כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מפרצת אבי העורקים הביטני - Abdominal aortic aneurysm"
מתוך ויקירפואה
(←אבחון) |
(←אבחון) |
||
| (13 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
|תמונה=AneurysmAortaWithArrows.jpg | |תמונה=AneurysmAortaWithArrows.jpg | ||
| שורה 13: | שורה 12: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|מפרצת אבי העורקים}} | {{הרחבה|מפרצת אבי העורקים}} | ||
| − | מפרצת עורקית מוגדרת כהרחבה של מעל 50 | + | מפרצת עורקית מוגדרת כהרחבה של מעל 50 אחוזים מקוטר העורק הצפוי. במקרה של אבי העורקים הביטני, מדובר בקוטר מעל 3 סנטימטרים. |
| − | מפרצת אבי העורקים (ותין או | + | מפרצת אבי העורקים (ותין או Aorta) הביטני מתפתחת לאורך שנים וברוב החולים היא א-תסמינית, אך במקרים מסוימים עלולים להתפתח סיבוכים מסכני חיים. |
==אפידמיולוגיה== | ==אפידמיולוגיה== | ||
*מפרצת יכולה להתפתח בכל אזור באבי העורקים, אך האזור השכיח הוא אבי העורקים הביטני | *מפרצת יכולה להתפתח בכל אזור באבי העורקים, אך האזור השכיח הוא אבי העורקים הביטני | ||
| − | *שכיחות מפרצת אבי העורקים הביטני היא כ- 4 | + | *שכיחות מפרצת אבי העורקים הביטני היא כ-9-4 אחוזים באוכלוסייה מעל גיל 65 |
| − | *מפרצת אבי העורקים הביטני שכיחה פי | + | *מפרצת אבי העורקים הביטני שכיחה פי 5–8 בגברים |
| − | *עישון הוא גורם הסיכון בר-המניעה הקשור ביותר להתפתחות וגדילה של המפרצת, וקיים יחס ישר לכמות ומשך העישון | + | *[[עישון]] הוא גורם הסיכון בר-המניעה הקשור ביותר להתפתחות וגדילה של המפרצת, וקיים יחס ישר לכמות ומשך העישון |
| − | *קרבת משפחה דרגה ראשונה לאדם עם מפרצת, מעלה את הסיכון להתפתחותה בעד 20 | + | *קרבת משפחה דרגה ראשונה לאדם עם מפרצת, מעלה את הסיכון להתפתחותה בעד 20 אחוזים |
*גורמי סיכון נוספים – [[יתר לחץ דם]], [[טרשת העורקים]], [[מחלת לב איסכמית]] | *גורמי סיכון נוספים – [[יתר לחץ דם]], [[טרשת העורקים]], [[מחלת לב איסכמית]] | ||
| − | *מפרצות נוספות – עורקי הכסל ( | + | *מפרצות נוספות – עורקי הכסל (iliac) 20 אחוזים, [[מפרצת אבי העורקים החזי]] 12 אחוזים, עורקי הברך (popliteal){{כ}} 14 אחוזים |
| − | *הסיבוך מסכן החיים העיקרי הוא קרע של המפרצת, עם תמותה | + | *הסיבוך מסכן החיים העיקרי הוא קרע של המפרצת ([[aneurysm dissection]]), עם תמותה המגיעה ל-80 אחוזים |
| − | *הסיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת, קצב הגדילה וקשור | + | *הסיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת, קצב הגדילה וקשור בעישון ולחץ דם גבוה |
==אתיולוגיה ופתופיזיולוגיה== | ==אתיולוגיה ופתופיזיולוגיה== | ||
| − | *הגורמים להיווצרות מפרצת הם מולטיפקטוריאלים | + | *הגורמים להיווצרות מפרצת הם מולטיפקטוריאלים (multifactorial) |
*חולשת דופן העורק כתוצאה מהפרעה באספקת החמצן | *חולשת דופן העורק כתוצאה מהפרעה באספקת החמצן | ||
| − | *פירוק מרכיבי החלק האמצעי של דופן העורק (media) – | + | *פירוק מרכיבי החלק האמצעי של דופן העורק (media) – [[elastin]]{{כ}}, [[collagen]] וסיבי השריר כתוצאה מתהליך דלקתי |
| − | *מרכיב גנטי בעד 70 | + | *מרכיב גנטי בעד 70 אחוזים מהמקרים |
| − | *חלק מתסמונות גנטיות נדירות: | + | *חלק מתסמונות גנטיות נדירות: |
**[[Marfan Syndrome]] | **[[Marfan Syndrome]] | ||
**[[Loeys-Dietz Syndrome]] | **[[Loeys-Dietz Syndrome]] | ||
**[[Ehlers-Danlos Syndrome]] | **[[Ehlers-Danlos Syndrome]] | ||
**[[Familial Abdominal aortic aneurysm]] | **[[Familial Abdominal aortic aneurysm]] | ||
| − | *זיהום חיידקי – [[ | + | *זיהום חיידקי – [[mycotic Aneurysm]] |
==קליניקה== | ==קליניקה== | ||
| − | *רוב המטופלים א-תסמיניים, והמפרצת מתגלה במקרה בשל ריבוי בדיקות דימות (אולטראסאונד, CT, MRI) הנעשות מסיבות אחרות, או בבדיקות סקר למפרצת (ראו בהמשך) | + | *רוב המטופלים א-תסמיניים, והמפרצת מתגלה במקרה בשל ריבוי בדיקות דימות ([[אולטראסאונד]] (סונר, Ultrasound){{כ}}, [[CT]]{{כ}} (Computed Tomography), {{כ}}[[MRI]]{{כ}} (Magnetic Resonance Imaging)) הנעשות מסיבות אחרות, או בבדיקות סקר למפרצת (ראו בהמשך) |
*[[כאבי גב]] – בדרך כלל מתוארים ככאב גב שונה מכאבי הגב הכרוניים השכיחים | *[[כאבי גב]] – בדרך כלל מתוארים ככאב גב שונה מכאבי הגב הכרוניים השכיחים | ||
| − | *[[כאבי בטן]] – קשור | + | *[[כאבי בטן]] – קשור בגדילה מהירה יחסית, או במקרה של קרע |
*מישוש מסה פועמת בבטן | *מישוש מסה פועמת בבטן | ||
| − | *תסחיפים לגפיים תחתונות – חלקיקים המתפוררים מהדופן הפנימית של העורק, ונסחפים לכלי דם קטנים בכפות הרגליים, ומתייצגים ככתמים כואבים בבהונות | + | *[[תסחיפים עורקיים|תסחיפים]] לגפיים תחתונות – חלקיקים המתפוררים מהדופן הפנימית של העורק, ונסחפים לכלי דם קטנים בכפות הרגליים, ומתייצגים ככתמים כואבים בבהונות |
| − | *קרע של מפרצת אבי העורקים הביטני (Ruptured abdominal aortic aneurysm) | + | *קרע של מפרצת אבי העורקים הביטני (Ruptured abdominal aortic aneurysm) |
**כאב בטן או כאב גב קשה ופתאומי | **כאב בטן או כאב גב קשה ופתאומי | ||
| − | **חולשה פתאומית | + | **[[חולשה]] פתאומית |
| − | **[[התעלפות]] / [[ | + | **[[התעלפות]] / [[אובדן הכרה]] |
==אבחון== | ==אבחון== | ||
| + | {{הפניה לערך מורחב|מפרצת אבי העורקים הבטני - חשיבות הגילוי המוקדם - Abdominal aortic aneurysm - importance of early detection}} | ||
*גילוי במקרה בבדיקות דימות הנעשות מסיבות אחרות | *גילוי במקרה בבדיקות דימות הנעשות מסיבות אחרות | ||
| − | *בדיקת אולטראסאונד סקר – גברים מעשנים בהווה או בעבר, מעל גיל 65 | + | *בדיקת אולטראסאונד סקר – גברים מעשנים בהווה או בעבר, מעל גיל 65 |
*אולטראסאונד: | *אולטראסאונד: | ||
**לא פולשני, ללא קרינה | **לא פולשני, ללא קרינה | ||
**זיהוי ומדידה של מפרצת אבי העורקים הביטני | **זיהוי ומדידה של מפרצת אבי העורקים הביטני | ||
| − | ** בדיקה תלויה בטכנאי הבודק ומוגבלת למקטע | + | ** בדיקה תלויה בטכנאי הבודק ומוגבלת למקטע מסוים של אבי העורקים הבטני, ותנאי המטופל – [[השמנת יתר]], [[גזים]] במעי |
| − | * סיטי אנגיוגרפיה (CT Angiography): | + | * סיטי אנגיוגרפיה (CT Angiography, [[CTA]]): |
| − | **סריקת קרני רנטגן, אחרי הזרקת חומר ניגוד (יוד) | + | **סריקת קרני [[רנטגן]], אחרי הזרקת [[חומר ניגוד]] (יוד) |
**יכולה לכלול את החזה הבטן והאגן | **יכולה לכלול את החזה הבטן והאגן | ||
| − | **מדידה מדויקת יותר של | + | **מדידה מדויקת יותר של ממדי המפרצת |
**זיהוי סימני קרע של מפרצת | **זיהוי סימני קרע של מפרצת | ||
| − | *MR אנגיוגרפיה (MR Angiography): | + | *MR אנגיוגרפיה (MR Angiography, [[MRA]]): |
**דומה ל-CTA | **דומה ל-CTA | ||
**ללא קרינה | **ללא קרינה | ||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
==טיפול== | ==טיפול== | ||
===טיפול תרופתי=== | ===טיפול תרופתי=== | ||
| − | *לא הודגם טיפול תרופתי יעיל | + | *לא הודגם טיפול תרופתי יעיל |
| − | *הפסקת | + | *הפסקת עישון |
*איזון יתר לחץ דם | *איזון יתר לחץ דם | ||
| − | *פעילות גופנית מתונה מומלצת, ואינה מעלה סיכון לגדילה וקרע של המפרצת | + | *[[פעילות גופנית]] מתונה מומלצת, ואינה מעלה סיכון לגדילה וקרע של המפרצת |
===טיפול פולשני=== | ===טיפול פולשני=== | ||
*התוויות: | *התוויות: | ||
| − | **מפרצת סימפטומטית | + | **מפרצת סימפטומטית (symptomatic) |
| − | **קוטר מפרצת של 5.5 | + | **קוטר מפרצת של 5.5 סנטימטרים בגברים, 5.0 סנטימטרים בנשים |
| − | **קצב גדילה של מעל 0. | + | **קצב גדילה של מעל 0.5 סנטימטר ב-6 חודשים |
| − | *טיפול בניתוח פתוח | + | *טיפול בניתוח פתוח: |
| − | **עד לפני כ-30 שנה, הטיפול היחיד | + | **עד לפני כ-30 שנה (שנות ה-90 של המאה ה-20), הטיפול היחיד |
| − | **ניתוח גדול, בו מוחלף הקטע המפרצתי של | + | **ניתוח גדול, בו מוחלף הקטע המפרצתי של אבי העורקים בשתל סינתטי (Dacron) |
**אחוז סיבוכים גבוה יחסית, כולל תמותה | **אחוז סיבוכים גבוה יחסית, כולל תמותה | ||
| − | ** | + | **מבוצע במטופלים צעירים יחסית, ללא מחלות רקע משמעותיות וסיכון ניתוחי נמוך |
| − | *טיפול בצינטור – אנדו-וסקולרי (EndoVascular Aneurysm Repair | + | *טיפול בצינטור – אנדו-וסקולרי (EndoVascular Aneurysm Repair ,[[EVAR]]): |
**הטיפול העיקרי המקובל | **הטיפול העיקרי המקובל | ||
| − | **הכנסת תומכן ( | + | **הכנסת תומכן (stent) מכוסה בד דרך חתכים/דיקור שתי המפשעות |
**מבוצע גם במטופלים מבוגרים, עם מחלות רקע משמעותיות | **מבוצע גם במטופלים מבוגרים, עם מחלות רקע משמעותיות | ||
**בחלק מהמקרים ניתן לביצוע אף בהרדמה מקומית | **בחלק מהמקרים ניתן לביצוע אף בהרדמה מקומית | ||
| שורה 96: | שורה 96: | ||
*סיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת וקצב הגדילה | *סיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת וקצב הגדילה | ||
*התוצאות של תיקון אלקטיבי בניתוח או בצינטור מצוינות לטווח הארוך | *התוצאות של תיקון אלקטיבי בניתוח או בצינטור מצוינות לטווח הארוך | ||
| − | *התוצאות של תיקון במקרה של קרע עגומות – כ-50 | + | *התוצאות של תיקון במקרה של קרע עגומות – כ-50 אחוזי תמותה |
| − | דגלים אדומים | + | |
| + | ==דגלים אדומים== | ||
*כאבי גב/בטן חדשים חולשה או התעלפות במטופל עם מפרצת ידועה של אבי העורקים | *כאבי גב/בטן חדשים חולשה או התעלפות במטופל עם מפרצת ידועה של אבי העורקים | ||
*סיכון מוגבר לקרובים דרגה ראשונה של מטופלים עם מפרצת | *סיכון מוגבר לקרובים דרגה ראשונה של מטופלים עם מפרצת | ||
| − | ביבליוגרפיה | + | |
| + | ==ביבליוגרפיה== | ||
| + | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
*The UK Small Aneurysm Trial Participants: Mortality results for randomised controlled trial of early elective surgery or ultrasonographic surveillance for small abdominal aortic aneurysms. Lancet 1998; 352: pp. 1649-1655 | *The UK Small Aneurysm Trial Participants: Mortality results for randomised controlled trial of early elective surgery or ultrasonographic surveillance for small abdominal aortic aneurysms. Lancet 1998; 352: pp. 1649-1655 | ||
*Erbel R., et. al.: 2014 ESC Guidelines on the diagnosis and treatment of aortic diseases: Document covering acute and chronic aortic diseases of the thoracic and abdominal aorta of the adult. The Task Force for the Diagnosis and Treatment of Aortic Diseases of the European Society of Cardiology (ESC). Eur Heart J 2014; 35: pp. 2873-2926. | *Erbel R., et. al.: 2014 ESC Guidelines on the diagnosis and treatment of aortic diseases: Document covering acute and chronic aortic diseases of the thoracic and abdominal aorta of the adult. The Task Force for the Diagnosis and Treatment of Aortic Diseases of the European Society of Cardiology (ESC). Eur Heart J 2014; 35: pp. 2873-2926. | ||
| שורה 107: | שורה 110: | ||
*Wanhainen A., Verzini F., Van Herzeele I., et. al.: European Society for Vascular Surgery (ESVS) 2019 Clinical Practice Guidelines on the Management of Abdominal Aorto-iliac Artery Aneurysms (vol 57, pg 8, 2019). Eur J Vasc Endovasc Surg 2020; 59: pp. 494. | *Wanhainen A., Verzini F., Van Herzeele I., et. al.: European Society for Vascular Surgery (ESVS) 2019 Clinical Practice Guidelines on the Management of Abdominal Aorto-iliac Artery Aneurysms (vol 57, pg 8, 2019). Eur J Vasc Endovasc Surg 2020; 59: pp. 494. | ||
*Rutherford's Vascular Surgery and Endovascular Therapy 10th edition | *Rutherford's Vascular Surgery and Endovascular Therapy 10th edition | ||
| + | </div> | ||
| + | {{ייחוס|ד"ר ניר גבריאל}} | ||
| − | [[קטגוריה: כירורגיית כלי דם]] | + | [[קטגוריה:כירורגיית כלי דם]] |
| − | [[קטגוריה: משפחה]] | + | [[קטגוריה:משפחה]] |
| − | [[קטגוריה: קרדיולוגיה]] | + | [[קטגוריה:קרדיולוגיה]] |
גרסה אחרונה מ־11:41, 10 ביוני 2024
| מפרצת אבי העורקים הביטני | ||
|---|---|---|
| Abdominal aortic aneurysm | ||
| ||
| שמות נוספים | מפרצת בטנית באבי העורקים | |
| ICD-10 | Chapter I 71.3, Chapter I 71.4 | |
| ICD-9 | 441.3
, 441.4 |
|
| MeSH | D017544 | |
| יוצר הערך | ד"ר ניר גבריאל | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מפרצת אבי העורקים
מפרצת עורקית מוגדרת כהרחבה של מעל 50 אחוזים מקוטר העורק הצפוי. במקרה של אבי העורקים הביטני, מדובר בקוטר מעל 3 סנטימטרים.
מפרצת אבי העורקים (ותין או Aorta) הביטני מתפתחת לאורך שנים וברוב החולים היא א-תסמינית, אך במקרים מסוימים עלולים להתפתח סיבוכים מסכני חיים.
אפידמיולוגיה
- מפרצת יכולה להתפתח בכל אזור באבי העורקים, אך האזור השכיח הוא אבי העורקים הביטני
- שכיחות מפרצת אבי העורקים הביטני היא כ-9-4 אחוזים באוכלוסייה מעל גיל 65
- מפרצת אבי העורקים הביטני שכיחה פי 5–8 בגברים
- עישון הוא גורם הסיכון בר-המניעה הקשור ביותר להתפתחות וגדילה של המפרצת, וקיים יחס ישר לכמות ומשך העישון
- קרבת משפחה דרגה ראשונה לאדם עם מפרצת, מעלה את הסיכון להתפתחותה בעד 20 אחוזים
- גורמי סיכון נוספים – יתר לחץ דם, טרשת העורקים, מחלת לב איסכמית
- מפרצות נוספות – עורקי הכסל (iliac) 20 אחוזים, מפרצת אבי העורקים החזי 12 אחוזים, עורקי הברך (popliteal) 14 אחוזים
- הסיבוך מסכן החיים העיקרי הוא קרע של המפרצת (aneurysm dissection), עם תמותה המגיעה ל-80 אחוזים
- הסיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת, קצב הגדילה וקשור בעישון ולחץ דם גבוה
אתיולוגיה ופתופיזיולוגיה
- הגורמים להיווצרות מפרצת הם מולטיפקטוריאלים (multifactorial)
- חולשת דופן העורק כתוצאה מהפרעה באספקת החמצן
- פירוק מרכיבי החלק האמצעי של דופן העורק (media) – elastin, collagen וסיבי השריר כתוצאה מתהליך דלקתי
- מרכיב גנטי בעד 70 אחוזים מהמקרים
- חלק מתסמונות גנטיות נדירות:
- זיהום חיידקי – mycotic Aneurysm
קליניקה
- רוב המטופלים א-תסמיניים, והמפרצת מתגלה במקרה בשל ריבוי בדיקות דימות (אולטראסאונד (סונר, Ultrasound), CT (Computed Tomography), MRI (Magnetic Resonance Imaging)) הנעשות מסיבות אחרות, או בבדיקות סקר למפרצת (ראו בהמשך)
- כאבי גב – בדרך כלל מתוארים ככאב גב שונה מכאבי הגב הכרוניים השכיחים
- כאבי בטן – קשור בגדילה מהירה יחסית, או במקרה של קרע
- מישוש מסה פועמת בבטן
- תסחיפים לגפיים תחתונות – חלקיקים המתפוררים מהדופן הפנימית של העורק, ונסחפים לכלי דם קטנים בכפות הרגליים, ומתייצגים ככתמים כואבים בבהונות
- קרע של מפרצת אבי העורקים הביטני (Ruptured abdominal aortic aneurysm)
- כאב בטן או כאב גב קשה ופתאומי
- חולשה פתאומית
- התעלפות / אובדן הכרה
אבחון
ערך מורחב – מפרצת אבי העורקים הבטני - חשיבות הגילוי המוקדם - Abdominal aortic aneurysm - importance of early detection
- גילוי במקרה בבדיקות דימות הנעשות מסיבות אחרות
- בדיקת אולטראסאונד סקר – גברים מעשנים בהווה או בעבר, מעל גיל 65
- אולטראסאונד:
- סיטי אנגיוגרפיה (CT Angiography, CTA):
- סריקת קרני רנטגן, אחרי הזרקת חומר ניגוד (יוד)
- יכולה לכלול את החזה הבטן והאגן
- מדידה מדויקת יותר של ממדי המפרצת
- זיהוי סימני קרע של מפרצת
- MR אנגיוגרפיה (MR Angiography, MRA):
- דומה ל-CTA
- ללא קרינה
- פחות זמין, בדיקה ארוכה, מוגבלת במקרה של שתלים/מתכות בגוף
טיפול
טיפול תרופתי
- לא הודגם טיפול תרופתי יעיל
- הפסקת עישון
- איזון יתר לחץ דם
- פעילות גופנית מתונה מומלצת, ואינה מעלה סיכון לגדילה וקרע של המפרצת
טיפול פולשני
- התוויות:
- מפרצת סימפטומטית (symptomatic)
- קוטר מפרצת של 5.5 סנטימטרים בגברים, 5.0 סנטימטרים בנשים
- קצב גדילה של מעל 0.5 סנטימטר ב-6 חודשים
- טיפול בניתוח פתוח:
- עד לפני כ-30 שנה (שנות ה-90 של המאה ה-20), הטיפול היחיד
- ניתוח גדול, בו מוחלף הקטע המפרצתי של אבי העורקים בשתל סינתטי (Dacron)
- אחוז סיבוכים גבוה יחסית, כולל תמותה
- מבוצע במטופלים צעירים יחסית, ללא מחלות רקע משמעותיות וסיכון ניתוחי נמוך
- טיפול בצינטור – אנדו-וסקולרי (EndoVascular Aneurysm Repair ,EVAR):
- הטיפול העיקרי המקובל
- הכנסת תומכן (stent) מכוסה בד דרך חתכים/דיקור שתי המפשעות
- מבוצע גם במטופלים מבוגרים, עם מחלות רקע משמעותיות
- בחלק מהמקרים ניתן לביצוע אף בהרדמה מקומית
- בחלק מהמקרים ניתן לטפל אף בקרע של מפרצת
- אשפוז קצר, החלמה וחזרה מהירה לפעילות רגילה
פרוגנוזה
- סיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת וקצב הגדילה
- התוצאות של תיקון אלקטיבי בניתוח או בצינטור מצוינות לטווח הארוך
- התוצאות של תיקון במקרה של קרע עגומות – כ-50 אחוזי תמותה
דגלים אדומים
- כאבי גב/בטן חדשים חולשה או התעלפות במטופל עם מפרצת ידועה של אבי העורקים
- סיכון מוגבר לקרובים דרגה ראשונה של מטופלים עם מפרצת
ביבליוגרפיה
- The UK Small Aneurysm Trial Participants: Mortality results for randomised controlled trial of early elective surgery or ultrasonographic surveillance for small abdominal aortic aneurysms. Lancet 1998; 352: pp. 1649-1655
- Erbel R., et. al.: 2014 ESC Guidelines on the diagnosis and treatment of aortic diseases: Document covering acute and chronic aortic diseases of the thoracic and abdominal aorta of the adult. The Task Force for the Diagnosis and Treatment of Aortic Diseases of the European Society of Cardiology (ESC). Eur Heart J 2014; 35: pp. 2873-2926.
- Ailawadi G., Eliason J.L., Upchurch G.R.: Current concepts in the pathogenesis of abdominal aortic aneurysm. J Vasc Surg 2003; 38: pp. 584-588
- Comprehensive up-to-date recommendations on diagnosis, treatment, and follow-up of AAA from the Society for Vascular Surgery.
- Wanhainen A., Verzini F., Van Herzeele I., et. al.: European Society for Vascular Surgery (ESVS) 2019 Clinical Practice Guidelines on the Management of Abdominal Aorto-iliac Artery Aneurysms (vol 57, pg 8, 2019). Eur J Vasc Endovasc Surg 2020; 59: pp. 494.
- Rutherford's Vascular Surgery and Endovascular Therapy 10th edition
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ניר גבריאל