
| + | #יש להשתמש בתרכיבים המשוחזרים תוך 4 שעות{{הערה| ניתן לאחסן את האמפולה עם החומר של התרכיב מתוצרת יפן לאחר השחזור ללא מכסה למשך 4 שעות, זאת באישור אגף הרוקחות והמכון לביקורת ותקינה של חומרי רפואה}}, כשהם מוחזקים כל אותו הזמן בתנאי קירור וחושך. לאחר פרק זמן זה, יש להשליך את החומר הנותר למיכל המיועד להשמדת חומר ביולוגי | ||
| + | #:מינון התרכיב המשוחזר הוא: | ||
| + | #*עד גיל שנה: 0.05 מיליליטר | ||
| + | #*מגיל שנה ומעלה: 0.1 מיליליטר | ||
| + | #שיטת ההזרקה: | ||
| + | #:את החיסון מבצעים על ידי הזרקה איטית תוך-עורית Intradermal של מנת התרכיב המשוחזר בחלק העליון של הזרוע השמאלית בין השליש האמצעי לבין השליש העליון של שריר הדלטואיד. הזרקה במקום גבוה מדי על הכתף עלולה לגרום להצטלקות קשה (keloid). | ||
| + | #:ההזרקה תתבצע במזרק של 1 מיליליטר (כגון להזרקת Insulin), במחט עדינה בגודל 25-26G. יש לחטא את העור לפני מתן חיסון בתמיסת [[אלכוהול]] (70% Alcohol) או בתמיסת אלכוהול המכילה [[chlorhexidine]]{{כ}} (0.5% Alcohol 70% + Chlorhexidine gluconate). חשוב לתת לאזור להתייבש טרם ההזרקה. יש לנעוץ רק את קצה המחט לתוך העור כאשר החלק המשופע (המחורר) פונה כלפי מעלה ולהזריק את התרכיב באטיות. אם ההזרקה מתבצעת באופן תקין לשכבה התוך עורית, אמורה להופיע בועה במקום ההזרקה, אבל גם אם לא מופיעה בועה, אין לחזור פעם שנייה על הזרקת ה- BCG. | ||
==מתן תרכיב BCG ותרכיבים אחרים== | ==מתן תרכיב BCG ותרכיבים אחרים== | ||
| − | + | #ניתן לתת בו-זמנית תרכיב BCG עם תרכיבים אחרים, חיים-מוחלשים או מומתים במקומות הזרקה שונים בגוף | |
| − | + | #אם התרכיבים לא ניתנו בו-זמנית: | |
| − | + | ##אין צורך בשמירה על רווח זמן בין הרכבת BCG וחיסונים מומתים (כגון [[Hib]] ,[[HBV]] ,[[HAV vaccine|HAV]] ,[[IPV]] ,[[DTaP]], מנינגוקוקים, [[חיסון נגד חיידק הפנוימוקוקוס|פנוימוקוקים]]) | |
| − | הזרקה שונים בגוף. | + | ##יש לשמור על רווח זמן של 4 שבועות בין החיסון בתרכיב BCG ותרכיבים חיים מוחלשים אחרים (כגון [[MMR]]/[[MMRV]] ו[[אבעבועות רוח]]). אין צורך במרווח זמן בין מתן BCG לבין מתן [[OPV]] ו-[[Rotavirus vaccine|Rota]] |
| + | ##אין צורך בשמירה על רווח זמן בין תרכיב BCG ו[[אימונוגלובולין]] (סטנדרטי או ספציפיים) | ||
| + | #אין להזריק תרכיב כלשהו באותה זרוע בה ניתן BCG בשלושת החודשים האחרונים עקב סיכון לדלקת בבלוטות הלימפה המקומיות | ||
| − | + | ==תגובה לאחר מתן החיסון== | |
| − | + | ===תגובה רגילה=== | |
| − | + | אדמומית (Erythema) צפויה להופיע לאחר כשבוע עד שלושה שבועות לאחר ההזרקה, לאחר מכן מופיע חזזית (Papule), ובהמשך סמט (Pustule) העלולה להתפתח לכיב תוך 3–6 שבועות, כמו כן יכולה להופיע הגדלה של בלוטות הלימפה האזוריות. תהליך זה נרפא עצמונית ללא טיפול תוך כשלושה חודשים, ומשאיר צלקת בעור. גם אם לא מופיעה חזזית, אין צורך לחזור על החיסון. אין צורך לטפל בכיב. אם יש הפרשה אפשר לכסותו על ידי פד יבש לא סותם, בלי למנוע מגע עם אויר. בעת הרחצה אפשר לחבוש את המקום זמנית בלבד בחבישה המגינה נגד מים. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
אם מופיעה תגובה לחיסון, מומלץ להימנע מרחצה בים או בבריכה, על מנת לא לזהם את הכיב. | אם מופיעה תגובה לחיסון, מומלץ להימנע מרחצה בים או בבריכה, על מנת לא לזהם את הכיב. | ||
| − | + | ===תופעות לוואי=== | |
| − | + | תופעות לוואי, כגון תופעות נלוואי מקומיים של מורסה תת-עורית, לימפדנופתיה אזורית, הן נדירות (2-1 אחוז מהמחוסנים), ובדרך כלל לא חמורות. סיבוך נדיר הוא [[דלקת העצם]] (Osteitis) הפוגעת באפיפיזה (Epiphysis) של עצמות ארוכות, ויכולה להתפתח עוד מספר שנים לאחר החיסון. | |
| − | |||
| − | + | זיהום מפושט (Disseminated BCGitis) יכול להיות קטלני. זה סיבוך נדיר (כ-2 מקרים למיליון מחוסנים), אשר קורה בעיקר בקרב אנשים מדוכאי חיסון, כגון ילדים עם נשאות HIV לא מאוזנים מבחינה טיפולית. טיפול אנטי-שחפתי מומלץ לדלקת העצם ולזיהום מפושט שגרם החיסון. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | במקרים של תגובות יתר או סיבוכים, יש להפנות את המטופל למלש"ח לברור אפשרות של מתן טיפול מקומי או סיסטמי, וכן לדווח למחלקה לשחפת ואיידס על טופס "תגובות לחיסון”. | |
| − | + | הופעת תגובה אנפילקטית היא נדירה לאחר מתן התכשיר (כמקרה אחד לכל מיליון מנות חיסון). | |
| − | |||
| − | |||
| + | ==אזהרה והוריות נגד== | ||
| + | #אזהרות: | ||
| + | #:מחלות חדות מלוות [[חום]], עד להחלמה | ||
| + | #הוריות נגד: | ||
| + | ##מחלת עור (כגון, זיהום עור מפושט), כוויות | ||
| + | ##ליקויים במערכת החיסונית, מולדים או נרכשים (על ידי מחלות כגון לוקמיה, לימפומה, קרצינומטוזיס, מחלת איידס וכדומה) או טיפול מדכא חיסון (כגון הקרנות, חומרים ציטוטוקסיים, סטרואידים במינון גבוה){{כ}}{{הערה|במקרה של סיכון גבוה להדבקה בשחפת, מומלץ על מתן חיסון ה-BCG גם למקרים של HIV- חיוביים ללא סימנים קליניים}} | ||
| + | ##[[היריון]] | ||
| + | == רישום ודווח== | ||
| + | לאחר מתן חיסון יש לתעד ברשומה הרפואית, לרבות רשומה ממוחשבת ובפנקס החיסונים האישי את תאריך החיסון, שם התרכיב, סוג התרכיב, שם היצרן, מקום הזרקה, מספר האצווה, שם המוסד בו ניתן החיסון ושם מבצע החיסון. בנוסף, בשירותים מסוימים, כגון במרכזי קליטת עולים, ישנם טפסים מיוחדים למטרת רישום מפורט יותר. | ||
| + | ==מעקב ודיווח== | ||
| + | תגובה מקומית ו/או כללית תירשם ברשומה רפואית של מקבל החיסון במקום בו ניתן החיסון ותדווח ללשכת הבריאות ולאגף לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות באמצעות טופס "דיווח על תופעות לוואי לאחר מתן חיסון". במקרה של תגובה חריגה או ריבוי תגובות מקומיות או כלליות יש לשלוח הודעה מיידית ללשכת הבריאות עם תיאור האירוע, שם ומספר האצווה של התרכיב. לשכת הבריאות תעביר את המידע ללא דיחוי לאגף לאפידמיולוגיה. | ||
| + | יש לדווח על כיסוי החיסון בקרב המועמדים עד 15 בינואר על השנה החולפת. את הנתונים יש למלא על גבי נספח מספר 1 ולשלוח ללשכת הבריאות הנפתית שתעביר סיכומים (על גבי נספח מספר 2) למחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות. | ||
| + | ==נספח מספר 1== | ||
| + | אל: לשכת הבריאות הנפתית. | ||
| − | דו"ח כיסוי חיסון BCG לשנת | + | דו"ח כיסוי חיסון BCG לשנת: ____ |
| + | שם בית החולים: ___________________________________________ | ||
| + | שם אחות אחראית מחלקת ילודים: _____________________________ | ||
| − | + | {|border="1" cellpadding="5" | |
| + | |- | ||
| + | |מספר התינוקות שהיו מועמדים לחיסון בשנת _____ | ||
| + | |מספר התינוקות שקיבלו חיסון בשנת _____ | ||
| + | |- | ||
| + | |{{ש}} | ||
| + | |{{ש}} | ||
| + | |} | ||
| + | ==נספח מספר 2== | ||
| + | אל: המחלקה לשחפת ואיידס - משרד הבריאות, ירושלים. | ||
| − | + | דו"ח מסכם של כיסוי חיסון BCG לשנת: _____ | |
| + | דו"ח לשכה: | ||
| + | שם הנפה: ____________________ | ||
| − | + | שם האחות האפידמיולוגית: ________________________ | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | {|border="1" cellpadding="5" | |
| − | + | |- | |
| − | + | |מספר התינוקות והפעוטים שהיו מועמדים לחיסון בשנת _____ | |
| − | + | |_____ | |
| − | + | |- | |
| − | + | |מספר התינוקות והפעוטים שהיו מועמדים, שקיבלו חיסון בשנת _____ | |
| − | + | |_____ | |
| + | |} | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:חיסונים]] | [[קטגוריה:חיסונים]] | ||
| + | [[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:11, 14 בספטמבר 2023
תדריך חיסונים
מאת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים
| שם הספר: תדריך חיסונים | ||
|---|---|---|
 | ||
| ||
| מאת | משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים | |
| שם הפרק | תדריך חיסונים - שחפת - Tuberculosis | |
| תחום | חיסונים | |
| סימוכין | אגף לאפידמיולוגיה | |
| תאריך פרסום | 9 בינואר 2014, עדכון ספטמבר 2020 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך עדכון | אוגוסט 2016 | |
בישראל נמצאים בשימוש שני תרכיבים נגד שחפת:
- תרכיב BCG Vaccine SSI, תוצרת Denmark Statens Serum Institut
- תרכיב (BCG Vaccine (Japan, תוצרת Japan BCG Laboratory, Tokyo
טיב התרכיב
התרכיב מורכב מחיידקים חיים-מוחלשים של זן שחפת הפרות. התרכיב נקרא על שמותיהם של שני המדענים אשר הפיקו אותו לראשונה: BCG - Bacillus Calmette Guerin.
קבוצות יעד
חיסון BCG ניתן לילודים וילדים ממשפחות של עולים חדשים ושל תושבים שאינם אזרחי ישראל, המגיעים מארצות בהן שכיחות השחפת גבוהה[1] .
- עולים חדשים מוגדרים לצורך נוהל זה:
- ילדים אזרחי ישראל שנולדו באתיופיה, או לפחות אחד מהוריהם נולד באתיופיה, ללא התייחסות לתקופת הזמן שחלפה מאז עליית ההורים
- ילדי שבט מנשה, אזרחי ישראל שנולדו בהודו, או לפחות אחד מהוריהם בן שבט מנשה נולד בהודו, ללא התייחסות לתקופת הזמן שחלפה מאז עליית ההורים
- ילדים אזרחי ישראל שנולדו בארצות בהן שכיחות השחפת גבוהה[1] (בנוסף לאתיופיה וילדי שבט מנשה), עד 5 שנים מהגיעם לישראל
- תושבים שאינם אזרחי ישראל השוהים בארץ: ילדים של תושבים שאינם אזרחי ישראל שנולדו בארצות בהן שכיחות מחלת השחפת גבוהה[1], או שלפחות אחד מהוריהם נולד בארצות הנזכרות למעלה, ללא התייחסות לתקופת הזמן שחלפה מאז הגעתם לישראל
גיל החיסון
- ילודים מיד אחרי הלידה, עדיף תוך 3 ימים
- ילדים עד גיל 4 שנים (כולל: ילדים שלא חוסנו מיד לאחר הלידה או שאין עדות[2] שחוסנו ב- BCG ממקור אחר), יחוסנו במסגרת השלמת החיסון כמפורט להלן
מתן החיסון
- בבתי החולים: אחריות ביצוע החיסון לילוד שנולד בישראל חלה על מחלקת הילודים בבית החולים בו נולד
- בקהילה: תינוק שמסיבות שונות לא חוסן בבית החולים לאחר לידתו (עקב בעיה בריאותית או שנולד מחוץ לישראל), תתבצע במסגרת טיפת חלב
תבחין טוברקולין בשיטת מנטו לפני החיסון
- השלמת החיסון ה- BCG תבוצע ללא תבחין מנטו עד גיל 6 חודשים (כולל)
- לתינוקות בני 7 חודשים עד 4 שנים (כולל) שלא חוסנו, יש לבצע תבחין טוברקולין חד-שלבי טרם מתן חיסון ה-BCG. תינוקות וילדים שבוצע להם תבחין טוברקולין יחוסנו רק אם התוצאה מראה תגובה הקטנה מ-10 מילימטר
- חיסון BCG יינתן ביום קריאת תוצאת תבחין הטוברקולין או בסמוך לו
נשאות ל - HIV והרכבת BCG
- תינוק או ילד עד גיל 4 שנים (כולל), שנולד באתיופיה - יש לברר טרם הרכבת BCG את תוצאות הבדיקה של אמו ל-HIV:
- במקרים שתוצאת בדיקת האיידס של האם שלילית, יחוסן התינוק ללא בדיקת נוגדנים לאיידס
- במקרים שתוצאת בדיקה ל-HIV של האם חיובית, ייבדק גם התינוק/ילד לנוכחות נוגדני HIV.תינוק/ילד שתוצאת בדיקת הנוגדים שלילית ל-HIV יחוסן ב-BCG. גם תינוק/ילד שתוצאת הבדיקה שלו חיובית ל-HIV יחוסן ב- BCG, אלא אם הוא סובל מחלת איידס והסיכון שבהרכבת ה- BCG עולה על מעלותיו (לפי שיקול רופא מחוז/נפה)
- במקרים שבהם לא ידוע אם האם נשאית ל-HIV, יש לחסן את התינוק/ילד, אלא באותם מקרים שבהם הוא סובל ממחלת איידס
חיסון פגים
אין לחסן פגים במסגרת הפגייה. פג המועבר למחלקת ילודים או משוחרר לביתו, יחוסן במחלקת ילודים לפני שחרורו.
אספקת התרכיבים
- תרכיב BCG Vaccine SSI, תוצרת Denmark Statens Serum Institut. התרכיב מסופק בצורת אבקה מוקפאת יבשה (Freeze-dried) בבקבוקון, מלווה בנוזל ממיס מיוחד בבקבוקון אחר
- תרכיב (BCG Vaccine (Japan, תוצרת Japan BCG Laboratory, Tokyo. התרכיב מסופק בצורת אבקה מוקפאת יבשה (Freeze-dried) באמפולה, מלווה בנוזל ממיס מיוחד באמפולה אחרת
אחסון התרכיבים והעברתם
יש לאחסן את התרכיבים (אבקה וממס) בקירור בטמפרטורה של 2°C עד 8°C. אין להקפיא את התרכיב ואין להשתמש בתרכיבים שקפאו. יש למנוע חשיפת התרכיב לאור.
אופן השימוש
- הכנת התרכיבים להזרקה:
- תרכיב ה-BCG Vaccine SSI - לשחזור התרכיב יש להשתמש בנוזל ממיס שסופק יחד עם התרכיב. אין לנגב את פקק הבקבוקון עם חומר אנטיספטי. מוסיפים לבקבוקון עם אבקת התרכיב את כל הכמות של הנוזל הממיס. יש לנענע את הבקבוקון בעדינות (אין לטלטל בחוזקה) כדי להביא לתמיסה הומוגנית, צלולה וללא צבע
- תרכיב ה-(BCG Vaccine (Japan - לשחזור התרכיב יש להשתמש בנוזל ממיס שסופק יחד עם התרכיב. נדרשת זהירות בפתיחת האמפולה כדי להימנע משפיכת החומר. יש להיעזר באמצעים המסופקים באריזת התכשיר לפתיחת האמפולה ולמניעת שפיכת התכשיר. לאחר הפתיחה מוסיפים לאמפולה עם אבקת התרכיב את כל הכמות של הנוזל הממיס. יש לנענע את האמפולה בעדינות כדי להביא לתמיסה הומוגנית וצלולה
- יש להשתמש בתרכיבים המשוחזרים תוך 4 שעות[3], כשהם מוחזקים כל אותו הזמן בתנאי קירור וחושך. לאחר פרק זמן זה, יש להשליך את החומר הנותר למיכל המיועד להשמדת חומר ביולוגי
- מינון התרכיב המשוחזר הוא:
- עד גיל שנה: 0.05 מיליליטר
- מגיל שנה ומעלה: 0.1 מיליליטר
- שיטת ההזרקה:
- את החיסון מבצעים על ידי הזרקה איטית תוך-עורית Intradermal של מנת התרכיב המשוחזר בחלק העליון של הזרוע השמאלית בין השליש האמצעי לבין השליש העליון של שריר הדלטואיד. הזרקה במקום גבוה מדי על הכתף עלולה לגרום להצטלקות קשה (keloid).
- ההזרקה תתבצע במזרק של 1 מיליליטר (כגון להזרקת Insulin), במחט עדינה בגודל 25-26G. יש לחטא את העור לפני מתן חיסון בתמיסת אלכוהול (70% Alcohol) או בתמיסת אלכוהול המכילה chlorhexidine (0.5% Alcohol 70% + Chlorhexidine gluconate). חשוב לתת לאזור להתייבש טרם ההזרקה. יש לנעוץ רק את קצה המחט לתוך העור כאשר החלק המשופע (המחורר) פונה כלפי מעלה ולהזריק את התרכיב באטיות. אם ההזרקה מתבצעת באופן תקין לשכבה התוך עורית, אמורה להופיע בועה במקום ההזרקה, אבל גם אם לא מופיעה בועה, אין לחזור פעם שנייה על הזרקת ה- BCG.
מתן תרכיב BCG ותרכיבים אחרים
- ניתן לתת בו-זמנית תרכיב BCG עם תרכיבים אחרים, חיים-מוחלשים או מומתים במקומות הזרקה שונים בגוף
- אם התרכיבים לא ניתנו בו-זמנית:
- אין צורך בשמירה על רווח זמן בין הרכבת BCG וחיסונים מומתים (כגון Hib ,HBV ,HAV ,IPV ,DTaP, מנינגוקוקים, פנוימוקוקים)
- יש לשמור על רווח זמן של 4 שבועות בין החיסון בתרכיב BCG ותרכיבים חיים מוחלשים אחרים (כגון MMR/MMRV ואבעבועות רוח). אין צורך במרווח זמן בין מתן BCG לבין מתן OPV ו-Rota
- אין צורך בשמירה על רווח זמן בין תרכיב BCG ואימונוגלובולין (סטנדרטי או ספציפיים)
- אין להזריק תרכיב כלשהו באותה זרוע בה ניתן BCG בשלושת החודשים האחרונים עקב סיכון לדלקת בבלוטות הלימפה המקומיות
תגובה לאחר מתן החיסון
תגובה רגילה
אדמומית (Erythema) צפויה להופיע לאחר כשבוע עד שלושה שבועות לאחר ההזרקה, לאחר מכן מופיע חזזית (Papule), ובהמשך סמט (Pustule) העלולה להתפתח לכיב תוך 3–6 שבועות, כמו כן יכולה להופיע הגדלה של בלוטות הלימפה האזוריות. תהליך זה נרפא עצמונית ללא טיפול תוך כשלושה חודשים, ומשאיר צלקת בעור. גם אם לא מופיעה חזזית, אין צורך לחזור על החיסון. אין צורך לטפל בכיב. אם יש הפרשה אפשר לכסותו על ידי פד יבש לא סותם, בלי למנוע מגע עם אויר. בעת הרחצה אפשר לחבוש את המקום זמנית בלבד בחבישה המגינה נגד מים.
אם מופיעה תגובה לחיסון, מומלץ להימנע מרחצה בים או בבריכה, על מנת לא לזהם את הכיב.
תופעות לוואי
תופעות לוואי, כגון תופעות נלוואי מקומיים של מורסה תת-עורית, לימפדנופתיה אזורית, הן נדירות (2-1 אחוז מהמחוסנים), ובדרך כלל לא חמורות. סיבוך נדיר הוא דלקת העצם (Osteitis) הפוגעת באפיפיזה (Epiphysis) של עצמות ארוכות, ויכולה להתפתח עוד מספר שנים לאחר החיסון.
זיהום מפושט (Disseminated BCGitis) יכול להיות קטלני. זה סיבוך נדיר (כ-2 מקרים למיליון מחוסנים), אשר קורה בעיקר בקרב אנשים מדוכאי חיסון, כגון ילדים עם נשאות HIV לא מאוזנים מבחינה טיפולית. טיפול אנטי-שחפתי מומלץ לדלקת העצם ולזיהום מפושט שגרם החיסון.
במקרים של תגובות יתר או סיבוכים, יש להפנות את המטופל למלש"ח לברור אפשרות של מתן טיפול מקומי או סיסטמי, וכן לדווח למחלקה לשחפת ואיידס על טופס "תגובות לחיסון”.
הופעת תגובה אנפילקטית היא נדירה לאחר מתן התכשיר (כמקרה אחד לכל מיליון מנות חיסון).
אזהרה והוריות נגד
- אזהרות:
- מחלות חדות מלוות חום, עד להחלמה
- הוריות נגד:
רישום ודווח
לאחר מתן חיסון יש לתעד ברשומה הרפואית, לרבות רשומה ממוחשבת ובפנקס החיסונים האישי את תאריך החיסון, שם התרכיב, סוג התרכיב, שם היצרן, מקום הזרקה, מספר האצווה, שם המוסד בו ניתן החיסון ושם מבצע החיסון. בנוסף, בשירותים מסוימים, כגון במרכזי קליטת עולים, ישנם טפסים מיוחדים למטרת רישום מפורט יותר.
מעקב ודיווח
תגובה מקומית ו/או כללית תירשם ברשומה רפואית של מקבל החיסון במקום בו ניתן החיסון ותדווח ללשכת הבריאות ולאגף לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות באמצעות טופס "דיווח על תופעות לוואי לאחר מתן חיסון". במקרה של תגובה חריגה או ריבוי תגובות מקומיות או כלליות יש לשלוח הודעה מיידית ללשכת הבריאות עם תיאור האירוע, שם ומספר האצווה של התרכיב. לשכת הבריאות תעביר את המידע ללא דיחוי לאגף לאפידמיולוגיה.
יש לדווח על כיסוי החיסון בקרב המועמדים עד 15 בינואר על השנה החולפת. את הנתונים יש למלא על גבי נספח מספר 1 ולשלוח ללשכת הבריאות הנפתית שתעביר סיכומים (על גבי נספח מספר 2) למחלקה לשחפת ואיידס במשרד הבריאות.
נספח מספר 1
אל: לשכת הבריאות הנפתית.
דו"ח כיסוי חיסון BCG לשנת: ____
שם בית החולים: ___________________________________________
שם אחות אחראית מחלקת ילודים: _____________________________
| מספר התינוקות שהיו מועמדים לחיסון בשנת _____ | מספר התינוקות שקיבלו חיסון בשנת _____ |
נספח מספר 2
אל: המחלקה לשחפת ואיידס - משרד הבריאות, ירושלים.
דו"ח מסכם של כיסוי חיסון BCG לשנת: _____
דו"ח לשכה:
שם הנפה: ____________________
שם האחות האפידמיולוגית: ________________________
| מספר התינוקות והפעוטים שהיו מועמדים לחיסון בשנת _____ | _____ |
| מספר התינוקות והפעוטים שהיו מועמדים, שקיבלו חיסון בשנת _____ | _____ |
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 מעל 100 מקרים חדשים לשנה ל-100,000 אוכלוסייה. ראו רשימת מדינות באתר המחלקה לשחפת ואיידס.
- ↑ עדות לחיסון תחשב צלקת אופיינית באזור הדלטואיד או רישום מפורט בפנקס החיסונים.
- ↑ ניתן לאחסן את האמפולה עם החומר של התרכיב מתוצרת יפן לאחר השחזור ללא מכסה למשך 4 שעות, זאת באישור אגף הרוקחות והמכון לביקורת ותקינה של חומרי רפואה
- ↑ במקרה של סיכון גבוה להדבקה בשחפת, מומלץ על מתן חיסון ה-BCG גם למקרים של HIV- חיוביים ללא סימנים קליניים