כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הנחיות לאבחון וטיפול ביתר לחץ דם במבוגרים"
מתוך ויקירפואה
| שורה 5: | שורה 5: | ||
{{הרחבה|יתר לחץ דם מערכתי}} | {{הרחבה|יתר לחץ דם מערכתי}} | ||
{{ראו גם|הנחיות לטיפול ביתר לחץ דם במבוגרים ובמבוגרים מאד}} | {{ראו גם|הנחיות לטיפול ביתר לחץ דם במבוגרים ובמבוגרים מאד}} | ||
| + | ==מעקב== | ||
| + | *יש לראות בכל מפגש רפואי חלון הזדמנויות להשפיע על אורח חייו של המטופל, הפסקת עישון, תזונה נכונה, צריכת אלכוהול וקפאין מבוקרת ופעילות גופנית אירובית סדירה ורציפה. | ||
| + | *יש לנצל כל מפגש רפואי על מנת לעקוב אחר נטילה מלאה ורציפה של הטיפול התרופתי, כפי שהומלץ, ולהבין את הסיבות המונעות מהמטופל היענות מלאה לתכנית הטיפול. | ||
| + | *בכל מפגש רפואי יש למדוד את לחץ דמו של המטופל. מומלץ שבדיקה זו תבוצע ע"י אחות או גורם רפואי מוסמך אחר. כן יש לעקוב אחר משקלו של המטופל. | ||
| + | *יש לעודד את המטופל לבצע מדידות ל"ד ביתיות, בפרק זמן של שבוע טרם הגעתו לביקור מתוכנן במרפאה, מאחר והערכים המתקבלים במדידה ביתית מהימנים יותר. בנוסף, פעולה זו גורמת למטופל תחושת אחריות לבריאותו ושותפות בתכנית הטיפול בו, המגבירות את היענות המטופל לתכנית הטיפול המוצעת לו. אפשרות נוספת היא בניית תכנית מדידה עצמית מותאמת לצורך מעקב, כאשר מדידות עיתיות בין אחת לשבוע עד אחת לחודש מאפשרות הערכת מידת האיזון לאורך זמן. יש להדגיש בפני המטופל שמידת האיזון נקבעת על פי מגמה לאורך זמן וממוצע של מספר מדידות ולא על סמך תוצאה של מדידה בודדת . | ||
| − | + | ==מעקב לאחר התחלת/שינוי תכנית הטיפול (טווח קצר)== | |
| + | סמוך לשינוי תרופתי, יש לזמן את המטופל בתדירות קבועה, אחת ל־2-4 שבועות, על מנת להעריך את המדדים הבאים: | ||
| + | *השפעת הטיפול התרופתי על תחושתו והרגשתו הכללית | ||
| + | *מידת הירידה בערכי לחץ הדם | ||
| + | *ניטור תופעות לוואי | ||
| + | *ביצוע בדיקות מעבדה ממוקדות בהתאם לשינוי בטיפול התרופתי, ולפי קבוצות התרופות שהומלץ עליהן. | ||
| + | |||
| + | ==מעקב לאחר השגת יעד ל"ד (טווח בינוני־ארוך)== | ||
| + | במהלך השנה הראשונה יש לזמן את המטופל למעקב אחת ל־3 חודשים. תכני הביקור זהים לאילו שפורטו בסעיף הקודם. מהשנה השנייה ואילך, יש לזמן את המטופל למעקב אחת ל־6 חודשים. מומלץ להיעזר בטבלת מעקב (טבלה 5). | ||
| + | |||
| + | ;מעקב אחר גורמי סיכון קרדיווסקולאריים נוספים ונזק לאיברי מטרה | ||
| + | |||
| + | *מומלץ לבצע אחת ל־6 חודשים הערכה של גורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים, בעיקר בחולי סכרת וחולים עם עודף שומני הדם, ולפי הצורך לדאוג לאיזון מיטבי של גורמי סיכון אלו. | ||
| + | *בחולים עם תחלואה נלווית הכוללת סכרת, מחלת לב איסכמית פעילה, אירוע מוחי שארע לאחרונה ואי־ספיקת כליות מתקדמת יש לבצע מעקב חודשי. תכיפות ביקורי המעקב בשלב הראשון של האיזון תלוי בגורמי הסיכון, במחלות הנלוות, בפגיעה באברי מטרה ובערכי ל"ד. כמו כן יש להתחשב בסיכונים אפשריים העלולים לנבוע מהטיפול התרופתי שנקבע (לדוגמא, עליה ברמת האשלגן ו/או הקראטינין לאחר הנחיה לטיפול בחסמי ACE). | ||
| + | *לאחר השגת איזון טוב של ל"ד יש לבצע מעקב אחת ל 3-6 חודשים. | ||
| + | *יש לבצע בדיקות שיגרה פעם בשנה הכוללות ספירת דם, אוראה, קראטינין, גלוקוז, נתרן, אשלגן, סידן, מגנזיום בקרב נוטלי משתנים, פרופיל שומנים, שתן לכללית, שתן למיקרואלבומין ואק"ג. | ||
| + | *מעקב ע"י מדידות ביתיות מומלץ לכל החולים, פרט לחולים חרדתיים, לאלו שאינם מסוגלים למדוד ל"ד ולחולים עם הפרעות קצב. בדיקה עצמית פעם בחודש רצויה למי של"ד שלו מאוזן. | ||
| + | *מעקב באמצעות ניטור ל"ד אמבולטורי מומלץ בחשד ליל"ד ממוסך (masked hypertension), בחולים המתארים תופעות היפוטנסיביות תחת טיפול תרופתי ובחולים העמידים לטיפול תרופתי (ראה/י בהמשך). | ||
| + | |||
| + | {| class="wikitable" | ||
| + | |- | ||
| + | |+טבלה 5: תוכנית מעקב שנתית לחולה עם יל"ד מאוזן | ||
| + | |- | ||
| + | !בדיקה / חודש!!1!!2!!3!!4!!5!!6!!7!!8!!9!!10!!11!!12 | ||
| + | |- | ||
| + | |מדידת ל"ד ביתית או ע"י אחות מרפאה|| x||x||x||x||x|| x||x|| x|| x|| x || x|| x | ||
| + | |- | ||
| + | |ביקור אצל רופא || || || x|| || ||x|| || || x|| || || x | ||
| + | |- | ||
| + | |בדיקות דם:ספירת דם, סוכר, פרופיל שומנים, אוראה, קראטינין, חומצה אורית, אלקטרוליטים, סידן, זרחן, tsh|| x || || || || || || || || || || ||x | ||
| + | |- | ||
| + | | דגימת שתן ליחס אלבומין: קראטינין || x || || || || || || || || || || ||x | ||
| + | |} | ||
| + | |||
| + | ==היענות לטיפול== | ||
| + | היענות חלקית עד חוסר היענות לשינוי אורח חיים ולטיפול תרופתי, בקרב חולי יל"ד, היא אחת הסיבות השכיחות והמורכבות לקושי באיזון ל"ד. יש לנסות ולזהות קשיים אצל המטופל בהיענות לטיפול, כגון מצב קוגניטיבי, הבנה לא מלאה של תכנית הטיפול, קושי כלכלי ברכישת התרופות, צורך בתמיכה משפחתית או סביבתית או תופעות לוואי לא מדווחות. במקביל יש לחפש כשל בהדרכת המטופל מצד הרופא כמו מפגשים קצרים ותכנית טיפול מורכבת. יש לחפש רמזים להיענות נמוכה כמו מעקב אחר ניפוק התרופות, ממצאים בבדיקות המחשידים לאי נטילת התרופה (כמו דופק מהיר במטופל הנוטל חוסמי בטא). | ||
| + | |||
| + | ההתמודדות עם חוסר היענות צריכה להיות מותאמת למטופל, לפרופיל הסוציו־אקונומי שלו, ולסיבות הפרטניות שהביאו את המטופל לבחור שלא ליטול את התרופות או לא להתמיד באורח חיים בריא. | ||
| + | |||
| + | ==ביבליוגרפיה== | ||
| + | <blockquote> | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | </blockquote> | ||
| + | |||
| + | |||
| + | * [[הנחיות לאבחון וטיפול ביתר לחץ דם במבוגרים|לתוכן העניינים]] | ||
| + | * [[הנחיות לאבחון וטיפול ביתר לחץ דם במבוגרים - עקרונות הטיפול ביל"ד|לנושא הקודם]] | ||
| + | *[[הנחיות לאבחון וטיפול ביתר לחץ דם במבוגרים - יל"ד עמיד לטיפול|לנושא הבא]] | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:הנחיות קליניות]] | ||
| + | [[קטגוריה:נפרולוגיה ויתר לחץ דם]] | ||
גרסה מ־10:05, 28 ביולי 2021
הנחיות לאבחון וטיפול ביתר לחץ דם במבוגרים
מאת החברה ליתר לחץ דם בישראל, איגוד רופאי המשפחה, האיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם, האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, האגוד הקרדיולוגי בישראל, האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – יתר לחץ דם מערכתי
ראו גם – הנחיות לטיפול ביתר לחץ דם במבוגרים ובמבוגרים מאד
מעקב
- יש לראות בכל מפגש רפואי חלון הזדמנויות להשפיע על אורח חייו של המטופל, הפסקת עישון, תזונה נכונה, צריכת אלכוהול וקפאין מבוקרת ופעילות גופנית אירובית סדירה ורציפה.
- יש לנצל כל מפגש רפואי על מנת לעקוב אחר נטילה מלאה ורציפה של הטיפול התרופתי, כפי שהומלץ, ולהבין את הסיבות המונעות מהמטופל היענות מלאה לתכנית הטיפול.
- בכל מפגש רפואי יש למדוד את לחץ דמו של המטופל. מומלץ שבדיקה זו תבוצע ע"י אחות או גורם רפואי מוסמך אחר. כן יש לעקוב אחר משקלו של המטופל.
- יש לעודד את המטופל לבצע מדידות ל"ד ביתיות, בפרק זמן של שבוע טרם הגעתו לביקור מתוכנן במרפאה, מאחר והערכים המתקבלים במדידה ביתית מהימנים יותר. בנוסף, פעולה זו גורמת למטופל תחושת אחריות לבריאותו ושותפות בתכנית הטיפול בו, המגבירות את היענות המטופל לתכנית הטיפול המוצעת לו. אפשרות נוספת היא בניית תכנית מדידה עצמית מותאמת לצורך מעקב, כאשר מדידות עיתיות בין אחת לשבוע עד אחת לחודש מאפשרות הערכת מידת האיזון לאורך זמן. יש להדגיש בפני המטופל שמידת האיזון נקבעת על פי מגמה לאורך זמן וממוצע של מספר מדידות ולא על סמך תוצאה של מדידה בודדת .
מעקב לאחר התחלת/שינוי תכנית הטיפול (טווח קצר)
סמוך לשינוי תרופתי, יש לזמן את המטופל בתדירות קבועה, אחת ל־2-4 שבועות, על מנת להעריך את המדדים הבאים:
- השפעת הטיפול התרופתי על תחושתו והרגשתו הכללית
- מידת הירידה בערכי לחץ הדם
- ניטור תופעות לוואי
- ביצוע בדיקות מעבדה ממוקדות בהתאם לשינוי בטיפול התרופתי, ולפי קבוצות התרופות שהומלץ עליהן.
מעקב לאחר השגת יעד ל"ד (טווח בינוני־ארוך)
במהלך השנה הראשונה יש לזמן את המטופל למעקב אחת ל־3 חודשים. תכני הביקור זהים לאילו שפורטו בסעיף הקודם. מהשנה השנייה ואילך, יש לזמן את המטופל למעקב אחת ל־6 חודשים. מומלץ להיעזר בטבלת מעקב (טבלה 5).
- מעקב אחר גורמי סיכון קרדיווסקולאריים נוספים ונזק לאיברי מטרה
- מומלץ לבצע אחת ל־6 חודשים הערכה של גורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים, בעיקר בחולי סכרת וחולים עם עודף שומני הדם, ולפי הצורך לדאוג לאיזון מיטבי של גורמי סיכון אלו.
- בחולים עם תחלואה נלווית הכוללת סכרת, מחלת לב איסכמית פעילה, אירוע מוחי שארע לאחרונה ואי־ספיקת כליות מתקדמת יש לבצע מעקב חודשי. תכיפות ביקורי המעקב בשלב הראשון של האיזון תלוי בגורמי הסיכון, במחלות הנלוות, בפגיעה באברי מטרה ובערכי ל"ד. כמו כן יש להתחשב בסיכונים אפשריים העלולים לנבוע מהטיפול התרופתי שנקבע (לדוגמא, עליה ברמת האשלגן ו/או הקראטינין לאחר הנחיה לטיפול בחסמי ACE).
- לאחר השגת איזון טוב של ל"ד יש לבצע מעקב אחת ל 3-6 חודשים.
- יש לבצע בדיקות שיגרה פעם בשנה הכוללות ספירת דם, אוראה, קראטינין, גלוקוז, נתרן, אשלגן, סידן, מגנזיום בקרב נוטלי משתנים, פרופיל שומנים, שתן לכללית, שתן למיקרואלבומין ואק"ג.
- מעקב ע"י מדידות ביתיות מומלץ לכל החולים, פרט לחולים חרדתיים, לאלו שאינם מסוגלים למדוד ל"ד ולחולים עם הפרעות קצב. בדיקה עצמית פעם בחודש רצויה למי של"ד שלו מאוזן.
- מעקב באמצעות ניטור ל"ד אמבולטורי מומלץ בחשד ליל"ד ממוסך (masked hypertension), בחולים המתארים תופעות היפוטנסיביות תחת טיפול תרופתי ובחולים העמידים לטיפול תרופתי (ראה/י בהמשך).
| בדיקה / חודש | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדידת ל"ד ביתית או ע"י אחות מרפאה | x | x | x | x | x | x | x | x | x | x | x | x |
| ביקור אצל רופא | x | x | x | x | ||||||||
| בדיקות דם:ספירת דם, סוכר, פרופיל שומנים, אוראה, קראטינין, חומצה אורית, אלקטרוליטים, סידן, זרחן, tsh | x | x | ||||||||||
| דגימת שתן ליחס אלבומין: קראטינין | x | x |
היענות לטיפול
היענות חלקית עד חוסר היענות לשינוי אורח חיים ולטיפול תרופתי, בקרב חולי יל"ד, היא אחת הסיבות השכיחות והמורכבות לקושי באיזון ל"ד. יש לנסות ולזהות קשיים אצל המטופל בהיענות לטיפול, כגון מצב קוגניטיבי, הבנה לא מלאה של תכנית הטיפול, קושי כלכלי ברכישת התרופות, צורך בתמיכה משפחתית או סביבתית או תופעות לוואי לא מדווחות. במקביל יש לחפש כשל בהדרכת המטופל מצד הרופא כמו מפגשים קצרים ותכנית טיפול מורכבת. יש לחפש רמזים להיענות נמוכה כמו מעקב אחר ניפוק התרופות, ממצאים בבדיקות המחשידים לאי נטילת התרופה (כמו דופק מהיר במטופל הנוטל חוסמי בטא).
ההתמודדות עם חוסר היענות צריכה להיות מותאמת למטופל, לפרופיל הסוציו־אקונומי שלו, ולסיבות הפרטניות שהביאו את המטופל לבחור שלא ליטול את התרופות או לא להתמיד באורח חיים בריא.
ביבליוגרפיה