כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שימוש באנטיביוטיקה מניעתית סביב הלידה למניעת זיהומים עם חיידק סטרפטוקוקוס מסוג בי - Perinatal antibiotic prophylaxis for the prevention of group B streptococcal infections"
מתוך ויקירפואה
| (10 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|ערכים=[[סרפטוקוקוס בי]] , [[טיפול אנטיביוטי מניעתי]], [[לידה]]}} | {{הרחבה|ערכים=[[סרפטוקוקוס בי]] , [[טיפול אנטיביוטי מניעתי]], [[לידה]]}} | ||
| − | הגישה ל-GBS | + | הגישה ל-GBS {{כ}}(Group B streptococcus) ב[[היריון]] וב[[לידה]] וההמלצות הספציפיות (Specific) עוברות עדכונים מדי כמה שנים ומתפרסמות בכתובים. ההמלצות האחרונות התפרסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report (MMWR), August 16 2002 / Vol. 15 / No. RR-11. המלצות אלו מתבססות על שיעורי נשאות GBS של 15 עד 40 אחוזים בנשים בגיל הפוריות בארצות הברית. עקב כך ממליצים שם על ביצוע תרביות לכל הנשים בשבועות 37-35 להיריון, ועל מתן [[אנטיביוטיקה]] (Antibiotics) מונעת בכל הנשאיות במהלך הלידה. מאחר ונשאות GBS בישראל נמוכה הרבה יותר, אין כרגע המלצה של האיגוד הישראלי לגינקולוגיה (Gynecology) ומיילדות (Obstetrics) לביצוע תרביות שגרתיות בכל אשה הרה. ייתכן והמלצה זו תשתנה בעתיד, אם תהיה עלייה באחוזי הנשים נשאיות ה-GBS. יצוין, כי בסקרים חוזרים בנשים בלידה במרכז הרפואי שערי צדק, נצפה שיעור משמעותי של נשאות, שהוא כנראה גבוה מהשיעור הארצי, ובאחרון שבהם הוא היה כ-13 אחוזים. עם זאת, לא קיימת כרגע המלצה עקרונית שונה מזו הקיימת לגבי שאר אזורי הארץ. |
{{-}} | {{-}} | ||
| − | {|border="1" cellpadding="4" | + | {| border="1" cellpadding="4" |
!הבעיה הקלינית | !הבעיה הקלינית | ||
!הפעולה המומלצת | !הפעולה המומלצת | ||
|- | |- | ||
| − | |האם לקחת תרבית ל- GBS בכל אשה | + | |האם לקחת תרבית ל-GBS בכל אשה בהיריון? |
| − | |בשלב זה מומלץ על לקיחת תרבית מהנרתיק | + | |בשלב זה מומלץ על לקיחת תרבית מהנרתיק (Vagina) ואחר כך מהחלחולת (Rectum), באותו מטוש, בשבוע 37-35 בנשים בהיריון בסיכון גבוה ל[[לידה מוקדמת]], או כאשר בלידה קודמת התינוק חלה ב-GBS. |
|- | |- | ||
|האם לקחת תרבית בשעת הלידה? | |האם לקחת תרבית בשעת הלידה? | ||
| − | |אין אינדיקציה ללקיחת תרביות בכל לידה. | + | |אין אינדיקציה (Indication) ללקיחת תרביות בכל לידה. |
מומלץ לקחת תרביות במצבים הבאים: | מומלץ לקחת תרביות במצבים הבאים: | ||
| − | #תחילת לידה או פקיעת קרומים לפני שבוע 37 | + | #תחילת לידה או [[ניהול הריונות עם פקיעת קרומים מוקדמת לפני המועד (PROM) - נייר עמדה|פקיעת קרומים]] לפני שבוע 37 להיריון |
| − | #ירידת מים | + | #ירידת מים 12–18 שעות ומעלה לפני הלידה |
| − | #הופעת חום בזמן הלידה, מסיבה לא ידועה | + | #הופעת [[חום]] בזמן הלידה, מסיבה לא ידועה |
| − | לאור הרגישות הנמוכה של המבחנים המהירים | + | לאור הרגישות הנמוכה של המבחנים המהירים [latex ו-ELISA{{כ}} (Enzyme-Linked ImmunoSorbent Assay)] אין אנו ממליצים עליהם. |
|- | |- | ||
| − | |האם לתת אנטיביוטיקה לאישה | + | |האם לתת אנטיביוטיקה לאישה בהיריון שנמצאה כנשאית GBS? |
|לא מומלץ על מתן אנטיביוטיקה במצב זה בגלל מספר סיבות: | |לא מומלץ על מתן אנטיביוטיקה במצב זה בגלל מספר סיבות: | ||
| − | אחוזי ההצלחה משתנים אך אינם גבוהים; גם אם תרבית חוזרת שלילית ל- GBS לא נשלל מצב של נשאות, מכיוון שנשאות יכולה להופיע לסירוגין; קיימת אפשרות של תוצאה | + | אחוזי ההצלחה משתנים אך אינם גבוהים; גם אם תרבית חוזרת שלילית ל-GBS לא נשלל מצב של נשאות, מכיוון שנשאות יכולה להופיע לסירוגין; קיימת אפשרות של תוצאה False negative; וכמו-כן, תיתכן הדבקה חוזרת ספונטנית (Spontaneous) או על ידי בן זוג. |
|- | |- | ||
|האם לתת אנטיביוטיקה בשעת הלידה לכל אשה הידועה כנשאית GBS? | |האם לתת אנטיביוטיקה בשעת הלידה לכל אשה הידועה כנשאית GBS? | ||
|כן | |כן | ||
|- | |- | ||
| − | |אם לא נבדקה נשאות בזמן | + | |אם לא נבדקה נשאות בזמן ההיריון, במי עוד מומלץ לטפל? |
|טיפול כאשר | |טיפול כאשר | ||
| − | #תרבית שתן | + | #תרבית שתן בהיריון הייתה חיובית ל-GBS |
| − | #תינוק בלידה קודמת סבל מזיהום עם GBS | + | #תינוק בלידה קודמת סבל מזיהום עם GBS |
| − | #פקיעת קרומים מעל 18 שעות | + | #פקיעת קרומים מעל 18 שעות |
| − | #לידה מוקדמת עד שבוע 37 | + | #לידה מוקדמת עד שבוע 37 |
| − | #חום בלידה > | + | #חום בלידה > 38 מעלות Celsius |
| − | באינדיקציה 5, או בכל במקרה אחר של חשד לכוריואמניוניטיס, מרחיבים את הטיפול כך שיכלול גם חיידקים גרם-שליליים ואנאארוביים: | + | באינדיקציה (Indication){{כ}} 5, או בכל במקרה אחר של חשד לכוריואמניוניטיס (Chorioamnionitis), מרחיבים את הטיפול כך שיכלול גם חיידקים גרם-שליליים (Gram negative) ואנאארוביים (Anaerobic): |
| − | Augmentin 1 gm x 3 + [[ | + | [[Augmentin]] 1 Gram (gm) x 3 + [[Gentamicin]] 5 Miligram/Kilogram (mg/kg) x 1. |
| − | (ראה פירוט בפרק: "הטיפול בזיהומים באגן של נשים") | + | (ראה פירוט בפרק: "[[זיהומים באגן של נשים - טיפול אנטיביוטי - Pelvic inflammatory disease - antibiotic therapy|הטיפול בזיהומים באגן של נשים]]") |
|- | |- | ||
| − | |איזו אנטיביוטיקה לתת אם יש אינדיקציה לפרופילקסיס ל-GBS? | + | |איזו אנטיביוטיקה לתת אם יש אינדיקציה לפרופילקסיס (Prophylaxis) ל-GBS? |
| − | |IV Penicillin G 5 million units העמסה, | + | |IV) [[Penicillin G]] 5 million units) {{כ}}Intravenous העמסה, אחר כך million units{{כ}} 2.5 כל 4 שעות עד תום הלידה, או IV [[Ampicillin]] 2 gm העמסה, ואחר כך IV Ampicillin 1-2 gm כל 6 שעות עד תום הלידה. |
| − | *במקרה של רגישות יתר לפניצילין מסוג נדחה (כגון פריחה): | + | *במקרה של [[אלרגיה לתרופות - המלצות האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית - Drug allergy - Israel association of allergy and clinical immunology guidelines#תגובת רגישות יתר מאוחרת לבטא לקטמים|רגישות יתר לפניצילין (Penicillin) מסוג נדחה]] (כגון [[פריחה]]): |
| − | :IV [[ | + | :IV [[Cefazolin]] 2 gm העמסה, אחר כך gm {{כ}}1 כל 8 שעות עד תום הלידה |
| − | *במקרה של אנאפילקסיס לפניצילין: | + | *במקרה של [[אלרגיה לתרופות - המלצות האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית - Drug allergy - Israel association of allergy and clinical immunology guidelines#תגובת רגישות יתר מיידית לפניצילין|אנאפילקסיס לפניצילין]]: |
| − | :IV [[ | + | :IV [[Clindamycin]] 900 mg כל 8 שעות עד תום הלידה |
| − | :או IV [[ | + | :או IV [[Erythromycin]] 500 mg כל 6 שעות עד תום הלידה |
| − | *במקרה של עמידות ידועה של החיידק ל- Clindamycin/ Erythromycin: [[ | + | *במקרה של עמידות ידועה של החיידק ל-Clindamycin/Erythromycin :[[Vancomycin]] 1gm כל 12 שעות עד תום הלידה |
|} | |} | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 66: | שורה 62: | ||
* [[שימוש מושכל באנטיביוטיקה|לתוכן העניינים של פנקס שימוש מושכל באנטיביוטיקה]] | * [[שימוש מושכל באנטיביוטיקה|לתוכן העניינים של פנקס שימוש מושכל באנטיביוטיקה]] | ||
| − | |||
[[קטגוריה: זיהומיות]] | [[קטגוריה: זיהומיות]] | ||
[[קטגוריה: משפחה]] | [[קטגוריה: משפחה]] | ||
[[קטגוריה: מיילדות]] | [[קטגוריה: מיילדות]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:34, 1 בנובמבר 2017
| שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
|---|---|
| |
| שם המחבר | פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה |
| שם הפרק | שימוש באנטיביוטיקה מניעתית סביב הלידה למניעת זיהומים עם חיידק סטרפטוקוקוס מסוג בי - Perinatal antibiotic prophylaxis for the prevention of group B streptococcal infections |
| מוציא לאור |  |
| מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
| מספר עמודים | 196 |
| הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – סרפטוקוקוס בי , טיפול אנטיביוטי מניעתי, לידה
הגישה ל-GBS (Group B streptococcus) בהיריון ובלידה וההמלצות הספציפיות (Specific) עוברות עדכונים מדי כמה שנים ומתפרסמות בכתובים. ההמלצות האחרונות התפרסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report (MMWR), August 16 2002 / Vol. 15 / No. RR-11. המלצות אלו מתבססות על שיעורי נשאות GBS של 15 עד 40 אחוזים בנשים בגיל הפוריות בארצות הברית. עקב כך ממליצים שם על ביצוע תרביות לכל הנשים בשבועות 37-35 להיריון, ועל מתן אנטיביוטיקה (Antibiotics) מונעת בכל הנשאיות במהלך הלידה. מאחר ונשאות GBS בישראל נמוכה הרבה יותר, אין כרגע המלצה של האיגוד הישראלי לגינקולוגיה (Gynecology) ומיילדות (Obstetrics) לביצוע תרביות שגרתיות בכל אשה הרה. ייתכן והמלצה זו תשתנה בעתיד, אם תהיה עלייה באחוזי הנשים נשאיות ה-GBS. יצוין, כי בסקרים חוזרים בנשים בלידה במרכז הרפואי שערי צדק, נצפה שיעור משמעותי של נשאות, שהוא כנראה גבוה מהשיעור הארצי, ובאחרון שבהם הוא היה כ-13 אחוזים. עם זאת, לא קיימת כרגע המלצה עקרונית שונה מזו הקיימת לגבי שאר אזורי הארץ.
| הבעיה הקלינית | הפעולה המומלצת |
|---|---|
| האם לקחת תרבית ל-GBS בכל אשה בהיריון? | בשלב זה מומלץ על לקיחת תרבית מהנרתיק (Vagina) ואחר כך מהחלחולת (Rectum), באותו מטוש, בשבוע 37-35 בנשים בהיריון בסיכון גבוה ללידה מוקדמת, או כאשר בלידה קודמת התינוק חלה ב-GBS. |
| האם לקחת תרבית בשעת הלידה? | אין אינדיקציה (Indication) ללקיחת תרביות בכל לידה.
מומלץ לקחת תרביות במצבים הבאים:
לאור הרגישות הנמוכה של המבחנים המהירים [latex ו-ELISA (Enzyme-Linked ImmunoSorbent Assay)] אין אנו ממליצים עליהם. |
| האם לתת אנטיביוטיקה לאישה בהיריון שנמצאה כנשאית GBS? | לא מומלץ על מתן אנטיביוטיקה במצב זה בגלל מספר סיבות:
אחוזי ההצלחה משתנים אך אינם גבוהים; גם אם תרבית חוזרת שלילית ל-GBS לא נשלל מצב של נשאות, מכיוון שנשאות יכולה להופיע לסירוגין; קיימת אפשרות של תוצאה False negative; וכמו-כן, תיתכן הדבקה חוזרת ספונטנית (Spontaneous) או על ידי בן זוג. |
| האם לתת אנטיביוטיקה בשעת הלידה לכל אשה הידועה כנשאית GBS? | כן |
| אם לא נבדקה נשאות בזמן ההיריון, במי עוד מומלץ לטפל? | טיפול כאשר
באינדיקציה (Indication) 5, או בכל במקרה אחר של חשד לכוריואמניוניטיס (Chorioamnionitis), מרחיבים את הטיפול כך שיכלול גם חיידקים גרם-שליליים (Gram negative) ואנאארוביים (Anaerobic): Augmentin 1 Gram (gm) x 3 + Gentamicin 5 Miligram/Kilogram (mg/kg) x 1. (ראה פירוט בפרק: "הטיפול בזיהומים באגן של נשים") |
| איזו אנטיביוטיקה לתת אם יש אינדיקציה לפרופילקסיס (Prophylaxis) ל-GBS? | IV) Penicillin G 5 million units) Intravenous העמסה, אחר כך million units 2.5 כל 4 שעות עד תום הלידה, או IV Ampicillin 2 gm העמסה, ואחר כך IV Ampicillin 1-2 gm כל 6 שעות עד תום הלידה.
|