הבדלים בין גרסאות בדף "קידום בריאות ורפואה מונעת - ריכוז המלצות לפי גיל"
שורה 127: | שורה 127: | ||
|valign="top"|איתור מתבגרים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות; ערנות לאלימות במשפחה ולהתעללות;{{ש}} | |valign="top"|איתור מתבגרים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות; ערנות לאלימות במשפחה ולהתעללות;{{ש}} | ||
− | הערכת רפואת מתבגרים לפי HEADSS. | + | הערכת רפואת מתבגרים לפי HEADSS. |
− | |||
|valign="top"|מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום (ההמלצה לכך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות). | |valign="top"|מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום (ההמלצה לכך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות). | ||
המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מ"ג ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים.{{ש}} | המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מ"ג ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים.{{ש}} | ||
באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית. | באחריות משרד הבריאות ליידע את כל הנשים בגיל הפוריות על חשיבות נטילת חומצה פולית. | ||
− | + | |} | |
+ | |||
+ | ==טבלה ו: רפואה מונעת בגיל 39-20 שנים== | ||
+ | |||
+ | {|cellpadding="4" border="1" | ||
+ | |יעוץ | ||
+ | |סקירה ואיתור מוקדם | ||
+ | |[[חיסונים]] ותרופות למניעה | ||
+ | |- | ||
+ | |valign="top"|הרגלי אכילה ו[[תזונה]] נכונה, {{ש}}[[מעקב טרום לידתי]], {{ש}}[[אמצעי מניעה]] ותכנון המשפחה {{ש}}נזקי [[עישון]] והפסקת עישון {{ש}}נזקי [[אלכוהול]] ו[[שימוש בסמים|סמים]] | ||
+ | |משקל וגובה - חד פעמי. | ||
+ | בדיקת [[לחץ דם]] | ||
+ | *לכלל האוכלוסייה מגיל 29-20 פעם ב-5 שנים.{{ש}}מגיל 39-30 פעם ב-3 שנים. | ||
+ | *אלה עם גורמי סיכון ל[[מחלות לב]] - פעם בשנה | ||
+ | |valign="top"|[[חיסון לדיפתריה וטטנוס|דיפתריה-טטנוס]] כל 10 שנים, הראשונה מהן דיפתריה-טטנוס-[[שעלת]]. {{ש}} | ||
+ | [[חיסון נגד שפעת]] אחת לשנה השלמת [[חיסון נגד אדמת]] על ידי חיסון MMR לנשים בגיל 45-18 שאינן מחוסנות{{הערה|שם=הערה3|ראה הגדרת אישה מחוסנת בפסקה הקודמת.}} | ||
+ | |- | ||
+ | |valign="top"|הרגלי שינה נכונים (לפחות 8-6 שעות ביממה) | ||
+ | |valign="top"|סך [[כולסטרול]], [[HDL]] ,[[LDL]] ו[[טריגליצרידים]] פעם ב-5 שנים לגברים מגיל 35 | ||
+ | |valign="top"|[[חיסון נגד פנוימוקוקוס|חיסון פוליסכרידי נגד פנוימקוקים]] ו[[חיסון נגד מנינגוקוקוס|מנינגוקוקים]] לקבוצות הסיכון | ||
+ | |- | ||
+ | |valign="top"|נהיגה זהירה, מניעת תאונות דרכים וחגירת חגורות בטיחות | ||
+ | |valign="top"|לקב' סיכון - פרופיל שומנים פעם בשנה{{הערה|שם=הערה1|קבוצות בסיכון ל[[היפרכולסטרולמיה]]: סיפור משפחתי של היפרליפידמיה והיפרכולסטרולמיה, גורמי סיכון נוספים למחלות לב.}} בדיקת [[ספירת דם|המוגלובין]] - לאחר כל היריון. | ||
+ | |[[חיסון לדלקת כבד נגיפית B|{{כ}}Hepatitis B]] לקבוצות סיכון, [[ חיסון לדלקת כבד נגיפית A|{{כ}}Hepatitis A]] לנוסעים ומטיילים באזורים אנדמיים להפטיטיס A, למזריקי סמים ולגברים המקיימים יחסי מין עם גברים ולכל מי שמעוניין | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | |[[משטח צוואר הרחם]] אחת ל-3 - (Pap Smear) שנים מגיל 25 עם דגש על נשים בסיכון{{הערה|ש=הערה2|נשים בסיכון ל[[סרטן צוואר הרחם]]: התחלת יחסי מין מוקדם, קיום יחסי מין עם בני זוג רבים, או קיום יחסי מין עם בן זוג שהיו לו שותפות רבות ועולות ממזרח אירופה.}} | ||
+ | | | ||
+ | |- | ||
+ | |[[פעילות גופנית]] אירובית של לפחות 30 דקות במרבית ימות השבוע, לצבירה של לפחות 150 דקות שבועיות בעצימות בינונית עד גבוהה אימוני כוח 3-2 פעמים בשבוע ואימוני גמישות | ||
+ | |valign="top"|איתור [[דיכאון]]{{ש}}איתור [[אלימות במשפחה]] | ||
+ | | | ||
+ | |- | ||
+ | | | ||
+ | | | ||
+ | |מתן [[חומצה פולית]] (800-400 מיקרוגרם) לפני כניסה להיריון ובמשך 3 חודשים ראשונים של ההיריון | ||
|} | |} | ||
גרסה מ־16:52, 30 באוקטובר 2022
המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל
פרקי משנה:
- קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל לידה ועד שנתיים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from birth to two years
- קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל 6-2 שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from two years to six years
- קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל 12-7 - Health promotion and preventive medicine - recommendations from seven years to twelve years
- קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגילאים שלוש עשרה עד תשע עשרה שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from thirteen years to nineteen years
- קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגילאים עשרים עד שישים וארבע שנים - Health promotion and preventive medicine - recommendations from twenty to sixty four years
- קידום בריאות ורפואה מונעת - המלצות לגילאים שישים וחמש שנים ומעלה - Health promotion and preventive medicine - recommendations for people sixty five years of age and older
המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת | |
---|---|
| |
שם הפרק | קידום בריאות ורפואה מונעת - ריכוז המלצות לפי גיל |
עורך מדעי | פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד |
מוציא לאור | ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל |
מועד הוצאה | אוקטובר 2022 |
מספר עמודים | 284 |
קישור | באתר ההסתדרות הרפואית |
טבלה ב: רפואה מונעת בגיל לידה עד שנתיים
ייעוץ ומניעה ראשונית | סקירה ואיתור | חיסונים ותוספות[1] |
הנקה והרגלי אכילה נכונים, טיפול בתינוק, צורת השכבה ושינה בטוחה, רחצה, החתלה, הרגלי שינה, שמירת חום גוף תקין, שמירה על בריאות השיניים[2]. |
ביקורים סדורים אצל אח.ות ורופא.ה בטיפת חלב (או אצל צוותים הנותנים שירות דומה). הביקורים יכללו בדיקת גדילה (משקל, אורך, היקף ראש), בדיקת התפתחות לפי מדרגות התפתחות ובדיקה גופנית יסודית[4]. בכל מעקב התפתחות שמבצעים רופאים יש לבדוק החזר אדום ורפלקס קורניאלי, וכן בדיקת פישוק ירכיים לאיתור DDH, עד הליכה לבד. בגיל חודשיים: לוודא שבוצעה בדיקת שמיעה. |
|
בדיקת רמת ההמוגלובין בגיל 12-9 חודשים. | מתן ויטמין D3 עד גיל שנה. מתן ברזל בגיל 18-4 חודשים. |
טבלה ג: רפואה מונעת בגיל 6-2 שנים
ייעוץ ומניעה ראשונית | סקירה ואיתור מוקדם | חיסונים ותרופות למניעה |
הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות, היגיינה ובריאות השן; |
שתי בדיקות רופא.ה: בסביבות גיל 2.5 ו-5. |
בכיתה א': חיסון MMRV (מנה שנייה); השלמת חיסונים שלא ניתנו; החיסון המצומד נגד פנאומוקוקים (פרבנר); חיסון שנתי נגד שפעת עונתית; החיסון המצומד נגד מנינגוקוקוס ACWY (לילדים בסיכון). |
טבלה ד: רפואה מונעת בגיל 12-7 שנים
ייעוץ ומניעה ראשונית | סקירה ואיתור מוקדם | חיסונים |
הרגלי ניקיון | משקל וגובה לפחות פעם ב-4 שנים. | בכתה ב' החיסון לטטנוס, דיפתריה, שעלת ופוליו (Tdap-IPV). |
הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות, חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה, הרגלי שינה, פעילות גופנית סדירה (לפחות 60 דקות מצטברות בעצימות בינונית-גבוהה); פעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים בשבוע; צמצום שעות מסך: עד שעתיים מדי יום; שמירה על בריאות השיניים. | בדיקות התפתחות וגדילה (כולל אשכים, אוושות). בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יל"ד, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור. |
השלמת חיסוני השגרה. חיסון שנתי נגד שפעת עונתית. |
הימנעות מתאונות ופגיעות, חשיבות חגורות בטיחות וקסדות מגן. | בכיתה א' - בדיקת ראייה ושמיעה | |
הימנעות מחשיפה יתרה לקרני השמש. | בדיקת שיניים והיגיינת הפה. | חיסון נגד מנינגוקוקים וחיסון נגד פנאומוקוקים (לקבוצות הסיכון). |
נזקי העישון הכפוי (מגיל 0); נזקי העישון הפעיל ושתיית אלכוהול (מגיל 10). | עירנות להתעללות בילדים; ערנות להפרעות התנהגות ולמידה. | בכיתה ז': תבחין טוברקולין (לקבוצות הסיכון, בעיקר עולים חדשים ממדינות מסוימות). |
איתור ילדים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות. | בכיתה ח': חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV). |
טבלה ה: רפואה מונעת בגיל 19-13 שנים
ייעוץ ומניעה ראשונית | סקירה ואיתור מוקדם | חיסונים ותרופות למניעה |
הרגלי אכילה, תזונה נכונה והמלצה על ארוחות משפחתיות. חשיבות ארוחת הבוקר למניעת השמנה. |
משקל, גובה 1-BMI (מדי שנתיים); בדיקת ההתפתחות המינית והגדילה. בדיקת לחץ דם לקבוצות סיכון: הורים עם יתר לחץ דם, BMI מעל אחוזון 95, פגים ומשקל לידה נמוך, או כחלק מבירור. בגילאי 17-16 מבוצעת בדיקת לחץ דם לקראת גיוס לצבא לרוב האוכלוסייה. |
בכיתה ח': טטנוס-דיפתריה-שעלת (Tdap); השלמת חיסונים חסרים. בכיתה ח': חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV); |
נהיגה זהירה בכל סוגי כלי הרכב, חגירת חגורות בטיחות ומניעת תאונות דרכים; הימנעות מנהיגה לאחר שתיית אלכוהול או צריכה של סמים אחרים. | ||
הימנעות והפסקת עישון סיגריות ונרגילה, הימנעות מסמים ומאלכוהול; נזקי החשיפה לשמש והימנעות מחשיפה יתרה; פעילות גופנית מהנה בעצימות בינונית- גבוהה במשך 60 דקות לפחות מדי יום הכוללת פעילות עצימה ופעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים מדי שבוע (אפשר גם לצבור את היקף הפעילות היומי הכולל בפרקי פעילות קצרים של 10 דק' או יותר); צמצום שעות ישיבה מול מסך (עד שעתיים מדי יום). |
איתור מתבגרים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות; ערנות לאלימות במשפחה ולהתעללות; הערכת רפואת מתבגרים לפי HEADSS. |
מומי התעלה העצבית: המלצה כללית לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום (ההמלצה לכך במרפאה צריכה להיות תואמת תרבות).
המלצה מפורשת לנטילת חומצה פולית 0.4 מיליגרם ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. לנשים בקבוצת סיכון: נטילה חומצה פולית 5 מ"ג ליום לפחות חודש לפני הכניסה להיריון ובמשך 3 חודשי ההיריון הראשונים. |
טבלה ו: רפואה מונעת בגיל 39-20 שנים
יעוץ | סקירה ואיתור מוקדם | חיסונים ותרופות למניעה |
הרגלי אכילה ותזונה נכונה, מעקב טרום לידתי, אמצעי מניעה ותכנון המשפחה נזקי עישון והפסקת עישון נזקי אלכוהול וסמים |
משקל וגובה - חד פעמי.
בדיקת לחץ דם
|
דיפתריה-טטנוס כל 10 שנים, הראשונה מהן דיפתריה-טטנוס-שעלת. חיסון נגד שפעת אחת לשנה השלמת חיסון נגד אדמת על ידי חיסון MMR לנשים בגיל 45-18 שאינן מחוסנות[5] |
הרגלי שינה נכונים (לפחות 8-6 שעות ביממה) | סך כולסטרול, HDL ,LDL וטריגליצרידים פעם ב-5 שנים לגברים מגיל 35 | חיסון פוליסכרידי נגד פנוימקוקים ומנינגוקוקים לקבוצות הסיכון |
נהיגה זהירה, מניעת תאונות דרכים וחגירת חגורות בטיחות | לקב' סיכון - פרופיל שומנים פעם בשנה[6] בדיקת המוגלובין - לאחר כל היריון. | Hepatitis B לקבוצות סיכון, Hepatitis A לנוסעים ומטיילים באזורים אנדמיים להפטיטיס A, למזריקי סמים ולגברים המקיימים יחסי מין עם גברים ולכל מי שמעוניין |
משטח צוואר הרחם אחת ל-3 - (Pap Smear) שנים מגיל 25 עם דגש על נשים בסיכון[7] | ||
פעילות גופנית אירובית של לפחות 30 דקות במרבית ימות השבוע, לצבירה של לפחות 150 דקות שבועיות בעצימות בינונית עד גבוהה אימוני כוח 3-2 פעמים בשבוע ואימוני גמישות | איתור דיכאון איתור אלימות במשפחה |
|
מתן חומצה פולית (800-400 מיקרוגרם) לפני כניסה להיריון ובמשך 3 חודשים ראשונים של ההיריון |
ביבליוגרפיה והערות שוליים
- ↑ ראו פרק 6: "חיסונים".
- ↑ ראו פרק 4: "בריאות הפה והשיניים״.
- ↑ ראו פרק 5: "בטיחות ילדים".
- ↑ 4.0 4.1 תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות - Development evaluation for infants and toddlers up to 6 years old
- ↑ ראה הגדרת אישה מחוסנת בפסקה הקודמת.
- ↑ קבוצות בסיכון להיפרכולסטרולמיה: סיפור משפחתי של היפרליפידמיה והיפרכולסטרולמיה, גורמי סיכון נוספים למחלות לב.
- ↑ נשים בסיכון לסרטן צוואר הרחם: התחלת יחסי מין מוקדם, קיום יחסי מין עם בני זוג רבים, או קיום יחסי מין עם בן זוג שהיו לו שותפות רבות ועולות ממזרח אירופה.