כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מגמות עדכניות בכריתת פוליפים במעי הגס"
מתוך ויקירפואה
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
חלו שינויים בגישה לפוליפים במעי הגס, הן מבחינת האיכות הנדרשת במהלך הקולונוסוקפיה ומדידה רציפה של מדדי איכות, והן בגישה להסרה של פוליפים. | חלו שינויים בגישה לפוליפים במעי הגס, הן מבחינת האיכות הנדרשת במהלך הקולונוסוקפיה ומדידה רציפה של מדדי איכות, והן בגישה להסרה של פוליפים. | ||
| − | מוכרים מספר מדדי איכות בקולונוסקופיה {{הערה|שם=הערה1|Rex DK, Schoenfeld PS, Cohen J, et al. Quality indicators for colonoscopy. Gastrointest Endosc. 2015;81:31-53.}} הניתנים לכימות: | + | מוכרים מספר מדדי איכות בקולונוסקופיה{{הערה|שם=הערה1|Rex DK, Schoenfeld PS, Cohen J, et al. Quality indicators for colonoscopy. Gastrointest Endosc. 2015;81:31-53.}} הניתנים לכימות: |
*מידת ההכנה של המעי לבדיקה, כך שניתן לראות את פרטי הרירית ולזהות נגעים, כולל שטוחים וקטנים. יעד להשגה הוא רמת ניקיון של 7 מתוך 9 נקודות מרביות | *מידת ההכנה של המעי לבדיקה, כך שניתן לראות את פרטי הרירית ולזהות נגעים, כולל שטוחים וקטנים. יעד להשגה הוא רמת ניקיון של 7 מתוך 9 נקודות מרביות | ||
*שיעור ההגעה לקצה המעי, לצקום, ותיעוד מצולם של אזור זה. יעד להשגה - 95% | *שיעור ההגעה לקצה המעי, לצקום, ותיעוד מצולם של אזור זה. יעד להשגה - 95% | ||
| − | *זמן בדיקה של רירית המעי הגס של לפחות 6 דקות ביציאה מהצקום לכיוון פי הטבעת. מדד זה חשוב מאחר | + | *זמן בדיקה של רירית המעי הגס של לפחות 6 דקות ביציאה מהצקום לכיוון פי הטבעת. מדד זה חשוב מאחר שהודגם כי ככל שהבדיקה קפדנית ואיטית, שיעור גילוי הממצאים עולה, ועל ידי כך "לא מופתעים" מסרטן המעי הגס המופיע לאחר הבדיקה (Interval cancer) |
| − | (Interval cancer) | ||
*שיעור האדנומות המאותר בזמן הבדיקה על ידי הרופא, בחולים ללא גורמי סיכון ידועים. היעד להשגה הוא 25% בנשים ו-35% בגברים מכל הקולונוסקופיות המבוצעות על ידי אותו רופא | *שיעור האדנומות המאותר בזמן הבדיקה על ידי הרופא, בחולים ללא גורמי סיכון ידועים. היעד להשגה הוא 25% בנשים ו-35% בגברים מכל הקולונוסקופיות המבוצעות על ידי אותו רופא | ||
| − | |||
| − | + | מדדים אלו יאומצו על ידי רופאים רבים, הן באופן עצמאי כחלק מתהליכי בקרת איכות ושיפור מתמידים, והן כחלק מתוכנית מדדי האיכות של משרד הבריאות. | |
| − | במצב זה אנו מנצלים את השיפור הטכנולוגי שחל במכשירי | + | חל שינוי בגישה לפוליפים גדולים. נוקטים שיטות להסרה של פוליפים גדולים שבעבר לא התמודדו איתם כלל, וחולים אלו הופנו לכריתה כירורגית על כל הכרוך בכך. המפתח להצלחה של כריתת פוליפים אלו הוא זיהוי מאפיינים בשטח פני הפוליפ המעידים כי הוא איננו פולש לרקמות עמוקות, אלא מתפשט על פני השטח{{הערה|שם=הערה2|Klein A, Michael J. How to Perform High-Quality Endoscopic Mucosal Resection During Colonoscopy. Gastroenterology 2017; 152:466-471.}}. |
| − | גישה זו אומצה על ידי מספר מרכזים בארץ היודעים להתמודד עם פוליפים גדולים. במספר מחקרים שיטה זו הודגמה כיעילה ושקולה לניתוח הן בטווח הקצר והן במעקב ארוך | + | |
| − | לסיכום, שתי מגמות מאפיינות את הגישה לפוליפים | + | במצב זה אנו מנצלים את השיפור הטכנולוגי שחל במכשירי ה[[אנדוסקופיה]] - התקדמות לטכנולוגיה של High Definition המאפשרת זיהוי שינויים עדינים בפני השטח של הפוליפ המעידים על מאפייניו. בנוסף, הזרקה של תמיסות שונות מאפשרת לבצע הפרדה של הפוליפ מרקמות עמוקות יותר וכריתה שלמה ומלאה של פוליפים גדולים. |
| + | |||
| + | גישה זו אומצה על ידי מספר מרכזים בארץ היודעים להתמודד עם פוליפים גדולים. במספר מחקרים שיטה זו הודגמה כיעילה ושקולה לניתוח הן בטווח הקצר והן במעקב ארוך{{הערה|שם=הערה3|Hassan C, Repici A, Sharma P, et al. Efficacy and safety of endoscopic resection of large colorectal polyps: a systematic review and meta-analysis. Gut 2016;65:806-820.}}{{הערה|שם=הערה4|Tim DG., Belderbos TD, Felice N, et al. Long-term Recurrence-free Survival After Standard Endoscopic Resection Versus Surgical Resection of Submucosal Invasive Colorectal Cancer: A Population-based Study. Clinical Gastroenterology and Hepatology. 2017;15:403-411.}}. | ||
| + | |||
| + | '''לסיכום''', שתי מגמות מאפיינות את הגישה לפוליפים: | ||
*הקפדה על איכות הבדיקה, כך שיאותרו פוליפים רבים יותר והבדיקה תהיה יעילה יותר במניעה אמיתית של סרטן המעי הגס. | *הקפדה על איכות הבדיקה, כך שיאותרו פוליפים רבים יותר והבדיקה תהיה יעילה יותר במניעה אמיתית של סרטן המעי הגס. | ||
*התמודדות שונה עם ממצאים גדולים, ואפשרות לסלק בצורה יעילה, ללא התערבות ניתוחית נגעים גדולים לאורך מערכת העיכול. | *התמודדות שונה עם ממצאים גדולים, ואפשרות לסלק בצורה יעילה, ללא התערבות ניתוחית נגעים גדולים לאורך מערכת העיכול. | ||
| + | [[קובץ:פוליפגס.jpg|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|{{ש}}A - זיהוי של פוליפ גדול ממדים, התופס כמחצית מחלל המעי.{{ש}}B - בדיקה קפדנית של פני הפוליפ ברזולוציה גבוהה; מבנה הפוליפ מנבא שאיננו חודרני לרקמות עמוקות.{{ש}}C - הרמה של הפוליפ על ידי הזרקת תמיסה צבועה והפרדת הפוליפ מרקמות עמוקות יותר באמצעות ההזרקה מבוצע Sub Mucosal dissection של הפוליפ.{{ש}} D - כריתה של הפוליפ, לעיתים במספר העברות לולאה וכריתה חשמלית. הרקמה דמוית התחרה הנראית בתום הכריתה היא הסיבים של אזור התת-רירית.{{ש}} E-F - בדיקה קפדנית של שולי הפוליפ וצריבה של שולי החתך על מנת להוריד את שיעור הצמיחה מחדש של פוליפ באזור הכריתה.]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | * [http://www.cancer.org.il/download/files/Book%20bama_2017_web.pdf במה] עמוד 31 | ||
{{ייחוס|ד"ר אורי סגול - מכון לגסטרואנטרולוגיה, המרכז הרפואי כרמל ע"ש ליידי דיוויס, חיפה}} | {{ייחוס|ד"ר אורי סגול - מכון לגסטרואנטרולוגיה, המרכז הרפואי כרמל ע"ש ליידי דיוויס, חיפה}} | ||
| + | |||
| + | |||
| + | <center>'''פורסם בכתב העת "במה", ינואר 2018, גיליון מס' 22, [[האגודה למלחמה בסרטן]]'''</center> | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:אונקולוגיה]] | ||
| + | [[קטגוריה:גסטרואנטרולוגיה]] | ||
| + | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחה]] | ||
| + | [[קטגוריה:פנימית]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:18, 16 באוגוסט 2018
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| מגמות עדכניות בכריתת פוליפים במעי הגס | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| יוצר הערך | ד"ר אורי סגול | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – סרטן מעי גס וחלחולת, פוליפים
קולונוסקופיה היא כלי יעיל במניעת סרטן המעי הגס. הסרה של פוליפים, שהם נגעים טרום-סרטניים, מפחיתה את הסכנה להתפתחות של סרטן המעי הגס. מכאן שיעילות הקולונוסקופיה תלויה באיכות זיהוי הפוליפים לאורך המעי הגס, באפיון מדויק שלהם ובהסרה יעילה.
חלו שינויים בגישה לפוליפים במעי הגס, הן מבחינת האיכות הנדרשת במהלך הקולונוסוקפיה ומדידה רציפה של מדדי איכות, והן בגישה להסרה של פוליפים.
מוכרים מספר מדדי איכות בקולונוסקופיה[1] הניתנים לכימות:
- מידת ההכנה של המעי לבדיקה, כך שניתן לראות את פרטי הרירית ולזהות נגעים, כולל שטוחים וקטנים. יעד להשגה הוא רמת ניקיון של 7 מתוך 9 נקודות מרביות
- שיעור ההגעה לקצה המעי, לצקום, ותיעוד מצולם של אזור זה. יעד להשגה - 95%
- זמן בדיקה של רירית המעי הגס של לפחות 6 דקות ביציאה מהצקום לכיוון פי הטבעת. מדד זה חשוב מאחר שהודגם כי ככל שהבדיקה קפדנית ואיטית, שיעור גילוי הממצאים עולה, ועל ידי כך "לא מופתעים" מסרטן המעי הגס המופיע לאחר הבדיקה (Interval cancer)
- שיעור האדנומות המאותר בזמן הבדיקה על ידי הרופא, בחולים ללא גורמי סיכון ידועים. היעד להשגה הוא 25% בנשים ו-35% בגברים מכל הקולונוסקופיות המבוצעות על ידי אותו רופא
מדדים אלו יאומצו על ידי רופאים רבים, הן באופן עצמאי כחלק מתהליכי בקרת איכות ושיפור מתמידים, והן כחלק מתוכנית מדדי האיכות של משרד הבריאות.
חל שינוי בגישה לפוליפים גדולים. נוקטים שיטות להסרה של פוליפים גדולים שבעבר לא התמודדו איתם כלל, וחולים אלו הופנו לכריתה כירורגית על כל הכרוך בכך. המפתח להצלחה של כריתת פוליפים אלו הוא זיהוי מאפיינים בשטח פני הפוליפ המעידים כי הוא איננו פולש לרקמות עמוקות, אלא מתפשט על פני השטח[2].
במצב זה אנו מנצלים את השיפור הטכנולוגי שחל במכשירי האנדוסקופיה - התקדמות לטכנולוגיה של High Definition המאפשרת זיהוי שינויים עדינים בפני השטח של הפוליפ המעידים על מאפייניו. בנוסף, הזרקה של תמיסות שונות מאפשרת לבצע הפרדה של הפוליפ מרקמות עמוקות יותר וכריתה שלמה ומלאה של פוליפים גדולים.
גישה זו אומצה על ידי מספר מרכזים בארץ היודעים להתמודד עם פוליפים גדולים. במספר מחקרים שיטה זו הודגמה כיעילה ושקולה לניתוח הן בטווח הקצר והן במעקב ארוך[3][4].
לסיכום, שתי מגמות מאפיינות את הגישה לפוליפים:
- הקפדה על איכות הבדיקה, כך שיאותרו פוליפים רבים יותר והבדיקה תהיה יעילה יותר במניעה אמיתית של סרטן המעי הגס.
- התמודדות שונה עם ממצאים גדולים, ואפשרות לסלק בצורה יעילה, ללא התערבות ניתוחית נגעים גדולים לאורך מערכת העיכול.
A - זיהוי של פוליפ גדול ממדים, התופס כמחצית מחלל המעי.
B - בדיקה קפדנית של פני הפוליפ ברזולוציה גבוהה; מבנה הפוליפ מנבא שאיננו חודרני לרקמות עמוקות.
C - הרמה של הפוליפ על ידי הזרקת תמיסה צבועה והפרדת הפוליפ מרקמות עמוקות יותר באמצעות ההזרקה מבוצע Sub Mucosal dissection של הפוליפ.
D - כריתה של הפוליפ, לעיתים במספר העברות לולאה וכריתה חשמלית. הרקמה דמוית התחרה הנראית בתום הכריתה היא הסיבים של אזור התת-רירית.
E-F - בדיקה קפדנית של שולי הפוליפ וצריבה של שולי החתך על מנת להוריד את שיעור הצמיחה מחדש של פוליפ באזור הכריתה.
ביבליוגרפיה
- ↑ Rex DK, Schoenfeld PS, Cohen J, et al. Quality indicators for colonoscopy. Gastrointest Endosc. 2015;81:31-53.
- ↑ Klein A, Michael J. How to Perform High-Quality Endoscopic Mucosal Resection During Colonoscopy. Gastroenterology 2017; 152:466-471.
- ↑ Hassan C, Repici A, Sharma P, et al. Efficacy and safety of endoscopic resection of large colorectal polyps: a systematic review and meta-analysis. Gut 2016;65:806-820.
- ↑ Tim DG., Belderbos TD, Felice N, et al. Long-term Recurrence-free Survival After Standard Endoscopic Resection Versus Surgical Resection of Submucosal Invasive Colorectal Cancer: A Population-based Study. Clinical Gastroenterology and Hepatology. 2017;15:403-411.
קישורים חיצוניים
- במה עמוד 31
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אורי סגול - מכון לגסטרואנטרולוגיה, המרכז הרפואי כרמל ע"ש ליידי דיוויס, חיפה