כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תדריך חיסונים - מתן חיסון פעיל נגד דלקת כבד B לקבוצות בסיכון - Hepatitis B active immunization in high risk population"
מתוך ויקירפואה
מ (Motyk העביר את הדף חיסון נגד דלקת כבד B לקבוצות בסיכון ל־מתן חיסון פעיל נגד דלקת כבד B לקבוצות בסיכון תוך דריסת הפניה) |
מ (Motyk העביר את הדף מתן חיסון פעיל נגד דלקת כבד B לקבוצות בסיכון - Hepatitis B active immunization in high risk population לשם תדריך חיסונים - מתן חיסון פעיל נגד דלקת כבד B לקבוצות בסיכון - Hepatitis B active immunization in high risk population) |
||
| (44 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{Sub Chapter | ||
| + | |Book=תדריך חיסונים | ||
| + | |Chapter number=11 | ||
| + | |Sub Chapter number=2 | ||
| + | }} | ||
{{חיסונים | {{חיסונים | ||
| − | |שם הפרק= | + | |שם הפרק=[[תדריך חיסונים - דלקת כבד - Hepatitis - B]] |
|תאריך עדכון=פברואר 2016 | |תאריך עדכון=פברואר 2016 | ||
}} | }} | ||
| − | {{הרחבה| | + | {{הרחבה|חיסון נגד דלקת כבד B}} |
== התוויות== | == התוויות== | ||
| + | מומלץ לחסן נגד [[דלקת כבד נגיפית - Hepatitis Infection - B|דלקת כבד B]]{{כ}} (Hepatitis B) בני-אדם עם סיכון מוגבר להיחשף לנוזלי גוף והפרשות אדם כגון, דם ורוק. | ||
| − | + | מתן חיסון נגד דלקת כבד B לבני-אדם חיוביים ל- [[דלקת כבד נגיפית - Hepatitis Infection - B#אבחנה|HBsAg]]{{כ}} (Hepatitis B Surface Antigen) או לבעלי נוגדנים ספציפיים מיותר, אך אינו מזיק ואינו גורם לעליית שיעור תופעות הלוואי. לכן, אפשר לחסן גם ללא ביצוע בדיקות סינון לפני מתן החיסון. | |
| − | בקבוצות סיכון גבוה מאוד להיחשף לדלקת כבד B (כגון, חולים שמטופלים | + | בקבוצות סיכון גבוה מאוד להיחשף לדלקת כבד B (כגון, חולים שמטופלים על ידי [[דיאליזה]], אנשים שמשתמשים בסמים בהזרקה, גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, בני-ביתם של HBsAg חיוביים) יש הצדקה, בעיקר כלכלית, בבדיקות סינון המועמדים לפני החלטה על צורך בחיסון. |
| − | הבדיקה המומלצת היא בדיקת נוגדני | + | הבדיקה המומלצת היא בדיקת נוגדני [[דלקת כבד נגיפית - Hepatitis Infection - B#אבחנה|Anti-HBc]]{{כ}} (Anti-Hepatitis B Core Antibodies). |
לא מומלצת בדיקת סינון שיגרתית לפני מתן חיסון נגד דלקת כבד B למועמדים בסיכון תעסוקתי בתוקף עבודתם. | לא מומלצת בדיקת סינון שיגרתית לפני מתן חיסון נגד דלקת כבד B למועמדים בסיכון תעסוקתי בתוקף עבודתם. | ||
| − | הערה - אם חיסון נגד דלקת כבד B ניתן לאחר שארעה הדבקה בנגיף, יתכן ולא תהיה לו השפעה מונעת. | + | '''הערה''' - אם חיסון נגד דלקת כבד B ניתן לאחר שארעה הדבקה בנגיף, יתכן ולא תהיה לו השפעה מונעת. |
| − | + | אוכלוסיית היעד למתן חיסון נגד דלקת כבד B '''לפני חשיפה''': | |
| − | |||
| − | + | מומלץ על מתן חיסון נגד דלקת כבד B לבני אדם לפני כניסתם למסגרת בה עלולה להתרחש חשיפה לנוזלי גוף והפרשות אדם כגון, לעובדים עם סיכון תעסוקתי לפני תחילת העבודה, למטופלים לפני כניסתם למוסדות לחולים הסובלים ממחלות ממושכות (מוסדות למפגרים מוסדות לחולי נפש), חולים לפני תחילת הטיפול בדיאליזה וכדומה{{הערה|שם=הערה21|מומלץ על קבלת 2 מנות חיסון לפחות לפני תחילת העבודה/ תחילת הטיפול בדיאליזה וכדומה.}}. | |
| − | + | #עובדים במערכת הבריאות{{הערה|שם=הערה22|לרופאים, רופאי שיניים, אחיות, שינניות ופראמדיקים: ראו בהמשך סעיף; 5, עמוד 6 HB.}}{{ש}}עובדי מערכת הבריאות הנמצאים בסיכון לחשיפה תעסוקתית עקב מגע שוטף עם נוזלי גוף והפרשות אדם: עובדים בבתי חולים, במרפאות, בתחנות טיפת חלב, במעבדות, מד"א (מגן דוד אדום), יחידות רפואיות בבתי סוהר וכדומה.{{ש}}המועמדים לחיסון הם: | |
| − | + | #*רופאים, לרבות רופאי שיניים; צוות סיעודי; פראמדיקים, שינניות, סייעות לרופאי שיניים; רוקחים, פיזיותרפיסטים, מרפאות בעיסוק, מרפאות בדיבור, טכנאי מיחשוב רפואי, עובדי מעבדה; תלמידי כל מקצועות הבריאות האלו | |
| − | + | #*עובדי מינהל במערכת הבריאות שנחשפים לדם ולהפרשות מטופלים, כמו כוח עזר ועובדי המשק במערכת הבריאות.{{ש}}יחד עם מתן חיסון נגד דלקת כבד B, יש להדגיש את חשיבות ההקפדה על שמירת כללי הטכניקה האספטית וכללי הזהירות המקובלים בעבודה | |
| − | + | #עובדים אחרים שעקב עבודתם נמצאים בסיכון מוגבר לבוא במגע עם נוזלי גוף והפרשות אדם, כגון, עובדי חברות קדישא המטפלים בנפטרים, סוהרים ושוטרים במחלקות מסוימות כגון, מחלקת סמים | |
| − | + | #צוות ומטופלים במוסדות למפגרים, במוסדות לחולי נפש, בתי ספר לחינוך מיוחד | |
| − | + | #חולים המקבלים טיפול על ידי דיאליזה{{הערה|שם=הערה23|מומלץ לתת עדיפות לתרכיב SciBVac, אך אם תרכיב זה אינו זמין באותה עת, אפשר לחסן את המועמד בכל תרכיב נגד דלקת כבד B הזמין בישראל.}} | |
| − | + | #חולים המקבלים לעתים קרובות עירויי דם ומוצרי דם, כגון חולי [[המופיליה - Haemophilia|המופיליה]] או [[תלסמיה - Thalassemia|תלאסמיה]] | |
| − | + | #אנשים שמשתמשים בסמים בהזרקה{{הערה|שם=הערה23}} | |
| − | + | #גברים המקיימים יחסי מין עם גברים | |
| − | + | #[[HIV - נגיף הכשל החיסוני האנושי|{{כ}}HIV]]{{כ}} (Human Immunodeficiency Virus) חיוביים וחולי AIDS {{כ}}(Acquired Immune Deficiency Syndrome){{כ}}{{הערה|שם=הערה23}} | |
| − | + | #אנשים שאובחנו כסובלים ממחלת מין, אנשים שהיו להם יותר משותף אחד ליחסי מין במשך 6 החודשים האחרונים | |
| − | + | #מגעים מיניים{{הערה|שם=הערה23}} ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם בני אדם חיוביים ל-HBsAg | |
| − | + | #נפגעי פיגוע המוני | |
| − | + | #עצירים ואסירים | |
| − | + | #נפגעי תקיפה מינית | |
| − | + | #חולים הסובלים מ[[מחלות כבד|מחלת כבד]] ממושכת | |
| − | + | #נוסעים לאזורים היפראנדמיים לדלקת כבד B {{הערה|שם=הערה24|מומלץ לתת עדיפות לתרכיב SciBVac, כאשר אין אפשרות לחסן את הנוסע ב-3 מנות חיסון לפחות. אך אם תרכיב זה אינו זמין באותה עת, אפשר לחסן את המועמד בכל תרכיב נגד דלקת כבד B הזמין בישראל}} | |
| − | + | #כל הפונים למסגרות רפואיות המטפלות באנשים בסיכון גבוה להיות חיובי ל-HBsAg, כגון מרכזי AIDS, מרפאות מין, מרכזי גמילה, מרכזי [[t:Methadone|Methadone]] | |
==שיטת החיסון, אופן שימוש, מקום הזרקה, מינון, הוריות נגד ותופעות לוואי == | ==שיטת החיסון, אופן שימוש, מקום הזרקה, מינון, הוריות נגד ותופעות לוואי == | ||
| − | + | ראו [[#חיסון נגד דלקת כבד Hepatitis B vaccines - B]] | |
| − | ראו | ||
==היריון== | ==היריון== | ||
| − | + | אין עדות שלחיסון נגד דלקת כבד B יש השפעה טרטוגנית על העובר. מכיוון שדלקת כבד B בעת [[היריון]] עלולה להיות מחלה קשה ולגרום לזיהום ממושך בילוד, יש לתת חיסון נגד דלקת כבד B לנשים הרות כאשר יש התוויות לכך. | |
| − | אין עדות שלחיסון נגד דלקת כבד B יש השפעה טרטוגנית על העובר. מכיוון שדלקת כבד B בעת היריון עלולה להיות מחלה קשה ולגרום לזיהום ממושך בילוד, יש לתת חיסון נגד דלקת כבד B לנשים הרות כאשר יש התוויות לכך. | ||
==הנקה== | ==הנקה== | ||
| − | + | [[הנקה]] אינה מהווה הורית-נגד למתן חיסון נגד דלקת כבד B לאם ולתינוק. | |
| − | הנקה אינה מהווה הורית-נגד למתן חיסון נגד דלקת כבד B לאם ולתינוק. | ||
==בדיקת נוגדנים לאחר החיסון== | ==בדיקת נוגדנים לאחר החיסון== | ||
| + | *תגובה מספקת לחיסון נחשבת ככייל נוגדנים Anti-HBs שרמתו 10 mIU/ml (מילי-יחידות בינלאומיות למיליליטר) ומעלה אחרי קבלת סדרה מלאה של החיסון {{ש}}בדיקת נוגדנים שיגרתית לאחר מתן חיסון נגד דלקת כבד B אינה מומלצת, מלבד קבוצות בסיכון הבאות{{הערה|לחולים עם מחלת הצליאק ללא דיכוי במערכת החיסון לא מומלץ לבדוק רמת הנוגדנים לאחר מתן סדרה מלאה של החיסון, אך אם החולה נבדק מכל סיבה שהיא, ורמת הנוגדנים אצלו אינה מספקת (0-9 mIU/ml), יש לתת מנת דחף בהתאם לסעיף " 5 ב'" בדומה לאנשים המשתייכים לקבוצות הסיכון}}: | ||
| + | #רופאים, רופאי שיניים, סיעוד, שינניות, פראמדיקים, תלמידים במקצועות בריאות אלו, עובדים אחרים העוסקים בפעולות פולשניות מועדות לחשיפה (פפמ"ח) כגון, עובדים ביחידות דיאליזה | ||
| + | #חולים שמטופלים על ידי דיאליזה | ||
| + | #בני אדם חיוביים ל-HIV וחולי AIDS | ||
| + | #מגעים מיניים ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם אדם HBsAg חיובי | ||
| + | #חולים עם ליקוי במערכת החיסון הנמצאים בסיכון לחשיפה לדלקת כבד B | ||
| + | #ילדים שנולדו לאם חיובית ל- HBsAg{{ש}}הבדיקה תתבצע שלושה חודשים לאחר סיום סידרת החיסון הראשוני (3 מנות), עם עדיפות לביצועה בגיל 9-12 חודשים | ||
| − | * | + | *אם רמת הנוגדנים לאחר סידרת החיסון אינה מספקת (9-0 mIU/ml), ובתנאי שמקבל החיסון אינו HBsAg חיובי מומלץ על אחת מהחלופות הבאות: |
| − | + | #לתת סידרה מלאה של החיסון מחדש{{הערה|שם=הערה25|מומלץ לחסן בתרכיב SciBVac. אך אם תרכיב זה אינו זמין באותה עת, אפשר לחסן את המועמד בכל תרכיב נגד דלקת כבד B הזמין בישראל}} | |
| − | + | #לתת מנת דחף אחת ולבדוק את רמת הנוגדנים 4-8 שבועות אחרי קבלתה. אם גם לאחר מנת הדחף אין תגובה מספקת, יש להשלים סידרה שנייה של החיסון ל-3 מנות. אם גם אחרי הסידרה השנייה רמת הנוגדנים אינה מספקת, אין מקום למתן מנות נוספות של החיסון, ויש להתייחס לבן אדם כ"לא מגיב" (non-responder). הוא נחשב לא מחוסן{{הערה|שם=הערה25}} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | '''הערה''' - גיל מעל 40 שנים, עודף משקל, עישון, הזרקת התרכיב לשריר העכוז או לתוך העור, תורשה, פגיעה במערכת החיסון וכדומה קשורים לתגובה חיסונית נמוכה יותר או לחוסר תגובה לחיסון. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | '''הערה''' - גיל מעל 40 שנים, עודף משקל, עישון, הזרקת התרכיב לשריר העכוז או לתוך העור, תורשה, פגיעה במערכת החיסון | ||
==מנת דחף לאחר חיסון ראשוני== | ==מנת דחף לאחר חיסון ראשוני== | ||
| − | + | *'''בני-אדם בריאים:''' | |
| − | *בני-אדם בריאים | + | :לא מומלץ על מנת דחף לבני-אדם בריאים, שקיבלו סידרה מלאה של חיסון נגד דלקת כבד B. סקרים שעוקבים אחרי רמת החסינות בקרב אנשים שחוסנו לפני יותר מ-15 שנים הראו שגם אם הכייל Anti-HBs ירד מתחת לערך המחסן (10 mIU/ml), ואפילו ל-0, עדיין קיימת הגנה בפני המחלה, על בסיס הזיכרון האימונולוגי (Immunological memory) |
| − | : | + | *'''חולים שמטופלים על ידי דיאליזה ומדוכאי חיסון:''' |
| − | *חולים שמטופלים | ||
:*מבוגרים (החל מגיל 16 שנים): | :*מבוגרים (החל מגיל 16 שנים): | ||
| − | ::מומלץ על מינון כפול בכל מנה בסידרה ועל בדיקה סרולוגית שנתית. אם רמת נוגדני anti-HBs יורדת מתחת ל-10 mIU/ml מומלץ על מתן מנת דחף לחולים שנמצאו שליליים ל-HBsAg | + | ::מומלץ על מינון כפול בכל מנה בסידרה ועל בדיקה סרולוגית שנתית. אם רמת נוגדני anti-HBs יורדת מתחת ל-10 mIU/ml מומלץ על מתן מנת דחף לחולים שנמצאו שליליים ל-HBsAg |
| − | :*ילדים: | + | :*ילדים המטופלים על ידי דיאליזה: |
| − | ::אין מספיק נתונים להמלצה חד משמעית לגבי מינון התרכיב. יש מומחים שממליצים על מינון כפול בכל מנה. במקרים אלה יש להיוועץ ברופא המטפל | + | ::אין מספיק נתונים להמלצה חד משמעית לגבי מינון התרכיב. יש מומחים שממליצים על מינון כפול בכל מנה. במקרים אלה יש להיוועץ ברופא המטפל |
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | *'''[[חיסון נגד דלקת כבד Hepatitis B vaccines - B]]''' | ||
| + | *'''[[אימונוגלובולין ספציפי נגד דלקת כבד B]]''' | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:חיסונים]] | [[קטגוריה:חיסונים]] | ||
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | [[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | ||
| + | [[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | ||
| + | [[קטגוריה:רפואה תעסוקתית]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:36, 17 בינואר 2023
תדריך חיסונים
מאת משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים
| שם הספר: תדריך חיסונים | ||
|---|---|---|
 | ||
| ||
| מאת | משרד הבריאות, שירותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולוגיה, ירושלים | |
| שם הפרק | תדריך חיסונים - דלקת כבד - Hepatitis - B | |
| תחום | חיסונים | |
| סימוכין | אגף לאפידמיולוגיה | |
| תאריך פרסום | 9 בינואר 2014, עדכון ספטמבר 2020 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך עדכון | פברואר 2016 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – חיסון נגד דלקת כבד B
התוויות
מומלץ לחסן נגד דלקת כבד B (Hepatitis B) בני-אדם עם סיכון מוגבר להיחשף לנוזלי גוף והפרשות אדם כגון, דם ורוק.
מתן חיסון נגד דלקת כבד B לבני-אדם חיוביים ל- HBsAg (Hepatitis B Surface Antigen) או לבעלי נוגדנים ספציפיים מיותר, אך אינו מזיק ואינו גורם לעליית שיעור תופעות הלוואי. לכן, אפשר לחסן גם ללא ביצוע בדיקות סינון לפני מתן החיסון.
בקבוצות סיכון גבוה מאוד להיחשף לדלקת כבד B (כגון, חולים שמטופלים על ידי דיאליזה, אנשים שמשתמשים בסמים בהזרקה, גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, בני-ביתם של HBsAg חיוביים) יש הצדקה, בעיקר כלכלית, בבדיקות סינון המועמדים לפני החלטה על צורך בחיסון.
הבדיקה המומלצת היא בדיקת נוגדני Anti-HBc (Anti-Hepatitis B Core Antibodies).
לא מומלצת בדיקת סינון שיגרתית לפני מתן חיסון נגד דלקת כבד B למועמדים בסיכון תעסוקתי בתוקף עבודתם.
הערה - אם חיסון נגד דלקת כבד B ניתן לאחר שארעה הדבקה בנגיף, יתכן ולא תהיה לו השפעה מונעת.
אוכלוסיית היעד למתן חיסון נגד דלקת כבד B לפני חשיפה:
מומלץ על מתן חיסון נגד דלקת כבד B לבני אדם לפני כניסתם למסגרת בה עלולה להתרחש חשיפה לנוזלי גוף והפרשות אדם כגון, לעובדים עם סיכון תעסוקתי לפני תחילת העבודה, למטופלים לפני כניסתם למוסדות לחולים הסובלים ממחלות ממושכות (מוסדות למפגרים מוסדות לחולי נפש), חולים לפני תחילת הטיפול בדיאליזה וכדומה[1].
- עובדים במערכת הבריאות[2]
עובדי מערכת הבריאות הנמצאים בסיכון לחשיפה תעסוקתית עקב מגע שוטף עם נוזלי גוף והפרשות אדם: עובדים בבתי חולים, במרפאות, בתחנות טיפת חלב, במעבדות, מד"א (מגן דוד אדום), יחידות רפואיות בבתי סוהר וכדומה.
המועמדים לחיסון הם:- רופאים, לרבות רופאי שיניים; צוות סיעודי; פראמדיקים, שינניות, סייעות לרופאי שיניים; רוקחים, פיזיותרפיסטים, מרפאות בעיסוק, מרפאות בדיבור, טכנאי מיחשוב רפואי, עובדי מעבדה; תלמידי כל מקצועות הבריאות האלו
- עובדי מינהל במערכת הבריאות שנחשפים לדם ולהפרשות מטופלים, כמו כוח עזר ועובדי המשק במערכת הבריאות.
יחד עם מתן חיסון נגד דלקת כבד B, יש להדגיש את חשיבות ההקפדה על שמירת כללי הטכניקה האספטית וכללי הזהירות המקובלים בעבודה
- עובדים אחרים שעקב עבודתם נמצאים בסיכון מוגבר לבוא במגע עם נוזלי גוף והפרשות אדם, כגון, עובדי חברות קדישא המטפלים בנפטרים, סוהרים ושוטרים במחלקות מסוימות כגון, מחלקת סמים
- צוות ומטופלים במוסדות למפגרים, במוסדות לחולי נפש, בתי ספר לחינוך מיוחד
- חולים המקבלים טיפול על ידי דיאליזה[3]
- חולים המקבלים לעתים קרובות עירויי דם ומוצרי דם, כגון חולי המופיליה או תלאסמיה
- אנשים שמשתמשים בסמים בהזרקה[3]
- גברים המקיימים יחסי מין עם גברים
- HIV (Human Immunodeficiency Virus) חיוביים וחולי AIDS (Acquired Immune Deficiency Syndrome)[3]
- אנשים שאובחנו כסובלים ממחלת מין, אנשים שהיו להם יותר משותף אחד ליחסי מין במשך 6 החודשים האחרונים
- מגעים מיניים[3] ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם בני אדם חיוביים ל-HBsAg
- נפגעי פיגוע המוני
- עצירים ואסירים
- נפגעי תקיפה מינית
- חולים הסובלים ממחלת כבד ממושכת
- נוסעים לאזורים היפראנדמיים לדלקת כבד B [4]
- כל הפונים למסגרות רפואיות המטפלות באנשים בסיכון גבוה להיות חיובי ל-HBsAg, כגון מרכזי AIDS, מרפאות מין, מרכזי גמילה, מרכזי Methadone
שיטת החיסון, אופן שימוש, מקום הזרקה, מינון, הוריות נגד ותופעות לוואי
ראו #חיסון נגד דלקת כבד Hepatitis B vaccines - B
היריון
אין עדות שלחיסון נגד דלקת כבד B יש השפעה טרטוגנית על העובר. מכיוון שדלקת כבד B בעת היריון עלולה להיות מחלה קשה ולגרום לזיהום ממושך בילוד, יש לתת חיסון נגד דלקת כבד B לנשים הרות כאשר יש התוויות לכך.
הנקה
הנקה אינה מהווה הורית-נגד למתן חיסון נגד דלקת כבד B לאם ולתינוק.
בדיקת נוגדנים לאחר החיסון
- תגובה מספקת לחיסון נחשבת ככייל נוגדנים Anti-HBs שרמתו 10 mIU/ml (מילי-יחידות בינלאומיות למיליליטר) ומעלה אחרי קבלת סדרה מלאה של החיסון
בדיקת נוגדנים שיגרתית לאחר מתן חיסון נגד דלקת כבד B אינה מומלצת, מלבד קבוצות בסיכון הבאות[5]:
- רופאים, רופאי שיניים, סיעוד, שינניות, פראמדיקים, תלמידים במקצועות בריאות אלו, עובדים אחרים העוסקים בפעולות פולשניות מועדות לחשיפה (פפמ"ח) כגון, עובדים ביחידות דיאליזה
- חולים שמטופלים על ידי דיאליזה
- בני אדם חיוביים ל-HIV וחולי AIDS
- מגעים מיניים ומשפחתיים, המצויים במשק בית משותף עם אדם HBsAg חיובי
- חולים עם ליקוי במערכת החיסון הנמצאים בסיכון לחשיפה לדלקת כבד B
- ילדים שנולדו לאם חיובית ל- HBsAg
הבדיקה תתבצע שלושה חודשים לאחר סיום סידרת החיסון הראשוני (3 מנות), עם עדיפות לביצועה בגיל 9-12 חודשים
- אם רמת הנוגדנים לאחר סידרת החיסון אינה מספקת (9-0 mIU/ml), ובתנאי שמקבל החיסון אינו HBsAg חיובי מומלץ על אחת מהחלופות הבאות:
- לתת סידרה מלאה של החיסון מחדש[6]
- לתת מנת דחף אחת ולבדוק את רמת הנוגדנים 4-8 שבועות אחרי קבלתה. אם גם לאחר מנת הדחף אין תגובה מספקת, יש להשלים סידרה שנייה של החיסון ל-3 מנות. אם גם אחרי הסידרה השנייה רמת הנוגדנים אינה מספקת, אין מקום למתן מנות נוספות של החיסון, ויש להתייחס לבן אדם כ"לא מגיב" (non-responder). הוא נחשב לא מחוסן[6]
הערה - גיל מעל 40 שנים, עודף משקל, עישון, הזרקת התרכיב לשריר העכוז או לתוך העור, תורשה, פגיעה במערכת החיסון וכדומה קשורים לתגובה חיסונית נמוכה יותר או לחוסר תגובה לחיסון.
מנת דחף לאחר חיסון ראשוני
- בני-אדם בריאים:
- לא מומלץ על מנת דחף לבני-אדם בריאים, שקיבלו סידרה מלאה של חיסון נגד דלקת כבד B. סקרים שעוקבים אחרי רמת החסינות בקרב אנשים שחוסנו לפני יותר מ-15 שנים הראו שגם אם הכייל Anti-HBs ירד מתחת לערך המחסן (10 mIU/ml), ואפילו ל-0, עדיין קיימת הגנה בפני המחלה, על בסיס הזיכרון האימונולוגי (Immunological memory)
- חולים שמטופלים על ידי דיאליזה ומדוכאי חיסון:
- מבוגרים (החל מגיל 16 שנים):
- מומלץ על מינון כפול בכל מנה בסידרה ועל בדיקה סרולוגית שנתית. אם רמת נוגדני anti-HBs יורדת מתחת ל-10 mIU/ml מומלץ על מתן מנת דחף לחולים שנמצאו שליליים ל-HBsAg
- ילדים המטופלים על ידי דיאליזה:
- אין מספיק נתונים להמלצה חד משמעית לגבי מינון התרכיב. יש מומחים שממליצים על מינון כפול בכל מנה. במקרים אלה יש להיוועץ ברופא המטפל
הערות שוליים
- ↑ מומלץ על קבלת 2 מנות חיסון לפחות לפני תחילת העבודה/ תחילת הטיפול בדיאליזה וכדומה.
- ↑ לרופאים, רופאי שיניים, אחיות, שינניות ופראמדיקים: ראו בהמשך סעיף; 5, עמוד 6 HB.
- ↑ 3.0 3.1 3.2 3.3 מומלץ לתת עדיפות לתרכיב SciBVac, אך אם תרכיב זה אינו זמין באותה עת, אפשר לחסן את המועמד בכל תרכיב נגד דלקת כבד B הזמין בישראל.
- ↑ מומלץ לתת עדיפות לתרכיב SciBVac, כאשר אין אפשרות לחסן את הנוסע ב-3 מנות חיסון לפחות. אך אם תרכיב זה אינו זמין באותה עת, אפשר לחסן את המועמד בכל תרכיב נגד דלקת כבד B הזמין בישראל
- ↑ לחולים עם מחלת הצליאק ללא דיכוי במערכת החיסון לא מומלץ לבדוק רמת הנוגדנים לאחר מתן סדרה מלאה של החיסון, אך אם החולה נבדק מכל סיבה שהיא, ורמת הנוגדנים אצלו אינה מספקת (0-9 mIU/ml), יש לתת מנת דחף בהתאם לסעיף " 5 ב'" בדומה לאנשים המשתייכים לקבוצות הסיכון
- ↑ 6.0 6.1 מומלץ לחסן בתרכיב SciBVac. אך אם תרכיב זה אינו זמין באותה עת, אפשר לחסן את המועמד בכל תרכיב נגד דלקת כבד B הזמין בישראל