כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "בנק חלב אם - הסטנדרטים והתקנות המתאימים להפעלתו בישראל - חוזר משרד הבריאות - Human milk bank - standards and regulations"
(←הגדרות) |
|||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
'''המנהל''': מנכ"ל משרד הבריאות. | '''המנהל''': מנכ"ל משרד הבריאות. | ||
| + | |||
| + | ==המטרה== | ||
| + | קביעת סטנדרטים והסדרת פעילות בנק חלב אם: | ||
| + | *הגדרת הצוות הדרוש להפעלת בנק חלב אם | ||
| + | *הגדרת הקריטריונים לתורמת חלב אם | ||
| + | *הדרישות הפיזיות למבנה בנק חלב אם | ||
| + | *הטיפול בחלב אם מרגע השאיבה ועד למתן המנה לתינוק | ||
| + | *הגדרת אוכלוסיות היעד המומלצות לקבלת חלב אם מתורמת | ||
| + | *שמירת דגימות חלב אם לביקורת | ||
| + | *ניהול רשומות ומלאי | ||
| + | *בקרה, ופיקוח | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
גרסה מ־15:56, 5 במרץ 2017
 | ||
|---|---|---|
| יצירת בנק חלב אם - הסטנדרטים והתקנות המתאימים להפעלתו בישראל | ||
| תחום | ילדים, תזונה | |
| מספר החוזר | 4/2016 | |
| סימוכין | חוזר מיום 10/2014 07 אפריל 2014 באתר משרד הבריאות | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך פרסום | 23 פברואר 2016 | |
חלב אם הוא המזון המיטבי לתינוק. כאשר אין התינוק ניזון מחלב אמו, עדיף חלב אם שאוב ומפוסטר מתורמת, המסופק על ידי בנק חלב אם מוסדר, על פני הזנה באמצעות תרכובות מזון לתינוקות. בשנת 2012 איגוד רופאי הילדים האמריקאי קבע כי סדר העדיפות להזנת תינוקות הם:[1]
- הנקה
- חלב שאוב של האם הביולוגית
- חלב אם מפוסטר מתורמת
- כחלופה רביעית בלבד תרכובות מזון לתינוקות
בשנת 2013 לאחר בחינת הראיות המחקריות הקיימות, החברה האירופאית לתזונת ילדים וגסטרואנטרולוגיה (ESPGHAN) פרסמה אף היא המלצה על עדיפות הזנת תינוקות פגים בחלב אם מתורמת על פני תרכובות מזון לתינוקות, וזאת בתנאי שהחלב מסופק באמצעות בנק חלב אם מוסדר. [2]
השימוש המבוקר בחלב אם מתורמת עבור תינוקות אשר אינם ניזונים מחלב אמם יכול למנוע תחלואה ותמותה, לקצר ימי אשפוז ולחסוך הוצאות הטיפול ביילוד. חלב אם מתורמות הוכח כיעיל במיוחד במניעת NEC) necrotizing enterocolitis). במחקר אקראי מבוקר שהשווה תוצאי בריאות בפגים מאוד קטנים שניזונו מחלב אם של תורמות לעומת אלה שניזונו מתרכובות מזון על בסיס חלב פרה נמצא כי הזנה מחלב אם מתורמת מקצרת באופן מובהק את משך מתן הזנה תוך ורידית ב-25%, ומגינה באופן משמעותי מפני NEC (3% לעומת 21% בהתאמה, 04. = p) ככלל, ו NEC שדרש התערבות כירורגית בפרט. מספר התינוקות שהיו צריכים להאכיל בחלב אם בלעדית על מנת למנוע מקרה אחד של NEC שדרש התערבות כירורגית היה 6. באותו מחקר, משך האשפוז של תינוק הניזון מחלב אם של תורמות קוצר ב-12%.[3]
נמצא שעלויות התפעול של בנק חלב אם נמוכות משמעותית מעלויות הטיפול במצבים הנ"ל.[4]
על מנת להבטיח בטיחות חלב אם מתורמת ומניעת העברת מחלות באמצעותו, יש צורך להסדיר את השימוש בחלב אם באמצעות בנק חלב-אם מוסדר העומד בדרישות תברואיות ותהליכיות.
מסמך זה קובע את הסטנדרטים להקמת ולהפעלת בנק חלב אם בישראל.
יחידה מפיצה
המחלקה לאם ולילד
מילות מפתח
בנק חלב אם, פגות, פסטור, HACCP
הגדרות
חלב גולמי: חלב אם שאוב מתורמת שטרם עבר תהליך פסטור
אצווה: סט בקבוקים המכילים חלב מעורבב (מתורמת אחת או ממספר תורמות single blend) העוברים את תהליך הפסטור באותה עת ובאותו מפסטר
המנהל: מנכ"ל משרד הבריאות.
המטרה
קביעת סטנדרטים והסדרת פעילות בנק חלב אם:
- הגדרת הצוות הדרוש להפעלת בנק חלב אם
- הגדרת הקריטריונים לתורמת חלב אם
- הדרישות הפיזיות למבנה בנק חלב אם
- הטיפול בחלב אם מרגע השאיבה ועד למתן המנה לתינוק
- הגדרת אוכלוסיות היעד המומלצות לקבלת חלב אם מתורמת
- שמירת דגימות חלב אם לביקורת
- ניהול רשומות ומלאי
- בקרה, ופיקוח
ביבליוגרפיה
- ↑ Policy Statement, Breastfeeding and the Use of Human Milk Pediatrics. 2012; 129(3):e827-e841
- ↑ Arslanoglu S, et. al., Donor Huuman Milk for Preterm Infants: Current Evidence and Research Directions. JPGN 2013, 57(4): 535-542
- ↑ Cristofalo EA, et. al, Randomized Trial of Exclusive Human Milk versus Preterm Formula Diets in Extremely Premature Infants, JPediatr 2013;163:1592-5
- ↑ Arnold LDW, The Cost-effectiveness of Using Banked Donor Milk in the Neonatal Intensive Care Unit: Prevention of Necrotizing Enterocolitis, J Hum Lact. 18(2):172-177