כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "חומרים מחזרים - Reducing substances"
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|תחום=הערכת מציאות סוכרים מחזרים בהפרשות גוף לזיהוי מפגעי מטבוליזם של פחמימות | |תחום=הערכת מציאות סוכרים מחזרים בהפרשות גוף לזיהוי מפגעי מטבוליזם של פחמימות | ||
|יחידות מדידה= | |יחידות מדידה= | ||
| − | |טווח ערכים תקין=בשתן: במצב תקין רמות לגלוקוז או גלקטוז בשתן נמוכות מסף הגילוי של בדיקת Clinitest שהיא בדיקה חצי כמותית, ולכן אין שינוי בצבע טבלית קליניטסט מכחול לצבע כתום-אורנג'. סף הגילוי של בדיקת גלוקוז בשיטה זו הוא ריכוז סוכר של 250 מיליגרם לד"ל.{{ש}}בצואה:במצב תקין רמת הסוכר נמוכה מ-2 מילירם לגרם צואה; תוצאה גבולית נחשבת רמת סוכר של 2-5 מיליגרם לגר' צואה; תוצאה חיובית בלתי תקינה היא זו עם רמת סוכר מעל 5 מיליגרם לגר' צואה. | + | |טווח ערכים תקין=בשתן: במצב תקין רמות לגלוקוז או גלקטוז בשתן נמוכות מסף הגילוי של בדיקת Clinitest שהיא בדיקה חצי כמותית, ולכן אין שינוי בצבע טבלית קליניטסט מכחול לצבע כתום-אורנג'. סף הגילוי של בדיקת [[t:גלוקוז - Glucose|גלוקוז]] בשיטה זו הוא ריכוז סוכר של 250 מיליגרם לד"ל.{{ש}}בצואה:במצב תקין רמת הסוכר נמוכה מ-2 מילירם לגרם צואה; תוצאה גבולית נחשבת רמת סוכר של 2-5 מיליגרם לגר' צואה; תוצאה חיובית בלתי תקינה היא זו עם רמת סוכר מעל 5 מיליגרם לגר' צואה. |
|יוצר הערך=[[משתמש:בן עמי סלע|פרופ' בן-עמי סלע]] | |יוצר הערך=[[משתמש:בן עמי סלע|פרופ' בן-עמי סלע]] | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==מטרת הבדיקה== | ==מטרת הבדיקה== | ||
| − | בדיקה זו מודדת רמת סוכרים בשתן בבדיקת screen שמטרתה לזהות מצבי גליקוזוריה באופן כללי. לפיכך ניתן יהיה לגלות בשיטה זו סוכרת סמויה (עודף גלוקוז בשתן), מצבים של פאזה מתקדמת של היריון תקין או הנקה, (עודף לקטוז בשתן), מצבי [[גלקטוזמיה]] ( עודף גלקטוז בשתן), תרחיש של פנטוזוריה (עם הפרשה מוגברת של פנטוז בשתן), מצב של [[Muscular dystrophy]] עם ribose בשתן, וכן בתינוקות הניזונים מפורמולות שונות. שיטה זו טובה לגילוי מקרים [[אי-סבילות ללקטוז]] על רקע של חסר האנזים lactase בעיקר בתינוקות. טסט זה יידרש במקרים של חשד לגליקוזוריה כלייתית. | + | בדיקה זו מודדת רמת סוכרים בשתן בבדיקת screen שמטרתה לזהות מצבי גליקוזוריה באופן כללי. לפיכך ניתן יהיה לגלות בשיטה זו סוכרת סמויה (עודף [[t:גלוקוז - Glucose|גלוקוז]] בשתן), מצבים של פאזה מתקדמת של היריון תקין או הנקה, (עודף לקטוז בשתן), מצבי [[גלקטוזמיה]] ( עודף גלקטוז בשתן), תרחיש של פנטוזוריה (עם הפרשה מוגברת של פנטוז בשתן), מצב של [[Muscular dystrophy]] עם ribose בשתן, וכן בתינוקות הניזונים מפורמולות שונות. שיטה זו טובה לגילוי מקרים [[אי-סבילות ללקטוז]] על רקע של חסר האנזים lactase בעיקר בתינוקות. טסט זה יידרש במקרים של חשד לגליקוזוריה כלייתית. |
| − | מבחן קליניטסט בשתן יידרש בבדיקה של תינוקות או ילדים בגיל רך, כיוון שבדיקת "שתן כללית" תוך שימוש במקלונים המגלים רמת גלוקוז בשיטת glucose oxidase האנזימטית, אינה אמורה לגלות גלקטוז במקרים של חשד לגלקטוזמיה, או סוכרים אחרים עם משמעות קלינית. | + | מבחן קליניטסט בשתן יידרש בבדיקה של תינוקות או ילדים בגיל רך, כיוון שבדיקת "שתן כללית" תוך שימוש במקלונים המגלים רמת [[t:גלוקוז - Glucose|גלוקוז]] בשיטת glucose oxidase האנזימטית, אינה אמורה לגלות גלקטוז במקרים של חשד לגלקטוזמיה, או סוכרים אחרים עם משמעות קלינית. |
בדיקת קליניטסט בצואה תידרש לגלוי סוכרים בצואה שלא נספגו במעי כתוצאה ממפגעי ספיגה פרטנית של סוכרים. בדיקת חומרים מחזרים בצואה משמשת לאבחן סיבת שלשולים בילדים כמו בחסר לקטאזה או sucrase כתוצאה מחסר מולד או כתוצאה מפגיעה לא ספציפית בתאי רירית המעי, או אי-ספיגה של חד-סוכרים במעי הדק. חסכים בספיגת סוכרים במעי כרוכים גם ב[[תסמונת המעי הקצר]] (Short bowel syndrome) וכן באנטרוקוליטיס מכייבת. מדידת חומרים מחזרים בצואה תהיה גם לעזר באבחנה מבדלת בין [[שילשול אוסמוטי]] הנגרם מהפרשת סוכרים מוגברת לבין שילשול הנגרם מהדבקה בנגיפים או טפילים. | בדיקת קליניטסט בצואה תידרש לגלוי סוכרים בצואה שלא נספגו במעי כתוצאה ממפגעי ספיגה פרטנית של סוכרים. בדיקת חומרים מחזרים בצואה משמשת לאבחן סיבת שלשולים בילדים כמו בחסר לקטאזה או sucrase כתוצאה מחסר מולד או כתוצאה מפגיעה לא ספציפית בתאי רירית המעי, או אי-ספיגה של חד-סוכרים במעי הדק. חסכים בספיגת סוכרים במעי כרוכים גם ב[[תסמונת המעי הקצר]] (Short bowel syndrome) וכן באנטרוקוליטיס מכייבת. מדידת חומרים מחזרים בצואה תהיה גם לעזר באבחנה מבדלת בין [[שילשול אוסמוטי]] הנגרם מהפרשת סוכרים מוגברת לבין שילשול הנגרם מהדבקה בנגיפים או טפילים. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==בסיס פיזיולוגי== | ==בסיס פיזיולוגי== | ||
| − | סוכרים אמורים במצב תקין להיספג ביעילות בחלק העליון של המעי הדק. במפגעים שונים כאשר הסוכרים לא נספגים באופן מלא או חלקי ונותרים במעי, ומביאים להופעת צואה שלשולית מיימית כתוצאה מהלחץ האוסמוטי שיוצרים הסוכרים שאינם נספגים במעי, על ידי שהם סופחים מים ואלקטרוליטים אל תוך המעי. כתוצאה מכך, חיידקי מעי מביאים לתסיסה של חומר צואתי ההופך חומצי יותר עם ריכוזים גבוהים של חומצת חלב (Lactate). למרות שסוכרוז אינו סוכר מחזר, הוא עובר הידרוליזה במעי לשני מרכיביו המחזרים, גלוקוז ופרוקטוז. | + | סוכרים אמורים במצב תקין להיספג ביעילות בחלק העליון של המעי הדק. במפגעים שונים כאשר הסוכרים לא נספגים באופן מלא או חלקי ונותרים במעי, ומביאים להופעת צואה שלשולית מיימית כתוצאה מהלחץ האוסמוטי שיוצרים הסוכרים שאינם נספגים במעי, על ידי שהם סופחים מים ואלקטרוליטים אל תוך המעי. כתוצאה מכך, חיידקי מעי מביאים לתסיסה של חומר צואתי ההופך חומצי יותר עם ריכוזים גבוהים של חומצת חלב (Lactate). למרות שסוכרוז אינו סוכר מחזר, הוא עובר הידרוליזה במעי לשני מרכיביו המחזרים, [[t:גלוקוז - Glucose|גלוקוז]] ופרוקטוז. |
===תרופות ותכשירים המעלים פיזיולוגית רמת חומרים מחזרים בשתן ובצואה=== | ===תרופות ותכשירים המעלים פיזיולוגית רמת חומרים מחזרים בשתן ובצואה=== | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
בניגוד למקלוני השתן המשמשים לבדיקת שתן כללית הספציפיים לסוכר גלוקוז, טבלית קליניטסט המכילה את המלח נחושת זרחתית (copper sulphate) מבוססת על הריאקציה הקלאסית של Benedict, בה הנחושת הדו-ערכית (Cu+2) בצבע כחול, המחוזרת לנחושת חד-ערכית (+Cu) בצבע אדום. במהלך הטסט במקרים של חומר נבדק המכיל יותר מ-2% חומרים מחזרים, הצבע משתנה מכחול (שלילי) לכתום עד אדום כאשר ריכוז החומרים המחזרים עולה על 2%. | בניגוד למקלוני השתן המשמשים לבדיקת שתן כללית הספציפיים לסוכר גלוקוז, טבלית קליניטסט המכילה את המלח נחושת זרחתית (copper sulphate) מבוססת על הריאקציה הקלאסית של Benedict, בה הנחושת הדו-ערכית (Cu+2) בצבע כחול, המחוזרת לנחושת חד-ערכית (+Cu) בצבע אדום. במהלך הטסט במקרים של חומר נבדק המכיל יותר מ-2% חומרים מחזרים, הצבע משתנה מכחול (שלילי) לכתום עד אדום כאשר ריכוז החומרים המחזרים עולה על 2%. | ||
| − | יש להקפיד במהלך הבדיקה על שינויי הצבע מכחול, לכתום-אורנג', בחזרה לכחול או כחול-ירוק, כאשר ריכוזים גבוהים במיוחד של גלוקוז מופיעים בשתן. במקרים אלה עלולה להירשם תוצאה שלילית כזובה, מה שמחייב מעקב מוקפד אחר שינויי הצבע. | + | יש להקפיד במהלך הבדיקה על שינויי הצבע מכחול, לכתום-אורנג', בחזרה לכחול או כחול-ירוק, כאשר ריכוזים גבוהים במיוחד של [[t:גלוקוז - Glucose|גלוקוז]] מופיעים בשתן. במקרים אלה עלולה להירשם תוצאה שלילית כזובה, מה שמחייב מעקב מוקפד אחר שינויי הצבע. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[מדריך בדיקות מעבדה|חזרה לדף מדריך בדיקות מעבדה]] | * [[מדריך בדיקות מעבדה|חזרה לדף מדריך בדיקות מעבדה]] | ||
* [[אבחון מחלות ומפגעים מטבוליים-גנטיים|בדיקות מעבדה - אבחון מחלות ומפגעים מטבוליים-גנטיים]] | * [[אבחון מחלות ומפגעים מטבוליים-גנטיים|בדיקות מעבדה - אבחון מחלות ומפגעים מטבוליים-גנטיים]] | ||
| + | |||
| + | |||
| + | {{ייחוס בן עמי}} | ||
[[קטגוריה:בדיקות מעבדה - אבחון מחלות ומפגעים מטבוליים-גנטיים]] | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה - אבחון מחלות ומפגעים מטבוליים-גנטיים]] | ||
[[קטגוריה:בדיקות מעבדה: כימיה בשתן]] | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה: כימיה בשתן]] | ||
| + | [[קטגוריה:בדיקות מעבדה: בדיקות צואה]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:18, 26 בספטמבר 2017
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| חומרים מחזרים | |
|---|---|
| Reducing substances | |
| שמות אחרים | Clinitest |
| מעבדה | כימיה בשתן או כימיה בצואה |
| תחום | הערכת מציאות סוכרים מחזרים בהפרשות גוף לזיהוי מפגעי מטבוליזם של פחמימות |
 | |
| טווח ערכים תקין | בשתן: במצב תקין רמות לגלוקוז או גלקטוז בשתן נמוכות מסף הגילוי של בדיקת Clinitest שהיא בדיקה חצי כמותית, ולכן אין שינוי בצבע טבלית קליניטסט מכחול לצבע כתום-אורנג'. סף הגילוי של בדיקת גלוקוז בשיטה זו הוא ריכוז סוכר של 250 מיליגרם לד"ל. בצואה:במצב תקין רמת הסוכר נמוכה מ-2 מילירם לגרם צואה; תוצאה גבולית נחשבת רמת סוכר של 2-5 מיליגרם לגר' צואה; תוצאה חיובית בלתי תקינה היא זו עם רמת סוכר מעל 5 מיליגרם לגר' צואה. |
| יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
מטרת הבדיקה
בדיקה זו מודדת רמת סוכרים בשתן בבדיקת screen שמטרתה לזהות מצבי גליקוזוריה באופן כללי. לפיכך ניתן יהיה לגלות בשיטה זו סוכרת סמויה (עודף גלוקוז בשתן), מצבים של פאזה מתקדמת של היריון תקין או הנקה, (עודף לקטוז בשתן), מצבי גלקטוזמיה ( עודף גלקטוז בשתן), תרחיש של פנטוזוריה (עם הפרשה מוגברת של פנטוז בשתן), מצב של Muscular dystrophy עם ribose בשתן, וכן בתינוקות הניזונים מפורמולות שונות. שיטה זו טובה לגילוי מקרים אי-סבילות ללקטוז על רקע של חסר האנזים lactase בעיקר בתינוקות. טסט זה יידרש במקרים של חשד לגליקוזוריה כלייתית.
מבחן קליניטסט בשתן יידרש בבדיקה של תינוקות או ילדים בגיל רך, כיוון שבדיקת "שתן כללית" תוך שימוש במקלונים המגלים רמת גלוקוז בשיטת glucose oxidase האנזימטית, אינה אמורה לגלות גלקטוז במקרים של חשד לגלקטוזמיה, או סוכרים אחרים עם משמעות קלינית.
בדיקת קליניטסט בצואה תידרש לגלוי סוכרים בצואה שלא נספגו במעי כתוצאה ממפגעי ספיגה פרטנית של סוכרים. בדיקת חומרים מחזרים בצואה משמשת לאבחן סיבת שלשולים בילדים כמו בחסר לקטאזה או sucrase כתוצאה מחסר מולד או כתוצאה מפגיעה לא ספציפית בתאי רירית המעי, או אי-ספיגה של חד-סוכרים במעי הדק. חסכים בספיגת סוכרים במעי כרוכים גם בתסמונת המעי הקצר (Short bowel syndrome) וכן באנטרוקוליטיס מכייבת. מדידת חומרים מחזרים בצואה תהיה גם לעזר באבחנה מבדלת בין שילשול אוסמוטי הנגרם מהפרשת סוכרים מוגברת לבין שילשול הנגרם מהדבקה בנגיפים או טפילים.
בסיס פיזיולוגי
סוכרים אמורים במצב תקין להיספג ביעילות בחלק העליון של המעי הדק. במפגעים שונים כאשר הסוכרים לא נספגים באופן מלא או חלקי ונותרים במעי, ומביאים להופעת צואה שלשולית מיימית כתוצאה מהלחץ האוסמוטי שיוצרים הסוכרים שאינם נספגים במעי, על ידי שהם סופחים מים ואלקטרוליטים אל תוך המעי. כתוצאה מכך, חיידקי מעי מביאים לתסיסה של חומר צואתי ההופך חומצי יותר עם ריכוזים גבוהים של חומצת חלב (Lactate). למרות שסוכרוז אינו סוכר מחזר, הוא עובר הידרוליזה במעי לשני מרכיביו המחזרים, גלוקוז ופרוקטוז.
תרופות ותכשירים המעלים פיזיולוגית רמת חומרים מחזרים בשתן ובצואה
חומצה אמינו סליצילית, קורטיקוסטרואידים, חומצה גלוקורונית וגלוקורונידים מצומדים, ליתיום, חומצה ניקוטינית (במינון גבוה), אוקסלאטים, חומרים פנוליים, שימוש ארוך-טווח ב-Phenothiazines, פניל פירובאט (במצבים של פנילקטונוריה), Thiazides ,D-thyroxine, אכילת ריבּס (Rhubarb), כלורמפניקול, אסטרוגנים, Nafcillin, כלורל הידראט, סטרפטומיצין וסולפונאמידים.
חומרים המעלים רמת חומרים מחזרים כתוצאה מהשפעה אנליטית על בדיקת קליניטסט
ויטמין C (חומצה אסקורבית שריכוזה בשתן מעל 250 מיליגרם לד"ל), צפאלוספורינים מהדור הראשון, Diatrizoate הידוע כ-HYPAQUE (השחרת השתן), Diazoxide, קראטינין, פרוקטוז, גלקטוז, חומצה הומוגנטיסית, Isoniazide, לבודופה, מלטוז, Nalidixic acid, פנטוז, סליצילאטים, פורמאלדהיד, טטרציקלינים, ו- Probenecid לטיפול בגאוט כתוצאה מהגברת ריכוז חומצה אורית בשתן.
דגימת שתן עם צפיפות סגולית (Specific gravity) נמוכה, נותנים תוצאות מוגברות של חומרים מחזרים. לעומת זאת חומר ניגוד לצורך הדמיה דוגמת Meglumine יכול להפחית את תגובתיות הקליניטסט באופן שהתוצאה תהיה נמוכה באופן כזוב.
תינוקות בריאים בני 10-14 יום יכולים לתת תוצאה מוגברת של חומרים מחזרים עקב הפרשת גלוקןז, גלקטוז ולקטוז. גם נשים בהיריון תקין בשלביו המתקדמים, או מייד לאחר הלידה ותקופת הנקה יכולות לתת תגובה חיובית בקליניטסט כתוצאה מהפרשת לקטוז בשתן.
הוראות לביצוע הבדיקה
שתן אקראי חד פעמי משמש לבדיקת קליניטסט. אם הבדיקה אינה מתבצעת במקום, יש לקררו בדחיפות . אין לבצע בדיקה זו בדגימת שתן שלא נשמרה בקירור מעל שעה. דגימת הצואה השמשת לבדיקה חייבת להיות מיימית (שלשולית). אין לבצע בדיקת קליניטסט בדגימת צואה סדירה מוצקה (formed stool). הדגימה חייבת להגיע רצוי בקירור למעבדה תוך שעה, זאת כיוון שלקטוז או סוכרים אחרים בצואה, עוברים הידרוליזה על ידי תהליכים כימיים תוך 2-4 שעות. בנוסף, השהיית דגימת צואה לא בקור עלולה לגרום לתוצאות מוגברות כזובות בגלל תהליכי תסיסה מיקרוביאלית. לפני מתן צואה לבדיקה זו יש להפסיק נטילת אנטיביוטיקה, או בריום, ביסמוט, שמנים, ברזל, מגנזיום או תרופות נוגדות שלשול.
בניגוד למקלוני השתן המשמשים לבדיקת שתן כללית הספציפיים לסוכר גלוקוז, טבלית קליניטסט המכילה את המלח נחושת זרחתית (copper sulphate) מבוססת על הריאקציה הקלאסית של Benedict, בה הנחושת הדו-ערכית (Cu+2) בצבע כחול, המחוזרת לנחושת חד-ערכית (+Cu) בצבע אדום. במהלך הטסט במקרים של חומר נבדק המכיל יותר מ-2% חומרים מחזרים, הצבע משתנה מכחול (שלילי) לכתום עד אדום כאשר ריכוז החומרים המחזרים עולה על 2%.
יש להקפיד במהלך הבדיקה על שינויי הצבע מכחול, לכתום-אורנג', בחזרה לכחול או כחול-ירוק, כאשר ריכוזים גבוהים במיוחד של גלוקוז מופיעים בשתן. במקרים אלה עלולה להירשם תוצאה שלילית כזובה, מה שמחייב מעקב מוקפד אחר שינויי הצבע.
ראו גם
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-שומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב (יוצר הערך)