כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תכשירים אנטיביוטיים - Antibiotic agents"
| (23 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כותרתזיהומים.jpg|מרכז]] | [[קובץ:כותרתזיהומים.jpg|מרכז]] | ||
| + | {{Sub Chapter | ||
| + | |Book=עקרונות בכירורגיה | ||
| + | |Chapter number=19 | ||
| + | |Sub Chapter number=3 | ||
| + | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | |שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | ||
| שורה 10: | שורה 15: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | + | {{הרחבה|טיפול אנטיביוטי}} | |
==קווים מנחים לטיפול אנטיביוטי אמפירי== | ==קווים מנחים לטיפול אנטיביוטי אמפירי== | ||
| − | + | הוריה להתחלת טיפול אנטיביוטי בחולים מבלי שקיים מידע על הגורם המזהם, ובמקרים דומים הוכח בעבר שמתן [[אנטיביוטיקה]] הקטין תחלואה ותמותה. | |
| − | הוריה להתחלת טיפול אנטיביוטי בחולים מבלי שקיים מידע על הגורם המזהם, ובמקרים דומים הוכח בעבר שמתן אנטיביוטיקה הקטין תחלואה ותמותה. | ||
==פנצילינים== | ==פנצילינים== | ||
| + | {{הרחבה|פניצילין}} | ||
| + | ה[[פנצילין|פנצילינים]] הם תרופות אנטיביוטיות המבוססות על שרשראות ביתא-לקטם. שרשראות הביתא-לקטם חודרות לדופן תא החיידק, מחלישות את מבנה הדופן ועל ידי כך מאפשרות חדירת נוזלים לתא החיידק, אשר "מתנפח" עד התפרקותו. ברור שהפנצילינים פועלים על חיידקים מתרבים, כך שתרופות המעכבות התרבות חיידקים מעכבות את פעילות הפנצילינים. במשך השנים חיידקים רבים פיתחו לעצמם ביתא-לקטמזות שהינם אנזימים המפרקים את טבעת הביתא-לקטם ולכן חוסמים את פעילות הפנצילינים. הפנצילינים החדשים בנויים כך ששרשרת הביתא-לקטם מוגנת על-ידי שרשראות צדדיות, אשר מחד, מונעות מהאנזים ביתא-לקטמזה לפרק את הטבעת ומאידך, מאפשרות את ההפרעה במבנה דופן החיידק - כלומר הפעילות האנטיביוטית של הפנצילין נשארת. הפנצילינים חודרים היטב לרוב הרקמות ו-50% מתפזרים בנוזלי הגוף. רוב הפנצילינים נמצאים בפלזמה, חלקם (65%) קשורים ל[[אלבומין]], ורק 10% נמצאים בתא הדם. לפנצילינים חדירה מצוינת לנוזל השדרה. קיים סינרגיזם טוב בין הפנצילינים ל[[אמינוגליקוזידים]]. | ||
| − | + | לרוב הפנצילינים תופעות לוואי דומות: [[אלרגיות]] עד [[שוק אנפילקטי]], [[חום - Fever|חום]], [[אנמיה המוליטית]], [[פרכוסים]] ו[[נפרופתיה]]. | |
| − | |||
| − | לרוב הפנצילינים תופעות לוואי דומות: | ||
הפנצילינים מופרשים ברובם דרך הכליות ורק חלק קטן מסולק דרך המרה. | הפנצילינים מופרשים ברובם דרך הכליות ורק חלק קטן מסולק דרך המרה. | ||
תכשירי קבוצת הפנצילין לסוגיהם: | תכשירי קבוצת הפנצילין לסוגיהם: | ||
| − | * | + | *אנטי-סטרפטוקוקליים: [[Methicillin]] ,[[Oxacillin]] ,[[Nafcillin]] |
| − | *גרהם נגטיבים קלים: Ampicilin, Amoxicillin | + | *גרהם נגטיבים קלים: [[Ampicillin|Ampicilin]] ,[[Amoxicillin]] |
| − | *רחבי טווח: Carbenicillin, Ticarcillin | + | *רחבי טווח: [[Carbenicillin]] ,[[Ticarcillin]] |
| − | *טווח מאוד מתקדם: Mezlocillin, Piperacillin | + | *טווח מאוד מתקדם: [[Mezlocillin]] ,[[Piperacillin]] |
| − | *תכשירים מעכבי בטא לקטמז בתוספת: Clavulanic acid בתוספת אנטיביוטיקה כמו: אמוקסצילין, Ticracillin, Sulbactam עם אמפיצילין, Tazobactam עם פיפראצילין | + | *תכשירים מעכבי בטא לקטמז בתוספת: [[Clavulanic acid]] בתוספת אנטיביוטיקה כמו: אמוקסצילין, Ticracillin, [[Sulbactam]] עם אמפיצילין, [[Tazobactam]] עם פיפראצילין |
===Pencillin G=== | ===Pencillin G=== | ||
| − | |||
פעיל בעיקר נגד קוקים גרם-חיוביים (ג+), קוקים גרם-שליליים (ג-), ספירוכטות וחיידקים אנארוביים. מכיוון שחלק גדול מהחיידקים מייצרים בטאלקטמזות הרי שפעילות הפנצילין הזה מוגבלת. מכיוון שהפנצילין אינו עמיד בחומציות הקיבה לא ניתן לתת אותו דרך הפה אלא בזריקות לשריר או לווריד. הוספת חומרים מעכבי הפרשה כמו פרוקאין או בנזטין מאריכים את זמן מחצית החיים שלו מ-40 דקות לשעות ויותר. | פעיל בעיקר נגד קוקים גרם-חיוביים (ג+), קוקים גרם-שליליים (ג-), ספירוכטות וחיידקים אנארוביים. מכיוון שחלק גדול מהחיידקים מייצרים בטאלקטמזות הרי שפעילות הפנצילין הזה מוגבלת. מכיוון שהפנצילין אינו עמיד בחומציות הקיבה לא ניתן לתת אותו דרך הפה אלא בזריקות לשריר או לווריד. הוספת חומרים מעכבי הפרשה כמו פרוקאין או בנזטין מאריכים את זמן מחצית החיים שלו מ-40 דקות לשעות ויותר. | ||
מינון: 20,000,000-1,200,000 יחידות. | מינון: 20,000,000-1,200,000 יחידות. | ||
| − | אופן מתן: IM | + | אופן מתן: IV{{כ}} (Intra Venous), IM{{כ}} (Intra Muscular). |
| − | ===(Pencillin V ( | + | ===(Pencillin V ([[Rafapen]]=== |
| + | הינו תכשיר פנצילין הניתן דרך הפה, טווח פעולתו דומה לזה של הפנצילין G וספיגתו תלויה בחומציות הקיבה. | ||
| − | + | מינון: 500-250 מיליגרם - 4 פעמים ביממה. | |
| − | |||
| − | מינון: 500-250 | ||
אופן מתן: דרך הפה. | אופן מתן: דרך הפה. | ||
===(Ampicillin (Penbritin=== | ===(Ampicillin (Penbritin=== | ||
| + | האמפיצילין הואנפנצילין רחב טווח אשר ניתן למתן דרך הפה. הוא חשוף לפעילות הביתא-לקטמזות ולכן אינו יעיל כנגד סטפילוקוקים וחיידקים מפרקי ביתא-לקטם. הוא יעיל נגד חיידקים גרם-שליליים כמו המופילוס וא. קולי. בגלל שהתרופה מתרכזת טוב בדרכי השתן ובנוזל השדרה היא שימשה כתרופת בחירה ל[[זיהומים]] אלה, בנוסף לזיהומים בדרכי הנשימה. עמידות החיידקים לתרופה בשנים האח- רונות הקטינה את השימוש בה. | ||
| − | + | מינון: 500-250 מיליגרם - 4 פעמים ביממה. | |
| − | |||
| − | מינון: 500-250 | ||
| − | אופן מתן: PO, IM, IV. | + | אופן מתן: PO{{כ}} (Per Os), IM ,IV. |
===(Amoxicillin (Moxypen=== | ===(Amoxicillin (Moxypen=== | ||
| − | |||
האמוקסיצילין היא תרופה דומה לאמפיצילין אולם נספגת טוב ממנה ושומרת על רמה גבוהה בנסיוב לטווח ארוך יותר. גם תרופה זו מפורקת על-ידי ביתא-לקטמזה. | האמוקסיצילין היא תרופה דומה לאמפיצילין אולם נספגת טוב ממנה ושומרת על רמה גבוהה בנסיוב לטווח ארוך יותר. גם תרופה זו מפורקת על-ידי ביתא-לקטמזה. | ||
| − | מינון: 500-250 | + | מינון: 500-250 מיליגרם כל 8 שעות. |
| − | אופן מתן: PO, IM, IV. | + | אופן מתן: PO ,IM ,IV. |
===Augmentin=== | ===Augmentin=== | ||
| − | + | ה[[אוגמנטין]] מורכב ממוקסיפן ומחומצה קלאוולונית (Clavulonic acid). החומצה הקלאוולונית הינה מעכב של הביתא-לקטמזה, עובדה המרחיבה את טווח הפעולה של האוגמנטין לכיוון חיידקים גרם-שליליים, סטרפטוקוקים וחיידקים אנארוביים. התרופה אינה יעילה נגד פסוידומונס, אנטרובקטר ואצינובקטר. | |
| − | |||
יש להיזהר ממתן אוגמנטין במינון גבוה מכיוון שתופעות טוקסיות של החומצה הקלאוולונית יבואו לידי ביטוי, לכן עדיף לתת מינון מקובל של אוגמנטין בתוספת של מוקסיפן. | יש להיזהר ממתן אוגמנטין במינון גבוה מכיוון שתופעות טוקסיות של החומצה הקלאוולונית יבואו לידי ביטוי, לכן עדיף לתת מינון מקובל של אוגמנטין בתוספת של מוקסיפן. | ||
| − | מינון: 500-250 | + | מינון: 500-250 מיליגרם כל 8 שעות. |
| − | אופן מתן: PO, IM, IV. | + | אופן מתן: PO ,IM ,IV. |
===(Cloxacillin (Orbenil=== | ===(Cloxacillin (Orbenil=== | ||
| − | |||
הינו פנצילין סמיסינתטי אשר לו שרשראות צדדיות המכסות על שר- שרת הביתא-לקטם ומונעות את פירוקו על-ידי הפנצילינזות. התכשיר יעיל מאוד נגד זיהומים סטפילוקוקיים. התכשיר הוא בעל טווח קצר ולכן יש לתתו מספר רב של פעמים ביממה. | הינו פנצילין סמיסינתטי אשר לו שרשראות צדדיות המכסות על שר- שרת הביתא-לקטם ומונעות את פירוקו על-ידי הפנצילינזות. התכשיר יעיל מאוד נגד זיהומים סטפילוקוקיים. התכשיר הוא בעל טווח קצר ולכן יש לתתו מספר רב של פעמים ביממה. | ||
| − | מינון: 500-250 | + | מינון: 500-250 מיליגרם כל 6 שעות. |
| − | אופן מתן: PO, IM, IV. | + | אופן מתן: PO ,IM ,IV. |
===(Mezlocillin (Baypen=== | ===(Mezlocillin (Baypen=== | ||
| − | + | נגזרת של האורידו פנצילין, בעל טווח רחב ופעיל בעיקר נגד חיידקים גרם-שליליים כולל פסוידומונס. התכשיר נמצא בשימוש בעיקר בחולים הלוקים ב[[אלח-דם]] או בחולים הלוקים ב[[לויקופניה]] ובחום מסיבה לא ברורה. התכשיר יקר ומשמש רק בקו שני ובהוראת היחידה לזיהומים. | |
| − | נגזרת של האורידו פנצילין, בעל טווח רחב ופעיל בעיקר נגד חיידקים גרם-שליליים כולל פסוידומונס. התכשיר נמצא בשימוש בעיקר בחולים הלוקים | ||
מינון: 5-4 גרם 4-3 פעמים ביממה. | מינון: 5-4 גרם 4-3 פעמים ביממה. | ||
| שורה 89: | שורה 86: | ||
===(Piperacillin (Pipril Tazocin=== | ===(Piperacillin (Pipril Tazocin=== | ||
| + | תכשיר בעל טווח פעולה רחב מאוד כולל זיהומי פסוידומונס. בדומה ל-Mezlocillin משמש התכשיר רק בקו שני ובהוראת היחידה לזיהומים. | ||
| − | + | מינון: 4 גרם - 3 פעמים ביממה. [[t:טאזוצין - Tazocin|Tazocin]]{{כ}} 4.5-2.25{{כ}} גרם - פעמיים עד 4 פעמים ביממה. | |
| − | |||
| − | מינון: 4 גרם - 3 פעמים ביממה. 4.5-2.25 | ||
אופן מתן: IV. | אופן מתן: IV. | ||
==צפלוספורינים== | ==צפלוספורינים== | ||
| + | {{הרחבה|צפלוספורין}} | ||
| + | ה[[צפלוספורינים]] דומים לפנצילינים במבנה ובמנגנון הפעולה. המבנה הבסיסי של הצפלוספורינים מכיל טבעת ביתא-לקטמית, אך נבדל מהפנצילינים בשרשראות הצדדיות המקנות גם הגנה מפני הביתא-לקטמזות. הצפזולין רגיש ביותר לביתא-לקטמזה ואילו הצפוקסיטין עמיד בפני הביתא-לקטמזה. | ||
| − | + | הצפלוספורינים חודרים לדופן תא החיידק, משנים את המבנה שלו, מחלישים אותו וגורמים להתנפחות התא עד פיצוצו. הם תכשירים בקטריוצידים. חלק מהצפלוספורינים נספגים היטב ומהר דרך מערכת העיכול וחלק לא ולכן יש לתת אותם פר-אנטרלית. ההבדלים בין הצפלוספורינים השונים נובעים מספיגתם ממערכת העיכול וממידת התקשרותם לחלבוני הפלזמה. הצפלוספורינים מופרשים בעיקר דרך השתן. טווח הפעולה של הצפלוספורינים הוא רחב, אך אינו כולל אנטרוקוקים, [[ליסטריה]], בקטרואידס פרגיליס וסטפילוקוקוס זהוב העמיד בפני מתיצילין. | |
| − | |||
| − | הצפלוספורינים חודרים לדופן תא החיידק, משנים את המבנה שלו, מחלישים אותו וגורמים להתנפחות התא עד פיצוצו. הם תכשירים בקטריוצידים. חלק מהצפלוספורינים נספגים היטב ומהר דרך מערכת העיכול וחלק לא ולכן יש לתת אותם פר-אנטרלית. ההבדלים בין הצפלוספורינים השונים נובעים מספיגתם ממערכת העיכול וממידת התקשרותם לחלבוני | ||
| − | תופעות הלוואי של הצפלוספורינים דומות לאלה של הפנצילינים ויש רגישות צולבת לפנצילין (לא שכיח) בעיקר בחולים שלהם רגישות-יתר מידית לפנצילין (שוק אנפילקטי | + | תופעות הלוואי של הצפלוספורינים דומות לאלה של הפנצילינים ויש רגישות צולבת לפנצילין (לא שכיח) בעיקר בחולים שלהם רגישות-יתר מידית לפנצילין (שוק אנפילקטי ו[[אורטיקריה - Urticaria|אורטיקריה]]). ניתן לראות תופעות לוואי כמו: אורטיקריה, [[פריחה אלרגית|פריחה]] בעור, [[רעילות כלייתית]], [[עלייה באנזימי כבד]] ודלקת הווריד באזור ההזלפה. |
הצפלוספורינים הם בני 3 דורות. הדור הישן הוא הדור הראשון ואילו הדור החדש הוא הדור השלישי. הדורות השונים נבדלים זה מזה לא רק במבנה הכימי אלא גם בטווח הפעולה, כאשר הדור השלישי מכסה בדרך כלל ספקטרום רחב יותר של חיידקים והעמידות בפניו פחותה. | הצפלוספורינים הם בני 3 דורות. הדור הישן הוא הדור הראשון ואילו הדור החדש הוא הדור השלישי. הדורות השונים נבדלים זה מזה לא רק במבנה הכימי אלא גם בטווח הפעולה, כאשר הדור השלישי מכסה בדרך כלל ספקטרום רחב יותר של חיידקים והעמידות בפניו פחותה. | ||
| שורה 108: | שורה 104: | ||
תכשירי קבוצת הצפלוספורינים לסוגיהם: | תכשירי קבוצת הצפלוספורינים לסוגיהם: | ||
| − | #'''דור ראשון''': זמן מחצית חיים קצר: Cephalothin, Cephapirin. זמן מחצית חיים ארוך: Cefazolin | + | #'''דור ראשון''': זמן מחצית חיים קצר: [[Cephalothin]] ,[[Cephapirin]]. זמן מחצית חיים ארוך: [[Cefazolin]] |
| − | #'''דור שני''': | + | #'''דור שני''': זמן מחצית חיים קצר: [[Cefamndol]] ,[[Cefuroxime]]. זמן מחצית חיים ארוך: [[Ceforaride]] ,[[Cefonicid]] דור שני עם פעילות אנארובית - זמן מחצית חיים קצר: [[Cefoxitin]]. זמן ארוך: [[Cefmetazole]] ,[[Cefotetan]] |
| − | #'''דור שלישי''': זמן מחצית חיים קצר: Cefotaime, Ceftizoxime. זמן ארוך: Ceftriaxone. | + | #'''דור שלישי''': זמן מחצית חיים קצר: [[Cefotaime]] ,[[Ceftizoxime]]. זמן ארוך: [[Ceftriaxone]].{{ש}}דור שלישי עם פעילות נגד פסוידומונס: [[Cefoperazone]] ,[[Ceflazidine]] ,[[Cefepime]]{{ש}}תכשירי ה-Carbapenems{{כ}}: [[Imipenem]] ,[[Meropenem]] ,[[Ertapenem]] |
| − | דור שלישי עם פעילות נגד פסוידומונס: , | ||
| − | תכשירי ה- | ||
| − | |||
| − | |||
| + | ===([[Cephalexin]] (Ceforal, Cefovit=== | ||
תכשיר מהדור הראשון של הצפלוספורינים. תכשיר הניתן דרך הפה. בעל פעילות נגד מתגים גרם-שליליים וקוקים גרם-חיוביים. | תכשיר מהדור הראשון של הצפלוספורינים. תכשיר הניתן דרך הפה. בעל פעילות נגד מתגים גרם-שליליים וקוקים גרם-חיוביים. | ||
| − | מינון: 500 | + | מינון: 500 מיליגרם - 4 פעמים ביממה. |
| − | אופן מתן: PO, IM, IV. | + | אופן מתן: PO ,IM ,IV. |
===(Cefuroxime (Zinacef, Zinnat=== | ===(Cefuroxime (Zinacef, Zinnat=== | ||
| − | |||
תכשיר מהדור השני של הצפלוספורינים, עמיד בפני ביתא-לקטמזה, וטווח פעולתו רחב יחסית. מומלץ גם לטיפול מונע בכירורגיה. הוא בעל חדירות טובה - גם לנוזלי השדרה. התרופה ניתנת במתן פומי ופר-אנטרלי. במתן אנטרלי רצוי לתת את התרופה עם האוכל לשיפור הספיגה. | תכשיר מהדור השני של הצפלוספורינים, עמיד בפני ביתא-לקטמזה, וטווח פעולתו רחב יחסית. מומלץ גם לטיפול מונע בכירורגיה. הוא בעל חדירות טובה - גם לנוזלי השדרה. התרופה ניתנת במתן פומי ופר-אנטרלי. במתן אנטרלי רצוי לתת את התרופה עם האוכל לשיפור הספיגה. | ||
מינון: | מינון: | ||
| − | * מתן וורידי: 750 | + | * מתן וורידי: 750 מיליגרם - 4-3 פעמים ביממה. |
| − | * מתן פומי: 500-250 | + | * מתן פומי: 500-250 מיליגרם - פעמיים ביממה. |
===(Cefonicid (Monocef === | ===(Cefonicid (Monocef === | ||
| − | + | תכשיר מהדור השני של הצפלוספורינים הדומה בפעולתו לצפרוקסים, אולם בעל זמן מחצית חיים ארוך יחסית ולכן ניתן להשתמש בו בזיהומים לא קשים במינון חד-יומי. | |
| − | תכשיר מהדור השני של הצפלוספורינים הדומה בפעולתו | ||
מינון: 1 גרם - פעם ביממה. | מינון: 1 גרם - פעם ביממה. | ||
| שורה 138: | שורה 129: | ||
אופן מתן: IV. | אופן מתן: IV. | ||
| − | ===(Cefataxime (Claforan=== | + | ===([[Cefataxime]] (Claforan=== |
| − | |||
דור שלישי של צפלוספורינים היעיל מאוד נגד מתגים גרם-שליליים. התכשיר בעל חדירות טובה, גם לנוזלי השדרה והמוח. ניתן לטיפול פר-אנטרלי בלבד. | דור שלישי של צפלוספורינים היעיל מאוד נגד מתגים גרם-שליליים. התכשיר בעל חדירות טובה, גם לנוזלי השדרה והמוח. ניתן לטיפול פר-אנטרלי בלבד. | ||
מינון: 4-2 גרם - פעמיים ביממה. | מינון: 4-2 גרם - פעמיים ביממה. | ||
| − | אופן מתן: IM, IV | + | אופן מתן: IM ,IV. |
| − | |||
| − | |||
| − | ה-( | + | נציגים אחרים של הדור השלישי הם: ה-Ceftriaxone{{כ}} (Rocephin) שיתרונו בזמן מחצית חיים ארוך יחסית ולכן ניתן לתת אותו במינון חד יומי תוך-שרירי. הפעילות במתן תוך-ורידי ותוך-שרירי היא זהה. הפינוי דרך הכליות והכבד זהה ולכן אפשר לתת את התרופה ב[[אי ספיקת כבד|אי-ספיקה כבדית]] או ב[[אי ספיקה כלייתית|אי-ספיקה כלייתית]]. מינון 2-1 גרם במנה חד-יומית. |
| − | ה-( | + | ה-Ceftazidime{{כ}} (Fortum) הוא בעל טווח פעולה יעיל נגד פסוידומונס ופחות יעיל נגד סטפילוקוקים. ניתן לתיתו כתרופה יחידה במחלות חום של חולים הלוקים ב[[חסר אימונולוגי]] עד קבלת תשובה מתרבית. מינון: 6-1 גרם ביממה. |
| − | + | ה-Cefixime{{כ}} (Supran) ניתן בדרך פומית במנה חד-יומית; אינו פעיל נגד סטפילוקוקים ופעילותו חלשה נגד פנימוקוקים. מינון: 1 גרם - פעם ביממה. | |
| + | ==(Imipinem (Tienam == | ||
| + | {{הרחבה|קרבפנם}} | ||
קבוצת תכשירים חדשים המבוססים על שרשראות ביתא-לקטם, בעלי פעילות יעילה נגד חיידקים גרם-חיוביים וגרם-שליליים וגם נגד אורגניזמים אנארוביים. בתרופה נמצא דהידרופפטידז שמונע את פירוק התרופה בכליה. במינונים גבוהים התרופה גורמת לפרכוסים ולכן יש לתיתה לאט. שימושה העיקרי הוא בזיהומים רב-חיידקיים הקיימים בבתי חולים ונגרמים על ידי חיידקים שעמידים בפני תרופות אחרות. התרופה יקרה מאוד וניתנת באישור היחידה למחלות זיהומיות. | קבוצת תכשירים חדשים המבוססים על שרשראות ביתא-לקטם, בעלי פעילות יעילה נגד חיידקים גרם-חיוביים וגרם-שליליים וגם נגד אורגניזמים אנארוביים. בתרופה נמצא דהידרופפטידז שמונע את פירוק התרופה בכליה. במינונים גבוהים התרופה גורמת לפרכוסים ולכן יש לתיתה לאט. שימושה העיקרי הוא בזיהומים רב-חיידקיים הקיימים בבתי חולים ונגרמים על ידי חיידקים שעמידים בפני תרופות אחרות. התרופה יקרה מאוד וניתנת באישור היחידה למחלות זיהומיות. | ||
| − | מינון מירבי של 50 | + | מינון מירבי של 50 מיליגרם/קילוגרם ליממה במנות מחולקות. מינון של 500 מיליגרם יש לתת במשך 30-20 דקות. |
| − | אופן מתן: IM, IV. | + | אופן מתן: IM ,IV. |
| − | + | ==(Aztreonam (Azactam== | |
| − | מונובקטם בעל פעילות מצוינת נגד חיידקים גרם-שליליים, כולל פסוידומונס, ללא כל פעילות נגד חיידקים גרם-חיובים או אנארוביים. ניתן לתת לאנשים הרגישים לפנצילין. ניתן באישור היחידה למחלות זיהומיות. | + | [[Monobactam|מונובקטם]] בעל פעילות מצוינת נגד חיידקים גרם-שליליים, כולל פסוידומונס, ללא כל פעילות נגד חיידקים גרם-חיובים או אנארוביים. ניתן לתת לאנשים הרגישים לפנצילין. ניתן באישור היחידה למחלות זיהומיות. |
מינון: 8-1 גרם ליממה במנות מחולקות. | מינון: 8-1 גרם ליממה במנות מחולקות. | ||
| − | אופן מתן: IM, IV. | + | אופן מתן: IM ,IV. |
| − | |||
| − | |||
| + | ==Aminoglycosides== | ||
| + | {{הרחבה|אמינוגליקוזיד}} | ||
תכשירים השייכים לקבוצה זו אינם נספגים דרך מערכת העיכול. הם בעלי פעילות בקטריוצידית יעילה נגד מתגים גרם-שליליים. התכשירים פועלים ברמת הריבוזום ושם מעכבים סינתזה של חלבון בחיידק על ידי הפרעה לתרגום של הקוד הגנטי. קיים סינרגיזם בינם לבין הפנצילינים. | תכשירים השייכים לקבוצה זו אינם נספגים דרך מערכת העיכול. הם בעלי פעילות בקטריוצידית יעילה נגד מתגים גרם-שליליים. התכשירים פועלים ברמת הריבוזום ושם מעכבים סינתזה של חלבון בחיידק על ידי הפרעה לתרגום של הקוד הגנטי. קיים סינרגיזם בינם לבין הפנצילינים. | ||
| − | הטווח הטיפולי של האמינוגיליקוזידים הוא צר. התרופה מופרשת בעיקרה דרך הכליות ולכן נדרש תיקון במינון בהתאם | + | הטווח הטיפולי של האמינוגיליקוזידים הוא צר. התרופה מופרשת בעיקרה דרך הכליות ולכן נדרש תיקון במינון בהתאם ל[[תפקודי כליות|תפקודי הכליה]]. המינון היומי מחולק בערך ה[[קראטינין - Creatinine|קראטינין]] הוא המנה הרצויה. לחולים הלוקים באי-ספיקה כלייתית די במנה חד-שבועית. תופעות הלוואי הן שכיחות ורציניות. פגיעה בתפקודי הכליות גורמת לעלייה בריכוז התרופה בדם, ולכן נגרם נזק נוסף לכליה. פגיעה בעצב ה-8 הינה סיבוך אפשרי, כמו גם פריחה, חום, והפרעות במעבר הגירוי בסינפסת העצב. יש להימנע ממתן התרופה יחד עם [[משתנים]]. יש לעקוב אחר ריכוז התרופה בדם. |
| − | תכשירי קבוצת האמינוגליקוזידס למיניהם: , | + | תכשירי קבוצת האמינוגליקוזידס למיניהם: [[Gentamicin]] ,[[Tobramycin]] ,[[Amikacin]] ,[[Netilmycin]]. |
ניתן לווסת את כמות התרופה לפי רמתה בדם. חובה לקחת רמות של אמינוגליקוזיד בדם כל יום על מנת לשמר רמה בטוחה ויעילה ולהקטין משמעותית את הסיכון לחולה. | ניתן לווסת את כמות התרופה לפי רמתה בדם. חובה לקחת רמות של אמינוגליקוזיד בדם כל יום על מנת לשמר רמה בטוחה ויעילה ולהקטין משמעותית את הסיכון לחולה. | ||
| − | ===(Gentamicin | + | ===(Gentamicin (Garamycin=== |
| − | |||
תכשיר זה נמצא בשימוש רחב מאוד. למרות שהתכשיר נמצא בשימוש נרחב לא התפתחה עמידות של חיידקים בפניו כפי שהתפתחה בפנצילינים. התכשיר ניתן דרך הווריד או דרך השריר. | תכשיר זה נמצא בשימוש רחב מאוד. למרות שהתכשיר נמצא בשימוש נרחב לא התפתחה עמידות של חיידקים בפניו כפי שהתפתחה בפנצילינים. התכשיר ניתן דרך הווריד או דרך השריר. | ||
| − | מינון: 5-3 | + | מינון: 5-3 מיליגרם לקילוגרם ביממה, מחולקים ל-3 פעמים ביממה. נמצא שמינון מלא פעם ביממה הוא אפקטיבי יותר ואינו מלווה בתופעות לוואי נוספות. |
| − | אופן מתן: IM, IV. | + | אופן מתן: IM ,IV. |
===(Tobramycin (Nibcin=== | ===(Tobramycin (Nibcin=== | ||
| − | |||
תכשיר הדומה באופן עקרוני לגנטמיצין, ניתן במינון דומה, ובעל טווח פעולה דומה. הפעילות היעילה של הטוברמיצין כנגד הפסוידומונס מקנה לו יתרון על הגנטמיצין בזיהומים שבהם מעורב הפסוידומונס. חיידקים עמידים בפני גנטמיצין אינם בהכרח עמידים בפני טוברמיצין. | תכשיר הדומה באופן עקרוני לגנטמיצין, ניתן במינון דומה, ובעל טווח פעולה דומה. הפעילות היעילה של הטוברמיצין כנגד הפסוידומונס מקנה לו יתרון על הגנטמיצין בזיהומים שבהם מעורב הפסוידומונס. חיידקים עמידים בפני גנטמיצין אינם בהכרח עמידים בפני טוברמיצין. | ||
| − | מינון: 100 | + | מינון: 100 מיליגרם פעמיים ביממה. |
| − | אופן מתן: IM, IV. | + | אופן מתן: IM ,IV. |
===(Amikacin (Amikin=== | ===(Amikacin (Amikin=== | ||
| + | זו נגזרת של קנמיצין, עמידה בפני מרבית האנזימים המפרקים אמינוגליקוזידים. פעולתה יעילה ומעט חיידקים עמידים בפני התכשיר. שימוש נרחב בתרופה עלול להביא ליצירת זנים עמידים. התרופה יקרה ומהווה את הקו השני לאחר שתרופות אחרות בעלות טווח דומה נכשלו. | ||
| − | + | מינון: 15 מיליגרם לקילוגרם ביממה מחולקים ל-2 מנות (0.5 גרם 2x). | |
| − | + | אופן מתן: IM ,IV. | |
| − | |||
| − | אופן מתן: IM, IV. | ||
==Macrolides== | ==Macrolides== | ||
| − | + | {{הרחבה|מקרוליד}} | |
===(Erythromycin (Eric. E-micin=== | ===(Erythromycin (Eric. E-micin=== | ||
| + | [[אריתרומיצין]] הוא תכשיר בעל פעילות בקטריוסטטית ומנגנון עיכוב של סינתזת חלבון. גם כאן נקשרת האנטיביוטיקה לריבוזום אלא שהפעם לתת-יחידה - 50S. ה[[Chloramphenicol|כלורמפניקול]] פועל באותו אתר ולכן מפריע לפעילות האריתרומיצין. הוא פעיל נגד קוקים גרם-חיוביים, [[מיקופלזמה]], [[לגיונלה]] ו[[כלמידיה]]. תופעות הלוואי שכיחות וכוללות [[כאבי בטן]], [[בחילה]] ו[[הקאה]] כאשר המינון היומי יותר מ-1.5 גרם. לאחרונה נמצאו יותר ויותר זני סטפילוקוק זהוב העמידים בפני תרופה זו. | ||
| − | + | מינון: 500 מיליגרם פעמיים ביממה לפני הארוחה. | |
| − | |||
| − | מינון: 500 | ||
| − | אופן מתן: PO, IM, IV. | + | אופן מתן: PO ,IM ,IV. |
===(Clindamycin (Dalacin=== | ===(Clindamycin (Dalacin=== | ||
| − | + | תכשיר זה אמנם מאותה משפחה אך שונה בתכלית במבנהו מהאריתרומיצין. טווח הפעולה שלו ומנגנון הפעולה דומים לאלה של האריתרומיצין. הקלינדמיצין מראה טווח פעילות יעיל נגד חיידקים אנארובים, בעיקר הבקטרואידס. התכשיר ניתן דרך הפה אך מקובל לתיתו דרך הווריד. תופעת הלוואי העיקרית הינה פסוידוממברנוז אנטרוקוליטיס, הנגרמת על ידי הטוקסין של הקלוסטרידיום דפיצילי, המתפתח במעי לאחר סילוק יתר החיידקים האנארוביים. הטיפול בתסמונת זו הוא מתן פומי של [[ונקומיצין]] או [[Metronidazole]], בד-בבד עם הפסקת ה[[קלינדמיצין]]. | |
| − | תכשיר זה אמנם מאותה משפחה אך שונה בתכלית במבנהו מהאריתרומיצין. טווח הפעולה שלו ומנגנון הפעולה דומים לאלה של האריתרומיצין. הקלינדמיצין מראה טווח פעילות יעיל נגד חיידקים אנארובים, בעיקר הבקטרואידס. התכשיר ניתן דרך הפה אך מקובל לתיתו דרך הווריד. תופעת הלוואי העיקרית הינה פסוידוממברנוז אנטרוקוליטיס, הנגרמת על ידי הטוקסין של הקלוסטרידיום דפיצילי, המתפתח במעי לאחר סילוק יתר החיידקים האנארוביים. הטיפול בתסמונת זו הוא מתן פומי של ונקומיצין או | ||
מינון: | מינון: | ||
| − | * מתן פומי: 300-150 | + | *מתן פומי: 300-150 מיליגרם 4 פעמים ביממה |
| − | * מתן ורידי: 600 | + | *מתן ורידי: 600 מיליגרם 4 פעמים ביממה. אופן מתן: PO ,IM ,IV |
===(Metronidazole (Flagyl=== | ===(Metronidazole (Flagyl=== | ||
| − | + | תכשיר זה יעיל נגד חיידקים אנארוביים וכן נגד טפילים חד-תאיים כמו אמבות, למבליה וטריכומונס. התרופה נספגת בצורה טובה דרך הפה. התרופה הינה בקטריוצידית ופועלת בצורתה המחוזרת על ההליקס של ה-[[DNA]] {{כ}}(Deoxy-Ribonucleic Acid), וזה גורם להרס התא. ההפרשה של התכשיר היא בעיקרה דרך השתן. תופעות לוואי הן קלות יחסית וכוללות הפרעות מצד מערכת העיכול כמו: בחילות, [[שלשולים]], חוסר תיאבון, אי-נוחות אפיגסטרית וכאבי בטן. [[כאבי ראש]] ובחילות שכיחים אף הם. לעתים רחוקות ניתן למצוא [[סחרחורת]], [[ורטיגו]] ו[[פראסטזיה|פראסטזיות]]. | |
| − | תכשיר זה יעיל נגד חיידקים אנארוביים וכן נגד טפילים חד-תאיים כמו אמבות, למבליה וטריכומונס. התרופה נספגת בצורה טובה דרך הפה. התרופה הינה בקטריוצידית ופועלת בצורתה המחוזרת על ההליקס של ה-DNA, וזה גורם להרס התא. ההפרשה של התכשיר היא בעיקרה דרך השתן. תופעות לוואי הן קלות יחסית וכוללות הפרעות מצד מערכת העיכול כמו: בחילות, שלשולים, חוסר תיאבון, אי-נוחות אפיגסטרית וכאבי בטן. כאבי ראש ובחילות שכיחים אף הם. לעתים רחוקות ניתן למצוא סחרחורת, ורטיגו | ||
מינון: | מינון: | ||
| − | * מתן ורידי: 75 | + | *מתן ורידי: 75 מיליגרם לקילוגרם הניתנים במשך שעה 4 פעמים ביממה |
| − | * מתן פומי: 500-250 | + | *מתן פומי: 500-250 מיליגרם, 3 פעמים ביממה. אופן מתן: PO ,IM ,IV |
| − | + | ==Vancomycin== | |
| − | + | {{הרחבה|ונקומיצין}} | |
| − | תכשיר בעל פעילות נגד קוקים גרם-חיוביים, פעיל נגד קלוסטרידיום דיפסיל. התרופה אינה נספגת דרך המעי. בחולים הלוקים בזיהומי סטפילוקוקים העמידים בפני פנצילינים זו תרופת הבחירה. בחולים עם תותבים או בחולים הלוקים | + | תכשיר בעל פעילות נגד קוקים גרם-חיוביים, פעיל נגד קלוסטרידיום דיפסיל. התרופה אינה נספגת דרך המעי. בחולים הלוקים בזיהומי סטפילוקוקים העמידים בפני פנצילינים זו תרופת הבחירה. בחולים עם תותבים או בחולים הלוקים ב[[אנדוקרדיטיס זיהומית]] של סטפילוקוק אפידרמיטיס הטיפול הוא בונקומיצין. תופעות לוואי שכיחות הן: פגיעה כלייתית המחייבת ניטור של ריכוז התרופה בדם, אודם במקום ההזרקה ו[[ירידה בלחץ הדם]] בהזרקה מהירה. |
מינון: 2-1 גרם 4-3 פעמים ביממה. | מינון: 2-1 גרם 4-3 פעמים ביממה. | ||
| − | אופן מתן: IM, IV, PO - בחולים הלוקים | + | אופן מתן: IM ,IV ,PO - בחולים הלוקים ב[[Pseudomembranous colitis|פסוידוממברנוז קוליטיס]]. |
| − | |||
| − | |||
| + | ==Quinolones== | ||
| + | {{הרחבה|קווינולון}} | ||
תכשירים אלו מעכבים את האנזים DNA-Gyrase ועל כן מעכבים יצירת חומצות גרעין חדשות בחיידק. הם פעילים נגד מתגים גרם- שליליים ומתרכזים היטב בשתן. התכשירים יעילים לטיפול באלח דם הנגרם על ידי מתגים גרם-שליליים, כולל פסוידומונס, ופועלים ביעילות נגד פתגונים של המעיים ואף נגד סטפילוקוקים. יתרונם הוא מתן דרך הפה. הם אינם פעילים נגד חיידקים אנארוביים, והם מוגבלים בפעילותם נגד סטרפטוקוקים. קיימות 4 קבוצות של קווינולונים חדשים: | תכשירים אלו מעכבים את האנזים DNA-Gyrase ועל כן מעכבים יצירת חומצות גרעין חדשות בחיידק. הם פעילים נגד מתגים גרם- שליליים ומתרכזים היטב בשתן. התכשירים יעילים לטיפול באלח דם הנגרם על ידי מתגים גרם-שליליים, כולל פסוידומונס, ופועלים ביעילות נגד פתגונים של המעיים ואף נגד סטפילוקוקים. יתרונם הוא מתן דרך הפה. הם אינם פעילים נגד חיידקים אנארוביים, והם מוגבלים בפעילותם נגד סטרפטוקוקים. קיימות 4 קבוצות של קווינולונים חדשים: | ||
| − | *(Ciprofloxacin ( | + | *([[Ciprofloxacin]] (Ciproxin הניתן דרך הווריד או דרך הפה במינון של 750-250 מיליגרם פעמיים ביממה |
| − | *(Ofloxacin (Tarivid גם הוא ניתן דרך הפה או דרך הווריד במינון של 200 | + | *([[Ofloxacin]] (Tarivid גם הוא ניתן דרך הפה או דרך הווריד במינון של 200 מיליגרם פעמיים ביממה |
| − | *Pefloxacin ניתן במינון של 400 | + | *[[Pefloxacin]] ניתן במינון של 400 מיליגרם פעמיים ביממה |
| − | *Norfloxacin הניתן כטיפול בזיהומי דרכי השתן ודרכי העיכול בלבד, דרך הפה | + | *[[Norfloxacin]] הניתן כטיפול בזיהומי דרכי השתן ודרכי העיכול בלבד, דרך הפה |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{ייחוס| [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | {{ייחוס| [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | ||
גרסה אחרונה מ־09:10, 28 במאי 2023
עקרונות בכירורגיה
מאת ד"ר צבי קויפמן
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | זיהומים בכירורגיה | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – טיפול אנטיביוטי
קווים מנחים לטיפול אנטיביוטי אמפירי
הוריה להתחלת טיפול אנטיביוטי בחולים מבלי שקיים מידע על הגורם המזהם, ובמקרים דומים הוכח בעבר שמתן אנטיביוטיקה הקטין תחלואה ותמותה.
פנצילינים
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – פניצילין
הפנצילינים הם תרופות אנטיביוטיות המבוססות על שרשראות ביתא-לקטם. שרשראות הביתא-לקטם חודרות לדופן תא החיידק, מחלישות את מבנה הדופן ועל ידי כך מאפשרות חדירת נוזלים לתא החיידק, אשר "מתנפח" עד התפרקותו. ברור שהפנצילינים פועלים על חיידקים מתרבים, כך שתרופות המעכבות התרבות חיידקים מעכבות את פעילות הפנצילינים. במשך השנים חיידקים רבים פיתחו לעצמם ביתא-לקטמזות שהינם אנזימים המפרקים את טבעת הביתא-לקטם ולכן חוסמים את פעילות הפנצילינים. הפנצילינים החדשים בנויים כך ששרשרת הביתא-לקטם מוגנת על-ידי שרשראות צדדיות, אשר מחד, מונעות מהאנזים ביתא-לקטמזה לפרק את הטבעת ומאידך, מאפשרות את ההפרעה במבנה דופן החיידק - כלומר הפעילות האנטיביוטית של הפנצילין נשארת. הפנצילינים חודרים היטב לרוב הרקמות ו-50% מתפזרים בנוזלי הגוף. רוב הפנצילינים נמצאים בפלזמה, חלקם (65%) קשורים לאלבומין, ורק 10% נמצאים בתא הדם. לפנצילינים חדירה מצוינת לנוזל השדרה. קיים סינרגיזם טוב בין הפנצילינים לאמינוגליקוזידים.
לרוב הפנצילינים תופעות לוואי דומות: אלרגיות עד שוק אנפילקטי, חום, אנמיה המוליטית, פרכוסים ונפרופתיה.
הפנצילינים מופרשים ברובם דרך הכליות ורק חלק קטן מסולק דרך המרה.
תכשירי קבוצת הפנצילין לסוגיהם:
- אנטי-סטרפטוקוקליים: Methicillin ,Oxacillin ,Nafcillin
- גרהם נגטיבים קלים: Ampicilin ,Amoxicillin
- רחבי טווח: Carbenicillin ,Ticarcillin
- טווח מאוד מתקדם: Mezlocillin ,Piperacillin
- תכשירים מעכבי בטא לקטמז בתוספת: Clavulanic acid בתוספת אנטיביוטיקה כמו: אמוקסצילין, Ticracillin, Sulbactam עם אמפיצילין, Tazobactam עם פיפראצילין
Pencillin G
פעיל בעיקר נגד קוקים גרם-חיוביים (ג+), קוקים גרם-שליליים (ג-), ספירוכטות וחיידקים אנארוביים. מכיוון שחלק גדול מהחיידקים מייצרים בטאלקטמזות הרי שפעילות הפנצילין הזה מוגבלת. מכיוון שהפנצילין אינו עמיד בחומציות הקיבה לא ניתן לתת אותו דרך הפה אלא בזריקות לשריר או לווריד. הוספת חומרים מעכבי הפרשה כמו פרוקאין או בנזטין מאריכים את זמן מחצית החיים שלו מ-40 דקות לשעות ויותר.
מינון: 20,000,000-1,200,000 יחידות.
אופן מתן: IV (Intra Venous), IM (Intra Muscular).
(Pencillin V (Rafapen
הינו תכשיר פנצילין הניתן דרך הפה, טווח פעולתו דומה לזה של הפנצילין G וספיגתו תלויה בחומציות הקיבה.
מינון: 500-250 מיליגרם - 4 פעמים ביממה.
אופן מתן: דרך הפה.
(Ampicillin (Penbritin
האמפיצילין הואנפנצילין רחב טווח אשר ניתן למתן דרך הפה. הוא חשוף לפעילות הביתא-לקטמזות ולכן אינו יעיל כנגד סטפילוקוקים וחיידקים מפרקי ביתא-לקטם. הוא יעיל נגד חיידקים גרם-שליליים כמו המופילוס וא. קולי. בגלל שהתרופה מתרכזת טוב בדרכי השתן ובנוזל השדרה היא שימשה כתרופת בחירה לזיהומים אלה, בנוסף לזיהומים בדרכי הנשימה. עמידות החיידקים לתרופה בשנים האח- רונות הקטינה את השימוש בה.
מינון: 500-250 מיליגרם - 4 פעמים ביממה.
אופן מתן: PO (Per Os), IM ,IV.
(Amoxicillin (Moxypen
האמוקסיצילין היא תרופה דומה לאמפיצילין אולם נספגת טוב ממנה ושומרת על רמה גבוהה בנסיוב לטווח ארוך יותר. גם תרופה זו מפורקת על-ידי ביתא-לקטמזה.
מינון: 500-250 מיליגרם כל 8 שעות.
אופן מתן: PO ,IM ,IV.
Augmentin
האוגמנטין מורכב ממוקסיפן ומחומצה קלאוולונית (Clavulonic acid). החומצה הקלאוולונית הינה מעכב של הביתא-לקטמזה, עובדה המרחיבה את טווח הפעולה של האוגמנטין לכיוון חיידקים גרם-שליליים, סטרפטוקוקים וחיידקים אנארוביים. התרופה אינה יעילה נגד פסוידומונס, אנטרובקטר ואצינובקטר.
יש להיזהר ממתן אוגמנטין במינון גבוה מכיוון שתופעות טוקסיות של החומצה הקלאוולונית יבואו לידי ביטוי, לכן עדיף לתת מינון מקובל של אוגמנטין בתוספת של מוקסיפן.
מינון: 500-250 מיליגרם כל 8 שעות.
אופן מתן: PO ,IM ,IV.
(Cloxacillin (Orbenil
הינו פנצילין סמיסינתטי אשר לו שרשראות צדדיות המכסות על שר- שרת הביתא-לקטם ומונעות את פירוקו על-ידי הפנצילינזות. התכשיר יעיל מאוד נגד זיהומים סטפילוקוקיים. התכשיר הוא בעל טווח קצר ולכן יש לתתו מספר רב של פעמים ביממה.
מינון: 500-250 מיליגרם כל 6 שעות.
אופן מתן: PO ,IM ,IV.
(Mezlocillin (Baypen
נגזרת של האורידו פנצילין, בעל טווח רחב ופעיל בעיקר נגד חיידקים גרם-שליליים כולל פסוידומונס. התכשיר נמצא בשימוש בעיקר בחולים הלוקים באלח-דם או בחולים הלוקים בלויקופניה ובחום מסיבה לא ברורה. התכשיר יקר ומשמש רק בקו שני ובהוראת היחידה לזיהומים.
מינון: 5-4 גרם 4-3 פעמים ביממה.
אופן מתן: IV.
(Piperacillin (Pipril Tazocin
תכשיר בעל טווח פעולה רחב מאוד כולל זיהומי פסוידומונס. בדומה ל-Mezlocillin משמש התכשיר רק בקו שני ובהוראת היחידה לזיהומים.
מינון: 4 גרם - 3 פעמים ביממה. Tazocin 4.5-2.25 גרם - פעמיים עד 4 פעמים ביממה.
אופן מתן: IV.
צפלוספורינים
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – צפלוספורין
הצפלוספורינים דומים לפנצילינים במבנה ובמנגנון הפעולה. המבנה הבסיסי של הצפלוספורינים מכיל טבעת ביתא-לקטמית, אך נבדל מהפנצילינים בשרשראות הצדדיות המקנות גם הגנה מפני הביתא-לקטמזות. הצפזולין רגיש ביותר לביתא-לקטמזה ואילו הצפוקסיטין עמיד בפני הביתא-לקטמזה.
הצפלוספורינים חודרים לדופן תא החיידק, משנים את המבנה שלו, מחלישים אותו וגורמים להתנפחות התא עד פיצוצו. הם תכשירים בקטריוצידים. חלק מהצפלוספורינים נספגים היטב ומהר דרך מערכת העיכול וחלק לא ולכן יש לתת אותם פר-אנטרלית. ההבדלים בין הצפלוספורינים השונים נובעים מספיגתם ממערכת העיכול וממידת התקשרותם לחלבוני הפלזמה. הצפלוספורינים מופרשים בעיקר דרך השתן. טווח הפעולה של הצפלוספורינים הוא רחב, אך אינו כולל אנטרוקוקים, ליסטריה, בקטרואידס פרגיליס וסטפילוקוקוס זהוב העמיד בפני מתיצילין.
תופעות הלוואי של הצפלוספורינים דומות לאלה של הפנצילינים ויש רגישות צולבת לפנצילין (לא שכיח) בעיקר בחולים שלהם רגישות-יתר מידית לפנצילין (שוק אנפילקטי ואורטיקריה). ניתן לראות תופעות לוואי כמו: אורטיקריה, פריחה בעור, רעילות כלייתית, עלייה באנזימי כבד ודלקת הווריד באזור ההזלפה.
הצפלוספורינים הם בני 3 דורות. הדור הישן הוא הדור הראשון ואילו הדור החדש הוא הדור השלישי. הדורות השונים נבדלים זה מזה לא רק במבנה הכימי אלא גם בטווח הפעולה, כאשר הדור השלישי מכסה בדרך כלל ספקטרום רחב יותר של חיידקים והעמידות בפניו פחותה.
תכשירי קבוצת הצפלוספורינים לסוגיהם:
- דור ראשון: זמן מחצית חיים קצר: Cephalothin ,Cephapirin. זמן מחצית חיים ארוך: Cefazolin
- דור שני: זמן מחצית חיים קצר: Cefamndol ,Cefuroxime. זמן מחצית חיים ארוך: Ceforaride ,Cefonicid דור שני עם פעילות אנארובית - זמן מחצית חיים קצר: Cefoxitin. זמן ארוך: Cefmetazole ,Cefotetan
- דור שלישי: זמן מחצית חיים קצר: Cefotaime ,Ceftizoxime. זמן ארוך: Ceftriaxone.
דור שלישי עם פעילות נגד פסוידומונס: Cefoperazone ,Ceflazidine ,Cefepime
תכשירי ה-Carbapenems: Imipenem ,Meropenem ,Ertapenem
(Cephalexin (Ceforal, Cefovit
תכשיר מהדור הראשון של הצפלוספורינים. תכשיר הניתן דרך הפה. בעל פעילות נגד מתגים גרם-שליליים וקוקים גרם-חיוביים.
מינון: 500 מיליגרם - 4 פעמים ביממה.
אופן מתן: PO ,IM ,IV.
(Cefuroxime (Zinacef, Zinnat
תכשיר מהדור השני של הצפלוספורינים, עמיד בפני ביתא-לקטמזה, וטווח פעולתו רחב יחסית. מומלץ גם לטיפול מונע בכירורגיה. הוא בעל חדירות טובה - גם לנוזלי השדרה. התרופה ניתנת במתן פומי ופר-אנטרלי. במתן אנטרלי רצוי לתת את התרופה עם האוכל לשיפור הספיגה.
מינון:
- מתן וורידי: 750 מיליגרם - 4-3 פעמים ביממה.
- מתן פומי: 500-250 מיליגרם - פעמיים ביממה.
(Cefonicid (Monocef
תכשיר מהדור השני של הצפלוספורינים הדומה בפעולתו לצפרוקסים, אולם בעל זמן מחצית חיים ארוך יחסית ולכן ניתן להשתמש בו בזיהומים לא קשים במינון חד-יומי.
מינון: 1 גרם - פעם ביממה.
אופן מתן: IV.
(Cefataxime (Claforan
דור שלישי של צפלוספורינים היעיל מאוד נגד מתגים גרם-שליליים. התכשיר בעל חדירות טובה, גם לנוזלי השדרה והמוח. ניתן לטיפול פר-אנטרלי בלבד.
מינון: 4-2 גרם - פעמיים ביממה.
אופן מתן: IM ,IV.
נציגים אחרים של הדור השלישי הם: ה-Ceftriaxone (Rocephin) שיתרונו בזמן מחצית חיים ארוך יחסית ולכן ניתן לתת אותו במינון חד יומי תוך-שרירי. הפעילות במתן תוך-ורידי ותוך-שרירי היא זהה. הפינוי דרך הכליות והכבד זהה ולכן אפשר לתת את התרופה באי-ספיקה כבדית או באי-ספיקה כלייתית. מינון 2-1 גרם במנה חד-יומית.
ה-Ceftazidime (Fortum) הוא בעל טווח פעולה יעיל נגד פסוידומונס ופחות יעיל נגד סטפילוקוקים. ניתן לתיתו כתרופה יחידה במחלות חום של חולים הלוקים בחסר אימונולוגי עד קבלת תשובה מתרבית. מינון: 6-1 גרם ביממה.
ה-Cefixime (Supran) ניתן בדרך פומית במנה חד-יומית; אינו פעיל נגד סטפילוקוקים ופעילותו חלשה נגד פנימוקוקים. מינון: 1 גרם - פעם ביממה.
(Imipinem (Tienam
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – קרבפנם
קבוצת תכשירים חדשים המבוססים על שרשראות ביתא-לקטם, בעלי פעילות יעילה נגד חיידקים גרם-חיוביים וגרם-שליליים וגם נגד אורגניזמים אנארוביים. בתרופה נמצא דהידרופפטידז שמונע את פירוק התרופה בכליה. במינונים גבוהים התרופה גורמת לפרכוסים ולכן יש לתיתה לאט. שימושה העיקרי הוא בזיהומים רב-חיידקיים הקיימים בבתי חולים ונגרמים על ידי חיידקים שעמידים בפני תרופות אחרות. התרופה יקרה מאוד וניתנת באישור היחידה למחלות זיהומיות.
מינון מירבי של 50 מיליגרם/קילוגרם ליממה במנות מחולקות. מינון של 500 מיליגרם יש לתת במשך 30-20 דקות.
אופן מתן: IM ,IV.
(Aztreonam (Azactam
מונובקטם בעל פעילות מצוינת נגד חיידקים גרם-שליליים, כולל פסוידומונס, ללא כל פעילות נגד חיידקים גרם-חיובים או אנארוביים. ניתן לתת לאנשים הרגישים לפנצילין. ניתן באישור היחידה למחלות זיהומיות.
מינון: 8-1 גרם ליממה במנות מחולקות.
אופן מתן: IM ,IV.
Aminoglycosides
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – אמינוגליקוזיד
תכשירים השייכים לקבוצה זו אינם נספגים דרך מערכת העיכול. הם בעלי פעילות בקטריוצידית יעילה נגד מתגים גרם-שליליים. התכשירים פועלים ברמת הריבוזום ושם מעכבים סינתזה של חלבון בחיידק על ידי הפרעה לתרגום של הקוד הגנטי. קיים סינרגיזם בינם לבין הפנצילינים.
הטווח הטיפולי של האמינוגיליקוזידים הוא צר. התרופה מופרשת בעיקרה דרך הכליות ולכן נדרש תיקון במינון בהתאם לתפקודי הכליה. המינון היומי מחולק בערך הקראטינין הוא המנה הרצויה. לחולים הלוקים באי-ספיקה כלייתית די במנה חד-שבועית. תופעות הלוואי הן שכיחות ורציניות. פגיעה בתפקודי הכליות גורמת לעלייה בריכוז התרופה בדם, ולכן נגרם נזק נוסף לכליה. פגיעה בעצב ה-8 הינה סיבוך אפשרי, כמו גם פריחה, חום, והפרעות במעבר הגירוי בסינפסת העצב. יש להימנע ממתן התרופה יחד עם משתנים. יש לעקוב אחר ריכוז התרופה בדם.
תכשירי קבוצת האמינוגליקוזידס למיניהם: Gentamicin ,Tobramycin ,Amikacin ,Netilmycin.
ניתן לווסת את כמות התרופה לפי רמתה בדם. חובה לקחת רמות של אמינוגליקוזיד בדם כל יום על מנת לשמר רמה בטוחה ויעילה ולהקטין משמעותית את הסיכון לחולה.
(Gentamicin (Garamycin
תכשיר זה נמצא בשימוש רחב מאוד. למרות שהתכשיר נמצא בשימוש נרחב לא התפתחה עמידות של חיידקים בפניו כפי שהתפתחה בפנצילינים. התכשיר ניתן דרך הווריד או דרך השריר.
מינון: 5-3 מיליגרם לקילוגרם ביממה, מחולקים ל-3 פעמים ביממה. נמצא שמינון מלא פעם ביממה הוא אפקטיבי יותר ואינו מלווה בתופעות לוואי נוספות.
אופן מתן: IM ,IV.
(Tobramycin (Nibcin
תכשיר הדומה באופן עקרוני לגנטמיצין, ניתן במינון דומה, ובעל טווח פעולה דומה. הפעילות היעילה של הטוברמיצין כנגד הפסוידומונס מקנה לו יתרון על הגנטמיצין בזיהומים שבהם מעורב הפסוידומונס. חיידקים עמידים בפני גנטמיצין אינם בהכרח עמידים בפני טוברמיצין.
מינון: 100 מיליגרם פעמיים ביממה.
אופן מתן: IM ,IV.
(Amikacin (Amikin
זו נגזרת של קנמיצין, עמידה בפני מרבית האנזימים המפרקים אמינוגליקוזידים. פעולתה יעילה ומעט חיידקים עמידים בפני התכשיר. שימוש נרחב בתרופה עלול להביא ליצירת זנים עמידים. התרופה יקרה ומהווה את הקו השני לאחר שתרופות אחרות בעלות טווח דומה נכשלו.
מינון: 15 מיליגרם לקילוגרם ביממה מחולקים ל-2 מנות (0.5 גרם 2x).
אופן מתן: IM ,IV.
Macrolides
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מקרוליד
(Erythromycin (Eric. E-micin
אריתרומיצין הוא תכשיר בעל פעילות בקטריוסטטית ומנגנון עיכוב של סינתזת חלבון. גם כאן נקשרת האנטיביוטיקה לריבוזום אלא שהפעם לתת-יחידה - 50S. הכלורמפניקול פועל באותו אתר ולכן מפריע לפעילות האריתרומיצין. הוא פעיל נגד קוקים גרם-חיוביים, מיקופלזמה, לגיונלה וכלמידיה. תופעות הלוואי שכיחות וכוללות כאבי בטן, בחילה והקאה כאשר המינון היומי יותר מ-1.5 גרם. לאחרונה נמצאו יותר ויותר זני סטפילוקוק זהוב העמידים בפני תרופה זו.
מינון: 500 מיליגרם פעמיים ביממה לפני הארוחה.
אופן מתן: PO ,IM ,IV.
(Clindamycin (Dalacin
תכשיר זה אמנם מאותה משפחה אך שונה בתכלית במבנהו מהאריתרומיצין. טווח הפעולה שלו ומנגנון הפעולה דומים לאלה של האריתרומיצין. הקלינדמיצין מראה טווח פעילות יעיל נגד חיידקים אנארובים, בעיקר הבקטרואידס. התכשיר ניתן דרך הפה אך מקובל לתיתו דרך הווריד. תופעת הלוואי העיקרית הינה פסוידוממברנוז אנטרוקוליטיס, הנגרמת על ידי הטוקסין של הקלוסטרידיום דפיצילי, המתפתח במעי לאחר סילוק יתר החיידקים האנארוביים. הטיפול בתסמונת זו הוא מתן פומי של ונקומיצין או Metronidazole, בד-בבד עם הפסקת הקלינדמיצין.
מינון:
- מתן פומי: 300-150 מיליגרם 4 פעמים ביממה
- מתן ורידי: 600 מיליגרם 4 פעמים ביממה. אופן מתן: PO ,IM ,IV
(Metronidazole (Flagyl
תכשיר זה יעיל נגד חיידקים אנארוביים וכן נגד טפילים חד-תאיים כמו אמבות, למבליה וטריכומונס. התרופה נספגת בצורה טובה דרך הפה. התרופה הינה בקטריוצידית ופועלת בצורתה המחוזרת על ההליקס של ה-DNA (Deoxy-Ribonucleic Acid), וזה גורם להרס התא. ההפרשה של התכשיר היא בעיקרה דרך השתן. תופעות לוואי הן קלות יחסית וכוללות הפרעות מצד מערכת העיכול כמו: בחילות, שלשולים, חוסר תיאבון, אי-נוחות אפיגסטרית וכאבי בטן. כאבי ראש ובחילות שכיחים אף הם. לעתים רחוקות ניתן למצוא סחרחורת, ורטיגו ופראסטזיות.
מינון:
- מתן ורידי: 75 מיליגרם לקילוגרם הניתנים במשך שעה 4 פעמים ביממה
- מתן פומי: 500-250 מיליגרם, 3 פעמים ביממה. אופן מתן: PO ,IM ,IV
Vancomycin
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – ונקומיצין
תכשיר בעל פעילות נגד קוקים גרם-חיוביים, פעיל נגד קלוסטרידיום דיפסיל. התרופה אינה נספגת דרך המעי. בחולים הלוקים בזיהומי סטפילוקוקים העמידים בפני פנצילינים זו תרופת הבחירה. בחולים עם תותבים או בחולים הלוקים באנדוקרדיטיס זיהומית של סטפילוקוק אפידרמיטיס הטיפול הוא בונקומיצין. תופעות לוואי שכיחות הן: פגיעה כלייתית המחייבת ניטור של ריכוז התרופה בדם, אודם במקום ההזרקה וירידה בלחץ הדם בהזרקה מהירה.
מינון: 2-1 גרם 4-3 פעמים ביממה.
אופן מתן: IM ,IV ,PO - בחולים הלוקים בפסוידוממברנוז קוליטיס.
Quinolones
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – קווינולון
תכשירים אלו מעכבים את האנזים DNA-Gyrase ועל כן מעכבים יצירת חומצות גרעין חדשות בחיידק. הם פעילים נגד מתגים גרם- שליליים ומתרכזים היטב בשתן. התכשירים יעילים לטיפול באלח דם הנגרם על ידי מתגים גרם-שליליים, כולל פסוידומונס, ופועלים ביעילות נגד פתגונים של המעיים ואף נגד סטפילוקוקים. יתרונם הוא מתן דרך הפה. הם אינם פעילים נגד חיידקים אנארוביים, והם מוגבלים בפעילותם נגד סטרפטוקוקים. קיימות 4 קבוצות של קווינולונים חדשים:
- (Ciprofloxacin (Ciproxin הניתן דרך הווריד או דרך הפה במינון של 750-250 מיליגרם פעמיים ביממה
- (Ofloxacin (Tarivid גם הוא ניתן דרך הפה או דרך הווריד במינון של 200 מיליגרם פעמיים ביממה
- Pefloxacin ניתן במינון של 400 מיליגרם פעמיים ביממה
- Norfloxacin הניתן כטיפול בזיהומי דרכי השתן ודרכי העיכול בלבד, דרך הפה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא