כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת חוליות מקשחת ודלקת מפרקים ספחתית - Ankylosing spondylitis and psoriatic arthritis - Anti IL-17"
(←טיפול) |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=Ankylosing.jpg |
| − | |כיתוב תמונה= | + | |כיתוב תמונה=עמוד שדרה פגוע, שני הדיסקים הבין חוליתיים התחתונים התגרמו והתנועה במפרקים המתאימים אבדה |
| − | |שם עברי= | + | |שם עברי= דלקת חוליות מקשחת ודלקת מפרקים ספחתית |
| − | |שם לועזי= | + | |שם לועזי= Ankylosing spondylitis and psoriatic arthritis - Anti IL-17 |
| − | |שמות נוספים= | + | |שמות נוספים=מנגנון חדש לטיפולים בדלקת חוליות מקשחת ובדלקת מפרקים פסוריאטית |
|ICD-10= | |ICD-10= | ||
|ICD-9= | |ICD-9= | ||
|MeSH= | |MeSH= | ||
| − | |יוצר הערך= | + | |יוצר הערך= |
פרופ' אורי אלקיים | פרופ' אורי אלקיים | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|דלקת מפרקים ספחתית}} | {{הרחבה|דלקת מפרקים ספחתית}} | ||
| − | דלקת מפרקים | + | [[דלקת מפרקים ספחתית - Psoriatic arthritis|דלקת מפרקים ספחתית]] פוגעת בכ-30 אחוזים מהחולים ב[[פסוריאזיס|ספחת]] (Psoriasis) והיא בעלת מאפיינים קליניים (Clinical) מגוונים, החל ממחלה קלה הפוגעת בגיד או מפרק אחד וכלה בדלקת רב מפרקים הרסנית או מעורבות של מפרקי האגן והקשחת עמוד השדרה. הטיפול מותאם לחומרת המחלה: חולים הסובלים ממחלה הפוגעת במספר מפרקים או עם נטייה להרס מפרקי, זקוקים לטיפול מערכתי. |
| − | |||
| − | |||
| − | + | [[דלקת חוליות מקשחת - Ankylosis spondylitis|דלקת חוליות מקשחת]] היא ביטוי לתהליך דלקתי, אשר מתחיל במפרקים ה-Sacroiliac ועלול להתפשט לאורך עמוד השדרה. קלינית, המחלה מתבטאת בכאבי גב בעלי אופי דלקתי, כאבים המעירים את החולה בלילה ומלווים בנוקשות בוקר משמעותית. במקרים קשים, המחלה עלולה להוביל להקשחה של עמוד השדרה. שכיחותה עומדת על כ-0.5 אחוז מן האוכלוסייה. | |
| − | + | == טיפול == | |
| + | התרופות אשר עשויות לשנות את מהלך המחלה של חולי דלקת מפרקים ספחתית כוללות: [[Methotrexate]], [[Leflunomide]] ,[[Sulfasalazine Apremilast]] ו[[טיפולים ביולוגיים בדלקת מפרקים ספחתית|טיפולים ביולוגיים]] כגון [[t:Tumor_necrosis_factor_alpha_(TNF-α)_inhibitors_-_L04AB|חוסמי TNF]]{{כ}} (Tumor Necrosis Factor). חוסמי TNF הובילו לשינוי מהותי בפרוגנוזה (Prognosis) של החולים, עם השפעה מיטיבה על ההיבטים הקליניים והרדיולוגיים (Radiographic) של המחלה. עם זאת, טיפולים אלה כרוכים בשיעור מסוים של תופעות לוואי ואינם מועילים בכ-40 אחוזים מן החולים. | ||
| − | + | הגישה הטיפולית בדלקת חוליות מקשחת התבססה על [[t:Anti-inflammatory_agents,_non-steroids_-_S01BC|נוגדי דלקת שאינם סטרואידים]] (Non-steroids anti-inflammatory agents) וחוסמי TNF. | |
| − | |||
| − | + | ;טיפול ביולוגי במנגנון נטרול IL-17 : | |
| + | הטיפולים הביולוגיים פועלים באמצעות חסימה של ציטוקינים (Cytokines), על ידי עיכובם הישיר או דרך עיכוב הקולטן מחוץ לתא ועל ידי כך מניעת התהליך הדלקתי. התברר שבנוסף ל-TNFα, יש ציטוקינים נוספים אשר משחקים תפקיד מרכזי בהתהוות התהליך הדלקתי בדלקת מפרקים ספחתית ודלקת חוליות מקשחת; מדובר בציטוקין{{כ}} 17-IL{{כ}} (Interleukin-17) אשר מופרש בראש וראשונה על ידי תאים מסוג Th17 {{כ}}(Th={{כ}}T Helper, תאי T מסייעים). | ||
| − | + | הסנונית הראשונה בעיכוב מנגנון ה-IL-17 הופיעה בדמות התכשיר [[t:Ustekinumab|Ustekinumab]] (שם מסחרי: [[סטלרה|Stelara]]), אשר מעכב חלבון בשם P40, הנמצא על פני הציטוקינים IL-12{{כ}} (Interleukin-12){{כ}} ו-IL-23{{כ}} (Interleukin-23). מתברר כי IL-23 הוא ציטוקין מרכזי במסלול ה-17-IL ועיכובו מאפשר חסימה של המסלול כולו. | |
| − | תכשיר נוסף המעכב ישירות את ה-17-IL הוא [[Secukinumab]] (שם מסחרי: [[Cosentyx]]). מדובר | + | תכשיר נוסף המעכב ישירות את ה-17-IL הוא [[t:פאנל_מייעץ_ל-FDA_המליץ_על_סקוקינומב_(secukinumab)_של_נוברטיס_לטיפול_בספחת|Secukinumab]] (שם מסחרי: [[Cosentyx]]). מדובר ב[[נוגדן]] חד שבטי (Monoclonal) המעכב IL-17. התכשיר אושר כיעיל בטיפול בספחת. בנוסף, נבדקה יעילות בדלקת מפרקים ספחתית במחקרים שונים: הן בחולים נאיביים, לטיפול ביולוגי, והן בנכשלי TNF. מתברר, כי התכשיר יעיל ב-50 אחוזים מן החולים ועוצר התקדמות רדיולוגית של המחלה. |
| − | באשר לדלקת חוליות מקשחת, התכשיר נבדק במחקרי ה-MEASURE ונמצא כי הוא יעיל לשיפור | + | באשר לדלקת חוליות מקשחת, התכשיר נבדק במחקרי ה-MEASURE ונמצא כי הוא יעיל לשיפור התסמינים, הן בחולים נאיביים והן בנכשלי טיפול ביולוגי. מחקרים שפורסמו, מרמזים על כך שהתכשיר עשוי לעצור את הנזק הרדיולוגי של היווצרות עצם. |
| − | מבחינת בטיחות, מתברר | + | מבחינת בטיחות, מתברר שה-Secukinumab בטוח. אמנם נצפו זיהומים, במיוחד פטרייתיים מקומיים, אך באופן כללי סבילות התרופה הייתה טובה. |
| − | לאור | + | לאור האמור לעיל, עודכנו ההנחיות הטיפוליות עבור דלקת מפרקים ספחתית ודלקת חוליות מקשחת. על פי ההנחיות האירופאיות, אם אכן קיימת התוויה לטיפול ביולוגי, יש מקום לטיפול בחוסמי TNF כמקובל; אך במקרים שבהם קיימת התוויית נגד או כישלון בטיפול לחוסמי TNF, ניתן לעבור לטיפול ביולוגי במנגנון של נטרול IL-17:{{כ}} Ustekinumab או Secukinumab עבור דלקת מפרקים ספחתית ו-Secukinumab עבור דלקת חוליות מקשחת. |
| − | נראה כי מסלול עיכוב IL-17 הוא מבטיח ומתקיימים מחקרים בעולם על תכשירים נוספים המעכבים מנגנון זה המשחק תפקיד בפתוגנזה של | + | נראה כי מסלול עיכוב IL-17 הוא מבטיח ומתקיימים מחקרים בעולם על תכשירים נוספים המעכבים מנגנון זה, המשחק תפקיד בפתוגנזה (Pathogenesis) של [[Spondyloarthropathies]]. |
| + | == דגלים אדומים == | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | <blockquote> | + | <blockquote> |
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
*Kavanaugh A(1), Puig L(2), Gottlieb AB(3), Ritchlin C(4), Li S(5), Wang Y(5),Mendelsohn AM(5), Song M(5), Zhu Y(5), Rahman P(6), McInnes IB(7); PSUMMIT 1Study Group. Maintenance of Clinical Efficacy and Radiographic Benefit Through Two Years of Ustekinumab Therapy in Patients With Active Psoriatic Arthritis: Results From a Randomized, Placebo-Controlled Phase III Trial. Arthritis Care Res (Hoboken). 2015 Dec;67(12):1739-49 | *Kavanaugh A(1), Puig L(2), Gottlieb AB(3), Ritchlin C(4), Li S(5), Wang Y(5),Mendelsohn AM(5), Song M(5), Zhu Y(5), Rahman P(6), McInnes IB(7); PSUMMIT 1Study Group. Maintenance of Clinical Efficacy and Radiographic Benefit Through Two Years of Ustekinumab Therapy in Patients With Active Psoriatic Arthritis: Results From a Randomized, Placebo-Controlled Phase III Trial. Arthritis Care Res (Hoboken). 2015 Dec;67(12):1739-49 | ||
| שורה 52: | שורה 50: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://medicalmagazines.co.il/MedicSal2017/index.html?r=24# החוברת במלואה] | * [http://medicalmagazines.co.il/MedicSal2017/index.html?r=24# החוברת במלואה] | ||
| − | |||
{{ייחוס|פרופ' אורי אלקיים - מנהלת המכון הריאומטולוגי במרכז הרפואי תל אביב ויו"ר האיגוד הישראלי לריאומטולוגיה }} | {{ייחוס|פרופ' אורי אלקיים - מנהלת המכון הריאומטולוגי במרכז הרפואי תל אביב ויו"ר האיגוד הישראלי לריאומטולוגיה }} | ||
[[קטגוריה:ראומטולוגיה]] | [[קטגוריה:ראומטולוגיה]] | ||
| + | [[קטגוריה:פרמקולוגיה קלינית]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:00, 30 בינואר 2019
| דלקת חוליות מקשחת ודלקת מפרקים ספחתית | ||
|---|---|---|
| Ankylosing spondylitis and psoriatic arthritis - Anti IL-17 | ||
| ||
עמוד שדרה פגוע, שני הדיסקים הבין חוליתיים התחתונים התגרמו והתנועה במפרקים המתאימים אבדה
| ||
| שמות נוספים | מנגנון חדש לטיפולים בדלקת חוליות מקשחת ובדלקת מפרקים פסוריאטית | |
| יוצר הערך | פרופ' אורי אלקיים | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דלקת מפרקים ספחתית
דלקת מפרקים ספחתית פוגעת בכ-30 אחוזים מהחולים בספחת (Psoriasis) והיא בעלת מאפיינים קליניים (Clinical) מגוונים, החל ממחלה קלה הפוגעת בגיד או מפרק אחד וכלה בדלקת רב מפרקים הרסנית או מעורבות של מפרקי האגן והקשחת עמוד השדרה. הטיפול מותאם לחומרת המחלה: חולים הסובלים ממחלה הפוגעת במספר מפרקים או עם נטייה להרס מפרקי, זקוקים לטיפול מערכתי.
דלקת חוליות מקשחת היא ביטוי לתהליך דלקתי, אשר מתחיל במפרקים ה-Sacroiliac ועלול להתפשט לאורך עמוד השדרה. קלינית, המחלה מתבטאת בכאבי גב בעלי אופי דלקתי, כאבים המעירים את החולה בלילה ומלווים בנוקשות בוקר משמעותית. במקרים קשים, המחלה עלולה להוביל להקשחה של עמוד השדרה. שכיחותה עומדת על כ-0.5 אחוז מן האוכלוסייה.
טיפול
התרופות אשר עשויות לשנות את מהלך המחלה של חולי דלקת מפרקים ספחתית כוללות: Methotrexate, Leflunomide ,Sulfasalazine Apremilast וטיפולים ביולוגיים כגון חוסמי TNF (Tumor Necrosis Factor). חוסמי TNF הובילו לשינוי מהותי בפרוגנוזה (Prognosis) של החולים, עם השפעה מיטיבה על ההיבטים הקליניים והרדיולוגיים (Radiographic) של המחלה. עם זאת, טיפולים אלה כרוכים בשיעור מסוים של תופעות לוואי ואינם מועילים בכ-40 אחוזים מן החולים.
הגישה הטיפולית בדלקת חוליות מקשחת התבססה על נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (Non-steroids anti-inflammatory agents) וחוסמי TNF.
- טיפול ביולוגי במנגנון נטרול IL-17
הטיפולים הביולוגיים פועלים באמצעות חסימה של ציטוקינים (Cytokines), על ידי עיכובם הישיר או דרך עיכוב הקולטן מחוץ לתא ועל ידי כך מניעת התהליך הדלקתי. התברר שבנוסף ל-TNFα, יש ציטוקינים נוספים אשר משחקים תפקיד מרכזי בהתהוות התהליך הדלקתי בדלקת מפרקים ספחתית ודלקת חוליות מקשחת; מדובר בציטוקין 17-IL (Interleukin-17) אשר מופרש בראש וראשונה על ידי תאים מסוג Th17 (Th=T Helper, תאי T מסייעים).
הסנונית הראשונה בעיכוב מנגנון ה-IL-17 הופיעה בדמות התכשיר Ustekinumab (שם מסחרי: Stelara), אשר מעכב חלבון בשם P40, הנמצא על פני הציטוקינים IL-12 (Interleukin-12) ו-IL-23 (Interleukin-23). מתברר כי IL-23 הוא ציטוקין מרכזי במסלול ה-17-IL ועיכובו מאפשר חסימה של המסלול כולו.
תכשיר נוסף המעכב ישירות את ה-17-IL הוא Secukinumab (שם מסחרי: Cosentyx). מדובר בנוגדן חד שבטי (Monoclonal) המעכב IL-17. התכשיר אושר כיעיל בטיפול בספחת. בנוסף, נבדקה יעילות בדלקת מפרקים ספחתית במחקרים שונים: הן בחולים נאיביים, לטיפול ביולוגי, והן בנכשלי TNF. מתברר, כי התכשיר יעיל ב-50 אחוזים מן החולים ועוצר התקדמות רדיולוגית של המחלה.
באשר לדלקת חוליות מקשחת, התכשיר נבדק במחקרי ה-MEASURE ונמצא כי הוא יעיל לשיפור התסמינים, הן בחולים נאיביים והן בנכשלי טיפול ביולוגי. מחקרים שפורסמו, מרמזים על כך שהתכשיר עשוי לעצור את הנזק הרדיולוגי של היווצרות עצם.
מבחינת בטיחות, מתברר שה-Secukinumab בטוח. אמנם נצפו זיהומים, במיוחד פטרייתיים מקומיים, אך באופן כללי סבילות התרופה הייתה טובה.
לאור האמור לעיל, עודכנו ההנחיות הטיפוליות עבור דלקת מפרקים ספחתית ודלקת חוליות מקשחת. על פי ההנחיות האירופאיות, אם אכן קיימת התוויה לטיפול ביולוגי, יש מקום לטיפול בחוסמי TNF כמקובל; אך במקרים שבהם קיימת התוויית נגד או כישלון בטיפול לחוסמי TNF, ניתן לעבור לטיפול ביולוגי במנגנון של נטרול IL-17: Ustekinumab או Secukinumab עבור דלקת מפרקים ספחתית ו-Secukinumab עבור דלקת חוליות מקשחת.
נראה כי מסלול עיכוב IL-17 הוא מבטיח ומתקיימים מחקרים בעולם על תכשירים נוספים המעכבים מנגנון זה, המשחק תפקיד בפתוגנזה (Pathogenesis) של Spondyloarthropathies.
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- Kavanaugh A(1), Puig L(2), Gottlieb AB(3), Ritchlin C(4), Li S(5), Wang Y(5),Mendelsohn AM(5), Song M(5), Zhu Y(5), Rahman P(6), McInnes IB(7); PSUMMIT 1Study Group. Maintenance of Clinical Efficacy and Radiographic Benefit Through Two Years of Ustekinumab Therapy in Patients With Active Psoriatic Arthritis: Results From a Randomized, Placebo-Controlled Phase III Trial. Arthritis Care Res (Hoboken). 2015 Dec;67(12):1739-49
- Mease PJ(1), McInnes IB, Kirkham B, Kavanaugh A, Rahman P, van der Heijde D,Landewé R, Nash P, Pricop L, Yuan J, Richards HB, Mpofu S; FUTURE 1 Study Group. Secukinumab Inhibition of Interleukin-17A in Patients with Psoriatic Arthritis. N Engl J Med. 2015 Oct;373(14):1329-39.
- Sieper J(1), Deodhar A(2), Marzo-Ortega H(3), Aelion JA(4), Blanco R(5),Jui-Cheng T(6), Andersson M(7), Porter B(8), Richards HB(7); MEASURE 2 Study Group. Secukinumab efficacy in anti-TNF-naive and anti-TNF-experienced subjects with active ankylosing spondylitis: results from the MEASURE 2 Study. Ann Rheum Dis. 2016 Aug 31.
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' אורי אלקיים - מנהלת המכון הריאומטולוגי במרכז הרפואי תל אביב ויו"ר האיגוד הישראלי לריאומטולוגיה