הבדלים בין גרסאות בדף "זיהום בדרכי השתן - טיפול אנטיביוטי - Urinary tract infection - antibiotic therapy"
שורה 10: | שורה 10: | ||
==דלקת בשלפוחית השתן בנשים צעירות== | ==דלקת בשלפוחית השתן בנשים צעירות== | ||
− | {| border="1" cellpadding="4" | + | {| border="1" cellpadding="4" |
− | |+דלקת בשלפוחית השתן בנשים צעירות{{הערה|שם=הערה1|הקורא מופנה לפרק VIII לטבלאות רגישויות של חיידקים שבודדו מתרביות שתן במעבדה המיקרוביולוגית המקומית. ההמלצות מבוססות במידה רבה על התוצאות הנ"ל ועל הספרות.}} , {{הערה|שם=הערה5|Fihn SD. Acute uncomplicated urinary tract infection in women. N Engl J Med 2003; 349:259-66.}} , {{הערה|שם=הערה6|Hooton TM, et al. Acute uncomplicated cystitis in an era of increasing antibiotic resistance: a proposed approach to empirical therapies. CID 2004; 39:75-80.}} | + | |+דלקת בשלפוחית השתן בנשים צעירות{{הערה|שם=הערה1|הקורא מופנה לפרק VIII לטבלאות רגישויות של חיידקים שבודדו מתרביות שתן במעבדה המיקרוביולוגית המקומית. ההמלצות מבוססות במידה רבה על התוצאות הנ"ל ועל הספרות.}} ,{{הערה|שם=הערה5|Fihn SD. Acute uncomplicated urinary tract infection in women. N Engl J Med 2003; 349:259-66.}} ,{{הערה|שם=הערה6|Hooton TM, et al. Acute uncomplicated cystitis in an era of increasing antibiotic resistance: a proposed approach to empirical therapies. CID 2004; 39:75-80.}} |
|- | |- | ||
!מספר | !מספר | ||
שורה 18: | שורה 18: | ||
|- | |- | ||
|1. | |1. | ||
− | |[[זיהום בדרכי השתן|דלקת בשלפוחית השתן]] באשה לא הרה, | + | |[[זיהום בדרכי השתן|דלקת בשלפוחית השתן]] באשה לא הרה, בהיעדר פגם אנטומי (Anatomical) או נוירולוגי (Neurological), כשסימני המחלה נמשכים פחות מ-7 ימים (Uncomplicated Urinary Tract Infection) |
− | |1 .א | + | |1 .א הטיפול המומלץ: טבליה של [[Nitrofurantoin]] {{כ}}100 מיליגרם ארבע פעמים ביום ל-7 ימים, לא במקרה של [[G6PD deficiency|G6PD Deficiency]]{{כ}} (Glucose-6-Phosphate Dehydrogenase), או{{ש}} |
1.ב {{כ}}[[Cotrimoxazole|Co-trimoxazole]]{{כ}} ([[Resprim]]) פומי 160מיליגרם/800 מיליגרם {{כ}}{{הערה|שם=הערה2|אין לתת Cotrimoxazole בשליש הראשון והחודש האחרון להיריון}}{{כ}}(Septrin Forte), כדור אחד פעמיים ביום ל-3 ימים{{הערה|שם=הערה3|טיפול ל- 3 ימים יינתן רק לחולות שלגביהן המעקב מובטח. אחרת יינתן טיפול ל- 7 - 10 ימים.}}, או{{ש}} | 1.ב {{כ}}[[Cotrimoxazole|Co-trimoxazole]]{{כ}} ([[Resprim]]) פומי 160מיליגרם/800 מיליגרם {{כ}}{{הערה|שם=הערה2|אין לתת Cotrimoxazole בשליש הראשון והחודש האחרון להיריון}}{{כ}}(Septrin Forte), כדור אחד פעמיים ביום ל-3 ימים{{הערה|שם=הערה3|טיפול ל- 3 ימים יינתן רק לחולות שלגביהן המעקב מובטח. אחרת יינתן טיפול ל- 7 - 10 ימים.}}, או{{ש}} | ||
1.ג טבליה של {{כ}}[[Nalidixic acid|Nalidixic acid{{כ}}]] (NegGram) גרם אחד, ארבע פעמים ביום, או {{ש}} | 1.ג טבליה של {{כ}}[[Nalidixic acid|Nalidixic acid{{כ}}]] (NegGram) גרם אחד, ארבע פעמים ביום, או {{ש}} | ||
1.ד טבליה של [[Cephalexin]]{{כ}} (Ceforal, Keflex){{כ}} 500 מיליגרם, ארבע פעמים ביום, למשך 3 ימים{{הערה|שם=הערה3}} או{{ש}} | 1.ד טבליה של [[Cephalexin]]{{כ}} (Ceforal, Keflex){{כ}} 500 מיליגרם, ארבע פעמים ביום, למשך 3 ימים{{הערה|שם=הערה3}} או{{ש}} | ||
1.ה [[Cefuroxime]]{{כ}} ([[t:זינט - Zinnat|Zinnat]]) פומי {{כ}}{{הערה|שם=הערה3}} או{{ש}} | 1.ה [[Cefuroxime]]{{כ}} ([[t:זינט - Zinnat|Zinnat]]) פומי {{כ}}{{הערה|שם=הערה3}} או{{ש}} | ||
− | 1.ו | + | 1.ו [[t:Fosfomycin|Fosfomycin]] פומי{{כ}} 3 גרם באופן חד-פעמי{{ש}} |
2. רק במקרים חריגים נותנים [[Quinolones]], כגון בזיהום בדרכי השתן כשמבודד חיידק שעמיד לאנטיביוטיקה כאמור בסעיפים 1.א - 1.ו לעיל. במקרים אלה נותנים [[Ciprofloxacin]]{{כ}}{{כ}} 250 מיליגרם, פעמיים ביום{{הערה|שם=הערה4|אין לתת קינולונים לנשים הרות או לילדים ללא ייעוץ (FDA-class C). מודגש כאן שמומלץ לשמור את הקינולונים לטיפול במחוללים עמידים ו/או זיהומים מורכבים.}}, או{{ש}} | 2. רק במקרים חריגים נותנים [[Quinolones]], כגון בזיהום בדרכי השתן כשמבודד חיידק שעמיד לאנטיביוטיקה כאמור בסעיפים 1.א - 1.ו לעיל. במקרים אלה נותנים [[Ciprofloxacin]]{{כ}}{{כ}} 250 מיליגרם, פעמיים ביום{{הערה|שם=הערה4|אין לתת קינולונים לנשים הרות או לילדים ללא ייעוץ (FDA-class C). מודגש כאן שמומלץ לשמור את הקינולונים לטיפול במחוללים עמידים ו/או זיהומים מורכבים.}}, או{{ש}} | ||
[[t:Ofloxacin|Ofloxacin]] פומי{{כ}} 100 מיליגרם פעמיים ביום{{כ}}{{הערה|שם=הערה4}} | [[t:Ofloxacin|Ofloxacin]] פומי{{כ}} 100 מיליגרם פעמיים ביום{{כ}}{{הערה|שם=הערה4}} | ||
שורה 30: | שורה 30: | ||
|2. | |2. | ||
|זיהומים חוזרים (מעל 3 בשנה) בנשים צעירות [Recurrent Uncomplicated UTI ((Urinary Tract Infection] | |זיהומים חוזרים (מעל 3 בשנה) בנשים צעירות [Recurrent Uncomplicated UTI ((Urinary Tract Infection] | ||
− | |1. Co-trimoxazole{{כ}} פומי 160מיליגרם/800 מיליגרם חצי טבליה כל ערב (* בנשים הרות אין לתת תרופה זו בשליש הראשון ו/או בחודש האחרון) , או{{ש}} | + | |1. Co-trimoxazole{{כ}} פומי 160מיליגרם/800 מיליגרם חצי טבליה כל ערב (* בנשים הרות אין לתת תרופה זו בשליש הראשון ו/או בחודש האחרון), או{{ש}} |
Nitrofurantoin פומי 100-50 מיליגרם, כדור אחד כל ערב. {{ש}} | Nitrofurantoin פומי 100-50 מיליגרם, כדור אחד כל ערב. {{ש}} | ||
2. משך הטיפול המניעתי (Prophylaxis){{כ}} 12-6 חודשים{{ש}} | 2. משך הטיפול המניעתי (Prophylaxis){{כ}} 12-6 חודשים{{ש}} | ||
שורה 36: | שורה 36: | ||
א. מתן תרופה כנזכר למעלה לאחר קיום יחסי מין{{ש}} | א. מתן תרופה כנזכר למעלה לאחר קיום יחסי מין{{ש}} | ||
ב. מתן התרופה לטיפול עצמי – להתחלת הטיפול מייד עם ההסתמנות הראשונה{{ש}} | ב. מתן התרופה לטיפול עצמי – להתחלת הטיפול מייד עם ההסתמנות הראשונה{{ש}} | ||
− | 4. יש להדגיש את החשיבות של שתייה מרובה, מתן שתן לעיתים קרובות ומתן שתן לאחר קיום יחסי מין. מומלץ לשתות מיץ חמוציות (Cranberries) {{כ}}300 סנטימטר מעוקב ליום (ראו: | + | 4. יש להדגיש את החשיבות של שתייה מרובה, מתן שתן לעיתים קרובות ומתן שתן לאחר קיום יחסי מין. מומלץ לשתות מיץ חמוציות (Cranberries) {{כ}}300 סנטימטר מעוקב ליום (ראו: 271:751-4 JAMA; 1994;) |
|} | |} | ||
==מקרים קלים-בינוניים שיכולים לקבל טיפול פומי== | ==מקרים קלים-בינוניים שיכולים לקבל טיפול פומי== | ||
− | {| border="1" cellpadding="4" | + | {| border="1" cellpadding="4" |
− | |+מקרים קלים-בינוניים שיכולים לקבל טיפול פומי{{הערה|שם=הערה7|Raveh D, Rudensky B, Huerta M, Aviv Y, Yinnon AM. An improved, evidence-based method for empirical treatment of urinary tract infection. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2003; 22:158-164.}} , {{הערה|שם=הערה8|Raveh D, Rosenzweig I, Rudensky B, Wiener-Well Y, Yinnon AM. Risk factors for bacteremia due to Pseudomonas aeruginosa or Enterococcus spp. in patients hospitalized via the emergency department. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2006; 25(5):331-4.}} | + | |+מקרים קלים-בינוניים שיכולים לקבל טיפול פומי{{הערה|שם=הערה7|Raveh D, Rudensky B, Huerta M, Aviv Y, Yinnon AM. An improved, evidence-based method for empirical treatment of urinary tract infection. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2003; 22:158-164.}} ,{{הערה|שם=הערה8|Raveh D, Rosenzweig I, Rudensky B, Wiener-Well Y, Yinnon AM. Risk factors for bacteremia due to Pseudomonas aeruginosa or Enterococcus spp. in patients hospitalized via the emergency department. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2006; 25(5):331-4.}} |
|- | |- | ||
! width="8%" |מספר | ! width="8%" |מספר | ||
שורה 53: | שורה 53: | ||
#דלקת של דרכי השתן העליונות, או | #דלקת של דרכי השתן העליונות, או | ||
#בהתלקחות של זיהום ידוע, או | #בהתלקחות של זיהום ידוע, או | ||
− | #זיהום לאחר החדרת | + | #זיהום לאחר החדרת מכשור, או |
#בנוכחות פגם אנטומי או נוירולוגי, או | #בנוכחות פגם אנטומי או נוירולוגי, או | ||
#בילדים/ילדות, או | #בילדים/ילדות, או | ||
שורה 66: | שורה 66: | ||
|דלקת חריפה בערמונית – חולה אמבולטורי. | |דלקת חריפה בערמונית – חולה אמבולטורי. | ||
# חולה צעיר – N. gonorrhea, C. trachomatis | # חולה צעיר – N. gonorrhea, C. trachomatis | ||
− | #חולה מבוגר - | + | #חולה מבוגר - Enterobacteriaceae |
|[[t:Ceftriaxone|Ceftriaxone]] {{כ}}250 מיליגרם תוך שרירי חד-פעמי, ולאחר מכן [[Doxycycline]] פומי 100 מיליגרם פעמיים ביום למשך 10 ימים | |[[t:Ceftriaxone|Ceftriaxone]] {{כ}}250 מיליגרם תוך שרירי חד-פעמי, ולאחר מכן [[Doxycycline]] פומי 100 מיליגרם פעמיים ביום למשך 10 ימים | ||
#הטיפול הנבחר: [[t:Ciprofloxacin|Ciprofloxacin]] פומי 500 מיליגרם פעמיים ביום או{{ש}} [[t:Ofloxacin|Ofloxacin]] פומי 200 מיליגרם פעמיים ביום במשך 48-14 יום, תלוי בחומרת המצב | #הטיפול הנבחר: [[t:Ciprofloxacin|Ciprofloxacin]] פומי 500 מיליגרם פעמיים ביום או{{ש}} [[t:Ofloxacin|Ofloxacin]] פומי 200 מיליגרם פעמיים ביום במשך 48-14 יום, תלוי בחומרת המצב | ||
שורה 79: | שורה 79: | ||
#הסיכוי לחיידק עמיד לפרוטוקול אנטיביוטי ראשון | #הסיכוי לחיידק עמיד לפרוטוקול אנטיביוטי ראשון | ||
− | + | מומלץ לעיין בנספח לפרוטוקול זה שבעמוד הבא להעמקה בסוגיות הנזכרות למעלה. | |
− | {| border="1" cellpadding="4" | + | {| border="1" cellpadding="4" |
!מספר | !מספר | ||
!המצב הקליני | !המצב הקליני | ||
שורה 90: | שורה 90: | ||
| | | | ||
#פינוי ה-[[Creatinine]] מעל 30 סנטימטר מעוקב לדקה: [[Gentamicin]] תוך ורידי{{כ}}{{הערה|שם=הערה10|עבור הדרכה בחישוב של פינוי הקריאטינין וקביעת המינון המותאם לדרגת התפקוד הכלייתי של החולה האינדיבידואלי, ראה "אמינוגליקוזידים" בפרק II.}} | #פינוי ה-[[Creatinine]] מעל 30 סנטימטר מעוקב לדקה: [[Gentamicin]] תוך ורידי{{כ}}{{הערה|שם=הערה10|עבור הדרכה בחישוב של פינוי הקריאטינין וקביעת המינון המותאם לדרגת התפקוד הכלייתי של החולה האינדיבידואלי, ראה "אמינוגליקוזידים" בפרק II.}} | ||
− | #פינוי ה-Creatinine מתחת ל- 30 סנטימטר מעוקב לדקה: | + | #פינוי ה-Creatinine מתחת ל-30 סנטימטר מעוקב לדקה: |
## Ceftriaxone תוך ורידי 2-1 גרמים פעם אחת ליום. אם לחולה יש קטטר (Catheter) קבוע, או מדובר באשפוז חוזר בחודשיים האחרונים או בחולה שבא ממוסד סיעודי או בחולה ב[[הריון]], יש סיכוי מוגבר לזיהום ב- Pseudomonas, ובמקום Ceftriaxone יינתן: | ## Ceftriaxone תוך ורידי 2-1 גרמים פעם אחת ליום. אם לחולה יש קטטר (Catheter) קבוע, או מדובר באשפוז חוזר בחודשיים האחרונים או בחולה שבא ממוסד סיעודי או בחולה ב[[הריון]], יש סיכוי מוגבר לזיהום ב- Pseudomonas, ובמקום Ceftriaxone יינתן: | ||
## Ciprofloxacin תוך ורידי 200 מיליגרם פעמיים ביום{{ש}}אם מדובר בילד קטן מ-12 שנים או באשה בהריון או בחולה במצב קשה, יינתן: | ## Ciprofloxacin תוך ורידי 200 מיליגרם פעמיים ביום{{ש}}אם מדובר בילד קטן מ-12 שנים או באשה בהריון או בחולה במצב קשה, יינתן: | ||
שורה 110: | שורה 110: | ||
==נספח== | ==נספח== | ||
− | |||
===רקע=== | ===רקע=== | ||
בבחירת אנטיביוטיקה אמפירית לטיפול בזיהום עולה בדרכי השתן, כגון Pyelonephritis{{כ}}/Urosepsis, יש לקחת בחשבון, בין היתר, הגורמים הבאים: | בבחירת אנטיביוטיקה אמפירית לטיפול בזיהום עולה בדרכי השתן, כגון Pyelonephritis{{כ}}/Urosepsis, יש לקחת בחשבון, בין היתר, הגורמים הבאים: | ||
− | #הסיכוי ל-Bacteremia {{הערה|שם=הערה11|Behagon Y, Raveh D, Schlesinger Y, Rudensky B, Yinnon AM. Prevalence and predictive features of bacteremic urinary tract infection in emergency department patients. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2007; 26(5):349-52.}} (טבלה 1).{{ש}}בעבודה פרוספקטיבית (Prospective) על 350 חולים עוקבים עם אבחנה של UTI בחדר מיון במשך 5 חודשים בשנת 2003 נמצאה Bacteremia ב-15 אחוזים. גורמי הסיכון ל-Bacteremia היו {{הערה|שם=הערה11}}: | + | #הסיכוי ל-Bacteremia{{הערה|שם=הערה11|Behagon Y, Raveh D, Schlesinger Y, Rudensky B, Yinnon AM. Prevalence and predictive features of bacteremic urinary tract infection in emergency department patients. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2007; 26(5):349-52.}} (טבלה 1).{{ש}}בעבודה פרוספקטיבית (Prospective) על 350 חולים עוקבים עם אבחנה של UTI בחדר מיון במשך 5 חודשים בשנת 2003 נמצאה Bacteremia ב-15 אחוזים. גורמי הסיכון ל-Bacteremia היו{{הערה|שם=הערה11}}: |
##מגורים בבית לעומת מגורים בבית אבות | ##מגורים בבית לעומת מגורים בבית אבות | ||
##נוכחות קטטר קבוע | ##נוכחות קטטר קבוע | ||
##צמרמורת | ##צמרמורת | ||
##[[ספירת דם - Complete blood count|ספירת דם]] לבנה עם סטייה שמאלה, עם/בלי בנדים | ##[[ספירת דם - Complete blood count|ספירת דם]] לבנה עם סטייה שמאלה, עם/בלי בנדים | ||
− | #הסיכוי ל-Pseudomonas {{כ}}{{הערה|שם=הערה12|Raveh D, Rudensky B, Huerta M, Aviv Y, Yinnon AM. An improved, evidence-based method for empirical treatment of urinary tract infection. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2003; 22: 158-164.}} , {{הערה|שם=הערה13|Raveh D, Rosenzweig I, Rudensky B, Wiener-Well Y, Yinnon AM. Risk factors for bacteremia due to Pseudomonas aeruginosa or Enterococcus spp. in patients hospitalized via the emergency department. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2006; 25(5):331-4.}} (טבלאות 3, 2).{{ש}}כידוע, רוב מקרי UTI נובעים מ-Escherichia coli. מאידך, במצבים שונים עולה שכיחותם של פתוגנים (Pathogens) אחרים, כולל Klebsiella (טבלה 2). בשתי עבודות שבוצעו בבית החולים שערי צדק נמצאו מספר גורמי סיכון לבידוד Pseudomonas בתרביות השתן.{{הערה|שם=הערה12}} , {{הערה|שם=הערה13}} | + | #הסיכוי ל-Pseudomonas {{כ}}{{הערה|שם=הערה12|Raveh D, Rudensky B, Huerta M, Aviv Y, Yinnon AM. An improved, evidence-based method for empirical treatment of urinary tract infection. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2003; 22: 158-164.}} ,{{הערה|שם=הערה13|Raveh D, Rosenzweig I, Rudensky B, Wiener-Well Y, Yinnon AM. Risk factors for bacteremia due to Pseudomonas aeruginosa or Enterococcus spp. in patients hospitalized via the emergency department. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2006; 25(5):331-4.}} (טבלאות 3, 2).{{ש}}כידוע, רוב מקרי UTI נובעים מ-Escherichia coli. מאידך, במצבים שונים עולה שכיחותם של פתוגנים (Pathogens) אחרים, כולל Klebsiella (טבלה 2). בשתי עבודות שבוצעו בבית החולים שערי צדק נמצאו מספר גורמי סיכון לבידוד Pseudomonas בתרביות השתן.{{הערה|שם=הערה12}} ,{{הערה|שם=הערה13}} |
− | #*נוכחות קטטר קבוע{{הערה|שם=הערה12}} , {{הערה|שם=הערה13}} | + | #*נוכחות קטטר קבוע{{הערה|שם=הערה12}} ,{{הערה|שם=הערה13}} |
− | #*הזיהום מתפתח בבית החולים או בבית אבות{{הערה|שם=הערה12}} , {{הערה|שם=הערה13}} | + | #*הזיהום מתפתח בבית החולים או בבית אבות{{הערה|שם=הערה12}} ,{{הערה|שם=הערה13}} |
#*החולה אושפז בחודשיים האחרונים{{הערה|שם=הערה13}} | #*החולה אושפז בחודשיים האחרונים{{הערה|שם=הערה13}} | ||
− | #*מדובר באשה בהריון {{הערה|שם=הערה13}} | + | #*מדובר באשה בהריון{{הערה|שם=הערה13}} |
− | #*החולה עבר [[כריתת ערמונית]] {{הערה|שם=הערה13}} {{ש}}{{ש}}הערה: מובן שבכל החולים הנזכרים למעלה יש לתת טיפול אמפירי המכסה Pseudomonas. | + | #*החולה עבר [[כריתת ערמונית]]{{הערה|שם=הערה13}} {{ש}}{{ש}}הערה: מובן שבכל החולים הנזכרים למעלה יש לתת טיפול אמפירי המכסה Pseudomonas. |
− | #הסיכוי לחיידק עמיד לפרוטוקול אנטיביוטי ראשוני {{הערה|שם=הערה14|Benenson S, Yinnon AM, Schlesinger Y, Rudensky B, Raveh D. Optimization of empirical antibiotic selection for suspected Gram-negative bacteremia in the emergency department. Int J Antimicrobial Agents 2005; 25(5):398-403.}} , {{הערה|שם=הערה15|Friedmann F, Shulman C, Hamburger R, Yinnon AM, Raveh D. Antimicrobial susceptibilities of urinary pathogens in a multidisciplinary long term care facility. Diagn Microbiol Infect Dis, 2003; 43: 217-222.}} (ראה טבלאות 4, 5) | + | #הסיכוי לחיידק עמיד לפרוטוקול אנטיביוטי ראשוני{{הערה|שם=הערה14|Benenson S, Yinnon AM, Schlesinger Y, Rudensky B, Raveh D. Optimization of empirical antibiotic selection for suspected Gram-negative bacteremia in the emergency department. Int J Antimicrobial Agents 2005; 25(5):398-403.}} ,{{הערה|שם=הערה15|Friedmann F, Shulman C, Hamburger R, Yinnon AM, Raveh D. Antimicrobial susceptibilities of urinary pathogens in a multidisciplinary long term care facility. Diagn Microbiol Infect Dis, 2003; 43: 217-222.}} (ראה טבלאות 4, 5) |
#*הסיכוי לחיידק עמיד ל-Gentamicin הוא 24 אחוזים בשערי צדק.{{הערה|שם=הערה14}} גורמי סיכון לכך הם (טבלה 4): | #*הסיכוי לחיידק עמיד ל-Gentamicin הוא 24 אחוזים בשערי צדק.{{הערה|שם=הערה14}} גורמי סיכון לכך הם (טבלה 4): | ||
#*מגורים בבית אבות | #*מגורים בבית אבות | ||
שורה 132: | שורה 131: | ||
#*מגורים בבית אבות | #*מגורים בבית אבות | ||
#*נוכחות גוף זר | #*נוכחות גוף זר | ||
− | #*בעבודה אחרת בבית אבות נמצא, ששכיחות חיידקים עמידים גבוהה במחלקת חולים סיעודיים, בינונית במחלקת תשושים ונמוכה במחלקה של עצמאיים {{הערה|שם=הערה15}}.{{ש}}{{ש}} | + | #*בעבודה אחרת בבית אבות נמצא, ששכיחות חיידקים עמידים גבוהה במחלקת חולים סיעודיים, בינונית במחלקת תשושים ונמוכה במחלקה של עצמאיים{{הערה|שם=הערה15}}.{{ש}}{{ש}} |
{| cellpadding="4" border="1" dir="ltr" | {| cellpadding="4" border="1" dir="ltr" | ||
שורה 144: | שורה 143: | ||
|- | |- | ||
|Residence (home versus institution) | |Residence (home versus institution) | ||
− | | | + | | -1.4 |
|4 | |4 | ||
|0.1-0.6 | |0.1-0.6 | ||
שורה 171: | שורה 170: | ||
|0.003 | |0.003 | ||
|- | |- | ||
− | |PMN (PolyMorphoNuclear) % of the WBC (White Blood Cells) | + | |PMN (PolyMorphoNuclear) % of the WBC (White Blood Cells) |
|0.09 | |0.09 | ||
|1.1 | |1.1 | ||
שורה 198: | שורה 197: | ||
| | | | ||
| | | | ||
− | |(n=5272) | + | |(n=5272) n (%) |
|Absent (n=3421) n (%) | |Absent (n=3421) n (%) | ||
− | |Present | + | |Present (n=1851) n (%) |
|(95% CI) | |(95% CI) | ||
|value | |value | ||
שורה 341: | שורה 340: | ||
|- | |- | ||
|All Isolates | |All Isolates | ||
− | |5272 | + | |5272 |
|1923 | |1923 | ||
− | |3349 | + | |3349 |
| | | | ||
| | | | ||
שורה 419: | שורה 418: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
− | |||
* לנושא הקודם: [[דלקת ריאות הנרכשת בבית החולים - טיפול - Hospital acquired pneumonia - antibiotic therapy]] | * לנושא הקודם: [[דלקת ריאות הנרכשת בבית החולים - טיפול - Hospital acquired pneumonia - antibiotic therapy]] | ||
* לנושא הבא: [[זיהומי עור - טיפול אנטיביוטי - Skin infection - antibiotic therapy]] | * לנושא הבא: [[זיהומי עור - טיפול אנטיביוטי - Skin infection - antibiotic therapy]] | ||
− | |||
* [[שימוש מושכל באנטיביוטיקה|לתוכן העניינים של פנקס שימוש מושכל באנטיביוטיקה]] | * [[שימוש מושכל באנטיביוטיקה|לתוכן העניינים של פנקס שימוש מושכל באנטיביוטיקה]] | ||
גרסה מ־12:33, 20 במאי 2018
שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
---|---|
שם המחבר | פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה |
שם הפרק | זיהום בדרכי השתן - טיפול אנטיביוטי - Urinary tract infection - antibiotic therapy |
מוציא לאור | |
מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
מספר עמודים | 196 |
הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – זיהום בדרכי השתן, טיפול אנטיביוטי
דלקת בשלפוחית השתן בנשים צעירות
מספר | סוג הזיהום | הטיפול האנטיביוטי המומלץ |
---|---|---|
1. | דלקת בשלפוחית השתן באשה לא הרה, בהיעדר פגם אנטומי (Anatomical) או נוירולוגי (Neurological), כשסימני המחלה נמשכים פחות מ-7 ימים (Uncomplicated Urinary Tract Infection) | 1 .א הטיפול המומלץ: טבליה של Nitrofurantoin 100 מיליגרם ארבע פעמים ביום ל-7 ימים, לא במקרה של G6PD Deficiency (Glucose-6-Phosphate Dehydrogenase), או 1.ב Co-trimoxazole (Resprim) פומי 160מיליגרם/800 מיליגרם [4](Septrin Forte), כדור אחד פעמיים ביום ל-3 ימים[5], או |
2. | זיהומים חוזרים (מעל 3 בשנה) בנשים צעירות [Recurrent Uncomplicated UTI ((Urinary Tract Infection] | 1. Co-trimoxazole פומי 160מיליגרם/800 מיליגרם חצי טבליה כל ערב (* בנשים הרות אין לתת תרופה זו בשליש הראשון ו/או בחודש האחרון), או Nitrofurantoin פומי 100-50 מיליגרם, כדור אחד כל ערב. |
מקרים קלים-בינוניים שיכולים לקבל טיפול פומי
מספר | סוג הזיהום | הטיפול האנטיביוטי המומלץ |
---|---|---|
1. | דלקת "מורכבת" בדרכי השתן, דהיינו:
|
|
2. | דלקת חריפה בערמונית – חולה אמבולטורי.
|
Ceftriaxone 250 מיליגרם תוך שרירי חד-פעמי, ולאחר מכן Doxycycline פומי 100 מיליגרם פעמיים ביום למשך 10 ימים
|
מקרים בינוניים-קשים הזקוקים לטיפול דרך הווריד: Pyelonephritis, Urosepsis, או Prostatitis חדה
בבחירת טיפול אנטיביוטי אמפירי (Empirical) עבור זיהומים אלה יש לקחת בחשבון, בין היתר, את הגורמים הבאים:
- הסיכוי ל-Bacteremia
- הסיכוי שהגורם הוא Pseudomonas
- הסיכוי לחיידק עמיד לפרוטוקול אנטיביוטי ראשון
מומלץ לעיין בנספח לפרוטוקול זה שבעמוד הבא להעמקה בסוגיות הנזכרות למעלה.
מספר | המצב הקליני | הטיפול המומלץ[9] |
---|---|---|
1. | הטיפול השגרתי |
|
2. | הטיפול בחולה שמצבו בינוני-קשה, ובנוסף:
|
|
הערות:
- אם צומח Enterococcus בתרבית השתן, יינתן Ampicillin תוך ורידי, אלא אם כן לחולה יש רגישות יתר ל-Penicillin, ואז יינתן Vancomycin עם ייעוץ רופא למחלות זיהומיות
- משך הטיפול 14-10 יום. מקובל לעבור לטיפול פומי כאשר החולה התייצב מבחינה קלינית והחום ירד
נספח
רקע
בבחירת אנטיביוטיקה אמפירית לטיפול בזיהום עולה בדרכי השתן, כגון Pyelonephritis/Urosepsis, יש לקחת בחשבון, בין היתר, הגורמים הבאים:
- הסיכוי ל-Bacteremia[11] (טבלה 1).
בעבודה פרוספקטיבית (Prospective) על 350 חולים עוקבים עם אבחנה של UTI בחדר מיון במשך 5 חודשים בשנת 2003 נמצאה Bacteremia ב-15 אחוזים. גורמי הסיכון ל-Bacteremia היו[11]:- מגורים בבית לעומת מגורים בבית אבות
- נוכחות קטטר קבוע
- צמרמורת
- ספירת דם לבנה עם סטייה שמאלה, עם/בלי בנדים
- הסיכוי ל-Pseudomonas [12] ,[13] (טבלאות 3, 2).
כידוע, רוב מקרי UTI נובעים מ-Escherichia coli. מאידך, במצבים שונים עולה שכיחותם של פתוגנים (Pathogens) אחרים, כולל Klebsiella (טבלה 2). בשתי עבודות שבוצעו בבית החולים שערי צדק נמצאו מספר גורמי סיכון לבידוד Pseudomonas בתרביות השתן.[12] ,[13] - הסיכוי לחיידק עמיד לפרוטוקול אנטיביוטי ראשוני[14] ,[15] (ראה טבלאות 4, 5)
- הסיכוי לחיידק עמיד ל-Gentamicin הוא 24 אחוזים בשערי צדק.[14] גורמי סיכון לכך הם (טבלה 4):
- מגורים בבית אבות
- נוכחות גוף זר [קטטר, PEG (Percutaneous Endoscopic Gastrostomy) וכדומה]
- הסיכוי לחיידק עמיד ל-Ciprofloxacin הוא 28 אחוזים בשערי צדק.[14] גורמי סיכון לכך הם (טבלה 5):
- מין זכר
- מגורים בבית אבות
- נוכחות גוף זר
- בעבודה אחרת בבית אבות נמצא, ששכיחות חיידקים עמידים גבוהה במחלקת חולים סיעודיים, בינונית במחלקת תשושים ונמוכה במחלקה של עצמאיים[15].
Coefficient | Odds ratio | 95% CI | SE | P | |
Residence (home versus institution) | -1.4 | 4 | 0.1-0.6 | 0.5 | 0.004 |
Permanent catheter | 1.2 | 3.3 | 1.3-8.8 | 0.5 | 0.014 |
Shaking chills (Yes/No) | 0.8 | 2.3 | 1.1-4.8 | 0.4 | 0.025 |
Bands (Yes/No) | 1.2 | 3.3 | 1.5-7.2 | 0.4 | 0.003 |
PMN (PolyMorphoNuclear) % of the WBC (White Blood Cells) | 0.09 | 1.1 | 1.04-1.15 | 0.03 | 0.0002 |
CI=Confidence Interval
SE=Standard Error
P=P value
Number | Organism | Isolates | Catheter | Relative Risk[16] | P | |
---|---|---|---|---|---|---|
(n=5272) n (%) | Absent (n=3421) n (%) | Present (n=1851) n (%) | (95% CI) | value | ||
1 | Escherichia coli | 2540 (48) | 1822 (53) | 718 (39) | 0.73 (0.69-0.78) | <0.001 |
2 | Klebsiella pneumoniae | 574 (11) | 340 (10) | 234 (13) | 1.28 (1.09-1.49) | 0.002 |
3 | Pseudomonas aeruginosa | 469 (9) | 259 (8) | 210 (11) | 1.50 (1.27-1.79) | <0.001 |
4 | Enterococcus spp. | 418 (8) | 198 (6) | 220 (12) | 2.06 (1.72-2.47) | <0.001 |
5 | Proteus mirabilis | 333 (6) | 207 (6) | 126 (7) | 1.13 (0.91-1.40) | 0.265 |
6 | Staphylococcus coagulase negative | 173 (3) | 124 (4) | 49 (3) | 0.73 (0.53-1.01) | 0.060 |
7 | Enterobacter cloacae | 129 (2) | 75 (2) | 54 (3) | 1.34 (0.95-1.89) | 0.099 |
8 | Acinetobacter baumanii | 88 (2) | 48 (1) | 40 (2) | 1.55 (1.02-2.34) | 0.040 |
9 | Citrobacter freundii | 72 (1) | 46 (1) | 26 (1) | 1.05 (0.65-1.69) | 0.846 |
10 | Staphylococcus aureus | 61 (1) | 37 (1) | 24 (1) | 1.20 (0.72-2.00) | 0.477 |
Total | 4857 (92) | 3156 (92) | 1701 (92) |
Organism | Total n (%) | Emergency Department n (%) | Hospital Departments n (%) | Relative Risk (95% CI)[17] | P value |
---|---|---|---|---|---|
Enterobacteriaceae[11] | 3802 (72) | 1586 (82) | 2216 (66) | 1.25 (1.21-1.29) | <0.001 |
Other organisms | 1470 (28) | 337 (18) | 1133 (34) | 0.52 (0.47-0.58) | <0.001 |
Escherichia coli | 2508 (48) | 1219 (63) | 1289 (38) | 1.65 (1.56-1.74) | <0.001 |
Pseudomonas | 469 (9) | 109 (6) | 360 (11) | 0.53 (0.43-0.65) | <0.001 |
Enterococcus spp. | 418 (8) | 63 (3) | 355 (11) | 0.31 (0.24-0.40) | <0.001 |
All Isolates | 5272 | 1923 | 3349 |
n=number
Variable | Odds Ratio/Differential (95% CI)[18] | Bivariate | Multivariate |
---|---|---|---|
Older age | 11.9 (2.1-21.8) | <0.05 | NS |
Nursing home residence | 0.11 (0.04-0.3) | <0.001 | <0.001 |
Risk factors | |||
Diabetes mellitus | 0.3 (0.1-1.3) | =0.07 | NS |
Foreign body | 3.5 (1.4-9.0) | <0.005 | <0.05 |
NS=Not Significant
Variable | Odds Ratio/Differential (95% CI)[18] | Bivariate | Multivariate |
---|---|---|---|
Male gender | 0.2 (0.1-0.6) | <0.005 | <0.01 |
Nursing home residence | 0.12 (0.05-0.3) | <0.001 | <0.001 |
Hospitalization in last 3 months | 3.5 (1.4-8.9) | <0.005 | =0.11 |
Antibiotic tratment in last 6 weeks | 3.4 (1.3-8.9) | <0.005 | =0.39 |
Risk factors Foreign body |
5.1 (2.0-12.9) | <0.001 | <0.005 |
הערות שוליים
- ↑ הקורא מופנה לפרק VIII לטבלאות רגישויות של חיידקים שבודדו מתרביות שתן במעבדה המיקרוביולוגית המקומית. ההמלצות מבוססות במידה רבה על התוצאות הנ"ל ועל הספרות.
- ↑ Fihn SD. Acute uncomplicated urinary tract infection in women. N Engl J Med 2003; 349:259-66.
- ↑ Hooton TM, et al. Acute uncomplicated cystitis in an era of increasing antibiotic resistance: a proposed approach to empirical therapies. CID 2004; 39:75-80.
- ↑ אין לתת Cotrimoxazole בשליש הראשון והחודש האחרון להיריון
- ↑ 5.0 5.1 5.2 טיפול ל- 3 ימים יינתן רק לחולות שלגביהן המעקב מובטח. אחרת יינתן טיפול ל- 7 - 10 ימים.
- ↑ 6.0 6.1 אין לתת קינולונים לנשים הרות או לילדים ללא ייעוץ (FDA-class C). מודגש כאן שמומלץ לשמור את הקינולונים לטיפול במחוללים עמידים ו/או זיהומים מורכבים.
- ↑ Raveh D, Rudensky B, Huerta M, Aviv Y, Yinnon AM. An improved, evidence-based method for empirical treatment of urinary tract infection. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2003; 22:158-164.
- ↑ Raveh D, Rosenzweig I, Rudensky B, Wiener-Well Y, Yinnon AM. Risk factors for bacteremia due to Pseudomonas aeruginosa or Enterococcus spp. in patients hospitalized via the emergency department. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2006; 25(5):331-4.
- ↑ בכל מקרה יש לקחת תרבית דם ושתן לפני תחילת מתן האנטיביוטיקה כדי להתאים את הטיפול עפ"י תוצאות התרבית, במגמה לצמצם את טווח הטיפול ככל הניתן.
- ↑ עבור הדרכה בחישוב של פינוי הקריאטינין וקביעת המינון המותאם לדרגת התפקוד הכלייתי של החולה האינדיבידואלי, ראה "אמינוגליקוזידים" בפרק II.
- ↑ 11.0 11.1 11.2 11.3 Behagon Y, Raveh D, Schlesinger Y, Rudensky B, Yinnon AM. Prevalence and predictive features of bacteremic urinary tract infection in emergency department patients. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2007; 26(5):349-52.
- ↑ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 12.5 Raveh D, Rudensky B, Huerta M, Aviv Y, Yinnon AM. An improved, evidence-based method for empirical treatment of urinary tract infection. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2003; 22: 158-164.
- ↑ 13.0 13.1 13.2 13.3 13.4 13.5 13.6 Raveh D, Rosenzweig I, Rudensky B, Wiener-Well Y, Yinnon AM. Risk factors for bacteremia due to Pseudomonas aeruginosa or Enterococcus spp. in patients hospitalized via the emergency department. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2006; 25(5):331-4.
- ↑ 14.0 14.1 14.2 14.3 14.4 Benenson S, Yinnon AM, Schlesinger Y, Rudensky B, Raveh D. Optimization of empirical antibiotic selection for suspected Gram-negative bacteremia in the emergency department. Int J Antimicrobial Agents 2005; 25(5):398-403.
- ↑ 15.0 15.1 Friedmann F, Shulman C, Hamburger R, Yinnon AM, Raveh D. Antimicrobial susceptibilities of urinary pathogens in a multidisciplinary long term care facility. Diagn Microbiol Infect Dis, 2003; 43: 217-222.
- ↑ Relative risk of organism isolation in the presence versus absence of a catheter
- ↑ Relative risk of organism isolation in emergency department versus inpatient departments
- ↑ 18.0 18.1 OR - odds ratio, differ - difference