האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "הדבקויות צפקיות - Peritoneal adhesions"

מתוך ויקירפואה

 
(11 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
 
 
[[קובץ:כותרתצפק.jpg|מרכז]]
 
[[קובץ:כותרתצפק.jpg|מרכז]]
 +
{{Sub Chapter
 +
|Book=עקרונות בכירורגיה
 +
|Chapter number=2
 +
|Sub Chapter number=4
 +
}}
 
{{ספר|
 
{{ספר|
 
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]]
 
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]]
שורה 11: שורה 15:
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 +
{{הרחבה|מחלות של הצפק}}
 +
חתך סתמי בצפק מתרפא עד מהרה, ואינו מותיר אחריו צלקת. רקמה צלקתית בצפק נגרמת עקב חבלות מכניות, איסכמיה, זיהומים, עימדון ורידי, גופים זרים, טלק וכדומה. כל אלה עלולים לגרום להידבקויות.
  
חתך סתמי בצפק מתרפא עד מהרה, ואינו מותיר אחריו צלקת. רקמה צלקתית בצפק נגרמת עקב חבלות מכניות, איסכמיה, זיהומים, עימדון ורידי, גופים זרים, טלק וכו'. כל אלה עלולים לגרום להידבקויות.
+
הסכנה העיקרית בהידבקויות היא [[חסימת מעיים|חסימת מעי]], עקב סירכה (Adhesion) הדבוקה למעי ולדופן. סביב סירכה כזו יכול המעי להתפתל ולהיחסם (פתלת - [[Volvulus]]). סירכה פיברוטית שמקורה בהידבקות יכולה ללחוץ על לולאת מעי ולחסום אותה, או ליצור מרווח בין הלולאות לדופן הבטן, או בין הלולאות עצמן, שבתוכן יכולה לולאת מעי אחרת להיכלא ולהיחסם ([[בקע]] פנימי). הידבקויות רבות בין הלולאות יכולות ליצור פקעת של לולאות מעי המאבדות את גמישותן ואת כושרן להתכווץ, ועקב כך נגרמת חסימת מעי בלתי שלמה. הלולאה שבה מתרחשת החסימה עלולה להינמק, עקב [[איסכמיה חריפה של המעי|פגיעה באספקת הדם שלה]], דבר העלול להסתיים ב[[התנקבות המעי|ניקוב המעי]], ב[[ספסיס|אלח]] ובמוות. הידבקויות אלה נוטות לחזור, ולכן ההתערבות הכירורגית היא פתרון באין ברירה (על הגישה הטיפולית לחסימת מעי ראו בפרק "[[כירורגיה של המעי הדק|המעי הדק]]").
 
 
הסכנה העיקרית בהידבקויות היא [[חסימת מעיים|חסימת מעי]], עקב סירכה (Adhesion) הדבוקה למעי ולדופן. סביב סירכה כזו יכול המעי להתפתל ולהיחסם (פתלת - [[Volvulus]]). סירכה פיברוטית שמקורה בהידבקות יכולה ללחוץ על לולאת מעי ולחסום אותה, או ליצור מרווח בין הלולאות לדופן הבטן, או בין הלולאות עצמן, שבתוכן יכולה לולאת מעי אחרת להיכלא ולהיחסם ([[בקע]] פנימי). הידבקויות רבות בין הלולאות יכולות ליצור פקעת של לולאות מעי המאבדות את גמישותן ואת כושרן להתכווץ, ועקב כך נגרמת חסימת מעי בלתי שלמה. הלולאה שבה מתרחשת החסימה עלולה להינמק, עקב [[איסכמיה חריפה של המעי|פגיעה באספקת הדם שלה]], דבר העלול להסתיים ב[[התנקבות המעי|ניקוב המעי]], ב[[ספסיס|אלח]] ובמוות. הידבקויות אלה נוטות לחזור, ולכן ההתערבות הכירורגית היא פתרון באין ברירה (על הגישה הטיפולית לחסימת מעי ר' בפרק "[[כירורגיה של המעי הדק|המעי הדק]]").
 
  
 
הידבקויות מתרחשות גם בלא קשר לניתוחים בחולים הלוקים במחלות דלקתיות ראשוניות או משניות של הצפק, כגון [[דלקת צפק]] גונוקוקלית, [[שחפת]] הצפק או זיהומים נגיפיים אחרים.
 
הידבקויות מתרחשות גם בלא קשר לניתוחים בחולים הלוקים במחלות דלקתיות ראשוניות או משניות של הצפק, כגון [[דלקת צפק]] גונוקוקלית, [[שחפת]] הצפק או זיהומים נגיפיים אחרים.
 
==(Mesentric panniculitis (Lipodystrophy==
 
 
מחלה זו מקורה בניוון שומני כרוני הפוגע באחורי הצפק (רטרופריטונאום). מבחינה קלינית אפיוניה הם: [[חום]], [[חולשה]], [[כאבי בטן]] חוזרים ו[[גוש בטני|גוש בבטן]]. האבחנה נקבעת בניתוח. קשה להבדיל בין מחלה זו ל[[גידולי הרטרופריטונאום|שאתות אחרות של הרטרופריטונאום]], או [[כיסית מדומה של הלבלב]] (פסאודוציסטה פנקראטית).
 
 
בניתוח אין צורך לכרות את הממצא, שכן הוא נסוג עצמונית. מקצת החולים מגיבים היטב ל[[סטרואידים]].
 
 
צורה נדירה של המחלה, הנקראת Retractile mesenteritis, מלווה בלייפת (פיברוזיס) של השומן במצע המעי (מזנטריום), הגורמת לנסיגה (רטרקציה) של המזנטריום, לחסימה של דרכי הלימפה במזנטריום וכן לחסימה של הוורידים. זו מחלה קטלנית המסתיימת בדרך כלל במות החולה.
 
 
==לייפת (פיברוזיס) אחור-צפקית==
 
 
מחלה זו, כשמה, מלווה בלייפת (פיברוזיס) של אחורי הצפק (רטרופריטונאום), הפוגעת בדרכי השתן, ולפעמים אף במעי הדק ובכרכשת. המחלה נגרמת קרוב לוודאי עקב [[רגישות יתר לתרופות]], כגון [[Methysergide]], או על רקע של תגובה אוטואימונית. מצע המעי (מזנטריום) עלול להיפגע אף הוא בתהליך.
 
 
התמונה הקלינית דומה לזו של חסימת מעי דק, חסימת הכרכשת וחסימות בדרכי השתן. הטיפול המומלץ במקרים אלה הוא ב[[סטרואידים]].
 
 
==האומנטום (פדר)==
 
 
הפדר (אומנטום) חשוב ביותר בהגבלת תהליכים זיהומיים בצפק. הצפק משתתף בתהליכים דלקתיים כרוניים כדוגמת [[שחפת]], או בזיהומים בלתי סגוליים (לא ספציפיים). התמונה הקלינית מתבטאת ב[[כאבי בטן]], ובהתעבות ובצקת של האומנטום. במצבים אלה יש לכרות את האומנטום.
 
 
אוטם ופתלת (Torsion) של האומנטום - מקרים אלה שכיחים בחולים הסובלים מ[[הידבקויות צפקיות|הידבקויות]] או מבקע (הרניאציה) של האומנטום. הסתמנויות המחלה הן: כאבי בטן, בחילות, [[הקאות]], רגישות בטנית, ולעתים נימוש [[גוש בטני|גוש בבטן]]. פקקת של כלי הדם יכולה להיות משנית לדלקת עורקים קשרית ([[פוליארטריטיס נודוזה]]), וגם אז הטיפול הוא כריתה של האומנטום.
 
 
שאתות וציסטות - השאתות הן לרוב משניות ומקורן במערכת העיכול או באיברי המין (גניטליה). ציסטות ראשוניות או אנומליות בכלי דם מתגלות לעתים במקרה בניתוחים מסיבות אחרות. תצלום 3.2 מציג שאת משנית באומנטום (Omental cake).
 
 
 
[[קובץ:הידבקויות1.jpg|מרכז|300px|ממוזער|תצלום 3.2: אומנטום חדור בגרורות של השאת. הכרכשת דחוקה, השומן חדור ומעובה עם פגמים באומנטום (חיצים מצביעים על האומנטום המסונן)]]
 
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
* לנושא הקודם: [[מורסות בצפק]]
+
* לנושא הקודם: [[מורסות בצפק - Peritoneal abscess]]
* לנושא הבא: [[מיימת חלבית בחלל הצפק - Chylous peritonitis]]
+
* לנושא הבא: [[מיימת חלבית - Chylous ascites]]
  
* [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים]]
+
* [[כירורגיה של הצפק|לתוכן העניינים של הפרק]]
 +
* [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]]
 +
* לפרק הקודם: [[כירורגיה של הוושט]]
 
* לפרק הבא: [[כירורגיה של הקיבה והתריסריון]]
 
* לפרק הבא: [[כירורגיה של הקיבה והתריסריון]]
  

גרסה אחרונה מ־10:17, 16 בנובמבר 2023

כותרתצפק.jpg

Surgery.png

עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן

עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של הצפק
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםמחלות של הצפק

חתך סתמי בצפק מתרפא עד מהרה, ואינו מותיר אחריו צלקת. רקמה צלקתית בצפק נגרמת עקב חבלות מכניות, איסכמיה, זיהומים, עימדון ורידי, גופים זרים, טלק וכדומה. כל אלה עלולים לגרום להידבקויות.

הסכנה העיקרית בהידבקויות היא חסימת מעי, עקב סירכה (Adhesion) הדבוקה למעי ולדופן. סביב סירכה כזו יכול המעי להתפתל ולהיחסם (פתלת - Volvulus). סירכה פיברוטית שמקורה בהידבקות יכולה ללחוץ על לולאת מעי ולחסום אותה, או ליצור מרווח בין הלולאות לדופן הבטן, או בין הלולאות עצמן, שבתוכן יכולה לולאת מעי אחרת להיכלא ולהיחסם (בקע פנימי). הידבקויות רבות בין הלולאות יכולות ליצור פקעת של לולאות מעי המאבדות את גמישותן ואת כושרן להתכווץ, ועקב כך נגרמת חסימת מעי בלתי שלמה. הלולאה שבה מתרחשת החסימה עלולה להינמק, עקב פגיעה באספקת הדם שלה, דבר העלול להסתיים בניקוב המעי, באלח ובמוות. הידבקויות אלה נוטות לחזור, ולכן ההתערבות הכירורגית היא פתרון באין ברירה (על הגישה הטיפולית לחסימת מעי ראו בפרק "המעי הדק").

הידבקויות מתרחשות גם בלא קשר לניתוחים בחולים הלוקים במחלות דלקתיות ראשוניות או משניות של הצפק, כגון דלקת צפק גונוקוקלית, שחפת הצפק או זיהומים נגיפיים אחרים.

ראו גם



המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא