כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "גרד - Pruritus"
מתוך ויקירפואה
(←סיסטמי) |
(←סיסטמי) |
||
| (8 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מחלה | {{מחלה | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=Itch 01.JPG |
| − | |כיתוב תמונה= | + | |כיתוב תמונה=אדם מנסה להתגרד בגב |
|שם עברי=גרד | |שם עברי=גרד | ||
|שם לועזי=Pruritus | |שם לועזי=Pruritus | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==אפידמיולוגיה== | ==אפידמיולוגיה== | ||
| − | גרד הוא תסמין שכיח אשר כל אדם חווה בנקודת זמן כלשהי בחייו. | + | גרד הוא תסמין שכיח אשר כל אדם חווה בנקודת זמן כלשהי בחייו. |
| − | במחקר חתך גדול (שעקב אחר 11,730 אנשים), גרד גרוני (Chronic) (נמשך מעל 6 שבועות) דווח על ידי 16 אחוזים מעובדים גרמנים {{הערה|שם=הערה1|Ständer S, Schäfer I, Phan NQ, Blome C, Herberger K, Heigel H, Augustin M. Prevalence of chronic pruritus in Germany: results of a cross-sectional study in a sample working population of 11,730. Dermatology. 2010;221(3):229.}}. מחקר אחר שבדק 19,000 מבוגרים בנורווגיה מצא כי ההיארעות של גרד | + | במחקר חתך גדול (שעקב אחר 11,730 אנשים), גרד גרוני (Chronic) (נמשך מעל 6 שבועות) דווח על ידי 16 אחוזים מעובדים גרמנים{{הערה|שם=הערה1|Ständer S, Schäfer I, Phan NQ, Blome C, Herberger K, Heigel H, Augustin M. Prevalence of chronic pruritus in Germany: results of a cross-sectional study in a sample working population of 11,730. Dermatology. 2010;221(3):229.}}. מחקר אחר שבדק 19,000 מבוגרים בנורווגיה מצא כי ההיארעות של גרד באוכלוסייה הכללית הייתה כ-8 אחוזים{{הערה|שם=הערה2|Dalgard F, Svensson A, Holm JØ, Sundby J. Self-reported skin morbidity among adults: associations with quality of life and general health in a Norwegian survey. J Investig Dermatol Symp Proc. 2004;9(2):120.}}. |
==אטיולוגיה== | ==אטיולוגיה== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
* גירויים חיצוניים יכולים להוריד את סף הגירוי: דלקת, [[חום]], יובש, Vasodilatiation | * גירויים חיצוניים יכולים להוריד את סף הגירוי: דלקת, [[חום]], יובש, Vasodilatiation | ||
* ישנה גם השפעה פסיכולוגית (לדוגמה כאשר מתגרדים ליד חולה [[Scabias]]) | * ישנה גם השפעה פסיכולוגית (לדוגמה כאשר מתגרדים ליד חולה [[Scabias]]) | ||
| − | {| class="wikitable" | + | |
| − | + | ;טבלה 1 - סיבות לגרד | |
| + | |||
| + | {| class="wikitable" dir="ltr" | ||
!Infectious | !Infectious | ||
!Hemato-oncological | !Hemato-oncological | ||
| שורה 76: | שורה 78: | ||
|[[מסטוציטוזיס מערכתית - Systemic mastocytosis|Systemic mastocytosis]] | |[[מסטוציטוזיס מערכתית - Systemic mastocytosis|Systemic mastocytosis]] | ||
|} | |} | ||
| + | |||
HIV=Human Immunodeficiency Virus | HIV=Human Immunodeficiency Virus | ||
| − | {| class="wikitable" | + | |
| − | + | ;טבלה 2 - מצבים הקשורים לגרד | |
| + | |||
| + | {| class="wikitable" dir="ltr" | ||
!Psychological | !Psychological | ||
!Dermatologic | !Dermatologic | ||
| שורה 136: | שורה 141: | ||
==קליניקה== | ==קליניקה== | ||
הקליניקה מתחלקת לפי האטיולוגיות השונות: | הקליניקה מתחלקת לפי האטיולוגיות השונות: | ||
| − | * דרמטולוגיות (Dermatological): מחלות עור | + | * דרמטולוגיות (Dermatological): מחלות עור |
* נוירוגניות (Neurogenic): בעיה נוירופזיולוגית (Neurophysiological), מחלות סיסטמיות (Systemic), תרופות | * נוירוגניות (Neurogenic): בעיה נוירופזיולוגית (Neurophysiological), מחלות סיסטמיות (Systemic), תרופות | ||
* נוירופתיות (Neuropathic): מחלות נוירולוגיות | * נוירופתיות (Neuropathic): מחלות נוירולוגיות | ||
| שורה 143: | שורה 148: | ||
===דרמטולוגיות=== | ===דרמטולוגיות=== | ||
* עור יבש (Xerosis) – הסיבה הכי נפוצה במיוחד בזקנים עקב ירידה ביצור [[שומנים בדם|ליפידים]] (Lipids) של העור, התסמינים מחמירים בסביבה יבשה, בעת שימוש במזגנים. בהארה משיקה נראה סדקים בעור וקשקשים קטנים | * עור יבש (Xerosis) – הסיבה הכי נפוצה במיוחד בזקנים עקב ירידה ביצור [[שומנים בדם|ליפידים]] (Lipids) של העור, התסמינים מחמירים בסביבה יבשה, בעת שימוש במזגנים. בהארה משיקה נראה סדקים בעור וקשקשים קטנים | ||
| − | * Urticaria – נפיחות ואודם סביב מרכז חיוור – גרד משמעותי אשר נמשך עד 24 שעות. באבחנה מבדלת: וסקוליטיס אורטיקריאלית (Urticarial vasculitis); צורבת ונמשכת מעל ל-24 שעות, עם תלונות נוספות של מערכת העיכול ושל מערכת השריר-שלד ובדרך כלל תהיה | + | * Urticaria – נפיחות ואודם סביב מרכז חיוור – גרד משמעותי אשר נמשך עד 24 שעות. באבחנה מבדלת: וסקוליטיס אורטיקריאלית (Urticarial vasculitis); צורבת ונמשכת מעל ל-24 שעות, עם תלונות נוספות של מערכת העיכול ושל מערכת השריר-שלד ובדרך כלל תהיה היסטוריה של Urticaria ו-Dermographism |
* דרמטיטיס הרפטיפורמית (Dermatitis herpetiformis) – שלפוחיות מגרדות – לפעמים הגרד נפסק לאחר Unroofing של השלפוחית. הרגשת צריבה לעיתים מקדימה את הופעת הנגע | * דרמטיטיס הרפטיפורמית (Dermatitis herpetiformis) – שלפוחיות מגרדות – לפעמים הגרד נפסק לאחר Unroofing של השלפוחית. הרגשת צריבה לעיתים מקדימה את הופעת הנגע | ||
* Scabies - אנדמי (Endemic) בבתי אבות, מוסדות פסיכיאטרים, כאשר ישנה היגיינה טובה, נראה את נתיב החפירה של הטפיל רק ב-10 אחוזים. לעיתים נראה רק פפולות (Papules) לא ספציפיות | * Scabies - אנדמי (Endemic) בבתי אבות, מוסדות פסיכיאטרים, כאשר ישנה היגיינה טובה, נראה את נתיב החפירה של הטפיל רק ב-10 אחוזים. לעיתים נראה רק פפולות (Papules) לא ספציפיות | ||
| − | * Atopic dermatitis – נפוצה יותר באנשים עם | + | * Atopic dermatitis – נפוצה יותר באנשים עם היסטוריה אישית או משפחתית של [[Allergic rhinitis]] או [[Asthma]]. מצב זה של דלקת כרונית (Chronic) עם גרד הגורם להרס העור ולהמשך הגרד. אין נגע ראשוני. נראה רבדים היפר או היפופיגמנטרים (Hyper/hypo-pigmentary) עם ליכניפיקציה (Lichenification) |
* Prurigo – נודולים היפרקרטוטיים (Hyperkeratotic) מגרדים מאוד יכולים להופיע ב[[היריון]], אטופיה (Atopy) או מחלות סיסטמיות. נגעים כאלו בקצוות הגוף יכולים להיות קשורים ב[[חרדה]] | * Prurigo – נודולים היפרקרטוטיים (Hyperkeratotic) מגרדים מאוד יכולים להופיע ב[[היריון]], אטופיה (Atopy) או מחלות סיסטמיות. נגעים כאלו בקצוות הגוף יכולים להיות קשורים ב[[חרדה]] | ||
===נוירופיזיולוגיות=== | ===נוירופיזיולוגיות=== | ||
| − | |||
==== מחלת כליות ==== | ==== מחלת כליות ==== | ||
| − | במיוחד [[מחלת כליות כרונית|חולי המודיאליזה]] (Hemodialysis) כאשר מצב של [[Hyperparathyroidism|Hyperparathyroidism משנית]] עם [[זרחן - Phosphorous, phosphate|Hyperphosphatemia]] יכול לתרום לתחושת הגרד. במקרה כזה [[T:Antihistamines for systemic use - R06A|תרופות אנטיהיסטמיניות]] (Antihistamines) אינן מקלות | + | במיוחד [[מחלת כליות כרונית|חולי המודיאליזה]] (Hemodialysis) כאשר מצב של [[Hyperparathyroidism|Hyperparathyroidism משנית]] עם [[זרחן - Phosphorous, phosphate|Hyperphosphatemia]] יכול לתרום לתחושת הגרד. במקרה כזה [[T:Antihistamines for systemic use - R06A|תרופות אנטיהיסטמיניות]] (Antihistamines) אינן מקלות. |
==== מחלות אנדוקריניות (Endocrine) ==== | ==== מחלות אנדוקריניות (Endocrine) ==== | ||
| − | * מחלת [[גרייבס|Graves]] - ב- | + | * מחלת [[גרייבס|Graves]] - ב-4–11 אחוזים ישנו גרד כללי בדרך כלל במחלה ממושכת [יתכן עקב פעילות Kinin ופרפוזיה (Perfusion) רבה לעור] |
| − | |||
* [[Hypothyroidism]] – גרד כללי כנראה עקב עור יבש | * [[Hypothyroidism]] – גרד כללי כנראה עקב עור יבש | ||
| − | * [[סוכרת]] – | + | * [[סוכרת]] – ייתכן גרד כללי |
==== מחלות כבד ==== | ==== מחלות כבד ==== | ||
* [[עימדון מרה - Cholestasis|חסימה כולסטטית]] (Cholestatic) – אין קשר ישיר בין רמת [[אבני מרה - Gallstones|מלחי המרה]] לרמת הגרד | * [[עימדון מרה - Cholestasis|חסימה כולסטטית]] (Cholestatic) – אין קשר ישיר בין רמת [[אבני מרה - Gallstones|מלחי המרה]] לרמת הגרד | ||
* [[צמקת מרתית ראשונית - Primary biliary cirrhosis|Primary Biliary Cirrhosis]]) PBC) - גרד יכול להיות תסמין ראשון | * [[צמקת מרתית ראשונית - Primary biliary cirrhosis|Primary Biliary Cirrhosis]]) PBC) - גרד יכול להיות תסמין ראשון | ||
| − | * היריון - בשליש השלישי יכול להיות [[Intrahepatic cholestasis]]{{כ}} => [[מחלות עור בהיריון - Skin conditions during pregnancy#גרד ההיריון (Pruritus gravidarum)|Pruritus gravidarum]]. ב- | + | * היריון - בשליש השלישי יכול להיות [[Intrahepatic cholestasis]]{{כ}} => [[מחלות עור בהיריון - Skin conditions during pregnancy#גרד ההיריון (Pruritus gravidarum)|Pruritus gravidarum]]. ב-1–3 אחוזים בדרך כלל לא ילווה ב[[צהבת]] |
==== מחלות המטולוגיות (Hematologic) ==== | ==== מחלות המטולוגיות (Hematologic) ==== | ||
| − | * Polycythemia Vera – ב- | + | * Polycythemia Vera – ב-30–50 אחוזים יש גרד בדרך כלל בקצוות הגוף, המוגבר במקלחת/אמבטיה של מים חמים |
* Mycosis fungoides - [[לימפומה עורית - חידושים בטיפול - CTCL treatment updates - 2017|לימפומה עורית של תאי T]] {{כ}}(Cutaneous T Cell Lymphoma) – גרד הוא נפוץ ביותר | * Mycosis fungoides - [[לימפומה עורית - חידושים בטיפול - CTCL treatment updates - 2017|לימפומה עורית של תאי T]] {{כ}}(Cutaneous T Cell Lymphoma) – גרד הוא נפוץ ביותר | ||
| − | * [[Hodgkin's lymphoma]] – | + | * [[Hodgkin's lymphoma]] – ייתכן גרד – ככל הנראה ללא חשיבות פרוגנוסטית (Prognostic) רבה |
* אנמיה (Anemia) מחסר ברזל – יכולה לגרום לגרד ללא קשר בין הגרד לחומרת האנמיה | * אנמיה (Anemia) מחסר ברזל – יכולה לגרום לגרד ללא קשר בין הגרד לחומרת האנמיה | ||
==== מחלות נוספות ==== | ==== מחלות נוספות ==== | ||
| − | * Human Immunodeficiency Virus) HIV) | + | * Human Immunodeficiency Virus) HIV) |
| − | * {{כ}}Multiple Myeloma) MM){{כ}}, | + | * {{כ}}Multiple Myeloma) MM){{כ}}, |
| − | * [[Waldenstrom macroglobulinemia]]{{כ}} | + | * [[Waldenstrom macroglobulinemia]]{{כ}} |
* Hypereosinophilic syndrome | * Hypereosinophilic syndrome | ||
* Systemic mastocytosis | * Systemic mastocytosis | ||
| שורה 190: | שורה 193: | ||
מיקום, תסמינים נוספים, גורמים שמגבירים את הגרד, מהלך, חומרה (השפעה על תפקוד, שינה). | מיקום, תסמינים נוספים, גורמים שמגבירים את הגרד, מהלך, חומרה (השפעה על תפקוד, שינה). | ||
* Asthma{{כ}}, Atopic dermatitis => אלרגיה | * Asthma{{כ}}, Atopic dermatitis => אלרגיה | ||
| − | * אנשים נוספים שמתגרדים בסביבתם | + | * אנשים נוספים שמתגרדים בסביבתם => Scabies |
* החמרה בחורף => Xerosis | * החמרה בחורף => Xerosis | ||
* גורמים סביבתיים – כווית מהשמש, חתולים, פיברגלס (Fiberglass) | * גורמים סביבתיים – כווית מהשמש, חתולים, פיברגלס (Fiberglass) | ||
* תרופות – [[Opiates]]{{כ}}, Amphetamines{{כ}}, [[Aspirin]]{{כ}}, Vitamin B{{כ}}, [[Quinidine]]{{כ}}, [[Nicotinamide]] | * תרופות – [[Opiates]]{{כ}}, Amphetamines{{כ}}, [[Aspirin]]{{כ}}, Vitamin B{{כ}}, [[Quinidine]]{{כ}}, [[Nicotinamide]] | ||
* בגרד כללי – מחלות המוזכרות קודם, הריון | * בגרד כללי – מחלות המוזכרות קודם, הריון | ||
| − | * כשאין גורם אחר לחפש קשר בין הגרד לאירועים מסוימים בחיי המטופל הקשורים בגרד, ובירור לגבי | + | * כשאין גורם אחר לחפש קשר בין הגרד לאירועים מסוימים בחיי המטופל הקשורים בגרד, ובירור לגבי דיכאון |
===בדיקה פיזיקלית=== | ===בדיקה פיזיקלית=== | ||
| שורה 201: | שורה 204: | ||
* קרקפת – [[Psoriasis]]{{כ}}, [[Seborrhea]] | * קרקפת – [[Psoriasis]]{{כ}}, [[Seborrhea]] | ||
* גוף – Urticaria{{כ}}, [[Contact dermatitis]], Scabies | * גוף – Urticaria{{כ}}, [[Contact dermatitis]], Scabies | ||
| − | * מפשעה – [[פטרת]], [[Pediculosis]]{{כ}}, Scabies | + | * מפשעה – [[פטרת]], [[Pediculosis]]{{כ}}, Scabies |
* ידיים – Contact dermatitis{{כ}}, Scabies בין האצבעות | * ידיים – Contact dermatitis{{כ}}, Scabies בין האצבעות | ||
* רגליים – [[Stasis dermatitis]], Xerosis{{כ}}, Atopic dermatitis (מאחורי הברך), Lichen simplex{{כ}} (Lateral malleolus){{כ}}, Dermatitis herpetiformis {{כ}}(ברך) | * רגליים – [[Stasis dermatitis]], Xerosis{{כ}}, Atopic dermatitis (מאחורי הברך), Lichen simplex{{כ}} (Lateral malleolus){{כ}}, Dermatitis herpetiformis {{כ}}(ברך) | ||
| שורה 219: | שורה 222: | ||
גזירת ציפורניים, ניקוי צפורניים, גרוד עם כרית כף היד וחבישת האזור. | גזירת ציפורניים, ניקוי צפורניים, גרוד עם כרית כף היד וחבישת האזור. | ||
| − | + | הימנעות מגורמים מחמירים – קפה, אלכוהול, אוכל חריף, בגדי צמר, מקלחות חמות ארוכות (מייבשות את העור). | |
יצירת סביבה לחה, שימוש בסבונים מוצקים ללא בושם ולא בסבון נוזלי (מייבש). | יצירת סביבה לחה, שימוש בסבונים מוצקים ללא בושם ולא בסבון נוזלי (מייבש). | ||
===מקומי=== | ===מקומי=== | ||
| − | עדיף משחה על קרם, לשים מיד לאחר מקלחת כשהעור מעט לח עדיין, | + | עדיף משחה על קרם, לשים מיד לאחר מקלחת כשהעור מעט לח עדיין, לשים לפני השינה. |
* עור יבש - Aquaphor, Vaseline עדיפים (Aquosum ,Lubricans) | * עור יבש - Aquaphor, Vaseline עדיפים (Aquosum ,Lubricans) | ||
* [[t:Calamine|Calamine]] - מוריד את תחושת הגרד אך מייבש את העור | * [[t:Calamine|Calamine]] - מוריד את תחושת הגרד אך מייבש את העור | ||
* [[Eurax]]{{כ}} (Crotamiton) - ב-Scabies | * [[Eurax]]{{כ}} (Crotamiton) - ב-Scabies | ||
| − | * | + | * להימנע מאנטיהיסטמינים (Doxepin{{כ}}, [[Diphenhydramine]]) מקומיים – יכולים להיות Potent contact sensitizers |
* [[t:Lidocaine|Lidocaine]] – המאלחש היחיד שאינו גורם ל-Contact dermatitis, שאר התכשירים יכולים לגרום לContact dermatitis | * [[t:Lidocaine|Lidocaine]] – המאלחש היחיד שאינו גורם ל-Contact dermatitis, שאר התכשירים יכולים לגרום לContact dermatitis | ||
| − | * [[t:Capsaicin|Capsaicin]] (החומר הפעיל בצ'ילי) – יכול לעזור בגרד ניורופתי (Neuropathy) אך גורם תחילה לצריבה ולכן היענות נמוכה | + | * [[t:Capsaicin|Capsaicin]] (החומר הפעיל בצ'ילי) – יכול לעזור בגרד ניורופתי (Neuropathy) אך גורם תחילה לצריבה ולכן היענות נמוכה |
* [[סטרואידים]] (Steroids) – בעלי עוצמה נמוכה. במחלות דלקתיות (Psoriasis ,Atopic dermatitis) ההתוויה תהיה לסטרואידים עם עוצמה גבוהה יותר – שימוש ממושך יכול לגרום לאטרופיה (Atrophy) עורית | * [[סטרואידים]] (Steroids) – בעלי עוצמה נמוכה. במחלות דלקתיות (Psoriasis ,Atopic dermatitis) ההתוויה תהיה לסטרואידים עם עוצמה גבוהה יותר – שימוש ממושך יכול לגרום לאטרופיה (Atrophy) עורית | ||
===סיסטמי=== | ===סיסטמי=== | ||
| − | כשטיפול התנהגותי ומקומי לא עוזרים, | + | כשטיפול התנהגותי ומקומי לא עוזרים, יינתנו בדרך כלל אנטיהיסטמינים במיוחד ב-Atopic dermatitis ו-Urticaria. |
| − | * '''אנטיהיסטמינים''' - | + | * '''אנטיהיסטמינים''' - אם הגירוי לא קשור בהיסטמין, נרצה להשתמש דווקא באנטיהיסטמינים עם השפעה סדטיבית (Sedative) נוספת (דור I) המפחית את הגירוי |
** [[Otarex]] ({{כ}}[[Hydroxyzine]]){{כ}}{{כ}} – 25 מיליגרם שלוש פעמים ביום או 50 מיליגרם לפני השינה, נמצא יעיל ביותר | ** [[Otarex]] ({{כ}}[[Hydroxyzine]]){{כ}}{{כ}} – 25 מיליגרם שלוש פעמים ביום או 50 מיליגרם לפני השינה, נמצא יעיל ביותר | ||
** [[Zyllergy]],{{כ}}{{כ}} [[Histazine]] ([[Cetirizine|{{כ}}Cetirizine]]) - מטבוליט (Metabolite) של Hydroxyzine ללא השפעה סדטיבית – 10-5 מיליגרם ליום. עם פעילות נוגדת גרד טובה | ** [[Zyllergy]],{{כ}}{{כ}} [[Histazine]] ([[Cetirizine|{{כ}}Cetirizine]]) - מטבוליט (Metabolite) של Hydroxyzine ללא השפעה סדטיבית – 10-5 מיליגרם ליום. עם פעילות נוגדת גרד טובה | ||
| שורה 243: | שורה 246: | ||
** סטרואידים – לא כטיפול שגרתי, רק באלרגיות חמורות שלא הגיבו לטיפול קודם בתרופות אחרות | ** סטרואידים – לא כטיפול שגרתי, רק באלרגיות חמורות שלא הגיבו לטיפול קודם בתרופות אחרות | ||
* '''חומרים סדטיביים''' - | * '''חומרים סדטיביים''' - | ||
| − | ** [[ | + | ** [[Benzodiazepines]] – טיפול זמני; במקרה של חרדה והפרעות שינה |
| − | ** [[t:Paroxetine|Paroxetine]]{{כ}} (SSRI{{כ}}, Selective Serotonin Reuptake Inhibitors) -{{כ}} | + | ** [[t:Paroxetine|Paroxetine]]{{כ}} (SSRI{{כ}}, Selective Serotonin Reuptake Inhibitors) -{{כ}} 10-5 מיליגרם ליום גם בחולים ללא דיכאון, עוזר תוך מספר ימים. טיפול יעיל ב-Uremia |
** [[Doxepin]]{{כ}} (Tricyclic antidepressants ,TCA){{כ}} – יעיל מאוד. 75-25 מיליגרם לפני השינה. יש להימנע מלתת יחד עם מעכבי Cytochrome P450 {{כ}}([[Macrolides]]{{כ}}, [[T:Antifungals for dermatological use - D01|Antifungal]]{{כ}}, Cimetidine) | ** [[Doxepin]]{{כ}} (Tricyclic antidepressants ,TCA){{כ}} – יעיל מאוד. 75-25 מיליגרם לפני השינה. יש להימנע מלתת יחד עם מעכבי Cytochrome P450 {{כ}}([[Macrolides]]{{כ}}, [[T:Antifungals for dermatological use - D01|Antifungal]]{{כ}}, Cimetidine) | ||
** [[Orap]]{{כ}} ([[t:Pimozide|Pimozide]]) - אנטיפסיכוטי (Antipsychotic) - טוב לטיפול בהזיות משניות ל-Parasitosis | ** [[Orap]]{{כ}} ([[t:Pimozide|Pimozide]]) - אנטיפסיכוטי (Antipsychotic) - טוב לטיפול בהזיות משניות ל-Parasitosis | ||
| שורה 253: | שורה 256: | ||
===התוויות להפנייה למומחה=== | ===התוויות להפנייה למומחה=== | ||
| − | רופא עור - גרד עקשן או אידיופאתי (Idiopathic) – ייתכן צורך בביופסיה. | + | רופא עור - גרד עקשן או אידיופאתי (Idiopathic) – ייתכן צורך בביופסיה. |
| + | |||
עזרה נפשית - כשהגרד נובע מבעיה פסיכולוגית. | עזרה נפשית - כשהגרד נובע מבעיה פסיכולוגית. | ||
==פרוגנוזה== | ==פרוגנוזה== | ||
| − | |||
==דגלים אדומים== | ==דגלים אדומים== | ||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | + | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | |
| − | |||
[[קטגוריה:עור ומין]] | [[קטגוריה:עור ומין]] | ||
[[קטגוריה:משפחה]] | [[קטגוריה:משפחה]] | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:פנימית]] |
| − | |||
גרסה אחרונה מ־12:09, 5 באוגוסט 2019
| גרד | ||
|---|---|---|
| Pruritus | ||
| ||
אדם מנסה להתגרד בגב
| ||
| ICD-10 | Chapter L 29. | |
| ICD-9 | 698 | |
| יוצר הערך | ||
גרד יכול להיות מקומי או כללי, ולהופיע עם או בלי נגעים עוריים.
אפידמיולוגיה
גרד הוא תסמין שכיח אשר כל אדם חווה בנקודת זמן כלשהי בחייו.
במחקר חתך גדול (שעקב אחר 11,730 אנשים), גרד גרוני (Chronic) (נמשך מעל 6 שבועות) דווח על ידי 16 אחוזים מעובדים גרמנים[1]. מחקר אחר שבדק 19,000 מבוגרים בנורווגיה מצא כי ההיארעות של גרד באוכלוסייה הכללית הייתה כ-8 אחוזים[2].
אטיולוגיה
- מקור התחושה בקצות עצבים חופשיים שנמצאים באזור התחתון של ה-Epidermis ובאזור החיבור של Epidermis - Dermis
- מהלך: Dorsal horn=>Contralateral Spinothalamic Tract=>Cerebral cortex
- גירויים חיצוניים יכולים להוריד את סף הגירוי: דלקת, חום, יובש, Vasodilatiation
- ישנה גם השפעה פסיכולוגית (לדוגמה כאשר מתגרדים ליד חולה Scabias)
- טבלה 1 - סיבות לגרד
| Infectious | Hemato-oncological | Hepatic | Systemic |
|---|---|---|---|
| HIV infection | Malignancy | Hepatobiliary issues | Hyperthyroidism/hypothyroidism |
| Parasitosis | Malignant carcinoid | Intrahepatic cholestasis | Chronic renal failure |
| Ascariasis | Lymphoma, leukemia | Extrahepatic obstruction | Drug reaction |
| Hookworm | Multiple myeloma | Third trimester of pregnancy | Hematologic disease |
| Onchocerciasis | Iron-deficiency anemia | ||
| Trichinosis | Mycosis fungoides | ||
| Polycythemia vera | |||
| Paraproteinemia | |||
| Systemic mastocytosis |
HIV=Human Immunodeficiency Virus
- טבלה 2 - מצבים הקשורים לגרד
| Psychological | Dermatologic |
|---|---|
| Neurotic excoriations | Arthropod/insect bites and stings |
| Depression | Bullous pemphigoid |
| Delusions of parasitosis | Dermatitis |
| Atopic dermatitis | |
| Contact dermatitis (allergic and irritant) | |
| Dermatitis herpetiformis | |
| Dermatophytosis | |
| Infestation | |
| Scabies | |
| Pediculosis | |
| Lichen planus | |
| Lichen simplex chronicus | |
| Pityriasis rosea | |
| Psoriasis | |
| Urticaria and dermatographism | |
| Varicella | |
| Xerosis |
קליניקה
הקליניקה מתחלקת לפי האטיולוגיות השונות:
- דרמטולוגיות (Dermatological): מחלות עור
- נוירוגניות (Neurogenic): בעיה נוירופזיולוגית (Neurophysiological), מחלות סיסטמיות (Systemic), תרופות
- נוירופתיות (Neuropathic): מחלות נוירולוגיות
- פסיכיאטריות (Psychiatric): "Delusions of parasitosis"
דרמטולוגיות
- עור יבש (Xerosis) – הסיבה הכי נפוצה במיוחד בזקנים עקב ירידה ביצור ליפידים (Lipids) של העור, התסמינים מחמירים בסביבה יבשה, בעת שימוש במזגנים. בהארה משיקה נראה סדקים בעור וקשקשים קטנים
- Urticaria – נפיחות ואודם סביב מרכז חיוור – גרד משמעותי אשר נמשך עד 24 שעות. באבחנה מבדלת: וסקוליטיס אורטיקריאלית (Urticarial vasculitis); צורבת ונמשכת מעל ל-24 שעות, עם תלונות נוספות של מערכת העיכול ושל מערכת השריר-שלד ובדרך כלל תהיה היסטוריה של Urticaria ו-Dermographism
- דרמטיטיס הרפטיפורמית (Dermatitis herpetiformis) – שלפוחיות מגרדות – לפעמים הגרד נפסק לאחר Unroofing של השלפוחית. הרגשת צריבה לעיתים מקדימה את הופעת הנגע
- Scabies - אנדמי (Endemic) בבתי אבות, מוסדות פסיכיאטרים, כאשר ישנה היגיינה טובה, נראה את נתיב החפירה של הטפיל רק ב-10 אחוזים. לעיתים נראה רק פפולות (Papules) לא ספציפיות
- Atopic dermatitis – נפוצה יותר באנשים עם היסטוריה אישית או משפחתית של Allergic rhinitis או Asthma. מצב זה של דלקת כרונית (Chronic) עם גרד הגורם להרס העור ולהמשך הגרד. אין נגע ראשוני. נראה רבדים היפר או היפופיגמנטרים (Hyper/hypo-pigmentary) עם ליכניפיקציה (Lichenification)
- Prurigo – נודולים היפרקרטוטיים (Hyperkeratotic) מגרדים מאוד יכולים להופיע בהיריון, אטופיה (Atopy) או מחלות סיסטמיות. נגעים כאלו בקצוות הגוף יכולים להיות קשורים בחרדה
נוירופיזיולוגיות
מחלת כליות
במיוחד חולי המודיאליזה (Hemodialysis) כאשר מצב של Hyperparathyroidism משנית עם Hyperphosphatemia יכול לתרום לתחושת הגרד. במקרה כזה תרופות אנטיהיסטמיניות (Antihistamines) אינן מקלות.
מחלות אנדוקריניות (Endocrine)
- מחלת Graves - ב-4–11 אחוזים ישנו גרד כללי בדרך כלל במחלה ממושכת [יתכן עקב פעילות Kinin ופרפוזיה (Perfusion) רבה לעור]
- Hypothyroidism – גרד כללי כנראה עקב עור יבש
- סוכרת – ייתכן גרד כללי
מחלות כבד
- חסימה כולסטטית (Cholestatic) – אין קשר ישיר בין רמת מלחי המרה לרמת הגרד
- Primary Biliary Cirrhosis) PBC) - גרד יכול להיות תסמין ראשון
- היריון - בשליש השלישי יכול להיות Intrahepatic cholestasis => Pruritus gravidarum. ב-1–3 אחוזים בדרך כלל לא ילווה בצהבת
מחלות המטולוגיות (Hematologic)
- Polycythemia Vera – ב-30–50 אחוזים יש גרד בדרך כלל בקצוות הגוף, המוגבר במקלחת/אמבטיה של מים חמים
- Mycosis fungoides - לימפומה עורית של תאי T (Cutaneous T Cell Lymphoma) – גרד הוא נפוץ ביותר
- Hodgkin's lymphoma – ייתכן גרד – ככל הנראה ללא חשיבות פרוגנוסטית (Prognostic) רבה
- אנמיה (Anemia) מחסר ברזל – יכולה לגרום לגרד ללא קשר בין הגרד לחומרת האנמיה
מחלות נוספות
- Human Immunodeficiency Virus) HIV)
- Multiple Myeloma) MM),
- Waldenstrom macroglobulinemia
- Hypereosinophilic syndrome
- Systemic mastocytosis
נוירופתיות
בדרך כלל יותר תחושות נימול/עקצוץ מאשר גרד.
- Notalgia paresthetica: גרד כרוני בגב עליון כנראה מלחץ על עצב או טראומה (Trauma) לעצב
- Brachioradial: גרד כרוני באזור השריר הברכיורדיאלי – נורופתיה של החלק העורי של העצב הרדיאלי (Radial)
מחלות פסיכיאטריות
- הגרד מופיע בקצוות הגוף בדרך כלל, ומלווה מצבים נפשיים שונים
אבחנה
אנמנזה
מיקום, תסמינים נוספים, גורמים שמגבירים את הגרד, מהלך, חומרה (השפעה על תפקוד, שינה).
- Asthma, Atopic dermatitis => אלרגיה
- אנשים נוספים שמתגרדים בסביבתם => Scabies
- החמרה בחורף => Xerosis
- גורמים סביבתיים – כווית מהשמש, חתולים, פיברגלס (Fiberglass)
- תרופות – Opiates, Amphetamines, Aspirin, Vitamin B, Quinidine, Nicotinamide
- בגרד כללי – מחלות המוזכרות קודם, הריון
- כשאין גורם אחר לחפש קשר בין הגרד לאירועים מסוימים בחיי המטופל הקשורים בגרד, ובירור לגבי דיכאון
בדיקה פיזיקלית
האם יש פריחה, איפה, קילופי עור (Excoriations), ליכניפיקציה, דלקת, עור יבש.
- קרקפת – Psoriasis, Seborrhea
- גוף – Urticaria, Contact dermatitis, Scabies
- מפשעה – פטרת, Pediculosis, Scabies
- ידיים – Contact dermatitis, Scabies בין האצבעות
- רגליים – Stasis dermatitis, Xerosis, Atopic dermatitis (מאחורי הברך), Lichen simplex (Lateral malleolus), Dermatitis herpetiformis (ברך)
- בגרד כללי - צהבת, הגדלת בלוטות לימפה (Lymph nodes), Goiter, גודל כבד וטחול
מעבדה
- קילוף העור – Scabies, דרמטופיטים (Dermatophytes)
- בחשד ל- Mycosis fungoides - ביופסיה (Biopsy)
- בחשד ל-Cholestasis – Bilirubin, אנזימי כבד (Liver enzymes), UltraSound) US)
- לימפומה (Lymphoma) - צילום חזה/Computer Tomography) CT)
- בדיקת HIV
- כשלא עזרו הבדיקות שלמעלה; בדיקות דם – ספירת דם, TSH ,Urea ,Calcium ,Albumin ,Globulin (Thyroid-Stimulating Hormone)
טיפול
טיפול התנהגותי יכול לעזור ללא קשר לאטיולוגיה.
גזירת ציפורניים, ניקוי צפורניים, גרוד עם כרית כף היד וחבישת האזור.
הימנעות מגורמים מחמירים – קפה, אלכוהול, אוכל חריף, בגדי צמר, מקלחות חמות ארוכות (מייבשות את העור). יצירת סביבה לחה, שימוש בסבונים מוצקים ללא בושם ולא בסבון נוזלי (מייבש).
מקומי
עדיף משחה על קרם, לשים מיד לאחר מקלחת כשהעור מעט לח עדיין, לשים לפני השינה.
- עור יבש - Aquaphor, Vaseline עדיפים (Aquosum ,Lubricans)
- Calamine - מוריד את תחושת הגרד אך מייבש את העור
- Eurax (Crotamiton) - ב-Scabies
- להימנע מאנטיהיסטמינים (Doxepin, Diphenhydramine) מקומיים – יכולים להיות Potent contact sensitizers
- Lidocaine – המאלחש היחיד שאינו גורם ל-Contact dermatitis, שאר התכשירים יכולים לגרום לContact dermatitis
- Capsaicin (החומר הפעיל בצ'ילי) – יכול לעזור בגרד ניורופתי (Neuropathy) אך גורם תחילה לצריבה ולכן היענות נמוכה
- סטרואידים (Steroids) – בעלי עוצמה נמוכה. במחלות דלקתיות (Psoriasis ,Atopic dermatitis) ההתוויה תהיה לסטרואידים עם עוצמה גבוהה יותר – שימוש ממושך יכול לגרום לאטרופיה (Atrophy) עורית
סיסטמי
כשטיפול התנהגותי ומקומי לא עוזרים, יינתנו בדרך כלל אנטיהיסטמינים במיוחד ב-Atopic dermatitis ו-Urticaria.
- אנטיהיסטמינים - אם הגירוי לא קשור בהיסטמין, נרצה להשתמש דווקא באנטיהיסטמינים עם השפעה סדטיבית (Sedative) נוספת (דור I) המפחית את הגירוי
- Otarex (Hydroxyzine) – 25 מיליגרם שלוש פעמים ביום או 50 מיליגרם לפני השינה, נמצא יעיל ביותר
- Zyllergy, Histazine (Cetirizine) - מטבוליט (Metabolite) של Hydroxyzine ללא השפעה סדטיבית – 10-5 מיליגרם ליום. עם פעילות נוגדת גרד טובה
- Lorastine, Allergyx (Loratadine), Telfast (Fexofenadine) - כטיפול ל-Urticaria, אך אינם יעילים כנוגדי גרד באופן כללי
- Cimetidine [H2 Blockers (נוגדי Histamine 2)] - יעיל בגרד עקב Hodgkin's Lymphoma, Polycythemia Vera, Uremia, Urticaria
- נוגגדי דלקת -
- Aspirin – יכול להקל על תסמינים במיוחד כשהמנגנון קשור ב-Kinin או Prostaglandin) PG)
- סטרואידים – לא כטיפול שגרתי, רק באלרגיות חמורות שלא הגיבו לטיפול קודם בתרופות אחרות
- חומרים סדטיביים -
- Benzodiazepines – טיפול זמני; במקרה של חרדה והפרעות שינה
- Paroxetine (SSRI, Selective Serotonin Reuptake Inhibitors) - 10-5 מיליגרם ליום גם בחולים ללא דיכאון, עוזר תוך מספר ימים. טיפול יעיל ב-Uremia
- Doxepin (Tricyclic antidepressants ,TCA) – יעיל מאוד. 75-25 מיליגרם לפני השינה. יש להימנע מלתת יחד עם מעכבי Cytochrome P450 (Macrolides, Antifungal, Cimetidine)
- Orap (Pimozide) - אנטיפסיכוטי (Antipsychotic) - טוב לטיפול בהזיות משניות ל-Parasitosis
- Naloxone, Naltrexone - נמצאו כעוזרים בגרד מ-Cholestasis במחקרים מסוימים, במיוחד בגרד לילי
- Chelating agents -
התוויות להפנייה למומחה
רופא עור - גרד עקשן או אידיופאתי (Idiopathic) – ייתכן צורך בביופסיה.
עזרה נפשית - כשהגרד נובע מבעיה פסיכולוגית.
פרוגנוזה
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- ↑ Ständer S, Schäfer I, Phan NQ, Blome C, Herberger K, Heigel H, Augustin M. Prevalence of chronic pruritus in Germany: results of a cross-sectional study in a sample working population of 11,730. Dermatology. 2010;221(3):229.
- ↑ Dalgard F, Svensson A, Holm JØ, Sundby J. Self-reported skin morbidity among adults: associations with quality of life and general health in a Norwegian survey. J Investig Dermatol Symp Proc. 2004;9(2):120.