כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מערך הטיפול התזונתי במנותחים בריאטריים - תוכנית מעקב לאחר ניתוח בריאטרי - Surveillance program after bariatric surgery"
מתוך ויקירפואה
תגית: mobile edit |
מ (removed Category:תזונה using HotCat) |
||
| (12 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{ | + | {{Sub Chapter |
| − | | | + | |Book=מערך הטיפול התזונתי במנותחים בריאטריים |
| − | | | + | |Chapter number=5 |
| + | |Sub Chapter number=2 | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|ניתוח בריאטרי}} | {{הרחבה|ניתוח בריאטרי}} | ||
| − | מחקרים אשר בוצעו | + | מחקרים אשר בוצעו מראים כי קיים מתאם בין רמת ההיענות למעקב רפואי לבין התוצאות הבתר-ניתוחיות (Postoperative), בהיבטים של [[ירידה במשקל]], תחלואה נלווית ל[[השמנה]] וסיבוכים ניתוחיים{{הערה|שם=הערה1|Sockalingam S, Cassin S, Hawa R, Khan A, Wnuk S, Jackson T, Okrainec A. Predictors of post- bariatric surgery appointment attendance: the role of relationship style. Obes Surg 2013;23(12): 2026-32.}}{{הערה|שם=הערה2|Moroshko I, Brennan L, O'Brien P. Predictors of attrition in bariatric aftercare: a systematic review of the literature. Obes Surg 2012; 22(10): 1640-7.}}. לאור העובדה כי שיעור לא זניח של המנותחים הבריאטריים (Bariatric) אינם נמצאים במעקב רפואי, ייתכן וקיימת הטיה מחקרית של יתרונות הניתוח המדווחים בספרות המקצועית{{הערה|שם=הערה3|Vidal P, Ramon JM, Goday A, Parri A, Crous X, Trillo L, Pera M, Grande L. Lack of adherence to follow-up visits after bariatric surgery: reasons and outcome. Obes Surg. 2014;24(2):179-83.}}. דיווחים מהספרות המקצועית מציגים הבדלים משמעותיים בשיעורי ההיענות של המטופלים הבריאטריים; קיימים דיווחים כי שיעור המנותחים שאינם עומדים במעקב הרפואי הנדרש לאחר הניתוח נע בין 3–63 אחוזים; ברם, מעט מאוד ידוע על הסיבות לכך{{הערה|שם=הערה2}}. |
| − | נמצא כי כאשר מטופלים הצליחו לעמוד בשגרת המעקבים לאחר הניתוח, הם איבדו משקל עודף רב יותר בהשוואה למטופלים שנשרו ממעקב{{הערה|שם=הערה1}} | + | נמצא כי כאשר מטופלים הצליחו לעמוד בשגרת המעקבים לאחר הניתוח, הם איבדו משקל עודף רב יותר בהשוואה למטופלים שנשרו ממעקב{{הערה|שם=הערה1}}{{הערה|שם=הערה4|Kim HJ, Madan A, Fenton-Lee D. Does Patient Compliance with Follow- up Influence Weight Loss After Gastric Bypass Surgery? A Systematic Review and Meta-Analysis. Obes Surg. 2014;4(4):647-51.}}. במטאנליזה (Meta-Analysis) של מחקרי עוקבה (Cohort) פרוספקטיביים (Prospective), בה נכללו 365 מנותחים, נבדק קשר זה ונמצא כי לאחר מעקב של שנה חלה ירידה משמעותית יותר באחוז מעודף המשקל, [(11.15%-1.68%,6.38% Excess Weight Loss (%EWL) (95% CI], כאשר החולים התמידו במעקב בתר - ניתוחי לעומת אלה שלא{{הערה|שם=הערה4}}. |
| − | גם מעקבים המתמקדים בשינוי התנהגותי בעלי השפעה על הצלחת הניתוח {{הערה|שם=הערה5|Rudolph A, Hilbert A. Post-operative behavioral management in bariatric surgery: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Obes Rev. 2013;14:292-302.6.}}. ממטאנליזה בה נכללו חמישה מחקרי Randomized Controlled Trials) RCT), שני מחקרים פרוספקטיבים ושמונה מחקרים רטרוספקטיביים (Retrospective), נמצא כי התערבות התנהגותית | + | גם מעקבים המתמקדים בשינוי התנהגותי בעלי השפעה על הצלחת הניתוח{{הערה|שם=הערה5|Rudolph A, Hilbert A. Post-operative behavioral management in bariatric surgery: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Obes Rev. 2013;14:292-302.6.}}. ממטאנליזה בה נכללו חמישה מחקרי Randomized Controlled Trials) RCT), שני מחקרים פרוספקטיבים ושמונה מחקרים רטרוספקטיביים (Retrospective), נמצא כי התערבות התנהגותית היא בעלת השפעה חיובית על הירידה במשקל לאחר הניתוח{{הערה|שם=הערה5}}. |
| − | + | נחקרות שיטות התנהגויות שונות בטיפול לאחר [[ניתוח בריאטרי]] (Bariatric surgery) בהן, [[טיפול התנהגותי קוגניטיבי]] (CBT, Cognitive Behavioral Therapy) וטיפול בקבלה ומחויבות (ACT, Acceptance and Commitment Therapy). התערבויות באמצעות CBT או ACT במטופלים לאחר ניתוח בריאטרי נמצאו כמסייעות בהתקפי אכילה, ויסות רגשי, אכילה רגשית וקבלה עצמית{{הערה|שם=הערה6|Weineland S, Arvidsson D, Kakoulidis TP, Dahl J. Acceptance and commitment therapy for bariatric surgery patients, a pilot RCT. Obes Res Clin Pract. 2012;6(1):e21-30.}}{{הערה|שם=הערה7|Leahey TM, Crowther JH, Irwin SR. A Cognitive-Behavioral Mindfulness GroupTherapy Intervention for the Treatment of Binge Eating in Bariatric Surgery Patients. Cogn Behav Pract. 2008;15(14): 364-75.}}{{הערה|שם=הערה8|Cassin SE, Sockalingam S, Wnuk S, Strimas R, Royal S, Hawa R, Parikh S. Cognitive Behavioral Therapy for Bariatric Surgery Patients: Preliminary Evidence for Feasibility, Acceptability, and Effectiveness. Cogn Behav Pract. 2013;20(4): 529-43.}}{{הערה|שם=הערה9|Abiles V, Abiles J, Rodriguez-Ruiz S, Luna V, Martin F, Gandara N, Fernandez-Santaella MC. Effectiveness of cognitive behavioral therapy on weight loss after two years of bariatric surgery in morbidly obese patients. Nutr Hosp. 2013; 28(4):1109-14.}}. עם זאת, יש צורך במחקרים נוספים הבוחנים את יעילות הטיפול ההתנהגותי בטווח הרחוק הן על שמירה על משקל והן על התנהגות האכילה של המטופלים. | |
| − | איגודי בריאות שונים בעולם מתייחסים להיבטים אליהם יש להתייחס במסגרת המעקב אחר המנותחים הבריאטריים ולתדירות המפגשים המומלצת בטווח הקצר והארוך לאחר הניתוח. על פי הנחיות "משרד הבריאות בישראל", יש לערוך מעקב אחר כל מנותח במרכז הבריאטרי המנתח או במסגרת רב תחומית בקהילה אשר הוכשרה לכך. בשנה הראשונה לאחר הניתוח יבוצעו לפחות 6 מפגשים אצל דיאטן/ית בריאטרי/ת בהם המטופל יקבל כלים להסתגלות לתזונה לאחר ניתוח וכלים לשינוי אורח חיים. מהשנה השנייה לאחר הניתוח יבוצעו לפחות | + | איגודי בריאות שונים בעולם מתייחסים להיבטים אליהם יש להתייחס במסגרת המעקב אחר המנותחים הבריאטריים ולתדירות המפגשים המומלצת בטווח הקצר והארוך לאחר הניתוח. על פי הנחיות "משרד הבריאות בישראל", יש לערוך מעקב אחר כל מנותח במרכז הבריאטרי המנתח או במסגרת רב תחומית בקהילה אשר הוכשרה לכך. בשנה הראשונה לאחר הניתוח יבוצעו לפחות 6 מפגשים אצל דיאטן/ית בריאטרי/ת בהם המטופל יקבל כלים להסתגלות לתזונה לאחר ניתוח וכלים לשינוי אורח חיים. מהשנה השנייה לאחר הניתוח יבוצעו לפחות 1–3 מפגשים בשנה (אישיים או מקוונים){{הערה|שם=הערה10|[[קווים מנחים לביצוע ניתוחים בריאטרים במבוגרים - חוזר משרד הבריאות]]}}. |
המעקבים לאחר ניתוח יכללו: | המעקבים לאחר ניתוח יכללו: | ||
*בדיקה כירורגית | *בדיקה כירורגית | ||
| − | * | + | *ייעוץ, הדרכה ומעקב על ידי דיאטנית מנוסה בתחום הניתוחים הבריאטריים |
*מעקב פסיכולוגי על ידי פסיכולוג קליני או עובדת סוציאלית באופן פרטני או קבוצתי | *מעקב פסיכולוגי על ידי פסיכולוג קליני או עובדת סוציאלית באופן פרטני או קבוצתי | ||
*מעקב על ידי רופא משפחה או אנדוקרינולוג (Endocrinologist) | *מעקב על ידי רופא משפחה או אנדוקרינולוג (Endocrinologist) | ||
*ייעוץ והמלצה בנושא חשיבות הפעילות הגופנית לאחר הניתוח | *ייעוץ והמלצה בנושא חשיבות הפעילות הגופנית לאחר הניתוח | ||
| − | + | האיגוד האמריקאי לניתוחים בריאטריים (ASMBS, American Society for Metabolic and Bariatric Surgery) מחלק את שגרת המעקבים לאחר הניתוח לשלושה שלבים שונים: מעקבים מוקדמים, מעקבי ביניים עד להגעה למצב יציב ומעקבים בהגעה למצב יציב{{הערה|שם=הערה11| Mechanick JI, Youdim A, Jones DB, et al; American Association of Clinical Endocrinologists; Obesity Society; American Society for Metabolic & Bariatric Surgery. Clinical practice guidelines for the perioperative nutritional, metabolic, and nonsurgical support of the bariatric surgery patient--2013 update: cosponsored by American Association of Clinical Endocrinologists, The Obesity Society, and American Society for Metabolic & Bariatric Surgery. Obesity. 2013;21:1:S1-27.}}. על פי האקדמיה לתזונה ודיאטטיקה ( Academy of Nutrition and Dietetics) יש לבצע מעקבים אצל דיאטנית במועדים הבאים: 2-1 שבועות לאחר הניתוח ו- 12,9,6,3,2,1 חודשים לאחר הניתוח ולאחר מכן בתדירות שנתית{{הערה|שם=הערה12|Snyer-Marlow, TaylorD, Lenhard MJ. Nutrition care for patients undergoing laparoscopic sleeve gastrctomy for weight loss. J Am Diet Assoc.2010; 110(4): 600-7.}}. על פי האיגוד השווייצרי לחקר השמנת יתר והפרעות מטאבוליות (SMOB, Swiss Society for the study of Morbid Obesity and metabolic disorders) המעקב התזונתי הכרחי בתדירות של 3 חודשים למשך השנה הראשונה מביצוע הניתוח על מנת להגביר את שליטה על כמות ואיכות המזון הנצרך, בשנה הראשונה, המעקב יתמקד במניעת סיבוכים הקשורים בניתוח ואילו במעקב לאחר חמש שנים יתמקד בשיפור באורח החיים{{הערה|שם=הערה13|Thibault R, Huber O, Azagury DE, Pichard C. Twelve key nutritional issues in bariatric surgery. Clin Nutr. 2015:S0261-5614(15)00070-9.}}. | |
| − | האיגוד האמריקאי לניתוחים בריאטריים (ASMBS, American Society for Metabolic and Bariatric Surgery) מחלק את שגרת המעקבים לאחר הניתוח לשלושה שלבים שונים: מעקבים מוקדמים, מעקבי ביניים עד להגעה למצב יציב ומעקבים בהגעה למצב יציב{{הערה|שם=הערה11| Mechanick JI, Youdim A, Jones DB, et al; American Association of Clinical Endocrinologists; Obesity Society; American Society for Metabolic & Bariatric Surgery. Clinical practice guidelines for the perioperative nutritional, metabolic, and nonsurgical support of the bariatric surgery patient--2013 update: cosponsored by American Association of Clinical Endocrinologists, The Obesity Society, and American Society for Metabolic & Bariatric Surgery. Obesity. 2013;21:1:S1-27.}}. על פי האקדמיה לתזונה ודיאטטיקה ( Academy of Nutrition and Dietetics) יש לבצע מעקבים אצל דיאטנית במועדים הבאים: 2-1 שבועות לאחר הניתוח ו- 12,9,6,3,2,1 חודשים לאחר הניתוח ולאחר מכן בתדירות שנתית {{הערה|שם=הערה12|Snyer-Marlow, TaylorD, Lenhard MJ. Nutrition care for patients undergoing laparoscopic sleeve gastrctomy for weight loss. J Am Diet Assoc.2010; 110(4): 600-7.}}. על פי האיגוד | ||
==המלצות ודגשים למעקב בטווח הקצר והארוך לאחר הניתוח== | ==המלצות ודגשים למעקב בטווח הקצר והארוך לאחר הניתוח== | ||
| + | בחודש הראשון לאחר הניתוח יושם דגש על הדרכה וליווי המטופל בביצוע ה[[דיאטה]] הרב שלבית, תוך הדרכה למניעה והתמודדות עם סימפטומים (Symptoms) אופייניים לאחר הניתוח כגון אי סדירות במערכת העיכול, [[בחילות]] ועוד{{הערה|שם=הערה11}}{{הערה|שם=הערה14|Heber D, Greenway FL, Kaplan LM, et al. Endocrine and nutritional management of the post-bariatric surgery patient: an Endocrine Society Clinical Practice Guideline. J Clin Endocrinol Metab. 2010;95(11):4823-43.}}. בהמשך, המעקב אחר המטופל יתמקד במניעת סיבוכים מסכני חיים הקשורים לניתוח הן מבחינה כירורגית והן מבחינה תזונתית ומטאבולית (Metabolic), תוך ניטור הירידה במשקל, ניטור מדדים הקשורים באיזון רמות ה[[סוכר]], [[פרופיל שומנים|פרופיל השומנים]], סטטוס [[בדיקות ויטמינים|ויטמינים]] ומינרלים ובריאות העצם{{הערה|שם=הערה10}}{{הערה|שם=הערה11}}{{הערה|שם=הערה14}}. כמו כן, המעקב ארוך הטווח יתמקד בהיענות המטופל להנחיות התזונתיות וההתנהגותיות ובשיפור איכות החיים, תוך עידוד השמירה על אכילה בריאה ו[[פעילות גופנית]]{{הערה|שם=הערה11}}{{הערה|שם=הערה13}}{{הערה|שם=הערה14}} והשתתפות בקבוצות תמיכה{{הערה|שם=הערה11}}{{הערה|שם=הערה14}}. פירוט הדגשים לטיפול במסגרת מעקב קצר וארוך טווח לאחר ניתוח בריאטרי מסוכם בטבלה 1. פירוט בדיקות המעבדה הנדרשות ותדירותן מובא בערך "[[מערך הטיפול התזונתי במנותחים בריאטריים - תוכנית מעקב בדיקות מעבדה לאחר ניתוח בריאטרי|תוכנית מעקב בדיקות מעבדה לאחר ניתוח בריאטרי]]". | ||
| − | + | למרות ההשפעה המיטיבה של תהליך הירידה במשקל לאחר הניתוח על פרופיל השומנים, לא מומלץ להפסיק טיפול תרופתי ב[[הפרעה בשומני הדם|דיסליפידמיה]] (Dyslipidemia) עד לאינדיקציה (Indication) מוכחת בבדיקות הדם{{הערה|שם=הערה11}}{{הערה|שם=הערה14}}. בנוכחות גורמי סיכון ו/או ממצאים קליניים המתאימים לחסר ב-[[ויטמין B1|Thiamine]]{{כ}} (B1), כגון: פגיעה נוירולוגית, [[הקאות]] ממושכות, ירידה מהירה מידי במשקל ו[[אלכוהוליזם]], מומלץ לבצע בדיקה של רמות ה-Thiamine בדם ומתן תוסף ה-Thiamine המניעתי עוד טרם קבלת התוצאות. חסרים פחות נפוצים שמומלץ לבדוק בנוכחות ממצאים קליניים ייחודיים הם [[נחושת]], [[אבץ]] ו-[[Selenium]], בעיקר לאחר [[ניתוח בריאטרי|מעקף קיבה]] (Gastric bypass) ו[[ניתוח בריאטרי - Bariatric surgery#ניתוח הטיה של המרה והלבלב עם מעקף תריסריון - Biliopancreatic Diversion with Duodenal Switch, BPDDS|מעקף תריסריון]] (Duodenal bypass) המערבים מנגנון של [[תת ספיגה לאחר ניתוח|תת ספיגה]]{{הערה|שם=הערה11}}. | |
| − | |||
| − | למרות ההשפעה המיטיבה של תהליך הירידה במשקל לאחר הניתוח על פרופיל השומנים, לא מומלץ להפסיק טיפול תרופתי ב[[הפרעה בשומני הדם|דיסליפידמיה]] ( | ||
| − | |||
| − | |||
| + | ;טבלה 1 - דגשים במערך תוכנית המעקב לאחר ניתוח בריאטרי, סוכם ונערך מתוך המקורות{{הערה|שם=הערה10}}{{הערה|שם=הערה11}}{{הערה|שם=הערה13}}{{הערה|שם=הערה14}} | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
| שורה 37: | שורה 35: | ||
! תקופת מעקב !! דגשים ומדדים | ! תקופת מעקב !! דגשים ומדדים | ||
|- | |- | ||
| − | | מעקב בחודש הראשון לאחר הניתוח | + | | מעקב בחודש הראשון לאחר הניתוח |
| − | | | + | | |
*ניטור קצב הירידה במשקל | *ניטור קצב הירידה במשקל | ||
*לווי המטופל בהתקדמות הדרגתית בדיאטה רב שלבית | *לווי המטופל בהתקדמות הדרגתית בדיאטה רב שלבית | ||
*עידוד בחירת סוגי מזונות ושתייה המתאימים לקידום ירידה במשקל | *עידוד בחירת סוגי מזונות ושתייה המתאימים לקידום ירידה במשקל | ||
*התאמת תוספים לסטטוס התזונתי ולסוג הניתוח | *התאמת תוספים לסטטוס התזונתי ולסוג הניתוח | ||
| − | *ניטור גלוקוז במטופלים הסוכרתיים או אלה הסובלים מסימפטומים של [[היפוגליקמיה]] (Hypoglycemia) | + | *ניטור [[גלוקוז]] (Glucose) במטופלים הסוכרתיים או אלה הסובלים מסימפטומים של [[היפוגליקמיה]] (Hypoglycemia) |
| − | *טיפול והדרכת המטופל בהתאם לתלונות ותסמינים ספציפיים כגון בחילות או הקאות, אי סדירויות בפעילות מעיים, [[אי סבילות ללקטוז]] (Lactose intolerance), [[תסמונת ההצפה]] (Dumping syndrome) וכדומה | + | *טיפול והדרכת המטופל בהתאם לתלונות ותסמינים ספציפיים כגון בחילות או [[הקאות]], אי סדירויות בפעילות מעיים, [[אי סבילות ללקטוז]] (Lactose intolerance), [[תסמונת ההצפה]] (Dumping syndrome) וכדומה |
|- | |- | ||
| − | | מעקב בטווח הארוך לאחר הניתוח | + | | מעקב בטווח הארוך לאחר הניתוח |
| | | | ||
*מדידת משקל הגוף ורמת הירידה במשקל בכל פגישה | *מדידת משקל הגוף ורמת הירידה במשקל בכל פגישה | ||
| שורה 63: | שורה 61: | ||
*[[ברזל]], [[טרנספרין]] (Transferin), [[פריטין]] (Ferritin) | *[[ברזל]], [[טרנספרין]] (Transferin), [[פריטין]] (Ferritin) | ||
*[[חומצה פולית]] (Folic acid) | *[[חומצה פולית]] (Folic acid) | ||
| − | *[[ויטמין B12]] (אחת ל 6 חודשים) | + | *[[ויטמין B12|ויטמין B<sub>12</sub>]] (אחת ל 6 חודשים) |
*[[חומצה מתיל מלונית|Methylmalonic Acid]] ו- [[הומוציסטאין|Homocysteine]] במידת הצורך | *[[חומצה מתיל מלונית|Methylmalonic Acid]] ו- [[הומוציסטאין|Homocysteine]] במידת הצורך | ||
| − | *ויטמין | + | *ויטמין B<sub>1</sub> ({{כ}}Thiamine) - בנוכחות גורמי סיכון ו/או ממצאים קליניים לחסר |
| − | *[[ויטמין A]] - אחת ל- | + | *[[ויטמין A]] - אחת ל-6–12 חודשים לאחר מעקף קיבה/תריסריון |
*ויטמינים מסיסי שומן [[ויטמין E|E]]{{כ}}/[[ויטמין K|K]] - לאחר מעקף תריסריון בלבד | *ויטמינים מסיסי שומן [[ויטמין E|E]]{{כ}}/[[ויטמין K|K]] - לאחר מעקף תריסריון בלבד | ||
|- | |- | ||
| {{רווח קשיח}}|| בריאות העצם: | | {{רווח קשיח}}|| בריאות העצם: | ||
*[[צפיפות עצם]] (DEXA, Dual X-ray Absorptiometry): לפני הניתוח ושנתיים לאחריו או פעם בשנה עד להגעה למצב יציב | *[[צפיפות עצם]] (DEXA, Dual X-ray Absorptiometry): לפני הניתוח ושנתיים לאחריו או פעם בשנה עד להגעה למצב יציב | ||
| − | *הפרשת [[סידן]] (Calcium) בשתן | + | *הפרשת [[סידן]] (Calcium) בשתן ל־24 שעות: כל 6 חודשים ולאחר מכן בתדירות שנתית |
*בדיקות דם, כל 6 חודשים: | *בדיקות דם, כל 6 חודשים: | ||
:*[[ויטמין D]] | :*[[ויטמין D]] | ||
| שורה 79: | שורה 77: | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | + | <blockquote> | |
| − | <blockquote> | + | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} |
| − | |||
| − | |||
| − | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
| − | |||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | [[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | ||
[[קטגוריה:כירורגיה]] | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
[[קטגוריה:ניירות עמדה - עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל]] | [[קטגוריה:ניירות עמדה - עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל]] | ||
| − | |||
גרסה אחרונה מ־09:38, 15 במרץ 2024
מערך הטיפול התזונתי במנותחים בריאטריים - נייר עמדה
מאת עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – ניתוח בריאטרי
מחקרים אשר בוצעו מראים כי קיים מתאם בין רמת ההיענות למעקב רפואי לבין התוצאות הבתר-ניתוחיות (Postoperative), בהיבטים של ירידה במשקל, תחלואה נלווית להשמנה וסיבוכים ניתוחיים[1][2]. לאור העובדה כי שיעור לא זניח של המנותחים הבריאטריים (Bariatric) אינם נמצאים במעקב רפואי, ייתכן וקיימת הטיה מחקרית של יתרונות הניתוח המדווחים בספרות המקצועית[3]. דיווחים מהספרות המקצועית מציגים הבדלים משמעותיים בשיעורי ההיענות של המטופלים הבריאטריים; קיימים דיווחים כי שיעור המנותחים שאינם עומדים במעקב הרפואי הנדרש לאחר הניתוח נע בין 3–63 אחוזים; ברם, מעט מאוד ידוע על הסיבות לכך[2].
נמצא כי כאשר מטופלים הצליחו לעמוד בשגרת המעקבים לאחר הניתוח, הם איבדו משקל עודף רב יותר בהשוואה למטופלים שנשרו ממעקב[1][4]. במטאנליזה (Meta-Analysis) של מחקרי עוקבה (Cohort) פרוספקטיביים (Prospective), בה נכללו 365 מנותחים, נבדק קשר זה ונמצא כי לאחר מעקב של שנה חלה ירידה משמעותית יותר באחוז מעודף המשקל, [(11.15%-1.68%,6.38% Excess Weight Loss (%EWL) (95% CI], כאשר החולים התמידו במעקב בתר - ניתוחי לעומת אלה שלא[4].
גם מעקבים המתמקדים בשינוי התנהגותי בעלי השפעה על הצלחת הניתוח[5]. ממטאנליזה בה נכללו חמישה מחקרי Randomized Controlled Trials) RCT), שני מחקרים פרוספקטיבים ושמונה מחקרים רטרוספקטיביים (Retrospective), נמצא כי התערבות התנהגותית היא בעלת השפעה חיובית על הירידה במשקל לאחר הניתוח[5].
נחקרות שיטות התנהגויות שונות בטיפול לאחר ניתוח בריאטרי (Bariatric surgery) בהן, טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT, Cognitive Behavioral Therapy) וטיפול בקבלה ומחויבות (ACT, Acceptance and Commitment Therapy). התערבויות באמצעות CBT או ACT במטופלים לאחר ניתוח בריאטרי נמצאו כמסייעות בהתקפי אכילה, ויסות רגשי, אכילה רגשית וקבלה עצמית[6][7][8][9]. עם זאת, יש צורך במחקרים נוספים הבוחנים את יעילות הטיפול ההתנהגותי בטווח הרחוק הן על שמירה על משקל והן על התנהגות האכילה של המטופלים.
איגודי בריאות שונים בעולם מתייחסים להיבטים אליהם יש להתייחס במסגרת המעקב אחר המנותחים הבריאטריים ולתדירות המפגשים המומלצת בטווח הקצר והארוך לאחר הניתוח. על פי הנחיות "משרד הבריאות בישראל", יש לערוך מעקב אחר כל מנותח במרכז הבריאטרי המנתח או במסגרת רב תחומית בקהילה אשר הוכשרה לכך. בשנה הראשונה לאחר הניתוח יבוצעו לפחות 6 מפגשים אצל דיאטן/ית בריאטרי/ת בהם המטופל יקבל כלים להסתגלות לתזונה לאחר ניתוח וכלים לשינוי אורח חיים. מהשנה השנייה לאחר הניתוח יבוצעו לפחות 1–3 מפגשים בשנה (אישיים או מקוונים)[10].
המעקבים לאחר ניתוח יכללו:
- בדיקה כירורגית
- ייעוץ, הדרכה ומעקב על ידי דיאטנית מנוסה בתחום הניתוחים הבריאטריים
- מעקב פסיכולוגי על ידי פסיכולוג קליני או עובדת סוציאלית באופן פרטני או קבוצתי
- מעקב על ידי רופא משפחה או אנדוקרינולוג (Endocrinologist)
- ייעוץ והמלצה בנושא חשיבות הפעילות הגופנית לאחר הניתוח
האיגוד האמריקאי לניתוחים בריאטריים (ASMBS, American Society for Metabolic and Bariatric Surgery) מחלק את שגרת המעקבים לאחר הניתוח לשלושה שלבים שונים: מעקבים מוקדמים, מעקבי ביניים עד להגעה למצב יציב ומעקבים בהגעה למצב יציב[11]. על פי האקדמיה לתזונה ודיאטטיקה ( Academy of Nutrition and Dietetics) יש לבצע מעקבים אצל דיאטנית במועדים הבאים: 2-1 שבועות לאחר הניתוח ו- 12,9,6,3,2,1 חודשים לאחר הניתוח ולאחר מכן בתדירות שנתית[12]. על פי האיגוד השווייצרי לחקר השמנת יתר והפרעות מטאבוליות (SMOB, Swiss Society for the study of Morbid Obesity and metabolic disorders) המעקב התזונתי הכרחי בתדירות של 3 חודשים למשך השנה הראשונה מביצוע הניתוח על מנת להגביר את שליטה על כמות ואיכות המזון הנצרך, בשנה הראשונה, המעקב יתמקד במניעת סיבוכים הקשורים בניתוח ואילו במעקב לאחר חמש שנים יתמקד בשיפור באורח החיים[13].
המלצות ודגשים למעקב בטווח הקצר והארוך לאחר הניתוח
בחודש הראשון לאחר הניתוח יושם דגש על הדרכה וליווי המטופל בביצוע הדיאטה הרב שלבית, תוך הדרכה למניעה והתמודדות עם סימפטומים (Symptoms) אופייניים לאחר הניתוח כגון אי סדירות במערכת העיכול, בחילות ועוד[11][14]. בהמשך, המעקב אחר המטופל יתמקד במניעת סיבוכים מסכני חיים הקשורים לניתוח הן מבחינה כירורגית והן מבחינה תזונתית ומטאבולית (Metabolic), תוך ניטור הירידה במשקל, ניטור מדדים הקשורים באיזון רמות הסוכר, פרופיל השומנים, סטטוס ויטמינים ומינרלים ובריאות העצם[10][11][14]. כמו כן, המעקב ארוך הטווח יתמקד בהיענות המטופל להנחיות התזונתיות וההתנהגותיות ובשיפור איכות החיים, תוך עידוד השמירה על אכילה בריאה ופעילות גופנית[11][13][14] והשתתפות בקבוצות תמיכה[11][14]. פירוט הדגשים לטיפול במסגרת מעקב קצר וארוך טווח לאחר ניתוח בריאטרי מסוכם בטבלה 1. פירוט בדיקות המעבדה הנדרשות ותדירותן מובא בערך "תוכנית מעקב בדיקות מעבדה לאחר ניתוח בריאטרי".
למרות ההשפעה המיטיבה של תהליך הירידה במשקל לאחר הניתוח על פרופיל השומנים, לא מומלץ להפסיק טיפול תרופתי בדיסליפידמיה (Dyslipidemia) עד לאינדיקציה (Indication) מוכחת בבדיקות הדם[11][14]. בנוכחות גורמי סיכון ו/או ממצאים קליניים המתאימים לחסר ב-Thiamine (B1), כגון: פגיעה נוירולוגית, הקאות ממושכות, ירידה מהירה מידי במשקל ואלכוהוליזם, מומלץ לבצע בדיקה של רמות ה-Thiamine בדם ומתן תוסף ה-Thiamine המניעתי עוד טרם קבלת התוצאות. חסרים פחות נפוצים שמומלץ לבדוק בנוכחות ממצאים קליניים ייחודיים הם נחושת, אבץ ו-Selenium, בעיקר לאחר מעקף קיבה (Gastric bypass) ומעקף תריסריון (Duodenal bypass) המערבים מנגנון של תת ספיגה[11].
| תקופת מעקב | דגשים ומדדים |
|---|---|
| מעקב בחודש הראשון לאחר הניתוח |
|
| מעקב בטווח הארוך לאחר הניתוח |
|
בדיקות דם שגרתיות יבוצעו אחת ל-3 חודשים בשנה הראשונה, אחת ל-6 חודשים בשנה השנייה ואחת לשנה במהלך החיים:
| |
| מדדי סוכרת - גלוקוז בדם, המוגלובין מסוכרר (Hemoglobin A1C) וסיבוכי סוכרת | |
| פרופיל ליפידים | |
סטטוס ויטמינים ומינרלים:
| |
בריאות העצם:
|
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 Sockalingam S, Cassin S, Hawa R, Khan A, Wnuk S, Jackson T, Okrainec A. Predictors of post- bariatric surgery appointment attendance: the role of relationship style. Obes Surg 2013;23(12): 2026-32.
- ↑ 2.0 2.1 Moroshko I, Brennan L, O'Brien P. Predictors of attrition in bariatric aftercare: a systematic review of the literature. Obes Surg 2012; 22(10): 1640-7.
- ↑ Vidal P, Ramon JM, Goday A, Parri A, Crous X, Trillo L, Pera M, Grande L. Lack of adherence to follow-up visits after bariatric surgery: reasons and outcome. Obes Surg. 2014;24(2):179-83.
- ↑ 4.0 4.1 Kim HJ, Madan A, Fenton-Lee D. Does Patient Compliance with Follow- up Influence Weight Loss After Gastric Bypass Surgery? A Systematic Review and Meta-Analysis. Obes Surg. 2014;4(4):647-51.
- ↑ 5.0 5.1 Rudolph A, Hilbert A. Post-operative behavioral management in bariatric surgery: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Obes Rev. 2013;14:292-302.6.
- ↑ Weineland S, Arvidsson D, Kakoulidis TP, Dahl J. Acceptance and commitment therapy for bariatric surgery patients, a pilot RCT. Obes Res Clin Pract. 2012;6(1):e21-30.
- ↑ Leahey TM, Crowther JH, Irwin SR. A Cognitive-Behavioral Mindfulness GroupTherapy Intervention for the Treatment of Binge Eating in Bariatric Surgery Patients. Cogn Behav Pract. 2008;15(14): 364-75.
- ↑ Cassin SE, Sockalingam S, Wnuk S, Strimas R, Royal S, Hawa R, Parikh S. Cognitive Behavioral Therapy for Bariatric Surgery Patients: Preliminary Evidence for Feasibility, Acceptability, and Effectiveness. Cogn Behav Pract. 2013;20(4): 529-43.
- ↑ Abiles V, Abiles J, Rodriguez-Ruiz S, Luna V, Martin F, Gandara N, Fernandez-Santaella MC. Effectiveness of cognitive behavioral therapy on weight loss after two years of bariatric surgery in morbidly obese patients. Nutr Hosp. 2013; 28(4):1109-14.
- ↑ 10.0 10.1 10.2 קווים מנחים לביצוע ניתוחים בריאטרים במבוגרים - חוזר משרד הבריאות
- ↑ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 11.5 11.6 11.7 Mechanick JI, Youdim A, Jones DB, et al; American Association of Clinical Endocrinologists; Obesity Society; American Society for Metabolic & Bariatric Surgery. Clinical practice guidelines for the perioperative nutritional, metabolic, and nonsurgical support of the bariatric surgery patient--2013 update: cosponsored by American Association of Clinical Endocrinologists, The Obesity Society, and American Society for Metabolic & Bariatric Surgery. Obesity. 2013;21:1:S1-27.
- ↑ Snyer-Marlow, TaylorD, Lenhard MJ. Nutrition care for patients undergoing laparoscopic sleeve gastrctomy for weight loss. J Am Diet Assoc.2010; 110(4): 600-7.
- ↑ 13.0 13.1 13.2 Thibault R, Huber O, Azagury DE, Pichard C. Twelve key nutritional issues in bariatric surgery. Clin Nutr. 2015:S0261-5614(15)00070-9.
- ↑ 14.0 14.1 14.2 14.3 14.4 14.5 Heber D, Greenway FL, Kaplan LM, et al. Endocrine and nutritional management of the post-bariatric surgery patient: an Endocrine Society Clinical Practice Guideline. J Clin Endocrinol Metab. 2010;95(11):4823-43.