כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "חלבון עוברי - Alpha fetoprotein"
| (7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
| − | |מעבדה=כימיה בדם, | + | |מעבדה=[[כימיה בדם]], [[בדיקת מי שפיר]] |
|תחום=הערכת התפתחות העובר מבחינת מומים מולדים, וכן מדד למספר סוגי סרטן או מפגעי כבד במבוגרים | |תחום=הערכת התפתחות העובר מבחינת מומים מולדים, וכן מדד למספר סוגי סרטן או מפגעי כבד במבוגרים | ||
|יחידות מדידה=בדם - ננוגרם למיליליטר, ומי השפיר - מיקרוגרם למיליליטר | |יחידות מדידה=בדם - ננוגרם למיליליטר, ומי השפיר - מיקרוגרם למיליליטר | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | + | {{הרחבה|ערכים=[[מעקב היריון ובדיקות סקר טרום היריון]], [[גידולי כבד]]}} | |
== מטרת הבדיקה == | == מטרת הבדיקה == | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
== פענוח תוצאות הבדיקה == | == פענוח תוצאות הבדיקה == | ||
| + | הסיבה השכיחה ביותר לתוצאה מוגברת של AFP, היא גיל היריון מתקדם מכפי שחושב על פי תאריך הווסת האחרונה, או היריון מרובה עוברים שלא אובחן ככזה קודם לכן. גורמים אחרים לרמה מוגברת של AFP נובעים מבעיה שלייתית. רמות AFP גבוהות באישה הרה מהנורמה המתאימה לשבוע ההיריון, מצביעות על אפשרות של היריון רב-עוברי, היפרדות מוקדמת של השליה או אף מות העובר. רמה מוגברת של AFP מהווה אזהרה מפני מומים מולדים בעובר, בעיקר [[עמוד שדרה מפוצל]] (spina bifida), אי-סגירת דופן הבטן בעובר (omphalocele), ניוון מוחי (anencephaly), קרומי המוח בולטים מתחת לעור (meningomyelocele), חשיפה של חוט השדרה ושורשי העצבים (myelocele), בולטוּת של רקמת המוח דרך הגולגולת (encephalocele). גם במקרים של נפרוזיס מולד, היצרות של הוושט או של התריסריון ו[[תסמונת Turner]], עלולים להביא לתוצאה גבוהה של AFP. אין ספק שהפרעה בתהליך סגירת התעלה העצבית, מביאה למום פתוח הגורם לדליפת כמות גדולה יחסית של AFP למי השפיר וממנו לדם האם. במקרה של תוצאה מוגברת של AFP, ניתן להסתייע לצורך אבחון של מומי התעלה העצבית (NTDs) במדידה של רמת האנזים אצטילכולין אסטראזה (AChE) במי השפיר, שכן אנזים זה המצוי במערכת העצבית, יופרש גם כן בכמות מוגברת במומים פתוחים של התעלה העצבית. | ||
| − | + | תוצאה של AFP שמעל 500 ננוגרם למיליליטר במבוגרים מציעה אפשרות של [[סרטן הכבד]], (הפאטומה), סרטן גרורתי לכבד, [[רטינובלסטומה]], ושאתות גרמינאליות באשכים, בשחלות, במדיאסטינום או ברטרופריטונאום, וכן בגרמינומה של בלוטת האיצטרובל (pineal gland) בילדים. במקרים רבים של סוגים שונים של מחלת כבד חריפה או כרונית כ[[הפאטיטיס]] או [[שחמת הכבד]] על רקע אלכוהול ללא כל ממאירות, יראו רמות מוגברות באופן קל או מתון של AFP. רמות AFP מוגברות לעתים דווקא במצבים של התאוששות מהפאטיטיס חריפה או משחמת הכבד. ויש דיווחים שבמקרים רבים של קרצינומה של הקיבה או הלבלב, ערכי AFP היו גבוהים והיו אף מקרים בהם הגיעו ל-1,000,000 ננוגרם למיליליטר. במקרים רבים של הפאטומה (עד 40% מהמקרים), רמת AFP אינה מוגברת, בעיקר באותם מקרים שאינם מלווים בשחמת הכבד. | |
| − | |||
| − | תוצאה של AFP שמעל 500 ננוגרם למיליליטר במבוגרים מציעה אפשרות של סרטן הכבד, (הפאטומה), סרטן גרורתי לכבד, רטינובלסטומה, ושאתות גרמינאליות באשכים, בשחלות, במדיאסטינום או ברטרופריטונאום, וכן בגרמינומה של בלוטת האיצטרובל (pineal gland) בילדים. במקרים רבים של סוגים שונים של מחלת כבד חריפה או כרונית | ||
| − | רמה מופחתת של AFP בנסיוב האישה ההרה נמצא | + | רמה מופחתת של AFP בנסיוב האישה ההרה נמצא ב[[תסמונת Down]] (טריסומיה 21), ב[[תסמונת Edwards]] (טריסומיה 18), בהיריון עם מולה בועית (hydatiform mole), במקרים שלפני הפלות ספונטאניות, לעתים במות העובר, וכמובן בהערכה מוטעית של גיל עובר גבוה כזוב. |
== הוראות לביצוע הבדיקה == | == הוראות לביצוע הבדיקה == | ||
| − | |||
הבדיקה מתבצעת בדרך כלל בין השבועות 16-20 להריון, והמועד המועדף הוא השבוע ה-18-17. אין צורך בצום, ואת הדם יש ליטול במבחנה כימית רגילה (פקק אדום או צהוב). | הבדיקה מתבצעת בדרך כלל בין השבועות 16-20 להריון, והמועד המועדף הוא השבוע ה-18-17. אין צורך בצום, ואת הדם יש ליטול במבחנה כימית רגילה (פקק אדום או צהוב). | ||
| שורה 48: | שורה 46: | ||
{{ייחוס|[[משתמש:בן עמי סלע|פרופ' בן-עמי סלע]]}} | {{ייחוס|[[משתמש:בן עמי סלע|פרופ' בן-עמי סלע]]}} | ||
| − | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה]] | + | ==ראו גם== |
| + | *[[מדריך בדיקות מעבדה|חזרה לדף מדריך בדיקות מעבדה]] | ||
| + | * [[סמנים סרטניים|בדיקות מעבדה - סמנים סרטניים]] | ||
| + | * [[אבחון תסמנות גנטיות|בדיקות מעבדה - אבחון תסמנות גנטיות]] | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה - אבחון תסמנות גנטיות]] | ||
| + | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה: גנטיקה]] | ||
[[קטגוריה:בדיקות מעבדה: כימיה בדם]] | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה: כימיה בדם]] | ||
| + | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה - סמנים סרטניים]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:30, 2 במרץ 2021
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| חלבון עוברי | |
|---|---|
| Alpha fetoprotein | |
| שמות אחרים | AFP |
| מעבדה | כימיה בדם, בדיקת מי שפיר |
| תחום | הערכת התפתחות העובר מבחינת מומים מולדים, וכן מדד למספר סוגי סרטן או מפגעי כבד במבוגרים |
 | |
| יחידות מדידה | בדם - ננוגרם למיליליטר, ומי השפיר - מיקרוגרם למיליליטר |
| טווח ערכים תקין |
|
| יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – מעקב היריון ובדיקות סקר טרום היריון, גידולי כבד
מטרת הבדיקה
מטרת מדידת רמת חלבון עוברי, לרוב כחלק מבדיקת "התבחין המשולש", באה להערכת הסיכון למומים עצביים בעמוד השדרה של העובר, כמו גם להערכת תסמונת Down. חלבון עוברי עשוי לשמש מדד לשאתות במבוגרים, בעיקר בכבד, בשחלה ובאשכים.
בסיס פיזיולוגי
חלבון עוברי (AFP) הוא גליקופרוטאין שמשקלו המולקולארי 68,000, המיוצר בשלבי ההיריון הראשונים על ידי שק החלמון של העובר, על ידי מערכת העיכול העוברי, ובהמשך על ידי הכבד שלו. AFP נחשב לשווה ערך של אלבומין בנסיוב, ואמנם הגנים המקודדים ל-AFP ולאלבומין צמודים אחד לשני על פני כרומוזום מספר 4, ויש אף רצף של 59 חומצות אמינו הזהה לחלוטין בשני החלבונים, מה שמצביע על קשר אבולוציוני. רמות AFP בדם העובר עולות במהלך השלישון הראשון להיריון, ומגיעים לשיא של 200-400 מיליגרם לדציליטר. לאחר מכן נופלת רמת AFP בדם העובר עד כי בדם הטבורי בשעת הלידה נמצא רמות AFP הנמוכות מ-5 מיליגרם לדציליטר.
בניגוד לרמה אופיינית של 10-12 מיקרוגרם למיליליטר של AFP במי השפיר בשלישון השני להיריון, רמת AFP בנסיוב האם באותו פרק זמן מגיעים רק ל-30 עד 35 ננוגרם למיליליטר, או פי-300 פחות. במהלך שלישון ההיריון השני, רמת AFP בנסיוב האם עולה בערך ב-15% מדי שבוע, בעוד שרמת AFP במי השפיר יורדת ב-13% מדי שבוע.
כיוון שהעובר מפריש בשתן AFP, משקפות רמותיו במי השפיר את הרמה בדם העובר. AFP עובר ממי השפיר דרך השליה ומגיע לדמה של האם. יחד עם זאת, רמות AFP בדמה של האם נמוכות בסדרי גודל מאלה שבעובר, וכן רמות אלה ממשיכות לעלות בהדרגה עד להגיען לשיא בשבוע ה-32, ולאחר מועד זה הן דועכות מהר, כך שכבר בשבוע ה-35 להריון, רמת AFP בדמה של האישה ההרה מגיעה לפחות מ-10 ננוגרם למיליליטר, בדומה לרמה של AFP באישה מבוגרת שאינה הרה. בעת הלידה, רמת AFP בדמם של יילודים היא כ-50,000 ננוגרם למיליליטר, או פי -10,000 מזו בדמו של תינוק בחודשי חייו הראשונים. אחר גיל 8-12 חודשים יורדת רמת AFP לזו שמוצאים במבוגרים. במבוגרים לא ידוע על תפקיד כלשהו ל-AFP, אם כי יש הסבורים שתפקידו העיקרי הוא למנוע דחייה של העובר על ידי מערכת החיסון של האם.
חשוב לוודא במידת האפשר שמשך ההיריון המדווח תואם את המציאות, שכן בדיקת AFP תלויה בגיל העובר באופן מובהק. תוצאות הבדיקות העובריות ניתנות בערכים של כפולות חציון (MoM, או Multiple of Median), דהינו ערכי הבדיקה מצביעים פי כמה ערכים אלה גבוהים או נמוכים מהערך המבטא את חציון הערכים התקינים לשבוע ההיריון המסוים. רמות של AFP בנסיוב האישה ההרה, אינה יכולה להיחשב כסמן ספציפי למפגע זה או אחר, אלא רק כ"אות אזהרה" לאפשרות של מפגע, וזאת כאשר רמתו הנמדדת היא לפחות פי-2.5 גבוהה יותר מרמת AFP הממוצעת לגיל העובר המשוער (MoM). תוצאה מוגברת כזו, צריכה להיות מלווה על ידי אמצעים אבחוניים נוספים כגון אולטרה-סאונד או דיקור מי שפיר למדידות נוספות לשלילת או אישוש החשד.
מדידת רמת AFP כשלעצמה אינה מאתרת עד כ-15% מכלל העוברים הלוקים בפגמים בתעלה העצבית. גם סריקת אולטרה-סאונד לקביעת אנומליה במקרים של רמת AFP מוגברת אינה מזהה כ-4% מהמקרים את הסיבה לרמת AFP גבוהה בדם האישה ההרה. במקרים אלה יש נטייה לבצע דיקור מי-שפיר שרמת AFP בו מגלה מומים בצינור העצבי ברמת דיוק גבוהה יותר מאשר בבדיקת הדם. גם כאן יש להיזהר מאוד מתוצאות חיוביות-כזובות שעלולות לנבוע מזיהום מי השפיר בדם עוברי במהלך הדיקור.
לזיהוי מדויק יותר של תסמונת Down, נועד "התבחין המשולש" בו התווספו למדידת AFP גם מדידת רמת גונדוטרופין כוריוני אנושי (hCG), ומדידת רמת ההורמון אסטריול הבלתי קשור (UE-3). כאשר רמת AFP ואסטריול נמוכות מהצפוי, ואילו רמת hCG מוגברת, הדבר יביא לגילוי של 70% מהעוברים עם תסמונת Down. לאחרונה יש המבצעים את ה"תבחין המרובע", בו התווספה מדידת החלבון inhibin A, שכאשר רמתו מוגברת בנוסף לתוצאות של שלוש הבדיקות הקודמות, הדבר משפר את אחוזי הגילוי של תסמונת Down עד כדי 75%.
פענוח תוצאות הבדיקה
הסיבה השכיחה ביותר לתוצאה מוגברת של AFP, היא גיל היריון מתקדם מכפי שחושב על פי תאריך הווסת האחרונה, או היריון מרובה עוברים שלא אובחן ככזה קודם לכן. גורמים אחרים לרמה מוגברת של AFP נובעים מבעיה שלייתית. רמות AFP גבוהות באישה הרה מהנורמה המתאימה לשבוע ההיריון, מצביעות על אפשרות של היריון רב-עוברי, היפרדות מוקדמת של השליה או אף מות העובר. רמה מוגברת של AFP מהווה אזהרה מפני מומים מולדים בעובר, בעיקר עמוד שדרה מפוצל (spina bifida), אי-סגירת דופן הבטן בעובר (omphalocele), ניוון מוחי (anencephaly), קרומי המוח בולטים מתחת לעור (meningomyelocele), חשיפה של חוט השדרה ושורשי העצבים (myelocele), בולטוּת של רקמת המוח דרך הגולגולת (encephalocele). גם במקרים של נפרוזיס מולד, היצרות של הוושט או של התריסריון ותסמונת Turner, עלולים להביא לתוצאה גבוהה של AFP. אין ספק שהפרעה בתהליך סגירת התעלה העצבית, מביאה למום פתוח הגורם לדליפת כמות גדולה יחסית של AFP למי השפיר וממנו לדם האם. במקרה של תוצאה מוגברת של AFP, ניתן להסתייע לצורך אבחון של מומי התעלה העצבית (NTDs) במדידה של רמת האנזים אצטילכולין אסטראזה (AChE) במי השפיר, שכן אנזים זה המצוי במערכת העצבית, יופרש גם כן בכמות מוגברת במומים פתוחים של התעלה העצבית.
תוצאה של AFP שמעל 500 ננוגרם למיליליטר במבוגרים מציעה אפשרות של סרטן הכבד, (הפאטומה), סרטן גרורתי לכבד, רטינובלסטומה, ושאתות גרמינאליות באשכים, בשחלות, במדיאסטינום או ברטרופריטונאום, וכן בגרמינומה של בלוטת האיצטרובל (pineal gland) בילדים. במקרים רבים של סוגים שונים של מחלת כבד חריפה או כרונית כהפאטיטיס או שחמת הכבד על רקע אלכוהול ללא כל ממאירות, יראו רמות מוגברות באופן קל או מתון של AFP. רמות AFP מוגברות לעתים דווקא במצבים של התאוששות מהפאטיטיס חריפה או משחמת הכבד. ויש דיווחים שבמקרים רבים של קרצינומה של הקיבה או הלבלב, ערכי AFP היו גבוהים והיו אף מקרים בהם הגיעו ל-1,000,000 ננוגרם למיליליטר. במקרים רבים של הפאטומה (עד 40% מהמקרים), רמת AFP אינה מוגברת, בעיקר באותם מקרים שאינם מלווים בשחמת הכבד.
רמה מופחתת של AFP בנסיוב האישה ההרה נמצא בתסמונת Down (טריסומיה 21), בתסמונת Edwards (טריסומיה 18), בהיריון עם מולה בועית (hydatiform mole), במקרים שלפני הפלות ספונטאניות, לעתים במות העובר, וכמובן בהערכה מוטעית של גיל עובר גבוה כזוב.
הוראות לביצוע הבדיקה
הבדיקה מתבצעת בדרך כלל בין השבועות 16-20 להריון, והמועד המועדף הוא השבוע ה-18-17. אין צורך בצום, ואת הדם יש ליטול במבחנה כימית רגילה (פקק אדום או צהוב).