כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות - Development evaluation for infants and toddlers up to 6 years old"
מתוך ויקירפואה
| (137 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חוזר משרד הבריאות | {{חוזר משרד הבריאות | ||
|שם החוזר=תדריך לכיצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים | |שם החוזר=תדריך לכיצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים | ||
| − | |תחום= | + | |תמונה=Baby on Tiptoes.jpg |
| − | |מספר החוזר= | + | |תחום=[[:קטגוריה:ילדים|ילדים]] |
| − | |סימוכין= | + | |מספר החוזר=bz03_2022 |
| − | |קישור=[ | + | |סימוכין= 999171622 |
| − | |תאריך פרסום= | + | |קישור=[https://www.gov.il/BlobFolder/policy/bz03-2022/he/files_circulars_bz_bz03_2022.pdf באתר משרד הבריאות] |
| − | }} | + | |תאריך פרסום=21 בנובמבר 2022 |
| − | + | }} | |
| + | {{הרחבה|התפתחות הילד}} | ||
| + | החוזר עודכן בהתאם לתיקוף הכלי על ידי צוות מחקר, ובסיוע המקצועי של צוות המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו. | ||
| − | + | ==מטרות התדריך== | |
| + | #להכיר את תהליך ההתפתחות התקינה האופיינית של התינוק/פעוט/ילד מלידה ועד לגיל 6 שנים | ||
| + | #ללוות ולחזק יכולות הוריות, להדריך בנושאי הורות, עידוד וקידום רכישת אבני הדרך ההתפתחותיים וחיזוק קשר הורה-ילד | ||
| + | #לאתר מוקדם ככל האפשר ילדים שהתפתחותם אינה בטווח של בני גילם כדי לחזק, לכוון ולהפנות לאבחון ולהתערבות מוקדמים | ||
| + | #לאתר מוקדם ככל האפשר קשיים בקשר הורה-ילד ולהתייחס בהתאם | ||
| + | #לתת מענה לחששות או דאגות של הורים | ||
| + | #לתת הדרכה מקדמת מותאמת, על בסיס תוצאות הערכת ההתפתחות המבוצעת בטיפת חלב | ||
| − | + | ==מועד תחולה== | |
| + | 3 חודשים מיום הפצת החוזר. | ||
| − | + | ==חוזר זה מחליף חוזרים== | |
| − | + | חוזר זה מחליף חוזר: 12/2016, שהחליף בזמנו את | |
| + | *"תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים", מספר 07/2015 מתאריך 05.03.2015 | ||
| + | *"תדריך לביצוע הערכת התפתחות הילד בטיפת חלב", מספר 01012007 מתאריך 01 בינואר 2007 | ||
| + | *"תדריך לבדיקת סינון לאיתור הפרעות בתקשורת (שפה דיבור ושמיעה) לפעוטות בני שנתיים עד שנתיים וחצי, 1/2/14-567/ט׳, מתאריך 25 נובמבר 2002 | ||
| − | + | ==קישור לחוזר== | |
| − | + | הערכת ההתפתחות היא אחת הפעילויות בשירות בתחנות טיפת חלב. במסגרת השירות מבוצעות פעילויות המתייחסות לתפקוד המשפחה, קשר הורה ילד, הדרכות בתחומי החיים והטיפול בילד בהתאם לגילו, זאת בהתאם לנוהל לטיפול מונע בתינוק ובפעוט בטיפות-חלב. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==רקע== | ==רקע== | ||
| + | תינוקות נולדים שונים זה מזה. גורמים רבים משפיעים על התפתחותם, אישיותם ותפיסת עולמם העתידית. הגורמים המשפיעים הם גנטיים וסביבתיים: ביולוגיה, המשפחה, הסביבה בה הילד גדל, מזג אישי, היחסיים הנוצרים בין ההורים לילד, תגובות ההורים לצרכיו של הילד, הזדמנויות ללמידה ולהתנסות ותגובות התינוק לסביבתו. | ||
| − | + | בהערכת ההתפתחות מתקבלת התמונה ההתפתחותית הייחודית לילד, הכוללות חוזקות לצד צרכים ואתגרים. ההתפתחות התקינה של ילדים מתפרסת על טווח רחב מבחינת קצב ורצף ולכל ילד תהליך התפתחותי האופייני לו כלומר, לא כל הילדים משיגים את אבני הדרך ההתפתחויות באותו הזמן. קיימת חשיבות רבה לייעוץ והדרכה להתפתחות תקינה ואופיינית ולאיתור גורמי הסיכון התפתחותיים של הילדים שהתפתחותם אינה מתרחשת בטווח הזמן המצופה לגיל. איתור, אבחון וטיפול מוקדמים תורמים לקידום התפתחותו של הילד, לבריאותו ולמוכנותו לקראת משימותיו העתידיות. | |
| − | + | הערכת ההתפתחות בכל גיל ושלב התפתחותי מתבצעת באמצעות ראיון עם ההורה, תצפית בילד בעת ביצוע ההערכה והתרשמות מהקשר הורה -ילד. המשתנים הנבדקים כוללים אבני דרך התפתחותיים מגוונים בתחומים: מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, שפה, תקשורת, ותחום רגשי - חברתי. קיים קשר הדדי בין התחומים השונים ולעיתים משתנה אחד בודק מספר תחומים. ככלי עזר נבנו טבלאות לרישום מובנה של "התפתחות הילד מלידה עד גיל שש שנים", המכונות "מדרגות ההתפתחות". | |
| − | + | בנוהל זה מוצגות מדרגות התפתחות מעודכנות, על סמך בסיס מדעי (Evidence Based Medicine EBM), אשר חקר את קצב השגת אבני הדרך ההתפתחותיים באוכלוסיית הילדים בישראל. מאגר המידע המצטבר מרישומי משרד הבריאות של הערכות התפתחות במהלך השנים, כלל כ- 3.8 מיליון הערכות התפתחות בתחנות טיפת חלב. למדדים אילו נוספו מספר מדדים חדשים במטרה להאיר על ההתפתחות הרגשית, חברתית, התקשורת הבין אישית, המשחק והמשחקיות. המדדים במדרגות ההתפתחות שולבו לפי ממצאי המחקר למדרגות הגיל בהן נערכת ההערכה, מתוך מידע כי 95% מבני אותו גיל משיגים את אותה אבן הדרך ההתפתחותית. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | התדריך להלן נועד להנחות את האחיות בתחנות טיפת חלב כיצד לבצע הערכת התפתחות תוך שילוב ושיתוף ההורה ושיח מותאם לצורכי ההורה ומצב הילד. בתדריך מופיעות מדרגות התפתחות בכל הגילאים על מנת לאפשר התייחסות מותאמת בביקורי השגרה בטיפת חלב ובביקורים נוספים המבוצעים בהתאם לצורך. ייתכנו מצבים בהם הערכת ההתפתחות תעשה באמצעי מרחוק, בכפוף לסטנדרטים של שירותי בריאות הציבור. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | התדריך להלן נועד להנחות את האחיות בתחנות טיפת חלב כיצד לבצע הערכת התפתחות הילד. | ||
==תמיכה מדעית== | ==תמיכה מדעית== | ||
| + | מחקר תיקוף: | ||
| + | *[https://jamanetwork.com/journals/jamanetworkopen/fullarticle/2790042 Sudry T, Zimmerman DR, Yardeni H, et al. Standardization of a Developmental Milestone Scale Using Data From Children in Israel. JAMA Netw Open. 2022;5(3):e222184] | ||
| − | + | מחקר זה ריכז כ- 3.8 מיליון בדיקות התפתחות שבוצעו בישראל על ידי אחיות טיפת החלב במסגרת הביקורים מלידה ועד גיל שש שנים בכ- 650000 ילדים עם פוטנציאל התפתחותי תקין (כאלה שאינם פגים, אינם עם בעיות גדילה או היקפי ראש חריגים). באמצעות הערכות אלו נבנה סולם התפתחותי מעודכן ובו נקבעו ספי הצלחה של 75 אחוזים, 90 אחוזים ו־95 אחוזים בביצוע כל אחת מאבני הדרך של ילדי ישראל. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | ==עקרונות== | |
| − | + | #הבסיס בביצוע הערכת התפתחות הוא יחסי שותפות, כבוד ואמון עם ההורה. הערכה תכלול: מתן הסבר על ההערכה, הקשבה ומענה לשאלות ההורה, העצמה ומתן חיזוקים לילד ולהורה, הדרכה מקדמת וזיהוי מצבים להפניה להמשך ברור | |
| − | + | #נוכחות הורה ושיתופו בהערכה חשובים מאוד לתחושת הביטחון, שיתוף הפעולה של הילד וחיזוק הקשר והאמון של ההורה בביצוע הערכה. בנוסף מאפשרים התבוננות בקשר הורה-ילד והזדמנות לחיזוק קשר זה ומיומנויות נוספות בטיפול בילד | |
| − | + | #הערכת ההתפתחות תתבצע כאשר הילד מרגיש טוב, לא רעב או עייף, בסביבה מאפשרת ובאווירה נעימה | |
| − | #ההערכה | + | #הערכת ההתפתחות מבוססת על רצף רכישת מיומנות (אבני הדרך ההתפתחותיים), הערכה מתבצעת בתוך טווח הגילאים לכל מדרגה. מדרגות ההתפתחות בנויות כך שבגיל הבדיקה מצופה כי 95% מהילדים ירכשו את אבן הדרך - אלא אם מצוין אחרת. הערכה כוללת את מידת השגת אבן הדרך בהיבט הכמותי והאיכותי |
| − | #נוכחות הורה | + | #הערכת ההתפתחות תתבצע בשפת האם של הילד ככל שהדבר מתאפשר, קיימת חשיבות להבנת הילד את ההוראה / מטלה ולתקשורת ההדדית הנוצרת בינו לבין האחות. במידת הצורך יש להיעזר בהורה לצורך התרגום |
| − | # | + | #הערכת ההתפתחות תתקיים תוך התייחסות למכלול ההתנהגויות החברתיות והתרבותיות שבסביבת הילד המשפיעות עליו |
| − | + | #'''מצב של נסיגה בו ילד "מאבד" אבני דרך התפתחותיות, שכבר השיג, מהווה קו אדום ומחייב ייעוץ עם רופא התחנה ו/או הפניה לרופא בקופה המבטחת בהקדם!''' | |
| − | + | #דיווח הורה על חשש להתפתחות ילדו, מהווה גם הוא קו אדום ומחייב התייחסות ממוקדת בעת ביצוע הערכה ובהתאם לצורך ייעוץ עם רופא התחנה ו/או הפניה לרופא בקופה המבטחת | |
| − | #הערכת ההתפתחות | ||
| − | #קיימת חשיבות להבנת הילד את ההוראה / מטלה ולתקשורת ההדדית הנוצרת | ||
| − | #'''מצב של נסיגה בו ילד "מאבד" אבני דרך התפתחותיות, שכבר השיג, מהווה קו אדום ומחייב | ||
===קהל היעד=== | ===קהל היעד=== | ||
| − | + | ילדים מגיל לידה עד שש שנים והוריהם. | |
| − | ילדים מגיל לידה עד שש שנים והוריהם . | ||
===חלות ההנחיה=== | ===חלות ההנחיה=== | ||
| − | |||
אחיות העובדות בתחנות "טיפת חלב". | אחיות העובדות בתחנות "טיפת חלב". | ||
| − | === | + | ==שיטה== |
| + | ===סביבה לביצוע הערכת התפתחות=== | ||
| + | #תנאים לביצוע ההערכה: הילד מרגיש טוב, לא רעב או עייף, בסביבה מאפשרת, באווירה נעימה, בטמפרטורה מתאימה | ||
| + | #מקום הבדיקה תלוי בגיל הילד: על מזרן/ רצפה במרחב בטוח, בחיק ההורה, או סביב שולחן נמוך כשהפעוט והבודק יושבים על כיסאות המתאימים לגובה השולחן וההורה יושב לצד הילד | ||
| + | #הבדיקה מתבצעת לרוב בחדר האחות. חשוב להתייחס לפעילות הילד הנצפית גם בחדר ההמתנה או במקום אחר בתחנת טיפת חלב | ||
| + | #ביצוע הערכת התפתחות באמצעי מרחוק- מאפשרת התרשמות מהסביבה הטבעית של הילד, יש לתת את הדעת לקיום סביבה ואביזרים המאפשרים את ביצוע ההערכה. הערכה מרחוק תעשה בכפוף לסטנדרטים של שירותי בריאות הציבור, תוך הבנה של המגבלות בשימוש באמצעי זה | ||
| − | + | ===מועד בצוע ההערכה (נספח מספר 2)=== | |
| − | + | #הערכת ההתפתחות תבוצע סמוך ככל האפשר לגיל המומלץ, תחילת המדרגה. ההתייחסות לאבני הדרך תעשה בהתאם לגילאים המפורטים במדרגות ההתפתחות | |
| − | + | #תינוקות שנולדו פגים ייבדקו על פי הגיל המתוקן, עד גיל שנתיים או עד ביצוע המשימות בהתאמה לגיל כרונולוגי - המוקדם מבניהם. שיטת תיקון הגיל: יש להחסיר מהגיל הכרונולוגי של התינוק את מספר השבועות החסרים משבוע ההיריון בלידה (שבועות שלמים בלבד) ועד לתום 40 שבועות היריון | |
| − | + | #אם לא בוצעה הערכת התפתחות בטווח הגיל המתאים אין צורך לחזור למדרגת גיל קודמת, הילד ייבדק במדרגה התואמת לגילו. ורק במקרים בהם הילד לא מבצע אבן דרך התואמת לגילו יש לחזור לבדיקת אבני הדרך במדרגת הגיל הקודמת. כלל זה נכון לכל אבני הדרך למעט "תפיסת צבת", ילד שלא ביצע אבן דרך במדרגת הגיל לפי נספח 2, יש לבדוק במדרגת הגיל הבאה | |
| − | + | ===תהליך הערכה=== | |
| − | + | #הכנה ופתיחה: | |
| − | + | #*הכנת כל מפגש עם ההורה וילדו תכלול עיון ברשומה הרפואית. יש להתייחס לתוצאות הערכות התפתחות קודמות. לשלמות ההערכה יידרש מידע רלוונטי מההורים | |
| − | + | #*לביצוע הערכת ההתפתחות יש להשתמש בערכה לביצוע הערכת התפתחות על פי סטנדרטים של משרד הבריאות (נספח מס' 1). הערכה תימצא בכל תחנה ובכל שולחן עבודה של אחות, יש לדאוג לתקינותה ולשלמותה | |
| − | + | #ביצוע הערכה: | |
| − | * | + | #*פתיחה בהסבר על הערכה והזמנת ההורה להשתתף בביצועה |
| − | + | #*שיחה עם ההורה לגבי תפקוד והתנהגות ילדו בסביבת הבית, הגן, עם משפחה וחברים. ההורה יתאר את ההתנהגות וההתפתחות של ילדו. לכל חשש המועלה על ידי ההורה ושאלה יש להתייחס בהתאם, במהלך ההערכה | |
| − | + | #*אופן ביצוע ההערכה לפי גיל, התנהגות צפויה והנחיה למעקב/הדרכה/הפניה מתוארים במדרגות ההתפתחות (נספח מספר 2). אבני הדרך רשומות בכל מדרגה לפי סדר עוקב של השגת אבני הדרך ההתפתחותיים לפי הגיל, אך סדר זה אינו מחייב את סדר ביצוע ההערכה בפועל, כל עוד כל אבני הדרך במדרגה נבדקים | |
| − | * | + | #*במהלך הביקור בתחנת טיפת חלב ותוך ההערכה עצמה, יש להתרשם גם מפעילותו הספונטאנית של הילד, התנהגותו בהתאמה לגיל '''ולאיכות הביצוע''': השתתפות והנאה באינטראקציה, התארגנות לפעולה, סימטריה מוטורית, תנועה זורמת, קצב פעילותו ועוד |
| − | * | + | #*במהלך ההערכה, האחות תאפשר ותעודד את השתתפותו הפעילה של ההורה, כאמצעי להשגת שיתוף פעולה מרבי עם הילד וחיזוק הקשר הורה-ילד. יש לשים דגש לתחום התקשורת בין ההורה לילד והתנהגות כגון: הבעות הפנים, דו-שיח, תגובתיות מותאמת של ההורה לאיתותי הילד, חוויה והנאה משותפת, פאסיביות מוגזמת או פעילות מוגברת, רתיעה ממגע |
| − | + | #*אם תנאי הבדיקה אינם מאפשרים ביצוע אופטימלי של הערכה התפתחותית או אם הילד אינו מבצע את המשימה הנדרשת מומלץ: | |
| − | * | + | #**לשקול לדחות את הבדיקה, למועד אחר קרוב ככל הניתן |
| − | * | + | #**בכל מקרה לברר עם ההורה האם מבצע במצב/סביבה אחרת. התיאור של ההורה יכלול: משפטים/אמרות של הילד, תיאור התנהגויות שלו בחיי היום-יום ועוד. התיאור ההורי יתועד ברשומה ויהווה חלק מהבדיקה לפי שיקול דעת האחות, '''למעט מקרים בהם גם בבדיקה קודמת האחות לא יכלה להתרשם מביצוע אבן הדרך באותו תחום''' (לדוגמה: בדיקות בשתי מדרגות גיל עוקבות כאשר בשתיהן לא ניתן להתרשם מביצוע אבן דרך בתחום השפתי) |
| − | * | + | #**ניתן לקבל תיעוד מצולם באמצעות סרטון, כאשר ההורה מראה את הסרט של ילדו. רצוי שתהיה תמונה מוחשית של הסביבה והתנאים בהם הילד ביצע את המשימות (בעת הארוחה, בזמן משחק, תקשורת עם הסובבים ועוד). תיעוד זה מהווה חלק מהבדיקה בהתאם לשיקול דעת האחות |
| − | * | + | #*הערכת התפתחות לילד המטופל במסגרת מכון להתפתחות הילד - יש לקבל מידע מההורים על תחום הטיפול והמעקב שמבוצע. אפשר שהערכת ההתפתחות בטיפת חלב תעשה רק לתחומים האחרים |
| − | + | '''לתשומת לב האחות: היעדר עניין של הילד או חוסר סקרנות מבלי שיש לכך הסבר כמו עייפות או חולי, מהווים נורה אדומה! המחייבת בירור, ייעוץ ו/או הפניה (שמיעה, ראיה, תקשורת, איחור התפתחותי).''' | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | ===סיכום הערכת התפתחות=== | |
| + | *יש לסכם להורה את הערכת ההתפתחות, ההתרשמות מתפקודו של הילד. חשוב לפתוח ולתת דגש לחוזקות של הילד, ההורה והקשר ביניהם | ||
| + | *האחות תתאר את ההתפתחות הצפויה של הילד בפרק הזמן עד לביקור הבא, תיתן הדרכה מקדמת בהתאם לגיל ומתן הסבר לאבני הדרך שיבדקו בביקור הבא | ||
| + | ===מעקב והפניה=== | ||
| + | במצבים בהם הילד מתקשה בביצוע אבן הדרך נדרש מעקב ו/או הפניה לרופא המטפל להמשך ברור המצב ההתפתחותי, גיל ההפניה כפי שמופיע במדרגות ההתפתחות: | ||
| + | *יש לפעול ברגישות בפן האישי והתרבותי של כל משפחה בסיכום תוצאות ההערכה, יש להדגיש קודם את החוזקות ורק בהמשך את הקשיים וגורמי סיכון | ||
| + | *יש להעצים את תחושת המסוגלות ההורית, על מנת להגדיל את ההיענות ושיתוף הפעולה בהדרכה מקדמת, והן על מנת לגייס את ההורה להתמודדות עם הקשיים המאותרים ולפנייה להמשך אבחון | ||
| + | *יש לבחון אם קיים פער בין האופן שההורה תופס את הילד לבין ממצאי הערכת ההתפתחות כפי שהאחות ביצעה. במידת הצורך יש להתמקד בשיח בהבנה של החוזקות והצרכים של הילד | ||
| + | *יש להסביר את הצורך במעקב ו/או בהפניה לרופא, החשיבות לאיתור מוקדם והסבר על אופי ההפניה ומטרתה | ||
| + | *יש להדריך את ההורה לגרייה מתאימה | ||
| + | *הערכה חוזרת (מעקב), תבוצע בטווח הגיל ועד הגיל המופיע במדרגות להפניה. בהערכה זו יש לבדוק מחדש את אותן אבני הדרך שלא ביצע/ שהיו באיכות ירודה בעבר. אם עדיין לא מבצע אחת או יותר מאבני הדרך המצופות לגיל, יש להפנותו לרופא המטפל להמשך בירור /אבחון. | ||
| + | *מעקב אחר הפניות: בכל מקרה של הפנית ילד יש לוודא תוצאות הבירור ולתעדן ברשומה הרפואית | ||
| − | + | ===תיעוד ודיווח=== | |
| − | + | *תוצאות הערכת ההתפתחות ירשמו ברשומה הממוחשבת של הילד לפי עקרונות רישום ודיווח במקום ייעודי ברשומה על פי המקובל בארגון.{{ש}}"עובר" יסומן כאשר הילד ביצע את המטלה כנדרש בהיבט הכמותי והאיכותי כפי שמפורט בכל אבן דרך.{{ש}}"לא עובר" יסומן כאשר הילד לא ביצע אחת או יותר מהמטלות בהיבט הכמותי או האיכותי המצופות לגיל. בטופס ההפניה יש לציין את הסיבה וסיכום הערכות הסינון הרלוונטיות שבוצעו בטיפת חלב | |
| − | + | *בכל מקרה בו האחות לא צפתה בביצוע אבן הדרך, אלא הסתמכה על דיווח ההורה או על סרטון, הדבר יתועד ברשומה בהתאם | |
| + | *יש לתעד את התרשמות ההורה ממצב ההתפתחות, שאלות ההורים וההסבר שניתן (סעיף 0 בכל מדרגת גיל) | ||
| + | *יש לתעד את ההדרכה המקדמת שניתנה לקראת מדרגת הגיל הבאה | ||
| + | *טיפול ומעקב במסגרת התפתחות הילד- יש לתעד מידע המתקבל מההורה לגבי טיפול ומעקב המתקיימים במסגרת התפתחות הילד כולל תחומי הטיפול בילד ו/או מתוך מערכות המידע כמקובל בארגון | ||
==נספחים== | ==נספחים== | ||
| − | + | ===נספח מספר 1: תקן לערכה לביצוע הערכת התפתחות "בטיפת חלב"=== | |
| − | ===נספח | + | הערכת התפתחות ילדים מתבצעת בטיפת חלב, על ידי צוות הבריאות, באמצעות "מדרגות ההתפתחות" המופיעות ברשומה הבריאותית של הילד. |
| − | |||
| − | הערכת התפתחות ילדים מתבצעת בטיפת חלב, | ||
לביצוע ההערכה נדרשים עזרים שיהוו תכולת ערכה לבדיקת ההתפתחות. כל פריטי הערכה חייבים לעמוד בתו תקן, לא רעילים ולא מתפרקים. | לביצוע ההערכה נדרשים עזרים שיהוו תכולת ערכה לבדיקת ההתפתחות. כל פריטי הערכה חייבים לעמוד בתו תקן, לא רעילים ולא מתפרקים. | ||
| שורה 158: | שורה 124: | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | ! | + | ! מספר סידורי !! שם הפריט !! תיאור וכמות !! הערות |
|- | |- | ||
| − | | 1 || טבעת/ צמיד צבעוני || טבעת עגולה, צבעונית, בקוטר | + | | 1 || טבעת/ צמיד צבעוני || טבעת עגולה, צבעונית, בקוטר 8–12 סנטימטרים || צבע לא רעיל |
|- | |- | ||
| − | | 2 || רעשן צבעוני || רעשן מפלסטיק, צבעוני, בעל ידית אחיזה המותאמת למבנה כף יד של תינוק. החלק העליון בצורה כדורית ובו חלקיקים קטנים המפיקים צליל בעת נענוע הרעשן | + | | 2 || רעשן צבעוני || רעשן מפלסטיק, צבעוני, בעל ידית אחיזה המותאמת למבנה כף יד של תינוק. החלק העליון בצורה כדורית ובו חלקיקים קטנים המפיקים צליל בעת נענוע הרעשן || יש להיזהר שהרעשן לא יהיה פריק,{{ש}}צבע לא רעיל |
|- | |- | ||
| − | | 3 || קוביות || 12 קוביות רצוי מעץ בגודל 2.5X2.5X2.5 | + | | 3 || קוביות || 12 קוביות רצוי מעץ בגודל 2.5X2.5X2.5 סנטימטרים. בצבעים שונים, לא רעילים: אדום, צהוב, כחול, ירוק, לבן {{ש}}לפחות קובייה אחת בגודל שונה משאר הקוביות|| ניתן גם קוביות מפלסטיק קשיח |
|- | |- | ||
| − | | 4 || כדור צבעוני || כדור גומי צבעוני, קוטר בין 8 ל- 12 | + | | 4 || כדור צבעוני || כדור גומי צבעוני, קוטר בין 8 ל-12 סנטימטרים || רצוי כדורים קשיחים, שאינם מאבדים צורה |
|- | |- | ||
| − | | 5 || מכונית || מכונית צבעונית מפלסטיק בגודל 15 | + | | 5 || מכונית || מכונית צבעונית מפלסטיק בגודל 15 סנטימטרים, עם גלגלים נעים || רצוי שהמכונית אינה ניתנת לפירוק, כולל הגלגלים |
|- | |- | ||
| − | | 6 || בובה || בובה רכה, פרטי פנים ברורים, עיניים קבועות, מבע צוחק/ מחייך, לבושה || אינה ניתנת לפירוק | + | | 6 || בובה || בובה רכה, פרטי פנים ברורים, עיניים קבועות, מבע צוחק/מחייך, לבושה || אינה ניתנת לפירוק |
|- | |- | ||
| − | | 7 || דגם לפעולות עדינות || בובת ליצן/ חוברת מבד/ משחק המכיל: אבזם, רוכסן, כפתור לרכיסה, שרוך (להערכת מיומנויות מוטוריות) ||אפשרי (לא חובה): כפתור לחץ ; רוכסן חיבור ניתוק (velcro) | + | | 7 || דגם לפעולות עדינות || בובת ליצן/ חוברת מבד/ משחק המכיל: אבזם, רוכסן, כפתור לרכיסה, שרוך (להערכת מיומנויות מוטוריות) ||אפשרי (לא חובה): כפתור לחץ; רוכסן חיבור ניתוק (velcro) |
|- | |- | ||
| − | | 8 || צבעים לציור | + | | 8 || צבעים לציור בקופסה ||צבעים שונים בעובי כ-10–12 מילימטרים, המאפשרים אחיזה נוחה לילד, '''לא רעילים'''|| חומרים מתכלים |
|- | |- | ||
| − | | 9 || עפרון || 2 עפרונות, | + | | 9 || עפרון || 2 עפרונות עם גרפיט רך, המאפשר שרטוט בקלות ללא הפעלת לחץ מיוחד מצד הילד כמו: 4B ;2HB || חומרים מתכלים |
|- | |- | ||
| 10 || דפי נייר ציור || דפים בגודל A4 לפחות (לא יותר קטנים) || חומרים מתכלים | | 10 || דפי נייר ציור || דפים בגודל A4 לפחות (לא יותר קטנים) || חומרים מתכלים | ||
|- | |- | ||
| − | | 11 || לוח קרטון || כרטיס לבן (קרטון) מצופה למינציה בגודל : 12.5- | + | | 11 || לוח קרטון || כרטיס לבן (קרטון) מצופה למינציה בגודל: 15-12.5 סנטימטרים X{{כ}} 25-21 סנטימטרים. עליו משורטטות צורות גאומטריות, כל צורה בגודל 4X4 סנטימטרים. שמופיע בו לפחות צורות: משולש, סימן איקס (X), ריבוע. || |
| + | |- | ||
| + | | 12 || ספר || הספר חייב להכיל מושגי יסוד, פריטים מחיי הילד, אפשרויות לפיתוח סיפור, עלילה ועיבוד חוויות רגשיות.{{ש}}דוגמאות:{{ש}}1. "תמונות מספרות"{{ש}}2. "הופ הבנתי - מושגים ודרכי חשיבה לילדים" {{ש}}3. "הספר הראשון שלי" מחברת מרים הלוי|| רצוי ספר בכריכה קשה | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |13||כלי אוכל צעצוע כמו כוס, כפית||מפלסטיק קשיח שלא ניתן לשבירה במהירות||מתכלה |
|- | |- | ||
| − | | | + | | 14 || תיק / מיכל אחר || התיק אמור להכיל את כל אביזרי הערכה || {{רווח קשיח}} |
|} | |} | ||
| − | ===נספח | + | ===נספח מספר 2: מדרגות התפתחות - הנחיות לביצוע, על פי גיל=== |
| + | ====גיל 6 שבועות עד 3 חודשים (ביקור מומלץ בגיל חודשיים)==== | ||
| + | התינוק שוכב לרוב על גבו, מניע עצמו בתנועות זורמות, מעוגלות ומגוונות, בארבעת הגפיים, בצורה בלתי סימטרית ברגע נתון, אך שווה בין פלגי גוף ימני ושמאלי. מזיז את הראש לצדדים באופן סימטרי. לתינוק נוח לתקשר במנח על הגב או בחיק ההורה. יינתן דגש על סימטריה בתנועתיות קשר בין ההורה לתינוק, וההנאה של התינוק מתקשורת זו. כל אלו ניתנים לתצפית במהלך הביקור. | ||
| − | + | (*) במנח ותנועה אסימטריים של ראש וצוואר, ותנועה לא סימטרית של גפיים - יש להפנות לרופא המטפל עם המלצה לפיזיותרפיה בהקדם, תוך כדי הדרכה לגרייה סימטרית של התינוק. | |
| − | + | יש לפתוח את המפגש עם ההורה והתינוק בהתעניינות במצב הכללי ובהמשך לשאול: "כיצד את/ה רואה את התפתחות ילדך, האם יש שאלות? בכל מקרה בו ההורה מביע חשש לגבי תפקוד החושים של הילד (שמיעה/ ראיה), יש להפנות בהקדם לרופא המטפל. | |
| − | |||
| − | |||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | ! | + | !{{רווח קשיח}} !!אבני הדרך !! אופן ההערכה/הסבר!!התנהגות צפויה/ הדרכה להורה!!פעולות בהיעדר ביצוע |
|- | |- | ||
| − | | ''' | + | | 1.1||עוקב במבט אחרי עצם נע/פנים |
| + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' | ||
| + | *בשכיבה על הגב התינוק ממקד את מבטו על חפץ (טבעת צבעונית, כדור), פני ההורה או הבודק | ||
| + | *הצעצוע, פני הבודק או פני ההורה צריכים להיות במרחק של 20–30 סנטימטרים מפניו של התינוק | ||
| + | *להציב את החפץ/פנים מול פני התינוק ולהניע בתנועה איטית כ-45 מעלות לצד אחד, חזרה למרכז, ואחר כך לצד השני | ||
| + | *אין ללוות את הבדיקה בקולות או צלילים{{ש}}יש לשים לב לתאורה בחדר - רצוי אור רך ולא באור בוהק. | ||
| + | |||
| + | בדיקה זו עדיף לבצע לפני שמפשיטים - לשמור על מצב נוח עבור התינוק. | ||
| + | |||
| + | '''הסבר:''' לשים לב לזווית קו המבט - רצוי זווית מעט נמוכה, קודם מיקוד המבט, אחרי זה מעקב. ניתן ל"ייצב" את גוף התינוק על ידי הנחת היד על בית החזה של התינוק כדי למנוע תנועה. ייתכן כי לפני גיל חודשיים יהיה קל יותר לבדוק מעקב מהצד אל המרכז. | ||
| + | |'''הילד מבצע את המשימה בהצלחה''' אם יכול לעקוב אופקית מצד אחד לעבר הצד השני דרך המרכז תוך כדי הפניית הראש. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' ההורה יכול לקרב פניו אל הילד בעת שהוא ערני ונינוח, תוך יצירת קשר עין וחיוך. בהמשך ניתן לנוע לאט ימינה ושמאלה. הילד מצליח? יופי, ניתן בהדרגה לעודד סיבוב רחב יותר של הראש לימין או לשמאל ובהמשך אף מעלה ומטה. ניתן לעשות שימוש בחפצים צבעוניים המוצגים בסמוך לילד. תוך משחק ועידוד הילד לתשומת לב. חשוב להיות קרובים אל פניו של התינוק - מרחק של כ 30 סנטימטר, כי בגיל זה הראיה מוגבלת למרחק קצר. | ||
| + | |'''הפניה מיידית:''' להערכה בביקור רופא טיפת חלב. לחלופין, להפנות מיידית למעקב הרופא המטפל | ||
| + | |||
| + | (*)יש לוודא בדיקת סקר ראיה בילוד. | ||
|- | |- | ||
| − | | 1 | + | | 1.2||משמיע קולות כתגובה לקולות אדם |
| − | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' יצירת קשר עין עם התינוק הוא תנאי מוקדם לביצוע משימה זו. | |
| − | + | ||
| − | + | מומלץ להנחות את ההורה להשמיע לתינוק קולות דיבור, תוך מתן פסק זמן, לאפשר לתינוק להקשיב ולהגיב. | |
| − | + | | '''הילד מבצע את המשימה בהצלחה''' אם הוא משמיע קולות הנאה, בכיו שונה בהתאם לצרכיו השונים. תינוק משמיע קולות גרוניים כשהוא שוכב על גבו ונינוח. | |
| − | | | + | |
| + | '''הדרכה:''' עידוד דיבור (פנים אל פנים), שיר אל הילד בכל פעולות יום יום - האכלה, החתלה, לבוש, וכדומה תוך כדי עידוד קשר עין ונתינת אפשריות לחיקוי עשויים לקדם ולפתח את התגובה והתקשורת של הילד עם הסובבים אותו. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 2 חודשים להערכה בביקור רופא טיפת חלב בגיל 2 חודשים. לחלופין, להפנות מיידית למעקב הרופא המטפל | ||
| + | |||
| + | (*)יש לוודא בדיקת סקר שמיעה בילוד. | ||
|- | |- | ||
| − | | 1. | + | | 1.3||מחייך חיוך חברתי |
| + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' יצירת קשר עין עם התינוק הוא תנאי מוקדם לביצוע משימה זו. | ||
| + | |||
| + | מומלץ להנחות את ההורה להשמיע לתינוק קולות דיבור, תוך מתן פסק זמן, לאפשר לתינוק להקשיב ולהגיב. | ||
| + | |||
| + | | '''הילד מבצע את המשימה בהצלחה''' אם הוא משמיע קולות הנאה, בכיו שונה בהתאם לצרכיו השונים. תינוק משמיע קולות גרוניים כשהוא שוכב על גבו ונינוח. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' עידוד דיבור (פנים אל פנים), שיר אל הילד בכל פעולות יום יום - האכלה, החתלה, לבוש, וכדומה תוך כדי עידוד קשר עין ונתינת אפשריות לחיקוי עשויים לקדם ולפתח את התגובה והתקשורת של הילד עם הסובבים אותו. | ||
| + | |הפניה: בגיל 2 חודשים להערכה בביקור רופא טיפת חלב בגיל 2 חודשים. לחלופין, להפנות מיידית למעקב הרופא המטפל | ||
| + | |||
| + | (*) יש לוודא בדיקת סקר שמיעה בילוד. | ||
|- | |- | ||
| − | | 1. | + | | 1.4||מרים ראש בשכיבה על הבטן |
| − | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' תינוק שוכב על הבטן. על מנת לראות פעילות ספונטנית אין להתערב על ידי הנחת יד על הגב או האגן. | |
| − | + | ||
| + | ניתן לעודד את התינוק באמצעות עניין לאדם או למשחק צבעוני המונח מולו. | ||
| + | |||
| + | '''הסבר:''' עידוד שכיבה על הבטן מאפשר שליטה בשרירי הצוואר. תחילה התינוק ירים סנטר לשניות מהרצפה, בהמשך יסובב ראש מצד לצד. | ||
| + | |||
| + | |'''הדרכה:''' עידוד שכיבה על הבטן בזמן ערות ובהשגחה מועילה לתינוק באופנים רבים ומחזקת את השליטה בראש והצוואר. ניתן לעודד באמצעות גירוי מעניין מולו: משחק, מראה או פנים. ככל שיגדל, השליטה על הראש תהיה טובה וממושכת יותר תוך הרמת הצוואר והחזה ושימוש בידיים לתמיכה.|| | ||
|} | |} | ||
| − | ====גיל 3 חודשים עד גיל 6 חודשים==== | + | ====גיל 3 חודשים עד גיל 6 חודשים (ביקור מומלץ בגיל 4 חודשים)==== |
| + | התינוק מגלה את הסביבה, ערני לקולות הרקע, יוזם פעולות אשר יוצרות תקשורת ותגובה כלפיו. תנועתיות סימטרית של הראש, הידיים והרגליים מכוונת '''אל מרכז הגוף''' כחלק מתהליך הכרת מרכז הגוף. התנועתיות מלווה במיקוד מבט אל אתר הפעולה - דמות אדם, משחק. מופיעות הבעות פנים מגוונות תקשורתיות והנאה. בגיל זה נבדקת גם יכולת המעקב האנכי כחלק מבדיקת סקר ראייה. | ||
| − | + | (*) במנח ותנועה אסימטריים של ראש וצוואר, ותנועה לא סימטרית של גפיים - יש להפנות לרופא המטפל עם המלצה לפיזיותרפיה בהקדם, תוך כדי הדרכה לגרייה סימטרית של התינוק. | |
| + | |||
| + | יש לפתוח את המפגש עם ההורה והתינוק בהתעניינות במצב הכללי ובהמשך לשאול: "כיצד את/ה רואה את התפתחות ילדך, האם יש שאלות? בכל מקרה בו ההורה מביע חשש לגבי תפקוד החושים של הילד (שמיעה/ ראיה), יש להפנות בהקדם לרופא המטפל. | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | ! | + | !{{רווח קשיח}}!!אבני הדרך !! אופן ההערכה/הסבר !! התנהגות צפויה/הסבר !! פעילות בהיעדר ביצוע |
|- | |- | ||
| − | | ''' | + | | 2.1||עוקב במבט בקו אנכי |
| + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' הילד עוקב במבט אחר חפץ שנע בכיוון אנכי: מעלה/ מטה, בקו האמצע במרחק כ־20 -30 ס״מ מול פניו. | ||
| + | |||
| + | '''הסבר:''' בגיל זה בדרך כלל הילד מסוגל לעקוב אחר חפצים מעניינים בשדה הראיה אופקית ואנכית. | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' מסוגל לעקוב אחר חפצים מעניינים בשדה הראיה אנכית ולא רק אופקית. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' ההורה יכול לקרב פניו אל הילד בעת שהוא ערני ונינוח, תוך יצירת קשר עין וחיוך. בהמשך ניתן לנוע לאט ימינה ושמאלה. הילד מצליח? יופי, ניתן בהדרגה לעודד סיבוב רחב יותר של הראש לימין או לשמאל ואז מעלה ומטה. ניתן לעשות שימוש בחפצים צבעוניים המוצגים בסמוך לילד. תוך משחק ועידוד הילד לתשומת לב. חשוב להיות קרובים אל פניו של התינוק - מרחק של כ-30 סנטימטר, כיוון שבגיל זה ראיה מוגבלת למרחק קצר. | ||
| + | |'''הפניה מיידית:''' להערכת הרופא המטפל. | ||
| + | |||
| + | (*)יש לוודא בדיקת סקר ראיה בילוד, ושל רופא טיפת חלב בגיל חודשיים. | ||
|- | |- | ||
| − | | 2. | + | | 2.2|| מגיב לקולות וצלילים |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' התינוק שוכב או נמצא בחיק ההורה. מפיקים רעש באמצעות רעשן בערכת ההתפתחות (השמעת צליל ברעשן בעוצמה בינונית) במרחק של כ-1/2 מטר משני צדי ראש התינוק, כאשר היד של הבודק עם הרעשן נמצאת מחוץ לטווח הראיה שלו. הפקת הצליל תיעשה במישור קו אוזני התינוק, ולא לגובה, יש לשים לב שלא יהיה רעש רקע בעת ההערכה. |
| − | + | ||
| − | + | '''הסבר:''' אם השמיעה תקינה בכל אחת מהאוזניים, הילד יגלה סקרנות לקולות וצלילים בסביבתו המושכים תשומת לב, ויפנה מבט לכוון הקול או שיגיב באופן אחר. | |
| − | | | + | |
| + | | '''הילד מבצע בהצלחה אם''' יגיב בהפסקת פעילות, מצמוץ בעיניים או כל שינוי בהתנהגות בעקבות השמעת צליל הרעשן. | ||
| + | |||
| + | לעיתים, יפנה את מבטו או ראשו למקור צליל / קול המופק, אך זה לא נדרש. אם לא הגיב בפעם הראשונה, ניתן לבצע ניסיון אחד נוסף, תוך שימת לב לתנאים הסביבתיים לביצוע הבדיקה. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' עידוד דיבור אל הילד (פנים אל פנים), בכל פעולות היום יום - האכלה, החתלה, לבוש, וכדומה, עשויים לקדם ולפתח את התגובה והתקשורת של הילד עם הסובבים אותו. בנוסף חשיפה למגוון צלילים עדינים שלא גורמים לרתיעה עשויה לסקרן את הילד ולעורר עניין. | ||
| + | |'''הפניה מיידית''': להערכת הרופא המטפל ולבדיקת שמיעה. | ||
| + | |||
| + | (*) יש לוודא בדיקת סקר שמיעה בילוד. | ||
|- | |- | ||
| − | | 2. | + | | 2.3||מגיב בהנאה לקול ולדמות אדם |
| + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' כאשר הילד נינוח, נבדקת תגובה לדמות אדם, למגע או לקול אדם. | ||
| + | |||
| + | '''הסבר:''' תינוק מחייך חיוך חברתי כתגובה לחיוך, למגע או להבעת פנים שמחה של הסובב, וגם באופן ספונטני מתוך הקשר. משחק לבד, מפסיק לבכות כאשר מדברים אליו ולעיתים מחקה הבעות פנים. | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' מגיב בחיוך לדמות אדם, למגע או קול אנושי. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' עידוד חיזוק קשר עין תוך דיבור וחיוך אל הילד כאשר הוא ערני, בכל פעולות היום יום- האכלה, החתלה, לבוש, וכדומה, עשויים לקדם ולפתח את התגובה והתקשורת של הילד עם הסובבים אותו. | ||
| + | |'''הפניה מיידית:''' להערכת הרופא המטפל ולבדיקת שמיעה. | ||
| + | |||
| + | (*) יש לוודא בדיקת סקר שמיעה בילוד. | ||
|- | |- | ||
| − | | 2. | + | | 2.4 ||משמיע קולות מגוונים כולל עיצורים |
| − | + | | '''אופן ביצוע ההערכה:''' יש להאזין להפקות קוליות אלה במהלך כל הביקור.{{ש}}הילד לעיתים משחק "משחק קולי" לבדו או כשמשחקים עמו הוא עשוי להשמיע קולות כשנרגש או כשאינו מרוצה. | |
| − | + | ||
| − | + | '''הסבר:''' בשכיבה על הבטן קל יותר לתינוק להפיק צלילים בעזרת השפתיים -פפפ, מממ, בשכיבה על הגב יופקו ביתר קלות צלילים מהחלק האחורי של הפה כגון -אא, קק, קחח, גררר. | |
| − | | | + | |
| + | '''הערה:''' בגיל זה גם תינוקות עם חירשות ישמעו קולות. | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' נשמעים קולות מגוונים כולל עיצורים, כגון- גגג, גרר, בברר ממ, פפ וכדומה. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' עידוד התייחסות לצליל ולדיבור ושימוש של הילד בהפקות קוליות על ידי דיבור אל הילד כאשר ערני והתייחסות אל המבעים הקוליים שהילד מפיק בכל פעילויות יום יום- באמבטיה, אוכל, החתלה... חשוב לעודד קשר עין. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 4 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ולבדיקת שמיעה | ||
| + | |||
| + | (*) יש לוודא בדיקת סקר שמיעה בילוד. | ||
|- | |- | ||
| − | | 2. | + | |2.5||ידיים לקו אמצע, משלב אצבעות |
| + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' הפעילות נצפית כשהתינוק שוכב על הגב. | ||
| + | |||
| + | '''הסבר:''' היעלמות הרפלקסים הראשוניים מאפשרת לתינוק משחק עם ידיו אל מול ציר האמצע: תינוק מביא את ידיו לפיו, משלב אצבעות, ובהמשך יביא ידיים לכיוון הרגלים. | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' מביא את ידיו לקו האמצע, לפיו או משלב אצבעות כפות ידיים אלה באלה. | ||
| + | |||
| + | (*) יש לשים לב לסימטריה בהנעת הידיים בעת שכיבה על הגב לקו האמצע. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' ניתן לעודד למשחק בחפצים בצבעים בולטים הנמצאים במרחק נגיעה מעל התינוק בקו האמצע כאשר שוכב על הגב. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 4 חודשים.{{ש}}מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
|- | |- | ||
| − | | 2. | + | |2.6||אוחז ומושיט יד לחפץ |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' ביצוע ההערכה בהתאם לגיל בו התינוק מגיע להערכה.{{ש}}הילד שוכב על הגב.{{ש}}יש לעורר עניין באמצעות חפץ צבעוני בו הילד יכול לאחוז. |
| − | + | ||
| − | * | + | '''הסבר:''' פעילות זו היא ביטוי לתהליך התפתחות השליטה בידיים לפי הגיל ותוך כדי התפתחות העניין במשחק (בתנאי שהראיה תקינה). |
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם:''' | ||
| + | *בגיל 3 עד 4 חודשים: התינוק שוכב על גבו אוחז חפץ שהושם בכף ידו, בכל יד בנפרד | ||
| + | *בגיל 4 עד 5 חודשים: התינוק יתפוס בשתי ידיים חפץ שהושם על בית החזה, או מושיט יד לחפץ שמוגש אליו בקו האמצע בסמוך לבית החזה | ||
| + | *מגיל 5 חודשים עד 6 חודשים: מושיט ידיים לחפצים הנמצאים במרחק הניתן להשגה, תופס אותם ומקרבם אל גופו/מתבונן בהם | ||
| + | |||
| + | (*) יש לשים לב לפעילות סימטרית בהנעת הידיים. | ||
| − | + | '''הדרכה:''' ניתן לעודד למשחק בחפצים בצבעים בולטים, תוך גירוי כפות ידי הילד בעזרת החפץ ועידוד לאחוז בהם, בהמשך כשיכולת זו מתבססת בכל אחת מהידיים להרחיק בהדרגה את החפצים ולהציגם במרחק נגיעה בקו האמצע כאשר הוא שוכב על הגב. | |
| − | + | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 6 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל | ||
|- | |- | ||
| − | | 2. | + | |2.7||מרים ראש ובית חזה בשכיבה על הבטן |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' הילד שוכב על הבטן, אין להתערב על ידי הנחת יד על הגב או על האגן של התינוק. כדי שירים ראש וחזה לעיתים יש לנסות ולמשוך תשומת לב בדיבור או במשחק צבעוני. |
| − | יש | + | '''הסבר:''' תנועות התינוק מכוונות לקראת השגת מטרה כמו הגעה אל חפץ קרוב, הסתכלות מכוונת לחפץ / דמות. יש לשים לב גם לסקרנותו בחקירת הסביבה. |
| − | | | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם:''' מרים ראש וחזה בשכיבה על הבטן. |
| + | *בגיל 4 חודשים: התינוק מרים ראש ובית חזה תוך השענות על אמות הידיים. | ||
| + | *בגיל 6 חודשים: מרים ראש וחזה בהישענו גם על כפות ידיו כשהמרפקים ישרים; מעביר משקל מצד לצד. | ||
| − | ''' | + | '''הדרכה:''' עידוד שכיבה על הבטן בזמן ערות תוך כדי תקשורת והצגת צעצועים, ובהשגחה. הילד בגיל זה סקרן וחוקר את הסביבה. יש לעודד תנועות המכוונות לקראת השגת מטרה כמו התבוננות בחפץ או דמות או הגעה אל חפץ קרוב. הילד תחילה מרים ראש ומניע מצד לצד בהמשך ירים ראש וחזה תוך תמיכה באמות, ובהמשך יצליח להרים ראש וחזה בתמיכה בכפות ידיו מרפקים ישרים. |
| − | + | |'''הפניה:''' בגיל 6 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|} | |} | ||
| − | ==== | + | ====גיל 6 חודשים עד 9 חודשים (ביקור מומלץ בגיל 6 חדשים)==== |
| − | + | עיקר פעילות התינוק היא בהזדקפות כנגד המשטח כלפי מעלה, בניידות ובמעברים. כגון: מעבר משכיבה לגלגולים, זחילה, ישיבה ואף תיתכן העמדות ליד משטח. תנועת התינוק עשויה להיות בצורה בלתי סימטרית ברגע נתון, אך שווה בין פלגי גוף ימני ושמאלי. מתפתחת יכולת המשחק וחקירת הסביבה, מכניס חפצים לפיו, כחלק מהחקירה. המלל מגוון, קשר עין עם הורה/בודק משמעותי יותר מאשר לחפץ בלבד. קיימת הנאה ממשחק והקראת ספרים המותאמים לגילו. כמו כן, מתחילה להתפתח בגיל זה היכולת האמפתית של התינוק. | |
| − | עיקר פעילות התינוק | ||
| + | יש לפתוח את המפגש עם ההורה והתינוק בהתעניינות במצב הכללי ובהמשך לשאול: "כיצד את/ה רואה את התפתחות ילדך, האם יש שאלות? בכל מקרה בו ההורה מביע חשש לגבי תפקוד החושים של הילד (שמיעה/ ראיה), יש להפנות בהקדם לרופא המטפל. | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | ! | + | ! !!אבני דרך!!אופן ההערכה/הסבר!!התנהגות צפויה/הדרכה להורה!!פעולות בהיעדר ביצוע |
|- | |- | ||
| − | | | + | |3.1||מעביר חפץ מיד ליד |
| + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' בשכיבה על הגב, או בישיבה תמוכה של התינוק על ההורה, הבודק מולו מגיש לו צעצוע בקו האמצע. התינוק מושיט יד אחת לצעצוע, אוחז בו ומעביר ליד השנייה. יש לצפות בהעברה לשני הכיוונים. | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' הוא מושיט יד אחת לצעצוע, אוחז בו ומעביר ליד השנייה. | ||
| + | |||
| + | יש לשים לב לשימוש סימטרי בשתי הידיים בהושטתם למשחק. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' יש להגיש משחקים מותאמים ולעודד משחק בכל המנחים. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 6 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל | ||
|- | |- | ||
| − | |3. | + | |3.2||משמיע הברות חוזרות, עיצור/ תנועה |
| − | |יש | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' יש להאזין להפקות קוליות במהלך כל הביקור בתחנה. תוך כדי "השיחה" עם התינוק לתת פסק זמן כדי לאפשר לו להקשיב ולהגיב. |
| − | | | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' התינוק משמיע קולות מלמול של הברות. ההגאים דומים לעיצורים ולתנועות של השפה אליה חשוף התינוק. לדוגמה - "ממהה" "דדהה". |
| − | + | ||
| − | + | '''הדרכה:''' עידוד התייחסות לצליל ולדיבור ושימוש של הילד בהפקות קוליות על ידי דיבור אל הילד כאשר ערני והתייחסות אל המבעים הקוליים שהילד מפיק. מומלץ לעודד את ההורים לפעילות של קריאת סיפורים/ספרים - בהתאם לגיל. חשוב לעודד במקביל קשר עין. | |
| − | + | |'''הפניה:''' בגיל 9 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. | |
| + | |||
| + | (*) יש לוודא בדיקת סקר שמיעה בילוד. | ||
|- | |- | ||
| − | |3. | + | |3.3||רתיעה מזר - מבחין בינו לבין הסביבה הקרובה ומגיב באופן שונה |
| − | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' בעת המפגש יש לעקוב אחר תגובות הילד אל ההורה המוכר ואל הבודקת אותה הילד לא מכיר. | |
| − | | | + | |
| − | |9 | + | '''הסבר:''' רתיעה מזרים מתפתחת באופן נורמלי בגילאים אלה. הילד תחילה מגיב בחום לכל דמות אדם, בהמשך נינוח לדמויות מוכרות, אליהן יראה העדפה ומאוחר יותר התנגדות ורתיעה מזרים. |
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' ישנה תגובה שונה אל ההורה המוכר מול רתיעה מסוימת אל הדמות הלא מוכרת - יבדוק, יבחן, או יבכה. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' רתיעה מזרים מתפתחת באופן נורמלי בגילאים אלה. הילד תחילה מגיב בחום לכל דמות אדם ובהמשך נינוח לדמויות מוכרות בעוד שנרתע מזרים. הילד עוקב אחר תגובות שלכם כדי לקבוע עד כמה הוא יכול להרגיש "בטוח". תנו לו תחושת ביטחון כשמתאים. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 9 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
|- | |- | ||
| − | |3. | + | |3.4||מתהפך מהגב לבטן ומהבטן לגב |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' מניחים את הילד לשכב על הבטן/גב, ומעודדים לסיבוב. ניתן לעניין את התינוק עם צעצוע המונח בזווית של 45 מעלות מעל הראש. |
| − | + | ||
| − | + | יש לשים לב שההיפוך הוא מימין לשמאל ומשמאל לימין. | |
| − | + | ||
| − | + | '''הסבר:''' היפוך הוא ביטוי לארגון התנועה בשילוב פלג גוף עליון ימני ושמאלי, סביב ציר האמצע. התינוק משחק הרבה על הצד. | |
| − | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' מתהפך מהגב לבטן ומהבטן לגב. | |
| − | + | ||
| − | + | '''הדרכה:''' עידוד גלגול מהגב אל הבטן לאחר כל החתלה, בנוסף ניתן לעודד שכיבה על הבטן על ידי משחק בתנוחה זו בזמן ערות ובהשגחה. | |
| − | | | + | |הפניה: בגיל 9 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
|} | |} | ||
| − | ==== | + | ====מגיל 9 חודשים עד 12 חודשים==== |
| + | התנועה מתרחשת בישיבה, זחילה, עמידה וניסיונות הליכה, מעבר בין רהיטים, הרמת חפץ מהרצפה תוך כדי תמיכה, עד הליכה עצמאית. | ||
| + | |||
| + | מתפתחת סקרנות לחקירת חפצים בסביבה, המשך התפתחות ההבנה של התינוק כי יכול להפעיל ולהפיק תגובה ממשחק. בנוסף מתפתחת התקשורת החברתית והקשב המשותף עם מבוגר סביב משחק או דמות נוספת. קשב משותף (Joint attention), היא היכולת של שני יחידים להתמקד ולהתעניין יחד באובייקט אחר כגון: חפץ, אירוע או אדם אחר. | ||
| + | |||
| + | לדוגמה: בגיל זה תינוק יכול לעקוב אחרי שינוי כיוון המבט של ההורה אל אובייקט/משחק/דמות אחרת. לקראת גיל שנה יעקוב אחר הוראה של ההורה ("תראה!") ויחזיר אליו מבט. התינוק משתמש בג'סטות ראשוניות כגון הזזת ראש בסירוב, ג'סטה של "תן". | ||
| − | + | התינוק משתמש בשפה מכוונת ותקשורתית. מתחילה העצמאות התפקודית של התינוק והתחלה של מובחנות (differentiation) של התינוק בינו לבין הסביבה. | |
| − | + | יש לפתוח את המפגש עם ההורה והתינוק בהתעניינות במצב הכללי ובהמשך לשאול: "כיצד את/ה רואה את התפתחות ילדך, האם יש שאלות? בכל מקרה בו ההורה מביע חשש לגבי תפקוד החושים של הילד (שמיעה/ ראיה), יש להפנות בהקדם לרופא המטפל. | |
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | ! | + | ! ||אבני דרך!!אופן ההערכה/הסבר!!התנהגות צפויה/הדרכה!!פעולות בהיעדר ביצוע |
|- | |- | ||
| − | | ''' | + | |4.1||מקיש חפץ אחד בשני כמשחק |
| + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' לבצע בשכיבה על הגב או בישיבה על ההורה. הבודק מגיש שתי קוביות/צעצועים, קובייה לכל יד. | ||
| + | |||
| + | '''הסבר:''' התינוק נהנה מהצליל וימשיך לבצע זאת בהנאה. משחק זה משמש לחקירה של החפץ תוך הפעלת חוש השמיעה לצד הפעלה דרך החושים האחרים כמו התבוננות ומישוש דרך הפה. בנוסף משחק זה משמש למשיכת אחר תגובת המבוגר. | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' אוחז בקובייה/ צעצוע בכל יד, ומקיש ביניהם. | ||
| + | |||
| + | (*) יש לשים לב לסימטריה בהנעת הידיים. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:'''יש להגיש משחקים מותאמים ולעודד משחק בכל המנחים. תחילה ילד אוחז בחפץ בהמשך מעבירו מיד ליד ומשם אל הפה. הדגמה של הקשת חפצים זו בזו מעודדת את הילד לחקור צלילי נקישה. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 9 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
|- | |- | ||
| − | |4. | + | |4.2|| זוחל זחילת ציר / גחון / "על 6" |
| − | |תינוק | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' הילד על הבטן, נסו לעודד להתקדם בזחילה.{{ש}}יש להתבונן בסגנון הזחילה. |
| − | | | + | |
| − | | | + | '''הסבר:''' קיימים מספר סגנונות זחילה שכיחים: |
| + | *זחילת גחון | ||
| + | *זחילה על שש | ||
| + | *זחילת ציר = סיבוב סביב ציר בשימוש ידיים ורגליים. זחילת ציר צריכה להיות ל 2 הצדדים. | ||
| + | |||
| + | בגיל זה תינוק יכול אף להגיע למצב '''שמתיישב''' בעצמו או נעמד על 6 ומתנדנד. | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' הילד נצפה זוחל. ייתכנו כל סגנונות הזחילה או רק חלק מהם ואף זחילה לא סימטרית בשלב הזה, כל עוד שקיימת תזוזה של כל הגפיים. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' עידוד שכיבה על הבטן בזמן ערות ובהשגחה. משחק או גירוי המונח בסמוך לילד מחוץ להישג ידו, עשוי לעודד את הילד להתקדם בזחילה. | ||
| + | |||
| + | '''הערה:''' ההושבה בגיל זה מוגבלת לזמני אכילה ומשחק קצר תוך כדי תמיכה מתאימה של ההורה או בכיסא אוכל מתאים לתינוקות, אין להושיב לזמן ממושך בטרמפולינה או עגלה. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 9 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
|- | |- | ||
| − | |4. | + | |4.3|| מפיק קולות בדו שיח |
| − | |תינוק | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' במהלך הביקור יש להאזין לקולות, הברות או חלקי מילים אותם יוזם או מפיק הילד בתגובה לשיח הנוצר בחדר בין הבודק/ הורה לבינו (אינטראקציה). |
| − | + | ||
| − | | | + | '''הסבר:''' תינוק ממלמל בגיל זה ומפיק הבהרות כפולות ואף חלקי מילים, לחלופין משמיע קולות של חיות בדו-שיח. |
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' יוזם ומפיק הברות כפולות בדו-שיח כמו "אאה-דדה", חלקי מילים. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' עידוד התייחסות לצליל ולדיבור ושימוש של הילד בהפקות קוליות על ידי דיבור אל הילד כאשר ערני והתייחסות אל המבעים הקוליים שהילד מפיק. משחק ב"איך עושה כלב?", "איך עושה חתול?", כדאי לעודד הקראת סיפורים/ספרים התואמים לגיל. | ||
| + | |הפניה: בגיל 9 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ולבדיקת שמיעה | ||
|- | |- | ||
| − | |4. | + | |4.4|| מגיב לקריאה בשמו |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' ההורה או הבודק קוראים בקול בשם התינוק (השם בו ההורים רגילים להשתמש), בהיותו נינוח ובסביבה רגועה. יש לקרוא פעם אחת, להמתין לתגובה, ניתן לחזור שנית. |
| + | |||
| + | '''הסבר:''' ההערכה משמעותית לתחום הקשר והתקשורת, בתינוק עם שמיעה תקינה. חשובה התגובה לקול אנושי, ולא רק לצלילים מהסביבה. אין להתייחס לכך כאל בדיקת שמיעה. | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' מגיב לקריאה בשמו. התגובות יכולות להיות שונות: הפסקת פעילות, הפניה של מבט/ראש, תגובה קולית. | ||
| − | + | '''הדרכה:''' עידוד קשר ותקשורת של הורה/מטפל עם התינוק, תוך התייחסות לצליל ולדיבור בסביבתו, שימוש של הילד בהפקות קוליות על ידי הילד כאשר ערני והתייחסות המבוגר אל המבעים הקוליים שהילד מפיק. קריאה בשמו של הילד כדי שיבחין בשמו. | |
| − | + | |'''הפניה:''' בגיל 9 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה | |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | |4. | + | |4.5|| מחקה מחווה/תנועה |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' לאחר יצירת קשר עין, ההורה / הבודק מציג מחוות כמו: הוצאת לשון, פתיחה וסגירה של הפה, ניפוח לחיים והוצאת אוויר, משחק שיר ("עשר אצבעות"), מניף יד לשלום, כפיים. הפעוט מסוגל לחקות את תנועות ההורה. יש לשים דגש להנאה של התינוק מאינטראקציה במשחק. |
| − | | | + | |
| − | |12 | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' הילד מחקה את תנועות ההורה או המטפל ומראה הנאה מהאינטראקציה תוך כדי המשחק. |
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' בכל אינטראקציה עם הילד מומלץ לדבר אל הילד בצורה ברורה ומודגשת. בנוסף כדאי להשתמש במחוות לא מילוליות ברורות כגון הצבעה, נענוע הראש ל"כן" ו"לא" לחיקוי תנועות וכיוצא בזה, משחק קוקו ושירי משחק. | ||
| + | |הפניה: בגיל 12 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
|- | |- | ||
| − | |4. | + | |4.6||מאכיל עצמו |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' מניחים ביד הילד מזון תואם גיל כמו ירק מבושל או כוס (עם או בלי מכסה). |
| − | + | ||
| − | | | + | '''הסבר:''' נבדקת החשיפה להתנסות עצמאית ראשונית בפעילויות יום- יום: הכנסת מזון ושתייה לפה. |
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' הוא מאכיל עצמו במזון שמחזיק ביד או שותה מכוס בכוחות עצמו. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' לעידוד אכילה עצמאית חשובה בכל גיל החל מ 9 חוד'. דגש יינתן לאכילה בישיבה תמוכה וללא דגש על ניקיון בשלב זה. וכן הגשה מותאמת לגיל ולהתפתחות למניעת חנק. | ||
| + | |הדרכה. | ||
|- | |- | ||
| − | |4. | + | |4.7||תפיסת צבת |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' מגישים לתינוק במרחק השגה חפץ קטן בגודל אפונה לדוגמה: פיסת נייר מגולגלת, '''בהשגחה'''.{{ש}}יש לבדוק בכל יד בנפרד.{{ש}}יש למנוע מהילד להביא את החפץ לפה. |
| − | |תינוק | + | |
| − | |12 | + | '''הסבר:''' בתקופה זו מתפתחת השליטה בכפות הידיים ובאצבעות בתנועות המאפשרות מניפולציה על חפצים קטנים. תחילה ישנה גריפה של חפצים אלה עם כל אצבעות כף היד ובהמשך מתפתחות שליטה באחיזה בין האגודל לאצבעות. יש לשים לב כי הפעולה היא סימטרית בשתי הידיים. |
| + | |||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' תינוק אוחז חפץ קטן באגודל ו-2 אצבעות.{{ש}}יש לעקוב אחר סימטריה. | ||
| + | |||
| + | לקראת גיל שנה מסוגל לתפוס את החפץ בקצה האצבעות בין אצבע לאגודל בתנועת צביטה. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' ההתנסות חשובה אך היכולות החדשות המתפתחות דורשות השגחה וזהירות כיוון שהילד נוטה לתפוס ולהביא אל הפה ולכן קיים חשש לשאיפת גוף זר. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 12 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
|- | |- | ||
| − | |4. | + | |4.8||מבין הוראות פשוטות |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' נבדקת הבנת הוראות (רוטיניות) על ידי הפניית מבט או הצבעה, כמו: "איפה אמא", "איפה אור?", "מחא כפיים", "עשה שלום", וכדומה - ללא הכוונה או הדגמה. |
| − | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' מבין 3 הוראות פשוטות, אחת מהן מתייחסת לדמות אנושית כמו "איפה אמא?" על ידי הפניית מבט. | |
| − | |12 | + | |
| + | '''הדרכה:''' עידוד לשיח, שיום חפצים יומיומיים בזמן המשותף עם הילד, עידוד וחיזוק הפקת מחוות קוליות ולא קוליות, ניתן להסתייע בשירים, סיפורים/ספרים מתאימים לגיל. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 12 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. | ||
|- | |- | ||
| − | |4. | + | |4.9||מתיישב בכוחות עצמו |
| − | |לעודד את התינוק לשוחח תוך מתן פסק זמן כדי לאפשר לו להקשיב ולהגיב. | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' הילד מונח על הבטן או הגב. תינוק מתיישב בכוחות בעצמו מתנוחות מגוונות. |
| + | |||
| + | '''הסבר:''' תחילה הילד יושב כשמונח בתנוחת ישיבה כשהוא תומך את גופו בידיו או כשהוא שעון לאחור. בהמשך הילד יושב ביציבות ובלא תמיכה כשידיו פנויות למשחק. רק לאחר מכן יתיישב בכוחות עצמו משכיבה יזחל וייעמד. | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' עובר משכיבה לישיבה. הישיבה יכולה להיות במגוון תנוחות. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' ניתן לעודד לישיבה זקופה בכיסא אוכל ובעגלה כשאיננו שעון לאחור. ילד שאינו מתיישב ההושבה בגיל זה מוגבלת לזמני אכילה ומשחק קצר תוך כדי תמיכה מתאימה של ההורה או בכיסא אוכל מתאים לתינוקות, אין להושיב לזמן ממושך בטרמפולינה או עגלה. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 12 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
| + | |- | ||
| + | |4.10||אומר מילה אחת או משמיע קולות משמעותיים | ||
| + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' לעודד את התינוק לשוחח תוך מתן פסק זמן כדי לאפשר לו להקשיב ולהגיב. חשוב להאזין לתינוק במהלך כל הביקור בתחנה. | ||
| + | |||
| + | '''הסבר:''' תינוק ממלמל ביוזמתו כשהוא נינוח ומעוניין. מגיל 10 חודשים ייתכן והמילים "אבא" "אמא" מכוונות. ישנו שימוש באינטונציה מגוונת תוך כדי הפקת הקולות. מיומנות זו מתפתחת בהדרגה גם לאחר גיל שנה. | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' אומר מילה אחת או משמיע קולות משמעותיים כגון: "ממא" לאמא. | ||
| − | + | '''הדרכה:''' עידוד לשיח, שיום חפצים יומיומיים בזמן המשותף עם הילד, עידוד וחיזוק הפקת מחוות קוליות ולא קוליות, ניתן להסתייע בשירים וסיפורים מתאימים לגיל. | |
| − | + | |'''הפניה:''' בגיל 12 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. | |
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|} | |} | ||
| − | ==== | + | ====גיל 12 חודש (שנה) עד 18 חודש (שנה וחצי)==== |
| + | הפעוט עצמאי מוטורית, פועל באופן סימטרי בארבעת הגפיים, מגיע למרחקים, רוכב על בימבה, נהנה במגרש משחקים, חוקר את הסביבה, מבין קשר בין חפץ לבין השימוש בו. משחק במשחקי בניה והרכבה ראשוניים. נהנה ממשחקי שפה- סיפורים, שירים. מבין מושגים רבים, מוסיף מילים. הקניית הרגלים של משחק וקריאה חשובים. רוכש עצמאות בפעילויות יומיום: עוזר בלבוש, מנסה להוריד בגד. מסוגל לשבת למשך הזמן הנדרש לארוחה לפי הרגלי המשפחה. | ||
| − | + | יש לפתוח את המפגש עם ההורה והתינוק בהתעניינות במצב הכללי ובהמשך לשאול: "כיצד את/ה רואה את התפתחות ילדך, האם יש שאלות? בכל מקרה בו ההורה מביע חשש לגבי תפקוד החושים של הילד (שמיעה/ ראיה), יש להפנות בהקדם לרופא המטפל. | |
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | ! | + | ! ||אבני הדרך!!אופן ההערכה/הסבר!!התנהגות צפויה/ הדרכה!!פעולות בהיעדר ביצוע |
|- | |- | ||
| − | | ''' | + | |5.1||מראה רצונותיו במחווה או במלל |
| + | |'''אופן ביצוע הערכה:''' בעת המפגש יש לעקוב אחר תגובות הילד אל ההורה המוכר ואל הבודקת אותה הילד לא מכיר.{{ש}}פעוט יכול להביע רצונות במלל, בהצבעה או במחווה. הפעוט יוזם. | ||
| + | |||
| + | '''הסבר:'''פעוט יכול להביע רצונות במלל, או על ידי מחוות בלתי מילוליות כגון הצבעה, תנועת יד ל"ביי ביי", הנדת ראש לשלילה או לחיוב, הסטת מבט כמחאה. הפעוט יוזם. | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' יוזם הבעת רצונות.{{ש}}במלל - שימוש במילים או בחלקי מילים.{{ש}}בהצבעה - לדוגמה על בקבוק - "לשתות", או דלת - "לטייל";{{ש}}או במחווה - לדוגמה מרים ידיים כדי שייקחו אותו, מניד ראש בשלילה או בחיוב. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' עידוד לשיח, תוך כדי הדגמת שיום חפצים יומיומיים בזמן המשותף עם הילד, עידוד וחיזוק הפקת מחוות קוליות ולא קוליות, תוך עידוד קשר עין. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 12 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. | ||
|- | |- | ||
| − | |5. | + | |5.2 ||יוצר קשר עין והדדיות במשחק משותף |
| − | |פעוט | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' פעוט משחק עם הבודק/ ההורה בכדור, מכונית, קוביות, בובה- לפי העדפתו. |
| − | + | '''הסבר:''' משימה חשובה בהערכת תחום התקשורת וההדדיות. לשים לב במהלך המשחק לקשר עם ההורה, שיתוף האם במשחק מצד הפעוט, קשב משותף, וקשר עין. | |
| − | | | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' בזמן המשחק הוא ממקד מבט ועוקב הן אחר אובייקט המשחק, והן אחר ההורה/ הבודק. קיימת הדדיות- הילד מגיב לאחר ומשתף את האחר תוך כדי משחק. |
| − | | | + | |
| + | '''הדרכה:''' עידוד פעילות משותפת ומשתפת עם משחקים, הבעת ענייו במשחק תוך כדי שיח, שיום חפצים יומיומיים בזמן המשותף עם הילד, עידוד וחיזוק הפקת מחוות קוליות ולא קוליות, תוך עידוד קשר עין. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 12 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. | ||
|- | |- | ||
| − | |5. | + | |5.3||מקים עצמו בתמיכה לעמידה |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' יש לעודד את הפעוט למשוך עצמו לעמידה כשהוא נעזר בכיסא, שולחן נמוך, '''ללא עזרת מבוגר'''. |
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' מקים עצמו מהרצפה לעמידה בתמיכה בצורות מגוונות '''ללא עזרת מבוגר'''. | ||
| − | ''' | + | '''הדרכה:''' ניתן להניח משחקים על ספה או שולחן נמוך כדי לעודד את הילד להתרומם אל המשחקים בניסיון להגיע אליהם. |
| − | + | |'''הפניה:''' בגיל 12 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. | |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | |5. | + | |5.4||הולך בתמיכה |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' ההורה או הבודק מעודדים הליכה על ידי הצעת משחק מעניין בגובה מתאים במרחק סביר כשהילד נעזר תמיכת רהיט (כיסא יציב, עגלה יציבה וכדומה). |
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' הוא הולך בתמיכת יד מבוגר, קיר, דחיפת חפץ או רהיט. | ||
| − | ''' | + | '''הדרכה:''' עידוד הליכה באחיזת שני הידיים של הילד כשהוא הולך קדימה, כשהוא מספיק יציב ניתן לעודד להליכה בתמיכה על ידי הצעת משחק מעניין בגובה מתאים ובמרחק סביר, והליכה בדחיפה/תמיכת רהיט (כיסא יציב, עגלה יציבה). |
| + | |'''הפניה:''' בגיל 15 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל | ||
| + | |- | ||
| + | |5.5||מצביע על פי בקשה על חפצים מוכרים | ||
| + | |'''אופן ביצוע הערכה:''' מבקשים מהילד להצביע על חפץ מוכר בחדר -, לדוגמה, "תראה לי איפה הכדור?" | ||
| − | ''' | + | '''הסבר:''' הצבעה מהווה ביטוי למגוון יכולות מתפתחות אצל הפעוט, בתנאי שהתפקוד המוטורי והשליטה בתנועות הידיים ואצבעות תקינים. הצבעה יכולה להיות ביטוי להבנת שפה כאשר פעוט מצביע לפי בקשה כפי שנבדק כאן, ביטוי להבעת שפה ורצונות-כמו במקרה שמצביע לדלת כהבעת רצון לצאת, וביטוי לתקשורת חברתית - כמו הרמת ידיים בבקשה לקשר עם המבוגר "תרים אותי". |
| − | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' פעוט מבין ומצביע באצבעותיו על החפץ בהתאם. | |
| − | | | + | |
| + | '''הדרכה:''' עידוד משחק משותף, הבעת עניין במשחק תוך כדי שיח, הדגמה ושיום חפצים יומיומיים בזמן המשותף עם הילד, עידוד וחיזוק הפקת מחוות קוליות ולא קוליות, תוך עידוד קשר עין, שימוש במילות שאלה בשיח היומיומי. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 15 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה | ||
|- | |- | ||
| − | |5. | + | |5.6||אומר 2 - 3 מילים |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע הערכה:''' יש להאזין להפקות קוליות במהלך כל האינטראקציה. |
| − | + | '''הסבר:''' אוצר המילים מתפתח בהדרגה וכולל לדוגמה קולות של חיות, מילים מפעילות כמו "את -זה " "עוד".{{ש}}במשפחות דו-לשוניות יש להתייחס לכל המילים בכל שפה (כדור, BALL - נחשבות ל - 2 - מילים).{{ש}}לקראת גיל 18 חודש צפויים מעל עשרה מבעים קבועים/מילים.{{ש}}יש להשתמש בספרים ובצעצועים המוכרים לילד.{{ש}}חשוב להאזין להפקות קוליות אלה במהלך כל הביקור בתחנה. | |
| − | | | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' הוא אומר באופן עקבי וקבוע לפחות 2- 3 מילים כולל "אבא" "אמא" או מבעים עקביים המובנים לסביבה ולמשפחה כגון: "ננה" לבננה, "האו" לכלב. |
| − | |15 | + | |
| + | '''הדרכה:''' עידוד לשיח, שיום חפצים יומיומיים בזמן המשותף עם הילד, עידוד השיח סביב פעילות של קריאת סיפורים/ספרים. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 15 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. | ||
|- | |- | ||
| − | |5. | + | |5.7||מניח קובייה בתוך כוס |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע הערכה:''' מציעים לפעוט קוביות וכוס, מדגימים לו הכנסה של הקובייה לכוס. |
| − | + | ||
| − | | | + | '''הסבר:''' משימה לבדיקה של מוטוריקה עדינה, שימוש בידיים וכן משחק ראשוני כולל הבנת הוראות, ניתן להשתמש בכוס חד פעמית או כוס/ מיכל בגודל תואם. |
| − | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' לאחר ההדגמה מניח לפחות קובייה אחת בכוס בדיקה בכול יד. | |
| − | |||
| − | |||
| − | + | '''הדרכה:''' עידוד לחשיפה למשחק לפעולות עדינות, בשילוב שיח עם הילד ועידוד לביצוע הפעולה. | |
| − | |18 | + | |הפנייה: בגיל 18 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
|} | |} | ||
| − | ==== | + | ==== גיל 18 חודש עד גיל 24 חודשים (שנתיים)==== |
| + | פעוט מטפס ומתנסה במרחב ובמתקנים בביטחון וביעילות, משטחים שונים כמו מדרגות. נהנה ממגע במגוון חומרים, כולל אוכל במרקמים שונים, צבעי אצבעות, חול, דשא. | ||
| + | מתקדם בעצמאות: עוזר בהלבשה, מוריד גרביים. הפעוט מראה הנאה ועניין במשחק (כמו: בקוביות, משחקי הרכבה לגיל- לגו גדול, סברס, מגנטים, דפדוף בספר), מתחיל משחק סימבולי. מרחיב את אוצר המילים, לקראת גיל שנתיים מתחיל צירופים של שתי מילים. הדרכה כללית לעידוד עליה וירידה במדרגות עם ההורה, משחק בגן משחקים, הליכה ברגל, אכילה עצמאית. | ||
| − | + | יש לפתוח את המפגש עם ההורה והתינוק בהתעניינות במצב הכללי ובהמשך לשאול: "כיצד את/ה רואה את התפתחות ילדך, האם יש שאלות? בכל מקרה בו ההורה מביע חשש לגבי תפקוד החושים של הילד (שמיעה/ ראיה), יש להפנות בהקדם לרופא המטפל. | |
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | ! | + | ! !!אבני הדרך!!אופן ההערכה/הסבר!!התנהגות צפויה/ הדרכה להורה!!פעולות בהיעדר ביצוע |
| + | |- | ||
| + | |6.1||מכיר לפחות חלק גוף אחד | ||
| + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' פעוט יתבקש להראות חלק גוף אחד או יותר על פי בקשה ויכול להראות זאת על ההורה או על בובה. | ||
| + | |||
| + | '''הסבר:''' הכרת חלקי הגוף מהווה אחד המדדים להבנת שפה והכרת הגוף שלי ביחס לאחרים. | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' הפעוט מזהה לפחות איבר גוף אחד. | ||
| + | *לקראת גיל 18 חודשים יכיר מספר חלקי גוף גדולים. | ||
| + | *לקראת גיל שנתיים יכול להראות חלקי גוף על עצמו בתמונה/ על אחר. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' עידוד לשיח, שיום אברי גוף בזמן המשותף עם הילד כמו בזמן הלבשה, רחצה כולל סביב קריאת סיפורים/ספרים. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 18 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
|- | |- | ||
| − | | ''' | + | |6.2||הולך ללא עזרה |
| + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' ההורה או הבודק מעודדים הליכה על ידי הצעת משחק מעניין בגובה מתאים במרחק סביר. | ||
| + | |||
| + | '''הסבר:''' עם רכישת המיומנות הפעוט יוצא להליכה בכל עת ללא עזרת מבוגר או מעקה, הוא חוצה את החדר ללא תמיכה כשרוצה להגיע למטרה. | ||
| + | בהמשך יצליח להתכופף ולהרים חפץ מהרצפה. | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' הוא הולך ללא עזרה. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' עידוד הליכה - לקראת אנשים, משחקים באופן מדורג לפי ההתקדמות של הפעוט ותוך השגחה. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 18 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
|- | |- | ||
| − | |6. | + | |6.3||עולה במדרגות בעזרה |
| − | |פעוט | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' יש לעודד את הילד לעלות במדרגות בהם מעקה בו הוא יכול לאחוז תוך השגחה. ניתן במקום מעקה לאחוז בידו בתמיכה. |
| − | | | + | |
| − | | | + | '''הסבר:''' פעוט עולה במדרגות בעזרת יד מסייעת או מעקה, מעלה רגל אחת על המדרגה ומצרף אליה את הרגל השנייה. תחילה תידרש תמיכה ב 2 ידיים, בהמשך ישחרר יד אחת. |
| + | |||
| + | ביצוע הפעילות תלוי במידת החשיפה של הפעוט ואינו אחיד. | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' הוא עולה במדרגות בעזרת יד מסייעת או מעקה. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' עידוד הילד לעלות ולרדת מדרגות עם תמיכה ובצורה בטוחה. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 18 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל | ||
|- | |- | ||
| − | |6. | + | |6.4||מאכיל עצמו בכפית |
| − | |פעוט | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' דווח מההורה (או מטפל עיקרי) כחלק מאיסוף מידע על אופן האכילה, זמני האכילה וסוגי מזונות ומרקמים; השתלבות הפעוט בארוחות עם המשפחה והתנסות. |
| − | + | ||
| − | | | + | '''הסבר:''' האכילה בכפית משמשת לבדיקת התקדמות הפעוט בעצמאות ומיומנויות.{{ש}}פעוט ניזון מאוכל משפחתי מגוון, אוכל באופן עצמאי עם הידיים ובכפית. שותה מכוס, לעיתים שופך מעט. צורת האכילה אינה מסודרת או נקייה. |
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' מאכיל עצמו בכפית. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' לאפשר ולעודד עצמאות, אף שלעיתים האכילה לא מסודרת או נקיה, תוך שימוש במזון מתאים, אכילה בטוחה, כלי אוכל תואמים גיל. | ||
| + | |||
| + | (*) יש להתייחס ברגישות לתרבות ומנהגי המשפחה. | ||
| + | |הדרכה | ||
|- | |- | ||
| − | |6. | + | |6.5||בונה מגדל מקוביות |
| − | |''' | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' בישיבה ליד שולחן קטן או על שטיח, ההורה/הבודק מציגים קוביות ומבקשים לבנות מגדל. אם לא מבצע לבקשה יש להדגים בניית מגדל. |
| + | |||
| + | '''הסבר:''' בדיקה אחת מבין אחרות אשר מייצגת משחק של הפעוט, כחלק מסקרנותו והיכולת היצירתית בהפעלת חפצים במשחק מגוון. כמו כן, יש להתייחס ליצירת קשר עין והדדיות בתוך המשחק. | ||
| − | ''' | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' |
| + | *ב 18 חודשים בונה מגדל מ-3 קוביות או יותר | ||
| + | *ב 21 חודשים בונה מגדל מ-5 קוביות או יותר | ||
| + | *ב 24 חודשים בונה מגדל מ-6 קוביות או יותר | ||
| − | + | יש לשים לב שהפעוט משתמש בשתי ידיו בעת הבניה. | |
| − | יש | + | '''הדרכה:''' יש לחשוף את הילד למגוון משחקים המותאמים לגילו. המשחק מעודד סקרנות ויצירתיות, ויכולת הפעלה של הידיים באופן מדויק. |
| − | + | |'''הפניה:''' בגיל 24 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. | |
| − | |24 | ||
|- | |- | ||
| − | |6. | + | |6.6||מכווץ ומבליט שפתיים כדי לתת נשיקה |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' הורה או הבודק מבקש מהפעוט לנשק את ההורה או בובה. |
| + | |||
| + | '''הסבר:''' כיווץ השפתיים והבאתם למצב של נשיקה מצביע על שליטה בשרירי הפה ותקשורת חברתית. מומלץ לשים לב לתגובות הפעוט בעת הבקשה לתת נשיקה (נרתע, שמח, לא מבין) וליכולת הבצוע לפי בקשה/הדגמה (ילד עם דיספרקסיה עשוי לכווץ שפתיים ספונטני, אך עלול להתקשות בביצוע על פי בקשה).{{ש}}הפעילות תעשה תוך משחק עם הפעוט. הפעוט מסוגל לחקות את תנועות הפה של ההורה, כגון כיווץ והבלטת שפתיים לנשיקה; ניפוח לחיים והוצאת אוויר; נשיפה ל"פוו" וכדומה. | ||
| − | + | לסעיף זה משמעות במיוחד כשמדובר על פעוטות בעלי עיכוב משמעותי בהבעת השפה. | |
| − | | | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' מכווץ ומבליט שפתיים כדי לתת נשיקה |
| − | + | '''הדרכה:''' ליכולת זו משמעות בהתפתחות השליטה על שרירי הפה השפתיים הלשון והלחיים. שרירים אלה חשובים בהתפתחות הבעת השפה. ניתן לחזק יכולת זו על ידי משחקי תנועה וחיקוי של פעולות פה/לשון/שפתיים/לחיים. | |
| − | | | + | |הדרכה |
|- | |- | ||
| − | |6. | + | |6.7||אוצר מילים של מעל 10 מילים |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' יש להאזין לשיחה בין ההורה והפעוט בכל זמן הביקור בתחנה כמו כן האם קיימות ג'סטות. מומלץ להראות לפעוט ספר תמונות ולעודדו לשיחה, ניתן להיעזר בהורים. |
| + | |||
| + | '''הסבר:''' הפעוט מצופה לבטא שמות עצם מוכרים כגון פרטי לבוש, צעצועים וחפצים אישיים, או מתוך תמונות/ספר. אם אינו נשמע אומר מילים כגון אילו, ניתן לשאול את האם אם מכיר חפצים לפי שמם. אוצר המילים של הפעוט מתפתח ברציפות ובמהירות. תחילה רובם שמות עצם. | ||
| + | |||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' קיים אוצר מילים של מעל 10 מילים. | ||
| − | + | בגיל שנתיים אמור לעשות שימוש בלפחות 50 מילים ותחילת צירופים פשוטים. | |
| − | + | '''הדרכה:''' עידוד לשיח, שיום חפצים יומיומיים בזמן המשותף עם הילד, עידוד וחיזוק הפקת מחוות קוליות, הקראת סיפורים תואמי גיל. | |
| − | |בגיל | + | |'''הפניה:''' בגיל 24 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. |
| − | 24 | ||
|- | |- | ||
| − | |6. | + | |6.8||משחק פונקציונלי |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' מוצעים פרטי משחק שונים מכוניות, בובה ומסרק (כדוגמת הפריטים המופיעים בערכה בטיפת חלב) ומעודדים למשחק ללא הדגמה. |
| − | | | + | |
| + | '''הסבר:''' שימוש בחפצים לפונקציה שלטובתם הם נוצרו, כמו: להסיע אוטו צעצוע, להצמיד טלפון לאוזן ולהגיד הלו, להושיב בובה על כיסא וכדומה. | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם'''_הוא משתמש באופן ספונטני וללא הוראה מילולית בחפצים באופן מותאם למטרתו, כגון: הסעת מכונית, סירוק בובה במסרק.{{ש}}אם אינו מבצע, ניתן גם לברר עם ההורה אם מבצע זאת בבית. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' יש לחשוף את הילד למגוון משחקים המותאמים לגילו. המשחק מעודד סקרנות ויצירתיות, ויכולת הפעלה של הידיים באופן מדויק. | ||
| + | |'''הפנייה:''' בגיל 18 חיודשים מופנה להערכת הרופא המטפל | ||
|- | |- | ||
| − | |6. | + | |6.9||יוזם אינטראקציה או משחק הדדי- |
| − | |ההורה | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' בזמן המפגש יש לערוך תצפית על האינטראקציה הורה/ילד לתעד האם הילד יוזם פניה אל ההורה. |
| − | | | + | |
| − | | | + | '''הסבר:''' כחלק מהתפתחות יכולות התקשורת של הילד, הוא מפתח את היכולת ליזום פניה אל ההורה תוך יצירת קשר עין ומשיכת תשומת לב ההורה לאינטראקציה. ניתן לראות גם בזמן הביקור בטיפת חלב כיצד יוצר קשר עם ההורה/ הבודק, גם במצבים בהם אינו מעוניין לשתף פעולה ניתן להתרשם מהאינטראקציה והאופן בו מסביר את עצמו. |
| + | |||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' הוא יוזם פניה אל ההורה המלווה בקשר עין תואם.{{ש}}דוגמאות: הפעוט מצביע או מושיט חפץ להורה לצורך משחק/שיתוף/ בקשה וכדומה. | ||
| + | |||
| + | אם לא נצפתה התנהגות זו יש לשאול את ההורה אודות התנהגות זו בבית.{{ש}}שימו לב - משיכת היד של המבוגר לעבר אובייקט בו מעוניין הילד ללא קשר עין תואם '''לא תחשב''' כהצלחה במשימה זו. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' עידוד לאינטראקציה, משחק משותף והדדי, ושיח, בזמן המשותף עם הילד. רצוי לעודד את הילד להתאמץ להביע את רצונותיו בהתאם לגילו, ולא "לדעת" מיד מה הילד רוצה. יש לעודד ולחזק הפקת מחוות מילוליות ולא מילוליות, ועידוד יצירת קשר עין עם הילד בעת אינטראקציה. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 18 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
|} | |} | ||
| − | + | ====גיל שנתיים עד 3 שנים (24 חודשים עד 36 חודשים)==== | |
| + | בגיל זה הפעוט משחק עם ילדים, מגלה עניין בילדים אחרים, מחקה מבוגרים, מתפתח המשחק הדמיוני. ייתכנו התפרצויות זעם (terrible two's). | ||
| − | + | התפתחות השפה בגיל זה מאוד דינמית. קצב רכישת השפה מהיר על כן מומלץ לבצע את ההערכה במחצית הראשונה של המדרגה. הפעוט מבין מושגים רבים מהסביבה, מבין הוראות ומכיר מצבים חברתיים. לפעוט אוצר מילים רב, משתמש בצירופי מילים למשפטים קצרים ולקראת גיל 3 שנים רוב דיבורו מובן לסביבה. מביע את רצונותיו, עונה לשאלות והוראות, משתתף בדו-שיח עם ילדים ומבוגרים. חשוב לעודד את ההורים לקרוא ספרי ילדים לילד, לספר לו סיפורים ולפתח שיחה להבנת הסיפורים. בגיל זה משתכללות היכולות המוטוריות שנרכשו וזו ההזדמנות ללמד את הילד להשתמש במתקני חצר, אופני איזון, מיומנויות כדור, מיומנויות שיווי משקל וקפיצה וכן מיומנויות במוטוריקה עדינה. בגיל זה מתפתחת יכולת מדויקת יותר של מניפולציה בכף היד (פתיחת מכסים, דפדוף בספר, השחלת חרוזים גדולים). התפתחות זו משפיעה על יכולת ביצוע עצמי של פעולות יום יום בהתאם ובהדרגה לגיל כמו: אכילה עצמאית מכף, הלבשה של פריטים פשוטים כמו מכנס ומשתתף ברחצה. | |
| − | + | בגיל זה מתווספת הערכה ל'''התפתחות שפה בהבנה ובהבעה'''. ניתן לבצע ההערכה לדוברי שפות שונות ולא רק לפעוטות דוברי עברית או ערבית כבעבר. האחות תוכל לבצע את ההערכה באמצעות האם או המבוגר המלווה, אם אינה דוברת בשפת הילד. הערכת השפה היא הזדמנות נוספת לאמוד גם את יכולות התקשורת המילולית והלא מילולית, המשחק, והתנהגות הפעוט עם הורה ומבוגר. בתצפית ובהדרכה לשים לב להתארגנות הפעוט במסגרת המפגש, כחלק מקבלת כללי התנהגות בחברה ובמסגרות שונות. שימת לב על שיתוף הפעולה בהתאם לגיל, תגובת הילד למשימות, יכולת קבלת מסרים וכללים. | |
| − | + | '''הערה: גיל זה חשוב לאיתור ילדים לפני כניסתם למערכת החינוך ולהפניה וקבלה לאבחון במכון להתפתחות הילד: עד גיל 3 שנים מספר הטיפולים באמצעות המכון הוא מרבי.''' | |
| − | + | יש לפתוח את המפגש עם ההורה והילד בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "כיצד את/ה רואה את התפתחות ילדך, האם יש לך שאלות? האם לדעתך ילדך מבין ומדבר כמו ילדים אחרים בני גילו? האם יש חשש לירידה בשמיעתו? האם יש ירידה ביכולתו לראות? בכל מקרה בו ההורה מביע חשש לגבי תפקוד החושים של הילד (שמיעה/ ראיה), יש להפנות בהקדם לרופא המטפל. | |
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | ! | + | ! !!אבני הדרך!!אופן ההערכה/הסבר!!התנהגות צפויה/ הדרכה להורה!!פעולות בהיעדר ביצוע |
|- | |- | ||
| − | | ''' | + | |7.1||הדיבור מכוון למטרות תקשורת |
| + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' רצוי להקשיב במהלך כל הביקור בתחנה לשיחה המתפתחת בין האם לפעוט. יש לעקוב ולראות האם מתפתח דו-שיח עם המבוגרים במהלך ההערכה, האם הילד '''מביע רגשות''' ורצונות בצורה מתאימה. האם הוא שואל שאלות תואמות סיטואציה כמו: מי? מה? איפה?{{ש}}רצוי לברר לגבי שימוש בשפה עם חברת בני גילו, או ילדים אחרים. | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' הוא יוזם שיח מילולי עם הבודק/ הורה בסיטואציה מותאמת, מביע רצונותיו, מגיב לתגובת בן שיחו ומסוגל לשתף בחוויות מחיי יומיום.{{ש}}'''שימו לב:''' הדהוד מילים (אקולליה) ללא משמעות או ללא כוונת תקשורת לא תחשב כדיבור המכוון למטרות תקשורת, ודורשת המשך הערכה. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' עידוד משחק משותף, שיח, מתן תשומת לב, עידוד וחיזוק ליוזמה מילולית של הילד עם תגובות תואמות. שיום פעולות יומיומיים בזמן המשותף, משחק משותף במשחקי שאלה עם הילד, זמן לקריאה משותפת. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 30 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. | ||
|- | |- | ||
| − | |7. | + | |7.2||הבנת פעולות ללא מחווה מלווה |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' הפעוט נדרש להבין ולבצע פעולות שהבודק מבקש ממנו, באופן מילולי מבלי לסמן במחווה או רמז, עם חפצים מהערכה לדוגמה: הראה לי במה שותים, או תן לי את הכוס. |
| − | + | ||
| − | | | + | '''הסבר:''' הילד בהדרגה מכיר הוראות פעולה שונות, קח, תביא, תן, שים וכדומה. בנוסף הוא מתחיל להכיר מילות יחס כמו על, בתוך וכדומה.{{ש}}תחילה הילד מסוגל לבצע הוראה אחת, סביב גיל שנתיים וחצי הוא מסוגל לבצע רצף של שתי הוראות, ("תן לי אוטו ותן לבובה לשתות). בנוסף הוא עונה נכון לשאלות "כן" "לא" (דוגמה: מראים דובי ושואלים: זה כדור? מראים כוס ושואלים זה כוס? מראים דובי אוכל ושואלים: דובי ישן? מראים בובה יושבת ושואלים: בובה ישנה?) |
| + | |||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' יבין לפחות 3 פעולות כגון: תן, הראה, שים,...{{ש}}יבין לפחות מילת יחס אחת כגון - "על", "בתוך". | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' עידוד משחק משותף, שיח, שיום פעולות יומיומיים בזמן המשותף, משחק משותף במשחקי שאלה עם הילד כדי לתרגל הבנת פעולות, וייחוד זמן לקריאה משותפת. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 30 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ולבדיקת שמיעה. | ||
|- | |- | ||
| − | |7. | + | |7.3||כינוי בשם-שיום |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' הפעוט מתבקש לכנות בשם מגוון פריטים או תמונות עליהם מצביע הבודק בחדר תוך שאלות "מה זה? איך קוראים לזה?" |
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' יכנה שני פריטים לפחות מהסביבה המוכרת, כגון: פרטי לבוש, ריהוט, משחק, פירות, בעלי חיים.{{ש}}'''מותר שיהיו שיבושי היגוי'''. | ||
| − | + | '''הדרכה:''' עידוד שיח, שיום חפצים יומיומיים בזמן המשותף עם הילד, עידוד וחיזוק הפקת מחוות קוליות, הקראת סיפורים מאוירים תואמי גיל. | |
| − | | | + | |'''הפניה:''' בגיל 30 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. |
| − | |||
|- | |- | ||
| − | |7. | + | |7.4||צירוף אחד לפחות של 2 מילים למשפט |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע הערכה:''' יש להאזין לשיחה בין ההורה והפעוט בכל זמן הביקור בתחנה. בזמן ההערכה מומלץ להראות לפעוט ספר תמונות ולעודדו לשיחה, ניתן להיעזר בהורים.{{ש}}ניתן לקבל דיווח מההורה על משפטים שבהם הפעוט משתמש. |
| − | + | '''הסבר:''' לרוב נדרש אוצר מילים של לפחות 50 מילים/חלקי מילים כדי להגיע לצירופים ראשוניים. | |
| − | | | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' מצליח לצרף 2 מילים למשפט (דוגמה: אבא- בא, אימא-מים, רוצה/אוצה - מים. "את זה" לא נחשב למשפט לצורך העניין). ניתן לקבל דיווח מההורה על משפטים שבהם הפעוט משתמש. |
| − | ''' | + | '''הדרכה:''' עידוד שיח סביב פעולות יומיומיות בזמן המשותף עם הילד, עידוד וחיזוק הפקת מחוות קוליות של הילד, הקראת סיפורים תואמי גיל. |
| − | | | + | |'''הפניה:''' בגיל 30 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. |
|- | |- | ||
| − | |7. | + | |7.5||רץ מבלי ליפול |
| − | + | |'''אופן ביצוע הערכה:''' במידת האפשר יבוצע בטיפת חלב, לשים לב להתארגנות הילד לקראת ביצוע הפעולה.{{ש}}ריבוי נפילות דורש התייחסות. | |
| − | | | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' רץ בחופשיות ובביטחון, כשהוא דורך על כל כף הרגל, בשימת לב למכשולים בדרכו וביכולתו לעקפם ללא הפלתם. |
| − | + | '''הדרכה:''' עידוד פעילות פיזית כולל שימוש בכדור/מתקני חצר/אופני איזון. | |
| − | | | + | |'''הפניה:''' בגיל 24 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
|- | |- | ||
| − | |7. | + | |7.6||עולה ויורד במדרגות בתמיכת מעקה |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' במידת האפשר יבוצע בטיפת חלב. יש לעודד את הילד לעלות ולרדת במדרגות בהם מעקה בו הוא יכול לאחוז תוך השגחה. אין לאחוז בידו בתמיכה. |
| + | |||
| + | '''הסבר:''' פעוט עולה ויורד במדרגות בעזרת מעקה, מעלה רגל אחת על המדרגה ומצרף אליה את הרגל השנייה. בהמשך יניח רגל אחת על מדרגה. ירידה מתפתחת מאוחר יותר מעליה באותו האופן.{{ש}}לרוב לקראת גיל שלוש שנים עולה ויורד באופן עצמאי עם רגליים לסירוגין (אלטרנציה). | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' הוא עולה ויורד במדרגות בתמיכת מעקה אך ללא תמיכת מבוגר. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' עידוד פעילות פיזית כולל טיפוס במדרגות, ושימוש במתקני חצר בהשגחה. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 24 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
|- | |- | ||
| − | |7. | + | |7.7||משתתף בפעילויות יומיום |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' ראיון עם ההורה לגבי: הלבשה, אכילה, רחצה, תחילת תהליך גמילה מחיתולים, משחק.{{ש}}שאלה על גמילה מחיתולים צריכה להישאל ברגישות רבה בהתאם להיכרות עם המשפחה, מנהגיה ותרבותה, ובמקביל להכוונה מקדמת מתאימה.{{ש}}יש להתייחס למידת העצמאות בביצוע ולהשתתפות בפעילויות אלו באופן מותאם. יש להתייחס גם לרגישות יתר (כגון העדפה של מאכלים ולבוש מסוימים). |
| − | | | + | |שימת לב לקשר הורה-ילד, התפתחות העצמאות של הילד, מול הצבת גבולות על ידי ההורים. |
| − | | | + | |
| + | '''הדרכה:''' חשיבות שיח על עידוד לעצמאות, עידוד לשיתוף בפעילויות היומיום, שיחה על חשיבות גמילה מחיתולים לקראת המעבר לגן. | ||
| + | |הדרכה ומעקב | ||
|- | |- | ||
| − | |7. | + | |7.8||מחקה קווים אופקיים מאונכים ומעוגלים |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' הפעוט יושב על כיסא ליד שולחן קטן סמוך להורה. הבודק או ההורה מגיש לילד גיליון נייר וכלי כתיבה, מראה לו כיצד מציירים דוגמת קווים אופקיים מאונכים ומעוגלים. |
| − | + | '''הסבר:''' בעת הפעולה מצופה יציבות טובה, פעילות בשתי הידיים: היד האחת פועלת והשנייה מסייעת.{{ש}}חיקוי הוא ציור צורה כאשר הפעוט רואה כיצד מתבצע הציור. חיקוי מגיע קודם, בהמשך הילד יכול להעתיק צורה מדוגמה מוכנה. | |
| − | | | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' מחקה קווים אופקיים מאונכים ומעוגלים. |
| − | |הדרכה | + | |
| + | '''הדרכה:''' יש להדגיש את חשיבות ההתנסות והשימוש בכלי כתיבה שונים כהכנה למעבר לגן. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 3 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
| + | |- | ||
| + | |7.9||קיים משחק סימבולי | ||
| + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' הגשת פריטי משחק המוכרים לילד (ומותאמים לתרבותו) כגון: בובה /דובי/ כלי אוכל/ שמיכה.{{ש}}תצפית על אופן המשחק של הילד בפריטים באינטראקציה עם ההורה. נצפה לביצוע של משחק סימבולי כגון האכלת בובה.{{ש}}אפ אינו מבצע ניתן גם לברר עם ההורה אם מבצע זאת בבית. ניתן גם להדגים: אני רעב אני אוכל תפוח (קוביה או כדור לדוגמה), רוצה גם? לאחר ההדגמה חשוב לבדוק פעולה ספונטנית של הילד. | ||
| + | |||
| + | '''הסבר:''' משחק סימבולי הוא משחק המחקה את המציאות, ילדים מפתחים אותו בהדרגה משימוש בצעצוע קטן דומה לחפץ האמיתי (כלי אוכל צעצוע, רהיט מיניאטורי), ועד להפשטה ושימוש בחפץ כל שהו "כאילו" הוא כלי המשחק (עפרון יכול להיות טלפון, קובייה יכולה להיות תפוח). | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' נצפה '''או מדווח''' על משחק סימבולי. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' חשוב בזמן משחק משותף, רצוי לעודד את הילד למשחק דמיוני באמצעות פרטי משחק מוכרים לילד המחקים מצבים בחיי היום יום. לדוגמה הבובה לא מרגישה טוב והולכת לרופא. הבובה צריכה להתקלח ולישון כי כבר מאוחר וכדומה. | ||
| + | |'''הפנייה:''' בגיל 30 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
|} | |} | ||
| − | + | ====גיל 3 עד 4 שנים בהתאם לתוכנית הפעילויות בטיפת חלב אבן דרך זו לא תבוצע לכלל הילדים אלא למי שיוזמן לטיפת חלב לצורך מעקב או אחר.==== | |
| + | בגיל זה תחום המשחק חשוב ביותר, אך אינו נבדק באופן ישיר לפי "אבני הדרך". זהו גיל שהילדים נכנסים למסגרות חינוך. בטווח גיל זה פעוט מפתח כישורי משחק עם ילדים אחרים: משחק משותף ומשתף אחר במשחק. מצטרף למשחק "כאילו", מקבל על עצמו תפקיד בתוך משחק מתוכנן ומובנה. מסוגל לשחק עם קבוצת השווים לאורך כ־20 דקות. מעדיף פעילויות או משחקים המוכרים לו ומסתקרן לקראת משחקים חדשים. מסוגל לנהל משא ומתן על תפקידיו במשחק. | ||
| + | |||
| + | בשיחה עם ההורה יש להתייחס להיבטי משחק של הפעוט ולברר האם נמצא במסגרת חינוכית. | ||
| − | + | בגיל זה הילדים משחקים משחקי תנועה עם בני גילם ונהנים ממשחק תנועתי משותף כדוגמת תופסת, מחבואים. ושימוש באמצעים לניידות כדוגמת אופניים. מתפתחת התחלת מודעות לסכנה. בגיל זה ילדים מפתחים צד דומיננטי. | |
| − | + | יש לפתוח את המפגש עם ההורה והילד בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "כיצד את/ה רואה את התפתחות ילדך, האם יש לך שאלות? האם מסתגל לגן, האם יש חברים ועם מי משחק? האם יש ריבוי של נפילות? אם מרבה ליפול ויש קושי בפעילות מוטורית- יש להפנות לרופא המטפל. בכל מקרה בו ההורה מביע חשש לגבי תפקוד החושים של הילד (שמיעה/ ראיה), יש להפנות בהקדם לרופא המטפל. | |
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | ! | + | ! !!אבני הדרך!!אופן ההערכה/הסבר!!התנהגות צפויה/ הדרכה להורה!!פעולות בהיעדר ביצוע |
|- | |- | ||
| − | | ''' | + | |8.1||הבעה חופשית (צירופי מילים) |
| + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' נבדקת יכולתו של הפעוט לתאר תמונות ולצרף מילים.{{ש}}ניתן להשתמש בתמונות בודדות או בספר (תיאורים מחיי היום יום של הילד), ולשאול שאלות פתוחות: מה קורה פה? או ספר לי/ או לאמא סיפור על מה שקורה בתמונה- לאפשר מענה במשפט שלם.{{ש}}הפעוט מסוגל לתאר מספר תמונות או מצבים שונים המבוצעים על ידי הבודק. | ||
| + | |||
| + | '''הסבר:''' אחרי גיל 30 חודשים: משתמש בהטיה - יחיד/רבים, זכר/נקבה. {{ש}}בגיל 3 שנים מתבטא במשפטים בני שלוש מילים ויותר (בתשאול האם או בשיחה). | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' יש צירופי שתי מילים שאחת מתוכן היא פועל כגון: ילד נוסע, שותה חלב וגם צירופים מסוג: רוצה לאכול או, צירופי שתי מילים (שאינן פועל), המחוברות בינן על ידי אותיות יחס כגון: ב. ל. על. לדוגמה: בובה בעגלה, דובי במיטה, ילד על אופניים, בובה על הכיסא. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' עידוד שיח סביב פעולות יומיומיים בזמן המשותף לשחק במשחקי שאלה עם הילד כדי לתרגל הבנת פעולות, קריאה משותפת. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 3שנים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. | ||
|- | |- | ||
| − | |8. | + | |8.2||מובנות דיבור ושטף דיבור |
| − | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' בהמשך לתיאור התמונה בסעיף הקודם על ידי הילד. | |
| + | |||
| + | '''הסבר:''' | ||
| + | *'''מובנות דיבור:''' עדיין יכולים להופיע שיבושים של הגאים ספציפיים תואמי גיל. | ||
| + | *'''חוסר שטף התפתחותי בדיבור''' המתבטא בחזרות על מילים, נורמטיבי לגיל זה (יכול להימשך כ- 3 חודשים). | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' דיבורו מובן ושוטף. | ||
| − | ''' | + | במקרים של חוסר מובנות דיבור גם להורים ולסביבה הקרובה - יש להפנות. |
| − | | | + | |
| − | + | '''חוסר שטף התפתחותי בדיבור:''' אם מלווה בחזרות רבות על הברות עצירות חזקות/ עוותי פנים - יש להפנות. | |
| + | |'''הפניה:''' בגיל 4 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה.{{ש}}מומלץ להפנות גם במקרה של חשש הורי. | ||
|- | |- | ||
| − | |8. | + | |8.3||קופץ ממדרגה |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' הילד מתבקש לקפוץ ממדרגה, עצמאית-ללא תמיכה.{{ש}}יש לאפשר עד 3 ניסיונות.{{ש}}ניתן להדגים את הפעולה. |
| − | + | '''הסבר:''' הקפיצה הראשונית ממדרגה היא כשהפעוט מנסה לקפוץ ומוריד רגל אחת אל הרצפה ואחר כך מצרף את הרגל השנייה. בדרך כלל הוא קופץ קפיצה בודדת אחת. הנחיתה צריכה להיות עם כיפוף קל במפרקי הרגלים. התפתחות הקפיצה ממדרגה היא כחלק מרכישת מיומנויות מוטוריות הקשורה בקפיצה: קפיצה במקום, לפנים, מעל מכשול וכדומה. | |
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' קופץ ממדרגה, ונוחת על שתי רגליו, עצמאית-ללא תמיכה. | ||
| − | + | '''הדרכה:''' עידוד משחק במגרש משחקים, משחקי כדור ושימוש בתלת אופן. | |
| − | + | |'''הפניה:''' בגיל 3 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. | |
| − | |3 | ||
|- | |- | ||
| − | |8. | + | |8.4||נועל נעליים ומתלבש פרט לכפתור |
| − | |מתלבש בעצמו | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' יש לשאול אם מתלבש '''בעצמו'''. |
| − | מספיקה לבישת פריט לבוש אחד בלבד ונעליים. | + | '''הסבר:''' משימה זו תלוית תרבות, הרגלים ומנהגי משפחה.{{ש}}יש לשים לב לאופן ההלבשה / הפשטה והאם יש לפעוט קושי כל שהוא בביצוע הפעילות. |
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' מתלבש בעצמו אך זקוק לעזרה בכפתור ובקשירת שרוכים. מספיקה לבישת פריט לבוש אחד בלבד ונעליים.{{ש}}אין לצפות מהילד להבדיל בין נעל ימין לנעל שמאל. | ||
| − | + | '''הדרכה:''' עידוד לעצמאות בפעולות היומיום בכלל ובפעולות ההלבשה בפרט. | |
| − | |||
|הדרכה לעצמאות ומעקב | |הדרכה לעצמאות ומעקב | ||
|- | |- | ||
| − | |8. | + | |8.5||מחקה דוגמאות: +, עיגול |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' הילד יושב על כיסא ליד שולחן קטן סמוך להורה. הבודק/הורה מגיש לילד גיליון נייר ועפרון. הילד מתבקש לצייר דוגמאות + ודוגמת 0 לאחר שהודגם. |
| − | + | '''הסבר:''' תחילה הילד מחקה אחר הדגמת הבודק. בהמשך סביב גיל 4 שנים הילד מעתיק מדוגמה מוכנה. בעת הביצוע מצופה תיאום בין שתי הידיים - האחת פועלת השנייה מסייעת.{{ש}}לשים לב האם הפעוט מצייר באותה היד כמו כן לשים לב לאחיזת העיפרון. | |
| − | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' הילד מצליח לצייר דוגמת + או דוגמת עיגול. | |
| − | | | + | |
| − | + | '''הדרכה:''' עידוד פעולות מסוג זה, יצירה מגוונת, שימוש בצבעים ובציור. | |
| − | + | |'''הפניה:''' בגיל 3 שנים וחצי מופנה להערכת הרופא המטפל. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | | | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
|} | |} | ||
| − | ==== | + | ====גיל 4 עד 5 שנים==== |
| + | בגיל זה הילדים משחקים משחקי תנועה עם בני גילם ונהנים ממשחק תנועתי משותף כדוגמת תופסת, מחבואים. ושימוש באמצעים לניידות כדוגמת אופניים. מתפתחת התחלת מודעות לסכנה. בגיל זה תחום המשחק חשוב ביותר, אך אינו נבדק באופן ישיר לפי "אבני הדרך". זהו גיל שהילדים נמצאים במסגרות חינוך. מתפתחים כישורי משחק עם ילדים אחרים: משחק משותף ומשתף אחר במשחק. מצטרף למשחק "כאילו", מקבל על עצמו תפקיד בתוך משחק מתוכנן ומובנה. מעדיף פעילויות או משחקים המוכרים לו ומסתקרן לקראת משחקים חדשים. מסוגל לנהל משא ומתן על תפקידיו במשחק. | ||
| + | |||
| + | בשיחה עם ההורה יש להתייחס להיבטי משחק של הפעוט ולברר האם נמצא במסגרת חינוכית. בנוסף, עוקב אחרי הוראות בסביבה שלו ומגיב בהתאם למה שנאמר לו בגן ובבית. מבין ועונה לשאלות ("למה התינוק בוכה?" למה צריך לנעול נעליים?"), מסוגל להקשיב לסיפור קצר ולענות לשאלות מהסיפור. ילד מסוגל להשתמש במשפטים ארוכים (4 מילים לפחות), ומחוברים, ומשתמש במילות קישור (כי..., כיוון ש.., ש.., ועוד). תוך שימוש בהטיות הנכונות ובמילות יחס. השפה מתאימה לחוקי הדקדוק של שפת הסביבה. | ||
| + | |||
| + | יש לפתוח את המפגש עם ההורה והילד בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "כיצד את/ה רואה את התפתחות ילדך, האם יש לך שאלות? האם מסתגל לגן, האם יש חברים ועם מי משחק? האם יש קושי בפעילות מוטורית כמו: ריבוי של נפילות, האם משחק בכדור- בעיטות, מסירות, האם נמנע מהליכה למרחק (500 מטר ומעלה) יש להפנות לרופא המטפל. | ||
| − | + | בכל מקרה בו ההורה מביע חשש לגבי תפקוד החושים של הילד (שמיעה/ ראיה), יש להפנות בהקדם לרופא המטפל. | |
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | ! | + | ! !!אבני הדרך!!אופן ההערכה/הסבר!!התנהגות צפויה/ הדרכה להורה!!פעולות בהיעדר ביצוע |
|- | |- | ||
| − | | ''' | + | |9.1||עומד על רגל אחת |
| + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' הילד מתבקש לעמוד על רגל אחת.{{ש}}העמידה צריכה להיות על רגל אחת ללא תמיכה כאשר הרגל המורמת תהיה חופשיה באוויר. אפשר לחזור על הפעולה עד 3 פעמים. בתחילה הילד יבחר בעצמו על איזה רגל יעמוד ואחר כך יש לעודדו לעמוד על הרגל השנייה. | ||
| + | |||
| + | צפוי הבדל בין איכות הפעולה על רגל אחת לעומת הרגל השנייה. | ||
| + | |||
| + | '''הסבר:''' המשימה מתייחסת לתחום השליטה המוטורית ושיווי המשקל. | ||
| + | |||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' הילד עומד על רגל אחת למשך 4–5 שניות. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' עידוד משחקי תנועה עם בני גילם כדוגמת תופסת, מחבואים, ושימוש באמצעים לניידות כדוגמת אופניים. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 4 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
|- | |- | ||
| − | |9. | + | |9.2||מעתיק דוגמת ריבוע "ם" |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' הילד יושב על כיסא ליד שולחן קטן סמוך להורה. הבודק/הורה מגיש לילד גיליון נייר ועפרון. הילד מעתיק דוגמת "ם". |
| − | |||
| − | + | '''הסבר:''' תחילה הילד מחקה אחר הדגמת הבודק, בהמשך הילד מעתיק מדוגמה מוכנה.{{ש}}בעת הבצוע מצופה תיאום בין שתי הידיים - האחת פועלת, השנייה מסייעת.{{ש}}לשים לב האם הפעוט מצייר באותה היד. | |
| − | |5 | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' הילד מעתיק דוגמת "ם" |
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' עידוד פעולות מסוג זה, יצירה מגוונת, שימוש בצבעים וציור. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 5 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
|- | |- | ||
| − | |9. | + | |9.3||מונה עד 3 |
| − | |''' | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' הבודק מניח קוביות מול הפעוט ומבקש ממנו למנות אותן. בהמשך הבודק מושיט את כף ידו ומבקש לשים בתוכה 3 קוביות. לאחר שהפעוט סיים את המשימה מחכים וסופרים יחד עמו את מספר הקוביות שהניח בכף היד. הפעוט צריך לשייך כל מספר לקובייה. |
| − | | | + | |
| − | | | + | '''הסבר:''' יש להבדיל בין היכולת למנות קוביות ולקשר בין מספר לקובייה - כך שמונים 3 קוביות לבין היכולת לספור מבלי להבין שלכל ספרה מייצגת קובייה אחת.{{ש}}ראשית מתפתחת יכולת ספירה ובהמשך הילד לומד למנות חפצים. |
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' מונה 3 קוביות לפחות. | ||
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' חשוב לתרגל מניה במשחק, ובספרים מתאימים ביומיום. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 4 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
|- | |- | ||
| − | |9.3 | + | |9.4||מכיר לפחות 3 מילות יחס כגון: על, על יד, מתחת ועוד |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' מומלץ להניח חפץ במקום מסוים כך שהפעוט יהיה מסוגל להבין מילות היחס |
| − | + | המתאימות בהתאם. (דוגמה: שים קובייה מתחת לשולחן); ניתן | |
| + | להשתמש בתמונות/ספר. | ||
| − | + | '''הסבר:''' הילד לומד תחילה להבין מילות יחס בסיסיות ובהמשך ידע אף להשתמש בהן בהצלחה | |
| − | | | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' מבין לפחות 3 מילות יחס כגון: על, על יד, מתחת ועוד |
| + | |||
| + | '''הדרכה:''' חשוב לתרגל מילות יחס במשחק, ובספרים מתאימים | ||
| + | ביומיום | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 4 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
| + | |- | ||
| + | |9.5||הדיבור מובן | ||
| + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' יש להקשיב במהלך כל הביקור בטיפת חלב לשיחה המתפתחת בין הורה לפעוט: מסוגל לספר סיפור, לחזור על דקלום/ שיר, מכיר את שמו, יש שימוש נכון בזכר/נקבה | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' הדיבור ברור ומובן לכולם. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 4 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
| + | |||
| + | |- | ||
| + | |9.6||משחק עם קבוצת השווים | ||
| + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' דיווח מהילד ומההורה על משחק עם קבוצת השווים (מומלץ לפנות תחילה אל הילד). | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' הוא משחק במשחק משותף עם ילדים, יוזם ומפתח משחקי דמיון וחיקוי. מסוגל להתרכז במשחקי קופסה. מכיר כללי משחק פשוטים. |'''הפניה:''' בגיל 4 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
|- | |- | ||
| − | |9. | + | |9.7||מתלבש באופן עצמאי |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' בעת הכנה לבדיקת משקל וגובה נבדק האם הפעוט מסוגל להתפשט ולהתלבש בעצמו. את היכולת לכפתר ולרכוס ניתן לבדוק בפריט המתאים בערכת ההתפתחות. ניתן להדגים במידת הצורך. |
| − | |''' | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' מסוגל להתפשט ולהתלבש בעצמו, כולל רכיסת כפתורים. |
| − | + | '''הדרכה:''' ניתן להדריך הורים למתן העצמאות במשימות בצורה מותאמת. | |
| − | |הדרכה לעצמאות | + | |הדרכה לעצמאות. |
|- | |- | ||
| − | |9. | + | |9.8||אוכל בעזרת כף ומזלג |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' דיווח מהילד ומההורה. |
| + | |||
| + | '''הסבר:''' הרגלי אכילה משפחתיים תלויי תרבות. ילד אוכל כמו המבוגרים בסביבתו, אוכל באופן עצמאי בכף ובמזלג. עוזר בעריכת שולחן, משתתף בארוחה משפחתית, מכיר נימוסי שולחן. | ||
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' מדווח על אכילה בכף ומזלג. | ||
| + | |הדרכה לעצמאות. | ||
| + | |} | ||
| − | בגיל | + | ====גיל 5 עד 6 שנים==== |
| + | בגיל זה הילד נמצא בגן חובה, מסגרת בה ניתן דגש למוכנות הלמידה. הילד מדבר במשפטים ארוכים ומורכבים )כל מרכיבי המשפט(, מבטא רעיונות מורכבים, מסוגל לספר סיפור קצר, משתתף בשיח עם ילדים ומבוגרים. בגיל זה מתפתחים כישורי למידה כמו: משיים מספר קטן של אותיות ומספרים. משחק משחקי חריזה, מזהה את הצליל/אות ראשונה בשם שלו. | ||
| − | + | הוא מרחיב את היכולות המוטוריות ואת מגוון התנועות, כישורי המשחק ואופי המשחק משתכללים. משחק משחקי תנועה עם בני גילו ונהנה ממשחק תנועתי משותף כדוגמת תופסת, מחבואים, ומשימוש באמצעים לניידות כדוגמת אופניים. במהלך ההערכה יש לשים לב גם על איכות הבצוע של המשימות. איכות לקויה יכולה להשליך לרעה בתפקוד. כמו כן יש לשים לב להתארגנות הילד: שיתוף הפעולה, מול סרבנות ותגובה להצבת גבולות, תגובת הילד למשימות, יכולת להתרכז במהלך ביצוע המשימה, יכולת לקבל מסרים. נושאים אילו חשובים להדרכת הורים. | |
| − | + | יש לפתוח את המפגש עם ההורה והילד בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: " כיצד את/ה רואה את התפתחות ילדך, האם יש לך שאלות? האם מסתגל לגן, האם יש חברים ועם מי משחק? האם יש קושי בפעילות מוטורית כמו: ריבוי של נפילות, האם משחק בכדור- בעיטות, מסירות, האם נמנע מהליכה למרחק (500 מטר ומעלה) יש להפנות לרופא המטפל. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | בכל מקרה בו ההורה מביע חשש לגבי תפקוד החושים של הילד (שמיעה/ ראיה), יש להפנות בהקדם לרופא המטפל. | |
| − | |||
| − | + | {| class="wikitable" | |
| − | | | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | ! !!אבני הדרך!!אופן ההערכה/הסבר!!התנהגות צפויה/ הדרכה להורה!!פעולות בהיעדר ביצוע |
| − | | | + | |- |
| + | |10.1||מתאר תמונה תוך שימוש בפעלים בזמנים נכונים | ||
| + | |'''אופן ביצוע ההערכה:'''ניתן להשתמש בספר/תמונות (כולל תמונות אישות ומשפחתיות) כדי לעודד את הילד לספר סיפור סביב התמונה, או תיאור סיפור ברצף פשוט מתמונות, לבחינת מדרש תמונה. בנוסף, ניתן להתרשם מהשפה בשיח חופשי עם הפעוט, מהאזנה לדבריו במהלך הביקור בתחנה. | ||
| − | לשים לב | + | '''הסבר:''' לשים לב: השפה וגם הדיבור צריכים להיות מובנים לסביבה ולא רק למשפחה/המעגל הקרוב.{{ש}}הילד מדבר בשפה תקינה, במשפטים מורכבים ובהיגוי ברור. |
| − | | | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' מתאר תמונה תוך שימוש בפעלים בזמנים נכונים. |
| + | |'''הפניה:''' בגיל 5 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |10.2||עונה על שאלות התמצאות |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' מבקשים מהילד לומר את שמו המלא, את גילו ואת כתובתו . |
| − | | | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' אומר את שמו המלא, את גילו ואת כתובתו |
| + | |הדרכה בלבד. | ||
| + | |- | ||
| + | |10.3||קופץ על רגל אחת | ||
| + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' נדרש מהילד לקפוץ 2-3 קפיצות על רגל אחת ברצף, מתוך 2–3 ניסיונות. ניתן להדגים במידת הצורך.{{ש}}יש לבחון ניסיון קפיצה על הרגל השנייה, אף שצפוי שתהיה שליטה טובה יותר ברגל אחת. | ||
| − | ( | + | '''הסבר:''' נבדקת מודעות הגוף ויכולת שיווי המשקל. ניתן לראות הבדלים באיכות היציבה לפי עדיפות צד (דומיננטיות). יכולות מוטוריות הולכות ומשתפרות.{{ש}}הילד לומד לקפוץ קדימה/אחורה/מעל מכשול. |
| − | |5 | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' נדרש מהילד לקפוץ 2-3 קפיצות על רגל אחת ברצף, מתוך 2–3 ניסיונות. |
| + | |'''הפניה:''' בגיל 5 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |10.4||הולך עקב בצד אגודל |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' מבקשים מהילד לצעוד בקו ישר עקב בצד אגודל לפנים, 4-7 צעדים, ב-2 מתוך 3 ניסיונות. ניתן להדגים. |
| − | |||
| − | + | '''הסבר:''' בצוע ההערכה צריך להיות ללא מאמץ יתר. לא נבדקת היכולת להליכה לאחור. עם הגיל נצפה שיפור ביכולות המוטוריות. בהמשך לקראת גיל 6 שנים תופיע יכולת גם לאחור. | |
| − | |5 | + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' הוא מצליח לצעוד בקו ישר עקב בצד אגודל לפנים, 4-7 צעדים, ב-2 מתוך 3 ניסיונות. |
| + | |'''הפניה:''' בגיל 5 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
|- | |- | ||
| − | | | + | |10.5||מצייר דמות אדם |
| − | | | + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' הילד יושב על כיסא ליד שולחן קטן סמוך להורה. הבודק/הורה מגיש לילד גיליון נייר ועפרון ומבקש לצייר דמות אדם. אין להדריך בעת ביצוע המשימה לחלקים חסרים. |
| − | | | ||
| − | | | ||
| − | |||
| − | + | '''הסבר:''' ציור איש משקף בין היתר את היכולת הגרפית, תפיסת היחסים במרחב ואת סכימת הגוף. יש לשים לב ליציבת הגוף בעת המשימה ואיכות הביצוע. | |
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' מצופה מהילד לצייר דמות אדם בעלת 6 איברים ברורים או יותר. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 5 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
| + | |- | ||
| + | |10.6||מעתיק צורות גאומטריות: X, ומשולש | ||
| + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' הילד יושב על כיסא ליד שולחן קטן סמוך להורה. הבודק/הורה מגיש לילד גיליון נייר ועפרון. הבודק/הורה מציג ציור של X ומשולש ומבקש מהילד להעתיק את הצורות. | ||
| − | + | '''הסבר:''' בגיל זה מצופה יד דומיננטית בציור, גזירה ועוד, ללא החלפת יד באמצע המטלה. | |
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' מצליח להעתיק X ו משולש. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 5 וחצי שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
| + | |- | ||
| + | |10.7||משחק עם קבוצת השווים | ||
| + | |'''אופן ביצוע ההערכה:''' דיווח מהילד ומההורה על משחק עם קבוצת השווים (מומלץ לפנות תחילה אל הילד). | ||
| − | + | '''הסבר:''' אבן דרך זו נבדקת פעם נוספת בגיל זה, כיוון שהמשחק והאינטראקציה עם קבוצת השווים עשויים להשתנות לאורך הזמן, חשוב לשוב ולבחון בגיל זה. | |
| + | |'''הילד מבצע בהצלחה אם''' הוא משחק במשחק משותף עם ילדים, יוזם ומפתח משחקי דמיון וחיקוי. מסוגל להתרכז במשחקי קופסה. מכיר כללי משחק פשוטים. | ||
| + | |'''הפניה:''' בגיל 5 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. | ||
| + | |} | ||
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | [[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | ||
| + | [[קטגוריה:ילדים]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:55, 22 ביולי 2024
 | ||
|---|---|---|
| תדריך לכיצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים | ||
| ||
| תחום | ילדים | |
| מספר החוזר | bz03_2022 | |
| סימוכין | 999171622 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך פרסום | 21 בנובמבר 2022 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – התפתחות הילד
החוזר עודכן בהתאם לתיקוף הכלי על ידי צוות מחקר, ובסיוע המקצועי של צוות המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו.
מטרות התדריך
- להכיר את תהליך ההתפתחות התקינה האופיינית של התינוק/פעוט/ילד מלידה ועד לגיל 6 שנים
- ללוות ולחזק יכולות הוריות, להדריך בנושאי הורות, עידוד וקידום רכישת אבני הדרך ההתפתחותיים וחיזוק קשר הורה-ילד
- לאתר מוקדם ככל האפשר ילדים שהתפתחותם אינה בטווח של בני גילם כדי לחזק, לכוון ולהפנות לאבחון ולהתערבות מוקדמים
- לאתר מוקדם ככל האפשר קשיים בקשר הורה-ילד ולהתייחס בהתאם
- לתת מענה לחששות או דאגות של הורים
- לתת הדרכה מקדמת מותאמת, על בסיס תוצאות הערכת ההתפתחות המבוצעת בטיפת חלב
מועד תחולה
3 חודשים מיום הפצת החוזר.
חוזר זה מחליף חוזרים
חוזר זה מחליף חוזר: 12/2016, שהחליף בזמנו את
- "תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים", מספר 07/2015 מתאריך 05.03.2015
- "תדריך לביצוע הערכת התפתחות הילד בטיפת חלב", מספר 01012007 מתאריך 01 בינואר 2007
- "תדריך לבדיקת סינון לאיתור הפרעות בתקשורת (שפה דיבור ושמיעה) לפעוטות בני שנתיים עד שנתיים וחצי, 1/2/14-567/ט׳, מתאריך 25 נובמבר 2002
קישור לחוזר
הערכת ההתפתחות היא אחת הפעילויות בשירות בתחנות טיפת חלב. במסגרת השירות מבוצעות פעילויות המתייחסות לתפקוד המשפחה, קשר הורה ילד, הדרכות בתחומי החיים והטיפול בילד בהתאם לגילו, זאת בהתאם לנוהל לטיפול מונע בתינוק ובפעוט בטיפות-חלב.
רקע
תינוקות נולדים שונים זה מזה. גורמים רבים משפיעים על התפתחותם, אישיותם ותפיסת עולמם העתידית. הגורמים המשפיעים הם גנטיים וסביבתיים: ביולוגיה, המשפחה, הסביבה בה הילד גדל, מזג אישי, היחסיים הנוצרים בין ההורים לילד, תגובות ההורים לצרכיו של הילד, הזדמנויות ללמידה ולהתנסות ותגובות התינוק לסביבתו.
בהערכת ההתפתחות מתקבלת התמונה ההתפתחותית הייחודית לילד, הכוללות חוזקות לצד צרכים ואתגרים. ההתפתחות התקינה של ילדים מתפרסת על טווח רחב מבחינת קצב ורצף ולכל ילד תהליך התפתחותי האופייני לו כלומר, לא כל הילדים משיגים את אבני הדרך ההתפתחויות באותו הזמן. קיימת חשיבות רבה לייעוץ והדרכה להתפתחות תקינה ואופיינית ולאיתור גורמי הסיכון התפתחותיים של הילדים שהתפתחותם אינה מתרחשת בטווח הזמן המצופה לגיל. איתור, אבחון וטיפול מוקדמים תורמים לקידום התפתחותו של הילד, לבריאותו ולמוכנותו לקראת משימותיו העתידיות.
הערכת ההתפתחות בכל גיל ושלב התפתחותי מתבצעת באמצעות ראיון עם ההורה, תצפית בילד בעת ביצוע ההערכה והתרשמות מהקשר הורה -ילד. המשתנים הנבדקים כוללים אבני דרך התפתחותיים מגוונים בתחומים: מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, שפה, תקשורת, ותחום רגשי - חברתי. קיים קשר הדדי בין התחומים השונים ולעיתים משתנה אחד בודק מספר תחומים. ככלי עזר נבנו טבלאות לרישום מובנה של "התפתחות הילד מלידה עד גיל שש שנים", המכונות "מדרגות ההתפתחות".
בנוהל זה מוצגות מדרגות התפתחות מעודכנות, על סמך בסיס מדעי (Evidence Based Medicine EBM), אשר חקר את קצב השגת אבני הדרך ההתפתחותיים באוכלוסיית הילדים בישראל. מאגר המידע המצטבר מרישומי משרד הבריאות של הערכות התפתחות במהלך השנים, כלל כ- 3.8 מיליון הערכות התפתחות בתחנות טיפת חלב. למדדים אילו נוספו מספר מדדים חדשים במטרה להאיר על ההתפתחות הרגשית, חברתית, התקשורת הבין אישית, המשחק והמשחקיות. המדדים במדרגות ההתפתחות שולבו לפי ממצאי המחקר למדרגות הגיל בהן נערכת ההערכה, מתוך מידע כי 95% מבני אותו גיל משיגים את אותה אבן הדרך ההתפתחותית.
התדריך להלן נועד להנחות את האחיות בתחנות טיפת חלב כיצד לבצע הערכת התפתחות תוך שילוב ושיתוף ההורה ושיח מותאם לצורכי ההורה ומצב הילד. בתדריך מופיעות מדרגות התפתחות בכל הגילאים על מנת לאפשר התייחסות מותאמת בביקורי השגרה בטיפת חלב ובביקורים נוספים המבוצעים בהתאם לצורך. ייתכנו מצבים בהם הערכת ההתפתחות תעשה באמצעי מרחוק, בכפוף לסטנדרטים של שירותי בריאות הציבור.
תמיכה מדעית
מחקר תיקוף:
מחקר זה ריכז כ- 3.8 מיליון בדיקות התפתחות שבוצעו בישראל על ידי אחיות טיפת החלב במסגרת הביקורים מלידה ועד גיל שש שנים בכ- 650000 ילדים עם פוטנציאל התפתחותי תקין (כאלה שאינם פגים, אינם עם בעיות גדילה או היקפי ראש חריגים). באמצעות הערכות אלו נבנה סולם התפתחותי מעודכן ובו נקבעו ספי הצלחה של 75 אחוזים, 90 אחוזים ו־95 אחוזים בביצוע כל אחת מאבני הדרך של ילדי ישראל.
עקרונות
- הבסיס בביצוע הערכת התפתחות הוא יחסי שותפות, כבוד ואמון עם ההורה. הערכה תכלול: מתן הסבר על ההערכה, הקשבה ומענה לשאלות ההורה, העצמה ומתן חיזוקים לילד ולהורה, הדרכה מקדמת וזיהוי מצבים להפניה להמשך ברור
- נוכחות הורה ושיתופו בהערכה חשובים מאוד לתחושת הביטחון, שיתוף הפעולה של הילד וחיזוק הקשר והאמון של ההורה בביצוע הערכה. בנוסף מאפשרים התבוננות בקשר הורה-ילד והזדמנות לחיזוק קשר זה ומיומנויות נוספות בטיפול בילד
- הערכת ההתפתחות תתבצע כאשר הילד מרגיש טוב, לא רעב או עייף, בסביבה מאפשרת ובאווירה נעימה
- הערכת ההתפתחות מבוססת על רצף רכישת מיומנות (אבני הדרך ההתפתחותיים), הערכה מתבצעת בתוך טווח הגילאים לכל מדרגה. מדרגות ההתפתחות בנויות כך שבגיל הבדיקה מצופה כי 95% מהילדים ירכשו את אבן הדרך - אלא אם מצוין אחרת. הערכה כוללת את מידת השגת אבן הדרך בהיבט הכמותי והאיכותי
- הערכת ההתפתחות תתבצע בשפת האם של הילד ככל שהדבר מתאפשר, קיימת חשיבות להבנת הילד את ההוראה / מטלה ולתקשורת ההדדית הנוצרת בינו לבין האחות. במידת הצורך יש להיעזר בהורה לצורך התרגום
- הערכת ההתפתחות תתקיים תוך התייחסות למכלול ההתנהגויות החברתיות והתרבותיות שבסביבת הילד המשפיעות עליו
- מצב של נסיגה בו ילד "מאבד" אבני דרך התפתחותיות, שכבר השיג, מהווה קו אדום ומחייב ייעוץ עם רופא התחנה ו/או הפניה לרופא בקופה המבטחת בהקדם!
- דיווח הורה על חשש להתפתחות ילדו, מהווה גם הוא קו אדום ומחייב התייחסות ממוקדת בעת ביצוע הערכה ובהתאם לצורך ייעוץ עם רופא התחנה ו/או הפניה לרופא בקופה המבטחת
קהל היעד
ילדים מגיל לידה עד שש שנים והוריהם.
חלות ההנחיה
אחיות העובדות בתחנות "טיפת חלב".
שיטה
סביבה לביצוע הערכת התפתחות
- תנאים לביצוע ההערכה: הילד מרגיש טוב, לא רעב או עייף, בסביבה מאפשרת, באווירה נעימה, בטמפרטורה מתאימה
- מקום הבדיקה תלוי בגיל הילד: על מזרן/ רצפה במרחב בטוח, בחיק ההורה, או סביב שולחן נמוך כשהפעוט והבודק יושבים על כיסאות המתאימים לגובה השולחן וההורה יושב לצד הילד
- הבדיקה מתבצעת לרוב בחדר האחות. חשוב להתייחס לפעילות הילד הנצפית גם בחדר ההמתנה או במקום אחר בתחנת טיפת חלב
- ביצוע הערכת התפתחות באמצעי מרחוק- מאפשרת התרשמות מהסביבה הטבעית של הילד, יש לתת את הדעת לקיום סביבה ואביזרים המאפשרים את ביצוע ההערכה. הערכה מרחוק תעשה בכפוף לסטנדרטים של שירותי בריאות הציבור, תוך הבנה של המגבלות בשימוש באמצעי זה
מועד בצוע ההערכה (נספח מספר 2)
- הערכת ההתפתחות תבוצע סמוך ככל האפשר לגיל המומלץ, תחילת המדרגה. ההתייחסות לאבני הדרך תעשה בהתאם לגילאים המפורטים במדרגות ההתפתחות
- תינוקות שנולדו פגים ייבדקו על פי הגיל המתוקן, עד גיל שנתיים או עד ביצוע המשימות בהתאמה לגיל כרונולוגי - המוקדם מבניהם. שיטת תיקון הגיל: יש להחסיר מהגיל הכרונולוגי של התינוק את מספר השבועות החסרים משבוע ההיריון בלידה (שבועות שלמים בלבד) ועד לתום 40 שבועות היריון
- אם לא בוצעה הערכת התפתחות בטווח הגיל המתאים אין צורך לחזור למדרגת גיל קודמת, הילד ייבדק במדרגה התואמת לגילו. ורק במקרים בהם הילד לא מבצע אבן דרך התואמת לגילו יש לחזור לבדיקת אבני הדרך במדרגת הגיל הקודמת. כלל זה נכון לכל אבני הדרך למעט "תפיסת צבת", ילד שלא ביצע אבן דרך במדרגת הגיל לפי נספח 2, יש לבדוק במדרגת הגיל הבאה
תהליך הערכה
- הכנה ופתיחה:
- הכנת כל מפגש עם ההורה וילדו תכלול עיון ברשומה הרפואית. יש להתייחס לתוצאות הערכות התפתחות קודמות. לשלמות ההערכה יידרש מידע רלוונטי מההורים
- לביצוע הערכת ההתפתחות יש להשתמש בערכה לביצוע הערכת התפתחות על פי סטנדרטים של משרד הבריאות (נספח מס' 1). הערכה תימצא בכל תחנה ובכל שולחן עבודה של אחות, יש לדאוג לתקינותה ולשלמותה
- ביצוע הערכה:
- פתיחה בהסבר על הערכה והזמנת ההורה להשתתף בביצועה
- שיחה עם ההורה לגבי תפקוד והתנהגות ילדו בסביבת הבית, הגן, עם משפחה וחברים. ההורה יתאר את ההתנהגות וההתפתחות של ילדו. לכל חשש המועלה על ידי ההורה ושאלה יש להתייחס בהתאם, במהלך ההערכה
- אופן ביצוע ההערכה לפי גיל, התנהגות צפויה והנחיה למעקב/הדרכה/הפניה מתוארים במדרגות ההתפתחות (נספח מספר 2). אבני הדרך רשומות בכל מדרגה לפי סדר עוקב של השגת אבני הדרך ההתפתחותיים לפי הגיל, אך סדר זה אינו מחייב את סדר ביצוע ההערכה בפועל, כל עוד כל אבני הדרך במדרגה נבדקים
- במהלך הביקור בתחנת טיפת חלב ותוך ההערכה עצמה, יש להתרשם גם מפעילותו הספונטאנית של הילד, התנהגותו בהתאמה לגיל ולאיכות הביצוע: השתתפות והנאה באינטראקציה, התארגנות לפעולה, סימטריה מוטורית, תנועה זורמת, קצב פעילותו ועוד
- במהלך ההערכה, האחות תאפשר ותעודד את השתתפותו הפעילה של ההורה, כאמצעי להשגת שיתוף פעולה מרבי עם הילד וחיזוק הקשר הורה-ילד. יש לשים דגש לתחום התקשורת בין ההורה לילד והתנהגות כגון: הבעות הפנים, דו-שיח, תגובתיות מותאמת של ההורה לאיתותי הילד, חוויה והנאה משותפת, פאסיביות מוגזמת או פעילות מוגברת, רתיעה ממגע
- אם תנאי הבדיקה אינם מאפשרים ביצוע אופטימלי של הערכה התפתחותית או אם הילד אינו מבצע את המשימה הנדרשת מומלץ:
- לשקול לדחות את הבדיקה, למועד אחר קרוב ככל הניתן
- בכל מקרה לברר עם ההורה האם מבצע במצב/סביבה אחרת. התיאור של ההורה יכלול: משפטים/אמרות של הילד, תיאור התנהגויות שלו בחיי היום-יום ועוד. התיאור ההורי יתועד ברשומה ויהווה חלק מהבדיקה לפי שיקול דעת האחות, למעט מקרים בהם גם בבדיקה קודמת האחות לא יכלה להתרשם מביצוע אבן הדרך באותו תחום (לדוגמה: בדיקות בשתי מדרגות גיל עוקבות כאשר בשתיהן לא ניתן להתרשם מביצוע אבן דרך בתחום השפתי)
- ניתן לקבל תיעוד מצולם באמצעות סרטון, כאשר ההורה מראה את הסרט של ילדו. רצוי שתהיה תמונה מוחשית של הסביבה והתנאים בהם הילד ביצע את המשימות (בעת הארוחה, בזמן משחק, תקשורת עם הסובבים ועוד). תיעוד זה מהווה חלק מהבדיקה בהתאם לשיקול דעת האחות
- הערכת התפתחות לילד המטופל במסגרת מכון להתפתחות הילד - יש לקבל מידע מההורים על תחום הטיפול והמעקב שמבוצע. אפשר שהערכת ההתפתחות בטיפת חלב תעשה רק לתחומים האחרים
לתשומת לב האחות: היעדר עניין של הילד או חוסר סקרנות מבלי שיש לכך הסבר כמו עייפות או חולי, מהווים נורה אדומה! המחייבת בירור, ייעוץ ו/או הפניה (שמיעה, ראיה, תקשורת, איחור התפתחותי).
סיכום הערכת התפתחות
- יש לסכם להורה את הערכת ההתפתחות, ההתרשמות מתפקודו של הילד. חשוב לפתוח ולתת דגש לחוזקות של הילד, ההורה והקשר ביניהם
- האחות תתאר את ההתפתחות הצפויה של הילד בפרק הזמן עד לביקור הבא, תיתן הדרכה מקדמת בהתאם לגיל ומתן הסבר לאבני הדרך שיבדקו בביקור הבא
מעקב והפניה
במצבים בהם הילד מתקשה בביצוע אבן הדרך נדרש מעקב ו/או הפניה לרופא המטפל להמשך ברור המצב ההתפתחותי, גיל ההפניה כפי שמופיע במדרגות ההתפתחות:
- יש לפעול ברגישות בפן האישי והתרבותי של כל משפחה בסיכום תוצאות ההערכה, יש להדגיש קודם את החוזקות ורק בהמשך את הקשיים וגורמי סיכון
- יש להעצים את תחושת המסוגלות ההורית, על מנת להגדיל את ההיענות ושיתוף הפעולה בהדרכה מקדמת, והן על מנת לגייס את ההורה להתמודדות עם הקשיים המאותרים ולפנייה להמשך אבחון
- יש לבחון אם קיים פער בין האופן שההורה תופס את הילד לבין ממצאי הערכת ההתפתחות כפי שהאחות ביצעה. במידת הצורך יש להתמקד בשיח בהבנה של החוזקות והצרכים של הילד
- יש להסביר את הצורך במעקב ו/או בהפניה לרופא, החשיבות לאיתור מוקדם והסבר על אופי ההפניה ומטרתה
- יש להדריך את ההורה לגרייה מתאימה
- הערכה חוזרת (מעקב), תבוצע בטווח הגיל ועד הגיל המופיע במדרגות להפניה. בהערכה זו יש לבדוק מחדש את אותן אבני הדרך שלא ביצע/ שהיו באיכות ירודה בעבר. אם עדיין לא מבצע אחת או יותר מאבני הדרך המצופות לגיל, יש להפנותו לרופא המטפל להמשך בירור /אבחון.
- מעקב אחר הפניות: בכל מקרה של הפנית ילד יש לוודא תוצאות הבירור ולתעדן ברשומה הרפואית
תיעוד ודיווח
- תוצאות הערכת ההתפתחות ירשמו ברשומה הממוחשבת של הילד לפי עקרונות רישום ודיווח במקום ייעודי ברשומה על פי המקובל בארגון.
"עובר" יסומן כאשר הילד ביצע את המטלה כנדרש בהיבט הכמותי והאיכותי כפי שמפורט בכל אבן דרך.
"לא עובר" יסומן כאשר הילד לא ביצע אחת או יותר מהמטלות בהיבט הכמותי או האיכותי המצופות לגיל. בטופס ההפניה יש לציין את הסיבה וסיכום הערכות הסינון הרלוונטיות שבוצעו בטיפת חלב - בכל מקרה בו האחות לא צפתה בביצוע אבן הדרך, אלא הסתמכה על דיווח ההורה או על סרטון, הדבר יתועד ברשומה בהתאם
- יש לתעד את התרשמות ההורה ממצב ההתפתחות, שאלות ההורים וההסבר שניתן (סעיף 0 בכל מדרגת גיל)
- יש לתעד את ההדרכה המקדמת שניתנה לקראת מדרגת הגיל הבאה
- טיפול ומעקב במסגרת התפתחות הילד- יש לתעד מידע המתקבל מההורה לגבי טיפול ומעקב המתקיימים במסגרת התפתחות הילד כולל תחומי הטיפול בילד ו/או מתוך מערכות המידע כמקובל בארגון
נספחים
נספח מספר 1: תקן לערכה לביצוע הערכת התפתחות "בטיפת חלב"
הערכת התפתחות ילדים מתבצעת בטיפת חלב, על ידי צוות הבריאות, באמצעות "מדרגות ההתפתחות" המופיעות ברשומה הבריאותית של הילד.
לביצוע ההערכה נדרשים עזרים שיהוו תכולת ערכה לבדיקת ההתפתחות. כל פריטי הערכה חייבים לעמוד בתו תקן, לא רעילים ולא מתפרקים.
- תיאור הפריטים
| מספר סידורי | שם הפריט | תיאור וכמות | הערות |
|---|---|---|---|
| 1 | טבעת/ צמיד צבעוני | טבעת עגולה, צבעונית, בקוטר 8–12 סנטימטרים | צבע לא רעיל |
| 2 | רעשן צבעוני | רעשן מפלסטיק, צבעוני, בעל ידית אחיזה המותאמת למבנה כף יד של תינוק. החלק העליון בצורה כדורית ובו חלקיקים קטנים המפיקים צליל בעת נענוע הרעשן | יש להיזהר שהרעשן לא יהיה פריק, צבע לא רעיל |
| 3 | קוביות | 12 קוביות רצוי מעץ בגודל 2.5X2.5X2.5 סנטימטרים. בצבעים שונים, לא רעילים: אדום, צהוב, כחול, ירוק, לבן לפחות קובייה אחת בגודל שונה משאר הקוביות |
ניתן גם קוביות מפלסטיק קשיח |
| 4 | כדור צבעוני | כדור גומי צבעוני, קוטר בין 8 ל-12 סנטימטרים | רצוי כדורים קשיחים, שאינם מאבדים צורה |
| 5 | מכונית | מכונית צבעונית מפלסטיק בגודל 15 סנטימטרים, עם גלגלים נעים | רצוי שהמכונית אינה ניתנת לפירוק, כולל הגלגלים |
| 6 | בובה | בובה רכה, פרטי פנים ברורים, עיניים קבועות, מבע צוחק/מחייך, לבושה | אינה ניתנת לפירוק |
| 7 | דגם לפעולות עדינות | בובת ליצן/ חוברת מבד/ משחק המכיל: אבזם, רוכסן, כפתור לרכיסה, שרוך (להערכת מיומנויות מוטוריות) | אפשרי (לא חובה): כפתור לחץ; רוכסן חיבור ניתוק (velcro) |
| 8 | צבעים לציור בקופסה | צבעים שונים בעובי כ-10–12 מילימטרים, המאפשרים אחיזה נוחה לילד, לא רעילים | חומרים מתכלים |
| 9 | עפרון | 2 עפרונות עם גרפיט רך, המאפשר שרטוט בקלות ללא הפעלת לחץ מיוחד מצד הילד כמו: 4B ;2HB | חומרים מתכלים |
| 10 | דפי נייר ציור | דפים בגודל A4 לפחות (לא יותר קטנים) | חומרים מתכלים |
| 11 | לוח קרטון | כרטיס לבן (קרטון) מצופה למינציה בגודל: 15-12.5 סנטימטרים X 25-21 סנטימטרים. עליו משורטטות צורות גאומטריות, כל צורה בגודל 4X4 סנטימטרים. שמופיע בו לפחות צורות: משולש, סימן איקס (X), ריבוע. | |
| 12 | ספר | הספר חייב להכיל מושגי יסוד, פריטים מחיי הילד, אפשרויות לפיתוח סיפור, עלילה ועיבוד חוויות רגשיות. דוגמאות: 1. "תמונות מספרות" 2. "הופ הבנתי - מושגים ודרכי חשיבה לילדים" 3. "הספר הראשון שלי" מחברת מרים הלוי |
רצוי ספר בכריכה קשה |
| 13 | כלי אוכל צעצוע כמו כוס, כפית | מפלסטיק קשיח שלא ניתן לשבירה במהירות | מתכלה |
| 14 | תיק / מיכל אחר | התיק אמור להכיל את כל אביזרי הערכה |
נספח מספר 2: מדרגות התפתחות - הנחיות לביצוע, על פי גיל
גיל 6 שבועות עד 3 חודשים (ביקור מומלץ בגיל חודשיים)
התינוק שוכב לרוב על גבו, מניע עצמו בתנועות זורמות, מעוגלות ומגוונות, בארבעת הגפיים, בצורה בלתי סימטרית ברגע נתון, אך שווה בין פלגי גוף ימני ושמאלי. מזיז את הראש לצדדים באופן סימטרי. לתינוק נוח לתקשר במנח על הגב או בחיק ההורה. יינתן דגש על סימטריה בתנועתיות קשר בין ההורה לתינוק, וההנאה של התינוק מתקשורת זו. כל אלו ניתנים לתצפית במהלך הביקור.
(*) במנח ותנועה אסימטריים של ראש וצוואר, ותנועה לא סימטרית של גפיים - יש להפנות לרופא המטפל עם המלצה לפיזיותרפיה בהקדם, תוך כדי הדרכה לגרייה סימטרית של התינוק.
יש לפתוח את המפגש עם ההורה והתינוק בהתעניינות במצב הכללי ובהמשך לשאול: "כיצד את/ה רואה את התפתחות ילדך, האם יש שאלות? בכל מקרה בו ההורה מביע חשש לגבי תפקוד החושים של הילד (שמיעה/ ראיה), יש להפנות בהקדם לרופא המטפל.
| אבני הדרך | אופן ההערכה/הסבר | התנהגות צפויה/ הדרכה להורה | פעולות בהיעדר ביצוע | |
|---|---|---|---|---|
| 1.1 | עוקב במבט אחרי עצם נע/פנים | אופן ביצוע ההערכה:
בדיקה זו עדיף לבצע לפני שמפשיטים - לשמור על מצב נוח עבור התינוק. הסבר: לשים לב לזווית קו המבט - רצוי זווית מעט נמוכה, קודם מיקוד המבט, אחרי זה מעקב. ניתן ל"ייצב" את גוף התינוק על ידי הנחת היד על בית החזה של התינוק כדי למנוע תנועה. ייתכן כי לפני גיל חודשיים יהיה קל יותר לבדוק מעקב מהצד אל המרכז. |
הילד מבצע את המשימה בהצלחה אם יכול לעקוב אופקית מצד אחד לעבר הצד השני דרך המרכז תוך כדי הפניית הראש.
הדרכה: ההורה יכול לקרב פניו אל הילד בעת שהוא ערני ונינוח, תוך יצירת קשר עין וחיוך. בהמשך ניתן לנוע לאט ימינה ושמאלה. הילד מצליח? יופי, ניתן בהדרגה לעודד סיבוב רחב יותר של הראש לימין או לשמאל ובהמשך אף מעלה ומטה. ניתן לעשות שימוש בחפצים צבעוניים המוצגים בסמוך לילד. תוך משחק ועידוד הילד לתשומת לב. חשוב להיות קרובים אל פניו של התינוק - מרחק של כ 30 סנטימטר, כי בגיל זה הראיה מוגבלת למרחק קצר. |
הפניה מיידית: להערכה בביקור רופא טיפת חלב. לחלופין, להפנות מיידית למעקב הרופא המטפל
(*)יש לוודא בדיקת סקר ראיה בילוד. |
| 1.2 | משמיע קולות כתגובה לקולות אדם | אופן ביצוע ההערכה: יצירת קשר עין עם התינוק הוא תנאי מוקדם לביצוע משימה זו.
מומלץ להנחות את ההורה להשמיע לתינוק קולות דיבור, תוך מתן פסק זמן, לאפשר לתינוק להקשיב ולהגיב. |
הילד מבצע את המשימה בהצלחה אם הוא משמיע קולות הנאה, בכיו שונה בהתאם לצרכיו השונים. תינוק משמיע קולות גרוניים כשהוא שוכב על גבו ונינוח.
הדרכה: עידוד דיבור (פנים אל פנים), שיר אל הילד בכל פעולות יום יום - האכלה, החתלה, לבוש, וכדומה תוך כדי עידוד קשר עין ונתינת אפשריות לחיקוי עשויים לקדם ולפתח את התגובה והתקשורת של הילד עם הסובבים אותו. |
הפניה: בגיל 2 חודשים להערכה בביקור רופא טיפת חלב בגיל 2 חודשים. לחלופין, להפנות מיידית למעקב הרופא המטפל
(*)יש לוודא בדיקת סקר שמיעה בילוד. |
| 1.3 | מחייך חיוך חברתי | אופן ביצוע ההערכה: יצירת קשר עין עם התינוק הוא תנאי מוקדם לביצוע משימה זו.
מומלץ להנחות את ההורה להשמיע לתינוק קולות דיבור, תוך מתן פסק זמן, לאפשר לתינוק להקשיב ולהגיב. |
הילד מבצע את המשימה בהצלחה אם הוא משמיע קולות הנאה, בכיו שונה בהתאם לצרכיו השונים. תינוק משמיע קולות גרוניים כשהוא שוכב על גבו ונינוח.
הדרכה: עידוד דיבור (פנים אל פנים), שיר אל הילד בכל פעולות יום יום - האכלה, החתלה, לבוש, וכדומה תוך כדי עידוד קשר עין ונתינת אפשריות לחיקוי עשויים לקדם ולפתח את התגובה והתקשורת של הילד עם הסובבים אותו. |
הפניה: בגיל 2 חודשים להערכה בביקור רופא טיפת חלב בגיל 2 חודשים. לחלופין, להפנות מיידית למעקב הרופא המטפל
(*) יש לוודא בדיקת סקר שמיעה בילוד. |
| 1.4 | מרים ראש בשכיבה על הבטן | אופן ביצוע ההערכה: תינוק שוכב על הבטן. על מנת לראות פעילות ספונטנית אין להתערב על ידי הנחת יד על הגב או האגן.
ניתן לעודד את התינוק באמצעות עניין לאדם או למשחק צבעוני המונח מולו. הסבר: עידוד שכיבה על הבטן מאפשר שליטה בשרירי הצוואר. תחילה התינוק ירים סנטר לשניות מהרצפה, בהמשך יסובב ראש מצד לצד. |
הדרכה: עידוד שכיבה על הבטן בזמן ערות ובהשגחה מועילה לתינוק באופנים רבים ומחזקת את השליטה בראש והצוואר. ניתן לעודד באמצעות גירוי מעניין מולו: משחק, מראה או פנים. ככל שיגדל, השליטה על הראש תהיה טובה וממושכת יותר תוך הרמת הצוואר והחזה ושימוש בידיים לתמיכה. |
גיל 3 חודשים עד גיל 6 חודשים (ביקור מומלץ בגיל 4 חודשים)
התינוק מגלה את הסביבה, ערני לקולות הרקע, יוזם פעולות אשר יוצרות תקשורת ותגובה כלפיו. תנועתיות סימטרית של הראש, הידיים והרגליים מכוונת אל מרכז הגוף כחלק מתהליך הכרת מרכז הגוף. התנועתיות מלווה במיקוד מבט אל אתר הפעולה - דמות אדם, משחק. מופיעות הבעות פנים מגוונות תקשורתיות והנאה. בגיל זה נבדקת גם יכולת המעקב האנכי כחלק מבדיקת סקר ראייה.
(*) במנח ותנועה אסימטריים של ראש וצוואר, ותנועה לא סימטרית של גפיים - יש להפנות לרופא המטפל עם המלצה לפיזיותרפיה בהקדם, תוך כדי הדרכה לגרייה סימטרית של התינוק.
יש לפתוח את המפגש עם ההורה והתינוק בהתעניינות במצב הכללי ובהמשך לשאול: "כיצד את/ה רואה את התפתחות ילדך, האם יש שאלות? בכל מקרה בו ההורה מביע חשש לגבי תפקוד החושים של הילד (שמיעה/ ראיה), יש להפנות בהקדם לרופא המטפל.
| אבני הדרך | אופן ההערכה/הסבר | התנהגות צפויה/הסבר | פעילות בהיעדר ביצוע | |
|---|---|---|---|---|
| 2.1 | עוקב במבט בקו אנכי | אופן ביצוע ההערכה: הילד עוקב במבט אחר חפץ שנע בכיוון אנכי: מעלה/ מטה, בקו האמצע במרחק כ־20 -30 ס״מ מול פניו.
הסבר: בגיל זה בדרך כלל הילד מסוגל לעקוב אחר חפצים מעניינים בשדה הראיה אופקית ואנכית. |
הילד מבצע בהצלחה אם מסוגל לעקוב אחר חפצים מעניינים בשדה הראיה אנכית ולא רק אופקית.
הדרכה: ההורה יכול לקרב פניו אל הילד בעת שהוא ערני ונינוח, תוך יצירת קשר עין וחיוך. בהמשך ניתן לנוע לאט ימינה ושמאלה. הילד מצליח? יופי, ניתן בהדרגה לעודד סיבוב רחב יותר של הראש לימין או לשמאל ואז מעלה ומטה. ניתן לעשות שימוש בחפצים צבעוניים המוצגים בסמוך לילד. תוך משחק ועידוד הילד לתשומת לב. חשוב להיות קרובים אל פניו של התינוק - מרחק של כ-30 סנטימטר, כיוון שבגיל זה ראיה מוגבלת למרחק קצר. |
הפניה מיידית: להערכת הרופא המטפל.
(*)יש לוודא בדיקת סקר ראיה בילוד, ושל רופא טיפת חלב בגיל חודשיים. |
| 2.2 | מגיב לקולות וצלילים | אופן ביצוע ההערכה: התינוק שוכב או נמצא בחיק ההורה. מפיקים רעש באמצעות רעשן בערכת ההתפתחות (השמעת צליל ברעשן בעוצמה בינונית) במרחק של כ-1/2 מטר משני צדי ראש התינוק, כאשר היד של הבודק עם הרעשן נמצאת מחוץ לטווח הראיה שלו. הפקת הצליל תיעשה במישור קו אוזני התינוק, ולא לגובה, יש לשים לב שלא יהיה רעש רקע בעת ההערכה.
הסבר: אם השמיעה תקינה בכל אחת מהאוזניים, הילד יגלה סקרנות לקולות וצלילים בסביבתו המושכים תשומת לב, ויפנה מבט לכוון הקול או שיגיב באופן אחר. |
הילד מבצע בהצלחה אם יגיב בהפסקת פעילות, מצמוץ בעיניים או כל שינוי בהתנהגות בעקבות השמעת צליל הרעשן.
לעיתים, יפנה את מבטו או ראשו למקור צליל / קול המופק, אך זה לא נדרש. אם לא הגיב בפעם הראשונה, ניתן לבצע ניסיון אחד נוסף, תוך שימת לב לתנאים הסביבתיים לביצוע הבדיקה. הדרכה: עידוד דיבור אל הילד (פנים אל פנים), בכל פעולות היום יום - האכלה, החתלה, לבוש, וכדומה, עשויים לקדם ולפתח את התגובה והתקשורת של הילד עם הסובבים אותו. בנוסף חשיפה למגוון צלילים עדינים שלא גורמים לרתיעה עשויה לסקרן את הילד ולעורר עניין. |
הפניה מיידית: להערכת הרופא המטפל ולבדיקת שמיעה.
(*) יש לוודא בדיקת סקר שמיעה בילוד. |
| 2.3 | מגיב בהנאה לקול ולדמות אדם | אופן ביצוע ההערכה: כאשר הילד נינוח, נבדקת תגובה לדמות אדם, למגע או לקול אדם.
הסבר: תינוק מחייך חיוך חברתי כתגובה לחיוך, למגע או להבעת פנים שמחה של הסובב, וגם באופן ספונטני מתוך הקשר. משחק לבד, מפסיק לבכות כאשר מדברים אליו ולעיתים מחקה הבעות פנים. |
הילד מבצע בהצלחה אם מגיב בחיוך לדמות אדם, למגע או קול אנושי.
הדרכה: עידוד חיזוק קשר עין תוך דיבור וחיוך אל הילד כאשר הוא ערני, בכל פעולות היום יום- האכלה, החתלה, לבוש, וכדומה, עשויים לקדם ולפתח את התגובה והתקשורת של הילד עם הסובבים אותו. |
הפניה מיידית: להערכת הרופא המטפל ולבדיקת שמיעה.
(*) יש לוודא בדיקת סקר שמיעה בילוד. |
| 2.4 | משמיע קולות מגוונים כולל עיצורים | אופן ביצוע ההערכה: יש להאזין להפקות קוליות אלה במהלך כל הביקור. הילד לעיתים משחק "משחק קולי" לבדו או כשמשחקים עמו הוא עשוי להשמיע קולות כשנרגש או כשאינו מרוצה. הסבר: בשכיבה על הבטן קל יותר לתינוק להפיק צלילים בעזרת השפתיים -פפפ, מממ, בשכיבה על הגב יופקו ביתר קלות צלילים מהחלק האחורי של הפה כגון -אא, קק, קחח, גררר. הערה: בגיל זה גם תינוקות עם חירשות ישמעו קולות. |
הילד מבצע בהצלחה אם נשמעים קולות מגוונים כולל עיצורים, כגון- גגג, גרר, בברר ממ, פפ וכדומה.
הדרכה: עידוד התייחסות לצליל ולדיבור ושימוש של הילד בהפקות קוליות על ידי דיבור אל הילד כאשר ערני והתייחסות אל המבעים הקוליים שהילד מפיק בכל פעילויות יום יום- באמבטיה, אוכל, החתלה... חשוב לעודד קשר עין. |
הפניה: בגיל 4 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ולבדיקת שמיעה
(*) יש לוודא בדיקת סקר שמיעה בילוד. |
| 2.5 | ידיים לקו אמצע, משלב אצבעות | אופן ביצוע ההערכה: הפעילות נצפית כשהתינוק שוכב על הגב.
הסבר: היעלמות הרפלקסים הראשוניים מאפשרת לתינוק משחק עם ידיו אל מול ציר האמצע: תינוק מביא את ידיו לפיו, משלב אצבעות, ובהמשך יביא ידיים לכיוון הרגלים. |
הילד מבצע בהצלחה אם מביא את ידיו לקו האמצע, לפיו או משלב אצבעות כפות ידיים אלה באלה.
(*) יש לשים לב לסימטריה בהנעת הידיים בעת שכיבה על הגב לקו האמצע. הדרכה: ניתן לעודד למשחק בחפצים בצבעים בולטים הנמצאים במרחק נגיעה מעל התינוק בקו האמצע כאשר שוכב על הגב. |
הפניה: בגיל 4 חודשים. מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 2.6 | אוחז ומושיט יד לחפץ | אופן ביצוע ההערכה: ביצוע ההערכה בהתאם לגיל בו התינוק מגיע להערכה. הילד שוכב על הגב. יש לעורר עניין באמצעות חפץ צבעוני בו הילד יכול לאחוז. הסבר: פעילות זו היא ביטוי לתהליך התפתחות השליטה בידיים לפי הגיל ותוך כדי התפתחות העניין במשחק (בתנאי שהראיה תקינה). |
הילד מבצע בהצלחה אם:
(*) יש לשים לב לפעילות סימטרית בהנעת הידיים. הדרכה: ניתן לעודד למשחק בחפצים בצבעים בולטים, תוך גירוי כפות ידי הילד בעזרת החפץ ועידוד לאחוז בהם, בהמשך כשיכולת זו מתבססת בכל אחת מהידיים להרחיק בהדרגה את החפצים ולהציגם במרחק נגיעה בקו האמצע כאשר הוא שוכב על הגב. |
הפניה: בגיל 6 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל |
| 2.7 | מרים ראש ובית חזה בשכיבה על הבטן | אופן ביצוע ההערכה: הילד שוכב על הבטן, אין להתערב על ידי הנחת יד על הגב או על האגן של התינוק. כדי שירים ראש וחזה לעיתים יש לנסות ולמשוך תשומת לב בדיבור או במשחק צבעוני.
הסבר: תנועות התינוק מכוונות לקראת השגת מטרה כמו הגעה אל חפץ קרוב, הסתכלות מכוונת לחפץ / דמות. יש לשים לב גם לסקרנותו בחקירת הסביבה. |
הילד מבצע בהצלחה אם: מרים ראש וחזה בשכיבה על הבטן.
הדרכה: עידוד שכיבה על הבטן בזמן ערות תוך כדי תקשורת והצגת צעצועים, ובהשגחה. הילד בגיל זה סקרן וחוקר את הסביבה. יש לעודד תנועות המכוונות לקראת השגת מטרה כמו התבוננות בחפץ או דמות או הגעה אל חפץ קרוב. הילד תחילה מרים ראש ומניע מצד לצד בהמשך ירים ראש וחזה תוך תמיכה באמות, ובהמשך יצליח להרים ראש וחזה בתמיכה בכפות ידיו מרפקים ישרים. |
הפניה: בגיל 6 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל |
גיל 6 חודשים עד 9 חודשים (ביקור מומלץ בגיל 6 חדשים)
עיקר פעילות התינוק היא בהזדקפות כנגד המשטח כלפי מעלה, בניידות ובמעברים. כגון: מעבר משכיבה לגלגולים, זחילה, ישיבה ואף תיתכן העמדות ליד משטח. תנועת התינוק עשויה להיות בצורה בלתי סימטרית ברגע נתון, אך שווה בין פלגי גוף ימני ושמאלי. מתפתחת יכולת המשחק וחקירת הסביבה, מכניס חפצים לפיו, כחלק מהחקירה. המלל מגוון, קשר עין עם הורה/בודק משמעותי יותר מאשר לחפץ בלבד. קיימת הנאה ממשחק והקראת ספרים המותאמים לגילו. כמו כן, מתחילה להתפתח בגיל זה היכולת האמפתית של התינוק.
יש לפתוח את המפגש עם ההורה והתינוק בהתעניינות במצב הכללי ובהמשך לשאול: "כיצד את/ה רואה את התפתחות ילדך, האם יש שאלות? בכל מקרה בו ההורה מביע חשש לגבי תפקוד החושים של הילד (שמיעה/ ראיה), יש להפנות בהקדם לרופא המטפל.
| אבני דרך | אופן ההערכה/הסבר | התנהגות צפויה/הדרכה להורה | פעולות בהיעדר ביצוע | |
|---|---|---|---|---|
| 3.1 | מעביר חפץ מיד ליד | אופן ביצוע ההערכה: בשכיבה על הגב, או בישיבה תמוכה של התינוק על ההורה, הבודק מולו מגיש לו צעצוע בקו האמצע. התינוק מושיט יד אחת לצעצוע, אוחז בו ומעביר ליד השנייה. יש לצפות בהעברה לשני הכיוונים. | הילד מבצע בהצלחה אם הוא מושיט יד אחת לצעצוע, אוחז בו ומעביר ליד השנייה.
יש לשים לב לשימוש סימטרי בשתי הידיים בהושטתם למשחק. הדרכה: יש להגיש משחקים מותאמים ולעודד משחק בכל המנחים. |
הפניה: בגיל 6 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל |
| 3.2 | משמיע הברות חוזרות, עיצור/ תנועה | אופן ביצוע ההערכה: יש להאזין להפקות קוליות במהלך כל הביקור בתחנה. תוך כדי "השיחה" עם התינוק לתת פסק זמן כדי לאפשר לו להקשיב ולהגיב. | הילד מבצע בהצלחה אם התינוק משמיע קולות מלמול של הברות. ההגאים דומים לעיצורים ולתנועות של השפה אליה חשוף התינוק. לדוגמה - "ממהה" "דדהה".
הדרכה: עידוד התייחסות לצליל ולדיבור ושימוש של הילד בהפקות קוליות על ידי דיבור אל הילד כאשר ערני והתייחסות אל המבעים הקוליים שהילד מפיק. מומלץ לעודד את ההורים לפעילות של קריאת סיפורים/ספרים - בהתאם לגיל. חשוב לעודד במקביל קשר עין. |
הפניה: בגיל 9 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה.
(*) יש לוודא בדיקת סקר שמיעה בילוד. |
| 3.3 | רתיעה מזר - מבחין בינו לבין הסביבה הקרובה ומגיב באופן שונה | אופן ביצוע ההערכה: בעת המפגש יש לעקוב אחר תגובות הילד אל ההורה המוכר ואל הבודקת אותה הילד לא מכיר.
הסבר: רתיעה מזרים מתפתחת באופן נורמלי בגילאים אלה. הילד תחילה מגיב בחום לכל דמות אדם, בהמשך נינוח לדמויות מוכרות, אליהן יראה העדפה ומאוחר יותר התנגדות ורתיעה מזרים. |
הילד מבצע בהצלחה אם ישנה תגובה שונה אל ההורה המוכר מול רתיעה מסוימת אל הדמות הלא מוכרת - יבדוק, יבחן, או יבכה.
הדרכה: רתיעה מזרים מתפתחת באופן נורמלי בגילאים אלה. הילד תחילה מגיב בחום לכל דמות אדם ובהמשך נינוח לדמויות מוכרות בעוד שנרתע מזרים. הילד עוקב אחר תגובות שלכם כדי לקבוע עד כמה הוא יכול להרגיש "בטוח". תנו לו תחושת ביטחון כשמתאים. |
הפניה: בגיל 9 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 3.4 | מתהפך מהגב לבטן ומהבטן לגב | אופן ביצוע ההערכה: מניחים את הילד לשכב על הבטן/גב, ומעודדים לסיבוב. ניתן לעניין את התינוק עם צעצוע המונח בזווית של 45 מעלות מעל הראש.
יש לשים לב שההיפוך הוא מימין לשמאל ומשמאל לימין. הסבר: היפוך הוא ביטוי לארגון התנועה בשילוב פלג גוף עליון ימני ושמאלי, סביב ציר האמצע. התינוק משחק הרבה על הצד. |
הילד מבצע בהצלחה אם מתהפך מהגב לבטן ומהבטן לגב.
הדרכה: עידוד גלגול מהגב אל הבטן לאחר כל החתלה, בנוסף ניתן לעודד שכיבה על הבטן על ידי משחק בתנוחה זו בזמן ערות ובהשגחה. |
הפניה: בגיל 9 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
מגיל 9 חודשים עד 12 חודשים
התנועה מתרחשת בישיבה, זחילה, עמידה וניסיונות הליכה, מעבר בין רהיטים, הרמת חפץ מהרצפה תוך כדי תמיכה, עד הליכה עצמאית.
מתפתחת סקרנות לחקירת חפצים בסביבה, המשך התפתחות ההבנה של התינוק כי יכול להפעיל ולהפיק תגובה ממשחק. בנוסף מתפתחת התקשורת החברתית והקשב המשותף עם מבוגר סביב משחק או דמות נוספת. קשב משותף (Joint attention), היא היכולת של שני יחידים להתמקד ולהתעניין יחד באובייקט אחר כגון: חפץ, אירוע או אדם אחר.
לדוגמה: בגיל זה תינוק יכול לעקוב אחרי שינוי כיוון המבט של ההורה אל אובייקט/משחק/דמות אחרת. לקראת גיל שנה יעקוב אחר הוראה של ההורה ("תראה!") ויחזיר אליו מבט. התינוק משתמש בג'סטות ראשוניות כגון הזזת ראש בסירוב, ג'סטה של "תן".
התינוק משתמש בשפה מכוונת ותקשורתית. מתחילה העצמאות התפקודית של התינוק והתחלה של מובחנות (differentiation) של התינוק בינו לבין הסביבה.
יש לפתוח את המפגש עם ההורה והתינוק בהתעניינות במצב הכללי ובהמשך לשאול: "כיצד את/ה רואה את התפתחות ילדך, האם יש שאלות? בכל מקרה בו ההורה מביע חשש לגבי תפקוד החושים של הילד (שמיעה/ ראיה), יש להפנות בהקדם לרופא המטפל.
| אבני דרך | אופן ההערכה/הסבר | התנהגות צפויה/הדרכה | פעולות בהיעדר ביצוע | |
|---|---|---|---|---|
| 4.1 | מקיש חפץ אחד בשני כמשחק | אופן ביצוע ההערכה: לבצע בשכיבה על הגב או בישיבה על ההורה. הבודק מגיש שתי קוביות/צעצועים, קובייה לכל יד.
הסבר: התינוק נהנה מהצליל וימשיך לבצע זאת בהנאה. משחק זה משמש לחקירה של החפץ תוך הפעלת חוש השמיעה לצד הפעלה דרך החושים האחרים כמו התבוננות ומישוש דרך הפה. בנוסף משחק זה משמש למשיכת אחר תגובת המבוגר. |
הילד מבצע בהצלחה אם אוחז בקובייה/ צעצוע בכל יד, ומקיש ביניהם.
(*) יש לשים לב לסימטריה בהנעת הידיים. הדרכה:יש להגיש משחקים מותאמים ולעודד משחק בכל המנחים. תחילה ילד אוחז בחפץ בהמשך מעבירו מיד ליד ומשם אל הפה. הדגמה של הקשת חפצים זו בזו מעודדת את הילד לחקור צלילי נקישה. |
הפניה: בגיל 9 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 4.2 | זוחל זחילת ציר / גחון / "על 6" | אופן ביצוע ההערכה: הילד על הבטן, נסו לעודד להתקדם בזחילה. יש להתבונן בסגנון הזחילה. הסבר: קיימים מספר סגנונות זחילה שכיחים:
בגיל זה תינוק יכול אף להגיע למצב שמתיישב בעצמו או נעמד על 6 ומתנדנד. |
הילד מבצע בהצלחה אם הילד נצפה זוחל. ייתכנו כל סגנונות הזחילה או רק חלק מהם ואף זחילה לא סימטרית בשלב הזה, כל עוד שקיימת תזוזה של כל הגפיים.
הדרכה: עידוד שכיבה על הבטן בזמן ערות ובהשגחה. משחק או גירוי המונח בסמוך לילד מחוץ להישג ידו, עשוי לעודד את הילד להתקדם בזחילה. הערה: ההושבה בגיל זה מוגבלת לזמני אכילה ומשחק קצר תוך כדי תמיכה מתאימה של ההורה או בכיסא אוכל מתאים לתינוקות, אין להושיב לזמן ממושך בטרמפולינה או עגלה. |
הפניה: בגיל 9 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 4.3 | מפיק קולות בדו שיח | אופן ביצוע ההערכה: במהלך הביקור יש להאזין לקולות, הברות או חלקי מילים אותם יוזם או מפיק הילד בתגובה לשיח הנוצר בחדר בין הבודק/ הורה לבינו (אינטראקציה).
הסבר: תינוק ממלמל בגיל זה ומפיק הבהרות כפולות ואף חלקי מילים, לחלופין משמיע קולות של חיות בדו-שיח. |
הילד מבצע בהצלחה אם יוזם ומפיק הברות כפולות בדו-שיח כמו "אאה-דדה", חלקי מילים.
הדרכה: עידוד התייחסות לצליל ולדיבור ושימוש של הילד בהפקות קוליות על ידי דיבור אל הילד כאשר ערני והתייחסות אל המבעים הקוליים שהילד מפיק. משחק ב"איך עושה כלב?", "איך עושה חתול?", כדאי לעודד הקראת סיפורים/ספרים התואמים לגיל. |
הפניה: בגיל 9 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ולבדיקת שמיעה |
| 4.4 | מגיב לקריאה בשמו | אופן ביצוע ההערכה: ההורה או הבודק קוראים בקול בשם התינוק (השם בו ההורים רגילים להשתמש), בהיותו נינוח ובסביבה רגועה. יש לקרוא פעם אחת, להמתין לתגובה, ניתן לחזור שנית.
הסבר: ההערכה משמעותית לתחום הקשר והתקשורת, בתינוק עם שמיעה תקינה. חשובה התגובה לקול אנושי, ולא רק לצלילים מהסביבה. אין להתייחס לכך כאל בדיקת שמיעה. |
הילד מבצע בהצלחה אם מגיב לקריאה בשמו. התגובות יכולות להיות שונות: הפסקת פעילות, הפניה של מבט/ראש, תגובה קולית.
הדרכה: עידוד קשר ותקשורת של הורה/מטפל עם התינוק, תוך התייחסות לצליל ולדיבור בסביבתו, שימוש של הילד בהפקות קוליות על ידי הילד כאשר ערני והתייחסות המבוגר אל המבעים הקוליים שהילד מפיק. קריאה בשמו של הילד כדי שיבחין בשמו. |
הפניה: בגיל 9 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה |
| 4.5 | מחקה מחווה/תנועה | אופן ביצוע ההערכה: לאחר יצירת קשר עין, ההורה / הבודק מציג מחוות כמו: הוצאת לשון, פתיחה וסגירה של הפה, ניפוח לחיים והוצאת אוויר, משחק שיר ("עשר אצבעות"), מניף יד לשלום, כפיים. הפעוט מסוגל לחקות את תנועות ההורה. יש לשים דגש להנאה של התינוק מאינטראקציה במשחק. | הילד מבצע בהצלחה אם הילד מחקה את תנועות ההורה או המטפל ומראה הנאה מהאינטראקציה תוך כדי המשחק.
הדרכה: בכל אינטראקציה עם הילד מומלץ לדבר אל הילד בצורה ברורה ומודגשת. בנוסף כדאי להשתמש במחוות לא מילוליות ברורות כגון הצבעה, נענוע הראש ל"כן" ו"לא" לחיקוי תנועות וכיוצא בזה, משחק קוקו ושירי משחק. |
הפניה: בגיל 12 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 4.6 | מאכיל עצמו | אופן ביצוע ההערכה: מניחים ביד הילד מזון תואם גיל כמו ירק מבושל או כוס (עם או בלי מכסה).
הסבר: נבדקת החשיפה להתנסות עצמאית ראשונית בפעילויות יום- יום: הכנסת מזון ושתייה לפה. |
הילד מבצע בהצלחה אם הוא מאכיל עצמו במזון שמחזיק ביד או שותה מכוס בכוחות עצמו.
הדרכה: לעידוד אכילה עצמאית חשובה בכל גיל החל מ 9 חוד'. דגש יינתן לאכילה בישיבה תמוכה וללא דגש על ניקיון בשלב זה. וכן הגשה מותאמת לגיל ולהתפתחות למניעת חנק. |
הדרכה. |
| 4.7 | תפיסת צבת | אופן ביצוע ההערכה: מגישים לתינוק במרחק השגה חפץ קטן בגודל אפונה לדוגמה: פיסת נייר מגולגלת, בהשגחה. יש לבדוק בכל יד בנפרד. יש למנוע מהילד להביא את החפץ לפה. הסבר: בתקופה זו מתפתחת השליטה בכפות הידיים ובאצבעות בתנועות המאפשרות מניפולציה על חפצים קטנים. תחילה ישנה גריפה של חפצים אלה עם כל אצבעות כף היד ובהמשך מתפתחות שליטה באחיזה בין האגודל לאצבעות. יש לשים לב כי הפעולה היא סימטרית בשתי הידיים. |
הילד מבצע בהצלחה אם תינוק אוחז חפץ קטן באגודל ו-2 אצבעות. יש לעקוב אחר סימטריה. לקראת גיל שנה מסוגל לתפוס את החפץ בקצה האצבעות בין אצבע לאגודל בתנועת צביטה. הדרכה: ההתנסות חשובה אך היכולות החדשות המתפתחות דורשות השגחה וזהירות כיוון שהילד נוטה לתפוס ולהביא אל הפה ולכן קיים חשש לשאיפת גוף זר. |
הפניה: בגיל 12 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 4.8 | מבין הוראות פשוטות | אופן ביצוע ההערכה: נבדקת הבנת הוראות (רוטיניות) על ידי הפניית מבט או הצבעה, כמו: "איפה אמא", "איפה אור?", "מחא כפיים", "עשה שלום", וכדומה - ללא הכוונה או הדגמה. | הילד מבצע בהצלחה אם מבין 3 הוראות פשוטות, אחת מהן מתייחסת לדמות אנושית כמו "איפה אמא?" על ידי הפניית מבט.
הדרכה: עידוד לשיח, שיום חפצים יומיומיים בזמן המשותף עם הילד, עידוד וחיזוק הפקת מחוות קוליות ולא קוליות, ניתן להסתייע בשירים, סיפורים/ספרים מתאימים לגיל. |
הפניה: בגיל 12 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. |
| 4.9 | מתיישב בכוחות עצמו | אופן ביצוע ההערכה: הילד מונח על הבטן או הגב. תינוק מתיישב בכוחות בעצמו מתנוחות מגוונות.
הסבר: תחילה הילד יושב כשמונח בתנוחת ישיבה כשהוא תומך את גופו בידיו או כשהוא שעון לאחור. בהמשך הילד יושב ביציבות ובלא תמיכה כשידיו פנויות למשחק. רק לאחר מכן יתיישב בכוחות עצמו משכיבה יזחל וייעמד. |
הילד מבצע בהצלחה אם עובר משכיבה לישיבה. הישיבה יכולה להיות במגוון תנוחות.
הדרכה: ניתן לעודד לישיבה זקופה בכיסא אוכל ובעגלה כשאיננו שעון לאחור. ילד שאינו מתיישב ההושבה בגיל זה מוגבלת לזמני אכילה ומשחק קצר תוך כדי תמיכה מתאימה של ההורה או בכיסא אוכל מתאים לתינוקות, אין להושיב לזמן ממושך בטרמפולינה או עגלה. |
הפניה: בגיל 12 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 4.10 | אומר מילה אחת או משמיע קולות משמעותיים | אופן ביצוע ההערכה: לעודד את התינוק לשוחח תוך מתן פסק זמן כדי לאפשר לו להקשיב ולהגיב. חשוב להאזין לתינוק במהלך כל הביקור בתחנה.
הסבר: תינוק ממלמל ביוזמתו כשהוא נינוח ומעוניין. מגיל 10 חודשים ייתכן והמילים "אבא" "אמא" מכוונות. ישנו שימוש באינטונציה מגוונת תוך כדי הפקת הקולות. מיומנות זו מתפתחת בהדרגה גם לאחר גיל שנה. |
הילד מבצע בהצלחה אם אומר מילה אחת או משמיע קולות משמעותיים כגון: "ממא" לאמא.
הדרכה: עידוד לשיח, שיום חפצים יומיומיים בזמן המשותף עם הילד, עידוד וחיזוק הפקת מחוות קוליות ולא קוליות, ניתן להסתייע בשירים וסיפורים מתאימים לגיל. |
הפניה: בגיל 12 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. |
גיל 12 חודש (שנה) עד 18 חודש (שנה וחצי)
הפעוט עצמאי מוטורית, פועל באופן סימטרי בארבעת הגפיים, מגיע למרחקים, רוכב על בימבה, נהנה במגרש משחקים, חוקר את הסביבה, מבין קשר בין חפץ לבין השימוש בו. משחק במשחקי בניה והרכבה ראשוניים. נהנה ממשחקי שפה- סיפורים, שירים. מבין מושגים רבים, מוסיף מילים. הקניית הרגלים של משחק וקריאה חשובים. רוכש עצמאות בפעילויות יומיום: עוזר בלבוש, מנסה להוריד בגד. מסוגל לשבת למשך הזמן הנדרש לארוחה לפי הרגלי המשפחה.
יש לפתוח את המפגש עם ההורה והתינוק בהתעניינות במצב הכללי ובהמשך לשאול: "כיצד את/ה רואה את התפתחות ילדך, האם יש שאלות? בכל מקרה בו ההורה מביע חשש לגבי תפקוד החושים של הילד (שמיעה/ ראיה), יש להפנות בהקדם לרופא המטפל.
| אבני הדרך | אופן ההערכה/הסבר | התנהגות צפויה/ הדרכה | פעולות בהיעדר ביצוע | |
|---|---|---|---|---|
| 5.1 | מראה רצונותיו במחווה או במלל | אופן ביצוע הערכה: בעת המפגש יש לעקוב אחר תגובות הילד אל ההורה המוכר ואל הבודקת אותה הילד לא מכיר. פעוט יכול להביע רצונות במלל, בהצבעה או במחווה. הפעוט יוזם. הסבר:פעוט יכול להביע רצונות במלל, או על ידי מחוות בלתי מילוליות כגון הצבעה, תנועת יד ל"ביי ביי", הנדת ראש לשלילה או לחיוב, הסטת מבט כמחאה. הפעוט יוזם. |
הילד מבצע בהצלחה אם יוזם הבעת רצונות. במלל - שימוש במילים או בחלקי מילים. בהצבעה - לדוגמה על בקבוק - "לשתות", או דלת - "לטייל"; או במחווה - לדוגמה מרים ידיים כדי שייקחו אותו, מניד ראש בשלילה או בחיוב. הדרכה: עידוד לשיח, תוך כדי הדגמת שיום חפצים יומיומיים בזמן המשותף עם הילד, עידוד וחיזוק הפקת מחוות קוליות ולא קוליות, תוך עידוד קשר עין. |
הפניה: בגיל 12 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. |
| 5.2 | יוצר קשר עין והדדיות במשחק משותף | אופן ביצוע ההערכה: פעוט משחק עם הבודק/ ההורה בכדור, מכונית, קוביות, בובה- לפי העדפתו.
הסבר: משימה חשובה בהערכת תחום התקשורת וההדדיות. לשים לב במהלך המשחק לקשר עם ההורה, שיתוף האם במשחק מצד הפעוט, קשב משותף, וקשר עין. |
הילד מבצע בהצלחה אם בזמן המשחק הוא ממקד מבט ועוקב הן אחר אובייקט המשחק, והן אחר ההורה/ הבודק. קיימת הדדיות- הילד מגיב לאחר ומשתף את האחר תוך כדי משחק.
הדרכה: עידוד פעילות משותפת ומשתפת עם משחקים, הבעת ענייו במשחק תוך כדי שיח, שיום חפצים יומיומיים בזמן המשותף עם הילד, עידוד וחיזוק הפקת מחוות קוליות ולא קוליות, תוך עידוד קשר עין. |
הפניה: בגיל 12 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. |
| 5.3 | מקים עצמו בתמיכה לעמידה | אופן ביצוע ההערכה: יש לעודד את הפעוט למשוך עצמו לעמידה כשהוא נעזר בכיסא, שולחן נמוך, ללא עזרת מבוגר. | הילד מבצע בהצלחה אם מקים עצמו מהרצפה לעמידה בתמיכה בצורות מגוונות ללא עזרת מבוגר.
הדרכה: ניתן להניח משחקים על ספה או שולחן נמוך כדי לעודד את הילד להתרומם אל המשחקים בניסיון להגיע אליהם. |
הפניה: בגיל 12 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 5.4 | הולך בתמיכה | אופן ביצוע ההערכה: ההורה או הבודק מעודדים הליכה על ידי הצעת משחק מעניין בגובה מתאים במרחק סביר כשהילד נעזר תמיכת רהיט (כיסא יציב, עגלה יציבה וכדומה). | הילד מבצע בהצלחה אם הוא הולך בתמיכת יד מבוגר, קיר, דחיפת חפץ או רהיט.
הדרכה: עידוד הליכה באחיזת שני הידיים של הילד כשהוא הולך קדימה, כשהוא מספיק יציב ניתן לעודד להליכה בתמיכה על ידי הצעת משחק מעניין בגובה מתאים ובמרחק סביר, והליכה בדחיפה/תמיכת רהיט (כיסא יציב, עגלה יציבה). |
הפניה: בגיל 15 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל |
| 5.5 | מצביע על פי בקשה על חפצים מוכרים | אופן ביצוע הערכה: מבקשים מהילד להצביע על חפץ מוכר בחדר -, לדוגמה, "תראה לי איפה הכדור?"
הסבר: הצבעה מהווה ביטוי למגוון יכולות מתפתחות אצל הפעוט, בתנאי שהתפקוד המוטורי והשליטה בתנועות הידיים ואצבעות תקינים. הצבעה יכולה להיות ביטוי להבנת שפה כאשר פעוט מצביע לפי בקשה כפי שנבדק כאן, ביטוי להבעת שפה ורצונות-כמו במקרה שמצביע לדלת כהבעת רצון לצאת, וביטוי לתקשורת חברתית - כמו הרמת ידיים בבקשה לקשר עם המבוגר "תרים אותי". |
הילד מבצע בהצלחה אם פעוט מבין ומצביע באצבעותיו על החפץ בהתאם.
הדרכה: עידוד משחק משותף, הבעת עניין במשחק תוך כדי שיח, הדגמה ושיום חפצים יומיומיים בזמן המשותף עם הילד, עידוד וחיזוק הפקת מחוות קוליות ולא קוליות, תוך עידוד קשר עין, שימוש במילות שאלה בשיח היומיומי. |
הפניה: בגיל 15 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה |
| 5.6 | אומר 2 - 3 מילים | אופן ביצוע הערכה: יש להאזין להפקות קוליות במהלך כל האינטראקציה.
הסבר: אוצר המילים מתפתח בהדרגה וכולל לדוגמה קולות של חיות, מילים מפעילות כמו "את -זה " "עוד". |
הילד מבצע בהצלחה אם הוא אומר באופן עקבי וקבוע לפחות 2- 3 מילים כולל "אבא" "אמא" או מבעים עקביים המובנים לסביבה ולמשפחה כגון: "ננה" לבננה, "האו" לכלב.
הדרכה: עידוד לשיח, שיום חפצים יומיומיים בזמן המשותף עם הילד, עידוד השיח סביב פעילות של קריאת סיפורים/ספרים. |
הפניה: בגיל 15 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. |
| 5.7 | מניח קובייה בתוך כוס | אופן ביצוע הערכה: מציעים לפעוט קוביות וכוס, מדגימים לו הכנסה של הקובייה לכוס.
הסבר: משימה לבדיקה של מוטוריקה עדינה, שימוש בידיים וכן משחק ראשוני כולל הבנת הוראות, ניתן להשתמש בכוס חד פעמית או כוס/ מיכל בגודל תואם. |
הילד מבצע בהצלחה אם לאחר ההדגמה מניח לפחות קובייה אחת בכוס בדיקה בכול יד.
הדרכה: עידוד לחשיפה למשחק לפעולות עדינות, בשילוב שיח עם הילד ועידוד לביצוע הפעולה. |
הפנייה: בגיל 18 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
גיל 18 חודש עד גיל 24 חודשים (שנתיים)
פעוט מטפס ומתנסה במרחב ובמתקנים בביטחון וביעילות, משטחים שונים כמו מדרגות. נהנה ממגע במגוון חומרים, כולל אוכל במרקמים שונים, צבעי אצבעות, חול, דשא. מתקדם בעצמאות: עוזר בהלבשה, מוריד גרביים. הפעוט מראה הנאה ועניין במשחק (כמו: בקוביות, משחקי הרכבה לגיל- לגו גדול, סברס, מגנטים, דפדוף בספר), מתחיל משחק סימבולי. מרחיב את אוצר המילים, לקראת גיל שנתיים מתחיל צירופים של שתי מילים. הדרכה כללית לעידוד עליה וירידה במדרגות עם ההורה, משחק בגן משחקים, הליכה ברגל, אכילה עצמאית.
יש לפתוח את המפגש עם ההורה והתינוק בהתעניינות במצב הכללי ובהמשך לשאול: "כיצד את/ה רואה את התפתחות ילדך, האם יש שאלות? בכל מקרה בו ההורה מביע חשש לגבי תפקוד החושים של הילד (שמיעה/ ראיה), יש להפנות בהקדם לרופא המטפל.
| אבני הדרך | אופן ההערכה/הסבר | התנהגות צפויה/ הדרכה להורה | פעולות בהיעדר ביצוע | |
|---|---|---|---|---|
| 6.1 | מכיר לפחות חלק גוף אחד | אופן ביצוע ההערכה: פעוט יתבקש להראות חלק גוף אחד או יותר על פי בקשה ויכול להראות זאת על ההורה או על בובה.
הסבר: הכרת חלקי הגוף מהווה אחד המדדים להבנת שפה והכרת הגוף שלי ביחס לאחרים. |
הילד מבצע בהצלחה אם הפעוט מזהה לפחות איבר גוף אחד.
הדרכה: עידוד לשיח, שיום אברי גוף בזמן המשותף עם הילד כמו בזמן הלבשה, רחצה כולל סביב קריאת סיפורים/ספרים. |
הפניה: בגיל 18 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 6.2 | הולך ללא עזרה | אופן ביצוע ההערכה: ההורה או הבודק מעודדים הליכה על ידי הצעת משחק מעניין בגובה מתאים במרחק סביר.
הסבר: עם רכישת המיומנות הפעוט יוצא להליכה בכל עת ללא עזרת מבוגר או מעקה, הוא חוצה את החדר ללא תמיכה כשרוצה להגיע למטרה. בהמשך יצליח להתכופף ולהרים חפץ מהרצפה. |
הילד מבצע בהצלחה אם הוא הולך ללא עזרה.
הדרכה: עידוד הליכה - לקראת אנשים, משחקים באופן מדורג לפי ההתקדמות של הפעוט ותוך השגחה. |
הפניה: בגיל 18 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 6.3 | עולה במדרגות בעזרה | אופן ביצוע ההערכה: יש לעודד את הילד לעלות במדרגות בהם מעקה בו הוא יכול לאחוז תוך השגחה. ניתן במקום מעקה לאחוז בידו בתמיכה.
הסבר: פעוט עולה במדרגות בעזרת יד מסייעת או מעקה, מעלה רגל אחת על המדרגה ומצרף אליה את הרגל השנייה. תחילה תידרש תמיכה ב 2 ידיים, בהמשך ישחרר יד אחת. ביצוע הפעילות תלוי במידת החשיפה של הפעוט ואינו אחיד. |
הילד מבצע בהצלחה אם הוא עולה במדרגות בעזרת יד מסייעת או מעקה.
הדרכה: עידוד הילד לעלות ולרדת מדרגות עם תמיכה ובצורה בטוחה. |
הפניה: בגיל 18 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל |
| 6.4 | מאכיל עצמו בכפית | אופן ביצוע ההערכה: דווח מההורה (או מטפל עיקרי) כחלק מאיסוף מידע על אופן האכילה, זמני האכילה וסוגי מזונות ומרקמים; השתלבות הפעוט בארוחות עם המשפחה והתנסות.
הסבר: האכילה בכפית משמשת לבדיקת התקדמות הפעוט בעצמאות ומיומנויות. |
הילד מבצע בהצלחה אם מאכיל עצמו בכפית.
הדרכה: לאפשר ולעודד עצמאות, אף שלעיתים האכילה לא מסודרת או נקיה, תוך שימוש במזון מתאים, אכילה בטוחה, כלי אוכל תואמים גיל. (*) יש להתייחס ברגישות לתרבות ומנהגי המשפחה. |
הדרכה |
| 6.5 | בונה מגדל מקוביות | אופן ביצוע ההערכה: בישיבה ליד שולחן קטן או על שטיח, ההורה/הבודק מציגים קוביות ומבקשים לבנות מגדל. אם לא מבצע לבקשה יש להדגים בניית מגדל.
הסבר: בדיקה אחת מבין אחרות אשר מייצגת משחק של הפעוט, כחלק מסקרנותו והיכולת היצירתית בהפעלת חפצים במשחק מגוון. כמו כן, יש להתייחס ליצירת קשר עין והדדיות בתוך המשחק. |
הילד מבצע בהצלחה אם
יש לשים לב שהפעוט משתמש בשתי ידיו בעת הבניה. הדרכה: יש לחשוף את הילד למגוון משחקים המותאמים לגילו. המשחק מעודד סקרנות ויצירתיות, ויכולת הפעלה של הידיים באופן מדויק. |
הפניה: בגיל 24 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 6.6 | מכווץ ומבליט שפתיים כדי לתת נשיקה | אופן ביצוע ההערכה: הורה או הבודק מבקש מהפעוט לנשק את ההורה או בובה.
הסבר: כיווץ השפתיים והבאתם למצב של נשיקה מצביע על שליטה בשרירי הפה ותקשורת חברתית. מומלץ לשים לב לתגובות הפעוט בעת הבקשה לתת נשיקה (נרתע, שמח, לא מבין) וליכולת הבצוע לפי בקשה/הדגמה (ילד עם דיספרקסיה עשוי לכווץ שפתיים ספונטני, אך עלול להתקשות בביצוע על פי בקשה). לסעיף זה משמעות במיוחד כשמדובר על פעוטות בעלי עיכוב משמעותי בהבעת השפה. |
הילד מבצע בהצלחה אם מכווץ ומבליט שפתיים כדי לתת נשיקה
הדרכה: ליכולת זו משמעות בהתפתחות השליטה על שרירי הפה השפתיים הלשון והלחיים. שרירים אלה חשובים בהתפתחות הבעת השפה. ניתן לחזק יכולת זו על ידי משחקי תנועה וחיקוי של פעולות פה/לשון/שפתיים/לחיים. |
הדרכה |
| 6.7 | אוצר מילים של מעל 10 מילים | אופן ביצוע ההערכה: יש להאזין לשיחה בין ההורה והפעוט בכל זמן הביקור בתחנה כמו כן האם קיימות ג'סטות. מומלץ להראות לפעוט ספר תמונות ולעודדו לשיחה, ניתן להיעזר בהורים.
הסבר: הפעוט מצופה לבטא שמות עצם מוכרים כגון פרטי לבוש, צעצועים וחפצים אישיים, או מתוך תמונות/ספר. אם אינו נשמע אומר מילים כגון אילו, ניתן לשאול את האם אם מכיר חפצים לפי שמם. אוצר המילים של הפעוט מתפתח ברציפות ובמהירות. תחילה רובם שמות עצם. |
הילד מבצע בהצלחה אם קיים אוצר מילים של מעל 10 מילים.
בגיל שנתיים אמור לעשות שימוש בלפחות 50 מילים ותחילת צירופים פשוטים. הדרכה: עידוד לשיח, שיום חפצים יומיומיים בזמן המשותף עם הילד, עידוד וחיזוק הפקת מחוות קוליות, הקראת סיפורים תואמי גיל. |
הפניה: בגיל 24 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. |
| 6.8 | משחק פונקציונלי | אופן ביצוע ההערכה: מוצעים פרטי משחק שונים מכוניות, בובה ומסרק (כדוגמת הפריטים המופיעים בערכה בטיפת חלב) ומעודדים למשחק ללא הדגמה.
הסבר: שימוש בחפצים לפונקציה שלטובתם הם נוצרו, כמו: להסיע אוטו צעצוע, להצמיד טלפון לאוזן ולהגיד הלו, להושיב בובה על כיסא וכדומה. |
הילד מבצע בהצלחה אם_הוא משתמש באופן ספונטני וללא הוראה מילולית בחפצים באופן מותאם למטרתו, כגון: הסעת מכונית, סירוק בובה במסרק. אם אינו מבצע, ניתן גם לברר עם ההורה אם מבצע זאת בבית. הדרכה: יש לחשוף את הילד למגוון משחקים המותאמים לגילו. המשחק מעודד סקרנות ויצירתיות, ויכולת הפעלה של הידיים באופן מדויק. |
הפנייה: בגיל 18 חיודשים מופנה להערכת הרופא המטפל |
| 6.9 | יוזם אינטראקציה או משחק הדדי- | אופן ביצוע ההערכה: בזמן המפגש יש לערוך תצפית על האינטראקציה הורה/ילד לתעד האם הילד יוזם פניה אל ההורה.
הסבר: כחלק מהתפתחות יכולות התקשורת של הילד, הוא מפתח את היכולת ליזום פניה אל ההורה תוך יצירת קשר עין ומשיכת תשומת לב ההורה לאינטראקציה. ניתן לראות גם בזמן הביקור בטיפת חלב כיצד יוצר קשר עם ההורה/ הבודק, גם במצבים בהם אינו מעוניין לשתף פעולה ניתן להתרשם מהאינטראקציה והאופן בו מסביר את עצמו. |
הילד מבצע בהצלחה אם הוא יוזם פניה אל ההורה המלווה בקשר עין תואם. דוגמאות: הפעוט מצביע או מושיט חפץ להורה לצורך משחק/שיתוף/ בקשה וכדומה. אם לא נצפתה התנהגות זו יש לשאול את ההורה אודות התנהגות זו בבית. הדרכה: עידוד לאינטראקציה, משחק משותף והדדי, ושיח, בזמן המשותף עם הילד. רצוי לעודד את הילד להתאמץ להביע את רצונותיו בהתאם לגילו, ולא "לדעת" מיד מה הילד רוצה. יש לעודד ולחזק הפקת מחוות מילוליות ולא מילוליות, ועידוד יצירת קשר עין עם הילד בעת אינטראקציה. |
הפניה: בגיל 18 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
גיל שנתיים עד 3 שנים (24 חודשים עד 36 חודשים)
בגיל זה הפעוט משחק עם ילדים, מגלה עניין בילדים אחרים, מחקה מבוגרים, מתפתח המשחק הדמיוני. ייתכנו התפרצויות זעם (terrible two's).
התפתחות השפה בגיל זה מאוד דינמית. קצב רכישת השפה מהיר על כן מומלץ לבצע את ההערכה במחצית הראשונה של המדרגה. הפעוט מבין מושגים רבים מהסביבה, מבין הוראות ומכיר מצבים חברתיים. לפעוט אוצר מילים רב, משתמש בצירופי מילים למשפטים קצרים ולקראת גיל 3 שנים רוב דיבורו מובן לסביבה. מביע את רצונותיו, עונה לשאלות והוראות, משתתף בדו-שיח עם ילדים ומבוגרים. חשוב לעודד את ההורים לקרוא ספרי ילדים לילד, לספר לו סיפורים ולפתח שיחה להבנת הסיפורים. בגיל זה משתכללות היכולות המוטוריות שנרכשו וזו ההזדמנות ללמד את הילד להשתמש במתקני חצר, אופני איזון, מיומנויות כדור, מיומנויות שיווי משקל וקפיצה וכן מיומנויות במוטוריקה עדינה. בגיל זה מתפתחת יכולת מדויקת יותר של מניפולציה בכף היד (פתיחת מכסים, דפדוף בספר, השחלת חרוזים גדולים). התפתחות זו משפיעה על יכולת ביצוע עצמי של פעולות יום יום בהתאם ובהדרגה לגיל כמו: אכילה עצמאית מכף, הלבשה של פריטים פשוטים כמו מכנס ומשתתף ברחצה.
בגיל זה מתווספת הערכה להתפתחות שפה בהבנה ובהבעה. ניתן לבצע ההערכה לדוברי שפות שונות ולא רק לפעוטות דוברי עברית או ערבית כבעבר. האחות תוכל לבצע את ההערכה באמצעות האם או המבוגר המלווה, אם אינה דוברת בשפת הילד. הערכת השפה היא הזדמנות נוספת לאמוד גם את יכולות התקשורת המילולית והלא מילולית, המשחק, והתנהגות הפעוט עם הורה ומבוגר. בתצפית ובהדרכה לשים לב להתארגנות הפעוט במסגרת המפגש, כחלק מקבלת כללי התנהגות בחברה ובמסגרות שונות. שימת לב על שיתוף הפעולה בהתאם לגיל, תגובת הילד למשימות, יכולת קבלת מסרים וכללים.
הערה: גיל זה חשוב לאיתור ילדים לפני כניסתם למערכת החינוך ולהפניה וקבלה לאבחון במכון להתפתחות הילד: עד גיל 3 שנים מספר הטיפולים באמצעות המכון הוא מרבי.
יש לפתוח את המפגש עם ההורה והילד בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "כיצד את/ה רואה את התפתחות ילדך, האם יש לך שאלות? האם לדעתך ילדך מבין ומדבר כמו ילדים אחרים בני גילו? האם יש חשש לירידה בשמיעתו? האם יש ירידה ביכולתו לראות? בכל מקרה בו ההורה מביע חשש לגבי תפקוד החושים של הילד (שמיעה/ ראיה), יש להפנות בהקדם לרופא המטפל.
| אבני הדרך | אופן ההערכה/הסבר | התנהגות צפויה/ הדרכה להורה | פעולות בהיעדר ביצוע | |
|---|---|---|---|---|
| 7.1 | הדיבור מכוון למטרות תקשורת | אופן ביצוע ההערכה: רצוי להקשיב במהלך כל הביקור בתחנה לשיחה המתפתחת בין האם לפעוט. יש לעקוב ולראות האם מתפתח דו-שיח עם המבוגרים במהלך ההערכה, האם הילד מביע רגשות ורצונות בצורה מתאימה. האם הוא שואל שאלות תואמות סיטואציה כמו: מי? מה? איפה? רצוי לברר לגבי שימוש בשפה עם חברת בני גילו, או ילדים אחרים. |
הילד מבצע בהצלחה אם הוא יוזם שיח מילולי עם הבודק/ הורה בסיטואציה מותאמת, מביע רצונותיו, מגיב לתגובת בן שיחו ומסוגל לשתף בחוויות מחיי יומיום. שימו לב: הדהוד מילים (אקולליה) ללא משמעות או ללא כוונת תקשורת לא תחשב כדיבור המכוון למטרות תקשורת, ודורשת המשך הערכה. הדרכה: עידוד משחק משותף, שיח, מתן תשומת לב, עידוד וחיזוק ליוזמה מילולית של הילד עם תגובות תואמות. שיום פעולות יומיומיים בזמן המשותף, משחק משותף במשחקי שאלה עם הילד, זמן לקריאה משותפת. |
הפניה: בגיל 30 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. |
| 7.2 | הבנת פעולות ללא מחווה מלווה | אופן ביצוע ההערכה: הפעוט נדרש להבין ולבצע פעולות שהבודק מבקש ממנו, באופן מילולי מבלי לסמן במחווה או רמז, עם חפצים מהערכה לדוגמה: הראה לי במה שותים, או תן לי את הכוס.
הסבר: הילד בהדרגה מכיר הוראות פעולה שונות, קח, תביא, תן, שים וכדומה. בנוסף הוא מתחיל להכיר מילות יחס כמו על, בתוך וכדומה. |
הילד מבצע בהצלחה אם יבין לפחות 3 פעולות כגון: תן, הראה, שים,... יבין לפחות מילת יחס אחת כגון - "על", "בתוך". הדרכה: עידוד משחק משותף, שיח, שיום פעולות יומיומיים בזמן המשותף, משחק משותף במשחקי שאלה עם הילד כדי לתרגל הבנת פעולות, וייחוד זמן לקריאה משותפת. |
הפניה: בגיל 30 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ולבדיקת שמיעה. |
| 7.3 | כינוי בשם-שיום | אופן ביצוע ההערכה: הפעוט מתבקש לכנות בשם מגוון פריטים או תמונות עליהם מצביע הבודק בחדר תוך שאלות "מה זה? איך קוראים לזה?" | הילד מבצע בהצלחה אם יכנה שני פריטים לפחות מהסביבה המוכרת, כגון: פרטי לבוש, ריהוט, משחק, פירות, בעלי חיים. מותר שיהיו שיבושי היגוי. הדרכה: עידוד שיח, שיום חפצים יומיומיים בזמן המשותף עם הילד, עידוד וחיזוק הפקת מחוות קוליות, הקראת סיפורים מאוירים תואמי גיל. |
הפניה: בגיל 30 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. |
| 7.4 | צירוף אחד לפחות של 2 מילים למשפט | אופן ביצוע הערכה: יש להאזין לשיחה בין ההורה והפעוט בכל זמן הביקור בתחנה. בזמן ההערכה מומלץ להראות לפעוט ספר תמונות ולעודדו לשיחה, ניתן להיעזר בהורים. ניתן לקבל דיווח מההורה על משפטים שבהם הפעוט משתמש. הסבר: לרוב נדרש אוצר מילים של לפחות 50 מילים/חלקי מילים כדי להגיע לצירופים ראשוניים. |
הילד מבצע בהצלחה אם מצליח לצרף 2 מילים למשפט (דוגמה: אבא- בא, אימא-מים, רוצה/אוצה - מים. "את זה" לא נחשב למשפט לצורך העניין). ניתן לקבל דיווח מההורה על משפטים שבהם הפעוט משתמש.
הדרכה: עידוד שיח סביב פעולות יומיומיות בזמן המשותף עם הילד, עידוד וחיזוק הפקת מחוות קוליות של הילד, הקראת סיפורים תואמי גיל. |
הפניה: בגיל 30 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. |
| 7.5 | רץ מבלי ליפול | אופן ביצוע הערכה: במידת האפשר יבוצע בטיפת חלב, לשים לב להתארגנות הילד לקראת ביצוע הפעולה. ריבוי נפילות דורש התייחסות. |
הילד מבצע בהצלחה אם רץ בחופשיות ובביטחון, כשהוא דורך על כל כף הרגל, בשימת לב למכשולים בדרכו וביכולתו לעקפם ללא הפלתם.
הדרכה: עידוד פעילות פיזית כולל שימוש בכדור/מתקני חצר/אופני איזון. |
הפניה: בגיל 24 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 7.6 | עולה ויורד במדרגות בתמיכת מעקה | אופן ביצוע ההערכה: במידת האפשר יבוצע בטיפת חלב. יש לעודד את הילד לעלות ולרדת במדרגות בהם מעקה בו הוא יכול לאחוז תוך השגחה. אין לאחוז בידו בתמיכה.
הסבר: פעוט עולה ויורד במדרגות בעזרת מעקה, מעלה רגל אחת על המדרגה ומצרף אליה את הרגל השנייה. בהמשך יניח רגל אחת על מדרגה. ירידה מתפתחת מאוחר יותר מעליה באותו האופן. |
הילד מבצע בהצלחה אם הוא עולה ויורד במדרגות בתמיכת מעקה אך ללא תמיכת מבוגר.
הדרכה: עידוד פעילות פיזית כולל טיפוס במדרגות, ושימוש במתקני חצר בהשגחה. |
הפניה: בגיל 24 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 7.7 | משתתף בפעילויות יומיום | אופן ביצוע ההערכה: ראיון עם ההורה לגבי: הלבשה, אכילה, רחצה, תחילת תהליך גמילה מחיתולים, משחק. שאלה על גמילה מחיתולים צריכה להישאל ברגישות רבה בהתאם להיכרות עם המשפחה, מנהגיה ותרבותה, ובמקביל להכוונה מקדמת מתאימה. יש להתייחס למידת העצמאות בביצוע ולהשתתפות בפעילויות אלו באופן מותאם. יש להתייחס גם לרגישות יתר (כגון העדפה של מאכלים ולבוש מסוימים). |
שימת לב לקשר הורה-ילד, התפתחות העצמאות של הילד, מול הצבת גבולות על ידי ההורים.
הדרכה: חשיבות שיח על עידוד לעצמאות, עידוד לשיתוף בפעילויות היומיום, שיחה על חשיבות גמילה מחיתולים לקראת המעבר לגן. |
הדרכה ומעקב |
| 7.8 | מחקה קווים אופקיים מאונכים ומעוגלים | אופן ביצוע ההערכה: הפעוט יושב על כיסא ליד שולחן קטן סמוך להורה. הבודק או ההורה מגיש לילד גיליון נייר וכלי כתיבה, מראה לו כיצד מציירים דוגמת קווים אופקיים מאונכים ומעוגלים.
הסבר: בעת הפעולה מצופה יציבות טובה, פעילות בשתי הידיים: היד האחת פועלת והשנייה מסייעת. |
הילד מבצע בהצלחה אם מחקה קווים אופקיים מאונכים ומעוגלים.
הדרכה: יש להדגיש את חשיבות ההתנסות והשימוש בכלי כתיבה שונים כהכנה למעבר לגן. |
הפניה: בגיל 3 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 7.9 | קיים משחק סימבולי | אופן ביצוע ההערכה: הגשת פריטי משחק המוכרים לילד (ומותאמים לתרבותו) כגון: בובה /דובי/ כלי אוכל/ שמיכה. תצפית על אופן המשחק של הילד בפריטים באינטראקציה עם ההורה. נצפה לביצוע של משחק סימבולי כגון האכלת בובה. אפ אינו מבצע ניתן גם לברר עם ההורה אם מבצע זאת בבית. ניתן גם להדגים: אני רעב אני אוכל תפוח (קוביה או כדור לדוגמה), רוצה גם? לאחר ההדגמה חשוב לבדוק פעולה ספונטנית של הילד. הסבר: משחק סימבולי הוא משחק המחקה את המציאות, ילדים מפתחים אותו בהדרגה משימוש בצעצוע קטן דומה לחפץ האמיתי (כלי אוכל צעצוע, רהיט מיניאטורי), ועד להפשטה ושימוש בחפץ כל שהו "כאילו" הוא כלי המשחק (עפרון יכול להיות טלפון, קובייה יכולה להיות תפוח). |
הילד מבצע בהצלחה אם נצפה או מדווח על משחק סימבולי.
הדרכה: חשוב בזמן משחק משותף, רצוי לעודד את הילד למשחק דמיוני באמצעות פרטי משחק מוכרים לילד המחקים מצבים בחיי היום יום. לדוגמה הבובה לא מרגישה טוב והולכת לרופא. הבובה צריכה להתקלח ולישון כי כבר מאוחר וכדומה. |
הפנייה: בגיל 30 חודשים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
גיל 3 עד 4 שנים בהתאם לתוכנית הפעילויות בטיפת חלב אבן דרך זו לא תבוצע לכלל הילדים אלא למי שיוזמן לטיפת חלב לצורך מעקב או אחר.
בגיל זה תחום המשחק חשוב ביותר, אך אינו נבדק באופן ישיר לפי "אבני הדרך". זהו גיל שהילדים נכנסים למסגרות חינוך. בטווח גיל זה פעוט מפתח כישורי משחק עם ילדים אחרים: משחק משותף ומשתף אחר במשחק. מצטרף למשחק "כאילו", מקבל על עצמו תפקיד בתוך משחק מתוכנן ומובנה. מסוגל לשחק עם קבוצת השווים לאורך כ־20 דקות. מעדיף פעילויות או משחקים המוכרים לו ומסתקרן לקראת משחקים חדשים. מסוגל לנהל משא ומתן על תפקידיו במשחק.
בשיחה עם ההורה יש להתייחס להיבטי משחק של הפעוט ולברר האם נמצא במסגרת חינוכית.
בגיל זה הילדים משחקים משחקי תנועה עם בני גילם ונהנים ממשחק תנועתי משותף כדוגמת תופסת, מחבואים. ושימוש באמצעים לניידות כדוגמת אופניים. מתפתחת התחלת מודעות לסכנה. בגיל זה ילדים מפתחים צד דומיננטי.
יש לפתוח את המפגש עם ההורה והילד בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "כיצד את/ה רואה את התפתחות ילדך, האם יש לך שאלות? האם מסתגל לגן, האם יש חברים ועם מי משחק? האם יש ריבוי של נפילות? אם מרבה ליפול ויש קושי בפעילות מוטורית- יש להפנות לרופא המטפל. בכל מקרה בו ההורה מביע חשש לגבי תפקוד החושים של הילד (שמיעה/ ראיה), יש להפנות בהקדם לרופא המטפל.
| אבני הדרך | אופן ההערכה/הסבר | התנהגות צפויה/ הדרכה להורה | פעולות בהיעדר ביצוע | |
|---|---|---|---|---|
| 8.1 | הבעה חופשית (צירופי מילים) | אופן ביצוע ההערכה: נבדקת יכולתו של הפעוט לתאר תמונות ולצרף מילים. ניתן להשתמש בתמונות בודדות או בספר (תיאורים מחיי היום יום של הילד), ולשאול שאלות פתוחות: מה קורה פה? או ספר לי/ או לאמא סיפור על מה שקורה בתמונה- לאפשר מענה במשפט שלם. הפעוט מסוגל לתאר מספר תמונות או מצבים שונים המבוצעים על ידי הבודק. הסבר: אחרי גיל 30 חודשים: משתמש בהטיה - יחיד/רבים, זכר/נקבה. |
הילד מבצע בהצלחה אם יש צירופי שתי מילים שאחת מתוכן היא פועל כגון: ילד נוסע, שותה חלב וגם צירופים מסוג: רוצה לאכול או, צירופי שתי מילים (שאינן פועל), המחוברות בינן על ידי אותיות יחס כגון: ב. ל. על. לדוגמה: בובה בעגלה, דובי במיטה, ילד על אופניים, בובה על הכיסא.
הדרכה: עידוד שיח סביב פעולות יומיומיים בזמן המשותף לשחק במשחקי שאלה עם הילד כדי לתרגל הבנת פעולות, קריאה משותפת. |
הפניה: בגיל 3שנים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. |
| 8.2 | מובנות דיבור ושטף דיבור | אופן ביצוע ההערכה: בהמשך לתיאור התמונה בסעיף הקודם על ידי הילד.
הסבר:
|
הילד מבצע בהצלחה אם דיבורו מובן ושוטף.
במקרים של חוסר מובנות דיבור גם להורים ולסביבה הקרובה - יש להפנות. חוסר שטף התפתחותי בדיבור: אם מלווה בחזרות רבות על הברות עצירות חזקות/ עוותי פנים - יש להפנות. |
הפניה: בגיל 4 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל ובדיקת שמיעה. מומלץ להפנות גם במקרה של חשש הורי. |
| 8.3 | קופץ ממדרגה | אופן ביצוע ההערכה: הילד מתבקש לקפוץ ממדרגה, עצמאית-ללא תמיכה. יש לאפשר עד 3 ניסיונות. ניתן להדגים את הפעולה. הסבר: הקפיצה הראשונית ממדרגה היא כשהפעוט מנסה לקפוץ ומוריד רגל אחת אל הרצפה ואחר כך מצרף את הרגל השנייה. בדרך כלל הוא קופץ קפיצה בודדת אחת. הנחיתה צריכה להיות עם כיפוף קל במפרקי הרגלים. התפתחות הקפיצה ממדרגה היא כחלק מרכישת מיומנויות מוטוריות הקשורה בקפיצה: קפיצה במקום, לפנים, מעל מכשול וכדומה. |
הילד מבצע בהצלחה אם קופץ ממדרגה, ונוחת על שתי רגליו, עצמאית-ללא תמיכה.
הדרכה: עידוד משחק במגרש משחקים, משחקי כדור ושימוש בתלת אופן. |
הפניה: בגיל 3 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 8.4 | נועל נעליים ומתלבש פרט לכפתור | אופן ביצוע ההערכה: יש לשאול אם מתלבש בעצמו.
הסבר: משימה זו תלוית תרבות, הרגלים ומנהגי משפחה. |
הילד מבצע בהצלחה אם מתלבש בעצמו אך זקוק לעזרה בכפתור ובקשירת שרוכים. מספיקה לבישת פריט לבוש אחד בלבד ונעליים. אין לצפות מהילד להבדיל בין נעל ימין לנעל שמאל. הדרכה: עידוד לעצמאות בפעולות היומיום בכלל ובפעולות ההלבשה בפרט. |
הדרכה לעצמאות ומעקב |
| 8.5 | מחקה דוגמאות: +, עיגול | אופן ביצוע ההערכה: הילד יושב על כיסא ליד שולחן קטן סמוך להורה. הבודק/הורה מגיש לילד גיליון נייר ועפרון. הילד מתבקש לצייר דוגמאות + ודוגמת 0 לאחר שהודגם.
הסבר: תחילה הילד מחקה אחר הדגמת הבודק. בהמשך סביב גיל 4 שנים הילד מעתיק מדוגמה מוכנה. בעת הביצוע מצופה תיאום בין שתי הידיים - האחת פועלת השנייה מסייעת. |
הילד מבצע בהצלחה אם הילד מצליח לצייר דוגמת + או דוגמת עיגול.
הדרכה: עידוד פעולות מסוג זה, יצירה מגוונת, שימוש בצבעים ובציור. |
הפניה: בגיל 3 שנים וחצי מופנה להערכת הרופא המטפל. |
גיל 4 עד 5 שנים
בגיל זה הילדים משחקים משחקי תנועה עם בני גילם ונהנים ממשחק תנועתי משותף כדוגמת תופסת, מחבואים. ושימוש באמצעים לניידות כדוגמת אופניים. מתפתחת התחלת מודעות לסכנה. בגיל זה תחום המשחק חשוב ביותר, אך אינו נבדק באופן ישיר לפי "אבני הדרך". זהו גיל שהילדים נמצאים במסגרות חינוך. מתפתחים כישורי משחק עם ילדים אחרים: משחק משותף ומשתף אחר במשחק. מצטרף למשחק "כאילו", מקבל על עצמו תפקיד בתוך משחק מתוכנן ומובנה. מעדיף פעילויות או משחקים המוכרים לו ומסתקרן לקראת משחקים חדשים. מסוגל לנהל משא ומתן על תפקידיו במשחק.
בשיחה עם ההורה יש להתייחס להיבטי משחק של הפעוט ולברר האם נמצא במסגרת חינוכית. בנוסף, עוקב אחרי הוראות בסביבה שלו ומגיב בהתאם למה שנאמר לו בגן ובבית. מבין ועונה לשאלות ("למה התינוק בוכה?" למה צריך לנעול נעליים?"), מסוגל להקשיב לסיפור קצר ולענות לשאלות מהסיפור. ילד מסוגל להשתמש במשפטים ארוכים (4 מילים לפחות), ומחוברים, ומשתמש במילות קישור (כי..., כיוון ש.., ש.., ועוד). תוך שימוש בהטיות הנכונות ובמילות יחס. השפה מתאימה לחוקי הדקדוק של שפת הסביבה.
יש לפתוח את המפגש עם ההורה והילד בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "כיצד את/ה רואה את התפתחות ילדך, האם יש לך שאלות? האם מסתגל לגן, האם יש חברים ועם מי משחק? האם יש קושי בפעילות מוטורית כמו: ריבוי של נפילות, האם משחק בכדור- בעיטות, מסירות, האם נמנע מהליכה למרחק (500 מטר ומעלה) יש להפנות לרופא המטפל.
בכל מקרה בו ההורה מביע חשש לגבי תפקוד החושים של הילד (שמיעה/ ראיה), יש להפנות בהקדם לרופא המטפל.
| אבני הדרך | אופן ההערכה/הסבר | התנהגות צפויה/ הדרכה להורה | פעולות בהיעדר ביצוע | |
|---|---|---|---|---|
| 9.1 | עומד על רגל אחת | אופן ביצוע ההערכה: הילד מתבקש לעמוד על רגל אחת. העמידה צריכה להיות על רגל אחת ללא תמיכה כאשר הרגל המורמת תהיה חופשיה באוויר. אפשר לחזור על הפעולה עד 3 פעמים. בתחילה הילד יבחר בעצמו על איזה רגל יעמוד ואחר כך יש לעודדו לעמוד על הרגל השנייה. צפוי הבדל בין איכות הפעולה על רגל אחת לעומת הרגל השנייה. הסבר: המשימה מתייחסת לתחום השליטה המוטורית ושיווי המשקל. |
הילד מבצע בהצלחה אם הילד עומד על רגל אחת למשך 4–5 שניות.
הדרכה: עידוד משחקי תנועה עם בני גילם כדוגמת תופסת, מחבואים, ושימוש באמצעים לניידות כדוגמת אופניים. |
הפניה: בגיל 4 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 9.2 | מעתיק דוגמת ריבוע "ם" | אופן ביצוע ההערכה: הילד יושב על כיסא ליד שולחן קטן סמוך להורה. הבודק/הורה מגיש לילד גיליון נייר ועפרון. הילד מעתיק דוגמת "ם".
הסבר: תחילה הילד מחקה אחר הדגמת הבודק, בהמשך הילד מעתיק מדוגמה מוכנה. |
הילד מבצע בהצלחה אם הילד מעתיק דוגמת "ם"
הדרכה: עידוד פעולות מסוג זה, יצירה מגוונת, שימוש בצבעים וציור. |
הפניה: בגיל 5 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 9.3 | מונה עד 3 | אופן ביצוע ההערכה: הבודק מניח קוביות מול הפעוט ומבקש ממנו למנות אותן. בהמשך הבודק מושיט את כף ידו ומבקש לשים בתוכה 3 קוביות. לאחר שהפעוט סיים את המשימה מחכים וסופרים יחד עמו את מספר הקוביות שהניח בכף היד. הפעוט צריך לשייך כל מספר לקובייה.
הסבר: יש להבדיל בין היכולת למנות קוביות ולקשר בין מספר לקובייה - כך שמונים 3 קוביות לבין היכולת לספור מבלי להבין שלכל ספרה מייצגת קובייה אחת. |
הילד מבצע בהצלחה אם מונה 3 קוביות לפחות.
הדרכה: חשוב לתרגל מניה במשחק, ובספרים מתאימים ביומיום. |
הפניה: בגיל 4 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 9.4 | מכיר לפחות 3 מילות יחס כגון: על, על יד, מתחת ועוד | אופן ביצוע ההערכה: מומלץ להניח חפץ במקום מסוים כך שהפעוט יהיה מסוגל להבין מילות היחס
המתאימות בהתאם. (דוגמה: שים קובייה מתחת לשולחן); ניתן להשתמש בתמונות/ספר. הסבר: הילד לומד תחילה להבין מילות יחס בסיסיות ובהמשך ידע אף להשתמש בהן בהצלחה |
הילד מבצע בהצלחה אם מבין לפחות 3 מילות יחס כגון: על, על יד, מתחת ועוד
הדרכה: חשוב לתרגל מילות יחס במשחק, ובספרים מתאימים ביומיום |
הפניה: בגיל 4 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 9.5 | הדיבור מובן | אופן ביצוע ההערכה: יש להקשיב במהלך כל הביקור בטיפת חלב לשיחה המתפתחת בין הורה לפעוט: מסוגל לספר סיפור, לחזור על דקלום/ שיר, מכיר את שמו, יש שימוש נכון בזכר/נקבה | הילד מבצע בהצלחה אם הדיבור ברור ומובן לכולם. | הפניה: בגיל 4 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל.
|
| 9.6 | משחק עם קבוצת השווים | אופן ביצוע ההערכה: דיווח מהילד ומההורה על משחק עם קבוצת השווים (מומלץ לפנות תחילה אל הילד). | הפניה: בגיל 4 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. | |
| 9.7 | מתלבש באופן עצמאי | אופן ביצוע ההערכה: בעת הכנה לבדיקת משקל וגובה נבדק האם הפעוט מסוגל להתפשט ולהתלבש בעצמו. את היכולת לכפתר ולרכוס ניתן לבדוק בפריט המתאים בערכת ההתפתחות. ניתן להדגים במידת הצורך. | הילד מבצע בהצלחה אם מסוגל להתפשט ולהתלבש בעצמו, כולל רכיסת כפתורים.
הדרכה: ניתן להדריך הורים למתן העצמאות במשימות בצורה מותאמת. |
הדרכה לעצמאות. |
| 9.8 | אוכל בעזרת כף ומזלג | אופן ביצוע ההערכה: דיווח מהילד ומההורה.
הסבר: הרגלי אכילה משפחתיים תלויי תרבות. ילד אוכל כמו המבוגרים בסביבתו, אוכל באופן עצמאי בכף ובמזלג. עוזר בעריכת שולחן, משתתף בארוחה משפחתית, מכיר נימוסי שולחן. |
הילד מבצע בהצלחה אם מדווח על אכילה בכף ומזלג. | הדרכה לעצמאות. |
גיל 5 עד 6 שנים
בגיל זה הילד נמצא בגן חובה, מסגרת בה ניתן דגש למוכנות הלמידה. הילד מדבר במשפטים ארוכים ומורכבים )כל מרכיבי המשפט(, מבטא רעיונות מורכבים, מסוגל לספר סיפור קצר, משתתף בשיח עם ילדים ומבוגרים. בגיל זה מתפתחים כישורי למידה כמו: משיים מספר קטן של אותיות ומספרים. משחק משחקי חריזה, מזהה את הצליל/אות ראשונה בשם שלו.
הוא מרחיב את היכולות המוטוריות ואת מגוון התנועות, כישורי המשחק ואופי המשחק משתכללים. משחק משחקי תנועה עם בני גילו ונהנה ממשחק תנועתי משותף כדוגמת תופסת, מחבואים, ומשימוש באמצעים לניידות כדוגמת אופניים. במהלך ההערכה יש לשים לב גם על איכות הבצוע של המשימות. איכות לקויה יכולה להשליך לרעה בתפקוד. כמו כן יש לשים לב להתארגנות הילד: שיתוף הפעולה, מול סרבנות ותגובה להצבת גבולות, תגובת הילד למשימות, יכולת להתרכז במהלך ביצוע המשימה, יכולת לקבל מסרים. נושאים אילו חשובים להדרכת הורים.
יש לפתוח את המפגש עם ההורה והילד בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: " כיצד את/ה רואה את התפתחות ילדך, האם יש לך שאלות? האם מסתגל לגן, האם יש חברים ועם מי משחק? האם יש קושי בפעילות מוטורית כמו: ריבוי של נפילות, האם משחק בכדור- בעיטות, מסירות, האם נמנע מהליכה למרחק (500 מטר ומעלה) יש להפנות לרופא המטפל.
בכל מקרה בו ההורה מביע חשש לגבי תפקוד החושים של הילד (שמיעה/ ראיה), יש להפנות בהקדם לרופא המטפל.
| אבני הדרך | אופן ההערכה/הסבר | התנהגות צפויה/ הדרכה להורה | פעולות בהיעדר ביצוע | |
|---|---|---|---|---|
| 10.1 | מתאר תמונה תוך שימוש בפעלים בזמנים נכונים | אופן ביצוע ההערכה:ניתן להשתמש בספר/תמונות (כולל תמונות אישות ומשפחתיות) כדי לעודד את הילד לספר סיפור סביב התמונה, או תיאור סיפור ברצף פשוט מתמונות, לבחינת מדרש תמונה. בנוסף, ניתן להתרשם מהשפה בשיח חופשי עם הפעוט, מהאזנה לדבריו במהלך הביקור בתחנה.
הסבר: לשים לב: השפה וגם הדיבור צריכים להיות מובנים לסביבה ולא רק למשפחה/המעגל הקרוב. |
הילד מבצע בהצלחה אם מתאר תמונה תוך שימוש בפעלים בזמנים נכונים. | הפניה: בגיל 5 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 10.2 | עונה על שאלות התמצאות | אופן ביצוע ההערכה: מבקשים מהילד לומר את שמו המלא, את גילו ואת כתובתו . | הילד מבצע בהצלחה אם אומר את שמו המלא, את גילו ואת כתובתו | הדרכה בלבד. |
| 10.3 | קופץ על רגל אחת | אופן ביצוע ההערכה: נדרש מהילד לקפוץ 2-3 קפיצות על רגל אחת ברצף, מתוך 2–3 ניסיונות. ניתן להדגים במידת הצורך. יש לבחון ניסיון קפיצה על הרגל השנייה, אף שצפוי שתהיה שליטה טובה יותר ברגל אחת. הסבר: נבדקת מודעות הגוף ויכולת שיווי המשקל. ניתן לראות הבדלים באיכות היציבה לפי עדיפות צד (דומיננטיות). יכולות מוטוריות הולכות ומשתפרות. |
הילד מבצע בהצלחה אם נדרש מהילד לקפוץ 2-3 קפיצות על רגל אחת ברצף, מתוך 2–3 ניסיונות. | הפניה: בגיל 5 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 10.4 | הולך עקב בצד אגודל | אופן ביצוע ההערכה: מבקשים מהילד לצעוד בקו ישר עקב בצד אגודל לפנים, 4-7 צעדים, ב-2 מתוך 3 ניסיונות. ניתן להדגים.
הסבר: בצוע ההערכה צריך להיות ללא מאמץ יתר. לא נבדקת היכולת להליכה לאחור. עם הגיל נצפה שיפור ביכולות המוטוריות. בהמשך לקראת גיל 6 שנים תופיע יכולת גם לאחור. |
הילד מבצע בהצלחה אם הוא מצליח לצעוד בקו ישר עקב בצד אגודל לפנים, 4-7 צעדים, ב-2 מתוך 3 ניסיונות. | הפניה: בגיל 5 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 10.5 | מצייר דמות אדם | אופן ביצוע ההערכה: הילד יושב על כיסא ליד שולחן קטן סמוך להורה. הבודק/הורה מגיש לילד גיליון נייר ועפרון ומבקש לצייר דמות אדם. אין להדריך בעת ביצוע המשימה לחלקים חסרים.
הסבר: ציור איש משקף בין היתר את היכולת הגרפית, תפיסת היחסים במרחב ואת סכימת הגוף. יש לשים לב ליציבת הגוף בעת המשימה ואיכות הביצוע. |
הילד מבצע בהצלחה אם מצופה מהילד לצייר דמות אדם בעלת 6 איברים ברורים או יותר. | הפניה: בגיל 5 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 10.6 | מעתיק צורות גאומטריות: X, ומשולש | אופן ביצוע ההערכה: הילד יושב על כיסא ליד שולחן קטן סמוך להורה. הבודק/הורה מגיש לילד גיליון נייר ועפרון. הבודק/הורה מציג ציור של X ומשולש ומבקש מהילד להעתיק את הצורות.
הסבר: בגיל זה מצופה יד דומיננטית בציור, גזירה ועוד, ללא החלפת יד באמצע המטלה. |
הילד מבצע בהצלחה אם מצליח להעתיק X ו משולש. | הפניה: בגיל 5 וחצי שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. |
| 10.7 | משחק עם קבוצת השווים | אופן ביצוע ההערכה: דיווח מהילד ומההורה על משחק עם קבוצת השווים (מומלץ לפנות תחילה אל הילד).
הסבר: אבן דרך זו נבדקת פעם נוספת בגיל זה, כיוון שהמשחק והאינטראקציה עם קבוצת השווים עשויים להשתנות לאורך הזמן, חשוב לשוב ולבחון בגיל זה. |
הילד מבצע בהצלחה אם הוא משחק במשחק משותף עם ילדים, יוזם ומפתח משחקי דמיון וחיקוי. מסוגל להתרכז במשחקי קופסה. מכיר כללי משחק פשוטים. | הפניה: בגיל 5 שנים מופנה להערכת הרופא המטפל. |