הבדלים בין גרסאות בדף "רפואת המשפחה בישראל - נספח 5 - רופאים לכפר, לספר ולאזורי הפיתוח - Doctors in all regions of the country"
מתוך ויקירפואה
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרק | {{פרק | ||
|ספר=רפואת המשפחה בישראל - Family Medicine in Israel | |ספר=רפואת המשפחה בישראל - Family Medicine in Israel | ||
− | |מספר הפרק= | + | |מספר הפרק=15 |
}} | }} | ||
[[קובץ:כריכת ספר רפואת המשפחה.png|שמאל|250 פיקסלים]] | [[קובץ:כריכת ספר רפואת המשפחה.png|שמאל|250 פיקסלים]] |
גרסה מ־12:18, 1 באוגוסט 2020
רפואת המשפחה בישראל - Family Medicine in Israel
מאת פרופסור חיים דורון, פרופסור שפרה שורץ, פרופסור שלמה וינקר
- אוגוסט 1950 - בן-גוריון בעד לחייב כל רופא שבא ארצה בשנת שירות לאומי, אולם איננו מיישם זאת.
- נובמבר 1950 - החלטת ממשלת ישראל על כניסת הצבא למעברות לשנה באחריות חיל הרפואה.
- דצמבר 1950 - הצעת חוק של גולדה מאיר, שרת העבודה, לגיוס חובה של רופאים לעבודה במעברות ובמחנות, שירות של חודש עד חדשיים.
- מרץ 1951 - פניית ד"ר חיים שיבא מנכ"ל משרד הבריאות לראש הממשלה בדרישה להוסיף שנת שירות בכפר. הוחלף בגיוס. בן-גוריון ביומנו "השתמטות רבה".
- אפריל 1951 - נמיר מזכיר ההסתדרות לבן-גוריון: הגיוס כישלון.
- ראשית 1952 - צמצום גיוסם של רופאים עירוניים והרחבת הגיוס של רופאים חדשים. אחריות משרד העבודה, ומאוגוסט 1952 משרד הביטחון
- יוני 1954 - הודעת קופת חולים הכללית: קבלה לסטז' במוסדותיה רק בתנאי של שנת עבודה בכפר.
- יולי 1954 - הסדר בין מוסדי - הקבלה להתמחות בבית חולים מותנית בשנת שירות בכפר.