כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל 12-7 - Health promotion and preventive medicine - recommendations from seven years to twelve years"
מתוך ויקירפואה
(דף חדש: {{ספר| |שם הספר=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא{{ש}}קידום בריאות ורפואה מונעת |תמונה=[[קובץ:המלצות_כוח_...) |
|||
| (33 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{ | + | {{Sub Chapter |
| − | | | + | |Book=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת |
| − | + | |Chapter number=2 | |
| + | |Sub Chapter number=3 | ||
| + | }} | ||
| + | {{ערך בבדיקה}} | ||
| + | {{קידום בריאות ורפואה מונעת | ||
|שם המחבר= | |שם המחבר= | ||
| − | |שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל | + | |שם הפרק='''קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 7–12 שנים''' |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
}} | }} | ||
| − | + | ==ייעוץ גיל 7–12 שנים== | |
| + | בתקופה זו, שהילדים לומדים בה בבתי ספר, נכללות בעיות הקשורות במשמעת, בלימודים ו-School phobia. יש לברר עם ההורים את הרגלי השינה (לפחות 9 שעות שינה ביממה, ראו פרק 19), [[תזונה נכונה]] בהתאם להמלצות התזונה החדשות{{הערה|שם=פירוט12|ראו פירוט בפרק 12}} והיתכנות לקיומן של [[הפרעות אכילה]]. יש לברר את הנושא [[עישון]] ושימוש ב[[אלכוהול]] (מגיל 10), ולייעץ בנושא נזקי העישון האקטיבי והכפוי ודרכים למניעה{{הערה|שם=פירוט12}}. | ||
| + | |||
| + | נוסף על כך, יש להמליץ לבצע [[פעילות גופנית]] סדירה כדי להקנות הרגל זה מגיל צעיר ולסייע בהתפתחות האישית (דימוי וביטחון עצמי), החברתית והקוגניטיבית. מומלץ לבצע פעילות גופנית מובנית בעצימות בינונית-גבוהה במשך 60 דקות או יותר מדי יום. נוסף על כך, מומלץ לבצע פעילות לחיזוק שריר ועצם, המותאמת לגיל וליכולות הילד, לפחות שלוש פעמים מדי שבוע. חשוב מאוד להפחית את השעות ללא פעילות, ובעיקר שעות מסך (טלוויזיה, מחשב, וידאו). בגיל 9–12 יש לעודד הצטרפות למסגרת ספורט קבוצתית מאורגנת (חוגי מחול, התעמלות, ריצה, כדורגל, כדורסל וכדומה). אפשר להציע חלופות אחרות לפעילות גופנית, כגון ענפי ספורט אישיים (טניס, רכיבת אופניים, שחייה, אמנויות לחימה וכדומה) במסגרות מאורגנות או באופן עצמאי. הורים העוסקים בפעילות גופנית מעניקים לילדיהם דוגמה אישית, והדבר עשוי להגביר את נכונות הילדים לעשות כן (מידע נוסף והמלצות מפורטות בנוגע לילדים אפשר למצוא בפרק 7, פעילות גופנית, וכן בנייר עמדה שפרסמה ההסתדרות הרפואית בישראל, "פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער"{{הערה|[[פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער - נייר עמדה]]}}. | ||
| + | |||
| + | היבטים חשובים מאוד אחרים הם שמירה על בריאות השן{{הערה|ראו פרק 4}} והקפדה על שימוש בחגורות בטיחות ברכב ובקסדת מגן בעת רכיבה על אופניים, אחסון כלי נשק, תרופות וחומרים רעילים, בטיחות בשחייה וזהירות מפני אש{{הערה|ראו פירוט בפרק 5}}, וכן הימנעות מחשיפה לשמש ושימוש ב[[מסנני קרינה|מיסוכי הגנה]] כנגד קרינה אולטרה-סגולית. | ||
| + | |||
| + | ==קרינה מייננת== | ||
| + | יש למעט ככל האפשר לחשוף את הילדים לקרינת [[רנטגן]], ובעיקר לצמצם את החשיפה לשיקופים, צילומי [[CT]], [[אנגיוגרפיה]] וצנתורים הכרוכים בקרינה ניכרת, ולהשתמש בבדיקות אלה רק להתוויות רפואיות ברורות. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה. | ||
| + | ==חיסונים בגיל 7–12 שנים== | ||
| + | {{הפניה לערך מורחב|שגרת החיסונים לילדים בישראל - Vaccinations program in Israel}} | ||
| + | יש להשלים את ה[[חיסונים]] שלא ניתנו בעבר ולחסן בחיסונים נוספים: | ||
| + | *חיסון כנגד טטנוס, דיפתריה, שעלת ו[[חיסון לפוליו|פוליו]] בכיתה ב' (Tdap-IPV) | ||
| + | * חיסון כנגד טטנוס, דיפתריה ושעלת (Tdap), בכיתה ח' | ||
| + | *[[חיסון נגד שפעת|חיסון שנתי נגד שפעת עונתית]] (מומלץ לכל אדם מגיל חצי שנה) | ||
| + | *חיסון מצומד נגד מנינגוגוקוקים ו[[חיסון נגד חיידק הפנוימוקוקוס|חיסון מצומד ופוליסכרידי נגד פנאומוקוקים]] (מומלץ לילדים בקבוצות הסיכון) | ||
| + | *ה[[חיסון נגד נגיף הפפילומה]] (החיסון נכלל בתוכנית חיסוני השגרה לבנות ובנים בכיתה ח', בגיל 13) | ||
| − | == | + | ==סקירה ואיתור מוקדם== |
| + | בגיל 7–12 מומלץ לבדוק גובה ומשקל לפחות מדי שנתיים (בבית הספר בכיתות א' ו-ז', ובקופת החולים בכיתות ג' ו-ה'). כן מומלץ לבדוק ראייה ושמיעה פעם אחת, בכיתה א'. נוסף על כך, מומלץ שרופא יבדוק את הילד מדי 3 שנים כדי לאתר [[בעיות גדילה]] והתפתחות, כולל [[התפתחות מערכת המין]]. לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי וכוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת, '''אין מקום לבדיקות סקר ל[[עקמת]]'''{{הערה|ראו פרק 21 "נושאים שנויים במחלוקת"}}. יש לברר אם יש [[אנקופרזיס]] ו[[אי נקיטת שתן בילדים|הרטבה לילית]], [[הפרעות התנהגות בילדים|הפרעות התנהגות]] ולמידה או הפרעות אכילה. כן יש להעריך את תפקוד ההורה/משפחה-ילד/ילדים. יש לשים לב להזנחה, סימני התעללות, [[היבטים רפואיים של אלימות|אלימות במשפחה]], אבל ממושך, [[דיכאון]] ו[[אובדנות|נטיות אובדניות]]. מומלץ לבצע [[תבחין טוברקולין]] בכיתה ז' (לילדים בקבוצות סיכון). ראו פירוט ב"הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא - חלק ב" (טרם פורסם). | ||
| − | + | ==ביבליוגרפיה לפי שנים== | |
| − | + | *[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים 1, 2, 5, 8-16, 132, 166-169 | |
| − | + | * [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004]] פריטים 213, 214, 220, 221 | |
| − | + | * [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים 572–575, 655 | |
| − | + | *[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 657, 799, 897-898 | |
| − | + | *[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2022|ביבליוגרפיה למהדורת 2022]] פריטים 53–46, 48–24, 40–15, 20, 22–5 | |
| − | |||
| − | * | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | ==ביבליוגרפיה והערות שוליים== | |
| − | + | {{הערות שוליים}} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | *לנושא הקודם: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שנתיים עד שש שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from two years to six years]] | ||
| + | *לנושא הבא: [[קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שלוש עשרה עד תשע עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from thirteen years to nineteen years]] | ||
| + | *[[קידום בריאות ורפואה מונעת#הנחיות קליניות - Clinical guidelines|לתוכן העניינים של הספר]] | ||
| − | [[קטגוריה: בריאות הציבור | + | [[קטגוריה:בריאות הציבור]] |
| − | + | [[קטגוריה:חיסונים]] | |
| − | [[קטגוריה: חיסונים]] | + | [[קטגוריה:משפחה]] |
| − | [[קטגוריה: משפחה]] | + | [[קטגוריה:נשים]] |
| − | [[קטגוריה: נשים]] | + | [[קטגוריה:פסיכיאטריה של הילד והמתבגר]] |
| − | [[קטגוריה: פסיכיאטריה של הילד והמתבגר]] | + | [[קטגוריה:פעילות גופנית ובריאות]] |
| − | [[קטגוריה: פעילות גופנית ובריאות]] | + | [[קטגוריה:עור ומין]] |
| − | [[קטגוריה: עור ומין]] | + | [[קטגוריה:תזונה]] |
| − | [[קטגוריה: תזונה]] | ||
גרסה אחרונה מ־04:46, 14 בדצמבר 2022
.png)
המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת | |
|---|---|
 | |
| |
| שם הפרק | קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 7–12 שנים |
| עורך מדעי | פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד |
| מוציא לאור | ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל |
| מועד הוצאה | אוקטובר 2022 |
| מספר עמודים | 284 |
| קישור | באתר ההסתדרות הרפואית |
| |
ייעוץ גיל 7–12 שנים
בתקופה זו, שהילדים לומדים בה בבתי ספר, נכללות בעיות הקשורות במשמעת, בלימודים ו-School phobia. יש לברר עם ההורים את הרגלי השינה (לפחות 9 שעות שינה ביממה, ראו פרק 19), תזונה נכונה בהתאם להמלצות התזונה החדשות[1] והיתכנות לקיומן של הפרעות אכילה. יש לברר את הנושא עישון ושימוש באלכוהול (מגיל 10), ולייעץ בנושא נזקי העישון האקטיבי והכפוי ודרכים למניעה[1].
נוסף על כך, יש להמליץ לבצע פעילות גופנית סדירה כדי להקנות הרגל זה מגיל צעיר ולסייע בהתפתחות האישית (דימוי וביטחון עצמי), החברתית והקוגניטיבית. מומלץ לבצע פעילות גופנית מובנית בעצימות בינונית-גבוהה במשך 60 דקות או יותר מדי יום. נוסף על כך, מומלץ לבצע פעילות לחיזוק שריר ועצם, המותאמת לגיל וליכולות הילד, לפחות שלוש פעמים מדי שבוע. חשוב מאוד להפחית את השעות ללא פעילות, ובעיקר שעות מסך (טלוויזיה, מחשב, וידאו). בגיל 9–12 יש לעודד הצטרפות למסגרת ספורט קבוצתית מאורגנת (חוגי מחול, התעמלות, ריצה, כדורגל, כדורסל וכדומה). אפשר להציע חלופות אחרות לפעילות גופנית, כגון ענפי ספורט אישיים (טניס, רכיבת אופניים, שחייה, אמנויות לחימה וכדומה) במסגרות מאורגנות או באופן עצמאי. הורים העוסקים בפעילות גופנית מעניקים לילדיהם דוגמה אישית, והדבר עשוי להגביר את נכונות הילדים לעשות כן (מידע נוסף והמלצות מפורטות בנוגע לילדים אפשר למצוא בפרק 7, פעילות גופנית, וכן בנייר עמדה שפרסמה ההסתדרות הרפואית בישראל, "פעילות גופנית וספורט בילדים ובבני נוער"[2].
היבטים חשובים מאוד אחרים הם שמירה על בריאות השן[3] והקפדה על שימוש בחגורות בטיחות ברכב ובקסדת מגן בעת רכיבה על אופניים, אחסון כלי נשק, תרופות וחומרים רעילים, בטיחות בשחייה וזהירות מפני אש[4], וכן הימנעות מחשיפה לשמש ושימוש במיסוכי הגנה כנגד קרינה אולטרה-סגולית.
קרינה מייננת
יש למעט ככל האפשר לחשוף את הילדים לקרינת רנטגן, ובעיקר לצמצם את החשיפה לשיקופים, צילומי CT, אנגיוגרפיה וצנתורים הכרוכים בקרינה ניכרת, ולהשתמש בבדיקות אלה רק להתוויות רפואיות ברורות. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה.
חיסונים בגיל 7–12 שנים
יש להשלים את החיסונים שלא ניתנו בעבר ולחסן בחיסונים נוספים:
- חיסון כנגד טטנוס, דיפתריה, שעלת ופוליו בכיתה ב' (Tdap-IPV)
- חיסון כנגד טטנוס, דיפתריה ושעלת (Tdap), בכיתה ח'
- חיסון שנתי נגד שפעת עונתית (מומלץ לכל אדם מגיל חצי שנה)
- חיסון מצומד נגד מנינגוגוקוקים וחיסון מצומד ופוליסכרידי נגד פנאומוקוקים (מומלץ לילדים בקבוצות הסיכון)
- החיסון נגד נגיף הפפילומה (החיסון נכלל בתוכנית חיסוני השגרה לבנות ובנים בכיתה ח', בגיל 13)
סקירה ואיתור מוקדם
בגיל 7–12 מומלץ לבדוק גובה ומשקל לפחות מדי שנתיים (בבית הספר בכיתות א' ו-ז', ובקופת החולים בכיתות ג' ו-ה'). כן מומלץ לבדוק ראייה ושמיעה פעם אחת, בכיתה א'. נוסף על כך, מומלץ שרופא יבדוק את הילד מדי 3 שנים כדי לאתר בעיות גדילה והתפתחות, כולל התפתחות מערכת המין. לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי וכוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת, אין מקום לבדיקות סקר לעקמת[5]. יש לברר אם יש אנקופרזיס והרטבה לילית, הפרעות התנהגות ולמידה או הפרעות אכילה. כן יש להעריך את תפקוד ההורה/משפחה-ילד/ילדים. יש לשים לב להזנחה, סימני התעללות, אלימות במשפחה, אבל ממושך, דיכאון ונטיות אובדניות. מומלץ לבצע תבחין טוברקולין בכיתה ז' (לילדים בקבוצות סיכון). ראו פירוט ב"הנחיות קליניות לטיפול בילד הבריא - חלק ב" (טרם פורסם).
ביבליוגרפיה לפי שנים
- רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000 פריטים 1, 2, 5, 8-16, 132, 166-169
- תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004 פריטים 213, 214, 220, 221
- תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008 פריטים 572–575, 655
- ביבליוגרפיה למהדורת 2013 פריטים 657, 799, 897-898
- ביבליוגרפיה למהדורת 2022 פריטים 53–46, 48–24, 40–15, 20, 22–5
ביבליוגרפיה והערות שוליים
ראו גם
- לנושא הקודם: קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שנתיים עד שש שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from two years to six years
- לנושא הבא: קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שלוש עשרה עד תשע עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from thirteen years to nineteen years
- לתוכן העניינים של הספר