המדריך לטיפול בסוכרת - זכויות סוציאליות של חולי הסוכרת בישראל - Social rights of diabetes patients in Israel

המדריך לטיפול בסוכרת
מאת המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות. עורכים מדעיים: ד"ר עופרי מוסנזון, פרופ׳ איתמר רז

פרק ראשי

תת הפרק הבא תת הפרק הקודם

תוכן עניינים > פרק #8.7: המדריך לטיפול בסוכרת - זכויות סוציאליות של חולי הסוכרת בישראל - Social rights of diabetes patients in Israel

הדפס

המדריך לטיפול בסוכרת
שם המחבר	ד"ר ישי אוסטפלד, ד"ר מרק טרנין, ד"ר יהודה ששון, ד"ר מתי וקסלר, ד"ר צביה בר און, ד"ר דניאל ברש, ד"ר אולגה רוילקביץ, ד"ר אמנון עמית, ד"ר אבירם וייס, ד"ר אלי יצחק, גב׳ יעל גולן, גב׳ עתרת וינשטוק, פרוס' צבי שטרן
שם הפרק	לקויות ונכויות הקשורות בסוכרת, בהיבט של המוסד לביטוח לאומי בישראל וזכויות חולי סוכרת בגופים אחרים
עורך מדעי	ד"ר עופרי מוסנזון, פרופ׳ איתמר רז
מאת	המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות
מועד הוצאה	2022
מספר עמודים	619

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – זכויות החולה הסוכרתי

ראו גם – זכויות החולה הסוכרתי במערכת הבריאות בישראל

מטרת סקירה זו היא להנגיש לציבור הרופאים, החולים והבריאים את המשמעויות של מחלת הסוכרת וסיבוכיה בהיבטי המוסד לביטוח הלאומי וגופים אחרים בישראל, והיא מהווה חלק מהמאמץ של המוסד לביטוח לאומי לסייע י במיצוי זכויות. בשל מורכבות חוק הביטוח הלאומי ומורכבות תהליכי העבודה, יש להתייחם לסקירה זו כאל מקור מידע כללי בלבד. במקרים פרטניים מומלץ להתעמק בנושאי הזכאויות ותהליכי הפעולה ולא להסתפק כמתואר בסקירה הנוכחית. במקרה הצורך ניתן לפנות ישירות למוסד לביטוח לאומי.

מבוא

עקרונות הביטוח הלאומי נוצרו ביחד עם עקרונות הביטוח הרפואי הציבורי עם תחילת התפתחות תפיסה "מדינת הרווחה", תחת שלטונו של הקנצלר הגרמני אוטו פון ביסמרק בסוף המאה ה-19. גישה זו, שהתפשטה בעולם, מהווה מקור לתפיסה הישראלית של ביטוח בריאות ממלכתי, באמצעות קופות החולים ושל הביטוח הסוציאלי לנכים, באמצעות המוסר לביטוח לאומי.

הביטוח הלאומי בישראל

המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד הפועל על פי חוק, נתון לפיקוחו של שר הרווחה והשירותים החברתיים ועומד לביקורת מבקר המדינה. השר הממונה על ביצוע חוק הביטוח הלאומי מוסמך להתקין תקנות ועומד בראש מועצת הביטוח הלאומי. חוק הביטוח הלאומי התקבל בכנסת בנובמבר 1953 ונכנס לתוקפו ביום 1 באפריל 1954. מטרתו הייתה מלחמה בעוני ובמחסור ודאגה לרמת חיים הוגנת לכל אזרחי המדינה. החוק נחקק כמכשיר מרכזי לצמצום הפערים הכלכליים בישראל ולהבטחת הגנה כלכלית לכל תושב בעת מצוקה זמנית או מתמשכת. הוא הופעל בתחילה לשלושה ענפי ביטוח (אימהות, נפגעי עבודה וזקנה ושאירים) ובהמשך הורחב לענפי ביטוח נוספים.

מערכת הביטוח הלאומי גובה דמי ביטוח מכלל התושבים ומשלמת גמלאות לזכאים, בכפוף למבחנים הקבועים בחוק. כך היא מעבירה למעשה הכנסות מקבוצות מבוססות מבחינה כלכלית לקבוצות חלשות ופגיעות (חמישית מהאוכלוסייה בעלת ההכנסה הנמוכה ביותר משלמת 5–6 אחוזים מסך דמי הביטוח ומקבלת כ-40 אחוזים מכלל הגמלאות). המוסד לביטוח לאומי משמש, אפוא, מכשיר לחלוקה מחודשת של חלק מההכנסה הלאומית לפי קריטריונים סוציאליים ומשמש מכשיר מרכזי לתמיכה בחולים ונכים.

מקורות ההכנסה של המוסד לביטוח לאומי מבוססים על גביית דמי ביטוח, השתתפות הממשלה והכנסות מהשקעות (ריבית). הביטוח הלאומי גובה דמי ביטוח מתוך הכנסות התושבים ומכוחם הם קונים את הזכות לקבל גמלאות מחליפות שכר, בהתאם למצבים המוגדרים בחוק.

1. עקרונות הפיצוי הכספי על ידי המוסד לביטוח לאומי: בהתאם לגישת הרווחה, המוסד לביטוח הלאומי אינו פועל כחברת ביטוח המשפה נפגעים על הנזק שנגרם להם אלא בגוף סוציאלי המעניק גמלאות כספיות, על פי מבחן הפגיעה ביכולת ההשתכרות, במטרה להעניק "רשת ביטחון סוציאלי" לחולים ולהבטיח את כלכלתם עד שיחלימו. על כן, המוסד לביטוח לאומי אינו מפצה חולים בגין לקותם (המחלה ממנה הם סובלים) ואף לא בגין המגבלה התפקודית הנגרמת עקב המחלה (הנכות ממנה סובלים), אלא בגין אובדן כושר ההשתכרות הנובע מהלקות והנכות. המוסד לביטוח לאומי אינו עוסק בטיפול במחלה (משום שבכך עוסקות קופות החולים) אלא, כאמור לעיל, בהערכת המשמעויות התפקודיות של המחלה ועל כן ההחלטות בנושא הפיצוי נעשות לא בהתאם לאבחנה הקלינית אלא בהתייחס לפגיעה בכושר ההשתכרות עקב הנכות הנגרמת מהמחלה. יוצאות דופן במידה מסוימת מכללים אלו הן גמלת נפגעי עבודה, המתנהלת כפיצוי ביטוחי לנזק שנגרם בעבודה וגמלת נפגעי פעולות איבה, בה מוטלת על המוסד לביטוח לאומי אחריות גם לטיפול הרפואי בחולה. את האחריות הזו מממש המוסד לביטוח לאומי בדרך כלל באמצעות קופות החולים ובאמצעות ספקי שירות רפואי אחרים
2. אופן הערכת הנכות והתפקוד במוסד לביטוח לאומי: תביעה רפואית המוגשת למוסד לביטוח לאומי מעובדת על ידי רופאים במוסד על מנת להכינה לדיון בוועדות הרפואיות. רופאי הוועדות הרפואיות קובעים את דרגת הלקות (Impairment) ואת המוגבלות התפקודית (Disability). ההחלטה על אובדן כושר העבודה נקבעת, על פי חוק, על ידי פקיד התביעות. ההחלטות הרפואיות מתקבלות תחילה בוועדות מ"דרג ראשון" ועל החלטתן ניתן לערער לוועדות רפואיות מ"דרג שני". לבית הדין לעבודה ניתן לערער על החלטות מנהלתיות בלבד
3. אופן חישוב אחוזי הנכות: חישוב אחוזי הנכות המצרפית נעשה בשיטה "משוקללת" (ולא "אריתמטית"). כך, לדוגמה, 50 אחוזי נכות ועוד 50 אחוזי נכות בגין פגימה אחרת יקנו סך של 75 אחוזי נכות מצרפית (ולא 100 אחוזים, כעולה מחיבור אריתמטי)

ענפי הביטוח הלאומי הקשורים למחלת הסוכרת

לביטוח הלאומי ענפי ביטוח סוציאלי רבים אולם הענפים העיקריים הקשורים לסוכרת כוללים:

אמהות ("שמירת היריון"), ילדים ("ילד נכה"), "נפגעי עבודה", "נכות כללית", "שירותים מיוחדים" (שר"מ), "נפגעי איבה", "שיקום" ו"סיעוד". בנוסף, מבצע הביטוח הלאומי הערכת נכות לצורך פטור מתשלום מס הכנסה ("ועדות מס הכנסה"). המוסד לביטוח לאומי מנהל את המערכת האמונה על מתן הטבות לפי הסכם ניידות, אולם "ועדות ניידות" עצמן נערכות במשרד הבריאות.

1. גמלת "שמירת היריון": כאשר קיים צורך להימנעות מעבודה, בשל סכנה לבריאות העובר או האישה
2. גמלת "ילד נכה": היות שילדים אינם נמצאים במעגל העבודה, הרי שלמחלתם אין משמעות "אובדן כושר עבודה". לפיכך, הגמלה מיועדת לפיצוי הורי הילד החולה בשל ה"עומס הטיפולי" המוטל עליהם ולפגיעה בכושר השתכרותם ועל כן, לרוב היא אינה ניתנת בהתאם למחלה. הגמלה ניתנת מגיל 91 יום ועד לגיל 18 שנה+91 יום, בהתאם למבחני תלות תפקודית והעומס הטיפולי. היא מחולקת לשלוש רמות אפשריות של זכאות (50 אחוזים, 100 אחוזים ו-188 אחוזים מקצבת יחיד מלאה)
3. גמלת "נכות כללית": מהווה גמלה סוציאלית שמטרתה להבטיח "רשת ביטחון" כלכלית עד להחלמה. בהיותה גמלה סוציאלית, על החולה לעמוד ב"מבחן הכנסה" כתנאי מוקדם לבחינת זכאותו. הגמלה מתייחסת למשמעויות הכלכליות של אובדן הכושר בשל הנכות. קביעת הזכאות מתבצעת באופן הבא: רופא הוועדה קובע את חומרת הלקות (Impairment) ומתרגם את הלקות למגבלות תפקודיות (Disability) ואילו ההחלטה לגבי ההשלכות של המגבלות התפקודיות על כושר העבודה וגובה הגמלה המשולמת נקבעות על ידי פקיד התביעות (בהתאם לסעיף 209 לחוק הביטוח הלאומי הקובע: "פקיד התביעות... יחליט אם התובע הוא נכה ויקבע את דרגת כושרו להשתכר... בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש..."). מכאן שהגמלה המשולמת בגין מחלה (כדוגמת סוכרת) היא נגזרת של קיום המחלה וחומרתה, ובעיקר של מידת השפעת המחלה על כושר ההשתכרות של החולה
4. גמלת "שירותים מיוחדים" (שר"מ): מעוגנת בסעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי, המגדיר את מטרתה כ"קצבה הניתנת למי שחי בקהילה וזקוק לעזרה בביצוע פעולות היום יום או להשגחה". השירותים המיוחדים הניתנים לאדם מיועדים לטיפול אישי בו ולעזרת בית, לשירותו האישי ולמשק ביתו. מידת התלות בעזרת הזולת נבדקת במבחן ADL - Activities of Daily Living - (ניידות בתוך הבית, רחצה, הלבשה, אכילה והיגיינה אישית) והצורך בהשגחה למניעת סכנה לו או לזולת. באחרונה עודכן המבחן גם לגבי היכולת העצמאית לבצע שש פעולות בסיסיות: הכנת מזון, הפעלת מכשירים, אחזקת הבית, טיפול תרופתי, קניות, סידורים מוסדיים וכספיים. המבחן החדש נקרא IADL‏ (Instrumental Activities of Daily Living) ובהשוואה למבחן העבר, הוא מקל על אוכלוסיות נכים שונות שבעבר התקשו לקבל זכאות לשר"מ ובמיוחד עיוורים. גמלת שר"מ מיועדת לתמיכה באוכלוסיית הנכים הקשים התלויים בזולת. הגמלה ניתנת בשעורים של: 50 אחוזים, 112 אחוזים ו-188 אחוזים מקצבת יחיד מלאה
5. גמלת "נפגעי עבודה": לפיצוי בשל תאונה או מחלה שנגרמו עקב העבודה. כתנאי מוקדם יש להוכיח "קשר סיבתי" (עובדתי ורפואי) בין הפגיעה לעבודה. זו גמלה "ביטוחיה" שגובה סכום יחסי לגובה ההכנסה טרם הפגיעה. במסגרתה מקבל גם הביטוח הלאומי אחריות לטיפול בנזקי הפגיעה ועושה זאת לרוב באמצעות קופות החולים, כ"קבלניות משנה"
6. גמלת "נפגעי איבה": נועדה לפיצוי אזרחים שנפגעו מפעולות איבה והיא מבוססת על ספר המבחנים של משרד הביטחון, המשמש במקורו לתביעות נכות כנגד משרד הביטחון, על ידי חיילים שנפגעו בשירותם הצבאי. כתנאי מוקדם נדרשת "הכרה" באירוע ובפגיעה
7. גמלת "שיקום": נועדה לאבחון, ייעוץ וטיפול לקראת שיקום מקצועי. תנאי הזכאות לשיקום כוללים מעבר סף רפואי, חוסר יכולת לחזור לעבודה בשל הליקוי וצורך בהכשרה מקצועית שתאפשר לנכה לחזור למקום עבודתו הקודם או לעבודה התואמת את כישוריו
8. גמלת "סיעוד": נועדה למי שהגיע לגיל הפרישה ולכן אינו זכאי לגמלת נכות כללית ולשר"מ. הגמלה ניתנת בשל תלות בזולת, על פי מבחן תלות. והיא נועדה לאפשר קבלת עזרה לקשישים סעודיים החיים בקהילה
9. גמלת "ניידות": מבוססת על "הסכם הניידות" משנת 1977 בין האוצר לביטוח הלאומי ונועדה להשתתפות בהוצאות הניידות (עזרה ברכישת רכב מותאם ואחזקה שוטפת), בהתקיים:
   1. ליקוי רפואי בגפיים התחתונות על פי רשימה המפורטת בהסכם הניידות
   2. מגבלת ניידות (בשיעור של 40 אחוזים או יותר לאוחז ברישיון נהיגה בר-תוקף או 60 אחוזים או יותר למי שאין בידו רישיון נהיגה בר-תוקף)

ההסכם מסמיך את משרד הבריאות לקיים את הוועדות הרפואיות לניידות.

שינויים בספר הליקויים בנושא סוכרת

סעיף ארבע בספר המבחנים דן בסוכרת. סעיף זה עודכן, בשנת 2014, על פי ייעוץ האיגוד הישראלי לאנדוקרינולוגיה והמועצה הלאומית לסוכרת וכן אושר על ידי שרי הבריאות והרווחה ופורסם בתקנות חוק הביטוח הלאומי. התפיסה שהובילה לקביעת דרגות החומרה בסעיף זה מבוססת על המלצות ה-American Medical Association לפיהן הערכת חומרת הלקות נעשית בעיקר על סמך הטיפול, תדירותו (המשפיעה על סדר היום של החולה), תוצאותיו ודרגת הפגיעה ב"איברי מטרה". בתקנות נקבע שתביעות חדשות בסוכרת ידונו בהתאם לנוסח החדש. אולם, נקבע שהמקרים שהוכרו בעבר על ידי הביטוח הלאומי יידונו במהלך שלוש השנים הראשונות להפעלת הסעיף החדש לפי הנוסח המיטיב לגביהם (הישן או החדש), בהתאם לנסיבות.

להלן סעיף ארבע החדש ופירוט השינויים בהשוואה לסעיף הקודם:

1. תת-סעיפים א-ד מתייחסים לצורך בטיפול ולדרך מתן הטיפול והם כמעט זהים לדרגות החומרה, כפי שהופיעו בספר המבחנים הקודם
2. תת-סעיף ה הוא סעיף חדש המתייחס למצב קליני לא יציב הפוגע בתפקוד התעסוקתי (למשל מצב בו חולה סוכרת הסובל מאירועים היפוגליקמיים חוזרים לא יוכל לעסוק בעבודה המסכנת אותו). סעיף זה מגדיל את הזכאויות, בהשוואה לסעיפים שהופיעו בספר הליקויים הקודם
3. תת-סעיפים ו-ז דנים בפגיעה משמעותית ב"איברי מטרה". פגיעה זו היא בדרך כלל תוצאת הווסקולופתיה (הפגיעה בכלי הדם) המאפיינת את מחלת הסוכרת. לצורך קביעת דרגת הפגיעה ב"איברי מטרה" מפנה ספר הליקויים לפרקים המתאימים המצויים בתוקף (נכון למועד כתיבת שורות אלה, חלקם נוסח מחדש וחלקם נמצא בשלבים שונים של אישור ויחליף את הסעיפים הקיימים בעתיד). השינוי המרכזי בסעיף 4, בהשוואה לנוסח הקודם, הוא שתת-הסעיפים ו-ז מגדירים בצורה ברורה יותר את חומרת סיבוכי המחלה
4. נוסח סעיף 4 (המעודכן) בספר הליקויים מורה:

א	היפרגליקמיה או סוכרת, ללא טיפול תרופתי	0 אחוזים
ב	סוכרת בטיפול פומי או אנלוג 1-GLP	10 אחוזים
ג	סוכרת בטיפול אינסולין או בטיפול משולב עם אינסולין	20 אחוזים
ד	סוכרת לא מאוזנת המטופלת טיפול אינטנסיבי באינסולין (ארבע זריקות ומעלה ביום או שימוש במשאבת אינסולין)	40 אחוזים
ה	סוכרת המטופלת באינסולין ומתאפיינת באי יציבות קלינית בולטת הגורמת לאחד מאלה: חסר נוירולוגי 50 אחוזים (סוכרת שבירה), חמצת מטבולית, משבר היפראוסמוטי, אובדן הכרה או שני אירועי היפוגליקמיה קשים במשך שנתיים המחייבים עזרה של גורם חיצוני (מתן זריקת גלוקוז, מתן עירוי גלוקוז או אשפוז); לעניין זה, "אירוע היפוגליקמיה קשה"- ירידה בערך גלוקוז הדם מתחת ל-50 מיליגרם לדציליטר הנמדדת באמצעות מד גלוקוז אישי או בדיקת מעבדה, ומלווה באיבוד הכרה, פרכוסים או הכרה מעורפלת	50 אחוזים
ו	סוכרת עם סיבוך באחד מ"איברי המטרה" בחומרה של 30 אחוזים לפחות או עם שני סיבוכים לפחות ב"איברי המטרה", שחומרת כל אחד מהם 20 אחוזים לפחות	65 אחוזים
ז	סוכרת עם שלושה סיבוכים לפחות ב"איברי המטרה", כאשר חומרת כל אחד מהם 30 אחוזים לפחות	100 אחוזים
ח	סוכרת הריונית - הנכות בזמן ההיריון תיקבע לפי פרטי משנה (א) עד (ה)

פירוט לגבי הסעיפים המתייחסים לסיבוכי הסוכרת:

1. נכון למועד כתיבת שורות אלו טרם פורסמו סעיפי הליקוי החדשים בנפרולוגיה. אולם בעתיד הקרוב צפויה דרגת הנפרופתיה הסוכרתית להיקבע בהתאם לסעיפי הליקוי המעודכנים: 22¹ ("מחלת כליות כרונית") ו-22² ("הפרשת חלבון קבועה בשתן"), בהתאם לגבוה שביניהן (במנעד אפשרי של עד 100 אחוזים). סעיפים אילו מבוססים על מדידת ה"פינוי הכלייתי" ועל בדיקה כמותית של הפרשת חלבון בשתן
2. דרגת הרטינופתיה נקבעת לפי סעיף 52 ("ליקויים בכושר הראייה והגבלת שדה הראייה"). בתחום זה נשקלת ההצעה להוסיף מדד נוסף של איכות הראייה בסוכרתיים
3. דרגת הפגיעה הלבבית נקבעת לפי סעיף 9(1) (א)(1), בהתאם לדרגת התפקוד הלבבי (לפי מדרג התפקוד של ה-New York Heart Association, מבחן מאמץ ותוצאות מבחן ECHO, במנעד אפשרי של עד 100 אחוזים)
4. דרגת הפגיעה בכלי דם נקבעת לפי סעיף 11(2), מותאם ("מצב לאחר נזק בכלי דם פריפריים"). הסעיף מתייחס למערכת הוורידית ובעתיד הקרוב צפוי להתעדכן גם בפגימות עורקיות
5. דרגת הנוירופתיה נקבעת לפי סעיף 29(6) ("פגיעה מפושטת בעצבים היקפיים או בשרירים"), בהתאם לחומרת הפגיעה (במנעד אפשרי של עד 100 אחוזים)

כיב קשה ריפוי ("רגל סוכרתית") נדון לפי סעיף סל 35 "מחלות העצמות והפרקים". הצעה לסעיף מוגדר לפגיעה זו נמצאת בשלבי ניסוח ראשוניים.

ביטוי מחלת סוכרת בגמלאות שונות בביטוח הלאומי

1. "שמירת היריון" וסוכרת: סוכרת בהיריון לסוגיה השונים שכיחה בקרב כ-5 אחוזים מכלל הנשים ההרות. הסיבוכים הקשורים ב"סוכרת היריון" לעובר כוללים שיעור גבוה יותר של תמותה תוך רחמית, ריבוי מי שפיר וסכנה ללידה מוקדמת בנשים עם ריבוי מי שפיר וכן בשלות ראתית מאוחרת לילוד. הסיבוכים הקשורים בסוכרת היריון מבחינת האם, כוללים השמנת יתר מלווה ביתר לחץ דם ואירועים של היפוגליקמיה במצבי חוסר איזון. נהוג לחלק את אוכלוסיית הנשים עם סוכרת הריונית לשלוש קבוצות:
   1. נשים הסובלות מ"סוכרת טרום הריונית" מורגלות לשימוש באינסולין ויודעות לאזן היטב את רמת הסוכר שלהן. אף ששיעורי הסיבוכים בקבוצה זו גבוהים יחסית, ניתן לקצוב את הגמלה באופן פרטני ולא להעניקה בצורה גורפת משום שאין כל עדות שהמשך עבודה מסכן את האישה או את עוברה ואין כל המלצה בספרות להורות לנשים על מנוחה גורפת. על כן, מתן הגמלה יישקל לפי מידת איזון הסוכרת על פי עקומות סוכר ועל פי סיבוכים מילדותיים נוספים
   2. נשים הרות שהסוכרת התגלתה אצלן בתחילת הטרימסטר השלישי והמאוזנות על ידי דיאטה. בקבוצה זו שיעורי הסיבוכים נמוכים יחסית ואין מקום לאישור גמלה בגין הסוכרת. אולם כשקיימים גורמי סיכון נוספים (כגון ריבוי מי שפיר) יישקל מתן הגמלה לגופו של עניין
   3. נשים מהקבוצה הקודמת שהאיזון בדיאטה שלהן נכשל ועליהן לעבור לאיזון באינסולין נדרשות למעקב צמוד עקב חוסר ההרגל בקבלת אינסולין בחיי היום יום. לנשים אלו תאושר הגמלה מיום תחילת מתן האינסולין ועד הלידה
2. גמלת "ילד נכה" (ילד"ן) וסוכרת: גמלת ילד"ן אינה ניתנת בדרך כלל בהתאם לסוג מחלה מסוים. אולם, "סוכרת נעורים" מהווה דוגמה יוצאת דופן לגמלת ילד"ן המיוחסת למחלה עצמה:
   1. מיום האבחנה ועד גיל 6 נקבעת זכאות בשיעור מלא (100 אחוזים מקצבת יחיד מלאה)
   2. מעל גיל 6 ועד גיל 18 נקבעת זכאות בשיעור חלקי (50 אחוזים מקצבת יחיד מלאה)
3. סוכרת ונכות כללית: בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, קביעת הלקות, חומרתה ותחולתה (מועד תחילתה) ותרגום הלקות למגבלות תפקודיות הן בסמכות רופא. תרגום המגבלות התפקודיות לכושר ההשתכרות הן בסמכות פקיד התביעות וזאת לאחר שהתייעץ עם רופא ופקיד שיקום
4. סוכרת ושר"מ: הגמלה יכולה להינתן לחולי סוכרת שעברו אבחון בוועדות נכות כללית וקיבלו לפחות 60 אחוזים נכות רפואית משוקללת, שאינה מנופה לשר"מ אשר המקבלים קצבה, או לחולים שקיבלו לפחות 75 אחוזים נכות רפואית משוקללת, אך אינם מקבלי קצבה. על כן קצבת שר"מ משמעותית בעיקר לחולי סוכרת עם סיבוכים, כדלהלן:
   1. לסובלים מהתקפי לב ואירועים מוחיים (בהתאם לתלות בזולת בהתאם למבחן IADL)
   2. לחולי דיאליזה (הזכאים לשר"מ בשיעור 50 אחוזים שר"מ ללא נוכחות בוועדת ביטוח לאומי)
   3. לעיוורים, אצלם מבחן ה-IADL החדש מקל מאוד בקבלת השר"מ
   4. לחולים עם פגיעה עצבית, הסובלים מהגבלה בביצוע תנועות עדינות או כאבים קשים המגבילים את תפקודם
   5. לסובלים מ"רגל סוכרתית" המלווה בהגבלה בניידות
5. פגיעות בעבודה וסוכרת: ההכרה בסוכרת כנגרמת עקב עבודתו של אדם נסמכת על ההנחה שמתח נפשי יוצא דופן עשוי לגרום להתפרצות המחלה או להחמרתה. סוגיה זו שנויה במחלוקת קלינית ואף משפטית. אף על פי כן, עובד שמחלתו הוכרה כפגיעה בעבודה זכאי (באמצעות הגשת תביעה לדמי פגיעה ולנכות מהעבודה) לזכויות הבאות:
   1. בנכויות עד 19 אחוזים לפיצוי כספי כמענק חד פעמי, בנכויות מעל 20 אחוזים לגמלה חודשית
   2. בנכות מעל 10 אחוזים תיתכן זכאות לשיקום מקצועי
   3. אם מחלת הסוכרת שהוכרה כפגיעה בעבודה הובילה לכך שאינו יכול להמשיך בעיסוקו ונגרמה ירידה בהכנסותיו, תיתכן העלאה של דרגת הנכות (על פי תקנה 15)
   4. מימון הטיפולים הרפואיים הקשורים לפגימה שהוכרה יבוצעו, ללא תשלום, באמצעות הקופה בה הוא מבוטח
   5. אם חלה החמרה במצבו, זכאי להגיש בקשה ל"החמרת מצב" לאחר חלוף שישה חודשים מישיבת הוועדה האחרונה אשר דנה בעניינו (בהתאם לתקנה 36)
   6. אם מחלת הסוכרת הוכרה כפגיעה בעבודה והוכח שגרמה למוות, זכאים התלויים בעובד שנפטר לקבל גמלה חודשית (על ידי הגשת תביעה ל"תלויים")
6. פגיעות איבה וסוכרת: ההכרה בסוכרת כנגרמת עקב אירוע איבה נסמכת על ההנחה שמתח נפשי יוצא דופן עשוי לגרום להתפרצות המחלה או להחמרתה. כאמור סוגיה זו שנויה במחלוקת קלינית ואף משפטית. אזרח ישראלי שהוכר כי מחלת הסוכרת שלו נגרמה עקב אירוע איבה, זכאי (באמצעות הגשת תביעה לנפגע איבה):
   1. לתגמול כספי בהתאם לדרגת הנכות המוכרת (עד 19 אחוזים מענק חד פעמי, מעבר ל-20 אחוזים גמלה חודשית)
   2. למימון מלא של הטיפולים הרפואיים הקשורים לפגימה שהוכרה, באמצעות הגשת קבלות או תשלום ישיר למטפלים על ידי הביטוח הלאומי
   3. לבחינת החמרה בדרגת הנכות, מדי שישה חודשים
   4. לתגמולים מיוחדים בנוסף לנכות, בהגבלות מסוימות, באמצעות הגשת בקשה לתגמול מיוחד
   5. לשיקום מקצועי, בהתאם לדרגת הנכות
   6. אם הנפגע נפטר ונמצא קשר בין פטירתו לנכות, יהיו זכאים התלויים בו לגמלה חודשית
7. גמלת "סיעוד" וסוכרת: הגמלה מיועדת למבוגרים שהגיעו לגיל פרישה התלויים בזולת, על פי מבחן תלות והיא נועדה לאפשר לקשישים סעודיים החיים בקהילה לקבל עזרה סיעודית. חולי סוכרת מבוגרים התלויים בזולת בביצוע פעולות היום יום יהיו זכאים לגמלה זו
8. גמלת "שיקום" וסוכרת: חולה בסוכרת שהוכר כ"נכה עבודה" בשיעור לפחות גבוה מ-10 אחוזים, או שהוכר כ"נכה כללי" בשיעור של לפחות 20 אחוזים יהיה זכאי לשיקום מקצועי בהתאם לתנאים הבאים:
   1. אינו מסוגל עקב ליקויו לעבוד בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת
   2. הוא ניתן לשיקום מקצועי
   3. הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה אחרת
9. פטור ממס הכנסה וסוכרת: כל אזרח ישראלי זכאי לפטור ממס הכנסה (עד גובה תקרה של כ-600,000 שקל) אם רמת הנכות הכוללת שלו עולה על 89.1 אחוזים למשך 6 חודשים לפחות (כמחלה יחידה או בצירוף מחלות שונות), באמצעות הגשת בקשה לפטור מפקיד השומה. לצורך בקשת הפטור ניתן להסתמך על תוצאות ועדות ל"נכות כללית", ל"נכות עבודה" ואף על הנכות המוכרת על ידי משרד הביטחון. כמו כן, מתקיימות בביטוח הלאומי ועדות ייעודיות לנושא "פטור ממס", למי שאינו יכול להיבדק בוועדות האחרות. הוועדות לפטור ממס, המבוצעות על ידי רופאים פוסקים המכהנים בוועדות נפגעי עבודה. הזכאות נבחנת עד 6 שנים אחורנית, משנת ההגשה. ככלל, סוכרת היא מהסיבות המובילות לקבלת זכאות לפטור ממס. אולם, היות שהשינוי בסעיף בספר הליקוי בנושא הסוכרת נכנס לתוקפו לפני פחות משלוש שנים והואיל ובשלושת השנים הראשונות ניתן היה לדון בתביעות ישנות בהתאם למטיב מבין שני הסעיפים (הישן או המעודכן), הרי שמוקדם מדי להעריך האם השינוי בתקנות גרם לשינוי בדפוסי התביעה או בדפוסי ההכרה בסוכרת, לצורכי קבלת פטור ממס
10. ניידות וסוכרת: נכה שהוכר בגין סוכרת וכתוצאה מכך קיימת בעיית ניידות עקב פגיעה בגפיים תחתונות (שיתוקים, קטיעות, בעיות מפרקים, או ספיקת כלי דם) זכאי בתנאים מסוימים לגמלת ניידות, בהתאם להחלטת ועדה רפואית לניידות במשרד הבריאות

סוגיות מחלוקת ותקדימים משפטיים בנושא סוכרת

הבנת משמעותם של מתח נפשי ושל עבודת משמרות חשובה מאוד לצורך החלטה לגבי קשר סיבתי רפואי במקרה של התפרצות סוכרת לא ידועה, או החמרת סוכרת קיימת, בשל תנאי עבודה. נושאים אילו מצויים במחלוקת קשה בין רופאים העוסקים בתחום. אף כי אין מחלוקת לגבי המשמעות ההורמונלית של אירוע דחק חריף וקיימת הסכמה שמצבים של עוררות אדרנרגית מתאפיינים בהיפרגליקמיה, הרי שאין הסכמה לגבי המשמעות ארוכת הטווח של אירוע דחק חולף ולגבי המשמעות של תקופת דחק מתמשכת. גדל נפח העדויות המצביעות על קשר אפשרי בין פגיעת דחק קצרה וכן בין קיומו של דחק מתמשך (כגון עבודת משמרות) להחמרת מחלת סוכרת קיימת ואולי אף להתפרצותה, בעיקר באלה הסובלים מגורמי סיכון למחלת הסוכרת, אולם ספק האם ניתן בשלב זה לקבוע זאת באופן חד משמעי. על כן, נראה שנדרש מחקר קליני ואפידמיולוגי נוסף, בנושא.

העמדה הנוכחית של המוסד לביטוח לאומי שוללת הכרה אוטומטית באירוע דחק חריף כגורם להחמרת סוכרת או להתפרצותה וכן שוללת קשר בין עבודת משמרות לתחלואה בסוכרת, אולם עמדה זו מצויה בבחינה מחודשת ובכל מקרה הקביעה אינה גורפת ונתונה לשיקול קליני פרטני, בהתאם לנסיבות המקרה.

בנושא עמדת בתי הדין בישראל (עב״ל) ראוי לאזכר את פסקי הדין הבאים:

• עב"ל 224/05 דוד ציצוביץ נגד המל"ל (המוסד לביטוח לאומי) - פגיעה בעבודה - סוכרת - אסכולות שונות. מקרה זה נקבע כ"אירוע חריג" אך מומחה בית המשפט קבע כי הסוכרת התפתחה כמה חודשים מאוחר יותר ולכן אין להכיר בקשר סיבתי לאירוע, בית הדין הארצי לעבודה ניתח מגוון חוות הדעת רפואיות המתייחסות לסוכרת וקבע כי אין מדובר באסכולות רפואיות שונות, אלא שרוב המומחים סוברים שמתח נפשי אינו גורם לסוכרת
• עב"ל 001214 יהודה בן שושן נגד המל"ל - פגיעה בעבודה - סוכרת ומתח מתמשך. בית הדין הארצי לעבודה לא מצא לנכון להכיר במחלת הסוכרת שהמערער לקה בה כפגיעה בעבודה, משלא נמצא כי היה בעבודתו אירועים חריגים. זאת גם לאחר שהמומחה שמינה בית הדין חיווה דעתו שמצבי מתח אינם יכולים להביא לפריצה מחלת סוכרת, אף שמצב לחץ קיצוני עשוי לחשוף את המחלה אצל מי שלו רקע גנטי ולזרז את הופעת ביטוייה הקליניים
• עב"ל 000288/03 חיה הר צבי נגד המל"ל - סוכרת על רקע מתח נפשי - אינה פגיעה בעבודה. בית הדין הארצי לעבודה חזר על ההלכה כי מחלת סוכרת הבאה על רקע מתח נפשי ממושך בעבודה אינה בגדר פגיעה בעבודה ולא ניתן ליישם, במקרים אלה, את תורת המיקרוטראומה
• עב"ל 528/09 וורקו בר קבדה נגד המל"ל - סוכרת - מתח מתמשך. בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור המערער וחזר על הלכותיו כי לא תיתכן מיקרוטראומה נפשית וממילא לא ניתן להכיר במחלת הסוכרת כנובעת ממיקרוטראומה נפשית

אופן הגשת תביעה בנושא סוכרת לביטוח הלאומי

חולה המבקש להגיש תביעה לאחת מגמלאות הביטוח הלאומי נדרש למלא טופס תביעה ולצרף מסמכים רפואיים רלוונטיים. בהגשת תביעה לסוכרת מומלץ לצרף:

• מכתב מהרופא המטפל בקהילה המעיד על המצב הרפואי (כולל מועדי האבחנה, פרוט הסיבוכים השונים והטיפול התרופתי העדכני)
• בדיקות דם (סוכר בצום ו-HbA1c), תפקודי כליות (כולל "פינוי קראטינין")
• תשובות בדיקת ראיה עדכנית (בפרט מצב ה"רטינופתיה")
• תיעוד לגבי סיבוכים קרדיווסקולריים (לרבות מכתבי שחרור מאשפוז לאחר אירועים כהתקף לב, אירוע מוחי וכדומה)
• כל מסמך רפואי רלוונטי אחר, כגון ממצאי הדמיה (למשל דיסק עם הקלטת בדיקת CT - Computed Tomography, לאחר אירוע מוחי). בנושא חוות דעת רפואיות - אין צורך להציג חוות דעת המוזמנת במיוחד לצורך הוועדה הרפואית או חוות דעת הממליצה על אחוזי הנכות
• מומלץ להגיש את המסמכים ביחד עם הגשת התביעה על מנת לזרז וליעל את הטיפול בתיק. עם זאת, אין לצרף מסמכים מקוריים, דיסקים וכדומה ללא שמירת גיבוי
• מומלץ להביא עותק מכלל המסמכים הללו ואת הקלטות בדיקות ההדמיה גם לוועדה
• טופס הגשת תביעה לביטוח לאומי ניתן להורדה מאתר המוסד לביטוח לאומי

http://www.btl.gov.il/%D7%98%D7%A4%D7%Al%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A9ורים/Documents/t7801.pdf

סוגיות נוספות הנוגעות לחולי סוכרת ולביטוח הלאומי

1. איגרות חוב חברתיות לסוכרת: בשנת 2016 הוחל בביצוע פרויקט כלכלי וחברתי חדשני, לרפואה מונעת בתחום הסוכרת, בשיתוף משרד הבריאות, קופות החולים והביטוח הלאומי. את המיזם מפעילה חברת Social Finance Israel אשר גייסה ממשקיעים מימון לנושא. במיזם הושקעו כ-20 מיליון ש״ח (שקלים חדשים) וישתתפו בו כ-2,250 פרה-סוכרתיים המצויים בסיכון גבוה להתפתחות המחלה. החברה המפעילה את המיזם משתמשת בשיטות התערבות שונות (כגון סדנאות לאורח חיים בריא ועידוד לפעילות גופנית) בכדי להפחית את גורמי הסיכון ולצמצום התחלואה בסוכרת. אם תצליח להוכיח הפחתת תחלואה בקבוצת הסיכון, בהשוואה לקבוצת הביקורת, תקבל החברה תמורה כספית מקופת החולים ומהביטוח הלאומי
2. הזכויות הניתנות על ידי משרד הרווחה ו"תעודת עיוור": השירות לעיוור במשרד הרווחה מקנה זכויות חומריות ושירותי שיקום לעיוורים ומעניק "תעודת עיוור/לקוי ראיה״, על פי בדיקה רפואית המסתמכת על כללי ספר הליקויים של הביטוח הלאומי. חלק נכבד מזכאי השירות לעיוור בגיל המבוגר סובלים מליקוי ראיה משני לסוכרת

סיכום האתגרים וכוונות עתידיות בביטוח הלאומי בנושא סוכרת

מחלת הסוכרת גורמת ללקויות, לנכות ולזכאות לקבלה גמלה מאת המוסד לביטוח הלאומי במגוון סוגי גמלאות. לצורך הגברת ההוגנות והשוויוניות במתן הגמלאות עוסק הביטוח הלאומי בעדכון ספר הליקויים בנושא הסוכרת, בהנגשה ובמיצוי הזכויות לחולים במחלה.

• היעדים לטווח הקצר בתחום זה כוללים השלמת עדכון ספר הליקויים במתכונתו הנוכחית בתחום סיבוכי הסוכרת, פישוט שיטת ההערכה בוועדות השונות בביטוח הלאומי ופעולות אקטיביות למיצוי זכויות הלוקים בסוכרת, בהתאם לגמלאות השונות. בנוסף, עידוד מחקר מדעי בנושאי "קשר סיבתי" ונכויות הקשורים בסוכרת, לצורך גיבוש מדיניות בתחומי המחלוקת
• היעדים לטווח הארוך בתחום זה כוללים גיבוש תפיסה מודרנית להערכת נכות וכושר עבודה לחולים בסוכרת, באופן המעודד טיפול ושיקום וכן שותפות במאמץ הלאומי למניעת התחלואה בסוכרת

ההטבה		מי זכאי להטבה?	כיצד מקבלים את ההטבה?
חברת "בזק"
הנחה בפעימות מונה, דמי שימוש ודמי התקנת טלפון		1. מקבלי קצבת נכות כללית בעלי דרגת אי כושר בשיעור של 75 אחוזים ומעלה שנקבעה להם נכות רפואית בשיעור של 80 אחוזים ומעלה 2. הורים לילדים המקבלים קצבה לילד נכה בשיעור של 100 אחוזים	ההנחות אינן חלות על מי שמחובר לחברות טלפון אחרות, כמו ״הוט״ ו״נטוויז׳ן״. את הבקשה להטבה בצירוף אישור מהביטוח הלאומי על הזכאות להטבה, יש להעביר לאגף השיקום במשרד העבודה והרווחה, רחוב ירמיהו 39, ת״ד 1260, ירושלים
מינהל מקרקעי ישראל
פטור או הנחה מתשלום דמי הסכמה להעברת מקרקעין שבבעלות מינהל מקרקעי ישראל המוחזקים בידו בחכירה		מקבלי קצבת נכות כללית שנקבעה להם נכות רפואית בשיעור של 80 אחוזים לפחות	את הבקשה לפטור או להנחה יש להפנות למינהל מקרקעי ישראל במקום המגורים. לפרטים יש להתקשר 5575*
משרד הבינוי והשיכון
סיוע בשכר דירה או ברכישת דירת קבע מאחת מחברות הדיור הציבוריות (חלמיש, עמידר, עמיגור, פרזות, שקמונה וחלד)	1. מקבלי קצבת נכות בעלי דרגת אי כושר בשיעור של 75 אחוזים ומעלה 2. מקבלי קצבת שירותים מיוחדים השוהים בארץ פחות משנתיים 3. מקבלי קצבת נכות מעבודה קבועה של 75 אחוזים ומעלה 4. הורים לילדים המקבלים קצבה לילד נכה		הביטוח הלאומי מעביר למשרד הבינוי והשיכון רשימות של מי שעשויים להיות זכאים להטבות. לבירורים יש לפנות למשרד הבינוי והשיכון
משרד הבריאות
סיוע במימון מכשירי שיקום וניידות (תותבות שונות, כיסאות גלגלים, הליכונים מיוחדים ועוד)		תושבים בעלי נכות קבועה השוהים בקהילה וזקוקים למכשירי שיקום וניידות עשויים להיות זכאים לסיוע במימון המכשירים	את הבקשה לסיוע יש להגיש לפני ביצוע רכישת המכשיר. יש לפנות לרופא המשפחה בקופת החולים בה חבר המבקש. לפרטים נוספים ניתן לפנות גם ללשכת הבריאות המחוזית הקרובה לאזור מגוריו של המבקש
משרד התחבורה
תג חנייה לנכה ופטור מאגרת רישוי רכב		ו. מקבלי קצבת נכות כללית, נכות מעבודה 2. הורים לילדים המקבלים קצבת ילד נכה בשיעור של 60 אחוזים ומעלה	לשם בדיקת הזכאות לקבלת תג חנייה לנכה ופטור מאגרת רישוי, יש לפנות בכתב בצירוף אישורים ומסמכים רפואיים מעודכנים אל: משרד התחבורה, היחידה לטיפול במונבלי ניידות במרכז עדכון ובקרה, ת״ד 72 חולון 58100
33.3 אחוזים הנחה בתעריפי נסיעה באוטובוסים		מקבלי קצבת נכות כללית	הביטוח הלאומי מעביר למשרד התחבורה רשימות של מי שעשויים להיות זכאים להנחה. משרד התחבורה שולח לזכאים תעודות זכאות להנחה. ההנחה ניתנת ברכישת כרטיסיות בלבד. ישנם קווים בהם לא ניתנת הנחה
50 אחוזים הנחה בתעריפי נסיעה באוטובוסים לנשים מגיל 60 ומעלה ולגברים מגיל 65 ומעלה		נשים מגיל 60 ומעלה וגברים מגיל 65 ומעלה	ההנחה ניתנת ברכישת כל סוגי הכרטיסים על סמך הצגת תעודת זהות או תעודת אזרח ותיק
קופת חולים
פטור מתשלום אגרות בעד השירותים הרפואיים הבאים: 1. ביקור אצל רופא פנימי ומקצועי 2. התחייבות לבית חולים 3. ביקור במכונים ומרפאות חוץ		מקבלי קצבת נכות כללית ילדים הזכאים לקצבת ילד נכה	הביטוח הלאומי מעביר לקופת החולים רשימות של מי שעשויים להיות זכאים להטבות. ההטבות אמורות להינתן באופן אוטומטי. לבירורים יש לפנות לקופת החולים שבה רשום מקבל קצבת הנכות
רכבת ישראל
הנחה בדמי נסיעה ברכבת בגובה 10 אחוזים מערך כרטיס הנסיעה בקווים בינעירוניים		מקבלי קצבת נכות מעבודה בעלי דרגת נכות קבועה בלבד של 20 אחוזים ומעלה	ההנחה תינתן בקופת הרכבת עם הצגת תעודת נכה ותעודת זהות

רשות המים
כמות מים נוספת של עד 3.5 מטר מעוקב לחודש בתעריף הנמוך	1. מקבלי קצבת נכות כללית שנקבעה להם נכות רפואית בשיעור של 70 אחוזים ומעלה 2. הורים לילדים המקבלים קצבה לילד נכה	הביטוח הלאומי מעביר לרשות המים רשימות של מי שעשויים להיות זכאים להטבה. כתובת המגורים של הזכאי צריכה להיות מעודכנת במשרד הפנים. ההטבה אמורה להינתן באופן אוטומטי
רשות המיסים
פטור מתשלום מס הכנסה	נכה שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 89 אחוזים לפחות, לפי חישוב "משוקלל", בוועדות ייעודיות למס הכנסה (הנערכות בביטוח הלאומי). ניתן להשתמש גם בתוצאות של וועדות אחרות ("נכות כללית" בתנאי שהנכות מעל 184 יום ו״נכות עבודה" בתנאי שהיא צמיתה)	את הבקשה לפטור יש להגיש לפקיד השומה במקום המגורים. לפרטים יש לפנות לרשות המיסים 4954*
קבלת שתי נקודות זיכוי במס הכנסה	הורים לילדים המקבלים קצבה לילד נכה	יש לפנות למשרד האוצר בצירוף אישור מהביטוח הלאומי על הזכאות לקצבה
פטור ממס על משיכה מוקדמת של קופת נמל	הורים לילדים המקבלים קצבה לילד נכה שנקבעה להם נכות רפואית של 70 אחוזים לפחות עשויים להיות זכאים לפטור ובלבד שהנכות התגלתה אחרי פתיחת קופת הגמל	יש לפנות למשרד האוצר בצירוף אישור מהביטוח הלאומי על זכאות לקצבה
מענק עבודה	עובדים המשתכרים עד רמת שכר מסוימת	לפרטים נוספים ניתן לפנות למוקד הטלפוני של רשות המיסים שמספרו 4954* או באתר האינטרנט של רשות המסים בישראל
רשות המיסים - מיסוי מקרקעין
הנחה במס רכישה	מקבלי קצבת נכות כללית: בעלי דרגת אי כושר לצמיתות בשיעור של 75 אחוזים לפחות. מי שנקבעה להם נכות רפואית משוקללת בשיעור של 90 אחוזים ומעלה. מי שנקבעה להם נכות רפואית לצמיתות בשיעור של 100 אחוזים. מקבלי קצבת נפגעי עבודה: נכות צמיתה של 50 אחוזים לפחות מפגיעה אחת. דרגת נכות צמיתה של 90 אחוזים לפחות מכמה פגיעות בעבודה. הורים לילדים המקבלים קצבה לילד נכה	כדי לקבל את ההטבה יש לפנות ללשכת מיסוי מקרקעין המשרד האוצר עם אישור מהביטוח הלאומי על זכאות לקצבת נכות
רשות מקומית
הנחה במסי ארנונה. גובה ההנחה נקבע על ידי הרשות המקומית	מקבלי קצבת נכות כללית: 1. בעלי דרגת אי כושר בשיעור של 75 אחוזים ומעלה 2. מי שנקבעה להם נכות רפואית בשיעור של 90 אחוזים ומעלה. מקבלי קצבת נפגעי עבודה: מי שנקבעה להם דרגת נכות בשיעור של 90 אחוזים לפחות. מקבלי קצבת ילד נכה: הורים לילדים המקבלים קצבה לילד נכה	הביטוח הלאומי מעביר לרשויות המקומיות רשימות של מי שעשויים להיות זכאים להטבות. ההנחה אמורה להינתן באופן אוטומטי
ארגון הנכים
ייעוץ משפטי חינם, הנחות בחניות, מפעלים ועוד	מקבלי קצבת נכות מעבודה בעלי דרגת נכות קבועה של 20 אחוזים ומעלה, וכן אלמן/ה של נכה מעבודה המקבל קצבה מביטוח לאומי	דמי החברות לארנון מנוכים מדי חודש מקצבתו של הנכה. ניתן לבטל את הניכוי לארנון הנכים, באמצעות פניה בכתב לביטוח הלאומי
ביטוח חיים הדדי
ביטוח חיים	מקבלי קצבת נכות מעבודה	דמי הביטוח מנוכים בכל חודש מקצבתו של הנכה. במקרה של פטירה, יש לברר את הזכויות לתשלום טם חברת הביטוח. ניתן לבטל את הניכוי לביטוח זה, באמצעות פניה בכתב לביטוח לאומי
משרד המשפטים - אגף רישום מקרקעין
פטור מתשלום אנחת שונות בעת רישום פעולות ועסקאות במקרקעין	מקבלי קצבת נכות מעבודה	יש לפנות לאגף רשם מקרקעין במשרד המשפטים עם אישור מהביטוח הלאומי על הזכאות לקצבת נכות מעבודה
חברת החשמל
50 אחוזים הנחה עבור 400 קילוואט-שעה ראשונים בתשלום חשבון החשמל	הורים לילדים המקבלים קצבה לילד נכה בשל תלותו בעזרת הזולת או בשל טיפול רפואי מיוחד שהוא זקוק לו (לא כל מקבלי גמלת ילד נכה זכאים להנחה. הביטוח הלאומי שולח הודעה למי שזכאים להנחה)	הביטוח הלאומי מעביר לחברת החשמל רשימות של מי שעשויים להיות זכאים להטבות. ההנחה אמורה להינתן באופן אוטומטי
משרד החינוך
מימון סייעת לגן ולבית ספר	מקבלי קצבה לילד נכה מגיל 3 ומעלה	לבירורים יש לפנות למשרד החינוך
משרד הרווחה
הטבות בקליטה במעונות יום שיקומיים	מקבלי קצבה לילד נכה מניל שנה עד גיל 3	לבירורים יש לפנות למשרד הרווחה - המחלקה לשירותים חברתיים
נופשונים	הורים לילדים המקבלים קצבת ילד נכה	למימוש ההטבה יש לפנות למשרד הרווחה - המחלקה לשירותים חברתיים, במקום המגורים

זכויות חולי סוכרת במסגרת קופות החולים

1. עבודה סוציאלית רפואית וסוכרת: מטרת העבודה הסוציאלית, היא לשפר את תפקודם האישי והחברתי של הפרט, המשפחה והקהילה בדרך של טיפול, שיקום, ייעוץ והדרכה. עבודה סוציאלית בתחום הבריאות כלולה במסגרת השירותים הקיימים בסל הבריאות. מומלץ להפנות לעובדת סוציאלית מטעם קופת החולים במקרי בעיות הנובעות ממצבי חולי ונכות, המשפיעים על אחד או יותר מהתחומים הבאים: גופני, רגשי, נפשי, משפחתי, חברתי ותעסוקתי. תחומי העיסוק של העבודה הסוציאלית הרפואית כוללים:
   1. מיצוי משאבים אישיים, משפחתיים וקהילתיים לשיפור איכות החיים של החולה ובני משפחתו
   2. ייעוץ והדרכה לצוותי המרפאות לקידום הבריאות ואיכות החיים של המטופלים
   3. סיוע בהתמודדות רגשית עם המחלה והשלכותיה ועזרה בהסתגלות למצב החדש
   4. הדרכה לשינוי באורחות חיים, למניעת סיבוכי מחלה וקידום בריאות
   5. בחלק ממרפאות הסוכרת יש עובדות סוציאליות המתמחות בתחום הסוכרת. טיפול העו"ס מדגיש יעדים כגון השגת היענות לטיפול הרפואי והתערבות טיפולית במשברי חיים ומצבי לחץ, המשפיעים על ההתמודדות הייחודית עם מחלת הסוכרת
2. מערך הסוכרת בקופות החולים: סל הבריאות כולל סוגי טיפולים רבים אך הצוות הרפואי קובע מהו הטיפול המומלץ הרלוונטי
   1. חולה הסוכרת זכאי לקבלת טיפול או ייעוץ מאת רופא המשפחה, אנדוקרינולוג, רופא עיניים ואחות סוכרת. כמו כן, זכאי לייעוץ דיאטנית קלינית (14 מפגשים בשנה), לליווי עובדת סוציאלית רפואית, לייעוץ לפעילות גופנית במכוני הפיזיותרפיה ולפודיאטור
   2. בחלק מהמרפאות מופעלות סדנאות תמיכה המונחות על ירי עובדת סוציאלית בשיתוף עם הצוות הרפואי. הסדנאות משלבות מתן מידע והדרכה לצד מפגשי תמיכה, המסייעים בהתמודדות הרגשית עם הסוכרת והשלכותיה, בהתאם למודל העבודה הביו-פסיכו-סוציאלי
3. הנחות ופטורים: בהתאם לתקנות ביטוח בריאות ממלכתי קיימים סכומים קבועים להשתתפות העצמית בגין שירותים רפואיים. קיימות מספר סוגי אוכלוסיות הזכאיות לפטור/הנחה על ההשתתפות העצמית בגין שירותים רפואיים ורכישת תרופות, כגון מי שהגיעו לגיל פרישה ומקבלים גמלת הבטחת הכנסה, עולים חדשים חולים כרוניים, חולי דיאליזה ועוד. לקבלה מידע מדויק יש לפנות לקופה המבטחת
4. טכנולוגיות ומכשור רפואי:
   1. ניתן לקבל מד סוכר על פי מרשם רופא משפחה בכל בית מרקחת של הקופה תמורת תשלום סמלי
   2. שיעור ההשתתפות העצמית ברכישת מחטים לבדיקה עצמית, מקלונים לבדיקת סוכר בדם ומזרקים הוא 10 אחוזים. הנחה ניתנת על כמות מוגדרת מראש וניתן להגדיל את הכמות באמצעות מכתב מהרופא המטפל
   3. חולה סוכרת העומד בהתוויות זכאי להשתתפות מלאה של הקופה ברכש משאבת אינסולין ובנוסף זכאי לקבלת ציוד מתכלה בחינם
   4. מכשיר לקריאה רצופה של סוכר בזמן אמת ניתן ללא עלות, על פי ההתוויות המקובלות ומרשם שניתן על ידי רופא סוכרת
5. חולי דיאליזה (בהם לעיתים קרובות אי ספיקת הכליות משנית לסוכרת):
   1. זכאים לפטור מתשלום לביקור אצל רופא, במכונים, במרפאות חוץ ועבור פניות לחדר מיון
   2. זכאים להחזר הוצאות נסיעה לטיפולים מקופות החולים, על פי נוהלי הקופה המבטחת

זכויות ניצולי שואה

זכאות ניצולי שואה המוכרים על ידי הרשות לזכויות ניצולי השואה קבועה בחוק נכי רדיפות הנאצים, בחוק נכי המלחמה בנאצים ובחוק ההטבות לניצולי שואה.

• הזכאות נקבעת בוועדות רפואיות מטעם משרד האוצר
• החל משנת 2010, מוכרה גם סוכרת לפי חוק רדיפות הנאצים
• קביעת הזכאות מבוססת על גיל הניצול בתום מלחמה העולם השנייה ועל מספר השנים שחלפו מתום השואה ועד למועד פרוץ המחלה

לצורך בירור נוסף מומלץ להיעזר באתר הרשות לזכויות ניצולי השואה, במשרד האוצר www.mof.gov.il/hrights.

זכויות מקבלי קצבאות הביטוח הלאומי במוסדות וארגונים אחרים

למקבלים קצבאות מביטוח הלאומי ניתנות זכויות נוספות, על פי חוק גם במוסדות וארגונים נוספים, כמפורט להלן. זכויות אילו ניתנות גם לחולי הסוכרת, בהתאם להכרה בנכותם.

האחראיות למתן הזכויות היא של הגופים השונים.

לצורך בירור נוסף מומלץ להיעזר באתר "כל זכות", או לפנות ישירות לגופים השונים: www.kolzchut.org.il.

חשוב לזכור - לקויות ונכויות הקשורות בסוכרת, בהיבט של המוסד לביטוח לאומי בישראל וזכויות חולי סוכרת בגופים אחרים

1. סוכרת לסוגיה השונים היא מחלה שכיחה העלולה לגרום למגבלות תפקודיות ולנכות. במקביל לטיפול הקליני במחלה, מייעדת המדינה גמלאות שונות לסייע לחולה ולמשפחתו בתקופת המחלה
2. תמיכה זו מבוססת בעיקר על גמלאות כספיות מאת הביטוח הלאומי, אר גם על זכאויות נוספות בביטוח הלאומי ובנופים ציבוריים אחרים
3. הפרק מתאר את משמעות הסוכרת לצורך שמירת היריון, את הזכאות של הורי ילד הסובל מסוכרת, את המאפיינים הרלוונטיים להיבטי נכות כללית, נכות מעבודה, זכאות לפטור מס הכנסה והיבטי שירותים מיוחדים וסיעוד. בנוסף מתוארות סוגיות סוכרת בביטוח הלאומי וזכאויות בגופים ציבוריים אחרים
4. מטרת הפרק היא להנניש את הידע בנושא, לסייע במיצוי זכויות רפואיות ובעיקר לשפר את בריאותם ורווחתם של חולי הסוכרת
5. חשוב להדגיש כי בפרק מתוארים העקרונות השונים לצורף הגברת המודעות והעמקת הידע. אולם, בעת הצורף יש לברר את הסוגיות הפרטניות גם בהתאם לפרסומים העדכניים של הגופים השונים

ביבליוגרפיה

1. חוק הביטוח הלאומי
2. עב"ל 000525/00 וורקו בר קברה נגד המוסד לביטוח לאומי
3. עב"ל 1214/04 - יהודה בן שושן נ' המוסד לביטוח לאומי (תמצית)
4. טב"ל 224/05 - דוד ציצוביץ נ, המוסד לביטוח לאומי (תמצית)
5. [https://lite.takdin.co.il/document/3472674/%D7%A2%D7%91%20%D7%9C%20288%2003%20%D7%97%D7%99%D7%94%20%D7%94%D7%A8%20%D7%A6%D7%91%D7%99%20%D7%A0%20%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%20%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%97%20%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99 עב"ל 288/03 - חיה הר צבי נ' המוסד לביטוח לאומי (תמצית)
6. רשימת סעיפי הליקוי
7. מערכת הביטוח הלאומי בישראל, ינואר 2014
8. Defronzo RA, Ferrannini e, Keen H, Zimmet P. International Textbook of Diabetes 3rd edition John Wiley & Sons Ltd. 2004
9. Does Emotional Stress Cause Type 2 Diabetes? European Depression in Diabetes Research Consortium. February 2010
10. E Shiloah, M.J. Rapoport. Psychological Stress and New Onset Diabetes. Pediatr. Endocrinol Rev. 3:272-275,2006
11. Leroith D et al Diabetes Mellitus A Fundamental and Clinical Text 2 edition by Lippinicott Wiliiams & wilkins 2000.
12. Rudolph's Pediatrics 21 edition McGrew-Hill Medical publishing Division page 2117, Nelson Textbook of Pediatrics 18 edition 2007
13. אתר "כל זכות"
14. אתר הרשות לזכויות ניצולי שואה
15. משרד הרווחה, מדריך זכויות ושירותים לעיוורים בישראל

ראו גם

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ישי אוסטפלד, ד"ר מרק מרנין, ד"ר יהודה ששון, ד"ר מתי וקסלר, ד"ר צביה בר און, ד"ר דניאל ברש, ד"ר אולנה חילקביץ, ד"ר אמנון עמית, ד"ר אבירם וייס, ד"ר אלי יצחק, גב׳ יעל נולן, פרופ׳ צבי שטרן. הלשכה הרפואית, המוסד לביטוח לאומי, ישראל ועתרת וינשטוק, עובדת סוציאלית קלינית, מרפאת סוכרת, מאוחדת, מחוז ירושלים

מו"ל - The Medical Group עורכים מדעיים - דר' עופרי מוסנזון, פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני