הבדלים בין גרסאות בדף "תסמונת התעלה הרדיאלית - Radial tunnel syndrome"
(דף חדש: {{מחלה | תמונה= | כיתוב תמונה= | שם עברי=תסמונת התעלה הרדיאלית | שם לועזי=Radial Tunnel Syndrome | שמות נוספים= | ICD-...) |
מ (added Category:נוירולוגיה using HotCat) |
||
(13 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
+ | {{ערך להשלמה}} | ||
{{מחלה | {{מחלה | ||
− | + | |תמונה=[[קובץ:Gray420.png|250px]] | |
− | + | |כיתוב תמונה=ה-Supinator [המסומן כענף העמוק של העצב הרדיאלי (Deep branch of radial nerve) בחלק הימני העליון ובחלק הימני התחתון. עצב ה-Dorsal interosseous הוא העצב לאחר המעבר ב-Supinator בחלק הימני התחתון] | |
− | + | |שם עברי=תסמונת התעלה הרדיאלית | |
− | + | |שם לועזי=Radial Tunnel Syndrome | |
− | + | |שמות נוספים= | |
− | + | |ICD-10=G56.3 | |
− | + | |ICD-9={{ICD9|354.3}} | |
− | + | |MeSH= | |
− | + | |יוצר הערך=[[משתמש:מתן אלעמי-סוזין|ד"ר מתן אלעמי-סוזין]] | |
− | + | |אחראי הערך= | |
}} | }} | ||
+ | '''תסמונת התעלה הרדיאלית (Radial tunnel syndrome)''' היא תסמונת הנגרמת עקב לחץ המופעל על העצב הרדיאלי בתוך התעלה הרדיאלית. | ||
− | + | ==אפידמיולוגיה== | |
+ | |||
+ | ==אטיולוגיה== | ||
+ | התסמונת נגרמת עקב לחץ המופעל על העצב הרדיאלי בתוך התעלה הרדיאלית. קיימים חמישה אתרים בתוך התעלה הרדיאלית שעלולים להפעיל לחץ על העצב. האתר השכיח ביותר הוא כשה-Posterior interosseous nerve עובר דרך ה-Arcade of Frohse [הקצה הקריבני (Proximal) של שריר ה-Supinator]. | ||
+ | |||
+ | ==קליניקה== | ||
+ | תסמונת זו מאופיינת ככאב באמה ללא חולשה. באנמנזה (Anamnesis, medical history) המטופלים הטיפוסיים מדווחים על תנועות נישנות המערבות Extension של שורש כף היד עם Pronation של האמה, כמו באנשים העוסקים בעבודת כפיים קשה או באתלטיקה. לעתים קרובות המטופל ילין על כאב מעל השרירים האקסטנסוריים (Extensors), מעט רחיקנית (Distal) ל-Lateral epicondyle. | ||
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
− | |||
− | |||
===בדיקה גופנית=== | ===בדיקה גופנית=== | ||
− | הבודק עשוי להפיק רגישות למגע מעל השרירים האקסטנסוריים, כ-8 | + | הבודק עשוי להפיק רגישות למגע מעל השרירים האקסטנסוריים, כ- 8 סנטימטרים רחיקנית ל- Lateral epicondyle. אתר רגישות נוסף הוא ה-Arcade of Frohse. הבודק עשוי להפיק כאב גם על ידי התנגדות ל-Supination כשהמרפק ב-Extension. כאב זה עשוי להחמיר כאשר מבצעים אותו תמרון, אך הפעם גם שורש כף היד ב-Extension. אם למטופל יש [[Lateral epicondylitis]], הכאב יוחמר כששורש כף היד של המטופל יהיה ב-Flexion יותר מאשר ב-Extension. בדיקה נוספת מבוצעת על ידי התנגדות ל-Extension של האצבע האמצעית של המטופל, כשמרפקו ב-Extension. תמרון זה יוגדר כחיובי אם הוא יפיק את תסמיני המטופל. |
− | ===דימות / | + | ===דימות/EMG) Electromyography)=== |
− | אין שימוש | + | אין שימוש ל[[צילום רנטגן|צילומי רנטגן]], Computer Tomography) [[CT]]) או Magnetic Resonance Imaging) [[MRI]]) במצב זה. הערך של בדיקות הולכה עצבית מוטל בספק. |
===אבחנה מבדלת=== | ===אבחנה מבדלת=== | ||
− | יש להבדיל את תסמונת התעלה הרדיאלית ממצב כרוני | + | יש להבדיל את תסמונת התעלה הרדיאלית ממצב כרוני (Chronic) ועיקש של Lateral epicondylitis. תסמונת התעלה הרדיאלית מלווה כ-10 אחוזים ממקרי Lateral epicondylitis. ל-[[Posterior interosseous nerve syndrome]] יש הסתמנות דומה, אך באופן טיפוסי יש גם מעורבות מוטורית (Motor) (חולשת שרירים) בנוסף לכאב באמה. |
==טיפול== | ==טיפול== | ||
− | הטיפול בעיקרו שמרני וכולל שינויים בפעילות, | + | הטיפול בעיקרו שמרני וכולל שינויים בפעילות, נוגדי דלקת לא סטרואידלים (NSAIDs{{כ}}, NonSteroidal Anti-Inflammatory Drugs) וקיבוע. פיזיותרפיה (Physiotherapy) גם יעילה בשילוב עם האמצעים האחרים. יש לשים לב לטכניקה שהמטופל משתמש בה בפעילויות המייצרות את התסמינים. מומלץ לשקול טיפול ניתוחי רק לאחר שישה חודשי טיפול שמרני ללא שיפור, או אם הכאבים בלתי נסבלים. |
+ | |||
+ | ==פרוגנוזה== | ||
==דגלים אדומים== | ==דגלים אדומים== | ||
+ | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
+ | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
+ | |||
{{ייחוס|[[משתמש:מתן אלעמי-סוזין|ד"ר מתן אלעמי-סוזין]]}} | {{ייחוס|[[משתמש:מתן אלעמי-סוזין|ד"ר מתן אלעמי-סוזין]]}} | ||
+ | |||
+ | {{רישיון cc}} | ||
[[קטגוריה:אורתופדיה]] | [[קטגוריה:אורתופדיה]] | ||
+ | [[קטגוריה:נוירולוגיה]] |
גרסה אחרונה מ־11:21, 14 בדצמבר 2017
אם הינך רופא/ה, אנחנו מזמינים אותך לשפר את הערך ולהוסיף את המידע הדרוש להשלמתו. אם אין לך הרשאות עריכה ניתן לבקש זאת (קבלת הרשאות), וללמוד כיצד לערוך (עריכה בוויקירפואה). |
תסמונת התעלה הרדיאלית | ||
---|---|---|
Radial Tunnel Syndrome | ||
ה-Supinator [המסומן כענף העמוק של העצב הרדיאלי (Deep branch of radial nerve) בחלק הימני העליון ובחלק הימני התחתון. עצב ה-Dorsal interosseous הוא העצב לאחר המעבר ב-Supinator בחלק הימני התחתון]
| ||
ICD-10 | G56.3 | |
ICD-9 | 354.3 | |
יוצר הערך | ד"ר מתן אלעמי-סוזין | |
תסמונת התעלה הרדיאלית (Radial tunnel syndrome) היא תסמונת הנגרמת עקב לחץ המופעל על העצב הרדיאלי בתוך התעלה הרדיאלית.
אפידמיולוגיה
אטיולוגיה
התסמונת נגרמת עקב לחץ המופעל על העצב הרדיאלי בתוך התעלה הרדיאלית. קיימים חמישה אתרים בתוך התעלה הרדיאלית שעלולים להפעיל לחץ על העצב. האתר השכיח ביותר הוא כשה-Posterior interosseous nerve עובר דרך ה-Arcade of Frohse [הקצה הקריבני (Proximal) של שריר ה-Supinator].
קליניקה
תסמונת זו מאופיינת ככאב באמה ללא חולשה. באנמנזה (Anamnesis, medical history) המטופלים הטיפוסיים מדווחים על תנועות נישנות המערבות Extension של שורש כף היד עם Pronation של האמה, כמו באנשים העוסקים בעבודת כפיים קשה או באתלטיקה. לעתים קרובות המטופל ילין על כאב מעל השרירים האקסטנסוריים (Extensors), מעט רחיקנית (Distal) ל-Lateral epicondyle.
אבחנה
בדיקה גופנית
הבודק עשוי להפיק רגישות למגע מעל השרירים האקסטנסוריים, כ- 8 סנטימטרים רחיקנית ל- Lateral epicondyle. אתר רגישות נוסף הוא ה-Arcade of Frohse. הבודק עשוי להפיק כאב גם על ידי התנגדות ל-Supination כשהמרפק ב-Extension. כאב זה עשוי להחמיר כאשר מבצעים אותו תמרון, אך הפעם גם שורש כף היד ב-Extension. אם למטופל יש Lateral epicondylitis, הכאב יוחמר כששורש כף היד של המטופל יהיה ב-Flexion יותר מאשר ב-Extension. בדיקה נוספת מבוצעת על ידי התנגדות ל-Extension של האצבע האמצעית של המטופל, כשמרפקו ב-Extension. תמרון זה יוגדר כחיובי אם הוא יפיק את תסמיני המטופל.
דימות/EMG) Electromyography)
אין שימוש לצילומי רנטגן, Computer Tomography) CT) או Magnetic Resonance Imaging) MRI) במצב זה. הערך של בדיקות הולכה עצבית מוטל בספק.
אבחנה מבדלת
יש להבדיל את תסמונת התעלה הרדיאלית ממצב כרוני (Chronic) ועיקש של Lateral epicondylitis. תסמונת התעלה הרדיאלית מלווה כ-10 אחוזים ממקרי Lateral epicondylitis. ל-Posterior interosseous nerve syndrome יש הסתמנות דומה, אך באופן טיפוסי יש גם מעורבות מוטורית (Motor) (חולשת שרירים) בנוסף לכאב באמה.
טיפול
הטיפול בעיקרו שמרני וכולל שינויים בפעילות, נוגדי דלקת לא סטרואידלים (NSAIDs, NonSteroidal Anti-Inflammatory Drugs) וקיבוע. פיזיותרפיה (Physiotherapy) גם יעילה בשילוב עם האמצעים האחרים. יש לשים לב לטכניקה שהמטופל משתמש בה בפעילויות המייצרות את התסמינים. מומלץ לשקול טיפול ניתוחי רק לאחר שישה חודשי טיפול שמרני ללא שיפור, או אם הכאבים בלתי נסבלים.
פרוגנוזה
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים