כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שיקום לב - Cardiac rehabilitation"
מתוך ויקירפואה
| (47 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''שיקום לב''' היא תוכנית בפיקוח רפואי שמטרתה לסייע לחולי הלב להחלים ולשפר במהירות את תפקודם הפיזי, הנפשי והחברתי. מטרת התוכנית לייצב, לעכב, ואף לגרום לשינוי מגמה והיפוך בתהליך התקדמות המחלה | + | {{מחלה |
| − | + | |תמונה=Pacemaker GuidantMeridianSR.jpg | |
| − | תוכניות שיקום הלב/מניעה שניונית הוכרו | + | |כיתוב תמונה= |
| − | + | |שם עברי=שיקום לב | |
| − | מסמכי עמדה אלה קבעו בנוסף כי על שירותי שיקום לב לספק טיפול וגישה רב מערכתית, מולטידיסציפלינרית הכוללים מרכיבי ליבה מסוימים ולכן תוכניות המושתתות אך ורק על פעילות גופניות אינן נחשבות שיקום לב. | + | |שם לועזי=Cardiac rehabilitation |
| + | |שמות נוספים= | ||
| + | |ICD-10= | ||
| + | |ICD-9= | ||
| + | |MeSH= | ||
| + | |יוצר הערך=[[משתמש:אהוד גולדהמר|פרופ' אהוד גולדהמר]] | ||
| + | |אחראי הערך= | ||
| + | }} | ||
| + | {{הרחבה|שיקום לב}} | ||
| + | '''שיקום לב''' היא תוכנית בפיקוח רפואי שמטרתה לסייע לחולי הלב להחלים ולשפר במהירות את תפקודם הפיזי, הנפשי והחברתי. מטרת התוכנית לייצב, לעכב, ואף לגרום לשינוי מגמה והיפוך בתהליך התקדמות המחלה הקרדיווסקולרית ועל ידי כך לצמצם את הסיכונים הכרוכים במחלת הלב, קרי, אירוע לבבי נוסף או מוות{{הערה|שם=הערה1|A.S. Leon, Cardiac Rehabilitation and Secondary Prevention of Coronary Heart Disease, AHA statement, Circulation, 2005; 111:369-376}}{{הערה|שם=הערה2|G.J. Balady, Rehabilitation/Secondary Prevention Programs: 2007 AHA statement & update, Circulation 007;115;2675-2682}}. תוכניות שיקום הלב / מניעה שניונית הוכרו על ידי איגוד הלב האמריקאי (AHA), הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC), ועל ידי המוסדות המקבילים האירופיים (ESC ,EACPR) כחלק אינטגרלי מהטיפול המקיף בחולים עם מחלות של המערכת הקרדיווסקולרית כאשר ההמלצה של מוסדות אלה היא המלצה ברמה הראשונה (Class I recommendation על פי כללי הרפואה מבוססת הוכחות ((EBM){{כ}} Evidence based medicine), קרי, קיימות הוכחות מוצקות לתועלת וליעילות של תוכניות אלה){{הערה|שם=הערה3|M.F. Piepoli, Secondary prevention through cardiac rehabilitation: from knowledge to implementation. A position paper from the Cardiac Rehabilitation Section of the EACPR/ESC, European Journal of Cardiovascular Prevention and Rehabilitation 2010, 17:1–17}}{{הערה|שם=הערה4|N. K. Wenger, Current Status of Cardiac Rehabilitation, Journal of the American College of Cardiology Vol. 51, No. 17, 2008}}. מסמכי עמדה אלה קבעו בנוסף כי על שירותי שיקום לב לספק טיפול וגישה רב מערכתית, מולטידיסציפלינרית הכוללים מרכיבי ליבה מסוימים ולכן תוכניות המושתתות אך ורק על פעילות גופניות אינן נחשבות שיקום לב. | ||
==מרכיבי הליבה של תוכניות שיקום לב== | ==מרכיבי הליבה של תוכניות שיקום לב== | ||
| − | + | * בדיקה החולה והערכת פרופיל הסיכון שלו | |
| − | * בדיקה החולה והערכת פרופיל הסיכון שלו | ||
* ייעוץ והדרכת החולה במטרה להבין את מהות מחלתו ודרכי הטיפול בה | * ייעוץ והדרכת החולה במטרה להבין את מהות מחלתו ודרכי הטיפול בה | ||
| − | * פעילות גופנית מותאמת אישית | + | * [[פעילות גופנית]] מותאמת אישית |
* ייעוץ והדרכה בתזונה | * ייעוץ והדרכה בתזונה | ||
| − | * סיוע בטיפול ושינוי גורמי הסיכון של המחלה כגון יתר לחץ דם, עישון, רמות | + | * סיוע בטיפול ושינוי גורמי הסיכון של המחלה כגון [[יתר לחץ דם]], [[עישון]], רמות כולסטרול גבוהות, [[השמנת יתר]], ו[[סוכרת]] |
* ייעוץ והכוונה בתחום התעסוקתי כדי לאפשר ולהקל על חזרה למעגל העבודה | * ייעוץ והכוונה בתחום התעסוקתי כדי לאפשר ולהקל על חזרה למעגל העבודה | ||
* מתן מידע הנוגע למגבלות גופניות הכרוכות במחלה | * מתן מידע הנוגע למגבלות גופניות הכרוכות במחלה | ||
| שורה 17: | שורה 25: | ||
* ייעוץ לגבי שימוש נכון של התרופות שהותוו לחולה | * ייעוץ לגבי שימוש נכון של התרופות שהותוו לחולה | ||
| − | + | ==שלבי שיקום לב== | |
| + | * שלב 1 – בעת האשפוז בביה"ח, בזמן המחלה החריפה (שלב 1.5 – לאחר שחרור מביה"ח וטרם החזרה לבית - מספר ימי החלמה במרכז החלמה). | ||
| + | * שלב 2 – תוכנית אמבולטורית בפיקוח רפואי, לאחר השחרור מבית החולים (כשבועיים לאחר האשפוז ועד 12 חודשים) | ||
| + | * שלב 3 – תוכנית לכל החיים, ללא פיקוח, עם דגש מיוחד על [[פעילות גופנית]] והפחתת גורמי סיכון | ||
| − | == | + | ==זכאות לשיקום לב== |
| + | במדינת ישראל שיקום לב נמצא ברשימת השירותים הניתנים במסגרת סל הבריאות של משרד הבריאות ובאחריות קופות החולים (משרד הבריאות החטיבה לענייני בריאות, חוזר מספר 54/2006 מיום 26.12.2006). לחולה מגיעים 5 ימי החלמה, 3 חודשי פעילות במכון שיקום לב במימון מלא, לאחר מכן מימון חלקי עד 1 שנה. על פי סעיף 1.3 של חוזר זה '''חובה''' על כל רופא המטפל בחולה הזקוק לשיקום חולי לב להמליץ על שירות רפואי זה. | ||
| − | * חולים לאחר התקף לב | + | ;החולים הזכאים לשיקום לב על פי סל הבריאות |
| − | * חולים לאחר ניתוח מעקפים | + | * חולים לאחר [[התקף לב]] |
| + | * חולים לאחר [[ניתוח מעקפים]] | ||
* חולים לאחר השתלת קוצב/דפיברילטור | * חולים לאחר השתלת קוצב/דפיברילטור | ||
| − | * חולים עם אי ספיקת לב | + | * חולים עם [[אי ספיקת לב]] בדרגה תפקודית II-III ו/או מקטע פליטה פחות מ־35 אחוזים |
| + | * חולים שעברו צנתור התערבותי | ||
| − | + | ==היתרונות הגלומים בתוכניות שיקום לב== | |
| + | # '''שיפור בתוחלת חיים''' – השתתפות בתוכניות שיקום לב המכילות את מרכיבי הליבה הביאו לירידת תמותה של כ-15 אחוזים-28 אחוזים ותמותה מסיבה לבבית ב־26 אחוזים-31 אחוזים, ועד 50 אחוזים ירידת תמותה כללית כאשר נעשית התאמה לגיל{{הערה|שם=הערה2}}{{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה4}}. ההערכה היא שמקרי התמותה שנדחו או נמנעו כתוצאה משתתפות בשיקום לב גדולה או שווה לשיעור התמותה שנדחתה ו/או נמנעה על ידי הטיפולים הראשוניים ב[[אוטם חריף בשריר הלב]] ו[[בתעוקת חזה לא יציבה]]{{הערה|שם=הערה6|M.B. Stephens, Cardiac Rehabilitation, American Family Physician, p. 955-959, Vol. 80, No. 9: Nov 1, 2009}} | ||
| + | # '''שיפור בתחלואה''' – כ-21 אחוזים הפחתה בשיעור אוטמים לא קטלניים{{הערה|שם=הערה1}}{{הערה|שם=הערה4}}. | ||
| + | # '''ירידה בשיעור אשפוזים חוזרים''' לאחר [[צנתור לב טיפולי]] ו/או [[ניתוח מעקפים]]{{הערה|שם=הערה5|E.S. Ford, Explaining the Decrease in U.S. Deaths from Coronary Disease, 1980–2000, N Engl J Med 356; 2388-2398, June 7, 2007}} | ||
| + | # '''ירידה''' של כ־13-19 אחוזים{{הערה|שם=הערה1}}{{הערה|שם=הערה4}} '''בצורך בניתוחי מעקפים ובצנתורים טיפוליים חוזרים''' | ||
| + | # '''שיפור בתוחלת חיים, איכות חיים, וביכולת אירובית בחולים עם [[אי ספיקת לב]]'''{{הערה|שם=הערה3}}{{הערה|שם=הערה5}}. | ||
| + | # '''שיפור בתוחלת חיים ובאיכות חיים בקשישים''' – בחולים בגיל 65 ומעלה נצפית ירידת תמותה של 21 אחוזים-34 אחוזים במשתמשים בשיקום לב לעומת אלה שאינם לוקחים חלק בתוכניות אלה{{הערה|שם=הערה7|J. A. Suaya, Cardiac Rehabilitation and Survival in Older Coronary Patients, J. Am. Coll. Cardiol. 2009;54;25-33}} | ||
| − | + | '''בטיחות תוכניות שיקום לב:''' | |
| − | + | תוכניות שיקום לב המופעלות בפיקוח רפואי ובניהול רפואי ובהתאם להנחיות המוסדות האמריקאים והאירופים בקרדיולוגיה בטוחות ונושאות שיעורי תחלואה ותמותה נמוכים. שיעור אירועי לב קשים (כגון אוטם חריף בשריר הלב) המדווחים בספרות הוא 1/50,000-1/100,000 שעות תרגול ו-1.3 מקרים של דום לב ל-1,000,000 שעות תרגול{{הערה|שם=הערה4}}. | |
| − | + | ==שיקום לב שבסיסו בבית או במכון הכושר לעומת שיקום לב שבסיסו בבית החולים== | |
| − | + | Home-based cardiac rehabilitation is as effective as centre-based cardiac rehabilitation | |
| − | |||
| − | + | מחקרים שונים ומטה-אנליזות שנערכו ב-15 השנים האחרונות מוכיחים שתוכניות שיקום לב המושתתות על פעילות בבית ו/או בחדר כושר ונתונות לפיקוח טלמטרי אינן נופלות ביעילותן ובבטיחותן מאלה המושתתות על פעילות במסגרת בתי חולים ומסגרות רפואיות אחרות. לא נמצאו הבדלים מהותיים בתמותה או בתחלואה של המשתתפים, לא נמצא הבדל בשינויים שחלו בגורמי הסיכון (בערכי לחץ הדם, הכולסטרול, ובאחוזי הפסקת העישון). לא ניצפה גם הבדל מהותי באיכות החיים המדווחת{{הערה|שם=הערה8|Dalal HM, Zawada A, Jolly K, Moxham T, Taylor RS, Home based versus centre based cardiac rehabilitation: Cochrane systematic review and meta-analysis. BMJ. 2010 Jan 19;340:b5631.}}{{הערה|שם=הערה9|Ades PA, Pashkow FJ, Fletcher G, Pina IL, Zohman LR, Nestor JR, A Controlled Trial of Cardiac Rehabilitation in the Home Setting Using Electrocardiographic and Voice Transtelephonic Monitoring. American Heart Journal. 2000;139,3.}}. | |
| − | + | ==ביבליוגרפיה== | |
| + | <blockquote> | ||
| + | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | ||
| + | </blockquote> | ||
| − | + | {{ייחוס|[[משתמש:אהוד גולדהמר|פרופ' אהוד גולדהמר]]}} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | [[קטגוריה:קרדיולוגיה]] | |
| − | + | [[קטגוריה:שיקום]] | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה אחרונה מ־05:12, 13 במרץ 2023
| שיקום לב | ||
|---|---|---|
| Cardiac rehabilitation | ||
| ||
| יוצר הערך | פרופ' אהוד גולדהמר | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – שיקום לב
שיקום לב היא תוכנית בפיקוח רפואי שמטרתה לסייע לחולי הלב להחלים ולשפר במהירות את תפקודם הפיזי, הנפשי והחברתי. מטרת התוכנית לייצב, לעכב, ואף לגרום לשינוי מגמה והיפוך בתהליך התקדמות המחלה הקרדיווסקולרית ועל ידי כך לצמצם את הסיכונים הכרוכים במחלת הלב, קרי, אירוע לבבי נוסף או מוות[1][2]. תוכניות שיקום הלב / מניעה שניונית הוכרו על ידי איגוד הלב האמריקאי (AHA), הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC), ועל ידי המוסדות המקבילים האירופיים (ESC ,EACPR) כחלק אינטגרלי מהטיפול המקיף בחולים עם מחלות של המערכת הקרדיווסקולרית כאשר ההמלצה של מוסדות אלה היא המלצה ברמה הראשונה (Class I recommendation על פי כללי הרפואה מבוססת הוכחות ((EBM) Evidence based medicine), קרי, קיימות הוכחות מוצקות לתועלת וליעילות של תוכניות אלה)[3][4]. מסמכי עמדה אלה קבעו בנוסף כי על שירותי שיקום לב לספק טיפול וגישה רב מערכתית, מולטידיסציפלינרית הכוללים מרכיבי ליבה מסוימים ולכן תוכניות המושתתות אך ורק על פעילות גופניות אינן נחשבות שיקום לב.
מרכיבי הליבה של תוכניות שיקום לב
- בדיקה החולה והערכת פרופיל הסיכון שלו
- ייעוץ והדרכת החולה במטרה להבין את מהות מחלתו ודרכי הטיפול בה
- פעילות גופנית מותאמת אישית
- ייעוץ והדרכה בתזונה
- סיוע בטיפול ושינוי גורמי הסיכון של המחלה כגון יתר לחץ דם, עישון, רמות כולסטרול גבוהות, השמנת יתר, וסוכרת
- ייעוץ והכוונה בתחום התעסוקתי כדי לאפשר ולהקל על חזרה למעגל העבודה
- מתן מידע הנוגע למגבלות גופניות הכרוכות במחלה
- תמיכה נפשית
- ייעוץ לגבי שימוש נכון של התרופות שהותוו לחולה
שלבי שיקום לב
- שלב 1 – בעת האשפוז בביה"ח, בזמן המחלה החריפה (שלב 1.5 – לאחר שחרור מביה"ח וטרם החזרה לבית - מספר ימי החלמה במרכז החלמה).
- שלב 2 – תוכנית אמבולטורית בפיקוח רפואי, לאחר השחרור מבית החולים (כשבועיים לאחר האשפוז ועד 12 חודשים)
- שלב 3 – תוכנית לכל החיים, ללא פיקוח, עם דגש מיוחד על פעילות גופנית והפחתת גורמי סיכון
זכאות לשיקום לב
במדינת ישראל שיקום לב נמצא ברשימת השירותים הניתנים במסגרת סל הבריאות של משרד הבריאות ובאחריות קופות החולים (משרד הבריאות החטיבה לענייני בריאות, חוזר מספר 54/2006 מיום 26.12.2006). לחולה מגיעים 5 ימי החלמה, 3 חודשי פעילות במכון שיקום לב במימון מלא, לאחר מכן מימון חלקי עד 1 שנה. על פי סעיף 1.3 של חוזר זה חובה על כל רופא המטפל בחולה הזקוק לשיקום חולי לב להמליץ על שירות רפואי זה.
- החולים הזכאים לשיקום לב על פי סל הבריאות
- חולים לאחר התקף לב
- חולים לאחר ניתוח מעקפים
- חולים לאחר השתלת קוצב/דפיברילטור
- חולים עם אי ספיקת לב בדרגה תפקודית II-III ו/או מקטע פליטה פחות מ־35 אחוזים
- חולים שעברו צנתור התערבותי
היתרונות הגלומים בתוכניות שיקום לב
- שיפור בתוחלת חיים – השתתפות בתוכניות שיקום לב המכילות את מרכיבי הליבה הביאו לירידת תמותה של כ-15 אחוזים-28 אחוזים ותמותה מסיבה לבבית ב־26 אחוזים-31 אחוזים, ועד 50 אחוזים ירידת תמותה כללית כאשר נעשית התאמה לגיל[2][3][4]. ההערכה היא שמקרי התמותה שנדחו או נמנעו כתוצאה משתתפות בשיקום לב גדולה או שווה לשיעור התמותה שנדחתה ו/או נמנעה על ידי הטיפולים הראשוניים באוטם חריף בשריר הלב ובתעוקת חזה לא יציבה[5]
- שיפור בתחלואה – כ-21 אחוזים הפחתה בשיעור אוטמים לא קטלניים[1][4].
- ירידה בשיעור אשפוזים חוזרים לאחר צנתור לב טיפולי ו/או ניתוח מעקפים[6]
- ירידה של כ־13-19 אחוזים[1][4] בצורך בניתוחי מעקפים ובצנתורים טיפוליים חוזרים
- שיפור בתוחלת חיים, איכות חיים, וביכולת אירובית בחולים עם אי ספיקת לב[3][6].
- שיפור בתוחלת חיים ובאיכות חיים בקשישים – בחולים בגיל 65 ומעלה נצפית ירידת תמותה של 21 אחוזים-34 אחוזים במשתמשים בשיקום לב לעומת אלה שאינם לוקחים חלק בתוכניות אלה[7]
בטיחות תוכניות שיקום לב:
תוכניות שיקום לב המופעלות בפיקוח רפואי ובניהול רפואי ובהתאם להנחיות המוסדות האמריקאים והאירופים בקרדיולוגיה בטוחות ונושאות שיעורי תחלואה ותמותה נמוכים. שיעור אירועי לב קשים (כגון אוטם חריף בשריר הלב) המדווחים בספרות הוא 1/50,000-1/100,000 שעות תרגול ו-1.3 מקרים של דום לב ל-1,000,000 שעות תרגול[4].
שיקום לב שבסיסו בבית או במכון הכושר לעומת שיקום לב שבסיסו בבית החולים
Home-based cardiac rehabilitation is as effective as centre-based cardiac rehabilitation
מחקרים שונים ומטה-אנליזות שנערכו ב-15 השנים האחרונות מוכיחים שתוכניות שיקום לב המושתתות על פעילות בבית ו/או בחדר כושר ונתונות לפיקוח טלמטרי אינן נופלות ביעילותן ובבטיחותן מאלה המושתתות על פעילות במסגרת בתי חולים ומסגרות רפואיות אחרות. לא נמצאו הבדלים מהותיים בתמותה או בתחלואה של המשתתפים, לא נמצא הבדל בשינויים שחלו בגורמי הסיכון (בערכי לחץ הדם, הכולסטרול, ובאחוזי הפסקת העישון). לא ניצפה גם הבדל מהותי באיכות החיים המדווחת[8][9].
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 1.2 A.S. Leon, Cardiac Rehabilitation and Secondary Prevention of Coronary Heart Disease, AHA statement, Circulation, 2005; 111:369-376
- ↑ 2.0 2.1 G.J. Balady, Rehabilitation/Secondary Prevention Programs: 2007 AHA statement & update, Circulation 007;115;2675-2682
- ↑ 3.0 3.1 3.2 M.F. Piepoli, Secondary prevention through cardiac rehabilitation: from knowledge to implementation. A position paper from the Cardiac Rehabilitation Section of the EACPR/ESC, European Journal of Cardiovascular Prevention and Rehabilitation 2010, 17:1–17
- ↑ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 N. K. Wenger, Current Status of Cardiac Rehabilitation, Journal of the American College of Cardiology Vol. 51, No. 17, 2008
- ↑ M.B. Stephens, Cardiac Rehabilitation, American Family Physician, p. 955-959, Vol. 80, No. 9: Nov 1, 2009
- ↑ 6.0 6.1 E.S. Ford, Explaining the Decrease in U.S. Deaths from Coronary Disease, 1980–2000, N Engl J Med 356; 2388-2398, June 7, 2007
- ↑ J. A. Suaya, Cardiac Rehabilitation and Survival in Older Coronary Patients, J. Am. Coll. Cardiol. 2009;54;25-33
- ↑ Dalal HM, Zawada A, Jolly K, Moxham T, Taylor RS, Home based versus centre based cardiac rehabilitation: Cochrane systematic review and meta-analysis. BMJ. 2010 Jan 19;340:b5631.
- ↑ Ades PA, Pashkow FJ, Fletcher G, Pina IL, Zohman LR, Nestor JR, A Controlled Trial of Cardiac Rehabilitation in the Home Setting Using Electrocardiographic and Voice Transtelephonic Monitoring. American Heart Journal. 2000;139,3.