כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מערך הטיפול התזונתי במנותחים בריאטריים - ניתוחים בריאטריים בבני נוער בישראל - Bariatric Surgeries in teenagers in Israel"
מתוך ויקירפואה
מ (הפעיל הגנה על מערך הטיפול התזונתי במנותחים בריאטריים - ניתוחים בריאטריים בבני נוער בישראל - Bariatric Surgeries in teenagers in Israel ([עריכה=רק מפעילי מערכת) |
מ (removed Category:תזונה using HotCat) |
||
| (10 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{פרק | ||
| + | |ספר=מערך הטיפול התזונתי במנותחים בריאטריים - נייר עמדה | ||
| + | |מספר הפרק=8 | ||
| + | }} | ||
{{בריאטרי | {{בריאטרי | ||
|שם הפרק=ניתוחים בריאטריים בבני נוער בישראל | |שם הפרק=ניתוחים בריאטריים בבני נוער בישראל | ||
| שורה 5: | שורה 9: | ||
{{הרחבה|ניתוח בריאטרי}} | {{הרחבה|ניתוח בריאטרי}} | ||
== מבוא== | == מבוא== | ||
| − | בעשורים האחרונים נצפית עלייה בשכיחות של השמנה חמורה בקרב ילדים ובני נוער, המוגדרת בדרך כלל על פי ערכי [[BMI]] מעל אחוזון 99 בהתאם לגיל ולמגדר. טיפול שמרני בהשמנה מסתיים לרוב בירידה מועטה או קצרת טווח במשקל, ואין בו כדי להפחית באופן משמעותי את הסיבוכים הרפואיים הנלווים להשמנה, בהם: [[סוכרת מסוג 2]], [[יתר לחץ דם]], [[דיסליפידמיה]], [[דום נשימה בשינה]], [[כבד שומני לא אלכוהולי]], [[דיכאון]], הערכה עצמית נמוכה ועוד {{הערה|שם=הערה1|Inge TH, Zeller MH, Jenkins TM, Helmrath M, Brandt ML, Michalsky MP, Harmon CM, Courcoulas A, Horlick M, Xanthakos SA, Dolan L, Mitsnefes M, Barnett SJ, Buncher R, Teen-LABS Consortium. Perioperative outcomes of adolescents undergoing bariatric surgery: the Teen-Longitudinal Assessment of Bariatric Surgery (Teen-LABS) study. JAMA Pediatr. 2014;168(1):47-53.}} | + | בעשורים האחרונים נצפית עלייה בשכיחות של [[השמנה - Obesity|השמנה]] חמורה בקרב ילדים ובני נוער, המוגדרת בדרך כלל על פי ערכי [[BMI]] מעל אחוזון 99 בהתאם לגיל ולמגדר. טיפול שמרני בהשמנה מסתיים לרוב בירידה מועטה או קצרת טווח במשקל, ואין בו כדי להפחית באופן משמעותי את הסיבוכים הרפואיים הנלווים להשמנה, בהם: [[סוכרת מסוג 2]], [[יתר לחץ דם]], [[דיסליפידמיה]], [[דום נשימה בשינה]], [[כבד שומני לא אלכוהולי]], [[דיכאון]], הערכה עצמית נמוכה ועוד{{הערה|שם=הערה1|Inge TH, Zeller MH, Jenkins TM, Helmrath M, Brandt ML, Michalsky MP, Harmon CM, Courcoulas A, Horlick M, Xanthakos SA, Dolan L, Mitsnefes M, Barnett SJ, Buncher R, Teen-LABS Consortium. Perioperative outcomes of adolescents undergoing bariatric surgery: the Teen-Longitudinal Assessment of Bariatric Surgery (Teen-LABS) study. JAMA Pediatr. 2014;168(1):47-53.}}{{הערה|שם=הערה2|Fried M, Yumuk V, Oppert JM, Scopinaro N, Torres A, Weiner R, Yashkov Y, Fruhbeck G, International Federation for Surgery of Obesity and Metabolic Disorders-European Chapter (IFSO-EC); European Association for the Study of Obesity (EASO); European Association for the Study of Obesity Obesity Management Task Force (EASO OMTF). Interdisciplinary European guidelines on metabolic and bariatric surgery. Obes Surg. 2014; 24(1):42-55.}}{{הערה|שם=הערה3|Paulus GF, de Vaan LE, Verdam FJ, Bouvy ND, Ambergen TA, van Heurn LW. Bariatric surgery in morbidly obese adolescents: a systematic review and meta-analysiss. Obes Surg. 2015;25(5):860-78.}}{{הערה|שם=הערה4|Wasserman H, Inge TH. Bariatric Surgery in Obese Adolescents: Opportunities and Challenges. Pediatr Ann. 2014;43(9)230-6.}}{{הערה|שם=הערה5|Kelly AS, Barlow SE, Rao G, Inge TH, Hayman LL, Steinberger J, Urbina EM, Ewing LJ, Daniels SR, American Heart Association Atherosclerosis, Hypertension, and Obesity in the Young Committee of the Council on Cardiovascular Disease in the Young, Council on Nutrition, Physical Activity and Metabolism, and Council on Clinical Cardiology. Severe Obesity in Children and Adolescents: Identification, Associated Health Risks, and Treatment Approaches: A Scientific Statement From the American Heart Association. Circulation. 2013;128(15): 1689-712.}}{{הערה|שם=הערה6|Black JA, White B, Viner RM, Simmons RK. Bariatric surgery for obese children and adolescents: a systematic review and meta-analysis. Obes Rev. 2013;14(8):634-44.}}. |
| − | היעדר אפשרויות לטיפול לא ניתוחי יעיל בהשמנה חמורה, בשילוב עם העלייה בשכיחות וחומרת הסיבוכים הרפואיים, מביא לעלייה במספר | + | היעדר אפשרויות לטיפול לא ניתוחי יעיל בהשמנה חמורה, בשילוב עם העלייה בשכיחות וחומרת הסיבוכים הרפואיים, מביא לעלייה במספר ה[[ניתוחים הבריאטריים]] המבוצעים בבני נוער{{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה5}}{{הערה|שם=הערה7|Mechanick JI, Youdim A, Jones DB, Garvey WT, Hurley DL, McMahon MM, Heinberg LJ, Kushner R, Adams TD, Shikora S, Dixon JB, Brethauer S; American Association of Clinical Endocrinologists; Obesity Society; American Society for Metabolic & Bariatric Surgery. Clinical practice guidelines for the perioperative nutritional, metabolic, and nonsurgical support of the bariatric surgery patient--2013 update: cosponsored by American Association of Clinical Endocrinologists, The Obesity Society, and American Society for Metabolic & Bariatric Surgery. Obesity (Silver Spring). 2013;21(1):S1-27.}}. ניתוח מעקף תריסריון אינו נחשב בטוח לבני נוער בשל חשש מהתפתחות חסרים תזונתיים משמעותיים ובשל שיעור גבוה של ניתוחים חוזרים{{הערה|שם=הערה5}}{{הערה|שם=הערה8|Barnett SJ. Contemporary surgical management of the obese adolescent. Curr Opin Pediatr. 2011;23(3):351-5.}}{{הערה|שם=הערה9|Nobili V, Vajro P, Dezsofi A, Fischler B, Hadzic N, Jahnel J, Lamireau T, McKiernan P, McLin V, Socha P, Tizzard S, Baumann U. Indications and Limitations of Bariatric Intervention in Severely Obese Children and Adolescents With and Without Nonalcoholic Steatohepatitis: ESPGHAN Hepatology Committee Position Statement. J Pediatr Gastroenterol Nutr. 2015;60(4):550-61.}}. כמו כן, ה-FDA{{כ}} (Food and Drug Administration) לא מאשר שימוש ב[[ניתוח טבעת מתכווננת לפרוסקופי|ניתוח טבעת]] (AGB{{כ}}, Adjustable Gastric Banding) במי שטרם מלאו לו 18 שנים{{הערה|שם=הערה4}}. |
בקווים המנחים שפרסם משרד הבריאות הישראלי נקבע כי מועמד לניתוח יהיה מי שמלאו לו 13 שנים, עם גיל עצמות מעל 13 בבנות ו-15 בבנים, עם השמנה חמורה וסיבוכים נלווים, כמפורט להלן: | בקווים המנחים שפרסם משרד הבריאות הישראלי נקבע כי מועמד לניתוח יהיה מי שמלאו לו 13 שנים, עם גיל עצמות מעל 13 בבנות ו-15 בבנים, עם השמנה חמורה וסיבוכים נלווים, כמפורט להלן: | ||
| − | *BMI מעל 40 ק"ג/מ<sup>2</sup> עם סיבוכי השמנה, המוגדרים קשים: סוכרת מסוג 2, דום נשימה בשינה בחומרה בינונית-חמורה, Pseudotumor Cerebri או (Nonalcoholic Steatohepatitis (NASH מוכח בביופסיית כבד | + | *BMI מעל 40 ק"ג/מ<sup>2</sup> (קילוגרם/מטר רבוע) עם סיבוכי השמנה, המוגדרים קשים: סוכרת מסוג 2, דום נשימה בשינה בחומרה בינונית-חמורה, [[פסאודטומור צרברי - Pseudotumor cerebri|Pseudotumor Cerebri]] או ([[Nonalcoholic Steatohepatitis - diagnosis and treatment|Nonalcoholic Steatohepatitis]] (NASH מוכח בביופסיית כבד |
| − | *BMI מעל 50 ק"ג/מ<sup>2</sup> בנוכחות סיבוכי השמנה הבאים (המוגדרים "קלים"): יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, בעיות מפרקים, זיהומים חוזרים בקפלי עור, בריחת שתן במאמץ, מצוקה נפשית על רקע פסיכו-סוציאלי, | + | *BMI מעל 50 ק"ג/מ<sup>2</sup> בנוכחות סיבוכי השמנה הבאים (המוגדרים "קלים"): יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, בעיות מפרקים, [[זיהומים]] חוזרים בקפלי עור, [[הפרעות במתן שתן|בריחת שתן במאמץ]], מצוקה נפשית על רקע פסיכו-סוציאלי, ו[[רפלוקס קיבתי-ושטי|רפלוקס קיבתי ושטי]] |
| − | + | *BMI מעל 45 ק"ג/מ2 במועמדים מעל גיל 16 שנים עם סיבוכי השמנה "קלים"{{הערה|שם=הערה10|[[קווים מנחים לביצוע ניתוחים בריאטריים בילדים מתחת לגיל 18 שנים - חוזר משרד הבריאות]]}} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | קווים מנחים אלו מקובלים גם במדינות רבות באירופה{{הערה|שם=הערה9}}, ואילו במדינות אחרות באירופה ובארצות הברית, הקריטריונים לבני נוער דומים לאלו של המבוגרים וניתן לנתח בני נוער עם BMI מעל 35 ק"ג/מ<sup>2</sup> עם סיבוכי השמנה קשים או BMI מעל 40 ק"ג/מ<sup>2</sup> עם סיבוכי השמנה קלים{{הערה|שם=הערה2}}{{הערה|שם=הערה3}}. | |
| − | |||
| − | |||
| − | = | + | בנוסף, משרד הבריאות הישראלי מבקש להוכיח כישלון בתוכנית שמרנית שהשתתפו בה הילד ומשפחתו במשך שישה חודשים לפחות במהלך השנתיים האחרונות. כמו כן, על המועמד לעבור הערכה פסיכיאטרית באחד מהמרכזים ל[[הפרעות אכילה]], להדגים מחויבות למעקב רפואי ופסיכולוגי לפני ואחרי הניתוח, יכולת להתמיד בקיום הנחיות תזונתיות לאחר הניתוח ולהדגים יכולת להבין את משמעות הניתוח ולקבל החלטה מודעת ומושכלת לבצעו{{הערה|שם=הערה10}}. |
| − | + | מתבגרים המועמדים לניתוח בריאטרי יופנו למרכז רב מקצועי המתמחה בצרכים הגופניים והנפשיים הייחודיים לבני נוער{{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה10}}. על הצוות הרב מקצועי להעריך את מצבו הקוגניטיבי, החברתי והרגשי של המועמד ולוודא קיום של סביבה משפחתית תומכת. מומלץ שהצוות יכלול מנתח בריאטרי מומחה ברפואת ילדים, דיאטנית קלינית עם הכשרה וניסיון בתחום, פסיכולוג/פסיכיאטר ילדים, מתאם טיפול, מדריך [[פעילות גופנית - Physical activity|פעילות גופנית]] עם הכשרה בילדים והשמנה. על הצוות להיות נגיש ליועצים חיוניים נוספים כמו קרדיולוג, אנדוקרינולוג, גסטרואנטרולוג ועוד{{הערה|שם=הערה2}}{{הערה|שם=הערה11|Nogueira I, Hrovat, K. Adolescent Bariatric Surgery Review on Nutrition Considerations. Nutr Clin Pract. 2014;29(6):740-746.}}. | |
| − | + | == מערך הטיפול התזונתי בבני נוער== | |
| + | תפקידה של הדיאטנית בתהליך ההערכה, ההכנה וליווי המטופל הוא מרכזי ותואם את תפקידה בקרב מנותחים בוגרים. בטיפול בבני נוער יושם דגש גם על הערכת סביבת הבית של הנער/ה. כאשר החינוך התזונתי טרום הניתוח ולאחריו יכללו את המטופל ואת הוריו, או מטפל עיקרי אחר בהיעדר משפחה{{הערה|שם=הערה11}}{{הערה|שם=הערה12|Fullmer MA, Abrams SH, Hrovat K, Mooney L, Scheimann AO, Hillman JB, Suskind DL; National Association of Children's Hospitals and Related Institutions; North American Society of Pediatric Gastroenterology, Hepatology, and Nutrition.Nutritional strategy for adolescents undergoing bariatric surgery: report of a working group of the Nutrition Committee of NASPGHAN/NACHRI. J Pediatr Gastroenterol Nutr. 2012; 54(1):125-35.}}{{הערה|שם=הערה13|Michalsky M, Kramer RE, Fullmer MA, Polfuss M, Porter R, Ward-Begnoche W, Getzoff EA, Dreyer M, Stolzman S, Reichard KW. Developing criteria for pediatric/adolescent bariatric surgery programs. Pediatrics. 2011;128(2):S65-70.}}{{הערה|שם=הערה14|Michalsky MP, Inge TH, Teich S, Eneli I, Miller R, Brandt ML, Helmrath M, Harmon CM, Zeller MH, Jenkins TM, Courcoulas A, Buncher RC; Teen-LABS Consortium. Adolescent bariatric surgery program characteristics: the Teen Longitudinal Assessment of Bariatric Surgery (Teen-LABS) study experience. Semin Pediatr Surg. 2014;23(1):5-10.}}. | ||
| − | + | במערך הטיפול הטרום ניתוחי, מומלצת תוכנית המשלבת את הצוות הרב מקצועי העוסק בבריאטריה, שמטרתה לקדם שינוי הרגלי חיים והכנה לקראת השינויים הנדרשים לאחר הניתוח. ברוב המרכזים העוסקים בטיפול בבני נוער בעולם, מקובלת הכנה של 6 חודשים לפחות טרום הניתוח, אם כי אין הנחיה אחידה לגבי מספר הביקורים הנדרש אצל דיאטנית/צוות פסיכוסוציאלי/רופא/אחות וכולי במהלך תקופה זו. על פי הנחיות משרד הבריאות הישראלי נדרשות 6 פגישות לפחות עם דיאטנית כחלק מההכנה לניתוח{{הערה|שם=הערה10}}. בחלק מהמרכזים ניתן טיפול פרטני ובאחרים מקובל טיפול קבוצתי. כמו במבוגרים, גם בבני נוער מומלצת [[דיאטה]] היפו קלורית ודלת פחמימות של לפחות שבועיים לפני הניתוח להקלה על ביצוע הניתוח{{הערה|שם=הערה11}}. | |
| − | + | תפקידה של הדיאטנית לאחר הניתוח בקרב בני נוער דומה גם הוא לזה הנערך במבוגרים. אין אחידות בהמלצות בנוגע לתדירות ולמשך המעקב אחרי הניתוח. במרכז בסינסינאטי, המרכז המוביל בארצות הברית לטיפול בבני נוער, מקובל טיפול קבוצתי ודיאטני אחת לחודש, שאינו מוגבל בזמן. על סמך הניסיון הקליני עם מנותחים בישראל, מומלץ לקיים מפגשים עם המטופל והוריו אחת לשבוע בחודש הראשון ולאחר מכן מומלצת הפחתה הדרגתית של תדירות המפגשים עד פעם בחודש, לטווח הארוך. המועדים המומלצים לביצוע בדיקות דם הם: טרום ניתוח, חודשיים, 6 חודשים ושנה לאחר הניתוח{{הערה|שם=הערה11}}. | |
| − | + | ההמלצות לנטילת תוספים תזונתיים דומות מאוד לאלה המיועדות למבוגרים, למעט הבדל במינון לתוסף [[ויטמין - Vitamin - B12|וויטמין B12]], שהוא 350–500 מק"ג (מיקרוגרם) תת-לשונית ליום{{הערה|שם=הערה11}}. ראוי להדגיש כי, היענות בני נוער לנטילת תוספי [[ויטמינים]], גם בחצי השנה הראשונה אחרי הניתוח, אינה גבוהה{{הערה|שם=הערה15|Modi AC, Zeller MH, Xanthakos SA, Jenkins TM, Inge TH. Adherence to vitamin supplementation following adolescent bariatric surgery. Obesity. 2013;21(3):190-5.}}, ובמקרים רבים מדווחים חסרים תזונתיים משמעותיים{{הערה|שם=הערה3}}. ההמלצה ניתנת לאחר השחרור מבית החולים, כאשר רצוי להיעזר בהורים/מטפלים כדי להגביר את ההיענות לנטילתם יל ידי בני הנוער. | |
| − | + | התזונה לאחר הניתוח בקרב בני נוער מתבססת גם כן על הדיאטה הרב שלבית (ראו טבלה 6), אם כי מקובלים מספר שנויים בהתקדמות הדיאטה בהשואה למבוגרים{{הערה|שם=הערה11}}{{הערה|שם=הערה12}} כמפורט להלן: | |
| − | •ככלל, קצב ההתקדמות המומלץ במתבגרים איטי יותר בהשוואה למבוגרים. | + | * כשהמטופל יכול להתקדם לנוזלים מלאים, ההמלצה היא להעשיר את החלב/סויה באבקת חלבון. כמות חלבון מקסימלית מומלצת לארוחה - 25 גרם. •ככלל, קצב ההתקדמות המומלץ במתבגרים איטי יותר בהשוואה למבוגרים. לדוגמה, המעבר לשלב ההזנה הדייסתית מומלץ לאחר 10–14 ימים |
| − | *שילוב ירקות מבושלים וקלופים ופירות רכים מומלץ רק לאחר שלושה שבועות-חודש מהניתוח | + | *שילוב ירקות מבושלים וקלופים ופירות רכים מומלץ רק לאחר שלושה שבועות-חודש מהניתוח |
| − | *שילוב פחמימות בתפריט מומלץ רק לאחר שהמתבגרים הגיעו ל-DRI{{כ}} (Dietary Reference Intake) לחלבון (52 ו- 46 | + | *שילוב פחמימות בתפריט מומלץ רק לאחר שהמתבגרים הגיעו ל-[[DRI's – Dietary Reference Intakes|DRI{{כ}}]] (Dietary Reference Intake) לחלבון (52 ו-46 גרם לבנים ובנות בהתאמה) או 60 גרם חלבון{{הערה|שם=הערה11}}{{הערה|שם=הערה12}}. המלצתנו היא לסייע למטופלים להגיע לצריכה לפי המלצות ה-DRI לחלבון בחודש שאחרי הניתוח, ולהתקדם לפחות לצריכה של כ-60 גרם ביום בהמשך. הגעה לשלב האחרון - הזנה רגילה ומאוזנת, מתרחשת לרוב כ-3 חודשים מהניתוח |
טבלה 6: הדיאטה הרב שלבית לבני נוער * | טבלה 6: הדיאטה הרב שלבית לבני נוער * | ||
| שורה 45: | שורה 44: | ||
! שלבים בהזנה פוסט ניתוחית !! מועד למעבר שלב !! שרוול/מעקף קיבה !! דוגמאות | ! שלבים בהזנה פוסט ניתוחית !! מועד למעבר שלב !! שרוול/מעקף קיבה !! דוגמאות | ||
|- | |- | ||
| − | | שלב I || יום-יומיים לאחר הניתוח || נוזלים צלולים|| מים, תה צמחים עם ממתיק מלאכותי, גילי דיאט, מרק צח. | + | | שלב I || יום-יומיים לאחר הניתוח || נוזלים צלולים|| מים, תה צמחים עם ממתיק מלאכותי, גילי דיאט, מרק צח. שתייה לא מוגזת, ללא סוכר וקפאין |
|- | |- | ||
| שלב II || יומיים אחרי הניתוח || נוזלים מלאים וצלולים || ניתן להוסיף מוצרי חלב/סויה ניגרים דלי שומן עם אבקת חלבון, יוגורט, מעדן דיאט חלק | | שלב II || יומיים אחרי הניתוח || נוזלים מלאים וצלולים || ניתן להוסיף מוצרי חלב/סויה ניגרים דלי שומן עם אבקת חלבון, יוגורט, מעדן דיאט חלק | ||
| שורה 53: | שורה 52: | ||
| {{רווח קשיח}} || לאחר שבוע נוסף **|| לאחר שמוסיפים בהצלחה מזונות אלו ניתן לשלב בהדרגה ירקות ופירות || ירקות קלופים מבושלים או פירות רכים וקלופים. סלט חי ניתן להציע אחרי חודש | | {{רווח קשיח}} || לאחר שבוע נוסף **|| לאחר שמוסיפים בהצלחה מזונות אלו ניתן לשלב בהדרגה ירקות ופירות || ירקות קלופים מבושלים או פירות רכים וקלופים. סלט חי ניתן להציע אחרי חודש | ||
|- | |- | ||
| − | | שלב VI || שלושה חודשים אחרי הניתוח || תזונה מגוונת ובריאה של מזונות מוצקים המבוססת על | + | | שלב VI || שלושה חודשים אחרי הניתוח || תזונה מגוונת ובריאה של מזונות מוצקים המבוססת על 3–5 ארוחות המכילות חלבון וירק/פרי ודגנים מלאים ||{{רווח קשיח}} |
|} | |} | ||
| − | המידע סוכם מתוך מקור {{הערה|שם=הערה11}}. | + | המידע סוכם מתוך מקור{{הערה|שם=הערה11}}. |
(*) ההמלצות לצריכת נוזלים והתנהגות אכילה נכונה אחרי ניתוח, דומה להנחיות למבוגרים ומפורטת בחלקים המתאימים במסמך. | (*) ההמלצות לצריכת נוזלים והתנהגות אכילה נכונה אחרי ניתוח, דומה להנחיות למבוגרים ומפורטת בחלקים המתאימים במסמך. | ||
| − | (**) כאשר מגיעים לרמה היומית המומלצת | + | (**) כאשר מגיעים לרמה היומית המומלצת על פי ה-DRI מבחינת צריכת חלבון, ניתן לשלב גם פחמימות, רצוי מלאות. |
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | + | <blockquote> | |
| − | <blockquote> | + | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} |
| − | |||
| − | |||
| − | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
| − | |||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | [[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | ||
| + | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
[[קטגוריה:ניירות עמדה - עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל]] | [[קטגוריה:ניירות עמדה - עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:39, 15 במרץ 2024
מערך הטיפול התזונתי במנותחים בריאטריים - נייר עמדה
מאת עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל
| שם הספר: מערך הטיפול התזונתי במנותחים בריאטריים | |
|---|---|
 | |
 | |
| האיגוד המפרסם | עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל |
| קישור | באתר האיגוד |
| שם הפרק | ניתוחים בריאטריים בבני נוער בישראל |
| יוצר הערך | מחברות המסמך |
| תחום | תזונה |
| תאריך פרסום | ינואר 2016 |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – ניתוח בריאטרי
מבוא
בעשורים האחרונים נצפית עלייה בשכיחות של השמנה חמורה בקרב ילדים ובני נוער, המוגדרת בדרך כלל על פי ערכי BMI מעל אחוזון 99 בהתאם לגיל ולמגדר. טיפול שמרני בהשמנה מסתיים לרוב בירידה מועטה או קצרת טווח במשקל, ואין בו כדי להפחית באופן משמעותי את הסיבוכים הרפואיים הנלווים להשמנה, בהם: סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, דום נשימה בשינה, כבד שומני לא אלכוהולי, דיכאון, הערכה עצמית נמוכה ועוד[1][2][3][4][5][6].
היעדר אפשרויות לטיפול לא ניתוחי יעיל בהשמנה חמורה, בשילוב עם העלייה בשכיחות וחומרת הסיבוכים הרפואיים, מביא לעלייה במספר הניתוחים הבריאטריים המבוצעים בבני נוער[3][5][7]. ניתוח מעקף תריסריון אינו נחשב בטוח לבני נוער בשל חשש מהתפתחות חסרים תזונתיים משמעותיים ובשל שיעור גבוה של ניתוחים חוזרים[5][8][9]. כמו כן, ה-FDA (Food and Drug Administration) לא מאשר שימוש בניתוח טבעת (AGB, Adjustable Gastric Banding) במי שטרם מלאו לו 18 שנים[4].
בקווים המנחים שפרסם משרד הבריאות הישראלי נקבע כי מועמד לניתוח יהיה מי שמלאו לו 13 שנים, עם גיל עצמות מעל 13 בבנות ו-15 בבנים, עם השמנה חמורה וסיבוכים נלווים, כמפורט להלן:
- BMI מעל 40 ק"ג/מ2 (קילוגרם/מטר רבוע) עם סיבוכי השמנה, המוגדרים קשים: סוכרת מסוג 2, דום נשימה בשינה בחומרה בינונית-חמורה, Pseudotumor Cerebri או (Nonalcoholic Steatohepatitis (NASH מוכח בביופסיית כבד
- BMI מעל 50 ק"ג/מ2 בנוכחות סיבוכי השמנה הבאים (המוגדרים "קלים"): יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, בעיות מפרקים, זיהומים חוזרים בקפלי עור, בריחת שתן במאמץ, מצוקה נפשית על רקע פסיכו-סוציאלי, ורפלוקס קיבתי ושטי
- BMI מעל 45 ק"ג/מ2 במועמדים מעל גיל 16 שנים עם סיבוכי השמנה "קלים"[10]
קווים מנחים אלו מקובלים גם במדינות רבות באירופה[9], ואילו במדינות אחרות באירופה ובארצות הברית, הקריטריונים לבני נוער דומים לאלו של המבוגרים וניתן לנתח בני נוער עם BMI מעל 35 ק"ג/מ2 עם סיבוכי השמנה קשים או BMI מעל 40 ק"ג/מ2 עם סיבוכי השמנה קלים[2][3].
בנוסף, משרד הבריאות הישראלי מבקש להוכיח כישלון בתוכנית שמרנית שהשתתפו בה הילד ומשפחתו במשך שישה חודשים לפחות במהלך השנתיים האחרונות. כמו כן, על המועמד לעבור הערכה פסיכיאטרית באחד מהמרכזים להפרעות אכילה, להדגים מחויבות למעקב רפואי ופסיכולוגי לפני ואחרי הניתוח, יכולת להתמיד בקיום הנחיות תזונתיות לאחר הניתוח ולהדגים יכולת להבין את משמעות הניתוח ולקבל החלטה מודעת ומושכלת לבצעו[10].
מתבגרים המועמדים לניתוח בריאטרי יופנו למרכז רב מקצועי המתמחה בצרכים הגופניים והנפשיים הייחודיים לבני נוער[3][10]. על הצוות הרב מקצועי להעריך את מצבו הקוגניטיבי, החברתי והרגשי של המועמד ולוודא קיום של סביבה משפחתית תומכת. מומלץ שהצוות יכלול מנתח בריאטרי מומחה ברפואת ילדים, דיאטנית קלינית עם הכשרה וניסיון בתחום, פסיכולוג/פסיכיאטר ילדים, מתאם טיפול, מדריך פעילות גופנית עם הכשרה בילדים והשמנה. על הצוות להיות נגיש ליועצים חיוניים נוספים כמו קרדיולוג, אנדוקרינולוג, גסטרואנטרולוג ועוד[2][11].
מערך הטיפול התזונתי בבני נוער
תפקידה של הדיאטנית בתהליך ההערכה, ההכנה וליווי המטופל הוא מרכזי ותואם את תפקידה בקרב מנותחים בוגרים. בטיפול בבני נוער יושם דגש גם על הערכת סביבת הבית של הנער/ה. כאשר החינוך התזונתי טרום הניתוח ולאחריו יכללו את המטופל ואת הוריו, או מטפל עיקרי אחר בהיעדר משפחה[11][12][13][14].
במערך הטיפול הטרום ניתוחי, מומלצת תוכנית המשלבת את הצוות הרב מקצועי העוסק בבריאטריה, שמטרתה לקדם שינוי הרגלי חיים והכנה לקראת השינויים הנדרשים לאחר הניתוח. ברוב המרכזים העוסקים בטיפול בבני נוער בעולם, מקובלת הכנה של 6 חודשים לפחות טרום הניתוח, אם כי אין הנחיה אחידה לגבי מספר הביקורים הנדרש אצל דיאטנית/צוות פסיכוסוציאלי/רופא/אחות וכולי במהלך תקופה זו. על פי הנחיות משרד הבריאות הישראלי נדרשות 6 פגישות לפחות עם דיאטנית כחלק מההכנה לניתוח[10]. בחלק מהמרכזים ניתן טיפול פרטני ובאחרים מקובל טיפול קבוצתי. כמו במבוגרים, גם בבני נוער מומלצת דיאטה היפו קלורית ודלת פחמימות של לפחות שבועיים לפני הניתוח להקלה על ביצוע הניתוח[11].
תפקידה של הדיאטנית לאחר הניתוח בקרב בני נוער דומה גם הוא לזה הנערך במבוגרים. אין אחידות בהמלצות בנוגע לתדירות ולמשך המעקב אחרי הניתוח. במרכז בסינסינאטי, המרכז המוביל בארצות הברית לטיפול בבני נוער, מקובל טיפול קבוצתי ודיאטני אחת לחודש, שאינו מוגבל בזמן. על סמך הניסיון הקליני עם מנותחים בישראל, מומלץ לקיים מפגשים עם המטופל והוריו אחת לשבוע בחודש הראשון ולאחר מכן מומלצת הפחתה הדרגתית של תדירות המפגשים עד פעם בחודש, לטווח הארוך. המועדים המומלצים לביצוע בדיקות דם הם: טרום ניתוח, חודשיים, 6 חודשים ושנה לאחר הניתוח[11].
ההמלצות לנטילת תוספים תזונתיים דומות מאוד לאלה המיועדות למבוגרים, למעט הבדל במינון לתוסף וויטמין B12, שהוא 350–500 מק"ג (מיקרוגרם) תת-לשונית ליום[11]. ראוי להדגיש כי, היענות בני נוער לנטילת תוספי ויטמינים, גם בחצי השנה הראשונה אחרי הניתוח, אינה גבוהה[15], ובמקרים רבים מדווחים חסרים תזונתיים משמעותיים[3]. ההמלצה ניתנת לאחר השחרור מבית החולים, כאשר רצוי להיעזר בהורים/מטפלים כדי להגביר את ההיענות לנטילתם יל ידי בני הנוער.
התזונה לאחר הניתוח בקרב בני נוער מתבססת גם כן על הדיאטה הרב שלבית (ראו טבלה 6), אם כי מקובלים מספר שנויים בהתקדמות הדיאטה בהשואה למבוגרים[11][12] כמפורט להלן:
- כשהמטופל יכול להתקדם לנוזלים מלאים, ההמלצה היא להעשיר את החלב/סויה באבקת חלבון. כמות חלבון מקסימלית מומלצת לארוחה - 25 גרם. •ככלל, קצב ההתקדמות המומלץ במתבגרים איטי יותר בהשוואה למבוגרים. לדוגמה, המעבר לשלב ההזנה הדייסתית מומלץ לאחר 10–14 ימים
- שילוב ירקות מבושלים וקלופים ופירות רכים מומלץ רק לאחר שלושה שבועות-חודש מהניתוח
- שילוב פחמימות בתפריט מומלץ רק לאחר שהמתבגרים הגיעו ל-DRI (Dietary Reference Intake) לחלבון (52 ו-46 גרם לבנים ובנות בהתאמה) או 60 גרם חלבון[11][12]. המלצתנו היא לסייע למטופלים להגיע לצריכה לפי המלצות ה-DRI לחלבון בחודש שאחרי הניתוח, ולהתקדם לפחות לצריכה של כ-60 גרם ביום בהמשך. הגעה לשלב האחרון - הזנה רגילה ומאוזנת, מתרחשת לרוב כ-3 חודשים מהניתוח
טבלה 6: הדיאטה הרב שלבית לבני נוער *
| שלבים בהזנה פוסט ניתוחית | מועד למעבר שלב | שרוול/מעקף קיבה | דוגמאות |
|---|---|---|---|
| שלב I | יום-יומיים לאחר הניתוח | נוזלים צלולים | מים, תה צמחים עם ממתיק מלאכותי, גילי דיאט, מרק צח. שתייה לא מוגזת, ללא סוכר וקפאין |
| שלב II | יומיים אחרי הניתוח | נוזלים מלאים וצלולים | ניתן להוסיף מוצרי חלב/סויה ניגרים דלי שומן עם אבקת חלבון, יוגורט, מעדן דיאט חלק |
| שלב III | עשרה ימים אחרי הניתוח | תוספת הדרגתית של מזונות חלבוניים במרקם טחון ורך | ביצים, גבינות רכות, עוף, הודו, דגים, ממרחים כמו טחינה, חומוס, קטניות מבושלות היטב |
| לאחר שבוע נוסף ** | לאחר שמוסיפים בהצלחה מזונות אלו ניתן לשלב בהדרגה ירקות ופירות | ירקות קלופים מבושלים או פירות רכים וקלופים. סלט חי ניתן להציע אחרי חודש | |
| שלב VI | שלושה חודשים אחרי הניתוח | תזונה מגוונת ובריאה של מזונות מוצקים המבוססת על 3–5 ארוחות המכילות חלבון וירק/פרי ודגנים מלאים |
המידע סוכם מתוך מקור[11].
(*) ההמלצות לצריכת נוזלים והתנהגות אכילה נכונה אחרי ניתוח, דומה להנחיות למבוגרים ומפורטת בחלקים המתאימים במסמך.
(**) כאשר מגיעים לרמה היומית המומלצת על פי ה-DRI מבחינת צריכת חלבון, ניתן לשלב גם פחמימות, רצוי מלאות.
ביבליוגרפיה
- ↑ Inge TH, Zeller MH, Jenkins TM, Helmrath M, Brandt ML, Michalsky MP, Harmon CM, Courcoulas A, Horlick M, Xanthakos SA, Dolan L, Mitsnefes M, Barnett SJ, Buncher R, Teen-LABS Consortium. Perioperative outcomes of adolescents undergoing bariatric surgery: the Teen-Longitudinal Assessment of Bariatric Surgery (Teen-LABS) study. JAMA Pediatr. 2014;168(1):47-53.
- ↑ 2.0 2.1 2.2 Fried M, Yumuk V, Oppert JM, Scopinaro N, Torres A, Weiner R, Yashkov Y, Fruhbeck G, International Federation for Surgery of Obesity and Metabolic Disorders-European Chapter (IFSO-EC); European Association for the Study of Obesity (EASO); European Association for the Study of Obesity Obesity Management Task Force (EASO OMTF). Interdisciplinary European guidelines on metabolic and bariatric surgery. Obes Surg. 2014; 24(1):42-55.
- ↑ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 Paulus GF, de Vaan LE, Verdam FJ, Bouvy ND, Ambergen TA, van Heurn LW. Bariatric surgery in morbidly obese adolescents: a systematic review and meta-analysiss. Obes Surg. 2015;25(5):860-78.
- ↑ 4.0 4.1 Wasserman H, Inge TH. Bariatric Surgery in Obese Adolescents: Opportunities and Challenges. Pediatr Ann. 2014;43(9)230-6.
- ↑ 5.0 5.1 5.2 Kelly AS, Barlow SE, Rao G, Inge TH, Hayman LL, Steinberger J, Urbina EM, Ewing LJ, Daniels SR, American Heart Association Atherosclerosis, Hypertension, and Obesity in the Young Committee of the Council on Cardiovascular Disease in the Young, Council on Nutrition, Physical Activity and Metabolism, and Council on Clinical Cardiology. Severe Obesity in Children and Adolescents: Identification, Associated Health Risks, and Treatment Approaches: A Scientific Statement From the American Heart Association. Circulation. 2013;128(15): 1689-712.
- ↑ Black JA, White B, Viner RM, Simmons RK. Bariatric surgery for obese children and adolescents: a systematic review and meta-analysis. Obes Rev. 2013;14(8):634-44.
- ↑ Mechanick JI, Youdim A, Jones DB, Garvey WT, Hurley DL, McMahon MM, Heinberg LJ, Kushner R, Adams TD, Shikora S, Dixon JB, Brethauer S; American Association of Clinical Endocrinologists; Obesity Society; American Society for Metabolic & Bariatric Surgery. Clinical practice guidelines for the perioperative nutritional, metabolic, and nonsurgical support of the bariatric surgery patient--2013 update: cosponsored by American Association of Clinical Endocrinologists, The Obesity Society, and American Society for Metabolic & Bariatric Surgery. Obesity (Silver Spring). 2013;21(1):S1-27.
- ↑ Barnett SJ. Contemporary surgical management of the obese adolescent. Curr Opin Pediatr. 2011;23(3):351-5.
- ↑ 9.0 9.1 Nobili V, Vajro P, Dezsofi A, Fischler B, Hadzic N, Jahnel J, Lamireau T, McKiernan P, McLin V, Socha P, Tizzard S, Baumann U. Indications and Limitations of Bariatric Intervention in Severely Obese Children and Adolescents With and Without Nonalcoholic Steatohepatitis: ESPGHAN Hepatology Committee Position Statement. J Pediatr Gastroenterol Nutr. 2015;60(4):550-61.
- ↑ 10.0 10.1 10.2 10.3 קווים מנחים לביצוע ניתוחים בריאטריים בילדים מתחת לגיל 18 שנים - חוזר משרד הבריאות
- ↑ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 11.5 11.6 11.7 Nogueira I, Hrovat, K. Adolescent Bariatric Surgery Review on Nutrition Considerations. Nutr Clin Pract. 2014;29(6):740-746.
- ↑ 12.0 12.1 12.2 Fullmer MA, Abrams SH, Hrovat K, Mooney L, Scheimann AO, Hillman JB, Suskind DL; National Association of Children's Hospitals and Related Institutions; North American Society of Pediatric Gastroenterology, Hepatology, and Nutrition.Nutritional strategy for adolescents undergoing bariatric surgery: report of a working group of the Nutrition Committee of NASPGHAN/NACHRI. J Pediatr Gastroenterol Nutr. 2012; 54(1):125-35.
- ↑ Michalsky M, Kramer RE, Fullmer MA, Polfuss M, Porter R, Ward-Begnoche W, Getzoff EA, Dreyer M, Stolzman S, Reichard KW. Developing criteria for pediatric/adolescent bariatric surgery programs. Pediatrics. 2011;128(2):S65-70.
- ↑ Michalsky MP, Inge TH, Teich S, Eneli I, Miller R, Brandt ML, Helmrath M, Harmon CM, Zeller MH, Jenkins TM, Courcoulas A, Buncher RC; Teen-LABS Consortium. Adolescent bariatric surgery program characteristics: the Teen Longitudinal Assessment of Bariatric Surgery (Teen-LABS) study experience. Semin Pediatr Surg. 2014;23(1):5-10.
- ↑ Modi AC, Zeller MH, Xanthakos SA, Jenkins TM, Inge TH. Adherence to vitamin supplementation following adolescent bariatric surgery. Obesity. 2013;21(3):190-5.