כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל 6-2 שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from two years to six years"
| (8 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Sub Chapter | {{Sub Chapter | ||
|Book=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת | |Book=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת | ||
| − | |Chapter number= | + | |Chapter number=2 |
|Sub Chapter number=2 | |Sub Chapter number=2 | ||
}} | }} | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
{{קידום בריאות ורפואה מונעת | {{קידום בריאות ורפואה מונעת | ||
|שם המחבר= | |שם המחבר= | ||
| − | |שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל | + | |שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 2–6 שנים''' |
}} | }} | ||
| − | == | + | ==ייעוץ== |
| − | + | ===תזונה=== | |
| + | יש לשוחח עם ההורים על הנושא [[תזונה נכונה]] - מתן אוכל מזין, מאזן קלוריות והימנעות מאכילת מזון אולטרה-מעובד כגון חטיפים וממתקים, כמפורט בהמלצות התזונה החדשות של משרד הבריאות. | ||
| − | + | סידן: עד גיל 3 שנים הילד זקוק ל-500 מיליגרם [[סידן]] מדי יום ובגיל 4–8 שנים הוא זקוק ל-800 מיליגרם מדי יום. סידן רב אפשר למצוא בעיקר במוצרי חלב, סרדינים, שקדים וברוקולי. | |
| − | + | ===פעילות גופנית=== | |
| + | בגיל זה ילדים זקוקים לתנועה כצורך בסיסי, טבעי והכרחי. הפעילות הגופנית תורמת לגדילה מאוזנת של העצמות, לחיזוק שרירים, להגברת ההוצאה האנרגטית, להתפתחות מוטורית וקואורדינטיבית תקינה ולהפחתת הסיכון להשמנה. [[פעילות גופנית]] מובנית בילדות מעצבת הרגלי פעילות שהם בסיס בריא בכל מעגל החיים. הפעילות הגופנית תכלול ביצוע יומיומי של משימות רב-גוניות מונחות, מובנות וחופשיות, משימות שיתורגלו בהן תנועות בסיסיות כגון הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה, ניתור ונחיתה, איזון הגוף, גלגולו, נשיאת משקל הגוף על איברים שונים, זריקה ותפיסה, בעיטה, קליעה למטרה, חבטה בכדור וכדרור. '''מומלץ שפעוטות יהיו פעילים במשך לפחות 180 דקות מצטברות ביממה וכי יצמצמו ככל האפשר את זמן הנייחות. לפיכך מומלץ להגביל את משך השימוש בטלוויזיה, במחשב ובטלפון נייד ("זמן מסך") - עד שעתיים מדי יום''', ולהפעיל את הילדים במשחקים ובפעילות חברתית וגופנית. | ||
| − | == | + | ===בטיחות גיל 2–6 שנים=== |
| − | + | יש לעודד שימוש בחגורות בטיחות ובכיסא בטיחות בנסיעה (כמחויב בחוק), זהירות ממים חמים, מניעת נפילות ותאונות, מניעת תאונות אופניים ושימוש בקסדת מגן בעת רכיבה על אופניים ועל גלגיליות (כמחויב בחוק). יש לשוחח עם ההורים על האופן שיש לאחסן תרופות, חומרי ניקיון ורעל כדי להרחיקם מהישג ידם של הילדים. כן יש לייעץ להם בנושא שחייה ומניעת טביעה ולהדגיש שאין להשאיר ברכב תינוקות וילדים{{הערה|ראו פרק מספר 5 "בטיחות ילדים".}}. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | ==[[ | + | ===עישון, חשיפה לשמש והזנחת ילדים=== |
| + | יש לשוחח עם ההורים בנושאים נזקי ה[[עישון]] הכפוי והגנת העור מפני קרינה אולטרה-סגולית על-ידי הימנעות מחשיפה ממושכת לשמש בשעות 16:00-10:00, שימוש ב[[מסנני קרינה|מיסוכי הגנה]] עם מקדמי הגנה לפחות 30=SPF ואמצעי הגנה אחרים (כובע, חולצה). כן יש לנסות לאתר [[התעללות בילדים - Child abuse|התעללות בילדים]] והזנחת ילדים. | ||
| + | |||
| + | ===שיניים גיל 2–6 שנים=== | ||
| + | לשמירה על השיניים מומלץ לצחצח את שיני הילד מדי יום עוד מבקיעת השן הראשונה ולשמור על היגיינת הפה (ראו פרק 4, "בריאות הפה והשיניים", וכן הנחיות בריאות השן 2.3: הנחיות לשימוש בתכשירי פלואוריד 4.2021{{הערה|שם=הערה34|משרד הבריאות. הנחיות לשימוש בתכשירי פלואוריד. הנחיות בריאות השן מס' 3.2, 2021}}). | ||
| + | |||
| + | ===קרינה מייננת גיל 2–6 שנים=== | ||
| + | יש למעט ככל האפשר לחשוף את הפעוטות לקרינת [[רנטגן]], ובעיקר לצמצם את החשיפה לשיקופים, צילומי [[CT]], [[אנגיוגרפיה]] וצנטורים הכרוכים בקרינה ניכרת, ולהשתמש בבדיקות אלה רק להתוויות רפואיות ברורות. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה. | ||
| + | |||
| + | ===חיסונים גיל 2–6 שנים=== | ||
{{הפניה לערך מורחב|שגרת החיסונים לילדים בישראל - Vaccinations program in Israel}} | {{הפניה לערך מורחב|שגרת החיסונים לילדים בישראל - Vaccinations program in Israel}} | ||
| − | |||
| − | + | בגיל זה יש להשלים את מתן חיסוני השגרה שלא ניתנו במועד ולחסן את תלמידי כיתה א' במנה השנייה של "החיסון המרובע" נגד חצבת-חזרת-אדמת-אבעבועות רוח{{הערה|ראו פרק 6 - "חיסונים" וטבלת חיסונים של משרד הבריאות}}. מגיל שנתיים מומלץ לחסן ילדים בקבוצות סיכון גבוה בתרכיב הפוליסכרידי כנגד פנוימוקוקליים (פנוימווקוס). החיסון ניתן בגיל זה במנה אחת, 8 שבועות או יותר לאחר המנה האחרונה של החיסון המצומד (פרבנר). כמו כן, מומלץ לתת לילדים מגיל שנתיים הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה מנה אחת של [[חיסון נגד מנינגוקוק|תרכיב מצומד נגד 4 זנים של מנינגוקוקים]]: W<sub>135</sub>, Y, C, A. מומלץ לתת את ה[[חיסון נגד שפעת|חיסון שנתי נגד שפעת]] לכל הילדים לקראת החורף. הדבר נכון במיוחד לילדים הנמצאים בקבוצות סיכון גבוה. מגיל שנתיים אפשר לבחור בין החיסון המומת, זה המומלץ לכל הילדים, ובין החיסון החי-המוחלש, הניתן בשאיפה לאף ומתאים רק לילדים בריאים. | |
| − | + | ===סקירה ואיתור מוקדם גיל 2–6 שנים=== | |
| + | בגיל 2–6 שנים מומלץ שהילד יעבור שתי בדיקות רופא: בסביבות גיל שנתיים וחצי ובגיל חמש, וכן שיעבור בדיקת אח.ות לפחות מדי שנה (בגילים 2.5-2, 4-3.5 ו-5 שנים). הבדיקות יכללו מדידות משקל וגובה, בדיקת עיניים ל[[פזילה]], בדיקת חדות ראייה מדי שנתיים החל מגיל 4{{כ}}{{הערה|שם=הערה25|[[טיפול בילד הבריא מטרום לידה ועד גיל 6 - הנחיה קלינית|ראש שירותי בריאות הציבור. הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא]]}}, בדיקת שמיעה ובדיקת שפה ודיבור בהתאם למדרגות ההתפתחות. משנת הלימודים תשפ"ב צפויה גם בדיקת סקר ראייה בגנים באמצעות פוטוסקינר. נוסף על כך, יש לבדוק את מצב השיניים ולבצע בדיקת מערכות מלאה, בדגש על המערכת הקרדיו-וסקולרית ועל האשכים. | ||
| − | [[ | + | בבדיקות אלה יוערכו הגדילה וההתפתחות{{הערה|שם=הערה4|[[תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות - Development evaluation for infants and toddlers up to 6 years old]]}}, [[הפרעות דיבור|הפרעות בדיבור]], [[הפרעות התנהגות בילדים|הפרעות בהתנהגות]], בתקשורת ובלמידה וכן יחסי ילד-הורה/ משפחה, כולל הנושא משמעת וגבולות במשפחה. כן ייבדקו הרגלי היגיינה, האכילה והשינה. לפירוט נוסף ראו "הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא חלק א': טרום לידה עד גיל 6"{{הערה|שם=הערה25}}. |
| − | ==ביבליוגרפיה== | + | ==ביבליוגרפיה והערות שוליים== |
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | ==ביבליוגרפיה לפי שנים== | ||
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים 166-169, 132, 14 ,8-12 ,5 ,2 ,1 | *[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים 166-169, 132, 14 ,8-12 ,5 ,2 ,1 | ||
* [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים ,638-639 ,636 ,572-575 | * [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים ,638-639 ,636 ,572-575 | ||
*[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 897-898 ,799 ,653-655 | *[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 897-898 ,799 ,653-655 | ||
| + | *[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2022|ביבליוגרפיה למהדורת 2022]] פריטים 46–27,40–12,22–4 | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | [[קטגוריה: בריאות הציבור]] | + | [[קטגוריה:בריאות הציבור]] |
| − | [[קטגוריה: חיסונים]] | + | [[קטגוריה:חיסונים]] |
| − | [[קטגוריה: משפחה]] | + | [[קטגוריה:משפחה]] |
| − | [[קטגוריה: ילדים]] | + | [[קטגוריה:ילדים]] |
| − | [[קטגוריה: פעילות גופנית ובריאות]] | + | [[קטגוריה:פעילות גופנית ובריאות]] |
| − | [[קטגוריה: תזונה]] | + | [[קטגוריה:תזונה]] |
גרסה אחרונה מ־00:55, 23 בנובמבר 2022
.png)
המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת | |
|---|---|
 | |
| |
| שם הפרק | קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 2–6 שנים |
| עורך מדעי | פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד |
| מוציא לאור | ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל |
| מועד הוצאה | אוקטובר 2022 |
| מספר עמודים | 284 |
| קישור | באתר ההסתדרות הרפואית |
| |
ייעוץ
תזונה
יש לשוחח עם ההורים על הנושא תזונה נכונה - מתן אוכל מזין, מאזן קלוריות והימנעות מאכילת מזון אולטרה-מעובד כגון חטיפים וממתקים, כמפורט בהמלצות התזונה החדשות של משרד הבריאות.
סידן: עד גיל 3 שנים הילד זקוק ל-500 מיליגרם סידן מדי יום ובגיל 4–8 שנים הוא זקוק ל-800 מיליגרם מדי יום. סידן רב אפשר למצוא בעיקר במוצרי חלב, סרדינים, שקדים וברוקולי.
פעילות גופנית
בגיל זה ילדים זקוקים לתנועה כצורך בסיסי, טבעי והכרחי. הפעילות הגופנית תורמת לגדילה מאוזנת של העצמות, לחיזוק שרירים, להגברת ההוצאה האנרגטית, להתפתחות מוטורית וקואורדינטיבית תקינה ולהפחתת הסיכון להשמנה. פעילות גופנית מובנית בילדות מעצבת הרגלי פעילות שהם בסיס בריא בכל מעגל החיים. הפעילות הגופנית תכלול ביצוע יומיומי של משימות רב-גוניות מונחות, מובנות וחופשיות, משימות שיתורגלו בהן תנועות בסיסיות כגון הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה, ניתור ונחיתה, איזון הגוף, גלגולו, נשיאת משקל הגוף על איברים שונים, זריקה ותפיסה, בעיטה, קליעה למטרה, חבטה בכדור וכדרור. מומלץ שפעוטות יהיו פעילים במשך לפחות 180 דקות מצטברות ביממה וכי יצמצמו ככל האפשר את זמן הנייחות. לפיכך מומלץ להגביל את משך השימוש בטלוויזיה, במחשב ובטלפון נייד ("זמן מסך") - עד שעתיים מדי יום, ולהפעיל את הילדים במשחקים ובפעילות חברתית וגופנית.
בטיחות גיל 2–6 שנים
יש לעודד שימוש בחגורות בטיחות ובכיסא בטיחות בנסיעה (כמחויב בחוק), זהירות ממים חמים, מניעת נפילות ותאונות, מניעת תאונות אופניים ושימוש בקסדת מגן בעת רכיבה על אופניים ועל גלגיליות (כמחויב בחוק). יש לשוחח עם ההורים על האופן שיש לאחסן תרופות, חומרי ניקיון ורעל כדי להרחיקם מהישג ידם של הילדים. כן יש לייעץ להם בנושא שחייה ומניעת טביעה ולהדגיש שאין להשאיר ברכב תינוקות וילדים[1].
עישון, חשיפה לשמש והזנחת ילדים
יש לשוחח עם ההורים בנושאים נזקי העישון הכפוי והגנת העור מפני קרינה אולטרה-סגולית על-ידי הימנעות מחשיפה ממושכת לשמש בשעות 16:00-10:00, שימוש במיסוכי הגנה עם מקדמי הגנה לפחות 30=SPF ואמצעי הגנה אחרים (כובע, חולצה). כן יש לנסות לאתר התעללות בילדים והזנחת ילדים.
שיניים גיל 2–6 שנים
לשמירה על השיניים מומלץ לצחצח את שיני הילד מדי יום עוד מבקיעת השן הראשונה ולשמור על היגיינת הפה (ראו פרק 4, "בריאות הפה והשיניים", וכן הנחיות בריאות השן 2.3: הנחיות לשימוש בתכשירי פלואוריד 4.2021[2]).
קרינה מייננת גיל 2–6 שנים
יש למעט ככל האפשר לחשוף את הפעוטות לקרינת רנטגן, ובעיקר לצמצם את החשיפה לשיקופים, צילומי CT, אנגיוגרפיה וצנטורים הכרוכים בקרינה ניכרת, ולהשתמש בבדיקות אלה רק להתוויות רפואיות ברורות. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה.
חיסונים גיל 2–6 שנים
בגיל זה יש להשלים את מתן חיסוני השגרה שלא ניתנו במועד ולחסן את תלמידי כיתה א' במנה השנייה של "החיסון המרובע" נגד חצבת-חזרת-אדמת-אבעבועות רוח[3]. מגיל שנתיים מומלץ לחסן ילדים בקבוצות סיכון גבוה בתרכיב הפוליסכרידי כנגד פנוימוקוקליים (פנוימווקוס). החיסון ניתן בגיל זה במנה אחת, 8 שבועות או יותר לאחר המנה האחרונה של החיסון המצומד (פרבנר). כמו כן, מומלץ לתת לילדים מגיל שנתיים הנמצאים בקבוצת סיכון גבוה מנה אחת של תרכיב מצומד נגד 4 זנים של מנינגוקוקים: W135, Y, C, A. מומלץ לתת את החיסון שנתי נגד שפעת לכל הילדים לקראת החורף. הדבר נכון במיוחד לילדים הנמצאים בקבוצות סיכון גבוה. מגיל שנתיים אפשר לבחור בין החיסון המומת, זה המומלץ לכל הילדים, ובין החיסון החי-המוחלש, הניתן בשאיפה לאף ומתאים רק לילדים בריאים.
סקירה ואיתור מוקדם גיל 2–6 שנים
בגיל 2–6 שנים מומלץ שהילד יעבור שתי בדיקות רופא: בסביבות גיל שנתיים וחצי ובגיל חמש, וכן שיעבור בדיקת אח.ות לפחות מדי שנה (בגילים 2.5-2, 4-3.5 ו-5 שנים). הבדיקות יכללו מדידות משקל וגובה, בדיקת עיניים לפזילה, בדיקת חדות ראייה מדי שנתיים החל מגיל 4[4], בדיקת שמיעה ובדיקת שפה ודיבור בהתאם למדרגות ההתפתחות. משנת הלימודים תשפ"ב צפויה גם בדיקת סקר ראייה בגנים באמצעות פוטוסקינר. נוסף על כך, יש לבדוק את מצב השיניים ולבצע בדיקת מערכות מלאה, בדגש על המערכת הקרדיו-וסקולרית ועל האשכים.
בבדיקות אלה יוערכו הגדילה וההתפתחות[5], הפרעות בדיבור, הפרעות בהתנהגות, בתקשורת ובלמידה וכן יחסי ילד-הורה/ משפחה, כולל הנושא משמעת וגבולות במשפחה. כן ייבדקו הרגלי היגיינה, האכילה והשינה. לפירוט נוסף ראו "הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא חלק א': טרום לידה עד גיל 6"[4].
ביבליוגרפיה והערות שוליים
- ↑ ראו פרק מספר 5 "בטיחות ילדים".
- ↑ משרד הבריאות. הנחיות לשימוש בתכשירי פלואוריד. הנחיות בריאות השן מס' 3.2, 2021
- ↑ ראו פרק 6 - "חיסונים" וטבלת חיסונים של משרד הבריאות
- ↑ 4.0 4.1 ראש שירותי בריאות הציבור. הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא
- ↑ תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות - Development evaluation for infants and toddlers up to 6 years old
ביבליוגרפיה לפי שנים
- רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000 פריטים 166-169, 132, 14 ,8-12 ,5 ,2 ,1
- תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008 פריטים ,638-639 ,636 ,572-575
- ביבליוגרפיה למהדורת 2013 פריטים 897-898 ,799 ,653-655
- ביבליוגרפיה למהדורת 2022 פריטים 46–27,40–12,22–4