כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "פעילות גופנית ככלי טיפולי במחלות מפרקים בילדים נוער - Exercise as a treatment in pediatric rheumatic diseases"
| (13 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
| שורה 9: | שורה 8: | ||
|ICD-9= | |ICD-9= | ||
|MeSH= | |MeSH= | ||
| − | |יוצר הערך= ד"ר גל דובנוב-רז, [[משתמש:נעמה קונסטנטיני| | + | |יוצר הערך= ד"ר גל דובנוב-רז, [[משתמש:נעמה קונסטנטיני|פרופסור נעמה קונסטנטיני]]{{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]] |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|פעילות גופנית לאורח חיים בריא}} | {{הרחבה|פעילות גופנית לאורח חיים בריא}} | ||
| + | מאז מפנה המאה ה-21 חלה עלייה בתוחלת החיים בקרב החולים הצעירים במחלות השגרוניות (ראומטיות): [[דלקת מפרקים אידיופתית כרונית של גיל הילדות]] (JIA - Juvenile idiopathic arthritis), [[זאבת אדמנתית מערכתית]] (לופוס) של גיל הילדות ו[[דלקת עור ושרירים]] של גיל הילדות (Juvenile dermatomyositis). הדבר מלווה לעתים בעלייה בסיבוכים הנובעים מהמחלה עצמה או מהטיפול בה. מדובר הן בסיבוכים גופניים והן בפגיעה באיכות החיים. | ||
| − | + | מהיכרות רבת שנים עם יתרונותיה של [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]], סביר כי גם במחלות אלו פעילות זאת תתגלה כבעלת ערך. פעילות גופנית יכולה להפחית מהפעילות הדלקתית הנמצאת בבסיס מחלות אלו, ולשמר ולשפר את טווחי התנועה ואת תפקוד השריר, ובכך כמובן לשפר את התפקוד היום-יומי. נוסף על כך, מתרחש שיפור מקביל בערך העצמי, במצב הרוח ובאיכות החיים ואלה עוזרים מאוד לחולים. יתרונותיה המטבוליים הרבים של הפעילות הגופנית מוכרים היטב, וצפויים להתחולל גם הם. | |
| − | |||
| − | חלק מהטיפול בעת התלקחות של דלקת מפרקים במבוגרים היא מנוחה וריתוק למיטה. בשנים האחרונות הופיעו עדויות לכך | + | ==פעילות גופנית בחולים במחלות מפרקים == |
| + | חלק מהטיפול בעת התלקחות של דלקת מפרקים במבוגרים היא מנוחה וריתוק למיטה. בשנים האחרונות הופיעו עדויות לכך שפעילות גופנית דווקא יכולה להועיל בעת התלקחות, ונמצא כי היא מפחיתה כאבים ומשפרת טווחי תנועה ותפקוד יום-יומי. | ||
| − | יש עדויות רבות לכך כי ילדים ובני נוער כיום פעילים פחות מאשר בשנים עברו, תוך ירידה בכושר הגופני ובכוח. החולים | + | יש עדויות רבות לכך כי ילדים ובני נוער כיום פעילים פחות מאשר בשנים עברו, תוך ירידה בכושר הגופני ובכוח. החולים השגרוניים הצעירים גם הם פעילים פחות מהנדרש, ואצלם הנזק אף רב יותר: חוסר הפעילות גורם לירידה בכוח השריר ולדלדולו, להגברת ה[[עייפות]], לירידה ביכולת המוטורית, לירידה נוספת במסת העצם ולפגיעה נוספת באיכות החיים ובמצב הרוח. מסיבות מובנות, הכאבים והגבלת התנועה, מפחיתים עוד מהרצון לבצע פעילות ספורטיבית. |
| − | == | + | ==יתרונות הפעילות הגופנית בחולים במחלות מפרקים== |
| + | נראה כי פעילות גופנית היא בעלת פוטנציאל טיפולי רב בילדים ובבני נוער עם מחלות שגרוניות, כגון: דלקת מפרקים אידיופתית כרונית של גיל הילדות, זאבת אדמנתית מערכתית של גיל הילדות ודלקת עור ושרירים, ומפתיע כמה קטנה כמות המחקר בתחום. המחקרים הקיימים הם בעלי מתודולוגיה חלשה יחסית, וניתן ללמוד מהם רק על הכיוון הכללי. מובן כי יש צורך במחקרים איכותיים נוספים. | ||
| − | ===JIA === | + | ===דלקת מפרקים אידיופתית כרונית של גיל הילדות - JIA - Juvenile idiopathic arthritis=== |
| − | הודגם בעבר כי בחולי | + | הודגם בעבר כי בחולי [[דלקת מפרקים אידיופתית כרונית של גיל הילדות]], היכולת האירובית והכוח מופחתים לעומת ילדים בריאים בני גילם. בחלוקה לתת-סוגים נמצא כי בקרב בעלי המחלה במיעוט מפרקים (Oligoarticular) היה הכושר תקין, ובקרב אלו עם מעורבות רב-מפרקית (Polyarticular) הייתה הפגיעה הרבה ביותר. נראה כי חולשת השריר היא פועל יוצא של המחלה המפרקית הסמוכה, עם הטיפול ה[[סטרואידים|סטרואידלי]] הכרוני. מעדויות תצפיתיות נמצא קשר בין כושר גופני טוב לבין תפקוד גופני, כך שייתכן שפעילות ושיפור הכושר הם בעלי משמעות טיפולית. |
| − | === | + | ===זאבת אדמנתית מערכתית (לופוס) של גיל הילדות=== |
| + | חולים ב[[זאבת אדמנתית מערכתית]] של גיל הילדות הם בעלי כושר גופני נמוך יותר לעומת ילדים בריאים, וכן הם עייפים יותר. חולים אלו הם לרוב בעלי שכיחות גבוהה של [[תסמונת מטבולית]] וירידה במסת העצם. לנוכח העובדה שפעילות גופנית מסוגלת להיטיב עם כל הנ"ל, נראה כי גם במחלה זו פעילות גופנית היא בעלת יכולת טיפולית. | ||
| − | + | חרף היתרונות הרבים המשוערים, לא נמצא מחקר התערבותי של פעילות גופנית בחולי זאבת צעירים. ממחקר עוקבה (Cohort) תצפיתי אחד נמצא כי אלו שביצעו מעט מדי פעילות גופנית, היו בעלי מסת עצם נמוכה יותר. | |
| − | === | + | ===דלקת עור ושרירים של גיל הילדות (Juvenile dermatomyositis)=== |
| − | + | בחולים ב[[דלקת עור ושרירים]] של גיל הילדות לרוב יש אי סבילות ניכרת למאמץ. מכיוון שלרוב אין פגיעה בלב או בריאות, השרירים הם אלו שיגבילו את ביצוע המאמץ ולא הכושר האירובי. | |
| − | בחולים | ||
| − | + | הפגיעה השרירית נגרמת עקב תהליך דלקתי מקומי ומערכתי, שמערב אף את כלי הדם השריריים ופוגע באספקת חומרי הדלק והחמצן. חוסר הפעילות כמובן אינו תורם, כמו גם הטיפול הסטרואידלי. נמצא כי תהליך ייצור האנרגיה במיטוכונדריה פגוע בילדים אלו, ולא ברור אם מדובר בתהליך ראשוני או פועל יוצא של התהליך הדלקתי. צפוי שפעילות גופנית תועיל בילדים אלו על ידי הפחתת הדלקת בשריר ובכלי הדם, הפחתת הפגיעה הסטרואידלית, הגברת מסת השריר ושיפור יכולתו האנרגטית. | |
| − | + | גם לגבי מחלה זו, לא נמצא מחקר התערבותי שבו נבדקה השפעתה של פעילות גופנית על פעילות המחלה ומצב החולים. במחקר אחד נמצא כי אימון בודד לא גרם להחמרה בפעילות הדלקתית, ממצא המרמז על בטיחות הפעילות. | |
| − | == | + | ===דאבת השרירים - פיברומיאלגיה=== |
| + | בחולים ב[[דאבת השרירים]] יש כאבים כרונים מפושטים, קשיי שינה, חולשה ועייפות. תסמינים נוספים הם [[חרדה]] ומתח, [[כאבי ראש]], תחושת נפיחות ברקמות והחמרת התסמינים בעקבות פעילות גופנית, שינויי מזג אוויר, מתח וחרדה. סביר כי פעילות גופנית מתונה תשפר את כל התסמינים הללו ואיתם את איכות החיים. | ||
| − | + | רק במחקר אחד נבדקה השפעת פעילות גופנית בחולי דאבת השרירים. התוכנית כללה 12 שבועות פעילות אירובית מתונה או אימוני צ'י-קונג (Qigong) - פעילות הדומה לטאי-צ'י (Tai chi). נמצא שיפור בתפקוד הגופני, בתסמיני המחלה, בכאב ובאיכות החיים, ללא החמרה של המחלה. בקבוצת הפעילות האירובית היו השיפורים מעט טובים יותר. | |
| − | == | + | ==מינון הפעילות הגופנית בחולים במחלות מפרקים== |
| + | שלושה מחקרים התערבותיים שבדקו את יתרונות הפעילות הגופנית במחלות מפרקים פורסמו עד עתה. התוכניות היו שונות מאוד זו מזו במשכן (6-20 שבועות), בתדירות האימונים (1-3 בשבוע), במשך האימונים (30-60 דקות), באופי (ביבשה, במים או בשילוב) ובהרכבם (אירובי, אימוני כוח או פעילויות ספורטיביות ספציפיות). היתרונות כללו שיפור בטווחי התנועה, בכוח השריר, בתסמיני המחלה ובאיכות החיים. לא נמצא הבדל משמעותי בין סוגי התוכניות השונות. לא תוארו השפעות שליליות של תוכניות האימון. | ||
| − | + | לא ידוע מה הרכב מרשם הפעילות המתאים ביותר, ועליו להיות מותאם באופן אישי לכל מטופל, כמו כל מרשם לפעילות. עד הופעת עדויות מחקריות נוספות, נראה כי יש היגיון במתן מרשם לפעילות גופנית לילדים ולבני נוער עם מחלות שגרוניות. בפגישת הייעוץ יבחרו הילד, הוריו והראומטולוג או רופא הספורט, את סוג הפעילות, התדירות והעצימות המתאימים לו ביותר. בפגישות מעקב ישופר המרשם על פי ההעדפות, השיפור בכושר ופעילות המחלה. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | |||
<blockquote> | <blockquote> | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| שורה 75: | שורה 65: | ||
| − | {{ייחוס| ד"ר גל דובנוב-רז - מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא, בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, ד"ר נעמה קונסטנטיני - מנהלת המרכז לרפואת ספורט, הדסה אופטימל, המחלקה האורתופדית, מרכז רפואי אוניברסיטאי הדסה, ירושלים }} | + | {{ייחוס| ד"ר גל דובנוב-רז - מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא, בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, ו[[משתמש:נעמה קונסטנטיני|ד"ר נעמה קונסטנטיני]] - מנהלת המרכז לרפואת ספורט, הדסה אופטימל, המחלקה האורתופדית, מרכז רפואי אוניברסיטאי הדסה, ירושלים }} |
| − | |||
| − | |||
<center>'''פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, ספטמבר 2010, גיליון מס' 73, מדיקל מדיה'''</center> | <center>'''פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, ספטמבר 2010, גיליון מס' 73, מדיקל מדיה'''</center> | ||
| − | |||
[[קטגוריה: ילדים]] | [[קטגוריה: ילדים]] | ||
| + | [[קטגוריה:פעילות גופנית ובריאות]] | ||
[[קטגוריה: ראומטולוגיה]] | [[קטגוריה: ראומטולוגיה]] | ||
| − | [[קטגוריה:מדיקל מדיה | + | [[קטגוריה: רפואת ספורט]] |
| + | [[קטגוריה:מדיקל מדיה]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:31, 25 באפריל 2020
| פעילות גופנית ככלי טיפולי במחלות מפרקים בילדים נוער | ||
|---|---|---|
| Exercise as a treatment in pediatric rheumatic diseases | ||
| יוצר הערך | ד"ר גל דובנוב-רז, פרופסור נעמה קונסטנטיני
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – פעילות גופנית לאורח חיים בריא
מאז מפנה המאה ה-21 חלה עלייה בתוחלת החיים בקרב החולים הצעירים במחלות השגרוניות (ראומטיות): דלקת מפרקים אידיופתית כרונית של גיל הילדות (JIA - Juvenile idiopathic arthritis), זאבת אדמנתית מערכתית (לופוס) של גיל הילדות ודלקת עור ושרירים של גיל הילדות (Juvenile dermatomyositis). הדבר מלווה לעתים בעלייה בסיבוכים הנובעים מהמחלה עצמה או מהטיפול בה. מדובר הן בסיבוכים גופניים והן בפגיעה באיכות החיים.
מהיכרות רבת שנים עם יתרונותיה של הפעילות הגופנית, סביר כי גם במחלות אלו פעילות זאת תתגלה כבעלת ערך. פעילות גופנית יכולה להפחית מהפעילות הדלקתית הנמצאת בבסיס מחלות אלו, ולשמר ולשפר את טווחי התנועה ואת תפקוד השריר, ובכך כמובן לשפר את התפקוד היום-יומי. נוסף על כך, מתרחש שיפור מקביל בערך העצמי, במצב הרוח ובאיכות החיים ואלה עוזרים מאוד לחולים. יתרונותיה המטבוליים הרבים של הפעילות הגופנית מוכרים היטב, וצפויים להתחולל גם הם.
פעילות גופנית בחולים במחלות מפרקים
חלק מהטיפול בעת התלקחות של דלקת מפרקים במבוגרים היא מנוחה וריתוק למיטה. בשנים האחרונות הופיעו עדויות לכך שפעילות גופנית דווקא יכולה להועיל בעת התלקחות, ונמצא כי היא מפחיתה כאבים ומשפרת טווחי תנועה ותפקוד יום-יומי.
יש עדויות רבות לכך כי ילדים ובני נוער כיום פעילים פחות מאשר בשנים עברו, תוך ירידה בכושר הגופני ובכוח. החולים השגרוניים הצעירים גם הם פעילים פחות מהנדרש, ואצלם הנזק אף רב יותר: חוסר הפעילות גורם לירידה בכוח השריר ולדלדולו, להגברת העייפות, לירידה ביכולת המוטורית, לירידה נוספת במסת העצם ולפגיעה נוספת באיכות החיים ובמצב הרוח. מסיבות מובנות, הכאבים והגבלת התנועה, מפחיתים עוד מהרצון לבצע פעילות ספורטיבית.
יתרונות הפעילות הגופנית בחולים במחלות מפרקים
נראה כי פעילות גופנית היא בעלת פוטנציאל טיפולי רב בילדים ובבני נוער עם מחלות שגרוניות, כגון: דלקת מפרקים אידיופתית כרונית של גיל הילדות, זאבת אדמנתית מערכתית של גיל הילדות ודלקת עור ושרירים, ומפתיע כמה קטנה כמות המחקר בתחום. המחקרים הקיימים הם בעלי מתודולוגיה חלשה יחסית, וניתן ללמוד מהם רק על הכיוון הכללי. מובן כי יש צורך במחקרים איכותיים נוספים.
דלקת מפרקים אידיופתית כרונית של גיל הילדות - JIA - Juvenile idiopathic arthritis
הודגם בעבר כי בחולי דלקת מפרקים אידיופתית כרונית של גיל הילדות, היכולת האירובית והכוח מופחתים לעומת ילדים בריאים בני גילם. בחלוקה לתת-סוגים נמצא כי בקרב בעלי המחלה במיעוט מפרקים (Oligoarticular) היה הכושר תקין, ובקרב אלו עם מעורבות רב-מפרקית (Polyarticular) הייתה הפגיעה הרבה ביותר. נראה כי חולשת השריר היא פועל יוצא של המחלה המפרקית הסמוכה, עם הטיפול הסטרואידלי הכרוני. מעדויות תצפיתיות נמצא קשר בין כושר גופני טוב לבין תפקוד גופני, כך שייתכן שפעילות ושיפור הכושר הם בעלי משמעות טיפולית.
זאבת אדמנתית מערכתית (לופוס) של גיל הילדות
חולים בזאבת אדמנתית מערכתית של גיל הילדות הם בעלי כושר גופני נמוך יותר לעומת ילדים בריאים, וכן הם עייפים יותר. חולים אלו הם לרוב בעלי שכיחות גבוהה של תסמונת מטבולית וירידה במסת העצם. לנוכח העובדה שפעילות גופנית מסוגלת להיטיב עם כל הנ"ל, נראה כי גם במחלה זו פעילות גופנית היא בעלת יכולת טיפולית.
חרף היתרונות הרבים המשוערים, לא נמצא מחקר התערבותי של פעילות גופנית בחולי זאבת צעירים. ממחקר עוקבה (Cohort) תצפיתי אחד נמצא כי אלו שביצעו מעט מדי פעילות גופנית, היו בעלי מסת עצם נמוכה יותר.
דלקת עור ושרירים של גיל הילדות (Juvenile dermatomyositis)
בחולים בדלקת עור ושרירים של גיל הילדות לרוב יש אי סבילות ניכרת למאמץ. מכיוון שלרוב אין פגיעה בלב או בריאות, השרירים הם אלו שיגבילו את ביצוע המאמץ ולא הכושר האירובי.
הפגיעה השרירית נגרמת עקב תהליך דלקתי מקומי ומערכתי, שמערב אף את כלי הדם השריריים ופוגע באספקת חומרי הדלק והחמצן. חוסר הפעילות כמובן אינו תורם, כמו גם הטיפול הסטרואידלי. נמצא כי תהליך ייצור האנרגיה במיטוכונדריה פגוע בילדים אלו, ולא ברור אם מדובר בתהליך ראשוני או פועל יוצא של התהליך הדלקתי. צפוי שפעילות גופנית תועיל בילדים אלו על ידי הפחתת הדלקת בשריר ובכלי הדם, הפחתת הפגיעה הסטרואידלית, הגברת מסת השריר ושיפור יכולתו האנרגטית.
גם לגבי מחלה זו, לא נמצא מחקר התערבותי שבו נבדקה השפעתה של פעילות גופנית על פעילות המחלה ומצב החולים. במחקר אחד נמצא כי אימון בודד לא גרם להחמרה בפעילות הדלקתית, ממצא המרמז על בטיחות הפעילות.
דאבת השרירים - פיברומיאלגיה
בחולים בדאבת השרירים יש כאבים כרונים מפושטים, קשיי שינה, חולשה ועייפות. תסמינים נוספים הם חרדה ומתח, כאבי ראש, תחושת נפיחות ברקמות והחמרת התסמינים בעקבות פעילות גופנית, שינויי מזג אוויר, מתח וחרדה. סביר כי פעילות גופנית מתונה תשפר את כל התסמינים הללו ואיתם את איכות החיים.
רק במחקר אחד נבדקה השפעת פעילות גופנית בחולי דאבת השרירים. התוכנית כללה 12 שבועות פעילות אירובית מתונה או אימוני צ'י-קונג (Qigong) - פעילות הדומה לטאי-צ'י (Tai chi). נמצא שיפור בתפקוד הגופני, בתסמיני המחלה, בכאב ובאיכות החיים, ללא החמרה של המחלה. בקבוצת הפעילות האירובית היו השיפורים מעט טובים יותר.
מינון הפעילות הגופנית בחולים במחלות מפרקים
שלושה מחקרים התערבותיים שבדקו את יתרונות הפעילות הגופנית במחלות מפרקים פורסמו עד עתה. התוכניות היו שונות מאוד זו מזו במשכן (6-20 שבועות), בתדירות האימונים (1-3 בשבוע), במשך האימונים (30-60 דקות), באופי (ביבשה, במים או בשילוב) ובהרכבם (אירובי, אימוני כוח או פעילויות ספורטיביות ספציפיות). היתרונות כללו שיפור בטווחי התנועה, בכוח השריר, בתסמיני המחלה ובאיכות החיים. לא נמצא הבדל משמעותי בין סוגי התוכניות השונות. לא תוארו השפעות שליליות של תוכניות האימון.
לא ידוע מה הרכב מרשם הפעילות המתאים ביותר, ועליו להיות מותאם באופן אישי לכל מטופל, כמו כל מרשם לפעילות. עד הופעת עדויות מחקריות נוספות, נראה כי יש היגיון במתן מרשם לפעילות גופנית לילדים ולבני נוער עם מחלות שגרוניות. בפגישת הייעוץ יבחרו הילד, הוריו והראומטולוג או רופא הספורט, את סוג הפעילות, התדירות והעצימות המתאימים לו ביותר. בפגישות מעקב ישופר המרשם על פי ההעדפות, השיפור בכושר ופעילות המחלה.
ביבליוגרפיה
- Gualano B, et al. Evidence for prescribing exercise as treatment in pediatric rheumatic diseases. Autoimmun Rev 2010;doi:10.1016/j.autrev.2010.04.001
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר גל דובנוב-רז - מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא, בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, וד"ר נעמה קונסטנטיני - מנהלת המרכז לרפואת ספורט, הדסה אופטימל, המחלקה האורתופדית, מרכז רפואי אוניברסיטאי הדסה, ירושלים