כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הנחיות לסיעוד בסוכרת בקהילה ובאישפוז - פעילות גופנית"
מתוך ויקירפואה
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
}} | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
| − | |שם הספר=[[הנחיות לסיעוד בסוכרת בקהילה ובאישפוז]] | + | |שם הספר=[[הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021]] |
|תמונה=[[קובץ:Diabetic Nurse Book-Cover.png|250px]] | |תמונה=[[קובץ:Diabetic Nurse Book-Cover.png|250px]] | ||
| − | |שם המחבר=רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן | + | |שם המחבר=רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן. |
רכזת כותבות: רוחמה כהן. | רכזת כותבות: רוחמה כהן. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
|מוציא לאור= | |מוציא לאור= | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
| − | }} | + | }} |
{{הרחבה|סוכרת}} | {{הרחבה|סוכרת}} | ||
| − | ביצוע פעילות גופנית חשוב במניעת התפתחות סוכרת מסוג 2 ובטיפול בסוכרת. פעילות גופנית קבועה וסדירה מסייעת באיזון ושמירה על ערכי הסוכר בדם, מורידה ערכי המוגלובין מסוכרר ) | + | ביצוע פעילות גופנית חשוב במניעת התפתחות [[סוכרת מסוג 2]] ובטיפול בסוכרת. פעילות גופנית קבועה וסדירה מסייעת באיזון ושמירה על ערכי הסוכר בדם, מורידה ערכי המוגלובין מסוכרר ([[HbA1c]]) ומשפרת את הרגישות לאינסולין. היא גם תורמת להפחתת גורמי סיכון ל[[מחלות לב וכלי דם]] ואירועים מוחיים ומשפרת את השליטה ב[[לחץ הדם]] וברמות [[שומני הדם]]. |
פעילות גופנית תורמת לירידה ולשמירה על משקל גוף תקין ומשפרת את מצב הרוח. | פעילות גופנית תורמת לירידה ולשמירה על משקל גוף תקין ומשפרת את מצב הרוח. | ||
| + | |||
קיימת חשיבות רבה להתאים את הסוג, העוצמה ואת משך הפעילות הגופנית לכל אדם תוך שימת דגש על נתוני הבריאות והחולי הייחודיים שלו, כולל היכולת הגופנית, הטיפול התרופתי ובעיקר העדפותיו. | קיימת חשיבות רבה להתאים את הסוג, העוצמה ואת משך הפעילות הגופנית לכל אדם תוך שימת דגש על נתוני הבריאות והחולי הייחודיים שלו, כולל היכולת הגופנית, הטיפול התרופתי ובעיקר העדפותיו. | ||
| + | |||
לאנמנזה הרפואית חשיבות רבה בבניית תוכנית פעילות גופנית מותאמת אישית לנתוני המטופל. | לאנמנזה הרפואית חשיבות רבה בבניית תוכנית פעילות גופנית מותאמת אישית לנתוני המטופל. | ||
| − | אומדן | + | |
| − | אנמנזה סיעודית | + | ==אומדן== |
| − | *סוג הסוכרת ומשך המחלה | + | ===אנמנזה סיעודית=== |
| − | *מידת איזון הגלוקוז | + | *סוג הסוכרת ומשך המחלה |
| − | *ערכי לחץ הדם | + | *מידת איזון הגלוקוז |
| − | *מחלת לב | + | *ערכי לחץ הדם |
| − | *מחלת כלי דם | + | *מחלת לב |
| − | *נוירופתיה אוטונומית | + | *מחלת כלי דם |
| − | *כיבים ברגליים | + | *[[נוירופתיה]] אוטונומית |
| − | *רטינופתיה | + | *כיבים ברגליים |
| − | *מחלת כליות | + | *[[רטינופתיה]] |
| − | *טיפול תרופתי | + | *מחלת כליות |
| − | אומדן גופני רלוונטי | + | *טיפול תרופתי |
| − | *האם מבצע פעילות גופנית: סוג, משך ועוצמה | + | |
| − | *האם יודע לזהות סימני היפוגליקמיה והיפרגליקמיה הקשורים בפעילות | + | ===אומדן גופני רלוונטי=== |
| − | *האם מתכנן את הפעילות הגופנית בהקשר לטיפול התרופתי - אינסולין ו/או תרופות פומיות ממריצות לבלב להפרשת אינסולין מבחינת משך עצימות הפעילות | + | *האם מבצע פעילות גופנית: סוג, משך ועוצמה |
| − | *ביצוע ניטור עצמי לערכי הסוכר ביחס לפעילות | + | *האם יודע לזהות סימני היפוגליקמיה והיפרגליקמיה הקשורים בפעילות |
| − | *האם ביצע בדיקות והתאמת טיפול לבעיה/בעיות רפואיות נוספות על פי אנמנזה סיעודית לשם בחירת משך ועצימות הפעילות | + | *האם מתכנן את הפעילות הגופנית בהקשר לטיפול התרופתי - אינסולין ו/או תרופות פומיות ממריצות לבלב להפרשת אינסולין מבחינת משך עצימות הפעילות |
| − | *בירור עישון | + | *ביצוע ניטור עצמי לערכי הסוכר ביחס לפעילות |
| − | *מדידת לחץ דם | + | *האם ביצע בדיקות והתאמת טיפול לבעיה/בעיות רפואיות נוספות על פי אנמנזה סיעודית לשם בחירת משך ועצימות הפעילות |
| − | *מדידת משקל וגובה- BMI | + | *בירור עישון |
| − | טיפול תרופתי נוכחי מפורט | + | *מדידת לחץ דם |
| − | *אופן וזמני נטילה של התרופות לטיפול בסוכרת ובמחלות נלוות | + | *מדידת משקל וגובה- BMI |
| − | *תופעות לוואי של התרופות | + | |
| − | *התמדה בלקיחת תרופות | + | ===טיפול תרופתי נוכחי מפורט=== |
| − | בדיקות מעבדה רלוונטיות | + | *אופן וזמני נטילה של התרופות לטיפול בסוכרת ובמחלות נלוות |
| − | *פרופיל שומנים | + | *תופעות לוואי של התרופות |
| − | התערבות | + | *התמדה בלקיחת תרופות |
| − | *בירור רמת ידע לגבי יתרונות הפעילות הגופנית ובמידת הצורך ועל פי נכונות המטופל לקבל ידע רלוונטי | + | |
| − | *עידוד לביצוע והתמדה של פעילות גופנית | + | ===בדיקות מעבדה רלוונטיות=== |
| − | *הפנייה ליועץ כושר גופני לקבלת הנחיות אישיות על פי מסוגלות אישית והמלצות רפואיות | + | *פרופיל שומנים |
| − | פעילות גופנית אירובית | + | *תפקודי כליה |
| − | *יש להתחיל בחימום ולסיים בשחרור בפעילות אירובית קלה מאוד | + | *אלקטרוליטים |
| − | *סוג הפעילות הגופנית על פי העדפה אישית: הליכה, שחיה, רכיבה על אופניים, ריצה | + | *תפקוד בלוטת התריס |
| − | *תדירות מומלצת | + | *תפקודי כבד, |
| − | *עצימות: 70%-50% מהדופק המרבי | + | *HbA1c |
| − | החישוב נעשה לפי נוסחת 220 פחות הגיל, התוצאה מהווה 100% דופק | + | *שתן למיקרו אלבומין |
| − | הנוסחה איננה מתאימה כאשר המטופל נוטל טיפול המשפיע על קצב הלב | + | *יחס קריאטינין |
| − | *משך: 60-20 דקות ברצף או במקטעים של 10 דקות לפחות. המטרה להגיע ל-150 דקות פעילות במהלך השבוע. מחקרים הראו שביצוע ממושך יותר ובעצימות גבוהה יותר מותאמת אישית, יכולים להביא לתועלת בריאותית נוספת. | + | |
| − | *קצב ההתקדמות: מומלץ להתחיל 15-10 דקות, שלושה ימים בשבוע ולהעלות באופן הדרגתי עד לפעילות רציפה של | + | ===התערבות=== |
| − | מבחינת העצימות, יש להתחיל בעצימות קלה ובדופק | + | *בירור רמת ידע לגבי יתרונות הפעילות הגופנית ובמידת הצורך ועל פי נכונות המטופל לקבל ידע רלוונטי |
| − | פעילות מול התנגדות | + | *עידוד לביצוע והתמדה של פעילות גופנית |
| − | *יש להתחיל בחימום ולסיים בשחרור בתרגילי גמישות קלים | + | *הפנייה ליועץ כושר גופני לקבלת הנחיות אישיות על פי מסוגלות אישית והמלצות רפואיות |
| − | *סוג: 5 תרגילים לפחות אשר מפעילים כמה שיותר קבוצות שרירים גדולים. קיימת חשיבות רבה להתאמה אישית לכל מטופל | + | |
| − | *תדירות: פעמיים בשבוע לכל הפחות | + | ===פעילות גופנית אירובית=== |
| − | *עצימות: מומלץ מספר סטים של | + | *יש להתחיל בחימום ולסיים בשחרור בפעילות אירובית קלה מאוד |
| − | *קצב ההתנגדות: מומלץ להגביר העומס באופן הדרגתי לפי הסדר הבא: עלייה בהתנגדות, עלייה במספר החזרות ולבסוף הגברת מספר הסטים | + | *סוג הפעילות הגופנית על פי העדפה אישית: הליכה, שחיה, רכיבה על אופניים, ריצה |
| − | הערות כלליות: | + | *תדירות מומלצת 3–7 פעמים בשבוע כאשר חשוב להימנע מהפסקה של יותר מיומיים ללא פעילות גופנית |
| − | + | *עצימות: 70%-50% מהדופק המרבי{{ש}}החישוב נעשה לפי נוסחת 220 פחות הגיל, התוצאה מהווה 100% דופק מרבי.{{ש}}הנוסחה איננה מתאימה כאשר המטופל נוטל טיפול המשפיע על קצב הלב | |
| − | למטופלים עם סוכרת מסוג 1 | + | *משך: 60-20 דקות ברצף או במקטעים של 10 דקות לפחות. {{ש}}המטרה להגיע ל-150 דקות פעילות במהלך השבוע. {{ש}}מחקרים הראו שביצוע ממושך יותר ובעצימות גבוהה יותר מותאמת אישית, יכולים להביא לתועלת בריאותית נוספת. |
| − | *ירידה ברמות הסוכר בעת פעילות גופנית שכיחה יותר בקרב מטופלים עם סוכרת מסוג 1. לכן חשוב ומומלץ לבדוק רמת סוכר בדם לפני תחילת הפעילות. רמה של | + | *קצב ההתקדמות: מומלץ להתחיל 15-10 דקות, שלושה ימים בשבוע ולהעלות באופן הדרגתי עד לפעילות רציפה של 45–60 דקות למרבית ימות השבוע.{{ש}}מבחינת העצימות, יש להתחיל בעצימות קלה ובדופק מרבי של 50%, להתקדם בקצב אישי ומדורג |
| − | *בערך של 250 | + | |
| − | *במטופלים באינסולין ובתרופות ממריצות לבלב יש חשיבות רבה לניטור הגלוקוז לעיתים קרובות בכדי לזהות בזמן ולמנוע אירועי היפוגליקמיה. יש להצטייד בתג זיהוי ופחמימה זמינה | + | ===פעילות מול התנגדות=== |
| − | *אין להתחיל פעילות גופנית כאשר ערך הגלוקוז 70 | + | *יש להתחיל בחימום ולסיים בשחרור בתרגילי גמישות קלים |
| − | *לפני תחילת הפעילות, כאשר ערך גלוקוז פחות מ-100 | + | *סוג: 5 תרגילים לפחות אשר מפעילים כמה שיותר קבוצות שרירים גדולים. קיימת חשיבות רבה להתאמה אישית לכל מטופל |
| − | *השפעת פעילות גופנית נמשכת בין | + | *תדירות: פעמיים בשבוע לכל הפחות |
| − | *יש לבחור נעליים וגרביים נוחות ומתאימות להליכה | + | *עצימות: מומלץ מספר סטים של 10–15 חזרות מול התנגדות בינונית. יש לנוח כשתי דקות בין סט לסט |
| − | *במטופלים הנושאים משאבת אינסולין, יש להיוועץ ברופא הסוכרת לגבי התאמת מינוני האינסולין לסוג, קצב ועצימות הפעילות הגופנית | + | *קצב ההתנגדות: מומלץ להגביר העומס באופן הדרגתי לפי הסדר הבא: עלייה בהתנגדות, עלייה במספר החזרות ולבסוף הגברת מספר הסטים |
| − | *יש לשאת תג זיהוי לסוכרת ופחמימה זמינה בעת ביצוע פעילות גופנית | + | *הערות כלליות: מטופל עם סוכרת, שקיים אורח חיים יושבני, יעבור הערכה רפואית כוללנית טרם התחלת עיסוק בפעילות גופנית בכל עצימות |
| − | *להימנע מפעילות גופנית מאומצת במזג אוויר חם | + | |
| − | *יש להקפיד על בדיקה יומית של כפות הרגליים | + | ===למטופלים עם סוכרת מסוג 1=== |
| − | רטינופתיה | + | *ירידה ברמות הסוכר בעת פעילות גופנית שכיחה יותר בקרב מטופלים עם סוכרת מסוג 1. לכן חשוב ומומלץ לבדוק רמת סוכר בדם לפני תחילת הפעילות. רמה של 90–250 מיליגרם אחוז מאפשרת ביצוע פעילות |
| − | *במצב של רטינופתיה בינונית שאיננה שיגשוגית, מותר לבצע כל פעילות גופנית מלבד זו הגורמת לעלייה בלחץ הדם, כמו הרמת משקולות | + | *בערך של 250 מיליגרם אחוז ומעלה או בנוכחות קטונים בשתן - אין להתחיל פעילות |
| − | *פעילות גופנית בנוכחות רטינופתיה מחייבת מעקב סדיר ומוקפד של רופא עיניים | + | *במטופלים באינסולין ובתרופות ממריצות לבלב יש חשיבות רבה לניטור הגלוקוז לעיתים קרובות בכדי לזהות בזמן ולמנוע אירועי היפוגליקמיה. יש להצטייד בתג זיהוי ופחמימה זמינה |
| − | *פעילות גופנית אסורה במצב של דימום פעיל ולאחר קבלת טיפול בלייזר | + | *אין להתחיל פעילות גופנית כאשר ערך הגלוקוז 70 מיליגרם אחוז ומטה |
| − | *במצב של רטינופתיה שיגשוגית, יש להימנע מהרמת משקולות, ריצה, קפיצה, תרגילים הכרוכים בהורדת הראש כלפי מטה וכל פעילות שיש בה סיכון לעלייה בלחץ הדם התוך עיני | + | *לפני תחילת הפעילות, כאשר ערך גלוקוז פחות מ-100 מיליגרם אחוז, יש לאכול מנת פחמימה של 15 גרם. יש לנטר גלוקוז גם תוך כדי הפעילות ובסופה |
| − | תהליכי חשיבה ואבחנה | + | *השפעת פעילות גופנית נמשכת בין 6–15 שעות ולעיתים אף יותר. מומלץ לא לבצע פעילות גופנית לפני השינה מחשש להיפוגליקמיה בלילה. אם כן, יש לאכול לפחות מנת פחמימה לפני השינה ולהתאים מינון אינסולין לפי הנחיית רופא/אחות הסוכרת |
| − | זיהוי בעיות קליניות | + | *יש לבחור נעליים וגרביים נוחות ומתאימות להליכה |
| + | *במטופלים הנושאים משאבת אינסולין, יש להיוועץ ברופא הסוכרת לגבי התאמת מינוני האינסולין לסוג, קצב ועצימות הפעילות הגופנית | ||
| + | *יש לשאת תג זיהוי לסוכרת ופחמימה זמינה בעת ביצוע פעילות גופנית | ||
| + | *להימנע מפעילות גופנית מאומצת במזג אוויר חם | ||
| + | *יש להקפיד על בדיקה יומית של כפות הרגליים | ||
| + | |||
| + | ===רטינופתיה=== | ||
| + | *במצב של רטינופתיה בינונית שאיננה שיגשוגית, מותר לבצע כל פעילות גופנית מלבד זו הגורמת לעלייה בלחץ הדם, כמו הרמת משקולות | ||
| + | *פעילות גופנית בנוכחות רטינופתיה מחייבת מעקב סדיר ומוקפד של רופא עיניים | ||
| + | *פעילות גופנית אסורה במצב של דימום פעיל ולאחר קבלת טיפול בלייזר (לפי שיקול רופא עיניים) | ||
| + | *במצב של רטינופתיה שיגשוגית, יש להימנע מהרמת משקולות, ריצה, קפיצה, תרגילים הכרוכים בהורדת הראש כלפי מטה וכל פעילות שיש בה סיכון לעלייה בלחץ הדם התוך עיני | ||
| + | |||
| + | ==תהליכי חשיבה ואבחנה== | ||
| + | ===זיהוי בעיות קליניות=== | ||
יש להעריך כל חולה סוכרת אחת לשנה במסגרת המעקב השנתי. | יש להעריך כל חולה סוכרת אחת לשנה במסגרת המעקב השנתי. | ||
| + | |||
מטופלים בנוירופתיה אוטונומית: | מטופלים בנוירופתיה אוטונומית: | ||
| − | *יש לשקול ביצוע אקו לב | + | *יש לשקול ביצוע אקו לב |
| − | *מומלצת פעילות גופנית בחדר כושר בהשגחה רפואית | + | *מומלצת פעילות גופנית בחדר כושר בהשגחה רפואית |
| + | |||
במטופלים הסובלים מרטינופתיה לא שיגשוגית אך יש פגיעה חמורה ברשתית או באלו עם רטינופתיה שיגשוגית, מומלץ: | במטופלים הסובלים מרטינופתיה לא שיגשוגית אך יש פגיעה חמורה ברשתית או באלו עם רטינופתיה שיגשוגית, מומלץ: | ||
| − | *להימנע מפעילות גופנית אירובית בעצימות גבוהה | + | *להימנע מפעילות גופנית אירובית בעצימות גבוהה |
| − | *להימנע מפעילות מול התנגדות | + | *להימנע מפעילות מול התנגדות |
| − | *להימנע מקפיצות או ריצה | + | *להימנע מקפיצות או ריצה |
| − | *הפעילות המומלצת עבורם היא הליכה מתונה ו/או שחיה | + | *הפעילות המומלצת עבורם היא הליכה מתונה ו/או שחיה |
| + | |||
במטופלים עם נוירופתיה היקפית: | במטופלים עם נוירופתיה היקפית: | ||
| − | *יש חשיבות רבה לבדיקת כף הרגל | + | *יש חשיבות רבה לבדיקת כף הרגל מדי יום |
| − | *ברגליים ללא פצעים / כיבים, ניתן לעסוק בכל פעילות גופנית | + | *ברגליים ללא פצעים / כיבים, ניתן לעסוק בכל פעילות גופנית |
| − | *בנוכחות נזק כמו כיב / פצע, יש להעדיף כל פעילות שאיננה נושאת משקל כמו שחיה ורכיבה על אופניים. סיבוכים וסיכונים צפויים | + | *בנוכחות נזק כמו כיב / פצע, יש להעדיף כל פעילות שאיננה נושאת משקל כמו שחיה ורכיבה על אופניים. |
| − | *אירועי היפוגליקמיה | + | |
| − | *נפילות | + | ===סיבוכים וסיכונים צפויים=== |
| − | קביעת | + | *אירועי היפוגליקמיה |
| − | תרופתית | + | *נפילות |
| − | *להתאים את מינון הטיפול התרופתי למשך ועצימות הפעילות | + | |
| − | *מטופלים באינסולין ו/או בתרופות ממריצות לבלב: יש לבדוק את רמת הגלוקוז לפני ובסיום הפעילות | + | ==קביעת תוכנית טיפול== |
| − | הפנייה לרופאים מומחים | + | ===תרופתית=== |
| + | *להתאים את מינון הטיפול התרופתי למשך ועצימות הפעילות | ||
| + | *מטופלים באינסולין ו/או בתרופות ממריצות לבלב: יש לבדוק את רמת הגלוקוז לפני ובסיום הפעילות | ||
| + | ===הפנייה לרופאים מומחים=== | ||
על פי הבעיות הרלוונטיות למטופל: | על פי הבעיות הרלוונטיות למטופל: | ||
| − | *רופא סוכרת | + | *רופא סוכרת |
| − | *רופא עיניים- לבדיקת קרקעית העין | + | *רופא עיניים - לבדיקת קרקעית העין |
| − | *יועץ פעילות גופנית | + | *יועץ פעילות גופנית |
| − | מדדי הערכה להתערבות | + | |
| − | *איזון ערכי גלוקוז | + | ==מדדי הערכה להתערבות== |
| − | *היעדר אירועי היפוגליקמיה | + | *איזון ערכי גלוקוז |
| − | *משקל גוף | + | *היעדר אירועי היפוגליקמיה |
| − | *התמדה בביצוע פעילות גופנית | + | *משקל גוף |
| − | משוב והערכה | + | *התמדה בביצוע פעילות גופנית |
| − | *הבנה ויכולת ביצוע ההמלצות הטיפוליות לפעילות הגופנית | + | |
| − | *השגת יעדים אישיים | + | ==משוב והערכה== |
| − | *יכולת התמודדות עם גורמים מעכבים | + | *הבנה ויכולת ביצוע ההמלצות הטיפוליות לפעילות הגופנית |
| − | *מיקומו של המטופל בתהליך קבלת המחלה, האם במגמת התקדמות במעגל השינוי | + | *השגת יעדים אישיים |
| − | + | *יכולת התמודדות עם גורמים מעכבים | |
| − | + | *מיקומו של המטופל בתהליך קבלת המחלה, האם במגמת התקדמות במעגל השינוי | |
| − | + | ||
| − | + | ==חשוב לזכור - פעילות גופנית בסוכרת== | |
| − | + | *הליכה נמרצת 30 דקות ביום היא פעילות מצוינת בכל גיל | |
| − | + | *"נשנושי מאמץ" במהלך היום: עלו במדרגות, החנו את הרכב במרחק, צאו לסידורים ברגל, צמצמו זמן ישיבה | |
| − | + | *פעילות גופנית מסייעת לירידה במשקל, מפיגה מתחים, משפרת ריכוז, מסייעת בשנת לילה טובה יותר | |
| − | |||
| − | |||
| − | חשוב לזכור - פעילות גופנית בסוכרת | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | <blockquote> | + | <blockquote> |
| − | + | *חטיבת הקהילה, שירותי בריאות כללית. אורח חיים בריא וטיפול עצמי בסוכרת - פעילות גופנית. בתוך קווי הכוונה לטיפול תרופתי בסוכרת סוג 2. 2017. | |
| + | *מאיר, ר. ואחרים. פעילות גופנית בתוך: א' ספיץ (עורכת), הנחיות לסיעוד בסוכרת מסוג 2. תל אביב: פורום מדיה בע"מ; 2013. | ||
| + | *נבות-מינצר, ד., קונסטנטיני, נ. שילר, ט.. פעילות גופנית וסוכרת. בתוך: א' כהן, וא' רז (עורכים), המדריך לטיפול בסוכרת, תל אביב: פורום מדיה בע"מ; 2019. עמ' 140–149. | ||
| + | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| + | *American Diabetes Association. Obesity management for the treatment of type 2 diabetes. Diabetes Care. 40 ;2017. Supplement 1: S-57S.63 | ||
| + | *Colberg, Sheri R., et al. Physical activity/exercise and diabetes: a position statement of the American Diabetes Association. Diabetes care. 11)39 ;2016): p. .2079-2065 | ||
| + | *Diabetes Prevention Program Research Group. -10year follow-up of diabetes incidence and weight loss in the Diabetes Prevention Program Outcomes Study. The Lancet. 9702) 374 ;2009): p. 1686-1677. | ||
| + | *Lindstrom, Jaana, et al. The Finnish Diabetes Prevention Study (DPS): Lifestyle intervention and -3year results on diet and physical activity. Diabetes care. 12)26 ;2003): p. .3236-3230 | ||
| + | *Marwick, Thomas H., et al. Exercise training for type 2 diabetes mellitus: impact on cardiovascular risk: a scientific statement from the American Heart Association. Circulation. 25)119 ;2009): p. .3262-3244 | ||
| + | </div> | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| − | |||
| − | |||
<center> מו"ל - The Medical Group [[קובץ:Themedical.png|60px]] עורכת - רינת אלוני</center> | <center> מו"ל - The Medical Group [[קובץ:Themedical.png|60px]] עורכת - רינת אלוני</center> | ||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]] | [[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]] | ||
[[קטגוריה:Themedical|*]] | [[קטגוריה:Themedical|*]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:23, 22 בנובמבר 2023
הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021
מאת המועצה הלאומית לסוכרת ועמותת אמל"י
| הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021 | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן.
רכזת כותבות: רוחמה כהן. |
|
| שם הפרק | פעילות גופנית בסוכרת | |
| עורך מדעי | ד"ר אהובה ספיץ. | |
| מאת | המועצה הלאומית לסוכרת, אמל"י - עמותת אחיות מומחיות לסוכרת בישראל | |
| מועד הוצאה | 2021 | |
| מספר עמודים | 134 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת
ביצוע פעילות גופנית חשוב במניעת התפתחות סוכרת מסוג 2 ובטיפול בסוכרת. פעילות גופנית קבועה וסדירה מסייעת באיזון ושמירה על ערכי הסוכר בדם, מורידה ערכי המוגלובין מסוכרר (HbA1c) ומשפרת את הרגישות לאינסולין. היא גם תורמת להפחתת גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ואירועים מוחיים ומשפרת את השליטה בלחץ הדם וברמות שומני הדם.
פעילות גופנית תורמת לירידה ולשמירה על משקל גוף תקין ומשפרת את מצב הרוח.
קיימת חשיבות רבה להתאים את הסוג, העוצמה ואת משך הפעילות הגופנית לכל אדם תוך שימת דגש על נתוני הבריאות והחולי הייחודיים שלו, כולל היכולת הגופנית, הטיפול התרופתי ובעיקר העדפותיו.
לאנמנזה הרפואית חשיבות רבה בבניית תוכנית פעילות גופנית מותאמת אישית לנתוני המטופל.
אומדן
אנמנזה סיעודית
- סוג הסוכרת ומשך המחלה
- מידת איזון הגלוקוז
- ערכי לחץ הדם
- מחלת לב
- מחלת כלי דם
- נוירופתיה אוטונומית
- כיבים ברגליים
- רטינופתיה
- מחלת כליות
- טיפול תרופתי
אומדן גופני רלוונטי
- האם מבצע פעילות גופנית: סוג, משך ועוצמה
- האם יודע לזהות סימני היפוגליקמיה והיפרגליקמיה הקשורים בפעילות
- האם מתכנן את הפעילות הגופנית בהקשר לטיפול התרופתי - אינסולין ו/או תרופות פומיות ממריצות לבלב להפרשת אינסולין מבחינת משך עצימות הפעילות
- ביצוע ניטור עצמי לערכי הסוכר ביחס לפעילות
- האם ביצע בדיקות והתאמת טיפול לבעיה/בעיות רפואיות נוספות על פי אנמנזה סיעודית לשם בחירת משך ועצימות הפעילות
- בירור עישון
- מדידת לחץ דם
- מדידת משקל וגובה- BMI
טיפול תרופתי נוכחי מפורט
- אופן וזמני נטילה של התרופות לטיפול בסוכרת ובמחלות נלוות
- תופעות לוואי של התרופות
- התמדה בלקיחת תרופות
בדיקות מעבדה רלוונטיות
- פרופיל שומנים
- תפקודי כליה
- אלקטרוליטים
- תפקוד בלוטת התריס
- תפקודי כבד,
- HbA1c
- שתן למיקרו אלבומין
- יחס קריאטינין
התערבות
- בירור רמת ידע לגבי יתרונות הפעילות הגופנית ובמידת הצורך ועל פי נכונות המטופל לקבל ידע רלוונטי
- עידוד לביצוע והתמדה של פעילות גופנית
- הפנייה ליועץ כושר גופני לקבלת הנחיות אישיות על פי מסוגלות אישית והמלצות רפואיות
פעילות גופנית אירובית
- יש להתחיל בחימום ולסיים בשחרור בפעילות אירובית קלה מאוד
- סוג הפעילות הגופנית על פי העדפה אישית: הליכה, שחיה, רכיבה על אופניים, ריצה
- תדירות מומלצת 3–7 פעמים בשבוע כאשר חשוב להימנע מהפסקה של יותר מיומיים ללא פעילות גופנית
- עצימות: 70%-50% מהדופק המרבי
החישוב נעשה לפי נוסחת 220 פחות הגיל, התוצאה מהווה 100% דופק מרבי.
הנוסחה איננה מתאימה כאשר המטופל נוטל טיפול המשפיע על קצב הלב - משך: 60-20 דקות ברצף או במקטעים של 10 דקות לפחות.
המטרה להגיע ל-150 דקות פעילות במהלך השבוע.
מחקרים הראו שביצוע ממושך יותר ובעצימות גבוהה יותר מותאמת אישית, יכולים להביא לתועלת בריאותית נוספת. - קצב ההתקדמות: מומלץ להתחיל 15-10 דקות, שלושה ימים בשבוע ולהעלות באופן הדרגתי עד לפעילות רציפה של 45–60 דקות למרבית ימות השבוע.
מבחינת העצימות, יש להתחיל בעצימות קלה ובדופק מרבי של 50%, להתקדם בקצב אישי ומדורג
פעילות מול התנגדות
- יש להתחיל בחימום ולסיים בשחרור בתרגילי גמישות קלים
- סוג: 5 תרגילים לפחות אשר מפעילים כמה שיותר קבוצות שרירים גדולים. קיימת חשיבות רבה להתאמה אישית לכל מטופל
- תדירות: פעמיים בשבוע לכל הפחות
- עצימות: מומלץ מספר סטים של 10–15 חזרות מול התנגדות בינונית. יש לנוח כשתי דקות בין סט לסט
- קצב ההתנגדות: מומלץ להגביר העומס באופן הדרגתי לפי הסדר הבא: עלייה בהתנגדות, עלייה במספר החזרות ולבסוף הגברת מספר הסטים
- הערות כלליות: מטופל עם סוכרת, שקיים אורח חיים יושבני, יעבור הערכה רפואית כוללנית טרם התחלת עיסוק בפעילות גופנית בכל עצימות
למטופלים עם סוכרת מסוג 1
- ירידה ברמות הסוכר בעת פעילות גופנית שכיחה יותר בקרב מטופלים עם סוכרת מסוג 1. לכן חשוב ומומלץ לבדוק רמת סוכר בדם לפני תחילת הפעילות. רמה של 90–250 מיליגרם אחוז מאפשרת ביצוע פעילות
- בערך של 250 מיליגרם אחוז ומעלה או בנוכחות קטונים בשתן - אין להתחיל פעילות
- במטופלים באינסולין ובתרופות ממריצות לבלב יש חשיבות רבה לניטור הגלוקוז לעיתים קרובות בכדי לזהות בזמן ולמנוע אירועי היפוגליקמיה. יש להצטייד בתג זיהוי ופחמימה זמינה
- אין להתחיל פעילות גופנית כאשר ערך הגלוקוז 70 מיליגרם אחוז ומטה
- לפני תחילת הפעילות, כאשר ערך גלוקוז פחות מ-100 מיליגרם אחוז, יש לאכול מנת פחמימה של 15 גרם. יש לנטר גלוקוז גם תוך כדי הפעילות ובסופה
- השפעת פעילות גופנית נמשכת בין 6–15 שעות ולעיתים אף יותר. מומלץ לא לבצע פעילות גופנית לפני השינה מחשש להיפוגליקמיה בלילה. אם כן, יש לאכול לפחות מנת פחמימה לפני השינה ולהתאים מינון אינסולין לפי הנחיית רופא/אחות הסוכרת
- יש לבחור נעליים וגרביים נוחות ומתאימות להליכה
- במטופלים הנושאים משאבת אינסולין, יש להיוועץ ברופא הסוכרת לגבי התאמת מינוני האינסולין לסוג, קצב ועצימות הפעילות הגופנית
- יש לשאת תג זיהוי לסוכרת ופחמימה זמינה בעת ביצוע פעילות גופנית
- להימנע מפעילות גופנית מאומצת במזג אוויר חם
- יש להקפיד על בדיקה יומית של כפות הרגליים
רטינופתיה
- במצב של רטינופתיה בינונית שאיננה שיגשוגית, מותר לבצע כל פעילות גופנית מלבד זו הגורמת לעלייה בלחץ הדם, כמו הרמת משקולות
- פעילות גופנית בנוכחות רטינופתיה מחייבת מעקב סדיר ומוקפד של רופא עיניים
- פעילות גופנית אסורה במצב של דימום פעיל ולאחר קבלת טיפול בלייזר (לפי שיקול רופא עיניים)
- במצב של רטינופתיה שיגשוגית, יש להימנע מהרמת משקולות, ריצה, קפיצה, תרגילים הכרוכים בהורדת הראש כלפי מטה וכל פעילות שיש בה סיכון לעלייה בלחץ הדם התוך עיני
תהליכי חשיבה ואבחנה
זיהוי בעיות קליניות
יש להעריך כל חולה סוכרת אחת לשנה במסגרת המעקב השנתי.
מטופלים בנוירופתיה אוטונומית:
- יש לשקול ביצוע אקו לב
- מומלצת פעילות גופנית בחדר כושר בהשגחה רפואית
במטופלים הסובלים מרטינופתיה לא שיגשוגית אך יש פגיעה חמורה ברשתית או באלו עם רטינופתיה שיגשוגית, מומלץ:
- להימנע מפעילות גופנית אירובית בעצימות גבוהה
- להימנע מפעילות מול התנגדות
- להימנע מקפיצות או ריצה
- הפעילות המומלצת עבורם היא הליכה מתונה ו/או שחיה
במטופלים עם נוירופתיה היקפית:
- יש חשיבות רבה לבדיקת כף הרגל מדי יום
- ברגליים ללא פצעים / כיבים, ניתן לעסוק בכל פעילות גופנית
- בנוכחות נזק כמו כיב / פצע, יש להעדיף כל פעילות שאיננה נושאת משקל כמו שחיה ורכיבה על אופניים.
סיבוכים וסיכונים צפויים
- אירועי היפוגליקמיה
- נפילות
קביעת תוכנית טיפול
תרופתית
- להתאים את מינון הטיפול התרופתי למשך ועצימות הפעילות
- מטופלים באינסולין ו/או בתרופות ממריצות לבלב: יש לבדוק את רמת הגלוקוז לפני ובסיום הפעילות
הפנייה לרופאים מומחים
על פי הבעיות הרלוונטיות למטופל:
- רופא סוכרת
- רופא עיניים - לבדיקת קרקעית העין
- יועץ פעילות גופנית
מדדי הערכה להתערבות
- איזון ערכי גלוקוז
- היעדר אירועי היפוגליקמיה
- משקל גוף
- התמדה בביצוע פעילות גופנית
משוב והערכה
- הבנה ויכולת ביצוע ההמלצות הטיפוליות לפעילות הגופנית
- השגת יעדים אישיים
- יכולת התמודדות עם גורמים מעכבים
- מיקומו של המטופל בתהליך קבלת המחלה, האם במגמת התקדמות במעגל השינוי
חשוב לזכור - פעילות גופנית בסוכרת
- הליכה נמרצת 30 דקות ביום היא פעילות מצוינת בכל גיל
- "נשנושי מאמץ" במהלך היום: עלו במדרגות, החנו את הרכב במרחק, צאו לסידורים ברגל, צמצמו זמן ישיבה
- פעילות גופנית מסייעת לירידה במשקל, מפיגה מתחים, משפרת ריכוז, מסייעת בשנת לילה טובה יותר
ביבליוגרפיה
- חטיבת הקהילה, שירותי בריאות כללית. אורח חיים בריא וטיפול עצמי בסוכרת - פעילות גופנית. בתוך קווי הכוונה לטיפול תרופתי בסוכרת סוג 2. 2017.
- מאיר, ר. ואחרים. פעילות גופנית בתוך: א' ספיץ (עורכת), הנחיות לסיעוד בסוכרת מסוג 2. תל אביב: פורום מדיה בע"מ; 2013.
- נבות-מינצר, ד., קונסטנטיני, נ. שילר, ט.. פעילות גופנית וסוכרת. בתוך: א' כהן, וא' רז (עורכים), המדריך לטיפול בסוכרת, תל אביב: פורום מדיה בע"מ; 2019. עמ' 140–149.
- American Diabetes Association. Obesity management for the treatment of type 2 diabetes. Diabetes Care. 40 ;2017. Supplement 1: S-57S.63
- Colberg, Sheri R., et al. Physical activity/exercise and diabetes: a position statement of the American Diabetes Association. Diabetes care. 11)39 ;2016): p. .2079-2065
- Diabetes Prevention Program Research Group. -10year follow-up of diabetes incidence and weight loss in the Diabetes Prevention Program Outcomes Study. The Lancet. 9702) 374 ;2009): p. 1686-1677.
- Lindstrom, Jaana, et al. The Finnish Diabetes Prevention Study (DPS): Lifestyle intervention and -3year results on diet and physical activity. Diabetes care. 12)26 ;2003): p. .3236-3230
- Marwick, Thomas H., et al. Exercise training for type 2 diabetes mellitus: impact on cardiovascular risk: a scientific statement from the American Heart Association. Circulation. 25)119 ;2009): p. .3262-3244
עורכת - רינת אלוני