כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "אבני מרה - Gallstones"
| (8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מחלה | {{מחלה | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=Gallensteine 2006 03 28.JPG |
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
|שם עברי=אבני מרה | |שם עברי=אבני מרה | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|אבני מרה}} | {{הרחבה|אבני מרה}} | ||
| − | '''אבני המרה''' נוצרות בנוזל המרה | + | '''אבני המרה''' נוצרות בנוזל המרה (Bile), בכיס המרה (Gallbladder). |
==אפידמיולוגיה== | ==אפידמיולוגיה== | ||
| + | כ-50 אחוזים מהנשים ו-30 אחוזים מהגברים נמצאים בסיכון להיווצרות אבני מרה במהלך החיים. הסיכון גבוה יותר בלבנים (Caucasians) מאשר אצל יוצאי אסיה ואפריקה. | ||
| − | אבני מרה | + | היווצרות אבני מרה בנשים בגיל הפוריות שכיחה פי 2–3 מאשר בגברים. |
| − | + | מדי שנה כ-1–3 אחוזים מפתחים אבני מרה ואחוז דומה מהם יפתחו תסמינים של אבני מרה. אבני מרה אתסמיניות אינן מביאות לתמותה בדרך כלל. | |
| − | + | אצל ילדים אבני מרה הן נדירות ביותר. אם מופיעות אצל ילד אבני מרה יש לחפש גורם משני – [[אנמיות המוליטיות - היבטים כירורגיים - Hemolytic anemias - surgical aspects|Hemolysis]], חריגות מולדות (Congenital anomalies) או מטבוליזם (Metabolism) לקוי של המוגלובין ([[Hemoglobinopathy|Hemoglobin]]). | |
| − | + | מגיל 15 גדלה הפרשת הכולסטרול ([[Cholesterol]]) בקצב של אחוז אחד לשנה אצל נשים וחצי אחוז לשנה אצל גברים. אבני מרה יכולות להיווצר משך כל החיים אך תדירותן עולה בגיל מתקדם. אבני מרה מופיעות בתדירות של 1–3 אחוזים בשנה, ותחלואה תסמינית בסדר גודל דומה. | |
| − | + | נשים ב[[היריון]] צפויות יותר לתסמיני אבני מרה עקב שינויים הורמונאליים (Hormonal) המשפיעים על תנועתיות המרה, ו[[לידה|לידות]] מרובות מגבירות הסיכון לאבני מרה. הסיכון לאבני מרה גדל אצל נשים, מעל גיל 60, ואצל [[השמנה|שמנים]]. תחלואה ומוות קשורים בתסמינים של אבני מרה: זיהומים ודלקות בכיס המרה ([[דלקת חדה של כיס המרה - Acute cholecystitis|Cholecystitis]]) או בדרכי המרה ([[cholangitis]]). | |
| − | |||
| − | נשים | ||
עוד גורמי סיכון לאבני מרה: | עוד גורמי סיכון לאבני מרה: | ||
| − | * תרופות: | + | * תרופות: [[Estrogens]]{{כ}}, [[Fibrates]], ו-[[Somatostatin]]{{כ}} (Octreotide) |
| − | * הרגלי חיים: ירידה מהירה במשקל, השמנה, צום לעיתים קרובות, חוסר פעילות פיזית | + | * הרגלי חיים: [[ירידה במשקל|ירידה מהירה במשקל]], השמנה, [[צום]] לעיתים קרובות, חוסר [[פעילות גופנית בגיל השלישי|פעילות פיזית]] |
| − | * מחלות כרוניות: | + | * מחלות כרוניות: [[סוכרת]], מחלות הגורמות להמוליזה (Hemolysis): [[אנמיה חרמשית]] (Sickle cell disease){{כ}}, [[G6PD]]{{כ}} (Glucose-6-Phosphate Dehydrogenase), [[שחמת הכבד]] |
==אטיולוגיה== | ==אטיולוגיה== | ||
| + | כ-75–80 אחוזים מאבני המרה הן אבני כולסטרול. מלחי מרה, Lecithin ופוספוליפידים (Phospholipids) מאפשרים את מסיסות הכולסטרול בנוזל המרה. משמשתנה ריכוזם, יש שקיעה של כולסטרול שמתגבש לאבנים. יצירת אבני כולסטרול תלויה בכמות הכולסטרול המופרשת על ידי הכבד וביחסו לכמות ה-Lecithin ומלחי המרה, וכן במידת הריכוז והתנועתיות של הנוזל בכיס המרה. | ||
| − | + | גם [[סידן]] יכול להתגבש לאבנים [15 אחוזים מאבני המרה הן אבני פיגמנט (Pigment) שהמרכיב העיקרי בהם הוא סידן פחמתי] ויש אבנים שהם תערובת של סידן וכולסטרול. | |
| − | + | המוגלובין (אדום) מתפרק בכבד לבילירובין ([[Bilirubin]]) (צהוב) המופרש למרה. רוב הבילירובין קשור ל- Glucuronide{{כ}}, Glucuronide conjugates, והוא מסיס במים. חלקו נשאר חופשי Unconjugated bilirubin, ויחד עם חומצות שומן, פוספטים (Phosphates) וקרבונטים (Carbonates) נוטה ליצור משקעי סידן. בתנאי המוליזה ריכוז הבילירובין החופשי גבוה והוא נוטה להתגבש עם סידן [[t:Calcium|Calcium]] bilirubinate ולשקוע כאבי מרה. בתנאי חמצון הבילירובין הופך שחור ונוצרים אבני פיגמנט שחור. (20-10 אחוזים) מאבני המרה. | |
| − | + | לעיתים חל זיהום על ידי חיידקים של המרה, אלה גורמים להידרוליזה (Hydrolysis) של בילירובין קשור, מעלים ריכוזו החופשי והתגבשותו יחד עם סידן. הידרוליזה של Lecithin על ידי החיידקים מביאה לשחרור [[חומצות שומן]] אשר בהתגבשותם עם סידן יוצרים משקע עיסתי חום-אבני פיגמנט חום Brown pigment stones. אלה יכולים להיווצר גם בדרכי המרה בעוד שאבני כולסטרול שחור רק בתוך כיס המרה. | |
| − | + | האטה בזרימה, עקב ירידה בתנועתיות של כיס המרה או חסימת דרכי המרה תורמים לשקיעה ויצירת אבנים. לפעמים יש שקיעה של בוצה Sludge של מלחי מרה אשר לא חוסם לחלוטין אך יכול לגרום לכאבים ולתהליך דלקתי Acalculous cholecystitis. מופיע אצל חולים לאחר טראומה, במחלות כרוניות (ביחידות טיפול נמרץ). | |
| − | + | זיהומים, המוליזה של דם, מטאבוליזם לא תקין של המוגלובין (במחלות כבד), מגדילים הסיכון לאבני פיגמנט שחורות. בעיות בזרימה בדרכי מרה תוך וחוץ כבדיות מאופינים באבנים חומות (קשורות בזיהומים ונפוצות אצל יוצאי אסיה. | |
| − | |||
| − | זיהומים, המוליזה של דם, מטאבוליזם לא תקין של המוגלובין (במחלות כבד), מגדילים הסיכון לאבני פיגמנט שחורות. בעיות בזרימה בדרכי מרה תוך וחוץ כבדיות מאופינים באבנים חומות (קשורות בזיהומים ונפוצות אצל יוצאי אסיה. | ||
==קליניקה== | ==קליניקה== | ||
| − | + | אבני המרה הן לרוב אתסמיניות. התסמין הנפוץ ביותר של אבני מרה הוא כאב עוויתי ([[אבני מרה - Gallstones#עוויתית המרה|עווית המרירה]] = Billiary colic) הממוקם לבטן הימנית הליונה, מופיע לאחר ארוחה (בעיקר אם במזון שומנים), ונמשך כמה שעות לאחר הארוחה. | |
| − | אבני המרה הן לרוב | ||
האבנים יכולות לגרום לכמה מחלות בדרכי המרה: | האבנים יכולות לגרום לכמה מחלות בדרכי המרה: | ||
| − | לחסימת דרכי המרה ולמחלה דלקתית בכיס המרה | + | לחסימת דרכי המרה ולמחלה דלקתית בכיס המרה Cholecystitis או בדרכי המרה [[Cholangitis]], [[Choledocholithiasis]], ל[[דלקת לבלב|דלקת בלבלב]] (Gallstone pancreatitis), לדלקת במעי הדק (Gallstone ileus), ל[[שחמת הכבד|שחמת הכבד]] (Biliary cirrhosis), ולממאירות כיס המרה [[שאתות של כיס המרה - Gallbladder tumors|Gallbladder cancer]]. |
| − | אבני מרה הן | + | אבני מרה הן בדרך כלל ללא תסמינים, ומתגלות באופן מקרי בבדיקות ל[[כאבי בטן]]. הן יכולות להמצא במשך עשרות שנים ללא תסמינים וללא תחלואה. בכל שנה רק כ-1–2 אחוזים, יכולים לפתח תסמינים. מכיוון שאבני מרה כל כך תדירות, הן מתגלות במצבים רבים של תלונות גסטרואינטסטינליות (Gastrointestinal), ולאו בהכרח הגורם. אין הוכחות שכאבי בטן כרוניים, [[צרבת]], אי נוחות לאחר אכילה, בטן נפוחה, גזים, [[שלשול]] ו[[עצירות]] הם תוצאה של אבני מרה. אפילו כאב בטן לאחר אכילת מזון שומני סימן הכר שמיוחס באופן מסורתי רק לאבני מרה יכול להגרם על ידי [[החזר וושטי]] או [[תסמונת המעי הרגיז]]. כאשר מתגלות אבני מרה בבירור כאבי בטן, יש לזכור שהן אינן בהכרח הגורם לכאב, וטיפול המכוון לאבני מרה לא תמיד יביא להקלה. |
| − | + | ;עוויתית המרה: | |
| − | + | התסמין העקרי לאבני מרה הוא כאב Biliary colic. זה כאב הממוקם לבטן ימנית עליונה, יכול להקרין לכתף, מתעצם תוך 10–20 דקות ונעלם בהדרגה לאחר חצי עד שעה וחצי. הכאב נוצר כתוצאה מחסימת דרכי המרה Cystic duct על ידי אבן, החזר הלחץ לכיס המרה ומתח של דופן כיס המרה. הרפיה (Relaxation) של כיס המרה תפחית את הכאב. הכאב מתמשך, לא מוקל על ידי [[הקאה]], יציאה או תרופות נוגדי חומצה [[T:A02BC Proton pump inhibitors|PPI]]{{כ}} (Proton Pump Inhibitors){{כ}}, [[T:H2-receptor antagonists - A02BA|H2 blockers]]{{כ}} (Histamine 2-receptor antagonists)], ויכולים להתלוות איליו [[בחילה]] או הקאה. | |
| − | התסמין העקרי לאבני מרה הוא כאב | ||
==סיבוכים== | ==סיבוכים== | ||
| + | אבן החוסמת ממושכות את צינור המרה גורמת להרחבת כיס המרה והתפתחות דלקת בתוכו. החולה מרגיש כאב אשר מתעצם עם חלוף הזמן ובלתי נסבל. בכיס המרה תיתכן גדילה של חיידקים הגורמים לזיהום ובמקרים חמורים יצירת מוגלה Gallbladder empyema. בכיס המרה חל נמק שיכול לגרום לקרע ויצירת מורסה, Pericholecystic abscess. דלקת חדה של כיס המרה היא מצב חירום המחייב ניתוח. טיפול בנוזלים ואנטיביוטיקה יכולים להקל באופן זמני לדחות הניתוח אך לא לבטלו. | ||
| − | + | מצב מתמשך של אבני מרה יכול לגרום לפיברוזיס (Fibrosis) של כיס המרה ואבוד תכונות הכיווץ. התקפים דלקתיים חוזרים, או איסכמיה מקומית עקב לחץ האבנים על דפנות כיס המרה תורמים לפיברוזיס. בפיברוזיס כרונית כיס המרה מצטמק ומתמזג באיברים שבסביבתו. | |
| − | |||
| − | מצב מתמשך של אבני מרה יכול לגרום | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | גידולים של כיס המרה Gallbladder adenocarcinoma לעיתים רחוקות עקב אבנים ודלקות חוזרות. התפשטות הגידול לכבד ול-Choledochus שמאופיינת על ידי [[צהבת]]. אם הגידול מעבר לכיס המרה הפרוגנוזה (Prognosis) גרועה. | |
| + | אבן גדולה יכולה לחדור דופן כיס המרה לאברים בסביבה, בדרך כלל לתרסריון, וליצור פיסטולה (Cholecystoenteric fistula). אם האבן גדולה דייה, היא יכולה גם לחסום את התרסריון, בדרך כלל במעבר ל-Ileum ולגרום ל-Gallstone ileus. | ||
| − | מעבר אבנים לצינור המרה המשותף נמנע אנטומית על ידי מסתם. אם אבן עברה את המסתם כושרו נפגע ואבנים נוספות עלולות לעבור ולגרום לחסימה | + | ;סיבוכי אבנים ב-Choledochus: |
| + | מעבר אבנים לצינור המרה המשותף נמנע אנטומית על ידי מסתם. אם אבן עברה את המסתם כושרו נפגע ואבנים נוספות עלולות לעבור ולגרום לחסימה באזור המרוחק של האמפולה על שם ווטר (Ampulla of Vater). חסימה לא מלאה יכולה להיות ללא תסמינים, אך חסימה מלאה תגרום לעליית לחץ בכיס המרה ובכבד, עלייה ב[[אנזימי הכבד]] (AST ו-ALT) וצהבת. | ||
| − | תרבית יתר של חיידקים בכבד | + | תרבית יתר של חיידקים בכבד ב-Choledochus ובכל העץ הביליארי, תגרום לזיהום מתפשט - [[כולנגיטיס|Ascending cholangitis]], שמאופייו על ידי השלישייה: [[חום]], צהבת וכאב בטן ימנית עליונה. אם לא תשוחרר החסימה, החולים יפתחו הלם ספטי (Septic shock). |
| − | חסימה של האמפולה | + | חסימה של האמפולה על שם ווטר יכולה לחסום את המעבר ללבלב Pancreatic duct, לגרום לשפעול של [[אנזימי לבלב|אנזימי הלבלב]] ([[עמילאזה - Amylase|Amylase]] ו-[[ליפאזה - Lipase|Lipase]]), ולדלקת של הלבלב [[פנקראטיטיס|Acute pancreatitis]]. |
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| − | |||
===בדיקה פיזית=== | ===בדיקה פיזית=== | ||
| + | בבדיקה בזמן התקף ניתן לגלות רגישות באזור כיס המרה, שניתן גם למישוש עקב נפיחותו, תוך לחץ של הבודק ונשימה עמוקה של הנבדק Murphy sign. בדלקת חדה Pericholecystic inflammation, ניתן לגלות בבדיקת הבטן תנגודת, קשיחות וכאב חוזר. | ||
| − | + | בכל מצבי הדלקת ייתכן חום סיסטמי, [[טכיקרדיה]] (Tachycardia) ו[[ירידת לחץ דם]]. במקרים חמורים ניע מעיים מוחלש או חסר. | |
| + | בחסימת ב-Choledochus, צהבת בלחמיות או בעור שממתפתחת תוך שעות או ימים. | ||
| − | + | רגישות בבטן ימנית, חום וצהבת מחשידים לדלקת מתפשטת Ascending cholangitis, מצב חירום. | |
| − | |||
| − | |||
| − | רגישות בבטן ימנית, חום וצהבת מחשידים לדלקת מתפשטת | ||
===מעבדה=== | ===מעבדה=== | ||
| + | בדיקת דם – [[ספירת דם - Complete blood count|ספירה]], אנזימי כבד ואנזימי לבלב. | ||
| − | + | [[ספירת דם - Complete blood count#כדוריות דם לבנות (לויקוציטים, White Blood Cells)|ספירת דם לבנה]] עולה במצבים דלקתיים של כיס המרה, ולפעמים מלווה בעלייה מתונה באנזימי הכבד. | |
| − | + | דלקת ב-Choledochus תתאפיין על ידי עליה באנזימי הכבד ועליה של בילירובין תוך מספר שעות. בחסימה ממושכת אנזימי הכבד יירדו אבל [[פוספטאזה בסיסית - Alkaline phosphatase|פוספטאזה בסיסית]] (Alkaline phosphatase) תעלה, וכן בילירובין. | |
| − | ספירת דם לבנה עולה במצבים דלקתיים של כיס המרה, ולפעמים מלווה בעלייה מתונה באנזימי הכבד. | + | חסימת האמפולה תגרום לעליה באנזימי הלבלב. |
| − | דלקת | ||
| − | חסימת האמפולה | ||
| − | |||
| − | |||
| − | צילום בטן - בעמידה או שכיבה יגלה אבני פיגמנט שחור המכילים סידן, אוויר בצינורות המרה עקב פיסטולה או התרבות חיידקים המפיקים גזים, או הסתיידות במצבים כרוניים. המטרה העיקרית בצילום בטן היא שלילת גורמים אחרים לכאב בטן: חסימת מעיים, קרע במעיים, אבנים בדרכי השתן, הסתיידות בלבלב כתוצאה מדלקת כרונית. | + | ===הדמיה=== |
| + | [[צילום בטן]] - בעמידה או שכיבה יגלה אבני פיגמנט שחור המכילים סידן, אוויר בצינורות המרה עקב פיסטולה או התרבות חיידקים המפיקים גזים, או הסתיידות במצבים כרוניים. המטרה העיקרית בצילום בטן היא שלילת גורמים אחרים לכאב בטן: [[חסימת מעיים]], קרע במעיים, [[אבנים בדרכי השתן]], הסתיידות בלבלב כתוצאה מדלקת כרונית. | ||
| − | בדיקת אולטראסאונד – בדיקה נפוצה זולה ורגישה ביותר לזיהוי אבני מרה. במצבי דלקת ניתן לזהות בצקת ומורסות, פוליפים וממאירויות בדופן כיס המרה. כמו כן ניתן לראות הרחבה של דרכי המרה. | + | בדיקת [[אולטראסאונד]] (Ultrasound ,US) – בדיקה נפוצה זולה ורגישה ביותר לזיהוי אבני מרה. במצבי דלקת ניתן לזהות בצקת ומורסות, פוליפים (Polyps) וממאירויות בדופן כיס המרה. כמו כן ניתן לראות הרחבה של דרכי המרה. |
| − | בדיקת CT | + | בדיקת [[CT|CT{{כ}}]] (Computer Tomography) יקרה יותר ופחות רגישה מ-US לגילוי אבנים אלא אם האבנים ב-Choledochus. יתרון הבדיקה הוא בראייה מקפת של שאר הרקמות הרכות בבטן. |
| − | בדיקת MRI, יקרה רגישה מאוד לאבנים בעל העץ הביליארי אך לרוב מיותרת. | + | בדיקת [[MRI]]{{כ}} (Magnetic Resonance Imaging), יקרה רגישה מאוד לאבנים בעל העץ הביליארי אך לרוב מיותרת. |
| − | מיפוי | + | מיפוי איזוטופים (Isotopes) {{כ}}- {{כ}}(Technetium-99m){{כ}} - HIDA{{כ}} (HepatoIminoDiacetic Acid scintigraphy) מלמדת על ספיגה והפרשה ופתולוגיה של מטאבוליטים (Metabolites) בכבד. |
| − | בדיקה אנדוסקופית Endoscopic retrograde cholangiopancreatography | + | בדיקה אנדוסקופית [[Endoscopic retrograde cholangiopancreatography]]) ERCP) - בדיקה לא פולשנית לגילוי אבנים וגם לטיפול על ידי הוצאת אבן מהאמפולה על שם ווטר. |
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| − | |||
===טיפול תרופתי=== | ===טיפול תרופתי=== | ||
| − | + | מלח מרה טבעי מדובים [[Ursodeoxycholic acid]] {{כ}} (Ursolit), משמש כדטרגנט (Detergent) ששמוש ארוך טווח בו מוריד את ריכוז הכולסטרול במרה ומונע התגבשות הכולסטרול לאבנים. טענות שטיפול ממושך מביא אף לנסיגת האבנים ומניעת תחלואה של אבני המרה, אינן בגדר הוכחה מדעית בדוקה. תיתכן הקלה זמנית בתסמינים, אך הטיפול אינו החלטי ולא ניתן בנפרד מטיפולים אחרים. | |
| − | מלח מרה טבעי מדובים | + | אנטיביוטיקה והידרציה (Hydration) במקרים של דלקת חדה בכיס המרה ובדרכי המרה. הטיפול להקלת הכאב, לריפוי זיהומים במחלה חדה וכן לפני ניתוח. |
| − | אנטיביוטיקה והידרציה במקרים של דלקת חדה בכיס המרה ובדרכי המרה. הטיפול להקלת הכאב, לריפוי זיהומים במחלה חדה וכן לפני ניתוח. | ||
===ניתוחים=== | ===ניתוחים=== | ||
| + | הטיפול הדפיניטיבי (Definitive) לאבנים עם תסמינים הוא כריתת כיס המרה Cholecystectomy. הניתוח בוצע לראשונה ב-1800על ידי Langenbuch, והיה סטנדרטי עד החלפתו בשיטת ה[[לפרוסקופיה]] (Laparoscopy). | ||
| − | + | במקרים חדים ניתן לפני הניתוח לנקז מוגלה מכיס המרה על ידי צנטר. בזמן הניתוח ניתן להסיר אבנים חוסמות בדרכי המרה או לחלופין ליצור פיסטולה Choledochoduodenostomy בין צינור המרה המרוחק לתרסריון וכך לעקוף החסימה. | |
| − | + | ניתן גם לסלק אבני מרה מצינור המרה המשותף, בחולים קשים, או בחולים בהם לא נותרו אבנים לאחר ניתוח כריתת כיס המרה, תוך שמוש ב[[אנדוסקופיה]] (Endoscopy) דרך חתך קטן באמפולה על שם ווטר (Endoscopic sphincterotomy). | |
| − | |||
| − | ניתן גם לסלק אבני מרה מצינור המרה המשותף, בחולים קשים, או בחולים בהם | ||
===הרגלי אכילה=== | ===הרגלי אכילה=== | ||
| − | |||
אינם משפיעים על מהלך תחלואה של אבני המרה. חולים שמנים העוברים תוכניות הרזייה אגרסיביות או ניתוחים להיצרות הקיבה, בסיכון גבוה יותר. | אינם משפיעים על מהלך תחלואה של אבני המרה. חולים שמנים העוברים תוכניות הרזייה אגרסיביות או ניתוחים להיצרות הקיבה, בסיכון גבוה יותר. | ||
==פרוגנוזה== | ==פרוגנוזה== | ||
| − | |||
| − | |||
==דגלים אדומים== | ==דגלים אדומים== | ||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | |||
<div style="direction: ltr;"> | <div style="direction: ltr;"> | ||
* Cholelithiasis, William K Chiang, MD, http://emedicine.medscape.com/article/774352-overview | * Cholelithiasis, William K Chiang, MD, http://emedicine.medscape.com/article/774352-overview | ||
| שורה 144: | שורה 125: | ||
* Goroll Allan H., Primary Care Medicine: Office Evaluation and Management of the Adult Patient Part 5 - Gastrointestinal Problems > Chapter 69 Management of Asymptomatic and Symptomatic Gallstones | * Goroll Allan H., Primary Care Medicine: Office Evaluation and Management of the Adult Patient Part 5 - Gastrointestinal Problems > Chapter 69 Management of Asymptomatic and Symptomatic Gallstones | ||
</div> | </div> | ||
| − | |||
{{ייחוס|[[משתמש:רענן פרידמן|ד"ר רענן פרידמן]]}} | {{ייחוס|[[משתמש:רענן פרידמן|ד"ר רענן פרידמן]]}} | ||
גרסה אחרונה מ־13:39, 2 בספטמבר 2019
אם הינך רופא/ה, אנחנו מזמינים אותך לשפר את הערך ולהוסיף את המידע הדרוש להשלמתו. אם אין לך הרשאות עריכה ניתן לבקש זאת (קבלת הרשאות), וללמוד כיצד לערוך (עריכה בוויקירפואה). |
| אבני מרה | ||
|---|---|---|
| Gallstones | ||
| ||
| שמות נוספים | Gallbladder Stones, Cholelithiasis | |
| ICD-10 | Chapter K 80. | |
| ICD-9 | 574 | |
| MeSH | D042882 | |
| יוצר הערך | ד"ר רענן פרידמן | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – אבני מרה
אבני המרה נוצרות בנוזל המרה (Bile), בכיס המרה (Gallbladder).
אפידמיולוגיה
כ-50 אחוזים מהנשים ו-30 אחוזים מהגברים נמצאים בסיכון להיווצרות אבני מרה במהלך החיים. הסיכון גבוה יותר בלבנים (Caucasians) מאשר אצל יוצאי אסיה ואפריקה.
היווצרות אבני מרה בנשים בגיל הפוריות שכיחה פי 2–3 מאשר בגברים.
מדי שנה כ-1–3 אחוזים מפתחים אבני מרה ואחוז דומה מהם יפתחו תסמינים של אבני מרה. אבני מרה אתסמיניות אינן מביאות לתמותה בדרך כלל.
אצל ילדים אבני מרה הן נדירות ביותר. אם מופיעות אצל ילד אבני מרה יש לחפש גורם משני – Hemolysis, חריגות מולדות (Congenital anomalies) או מטבוליזם (Metabolism) לקוי של המוגלובין (Hemoglobin).
מגיל 15 גדלה הפרשת הכולסטרול (Cholesterol) בקצב של אחוז אחד לשנה אצל נשים וחצי אחוז לשנה אצל גברים. אבני מרה יכולות להיווצר משך כל החיים אך תדירותן עולה בגיל מתקדם. אבני מרה מופיעות בתדירות של 1–3 אחוזים בשנה, ותחלואה תסמינית בסדר גודל דומה.
נשים בהיריון צפויות יותר לתסמיני אבני מרה עקב שינויים הורמונאליים (Hormonal) המשפיעים על תנועתיות המרה, ולידות מרובות מגבירות הסיכון לאבני מרה. הסיכון לאבני מרה גדל אצל נשים, מעל גיל 60, ואצל שמנים. תחלואה ומוות קשורים בתסמינים של אבני מרה: זיהומים ודלקות בכיס המרה (Cholecystitis) או בדרכי המרה (cholangitis).
עוד גורמי סיכון לאבני מרה:
- תרופות: Estrogens, Fibrates, ו-Somatostatin (Octreotide)
- הרגלי חיים: ירידה מהירה במשקל, השמנה, צום לעיתים קרובות, חוסר פעילות פיזית
- מחלות כרוניות: סוכרת, מחלות הגורמות להמוליזה (Hemolysis): אנמיה חרמשית (Sickle cell disease), G6PD (Glucose-6-Phosphate Dehydrogenase), שחמת הכבד
אטיולוגיה
כ-75–80 אחוזים מאבני המרה הן אבני כולסטרול. מלחי מרה, Lecithin ופוספוליפידים (Phospholipids) מאפשרים את מסיסות הכולסטרול בנוזל המרה. משמשתנה ריכוזם, יש שקיעה של כולסטרול שמתגבש לאבנים. יצירת אבני כולסטרול תלויה בכמות הכולסטרול המופרשת על ידי הכבד וביחסו לכמות ה-Lecithin ומלחי המרה, וכן במידת הריכוז והתנועתיות של הנוזל בכיס המרה.
גם סידן יכול להתגבש לאבנים [15 אחוזים מאבני המרה הן אבני פיגמנט (Pigment) שהמרכיב העיקרי בהם הוא סידן פחמתי] ויש אבנים שהם תערובת של סידן וכולסטרול.
המוגלובין (אדום) מתפרק בכבד לבילירובין (Bilirubin) (צהוב) המופרש למרה. רוב הבילירובין קשור ל- Glucuronide, Glucuronide conjugates, והוא מסיס במים. חלקו נשאר חופשי Unconjugated bilirubin, ויחד עם חומצות שומן, פוספטים (Phosphates) וקרבונטים (Carbonates) נוטה ליצור משקעי סידן. בתנאי המוליזה ריכוז הבילירובין החופשי גבוה והוא נוטה להתגבש עם סידן Calcium bilirubinate ולשקוע כאבי מרה. בתנאי חמצון הבילירובין הופך שחור ונוצרים אבני פיגמנט שחור. (20-10 אחוזים) מאבני המרה.
לעיתים חל זיהום על ידי חיידקים של המרה, אלה גורמים להידרוליזה (Hydrolysis) של בילירובין קשור, מעלים ריכוזו החופשי והתגבשותו יחד עם סידן. הידרוליזה של Lecithin על ידי החיידקים מביאה לשחרור חומצות שומן אשר בהתגבשותם עם סידן יוצרים משקע עיסתי חום-אבני פיגמנט חום Brown pigment stones. אלה יכולים להיווצר גם בדרכי המרה בעוד שאבני כולסטרול שחור רק בתוך כיס המרה.
האטה בזרימה, עקב ירידה בתנועתיות של כיס המרה או חסימת דרכי המרה תורמים לשקיעה ויצירת אבנים. לפעמים יש שקיעה של בוצה Sludge של מלחי מרה אשר לא חוסם לחלוטין אך יכול לגרום לכאבים ולתהליך דלקתי Acalculous cholecystitis. מופיע אצל חולים לאחר טראומה, במחלות כרוניות (ביחידות טיפול נמרץ).
זיהומים, המוליזה של דם, מטאבוליזם לא תקין של המוגלובין (במחלות כבד), מגדילים הסיכון לאבני פיגמנט שחורות. בעיות בזרימה בדרכי מרה תוך וחוץ כבדיות מאופינים באבנים חומות (קשורות בזיהומים ונפוצות אצל יוצאי אסיה.
קליניקה
אבני המרה הן לרוב אתסמיניות. התסמין הנפוץ ביותר של אבני מרה הוא כאב עוויתי (עווית המרירה = Billiary colic) הממוקם לבטן הימנית הליונה, מופיע לאחר ארוחה (בעיקר אם במזון שומנים), ונמשך כמה שעות לאחר הארוחה.
האבנים יכולות לגרום לכמה מחלות בדרכי המרה: לחסימת דרכי המרה ולמחלה דלקתית בכיס המרה Cholecystitis או בדרכי המרה Cholangitis, Choledocholithiasis, לדלקת בלבלב (Gallstone pancreatitis), לדלקת במעי הדק (Gallstone ileus), לשחמת הכבד (Biliary cirrhosis), ולממאירות כיס המרה Gallbladder cancer.
אבני מרה הן בדרך כלל ללא תסמינים, ומתגלות באופן מקרי בבדיקות לכאבי בטן. הן יכולות להמצא במשך עשרות שנים ללא תסמינים וללא תחלואה. בכל שנה רק כ-1–2 אחוזים, יכולים לפתח תסמינים. מכיוון שאבני מרה כל כך תדירות, הן מתגלות במצבים רבים של תלונות גסטרואינטסטינליות (Gastrointestinal), ולאו בהכרח הגורם. אין הוכחות שכאבי בטן כרוניים, צרבת, אי נוחות לאחר אכילה, בטן נפוחה, גזים, שלשול ועצירות הם תוצאה של אבני מרה. אפילו כאב בטן לאחר אכילת מזון שומני סימן הכר שמיוחס באופן מסורתי רק לאבני מרה יכול להגרם על ידי החזר וושטי או תסמונת המעי הרגיז. כאשר מתגלות אבני מרה בבירור כאבי בטן, יש לזכור שהן אינן בהכרח הגורם לכאב, וטיפול המכוון לאבני מרה לא תמיד יביא להקלה.
- עוויתית המרה
התסמין העקרי לאבני מרה הוא כאב Biliary colic. זה כאב הממוקם לבטן ימנית עליונה, יכול להקרין לכתף, מתעצם תוך 10–20 דקות ונעלם בהדרגה לאחר חצי עד שעה וחצי. הכאב נוצר כתוצאה מחסימת דרכי המרה Cystic duct על ידי אבן, החזר הלחץ לכיס המרה ומתח של דופן כיס המרה. הרפיה (Relaxation) של כיס המרה תפחית את הכאב. הכאב מתמשך, לא מוקל על ידי הקאה, יציאה או תרופות נוגדי חומצה PPI (Proton Pump Inhibitors), H2 blockers (Histamine 2-receptor antagonists)], ויכולים להתלוות איליו בחילה או הקאה.
סיבוכים
אבן החוסמת ממושכות את צינור המרה גורמת להרחבת כיס המרה והתפתחות דלקת בתוכו. החולה מרגיש כאב אשר מתעצם עם חלוף הזמן ובלתי נסבל. בכיס המרה תיתכן גדילה של חיידקים הגורמים לזיהום ובמקרים חמורים יצירת מוגלה Gallbladder empyema. בכיס המרה חל נמק שיכול לגרום לקרע ויצירת מורסה, Pericholecystic abscess. דלקת חדה של כיס המרה היא מצב חירום המחייב ניתוח. טיפול בנוזלים ואנטיביוטיקה יכולים להקל באופן זמני לדחות הניתוח אך לא לבטלו.
מצב מתמשך של אבני מרה יכול לגרום לפיברוזיס (Fibrosis) של כיס המרה ואבוד תכונות הכיווץ. התקפים דלקתיים חוזרים, או איסכמיה מקומית עקב לחץ האבנים על דפנות כיס המרה תורמים לפיברוזיס. בפיברוזיס כרונית כיס המרה מצטמק ומתמזג באיברים שבסביבתו.
גידולים של כיס המרה Gallbladder adenocarcinoma לעיתים רחוקות עקב אבנים ודלקות חוזרות. התפשטות הגידול לכבד ול-Choledochus שמאופיינת על ידי צהבת. אם הגידול מעבר לכיס המרה הפרוגנוזה (Prognosis) גרועה. אבן גדולה יכולה לחדור דופן כיס המרה לאברים בסביבה, בדרך כלל לתרסריון, וליצור פיסטולה (Cholecystoenteric fistula). אם האבן גדולה דייה, היא יכולה גם לחסום את התרסריון, בדרך כלל במעבר ל-Ileum ולגרום ל-Gallstone ileus.
- סיבוכי אבנים ב-Choledochus
מעבר אבנים לצינור המרה המשותף נמנע אנטומית על ידי מסתם. אם אבן עברה את המסתם כושרו נפגע ואבנים נוספות עלולות לעבור ולגרום לחסימה באזור המרוחק של האמפולה על שם ווטר (Ampulla of Vater). חסימה לא מלאה יכולה להיות ללא תסמינים, אך חסימה מלאה תגרום לעליית לחץ בכיס המרה ובכבד, עלייה באנזימי הכבד (AST ו-ALT) וצהבת.
תרבית יתר של חיידקים בכבד ב-Choledochus ובכל העץ הביליארי, תגרום לזיהום מתפשט - Ascending cholangitis, שמאופייו על ידי השלישייה: חום, צהבת וכאב בטן ימנית עליונה. אם לא תשוחרר החסימה, החולים יפתחו הלם ספטי (Septic shock).
חסימה של האמפולה על שם ווטר יכולה לחסום את המעבר ללבלב Pancreatic duct, לגרום לשפעול של אנזימי הלבלב (Amylase ו-Lipase), ולדלקת של הלבלב Acute pancreatitis.
אבחנה
בדיקה פיזית
בבדיקה בזמן התקף ניתן לגלות רגישות באזור כיס המרה, שניתן גם למישוש עקב נפיחותו, תוך לחץ של הבודק ונשימה עמוקה של הנבדק Murphy sign. בדלקת חדה Pericholecystic inflammation, ניתן לגלות בבדיקת הבטן תנגודת, קשיחות וכאב חוזר.
בכל מצבי הדלקת ייתכן חום סיסטמי, טכיקרדיה (Tachycardia) וירידת לחץ דם. במקרים חמורים ניע מעיים מוחלש או חסר. בחסימת ב-Choledochus, צהבת בלחמיות או בעור שממתפתחת תוך שעות או ימים.
רגישות בבטן ימנית, חום וצהבת מחשידים לדלקת מתפשטת Ascending cholangitis, מצב חירום.
מעבדה
בדיקת דם – ספירה, אנזימי כבד ואנזימי לבלב.
ספירת דם לבנה עולה במצבים דלקתיים של כיס המרה, ולפעמים מלווה בעלייה מתונה באנזימי הכבד. דלקת ב-Choledochus תתאפיין על ידי עליה באנזימי הכבד ועליה של בילירובין תוך מספר שעות. בחסימה ממושכת אנזימי הכבד יירדו אבל פוספטאזה בסיסית (Alkaline phosphatase) תעלה, וכן בילירובין. חסימת האמפולה תגרום לעליה באנזימי הלבלב.
הדמיה
צילום בטן - בעמידה או שכיבה יגלה אבני פיגמנט שחור המכילים סידן, אוויר בצינורות המרה עקב פיסטולה או התרבות חיידקים המפיקים גזים, או הסתיידות במצבים כרוניים. המטרה העיקרית בצילום בטן היא שלילת גורמים אחרים לכאב בטן: חסימת מעיים, קרע במעיים, אבנים בדרכי השתן, הסתיידות בלבלב כתוצאה מדלקת כרונית.
בדיקת אולטראסאונד (Ultrasound ,US) – בדיקה נפוצה זולה ורגישה ביותר לזיהוי אבני מרה. במצבי דלקת ניתן לזהות בצקת ומורסות, פוליפים (Polyps) וממאירויות בדופן כיס המרה. כמו כן ניתן לראות הרחבה של דרכי המרה.
בדיקת CT (Computer Tomography) יקרה יותר ופחות רגישה מ-US לגילוי אבנים אלא אם האבנים ב-Choledochus. יתרון הבדיקה הוא בראייה מקפת של שאר הרקמות הרכות בבטן.
בדיקת MRI (Magnetic Resonance Imaging), יקרה רגישה מאוד לאבנים בעל העץ הביליארי אך לרוב מיותרת.
מיפוי איזוטופים (Isotopes) - (Technetium-99m) - HIDA (HepatoIminoDiacetic Acid scintigraphy) מלמדת על ספיגה והפרשה ופתולוגיה של מטאבוליטים (Metabolites) בכבד.
בדיקה אנדוסקופית Endoscopic retrograde cholangiopancreatography) ERCP) - בדיקה לא פולשנית לגילוי אבנים וגם לטיפול על ידי הוצאת אבן מהאמפולה על שם ווטר.
טיפול
טיפול תרופתי
מלח מרה טבעי מדובים Ursodeoxycholic acid (Ursolit), משמש כדטרגנט (Detergent) ששמוש ארוך טווח בו מוריד את ריכוז הכולסטרול במרה ומונע התגבשות הכולסטרול לאבנים. טענות שטיפול ממושך מביא אף לנסיגת האבנים ומניעת תחלואה של אבני המרה, אינן בגדר הוכחה מדעית בדוקה. תיתכן הקלה זמנית בתסמינים, אך הטיפול אינו החלטי ולא ניתן בנפרד מטיפולים אחרים. אנטיביוטיקה והידרציה (Hydration) במקרים של דלקת חדה בכיס המרה ובדרכי המרה. הטיפול להקלת הכאב, לריפוי זיהומים במחלה חדה וכן לפני ניתוח.
ניתוחים
הטיפול הדפיניטיבי (Definitive) לאבנים עם תסמינים הוא כריתת כיס המרה Cholecystectomy. הניתוח בוצע לראשונה ב-1800על ידי Langenbuch, והיה סטנדרטי עד החלפתו בשיטת הלפרוסקופיה (Laparoscopy).
במקרים חדים ניתן לפני הניתוח לנקז מוגלה מכיס המרה על ידי צנטר. בזמן הניתוח ניתן להסיר אבנים חוסמות בדרכי המרה או לחלופין ליצור פיסטולה Choledochoduodenostomy בין צינור המרה המרוחק לתרסריון וכך לעקוף החסימה.
ניתן גם לסלק אבני מרה מצינור המרה המשותף, בחולים קשים, או בחולים בהם לא נותרו אבנים לאחר ניתוח כריתת כיס המרה, תוך שמוש באנדוסקופיה (Endoscopy) דרך חתך קטן באמפולה על שם ווטר (Endoscopic sphincterotomy).
הרגלי אכילה
אינם משפיעים על מהלך תחלואה של אבני המרה. חולים שמנים העוברים תוכניות הרזייה אגרסיביות או ניתוחים להיצרות הקיבה, בסיכון גבוה יותר.
פרוגנוזה
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- Cholelithiasis, William K Chiang, MD, http://emedicine.medscape.com/article/774352-overview
- Cholelithiasis Douglas M Heuman, MD, FACP, FACG, AGAF http://emedicine.medscape.com/article/175667-overview
- Goroll Allan H., Primary Care Medicine: Office Evaluation and Management of the Adult Patient Part 5 - Gastrointestinal Problems > Chapter 69 Management of Asymptomatic and Symptomatic Gallstones