כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "דף הנחיה למטופל לטיפול אנטיביוטי מניעתי לפני טיפולי שיניים - Antibiotic prophylaxis prior to dental procedures"
מתוך ויקירפואה
(←רקע) |
|||
| (18 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{הרחבה|טיפול אנטיביוטי מניעתי}} | + | {{מחלה |
| − | בעבר הונחה כל מטופל עם [[רשרוש בלב]] לקבל [[טיפול אנטיביוטי מניעתי]] לפני טיפולי שיניים. ההמלצות האלו התרככו וחודדו עם הזמן, ובעדכון | + | |תמונה=Dentistry.jpg |
| + | |כיתוב תמונה= | ||
| + | |שם עברי= דף הנחיה למטופל לטיפול אנטיביוטי מניעתי לפני טיפולי שיניים | ||
| + | |שם לועזי= Antibiotic prophylaxis prior to dental procedures | ||
| + | |שמות נוספים= | ||
| + | |ICD-10= | ||
| + | |ICD-9= | ||
| + | |MeSH= | ||
| + | |יוצר הערך= [[משתמש:אלן הורוביץ|ד"ר אלן הורוביץ]] | ||
| + | |אחראי הערך= | ||
| + | }} | ||
| + | {{הרחבה|ערכים=[[טיפול אנטיביוטי מניעתי]], [[דלקת פנים הלב]]}} | ||
| + | בעבר הונחה כל מטופל עם [[רשרוש בלב]] לקבל [[טיפול אנטיביוטי מניעתי]] לפני טיפולי שיניים. ההמלצות האלו התרככו וחודדו עם הזמן, ובעדכון מדצמבר 2016, רק חולים בעלי [[מומי לב]] או פגם מסתמי משמעותיים ביותר עדיין חייבים בטיפול אנטיביוטי מניעתי. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
| + | השכבה הפנימית של הלב וכלי הדם היא חלקה ועמידה יחסית לאפשרות של [[זיהום]]. בנוסף, הזרימה תחת לחץ גבוה במחזורי הדם לא מאפשרת לחיידקים ושלל מחוללים אחרים כגון פטריות להיאחז בקלות בתאי פנים הלב. כך ש[[דלקת זיהומית של פנים הלב]] (Infective endocarditis) היא היארעות נדירה, אך בעלת השלכות קשות כגון [[אי ספיקת לב חדה]], ועלולה להסתיים במוות ללא טיפול מתאים. | ||
| − | + | כל פגם מבני, לרבות במסתמי הלב, מחליש את קווי ההגנה של פנים הלב מול חדירת חיידקים לזרם הדם. חדירות כאלו מתקיימות במינון קטן ובאופן זמני, על בסיס יומיומי. לאחר רוב סוגי טיפולי שיניים, חיידקים השייכים לחלל הפה, רובם לא מאוד תוקפניים, מגיעים לזרם הדם הכללי. | |
| − | + | לכן הוחלט בעבר על ידי האיגודים הקרדיולוגיים ברחבי העולם למזער את הסיכון, מה שהוביל לפרסום המלצות גורפות על הצורך בטיפול אנטיביוטי מניעתי לפני טיפולי שיניים ועוד כמה פרוצדורות, על רקע כל שינוי אפילו שולי במבנה הלב או של המסתמים. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | בעקבות תוצאות מחקרים חלו שינויים בהנחיות האלו. | |
| − | + | *תוצאות ממחקרים המראים שהטיפול האנטיביוטי המניעתי הצליח למנוע מעט מאוד מקרי דלקת פנים הלב, וברובם רק בקרב חולים בעלי הסיכון הגבוה ביותר | |
| − | + | * צחצוח שיניים פשוט, שימוש בחוט דנטלי וכדומה מוביל לחדירה זמנית של חיידקים מחלל הפה לזרם הדם. על אותו עיקרון, גם [[לידה רגילה]] | |
| − | + | *אוכלוסיית חולי דלקת פנים הלב השתנתה, מחולים צעירים עם מסתמים אשר נפגעו מ[[קדחת שיגרונית]] לאחר [[דלקת שקדים]], לאוכלוסייה מבוגרת יותר, עם שינויים ניווניים במבנה הלב והמסתמים, הקשורים לגיל או ל[[אירועי לב]] | |
| + | *הקבוצה המובילה של חולי דלקת פנים הלב, מורכבת ממטופלים אשר נחשפו לחיידקים אלימים במהלך אשפוזם בתוך כותלי בית החולים, או מטופלים שעברו פעולות זעיר פולשניות בעזרת צנתרים, לדוגמה [[צנתור לב - Heart Catheterization|צנתור לב]], [[השתלת קוצב לב]] וחולים אונקולוגיים להם הוחדר מתחת לעור מתקן שער לווריד מרכזי | ||
| + | *החיידק המוביל היום בדלקת פנים הלב מגיע מהעור וכמעט ולא מחלל הפה, שיניים וחניכיים | ||
| + | * קיים חשש משימוש יתר באנטיביוטיקה במסגרת מניעת דלקת פנים הלב, והיווצרות חיידקים עמידים אצל אותו מטופל, שחדירתם לזרם הדם עלולה להיות מסוכנת על אחת כמה וכמה | ||
| − | + | לאור הסיבות לעיל, הוחלפו ההנחיות של איגודי הקרדיולוגים האירופאים ואמריקאים כאחד בשנת 2007, ועל רופאי המשפחה, רופאי שיניים ושינניות להתעדכן בהתאם. בממלכה המאוחדת (אנגליה) לקחו את העניין צעד קדימה ובחרו להמליץ באופן גורף כנגד כל טיפול אנטיביוטי מניעתי, ותוצאות החלטה זו נמצאות תחת מעקב צמוד. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==המלצות אופרטיביות בישראל לקבלת טיפול מניעתי נכון ל-2016== | ==המלצות אופרטיביות בישראל לקבלת טיפול מניעתי נכון ל-2016== | ||
| + | המלצות האלו חלות על כל קבוצות גיל, כולל ילדים. | ||
| + | |||
| + | ===יש צורך בטיפול מניעתי=== | ||
| + | *מטופלים בסיכון גבוה ביותר: | ||
| + | :*חולים שלקו בעבר בדלקת פנים הלב זיהומית | ||
| + | :*חולים עם מסתם שהוחלף במסתם תותב | ||
| + | :*חולים עם מום לב מורכב כחלוני (קריא, הזקוקים לחמצן) וטרם עברו תיקון ניתוחי, וגם בחצי שנה לאחר הניתוח לתיקון המום | ||
| + | *לפני עקירת שן, טיפול שורש, ניתוחים בחלל הפה וטיפול שיננית | ||
| + | |||
| + | ===אין צורך בטיפול מניעתי=== | ||
| + | *אצל מטופלים בסיכון נמוך עד בינוני, שזה המצב ברוב מקרי אוושה או שינוי מבני, לדוגמה אי סגירה של המחיצה הבין עלייתית או חדרית, אין יותר צורך בטיפול מניעתי, וזאת בניגוד להנחיות הקודמות משנת 1997. | ||
| + | |||
| + | :;לא זקוקים בכלל לטיפול מניעתי: | ||
| + | :*מטופלים בעלי [[קוצב לב]] או [[דפיברילטור]] מושתל | ||
| + | :*חולי [[מחלת לב כלילית]] אשר טופלו בצנתור, עם או בלי החדרת תומכן (קפיץ) וחולים שעברו ניתוח מעקפים | ||
| + | :*נשים הרות לקראת לידה רגילה או [[ניתוח קיסרי - Caesarean section|ניתוח קיסרי]] | ||
| + | :*נשים עם שתלים בשדיים | ||
| + | :*מטופלים אורתופדיים שעברו [[החלפת מפרק]], כגון ירך או ברך | ||
| + | *לפני פעולות אנדוסקופיות של מערכת העיכול ודרכי השתן, כגון [[גסטרוסקופיה]], [[קולונוסקופיה - Colonoscopy|קולונוסקופיה]] או [[ציסטוסקופיה]], אין יותר צורך בטיפול מניעתי, בניגוד להנחיות הקודמות משנת 1997 | ||
| + | |||
| + | בכל מקרה, רצוי שרופאי משפחה ורופאי שיניים יקבלו המלצה פרטנית ועדכנית מקרדיולוג לגבי כל מטופל בעל אוושת לב או ממצא כלשהו בבדיקת אקו לב. | ||
| + | |||
| + | במיוחד מול פגמים שכיחים יחסית כגון צניחת מסתם מיטרלי, מסתם אאורטלי דו-עלי. | ||
| + | |||
| + | מעבר להמלצות על טיפול אנטיביוטי מניעתי, רצוי מאוד לטפל באופן מיידי בכל בעיית שיניים קיימת, ולבקר כל חצי שנה אצל שיננית. השימוש בחוט דנטלי ושלל אביזרי עזר מומלץ למניעת היווצרות פלאק דנטלי עתיר חיידקים מסביב לשיניים וחניכיים. | ||
| + | |||
| + | משתמשים ב[[סמים]] בהזרקה לווריד מהווים קבוצה ייחודית אשר נמצאת בסיכון גבוה מאוד לדלקת פנים הלב. מתקבלים יותר ויותר דיווחים על פגיעה זיהומית במסתמי הלב כתוצאה מקעקועים או מ-Piercing. | ||
| + | |||
| + | לגבי סוגי האנטיביוטיקה המומלצים, מינון ומשך הטיפול והרחבה בנושא, ראו [[טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני טיפולי שיניים במטופלים עם מומי לב מולדים]]. | ||
| + | |||
| + | ==ביבליוגרפיה== | ||
| + | <div class="mw-content-ltr"> | ||
| + | *Wilson W, Taubert KA, Gewitz M, Lockhart PB, Baddour LM, Levison M, et al. Prevention of infective endocarditis: guidelines from the American Heart Association. Circulation. 2007 Oct 9. 116(15):1736-54 | ||
| + | </div> | ||
| + | |||
| + | {{ייחוס|[[משתמש:אלן הורוביץ|ד"ר אלן הורוביץ]] - מומחה בתחום רפואת משפחה}} | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:רפואת הפה והשיניים]] | ||
גרסה אחרונה מ־07:08, 30 במאי 2023
| דף הנחיה למטופל לטיפול אנטיביוטי מניעתי לפני טיפולי שיניים | ||
|---|---|---|
| Antibiotic prophylaxis prior to dental procedures | ||
| ||
| יוצר הערך | ד"ר אלן הורוביץ | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – טיפול אנטיביוטי מניעתי, דלקת פנים הלב
בעבר הונחה כל מטופל עם רשרוש בלב לקבל טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני טיפולי שיניים. ההמלצות האלו התרככו וחודדו עם הזמן, ובעדכון מדצמבר 2016, רק חולים בעלי מומי לב או פגם מסתמי משמעותיים ביותר עדיין חייבים בטיפול אנטיביוטי מניעתי.
רקע
השכבה הפנימית של הלב וכלי הדם היא חלקה ועמידה יחסית לאפשרות של זיהום. בנוסף, הזרימה תחת לחץ גבוה במחזורי הדם לא מאפשרת לחיידקים ושלל מחוללים אחרים כגון פטריות להיאחז בקלות בתאי פנים הלב. כך שדלקת זיהומית של פנים הלב (Infective endocarditis) היא היארעות נדירה, אך בעלת השלכות קשות כגון אי ספיקת לב חדה, ועלולה להסתיים במוות ללא טיפול מתאים.
כל פגם מבני, לרבות במסתמי הלב, מחליש את קווי ההגנה של פנים הלב מול חדירת חיידקים לזרם הדם. חדירות כאלו מתקיימות במינון קטן ובאופן זמני, על בסיס יומיומי. לאחר רוב סוגי טיפולי שיניים, חיידקים השייכים לחלל הפה, רובם לא מאוד תוקפניים, מגיעים לזרם הדם הכללי.
לכן הוחלט בעבר על ידי האיגודים הקרדיולוגיים ברחבי העולם למזער את הסיכון, מה שהוביל לפרסום המלצות גורפות על הצורך בטיפול אנטיביוטי מניעתי לפני טיפולי שיניים ועוד כמה פרוצדורות, על רקע כל שינוי אפילו שולי במבנה הלב או של המסתמים.
בעקבות תוצאות מחקרים חלו שינויים בהנחיות האלו.
- תוצאות ממחקרים המראים שהטיפול האנטיביוטי המניעתי הצליח למנוע מעט מאוד מקרי דלקת פנים הלב, וברובם רק בקרב חולים בעלי הסיכון הגבוה ביותר
- צחצוח שיניים פשוט, שימוש בחוט דנטלי וכדומה מוביל לחדירה זמנית של חיידקים מחלל הפה לזרם הדם. על אותו עיקרון, גם לידה רגילה
- אוכלוסיית חולי דלקת פנים הלב השתנתה, מחולים צעירים עם מסתמים אשר נפגעו מקדחת שיגרונית לאחר דלקת שקדים, לאוכלוסייה מבוגרת יותר, עם שינויים ניווניים במבנה הלב והמסתמים, הקשורים לגיל או לאירועי לב
- הקבוצה המובילה של חולי דלקת פנים הלב, מורכבת ממטופלים אשר נחשפו לחיידקים אלימים במהלך אשפוזם בתוך כותלי בית החולים, או מטופלים שעברו פעולות זעיר פולשניות בעזרת צנתרים, לדוגמה צנתור לב, השתלת קוצב לב וחולים אונקולוגיים להם הוחדר מתחת לעור מתקן שער לווריד מרכזי
- החיידק המוביל היום בדלקת פנים הלב מגיע מהעור וכמעט ולא מחלל הפה, שיניים וחניכיים
- קיים חשש משימוש יתר באנטיביוטיקה במסגרת מניעת דלקת פנים הלב, והיווצרות חיידקים עמידים אצל אותו מטופל, שחדירתם לזרם הדם עלולה להיות מסוכנת על אחת כמה וכמה
לאור הסיבות לעיל, הוחלפו ההנחיות של איגודי הקרדיולוגים האירופאים ואמריקאים כאחד בשנת 2007, ועל רופאי המשפחה, רופאי שיניים ושינניות להתעדכן בהתאם. בממלכה המאוחדת (אנגליה) לקחו את העניין צעד קדימה ובחרו להמליץ באופן גורף כנגד כל טיפול אנטיביוטי מניעתי, ותוצאות החלטה זו נמצאות תחת מעקב צמוד.
המלצות אופרטיביות בישראל לקבלת טיפול מניעתי נכון ל-2016
המלצות האלו חלות על כל קבוצות גיל, כולל ילדים.
יש צורך בטיפול מניעתי
- מטופלים בסיכון גבוה ביותר:
- חולים שלקו בעבר בדלקת פנים הלב זיהומית
- חולים עם מסתם שהוחלף במסתם תותב
- חולים עם מום לב מורכב כחלוני (קריא, הזקוקים לחמצן) וטרם עברו תיקון ניתוחי, וגם בחצי שנה לאחר הניתוח לתיקון המום
- לפני עקירת שן, טיפול שורש, ניתוחים בחלל הפה וטיפול שיננית
אין צורך בטיפול מניעתי
- אצל מטופלים בסיכון נמוך עד בינוני, שזה המצב ברוב מקרי אוושה או שינוי מבני, לדוגמה אי סגירה של המחיצה הבין עלייתית או חדרית, אין יותר צורך בטיפול מניעתי, וזאת בניגוד להנחיות הקודמות משנת 1997.
- לא זקוקים בכלל לטיפול מניעתי
- מטופלים בעלי קוצב לב או דפיברילטור מושתל
- חולי מחלת לב כלילית אשר טופלו בצנתור, עם או בלי החדרת תומכן (קפיץ) וחולים שעברו ניתוח מעקפים
- נשים הרות לקראת לידה רגילה או ניתוח קיסרי
- נשים עם שתלים בשדיים
- מטופלים אורתופדיים שעברו החלפת מפרק, כגון ירך או ברך
- לפני פעולות אנדוסקופיות של מערכת העיכול ודרכי השתן, כגון גסטרוסקופיה, קולונוסקופיה או ציסטוסקופיה, אין יותר צורך בטיפול מניעתי, בניגוד להנחיות הקודמות משנת 1997
בכל מקרה, רצוי שרופאי משפחה ורופאי שיניים יקבלו המלצה פרטנית ועדכנית מקרדיולוג לגבי כל מטופל בעל אוושת לב או ממצא כלשהו בבדיקת אקו לב.
במיוחד מול פגמים שכיחים יחסית כגון צניחת מסתם מיטרלי, מסתם אאורטלי דו-עלי.
מעבר להמלצות על טיפול אנטיביוטי מניעתי, רצוי מאוד לטפל באופן מיידי בכל בעיית שיניים קיימת, ולבקר כל חצי שנה אצל שיננית. השימוש בחוט דנטלי ושלל אביזרי עזר מומלץ למניעת היווצרות פלאק דנטלי עתיר חיידקים מסביב לשיניים וחניכיים.
משתמשים בסמים בהזרקה לווריד מהווים קבוצה ייחודית אשר נמצאת בסיכון גבוה מאוד לדלקת פנים הלב. מתקבלים יותר ויותר דיווחים על פגיעה זיהומית במסתמי הלב כתוצאה מקעקועים או מ-Piercing.
לגבי סוגי האנטיביוטיקה המומלצים, מינון ומשך הטיפול והרחבה בנושא, ראו טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני טיפולי שיניים במטופלים עם מומי לב מולדים.
ביבליוגרפיה
- Wilson W, Taubert KA, Gewitz M, Lockhart PB, Baddour LM, Levison M, et al. Prevention of infective endocarditis: guidelines from the American Heart Association. Circulation. 2007 Oct 9. 116(15):1736-54