כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "פיזיולוגיה של הטחול - Spleen physiology"
מתוך ויקירפואה
יאיר שוורץ (שיחה | תרומות) |
|||
| (12 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: כותרתטחול.jpg|מרכז]] | [[קובץ: כותרתטחול.jpg|מרכז]] | ||
| + | {{Sub Chapter | ||
| + | |Book=עקרונות בכירורגיה | ||
| + | |Chapter number=11 | ||
| + | |Sub Chapter number=2 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | ||
| שורה 10: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | |||
==תפקודי הטחול== | ==תפקודי הטחול== | ||
| − | |||
תפקודי הטחול הם רבים וכוללים סינון של תאי הדם וגופים זרים, המטופויאזיס, יצירת לימפוציטים וגופי נגד. התפקוד האנדוקריני של הטחול מתבטא בהפרשת חומר המגרה את מוח העצם. | תפקודי הטחול הם רבים וכוללים סינון של תאי הדם וגופים זרים, המטופויאזיס, יצירת לימפוציטים וגופי נגד. התפקוד האנדוקריני של הטחול מתבטא בהפרשת חומר המגרה את מוח העצם. | ||
להלן פירוט תפקודי הטחול: | להלן פירוט תפקודי הטחול: | ||
| − | #סילוק חיידקים מזרם הדם - הטחול לא רק מסלק ממחזור הדם כדוריות דם אדומות שגילן 120 יום ומעלה, אלא אף מסוגל לפנות גופיפים תוך-גרעיניים מהתאים (Howell-Jolly, Pappenheimer and Heinz bodies) מבלי לפגוע בכדורית האדומה. הטחול והכבד הם שני האיברים הראשיים שבהם יש אוכלוסיית מאקרופגים עשירה, המהווה את עיקר המערכת | + | #סילוק חיידקים מזרם הדם - הטחול לא רק מסלק ממחזור הדם כדוריות דם אדומות שגילן 120 יום ומעלה, אלא אף מסוגל לפנות גופיפים תוך-גרעיניים מהתאים (Howell-Jolly, Pappenheimer and Heinz bodies) מבלי לפגוע בכדורית האדומה. הטחול והכבד הם שני האיברים הראשיים שבהם יש אוכלוסיית מאקרופגים עשירה, המהווה את עיקר המערכת הרטיקולואנדותליאלית. מערכת זו מיועדת לסילוק חיידקים ושאר חומרים זרים מזרם הדם. עבודות ניסוי שנעשו בחיות כרותות טחול שנחשפו לאלח-דם, מצביעות על עלייה משמעותית בתמותה לאחר מתן חיידקים חיים מסוג [[פנאומוקוק]] או [[המופילוס אינפלואנזה]]. בחיות המחוסנות נגד חיידקים מסוגים שונים, נמצא כי עיקר סילוק החיידקים מזרם הדם נעשה בכבד, ואילו בחיות שאינן מחוסנות — בטחול. יכולת הגוף "להכין" את חיידק הפנאומוקוק לסילוקו בכבד, תלויה הן בתקינות מערכת המשלים והן בתכונות החיידק. בחיות מעבדה כרותות טחול נמצא שיכולת הסילוק של פנאומוקוקים אלימים מזרם הדם פחתה בשיעור גדול יותר, מאשר יכולת הסילוק של זנים אלימים פחות. אלימות החיידק מיוחסת להיותו בעל קופסית המונעת מגע בין מרכיב המשלים (C3b), שהתקשר לדופן תא החיידק, ובין הקולטן המשלים שעל פני תאי קופפר שבכבד. הטחול, לעומת זאת, מסוגל לסלק מזרם הדם גם חיידקים בעלי קופסית. הסיבה לכך אינה ברורה, אך כנראה קיים שוני בין אוכלוסיות המאקרופגים שבשני האיברים האלה; כמו-כן מסייע לטחול בפעולת הסילוק הזאת המגע ההדוק, הנמשך זמן ארוך יחסית, בין הדם ובין המאקרופגים שבטחול. סיוע נוסף לתפקוד הטחול בסילוק פנאומוקוקים מזרם הדם מספק חלבון הדם הקרוי [[C-reactive protein]]. בעת זיהום חד עולה ריכוז החלבון הזה פי 1000 ויותר מאשר ריכוזו הרגיל. חלבון זה נצמד לפוספוכולין שבדופן הפנאומוקוק. הזרקת פנאומוקוקים בריכוזים ממיתים לעכברים שקיבלו טיפול בחלבון זה והם חסרי מערכת משלים, משפרת את חיותם ומגבירה את יכולתו של הטחול לסלק את החיידקים. מכאן, שחלבון זה משמש Opsonins להגברת יעילות תפקוד הטחול בסילוק פנאומוקוקים מזרם הדם גם בהיעדר מערכת המשלים |
| − | #ייצור נוגדנים - קיימות עדויות רבות, שייצור הנוגדנים נגד הפוליסאכארידים שבמעטפת החיידקים תורמת רבות ליעילות ההתגוננות של הגוף בפני זיהום של חיידקים בעלי קופסית. חיסון נגד פוליסאכארידים קופסיתיים של חיידקי פנאומוקוק, המופילוס אינפלואנזה | + | #ייצור [[נוגדנים]] - קיימות עדויות רבות, שייצור הנוגדנים נגד הפוליסאכארידים שבמעטפת החיידקים תורמת רבות ליעילות ההתגוננות של הגוף בפני זיהום של חיידקים בעלי קופסית. [[חיסון]] נגד פוליסאכארידים קופסיתיים של חיידקי פנאומוקוק, המופילוס אינפלואנזה ו[[מנינגוקוק]], מונע זיהום של חיידקים אלה בבני-אדם. תינוקות וילדים החסרים את הנוגדנים כנגד פוליסאכארידים אלה, וכרגיל הם מגיבים תגובה דלה לחיסון הזה, הם בסיכון גבוה להיפגע על-ידי חיידקים בעלי קופסית. סיכון דומה נצפה בחולים הלוקים ב[[היפוגאמאגלובולינמיה]]. במחקרים רבים, שנערכו בחיות מעבדה ובאדם, נצפה שהטחול ממלא תפקיד חשוב ועיקרי בייצור נוגדנים נגד אנטיגנים פוליסאכארידיים. לאור העובדה, שנוגדנים בדם חשובים לפעולת הכבד בסילוק חיידקים, הועלתה בעבר הסברה, שחולים כרותי טחול לוקים בייצור הנוגדנים בגופם. בחולים כרותי טחול נמצאה רמת IgM נמוכה יותר מאשר בבריאים. כמו-כן, תגובת אנשים כרותי טחול להזרקת חיסון נגד פנאומוקוקים נמצאה חלשה יותר מאשר תגובתם של אנשים בריאים וסילוק הנוגדנים מדמם נמצא מהיר יותר. מכל העדויות הללו, ברור שלטחול השפעה מגינה חשובה בהיותו מקור חשוב לנוגדנים |
| − | #ייצור Tuftsin - תפקיד אחר של הטחול הוא שחרור מולקולה טטראפפטידית בשם Tuftsin מתוך הנוגדן IgG.{{כ}} ל- Tuftsin תפקידי גרייה מגוונים על תאים פאגוציטיים. רמות נמוכות של טטראפפטיד זה נמצאו באנשים כרותי טחול. ייתכן שאחת הסיבות לשכיחות הזיהומים באנשים כרותי טחול היא הרמה הנמוכה של Tuftsin בדמם | + | #ייצור Tuftsin - תפקיד אחר של הטחול הוא שחרור מולקולה טטראפפטידית בשם Tuftsin מתוך הנוגדן IgG.{{כ}} ל- Tuftsin תפקידי גרייה מגוונים על תאים פאגוציטיים. רמות נמוכות של טטראפפטיד זה נמצאו באנשים כרותי טחול. ייתכן שאחת הסיבות לשכיחות הזיהומים באנשים כרותי טחול היא הרמה הנמוכה של Tuftsin בדמם |
#הטחול מייצר גם Opsonin ו-Properdin, החשובים במנגנון הפאגוציטוזה של חיידקים בעלי קפסולה. | #הטחול מייצר גם Opsonin ו-Properdin, החשובים במנגנון הפאגוציטוזה של חיידקים בעלי קפסולה. | ||
#לטחול תפקיד חשוב בהבשלת ה[[רטיקולוציטים]] העוברים דרכו; הוא גורם לשינוי המבנה שלהם לצורת דיסק הקעור משני צדדיו. | #לטחול תפקיד חשוב בהבשלת ה[[רטיקולוציטים]] העוברים דרכו; הוא גורם לשינוי המבנה שלהם לצורת דיסק הקעור משני צדדיו. | ||
| − | #הטחול מהווה את אחד ממאגרי ה[[ברזל]] הגדולים בגוף; כמו-כן ניתן למצוא בו, ביחידת זמן, כ- 40% מה[[טסיות]] שבגוף | + | #הטחול מהווה את אחד ממאגרי ה[[ברזל]] הגדולים בגוף; כמו-כן ניתן למצוא בו, ביחידת זמן, כ- 40% מה[[טסיות]] שבגוף |
| − | #350 ליטר של דם עוברים דרך הטחול ביממה. מדי יום מורחקים מזרם הדם, כ- 40-50 | + | # 350 ליטר של דם עוברים דרך הטחול ביממה. מדי יום מורחקים מזרם הדם, כ- 40-50 סמ"ק של כדוריות דם פגומות. דבר זה נעשה על-ידי המבנה המיוחד של קוריות הטחול, היוצרות רשת של סיבים בתוך הסינוסואידים. תאים כמו ספרוציטים או אליפטוציטים נתפסים בקוריות אלה ונהרסים. מוח העצם מייצר לרוב אלמנטים בעלי צורה זהה וגודל שווה. אולם הוא מייצר גם תוצרים פגומים. כאשר מוציאים את הטחול, שמתפקידו לסלק אלמנטים אלה, ניתן למצוא אותם בדם הפריפרי בצורת Hawell-Jolly bodies ,Heintz bodies, סידרוציטים ו- Pappeheimer bodies. בין קורי הסינוסואידים מצטופפות הכדוריות, ולכן קיים ניצול רב של סוכר במקום, הגורם לחסר יחסי בסוכר ולכן לחסר בפוספט עשיר אנרגיה בתאים. חסר זה גורם להפרעות במשאבת הנתרן בממברנת התא, וכתוצאה מכך להרס הדופן בתאי הדם המבוגרים |
| − | # לויקוציטים נורמלים מסולקים מהסירקולציה על-ידי המערכת הרטיקולואנדותליאלית, והטחול בתוכה. הלימפוציטים מסולקים בעיקר דרך הטחול. התרומבוציטים מסולקים גם דרך הטחול, במיוחד כאשר הם מכוסים בנוגדנים (Antibodies) | + | # לויקוציטים נורמלים מסולקים מהסירקולציה על-ידי המערכת הרטיקולואנדותליאלית, והטחול בתוכה. הלימפוציטים מסולקים בעיקר דרך הטחול. התרומבוציטים מסולקים גם דרך הטחול, במיוחד כאשר הם מכוסים בנוגדנים (Antibodies) |
| − | # התאים הרטיקולואנדותליאלים בטחול המבוגר מעורבים ביצירת מונוציטים, לימפוציטים ותאי | + | # התאים הרטיקולואנדותליאלים בטחול המבוגר מעורבים ביצירת מונוציטים, לימפוציטים ותאי פלזמה. המטופויאזיס מתרחשת בטחול העוברי עד החודש ה- 6-8 ולאחר מכן התהליך נפסק, אולם תאי הגזע של מערכת זו נשארים בטחול והם המקור להמטופויאזיס אקסטרמדולרית בטחול. התאים הנוצרים הם בעלי מראה לא תקין. שינויים אופייניים הם אנאיזוציטוזיס, פויקילוציטוזיס, מגהקריוציטים ושברי תרומבוציטים |
| − | בחולים הלוקים באנמיות המוליטיות, [[Idiopathic | + | בחולים הלוקים באנמיות המוליטיות, [[ארגמנת תרומבוציטופנית חיסונית|Idiopathic thrombocytopenic purpura]] ו- [[Splenic neutropenia]] קיימת יצירת נוגדנים נגד תאי הדם. כריתת הטחול גורמת לירידה ביצירת הנוגדנים ולהקלה במחלה. |
לאחר כריתת הטחול ניתן לראות: | לאחר כריתת הטחול ניתן לראות: | ||
| שורה 32: | שורה 35: | ||
*עליית הלויקוציטים בדם. | *עליית הלויקוציטים בדם. | ||
*ירידה זמנית ביצירת הנוגדנים. | *ירידה זמנית ביצירת הנוגדנים. | ||
| − | *לא ניתן לראות פוליציטמיה עקב הירידה בייצור הכדוריות האדומות. | + | *לא ניתן לראות [[פוליציטמיה]] עקב הירידה בייצור הכדוריות האדומות. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | * לנושא הקודם: [[אנטומיה של הטחול]] | + | * לנושא הקודם: [[אנטומיה של הטחול - Spleen anatomy]] |
| − | * לנושא הבא: [[כריתת הטחול]] | + | * לנושא הבא: [[כריתת הטחול - Splenectomy]] |
* [[כירורגיה של הטחול|לתוכן העניינים של הפרק]] | * [[כירורגיה של הטחול|לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
גרסה אחרונה מ־15:04, 6 באוגוסט 2021
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של הטחול | |
תפקודי הטחול
תפקודי הטחול הם רבים וכוללים סינון של תאי הדם וגופים זרים, המטופויאזיס, יצירת לימפוציטים וגופי נגד. התפקוד האנדוקריני של הטחול מתבטא בהפרשת חומר המגרה את מוח העצם.
להלן פירוט תפקודי הטחול:
- סילוק חיידקים מזרם הדם - הטחול לא רק מסלק ממחזור הדם כדוריות דם אדומות שגילן 120 יום ומעלה, אלא אף מסוגל לפנות גופיפים תוך-גרעיניים מהתאים (Howell-Jolly, Pappenheimer and Heinz bodies) מבלי לפגוע בכדורית האדומה. הטחול והכבד הם שני האיברים הראשיים שבהם יש אוכלוסיית מאקרופגים עשירה, המהווה את עיקר המערכת הרטיקולואנדותליאלית. מערכת זו מיועדת לסילוק חיידקים ושאר חומרים זרים מזרם הדם. עבודות ניסוי שנעשו בחיות כרותות טחול שנחשפו לאלח-דם, מצביעות על עלייה משמעותית בתמותה לאחר מתן חיידקים חיים מסוג פנאומוקוק או המופילוס אינפלואנזה. בחיות המחוסנות נגד חיידקים מסוגים שונים, נמצא כי עיקר סילוק החיידקים מזרם הדם נעשה בכבד, ואילו בחיות שאינן מחוסנות — בטחול. יכולת הגוף "להכין" את חיידק הפנאומוקוק לסילוקו בכבד, תלויה הן בתקינות מערכת המשלים והן בתכונות החיידק. בחיות מעבדה כרותות טחול נמצא שיכולת הסילוק של פנאומוקוקים אלימים מזרם הדם פחתה בשיעור גדול יותר, מאשר יכולת הסילוק של זנים אלימים פחות. אלימות החיידק מיוחסת להיותו בעל קופסית המונעת מגע בין מרכיב המשלים (C3b), שהתקשר לדופן תא החיידק, ובין הקולטן המשלים שעל פני תאי קופפר שבכבד. הטחול, לעומת זאת, מסוגל לסלק מזרם הדם גם חיידקים בעלי קופסית. הסיבה לכך אינה ברורה, אך כנראה קיים שוני בין אוכלוסיות המאקרופגים שבשני האיברים האלה; כמו-כן מסייע לטחול בפעולת הסילוק הזאת המגע ההדוק, הנמשך זמן ארוך יחסית, בין הדם ובין המאקרופגים שבטחול. סיוע נוסף לתפקוד הטחול בסילוק פנאומוקוקים מזרם הדם מספק חלבון הדם הקרוי C-reactive protein. בעת זיהום חד עולה ריכוז החלבון הזה פי 1000 ויותר מאשר ריכוזו הרגיל. חלבון זה נצמד לפוספוכולין שבדופן הפנאומוקוק. הזרקת פנאומוקוקים בריכוזים ממיתים לעכברים שקיבלו טיפול בחלבון זה והם חסרי מערכת משלים, משפרת את חיותם ומגבירה את יכולתו של הטחול לסלק את החיידקים. מכאן, שחלבון זה משמש Opsonins להגברת יעילות תפקוד הטחול בסילוק פנאומוקוקים מזרם הדם גם בהיעדר מערכת המשלים
- ייצור נוגדנים - קיימות עדויות רבות, שייצור הנוגדנים נגד הפוליסאכארידים שבמעטפת החיידקים תורמת רבות ליעילות ההתגוננות של הגוף בפני זיהום של חיידקים בעלי קופסית. חיסון נגד פוליסאכארידים קופסיתיים של חיידקי פנאומוקוק, המופילוס אינפלואנזה ומנינגוקוק, מונע זיהום של חיידקים אלה בבני-אדם. תינוקות וילדים החסרים את הנוגדנים כנגד פוליסאכארידים אלה, וכרגיל הם מגיבים תגובה דלה לחיסון הזה, הם בסיכון גבוה להיפגע על-ידי חיידקים בעלי קופסית. סיכון דומה נצפה בחולים הלוקים בהיפוגאמאגלובולינמיה. במחקרים רבים, שנערכו בחיות מעבדה ובאדם, נצפה שהטחול ממלא תפקיד חשוב ועיקרי בייצור נוגדנים נגד אנטיגנים פוליסאכארידיים. לאור העובדה, שנוגדנים בדם חשובים לפעולת הכבד בסילוק חיידקים, הועלתה בעבר הסברה, שחולים כרותי טחול לוקים בייצור הנוגדנים בגופם. בחולים כרותי טחול נמצאה רמת IgM נמוכה יותר מאשר בבריאים. כמו-כן, תגובת אנשים כרותי טחול להזרקת חיסון נגד פנאומוקוקים נמצאה חלשה יותר מאשר תגובתם של אנשים בריאים וסילוק הנוגדנים מדמם נמצא מהיר יותר. מכל העדויות הללו, ברור שלטחול השפעה מגינה חשובה בהיותו מקור חשוב לנוגדנים
- ייצור Tuftsin - תפקיד אחר של הטחול הוא שחרור מולקולה טטראפפטידית בשם Tuftsin מתוך הנוגדן IgG. ל- Tuftsin תפקידי גרייה מגוונים על תאים פאגוציטיים. רמות נמוכות של טטראפפטיד זה נמצאו באנשים כרותי טחול. ייתכן שאחת הסיבות לשכיחות הזיהומים באנשים כרותי טחול היא הרמה הנמוכה של Tuftsin בדמם
- הטחול מייצר גם Opsonin ו-Properdin, החשובים במנגנון הפאגוציטוזה של חיידקים בעלי קפסולה.
- לטחול תפקיד חשוב בהבשלת הרטיקולוציטים העוברים דרכו; הוא גורם לשינוי המבנה שלהם לצורת דיסק הקעור משני צדדיו.
- הטחול מהווה את אחד ממאגרי הברזל הגדולים בגוף; כמו-כן ניתן למצוא בו, ביחידת זמן, כ- 40% מהטסיות שבגוף
- 350 ליטר של דם עוברים דרך הטחול ביממה. מדי יום מורחקים מזרם הדם, כ- 40-50 סמ"ק של כדוריות דם פגומות. דבר זה נעשה על-ידי המבנה המיוחד של קוריות הטחול, היוצרות רשת של סיבים בתוך הסינוסואידים. תאים כמו ספרוציטים או אליפטוציטים נתפסים בקוריות אלה ונהרסים. מוח העצם מייצר לרוב אלמנטים בעלי צורה זהה וגודל שווה. אולם הוא מייצר גם תוצרים פגומים. כאשר מוציאים את הטחול, שמתפקידו לסלק אלמנטים אלה, ניתן למצוא אותם בדם הפריפרי בצורת Hawell-Jolly bodies ,Heintz bodies, סידרוציטים ו- Pappeheimer bodies. בין קורי הסינוסואידים מצטופפות הכדוריות, ולכן קיים ניצול רב של סוכר במקום, הגורם לחסר יחסי בסוכר ולכן לחסר בפוספט עשיר אנרגיה בתאים. חסר זה גורם להפרעות במשאבת הנתרן בממברנת התא, וכתוצאה מכך להרס הדופן בתאי הדם המבוגרים
- לויקוציטים נורמלים מסולקים מהסירקולציה על-ידי המערכת הרטיקולואנדותליאלית, והטחול בתוכה. הלימפוציטים מסולקים בעיקר דרך הטחול. התרומבוציטים מסולקים גם דרך הטחול, במיוחד כאשר הם מכוסים בנוגדנים (Antibodies)
- התאים הרטיקולואנדותליאלים בטחול המבוגר מעורבים ביצירת מונוציטים, לימפוציטים ותאי פלזמה. המטופויאזיס מתרחשת בטחול העוברי עד החודש ה- 6-8 ולאחר מכן התהליך נפסק, אולם תאי הגזע של מערכת זו נשארים בטחול והם המקור להמטופויאזיס אקסטרמדולרית בטחול. התאים הנוצרים הם בעלי מראה לא תקין. שינויים אופייניים הם אנאיזוציטוזיס, פויקילוציטוזיס, מגהקריוציטים ושברי תרומבוציטים
בחולים הלוקים באנמיות המוליטיות, Idiopathic thrombocytopenic purpura ו- Splenic neutropenia קיימת יצירת נוגדנים נגד תאי הדם. כריתת הטחול גורמת לירידה ביצירת הנוגדנים ולהקלה במחלה.
לאחר כריתת הטחול ניתן לראות:
- מספר התרומבוציטים בדם הפריפרי עולה, עקב ירידה בהרס התרומבוציטים.
- עליית הלויקוציטים בדם.
- ירידה זמנית ביצירת הנוגדנים.
- לא ניתן לראות פוליציטמיה עקב הירידה בייצור הכדוריות האדומות.
ראו גם
- לנושא הקודם: אנטומיה של הטחול - Spleen anatomy
- לנושא הבא: כריתת הטחול - Splenectomy
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של הכבד
- לפרק הבא: כירורגיה של השד
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא