כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "יילוד לידני מכשירני - נייר עמדה"
מתוך ויקירפואה
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|קישור=[https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne222_NewbornDevice.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה] | |קישור=[https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne222_NewbornDevice.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה] | ||
|תאריך פרסום= יולי 2023 | |תאריך פרסום= יולי 2023 | ||
| − | |יוצר הערך= פרופ' איל סיון | + | |יוצר הערך= פרופ' איל סיון |
| − | }} | + | }} |
{{הרחבה|לידה}} | {{הרחבה|לידה}} | ||
| − | + | שכיחות השימוש ביילוד לידני מכשירני הוא כ-4–7 אחוז מכלל ה[[לידה|לידות]]. ישנה עליה במודעות לגבי התחלואה העוברית והאימהית הקשורה ליילוד מכשירני. אולם, גם [[ניתוח קיסרי]] בשלב השני של הלידה כרוך בתחלואה משמעותית לאם ולילוד והשלכות משמעותיות לגבי ה[[היריון|היריונות]] והלידות הבאים. | |
| − | |||
| − | שכיחות השימוש ביילוד לידני מכשירני הוא כ- | ||
לכן יש צורך לשמר את האפשרות לבצע יילוד מכשירני, כאשר שמירה על כללי הבטיחות וקיום תנאים מתאימים יאפשרו לידה מכשירנית בטוחה לאם ולילוד. | לכן יש צורך לשמר את האפשרות לבצע יילוד מכשירני, כאשר שמירה על כללי הבטיחות וקיום תנאים מתאימים יאפשרו לידה מכשירנית בטוחה לאם ולילוד. | ||
| − | + | ההחלטה לבצע לידה מכשירנית מחייבת הערכה של יתרונות וחסרונות של הפעולה, מתן הסבר ליולדת וקבלת הסכמתה. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | לידה מכשירנית תתבצע כאשר להערכת הרופא אין מניעה מלידה נרתיקית ויש יתרון בלידה מכשירנית על פני ניתוח קיסרי או המשך הלידה. לידה מכשירנית תתבצע כאשר להערכת הרופא אין מניעה מלידה נרתיקית ויש יתרון בלידה מכשירנית על פני ניתוח קיסרי או המשך הלידה. | |
| − | |||
| − | + | יילוד מכשירני מתייחס ליילוד על ידי [[לידה מכשירנית - Assisted delivery#ואקום|שולפן ריק]] (Vacuum-assisted vaginal delivery) ו/או [[לידה מכשירנית - Assisted delivery#מלקחיים|מלקחיים]]. הבחירה של המכשיר (שולפן ריק/מלקחיים) תעשה בהתאם לניסיונו של המבצע והנסיבות הרפואיות. לכל אחד מהמכשירים ישנם יתרונות, חסרונות וסכנות שאותם יש לקחת בחשבון בעת בחירת המכשיר המתאים. | |
| − | |||
| − | + | == מי רשאי לבצע ו/או להשגיח על ביצוע יילוד מכשירני == | |
| − | + | יילוד לידני בעזרת מכשירים יכול להתבצע על ידי רופא מומחה או שאינו מומחה, שהוסמך על ידי מנהל חדר לידה או מנהל המחלקה או בהשגחתו של אותו רופא. | |
| − | + | במקרה חירום, שבו חיי העובר או היולדת בסכנה, רשאי הרופא המנוסה ביותר באותו מעמד לבצע כל פעולה מהמתוארות למעלה. | |
| − | |||
| − | === | + | == התוויות ללידה מכשירנית == |
| − | + | === אימהיות=== | |
| − | + | * שלב שני מאורך - כאשר השלב השני מאורך בנוכחות ניטור עוברי תקין, הערכה קלינית שהאישה עשויה ללדת בלידה נרתיקית ובהיעדר התוויית נגד אחרת להמשך הלידה - ניתן להאריך את משך השלב השני בהתאם לשיקול הרופא | |
| + | * מצב אימהי המחייב סיום הלידה בהקדם | ||
| + | * סיבה רפואית המונעת מן היולדת ללחוץ (מצבים נוירולוגיים או [[מחלות שריר]] שונות) | ||
| + | * תשישות או לחיצות אימהיות שאינן מקדמות את הלידה | ||
| − | + | === עובריות=== | |
| − | שינויים | + | * שינויים בניטור המחשידים לקיפוח עוברי - Fetal compromise המצדיק קיצור משך השלב השני של הלידה על ידי לידה מכשירנית |
| − | |||
| − | ==הוריות נגד | + | ==הוריות נגד== |
* שימוש בוואקום במצג פנים | * שימוש בוואקום במצג פנים | ||
| − | * [[הפרעות קרישה]] ידועות לעובר | + | *[[הפרעות קרישה]] ידועות לעובר |
* נטייה ל[[שברים]] בעובר (כגון: [[Osteogenesis imperfecta]]) | * נטייה ל[[שברים]] בעובר (כגון: [[Osteogenesis imperfecta]]) | ||
| − | * שימוש בוואקום לפני שבוע 34 | + | * התוויית נגד יחסית היא שימוש בוואקום לפני שבוע 34 |
| − | == | + | == הגדרות באשר למיקום גובה ראש העובר באגן == |
| − | + | גובה החלק המקדים יימדד בסנטימטרים 5- עד 5+ סנטימטר מעל או מתחת למישור הספינות - Ischial spines, גובה 0 (החלק המקדים הוא חלקו הגרמי של הראש). | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | הגדרת מישורי האגן בהקשר ללידות מכשירניות: | |
| − | + | * מוצא האגן - Outlet - כאשר חלקו הגרמי של הראש הגיע למוצא האגן והוא לוחץ על החיץ והקרקפת נראית בפתח הנרתיק בלי פישוק השפתיים | |
| + | * נמוך באגן - low - חלקו הגרמי המקדים של הראש מצוי בגובה 2+ סנטימטר או נמוך יותר, אך לא על מוצא האגן | ||
| + | * אמצע האגן - Mid - חלקו הגרמי המקדים של הראש מצוי בגובה 0 עד 2+ סנטימטר (לא כולל 2+) | ||
| + | * גבוה באגן - High - חלקו הגרמי המקדים של הראש מצוי מעל הספינות | ||
| − | + | == תנאים להתערבות == | |
| − | + | * עובר במצג ראש | |
| − | == | + | * פתיחה מלאה של צוואר הרחם |
| − | + | * אגן שבהערכה קלינית מתאים ללידה לידנית | |
| − | + | * ראש העובר עבר את הספינות - חלקו הגרמי המקדים של הראש בגובה נמוך (Low) או ביציאה (outlet) | |
| − | + | * בתחנת אמצע האגן - Midpelvis - דרושים שיקול דעת ומיומנות מיוחדת בשל שיעור גבוה יותר של סיבוכים. במצבים מיוחדים (תאום שני, [[IUFD - נייר עמדה|IUFD]] - Intra-Uterine Fetal Death) יוכל רופא (מומחה או שאינו מומחה, שהוסמך על ידי מנהל חדר לידה או מנהל המחלקה) לשקול ולבצע לידת שולפן ריק, כאשר הפתיחה עדיין לא מלאה או ראש העובר נמצא גבוה מעל הספינות | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | == הכנת היולדת וביצוע הפעולה == | |
| + | * יש להסביר לאישה על ההתוויה ועל הפעולה | ||
| + | * יש לרוקן שלפוחית שתן | ||
| + | * להשכיב את האישה בתנוחת ליטוטומי | ||
| + | * רצוי לדאוג לאלחוש מספק | ||
| + | * יש לקרוא לרופא ילדים | ||
| + | * מומלץ להפסיק את לידת השולפן הריק אם הגביע נשמט שלוש פעמים. במקרה של כשל טכני, רשאי הרופא (מומחה או שאינו מומחה, שהוסמך על ידי מנהל חדר לידה או מנהל המחלקה) לבצע ניסיון נוסף | ||
| + | * מספר המשיכות ומשך הזמן המותר לביצוע הפעולה המכשירנית מותנה בהתקדמות בירידת הראש | ||
| + | * מומלץ שהלידה המכשירנית לא תמשך מעל 30 דקות | ||
| + | * יש לקחת בחשבון את הסכנות האימהיות של ניתוח קיסרי כאשר הראש נמוך, הסכנה לטראומה עוברית, והערכה לגבי סיכויי ההצלחה של הפעולה המכשירנית | ||
| + | * יש לבצע הערכה ובחירה זהירה של המקרים | ||
| + | * אפיזיוטומיה תתבצע רק במידת הצורך | ||
| + | * לכל אחד מסוגי המלקחיים ומכשירי הואקום המקובלים ללידה מכשירנית יש יתרונות וחסרונות. בחירת השיטה והמכשור ליילוד, בהתאם לשיקולו ולמיומנותו של המבצע | ||
| − | + | == סיבוכים == | |
| + | === ילוד=== | ||
| + | * Cephal hematoma - שטף דם של הקרקפת | ||
| + | * Subgaleal hematoma - דימום סב-גליאלי | ||
| + | * [[דימום תוך מוחי]] - intracranial hemorrhage | ||
| + | * שבר בגולגולת | ||
| + | * לצרציות בקרקפת או באזור המגע של המלקחיים עם ראש הילוד | ||
| + | * דימומים ברשתית | ||
| + | * [[כליאת כתפיים]] נפוצה יותר בלידות מכשירניות | ||
| − | + | === אם=== | |
| + | כל הסיבוכים קורים גם בלידה נרתיקית ספונטאנית אבל בשכיחות נמוכה יותר. | ||
| + | * קרעים בתעלת הלידה | ||
| + | * פגיעה בשופכה | ||
| + | * [[זיהום]] מקומי בתעלת הלידה | ||
| + | * [[כאבים]] | ||
| + | * לידת מלקחיים קשורה בשכיחות גבוהה יותר של קרעים בתעלת הלידה | ||
| − | + | == תיעוד: רשימת הנושאים שרצוי לתעד == | |
| + | * הסיבה לביצוע הלידה המכשירנית | ||
| + | * מתן הסבר וקבלת הסכמה של היולדת לפעולה | ||
| + | * התוויות מתאימות והיעדר התוויות נגד | ||
| + | * מיקום ראש העובר וכיוונו | ||
| + | * תיאור הניטור העוברי | ||
| + | * הערכת משקל | ||
| + | * תיאור מפורט של התהליך - המכשיר, מספר המשיכות, משך הזמן, הינתקות אם הייתה, אפיזיוטומיה אם בוצעה ותאור קרעים נרתיקיים אם היו | ||
| + | * נוכחות צוות כולל צוות יילודים | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | <blockquote> | + | <blockquote> |
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| − | + | # Johanson RB, Menon V.Vacuum extraction versus forceps for assisted vaginal delivery. Cochrane Database Syst Rev. 2004. | |
| − | # Johanson RB, Menon V.Vacuum extraction versus | + | # SOGC Clinical practice guideline No 148, August 2004 Guidelines for operative vaginal birth. J ObstetGynaecol Can 2004;26;747-53. |
| − | # SOGC Clinical practice guideline No 148, August 2004 Guidelines for operative vaginal birth. J | + | # Murphy DJ, Liebling RE, Verity L, Swingler R, Patel R Early maternal and neonatal morbidity associated with operative delivery in second stage of labour: A cohort study Lancet 2001; 358;1203-7. |
| − | # Murphy DJ, Liebling RE, Verity L, Swingler R, Patel R Early maternal and neonatal morbidity associated with operative delivery in second stage of labour: A cohort study Lancet 2001; 358;1203-7 | + | # Gardella C, Taylor M, Benedetti T, Hitti J, Critchlow C. The effect of sequential use of vacuum and forceps for assisted vaginal delivery on neonatal and maternal outcomes. Am J ObstetGynecol 2001;185;896- 902.#. |
| − | + | Royal College of Obstericians and Gynaecologists: Operative Vaginal Delivery Guideline No. 26 Practice Bulletin No. 154 Summary: Operative Vaginal Delivery. ObstetGynecol 2015; 126:1118. | |
| − | + | # O'Mahony F, Hofmeyr GJ, Menon V. Choice of instruments for assisted vaginal delivery. Cochrane Database Syst Rev 2010; :CD005455. | |
| − | + | # Aiken CE, Aiken AR, Brockelsby JC, Scott JG. Factors influencing the likelihood of instrumental delivery success. ObstetGynecol 2014; 123:796. | |
| − | # Gardella C, Taylor M, Benedetti T, Hitti J, Critchlow C. The effect of sequential use of vacuum and forceps for assisted vaginal delivery on neonatal and maternal outcomes. Am J | + | # Caughey AB, Sandberg PL, Zlatnik MG, et al. Forceps compared with vacuum: rates of neonatal and maternal morbidity. ObstetGynecol 2005; 106:908. |
| − | # | + | # ACOG practice bulletin, Number 154, 2015. Obstetrics & Gynecology;126)5(:e56-65. |
| − | + | # Aberg K, Norman M, Ekeus C. Preterm birth by vacuum extraction and neonatal outcome: a population based cohort study. BMC Pregnancy Childbirth 2014; 14:42,2393-14-42. | |
</div> | </div> | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
גרסה אחרונה מ־12:16, 18 באוקטובר 2024
 | |
|---|---|
| יילוד לידני מכשירני | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | מיילדות |
| האיגוד המפרסם |  |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | יולי 2023 |
| יוצר הערך | פרופ' איל סיון |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – לידה
שכיחות השימוש ביילוד לידני מכשירני הוא כ-4–7 אחוז מכלל הלידות. ישנה עליה במודעות לגבי התחלואה העוברית והאימהית הקשורה ליילוד מכשירני. אולם, גם ניתוח קיסרי בשלב השני של הלידה כרוך בתחלואה משמעותית לאם ולילוד והשלכות משמעותיות לגבי ההיריונות והלידות הבאים.
לכן יש צורך לשמר את האפשרות לבצע יילוד מכשירני, כאשר שמירה על כללי הבטיחות וקיום תנאים מתאימים יאפשרו לידה מכשירנית בטוחה לאם ולילוד.
ההחלטה לבצע לידה מכשירנית מחייבת הערכה של יתרונות וחסרונות של הפעולה, מתן הסבר ליולדת וקבלת הסכמתה.
לידה מכשירנית תתבצע כאשר להערכת הרופא אין מניעה מלידה נרתיקית ויש יתרון בלידה מכשירנית על פני ניתוח קיסרי או המשך הלידה. לידה מכשירנית תתבצע כאשר להערכת הרופא אין מניעה מלידה נרתיקית ויש יתרון בלידה מכשירנית על פני ניתוח קיסרי או המשך הלידה.
יילוד מכשירני מתייחס ליילוד על ידי שולפן ריק (Vacuum-assisted vaginal delivery) ו/או מלקחיים. הבחירה של המכשיר (שולפן ריק/מלקחיים) תעשה בהתאם לניסיונו של המבצע והנסיבות הרפואיות. לכל אחד מהמכשירים ישנם יתרונות, חסרונות וסכנות שאותם יש לקחת בחשבון בעת בחירת המכשיר המתאים.
מי רשאי לבצע ו/או להשגיח על ביצוע יילוד מכשירני
יילוד לידני בעזרת מכשירים יכול להתבצע על ידי רופא מומחה או שאינו מומחה, שהוסמך על ידי מנהל חדר לידה או מנהל המחלקה או בהשגחתו של אותו רופא.
במקרה חירום, שבו חיי העובר או היולדת בסכנה, רשאי הרופא המנוסה ביותר באותו מעמד לבצע כל פעולה מהמתוארות למעלה.
התוויות ללידה מכשירנית
אימהיות
- שלב שני מאורך - כאשר השלב השני מאורך בנוכחות ניטור עוברי תקין, הערכה קלינית שהאישה עשויה ללדת בלידה נרתיקית ובהיעדר התוויית נגד אחרת להמשך הלידה - ניתן להאריך את משך השלב השני בהתאם לשיקול הרופא
- מצב אימהי המחייב סיום הלידה בהקדם
- סיבה רפואית המונעת מן היולדת ללחוץ (מצבים נוירולוגיים או מחלות שריר שונות)
- תשישות או לחיצות אימהיות שאינן מקדמות את הלידה
עובריות
- שינויים בניטור המחשידים לקיפוח עוברי - Fetal compromise המצדיק קיצור משך השלב השני של הלידה על ידי לידה מכשירנית
הוריות נגד
- שימוש בוואקום במצג פנים
- הפרעות קרישה ידועות לעובר
- נטייה לשברים בעובר (כגון: Osteogenesis imperfecta)
- התוויית נגד יחסית היא שימוש בוואקום לפני שבוע 34
הגדרות באשר למיקום גובה ראש העובר באגן
גובה החלק המקדים יימדד בסנטימטרים 5- עד 5+ סנטימטר מעל או מתחת למישור הספינות - Ischial spines, גובה 0 (החלק המקדים הוא חלקו הגרמי של הראש).
הגדרת מישורי האגן בהקשר ללידות מכשירניות:
- מוצא האגן - Outlet - כאשר חלקו הגרמי של הראש הגיע למוצא האגן והוא לוחץ על החיץ והקרקפת נראית בפתח הנרתיק בלי פישוק השפתיים
- נמוך באגן - low - חלקו הגרמי המקדים של הראש מצוי בגובה 2+ סנטימטר או נמוך יותר, אך לא על מוצא האגן
- אמצע האגן - Mid - חלקו הגרמי המקדים של הראש מצוי בגובה 0 עד 2+ סנטימטר (לא כולל 2+)
- גבוה באגן - High - חלקו הגרמי המקדים של הראש מצוי מעל הספינות
תנאים להתערבות
- עובר במצג ראש
- פתיחה מלאה של צוואר הרחם
- אגן שבהערכה קלינית מתאים ללידה לידנית
- ראש העובר עבר את הספינות - חלקו הגרמי המקדים של הראש בגובה נמוך (Low) או ביציאה (outlet)
- בתחנת אמצע האגן - Midpelvis - דרושים שיקול דעת ומיומנות מיוחדת בשל שיעור גבוה יותר של סיבוכים. במצבים מיוחדים (תאום שני, IUFD - Intra-Uterine Fetal Death) יוכל רופא (מומחה או שאינו מומחה, שהוסמך על ידי מנהל חדר לידה או מנהל המחלקה) לשקול ולבצע לידת שולפן ריק, כאשר הפתיחה עדיין לא מלאה או ראש העובר נמצא גבוה מעל הספינות
הכנת היולדת וביצוע הפעולה
- יש להסביר לאישה על ההתוויה ועל הפעולה
- יש לרוקן שלפוחית שתן
- להשכיב את האישה בתנוחת ליטוטומי
- רצוי לדאוג לאלחוש מספק
- יש לקרוא לרופא ילדים
- מומלץ להפסיק את לידת השולפן הריק אם הגביע נשמט שלוש פעמים. במקרה של כשל טכני, רשאי הרופא (מומחה או שאינו מומחה, שהוסמך על ידי מנהל חדר לידה או מנהל המחלקה) לבצע ניסיון נוסף
- מספר המשיכות ומשך הזמן המותר לביצוע הפעולה המכשירנית מותנה בהתקדמות בירידת הראש
- מומלץ שהלידה המכשירנית לא תמשך מעל 30 דקות
- יש לקחת בחשבון את הסכנות האימהיות של ניתוח קיסרי כאשר הראש נמוך, הסכנה לטראומה עוברית, והערכה לגבי סיכויי ההצלחה של הפעולה המכשירנית
- יש לבצע הערכה ובחירה זהירה של המקרים
- אפיזיוטומיה תתבצע רק במידת הצורך
- לכל אחד מסוגי המלקחיים ומכשירי הואקום המקובלים ללידה מכשירנית יש יתרונות וחסרונות. בחירת השיטה והמכשור ליילוד, בהתאם לשיקולו ולמיומנותו של המבצע
סיבוכים
ילוד
- Cephal hematoma - שטף דם של הקרקפת
- Subgaleal hematoma - דימום סב-גליאלי
- דימום תוך מוחי - intracranial hemorrhage
- שבר בגולגולת
- לצרציות בקרקפת או באזור המגע של המלקחיים עם ראש הילוד
- דימומים ברשתית
- כליאת כתפיים נפוצה יותר בלידות מכשירניות
אם
כל הסיבוכים קורים גם בלידה נרתיקית ספונטאנית אבל בשכיחות נמוכה יותר.
- קרעים בתעלת הלידה
- פגיעה בשופכה
- זיהום מקומי בתעלת הלידה
- כאבים
- לידת מלקחיים קשורה בשכיחות גבוהה יותר של קרעים בתעלת הלידה
תיעוד: רשימת הנושאים שרצוי לתעד
- הסיבה לביצוע הלידה המכשירנית
- מתן הסבר וקבלת הסכמה של היולדת לפעולה
- התוויות מתאימות והיעדר התוויות נגד
- מיקום ראש העובר וכיוונו
- תיאור הניטור העוברי
- הערכת משקל
- תיאור מפורט של התהליך - המכשיר, מספר המשיכות, משך הזמן, הינתקות אם הייתה, אפיזיוטומיה אם בוצעה ותאור קרעים נרתיקיים אם היו
- נוכחות צוות כולל צוות יילודים
ביבליוגרפיה
- Johanson RB, Menon V.Vacuum extraction versus forceps for assisted vaginal delivery. Cochrane Database Syst Rev. 2004.
- SOGC Clinical practice guideline No 148, August 2004 Guidelines for operative vaginal birth. J ObstetGynaecol Can 2004;26;747-53.
- Murphy DJ, Liebling RE, Verity L, Swingler R, Patel R Early maternal and neonatal morbidity associated with operative delivery in second stage of labour: A cohort study Lancet 2001; 358;1203-7.
- Gardella C, Taylor M, Benedetti T, Hitti J, Critchlow C. The effect of sequential use of vacuum and forceps for assisted vaginal delivery on neonatal and maternal outcomes. Am J ObstetGynecol 2001;185;896- 902.#.
Royal College of Obstericians and Gynaecologists: Operative Vaginal Delivery Guideline No. 26 Practice Bulletin No. 154 Summary: Operative Vaginal Delivery. ObstetGynecol 2015; 126:1118.
- O'Mahony F, Hofmeyr GJ, Menon V. Choice of instruments for assisted vaginal delivery. Cochrane Database Syst Rev 2010; :CD005455.
- Aiken CE, Aiken AR, Brockelsby JC, Scott JG. Factors influencing the likelihood of instrumental delivery success. ObstetGynecol 2014; 123:796.
- Caughey AB, Sandberg PL, Zlatnik MG, et al. Forceps compared with vacuum: rates of neonatal and maternal morbidity. ObstetGynecol 2005; 106:908.
- ACOG practice bulletin, Number 154, 2015. Obstetrics & Gynecology;126)5(:e56-65.
- Aberg K, Norman M, Ekeus C. Preterm birth by vacuum extraction and neonatal outcome: a population based cohort study. BMC Pregnancy Childbirth 2014; 14:42,2393-14-42.
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' איל סיון