בדיקות בבתי החולים, במקרים בהם עלה חשד לשימוש בחומרים (סם האונס או חומרים פסיכואקטיביים אחרים) בהקשר של תקיפה מינית - חוזר משרד הבריאות

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
בדיקות בבתי החולים, במקרים בהם עלה חשד לשימוש בחומרים (סם האונס או חומרים פסיכואקטיביים אחרים) בהקשר של תקיפה מינית
מספר החוזר	mr13_2018
סימוכין	חוזר המנהל הכללי מס': 24/2003 מיום: 19.11.03
קישור	באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום	11 בדצמבר, 2018

בהמשך לחוזר המנהל הכללי שבסימוכין להלן פירוט הנחיות לביצוע בדיקות במקרים שבנדון.

רקע

השימוש בסמים או בחומרים פסיכואקטיביים (אלכוהול, סמים ותרופות ממכרות) שונים במטרה לטשטש קורבן לביצוע אונס או פגיעה מינית הוא תופעה מוכרת בישראל ומחוץ לה מזה מספר שנים.

"סם אונס" הוא שם כללי לקבוצה של חומרים שונים המוחדרים בזדון, דרך ערבוב, בצורתו הנוזלית, למשקאות ללא ידיעתו של הקורבן, וזאת כדי לגרום לערפול חושים עד לאובדן הכרה במטרה לבצע תקיפה מינית עד כדי אינוס הקורבן.

בין החומרים המוגדרים כסם אונס נמנים:

• GBL/GHB
• קטמין
• בנזודיאזפינים (Flunitrazepam / Nitrazepam)

חומרים אלה גורמים לערפול הכרה, ישנוניות ופוגעים ביכולת ההתנגדות של הקורבן ולחוסר יכולת לזכור פרטים בנוגע לתקיפה המינית. להלן תיאור החומרים שנעשה בהם שימוש, צורתם ואופן השימוש בהם:

GHB/GBL

נוזל שקוף, דליק, חסר ריח, עם טעם מעט מלוח, אשר אינו מורגש כאשר מוהלים אותו במשקאות שונים כגון: משקאות קלים, יין, קפה, או משקאות אלכוהוליים. חומר זה כלול בפקודת הסמים המסוכנים ]נוסח חדש[, תשל"ג-1973. על אף שהחומר אסור להפצה, הוא נמכר במועדונים, במקומות בילוי, וברשת האינטרנט.