כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "בדיקות בבתי החולים, במקרים בהם עלה חשד לשימוש בחומרים (סם האונס או חומרים פסיכואקטיביים אחרים) בהקשר של תקיפה מינית - חוזר משרד הבריאות"
(יצירת דף עם התוכן "{{ערך בבדיקה}} {{חוזר משרד הבריאות |שם החוזר=בדיקות בבתי החולים, במקרים בהם עלה חשד לשימוש ב...") |
|||
| (14 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|תחום= | |תחום= | ||
|מספר החוזר=mr13_2018 | |מספר החוזר=mr13_2018 | ||
| − | |סימוכין= | + | |סימוכין=חוזר המנהל הכללי מס': 24/2003 מיום: 19.11.03 |
|קישור=[https://www.health.gov.il/hozer/mr13_2018.pdf באתר משרד הבריאות] | |קישור=[https://www.health.gov.il/hozer/mr13_2018.pdf באתר משרד הבריאות] | ||
|תאריך פרסום=11 בדצמבר, 2018 | |תאריך פרסום=11 בדצמבר, 2018 | ||
| − | }} | + | }} |
| + | בהמשך לחוזר המנהל הכללי שבסימוכין להלן פירוט הנחיות לביצוע בדיקות במקרים שבנדון. | ||
| + | ==רקע== | ||
| + | השימוש בסמים או בחומרים פסיכואקטיביים ([[אלכוהול]], סמים ותרופות ממכרות) שונים במטרה לטשטש קורבן לביצוע אונס או פגיעה מינית הוא תופעה מוכרת בישראל ומחוץ לה מזה מספר שנים. | ||
| + | "סם אונס" הוא שם כללי לקבוצה של חומרים שונים המוחדרים בזדון, דרך ערבוב, בצורתו הנוזלית, למשקאות ללא ידיעתו של הקורבן, וזאת כדי לגרום לערפול חושים עד לאובדן הכרה במטרה לבצע תקיפה מינית עד כדי אינוס הקורבן. | ||
| + | |||
| + | בין החומרים המוגדרים כסם אונס נמנים: | ||
| + | *GBL/GHB | ||
| + | *[[קטמין]] | ||
| + | *[[בנזודיאזפינים]] ([[Flunitrazepam]] / [[Nitrazepam]]) | ||
| + | חומרים אלה גורמים לערפול הכרה, ישנוניות ופוגעים ביכולת ההתנגדות של הקורבן ולחוסר יכולת לזכור פרטים בנוגע לתקיפה המינית. | ||
| + | להלן תיאור החומרים שנעשה בהם שימוש, צורתם ואופן השימוש בהם: | ||
| + | |||
| + | ===GHB/GBL=== | ||
| + | נוזל שקוף, דליק, חסר ריח, עם טעם מעט מלוח, אשר אינו מורגש כאשר מוהלים אותו במשקאות שונים כגון: משקאות קלים, יין, קפה, או משקאות אלכוהוליים. חומר זה כלול בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973. על אף שהחומר אסור להפצה, הוא נמכר במועדונים, במקומות בילוי, וברשת האינטרנט. | ||
| + | |||
| + | ===קטמין=== | ||
| + | חומר מרדים הנמצא בשימוש ברפואה הומנית ווטרינרית לשם ביצוע פרוצדורות כירורגיות. קטמין נמצא ברשימת התרופות הפסיכוטרופיות (תוספת רביעית, סעיף 18א) וגורם לשינויים בתפיסת המציאות ותחושת ניתוק ("אפקט דיסוציאטיבי"). קטמין מופץ במגוון צורות: אבקה, קפסולות, קריסטלים, טבליות ונוזלים שמיועדים לשאיפה או הזרקה. השימוש בו כסם עלול להיות קטלני בעיקר בערבוב עם אלכוהול, ואנו עדים לשימוש מזיק בו בעיקר במועדונים. | ||
| + | |||
| + | ===בנזודיאזפינים=== | ||
| + | מסווגים בישראל כסמים פסיכוטרופיים בעלי אפקט היפנוטי ומעודד שינה. ניתן להשיגם באופן חוקי רק בבית מרקחת על פי מרשם רופא. כמו כן, יש עליהם מגבלות נוספות מעבר לתרופות מרשם רגילות עקב התלות וההתמכרות אשר נגרמות כתוצאה משימוש בהם. בנזודיאזפינים ניתנים לטיפול ב[[חרדה]], התקפי פאניקה, מצבים נפשיים מעורערים וטיפול בסוגים שונים של [[אפילפסיה]]. | ||
| + | |||
| + | שימוש בבנזודיאזפינים נעשה כסמי אונס, במיוחד כאשר הם משולבים עם אלכוהול. | ||
| + | |||
| + | שרידי סמי האונס כגון GBL/GHB לרוב נעלמים מנוזלי הגוף בין 8–10 שעות במקרה של GHB לבין יממה או שתיים במקרה של קטמין, פלוניטרזפם. לכן, קיימת חשיבות רבה למודעות הצוותים המטפלים לחשיפה אפשרית לחומרים שהוזכרו. אנו עדים לריבוי מקרים של קורבנות תקיפה מינית אשר ייתכן ונחשפו לסם האונס, אך לא נמצאו בגופם שרידי החומר. עובדה זו מקשה על המשך הטיפול במקרה בפן הקליני, ובפן הראייתי משפטי/פורנזי. | ||
| + | |||
| + | ==מטרות== | ||
| + | העלאת מודעות צוותים מטפלים בבתי חולים לאפשרות החשיפה ל"סם אונס" או חומרים פסיכואקטיביים אחרים כחלק מפגיעה מינית ובכלל זה ההתנהלות בתי חולים במקרים אלה והסדרת הדיווח ותיעוד הפניות. | ||
| + | |||
| + | ==אחריות== | ||
| + | על מנהל בית החולים / המוסד הרפואי, לפעול להטמעת הוראות חוזר זה בקרב הצוותים הרפואיים והמנהליים במוסד. | ||
| + | |||
| + | ==נהלים== | ||
| + | #מצבים המעלים חשד כי נעשה שימוש ב"סם אונס" או בחומר אחר (להלן: "החומר") אשר יכול לשמש לתקיפה מינית: | ||
| + | ##מקרה בו פונה אדם לבית החולים, ומדווח על חשש לתקיפה מינית על רקע צריכה או שתייה בה מהול החומר ולדבריו אינו זוכר פרטים על הנעשה. | ||
| + | ##מקרה בו מתעורר חשד לתקיפה מינית בו הקורבן חש משותק, או חסר יכולת להגיב. | ||
| + | #במצב כגון זה יש לקחת דגימת שתן ודם מהקורבן באופן מיידי, ולשומרה בהקפאה. | ||
| + | #לכל נפגע/ת כנ"ל יש לקחת בדיקה לרמת אלכוהול בדם וכן לבצע בדיקה ראשונית לגילוי סמים בשתן במעבדת בית החולים, סמוך ככל הניתן לקבלה למלר"ד. | ||
| + | #כאשר ממצאי הבדיקה מעלים חשד להימצאות סמים, יש לדווח על כך לאגף לאכיפה ופיקוח במשרד הבריאות, לצורך התייעצות באשר לנחיצות ביצוע הבדיקה הטוקסיקולוגית (הדיווח יועבר ע"ג הטופס בנספח לחוזר זה). | ||
| + | #אם יוחלט לבצע בדיקות טוקסיקולוגיות (סמים, אלכוהול) בדגימות, יש לשלוח אותן לבדיקה, כאשר הן מוקפאות, למעבדה לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית במרכז הרפואי שיבא - תל השומר | ||
| + | #שרד הבריאות יישא בעלות הבדיקה | ||
| + | #טרם משלוח הדגימות לבדיקה יש ליצור קשר עם המעבדה על מנת ליידעם אודות המשלוח ולהיוועץ בהם במקרה הצורך. טלפונים להתקשרות: 03-5302355/2358, פקס: 03-5351596 | ||
| + | |||
| + | ==העברת מידע ודיווח אודות הבדיקות וממצאיהן== | ||
| + | #המעבדה הטוקסיקולוגית תעביר את ממצאי הבדיקה כולל תיאור המקרה לאגף לאכיפה ופיקוח במשרד הבריאות בדוא"ל: modiin@moh.health.gov.il ולגורם המפנה | ||
| + | #בכל מקרה בו נתגלה סם האונס בנוזלי גוף של פונה, על ביה"ח לדווח על כך בכתב לאגף לאכיפה ופיקוח במייל modiin@moh.health.gov.il על גבי טופס הדיווח המצורף | ||
| + | |||
| + | דיווחים אלו יאפשרו לאמוד את היקף התופעה ולתכנן את הצעדים הנדרשים לטיפול בה. | ||
| + | |||
| + | ==טופס דיווח - חשד לסם אונס== | ||
| + | אל: אגף אכיפה ופיקוח, המכון לביקורת ותקנים, משרד הבריאות רח' יעקב אליאב 9 ירושלים, modiin@moh.health.gov.il | ||
| + | |||
| + | מין: ______ | ||
| + | |||
| + | גיל: ___ | ||
| + | |||
| + | שעת הגעה למיון : __:__, תאריך: ____/__/__ | ||
| + | |||
| + | סוג הפניה: | ||
| + | _ עצמית _ בליווי מבוגר _ לווי משטרה _ אחר: _________________ | ||
| + | |||
| + | תיאור מקרה: _____________________________________________________________________________________________ | ||
| + | _______________________________________________________________________________________________________ | ||
| + | |||
| + | בדיקות שנלקחו: _____________________________________________________________________________________________ | ||
| + | _______________________________________________________________________________________________________ | ||
| + | |||
| + | אלכוהול בדם: _ חיובי _ שלילי. | ||
| + | |||
| + | שתן לגילוי סמים ו/או חומרים פסיכואקטיבים :_ חיובי _ שלילי. | ||
| + | |||
| + | פירוט סוגי החומרים שנמצאו: _____________________________________________________________________________________________ | ||
| + | _______________________________________________________________________________________________________ | ||
| + | |||
| + | העתק: המחלקה לטיפול בהתמכרויות, דוא"ל- keren.goldman@moh.gov.il | ||
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | [[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:50, 2 בספטמבר 2022
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | ||
|---|---|---|
| בדיקות בבתי החולים, במקרים בהם עלה חשד לשימוש בחומרים (סם האונס או חומרים פסיכואקטיביים אחרים) בהקשר של תקיפה מינית | ||
| ||
| מספר החוזר | mr13_2018 | |
| סימוכין | חוזר המנהל הכללי מס': 24/2003 מיום: 19.11.03 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך פרסום | 11 בדצמבר, 2018 | |
בהמשך לחוזר המנהל הכללי שבסימוכין להלן פירוט הנחיות לביצוע בדיקות במקרים שבנדון.
רקע
השימוש בסמים או בחומרים פסיכואקטיביים (אלכוהול, סמים ותרופות ממכרות) שונים במטרה לטשטש קורבן לביצוע אונס או פגיעה מינית הוא תופעה מוכרת בישראל ומחוץ לה מזה מספר שנים.
"סם אונס" הוא שם כללי לקבוצה של חומרים שונים המוחדרים בזדון, דרך ערבוב, בצורתו הנוזלית, למשקאות ללא ידיעתו של הקורבן, וזאת כדי לגרום לערפול חושים עד לאובדן הכרה במטרה לבצע תקיפה מינית עד כדי אינוס הקורבן.
בין החומרים המוגדרים כסם אונס נמנים:
- GBL/GHB
- קטמין
- בנזודיאזפינים (Flunitrazepam / Nitrazepam)
חומרים אלה גורמים לערפול הכרה, ישנוניות ופוגעים ביכולת ההתנגדות של הקורבן ולחוסר יכולת לזכור פרטים בנוגע לתקיפה המינית. להלן תיאור החומרים שנעשה בהם שימוש, צורתם ואופן השימוש בהם:
GHB/GBL
נוזל שקוף, דליק, חסר ריח, עם טעם מעט מלוח, אשר אינו מורגש כאשר מוהלים אותו במשקאות שונים כגון: משקאות קלים, יין, קפה, או משקאות אלכוהוליים. חומר זה כלול בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973. על אף שהחומר אסור להפצה, הוא נמכר במועדונים, במקומות בילוי, וברשת האינטרנט.
קטמין
חומר מרדים הנמצא בשימוש ברפואה הומנית ווטרינרית לשם ביצוע פרוצדורות כירורגיות. קטמין נמצא ברשימת התרופות הפסיכוטרופיות (תוספת רביעית, סעיף 18א) וגורם לשינויים בתפיסת המציאות ותחושת ניתוק ("אפקט דיסוציאטיבי"). קטמין מופץ במגוון צורות: אבקה, קפסולות, קריסטלים, טבליות ונוזלים שמיועדים לשאיפה או הזרקה. השימוש בו כסם עלול להיות קטלני בעיקר בערבוב עם אלכוהול, ואנו עדים לשימוש מזיק בו בעיקר במועדונים.
בנזודיאזפינים
מסווגים בישראל כסמים פסיכוטרופיים בעלי אפקט היפנוטי ומעודד שינה. ניתן להשיגם באופן חוקי רק בבית מרקחת על פי מרשם רופא. כמו כן, יש עליהם מגבלות נוספות מעבר לתרופות מרשם רגילות עקב התלות וההתמכרות אשר נגרמות כתוצאה משימוש בהם. בנזודיאזפינים ניתנים לטיפול בחרדה, התקפי פאניקה, מצבים נפשיים מעורערים וטיפול בסוגים שונים של אפילפסיה.
שימוש בבנזודיאזפינים נעשה כסמי אונס, במיוחד כאשר הם משולבים עם אלכוהול.
שרידי סמי האונס כגון GBL/GHB לרוב נעלמים מנוזלי הגוף בין 8–10 שעות במקרה של GHB לבין יממה או שתיים במקרה של קטמין, פלוניטרזפם. לכן, קיימת חשיבות רבה למודעות הצוותים המטפלים לחשיפה אפשרית לחומרים שהוזכרו. אנו עדים לריבוי מקרים של קורבנות תקיפה מינית אשר ייתכן ונחשפו לסם האונס, אך לא נמצאו בגופם שרידי החומר. עובדה זו מקשה על המשך הטיפול במקרה בפן הקליני, ובפן הראייתי משפטי/פורנזי.
מטרות
העלאת מודעות צוותים מטפלים בבתי חולים לאפשרות החשיפה ל"סם אונס" או חומרים פסיכואקטיביים אחרים כחלק מפגיעה מינית ובכלל זה ההתנהלות בתי חולים במקרים אלה והסדרת הדיווח ותיעוד הפניות.
אחריות
על מנהל בית החולים / המוסד הרפואי, לפעול להטמעת הוראות חוזר זה בקרב הצוותים הרפואיים והמנהליים במוסד.
נהלים
- מצבים המעלים חשד כי נעשה שימוש ב"סם אונס" או בחומר אחר (להלן: "החומר") אשר יכול לשמש לתקיפה מינית:
- מקרה בו פונה אדם לבית החולים, ומדווח על חשש לתקיפה מינית על רקע צריכה או שתייה בה מהול החומר ולדבריו אינו זוכר פרטים על הנעשה.
- מקרה בו מתעורר חשד לתקיפה מינית בו הקורבן חש משותק, או חסר יכולת להגיב.
- במצב כגון זה יש לקחת דגימת שתן ודם מהקורבן באופן מיידי, ולשומרה בהקפאה.
- לכל נפגע/ת כנ"ל יש לקחת בדיקה לרמת אלכוהול בדם וכן לבצע בדיקה ראשונית לגילוי סמים בשתן במעבדת בית החולים, סמוך ככל הניתן לקבלה למלר"ד.
- כאשר ממצאי הבדיקה מעלים חשד להימצאות סמים, יש לדווח על כך לאגף לאכיפה ופיקוח במשרד הבריאות, לצורך התייעצות באשר לנחיצות ביצוע הבדיקה הטוקסיקולוגית (הדיווח יועבר ע"ג הטופס בנספח לחוזר זה).
- אם יוחלט לבצע בדיקות טוקסיקולוגיות (סמים, אלכוהול) בדגימות, יש לשלוח אותן לבדיקה, כאשר הן מוקפאות, למעבדה לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית במרכז הרפואי שיבא - תל השומר
- שרד הבריאות יישא בעלות הבדיקה
- טרם משלוח הדגימות לבדיקה יש ליצור קשר עם המעבדה על מנת ליידעם אודות המשלוח ולהיוועץ בהם במקרה הצורך. טלפונים להתקשרות: 03-5302355/2358, פקס: 03-5351596
העברת מידע ודיווח אודות הבדיקות וממצאיהן
- המעבדה הטוקסיקולוגית תעביר את ממצאי הבדיקה כולל תיאור המקרה לאגף לאכיפה ופיקוח במשרד הבריאות בדוא"ל: modiin@moh.health.gov.il ולגורם המפנה
- בכל מקרה בו נתגלה סם האונס בנוזלי גוף של פונה, על ביה"ח לדווח על כך בכתב לאגף לאכיפה ופיקוח במייל modiin@moh.health.gov.il על גבי טופס הדיווח המצורף
דיווחים אלו יאפשרו לאמוד את היקף התופעה ולתכנן את הצעדים הנדרשים לטיפול בה.
טופס דיווח - חשד לסם אונס
אל: אגף אכיפה ופיקוח, המכון לביקורת ותקנים, משרד הבריאות רח' יעקב אליאב 9 ירושלים, modiin@moh.health.gov.il
מין: ______
גיל: ___
שעת הגעה למיון : __:__, תאריך: ____/__/__
סוג הפניה: _ עצמית _ בליווי מבוגר _ לווי משטרה _ אחר: _________________
תיאור מקרה: _____________________________________________________________________________________________ _______________________________________________________________________________________________________
בדיקות שנלקחו: _____________________________________________________________________________________________ _______________________________________________________________________________________________________
אלכוהול בדם: _ חיובי _ שלילי.
שתן לגילוי סמים ו/או חומרים פסיכואקטיבים :_ חיובי _ שלילי.
פירוט סוגי החומרים שנמצאו: _____________________________________________________________________________________________ _______________________________________________________________________________________________________
העתק: המחלקה לטיפול בהתמכרויות, דוא"ל- keren.goldman@moh.gov.il