כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "קידום בריאות ורפואה מונעת - בריאות הפה והשיניים - Health promotion and preventive medicine - dental health"
| שורה 4: | שורה 4: | ||
}} | }} | ||
{{קידום בריאות ורפואה מונעת | {{קידום בריאות ורפואה מונעת | ||
| − | |שם המחבר=ד"ר | + | |שם המחבר=ד"ר אלון לבני וד"ר גיא טוביאס, הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה |
|שם הפרק='''פרק מספר 3: בריאות הפה והשיניים''' | |שם הפרק='''פרק מספר 3: בריאות הפה והשיניים''' | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|בריאות השן וחלל הפה}} | {{הרחבה|בריאות השן וחלל הפה}} | ||
| + | ==מניעת מחלות הפה והשיניים - כללי== | ||
| + | בריאות הפה והשיניים היא חלק בלתי נפרד מהבריאות הכללית. עמדת ארגון הבריאות העולמי היא כי יש לשלב את המאמצים למניעת מחלות הפה ולקידום בריאות הפה בקידום הבריאות הכללית ומניעת מחלות כרוניות, זאת מאחר שיש גורמי סיכון משותפים{{הערה|שם=הערה24|}}. | ||
| + | |||
| + | על פי סקר בריאות 2009 שערכה הלמ"ס, תושב ישראל מבקר מדי שנה 6.2 פעמים אצל רופא המשפחה, אך רק 2.3 פעמים אצל רופא השיניים )679(. הבדלים אלו בתדירות הביקור מקנים חשיבות מיוחדת לכך שרופאים כלליים יהיו מעורבים בשמירה על בריאות הפה והשיניים. | ||
| + | |||
| + | רופאים המטפלים בפעוטות, ילדים, מבוגרים וקשישים יכולים לקדם את בריאות הפה והשיניים של מטופליהם באמצעות הדרכה של יחידים ומשפחות כיצד לשמור על בריאות הפה, זיהוי ילדים ומבוגרים הנמצאים בסיכון לעששת, המלצה לנקוט אמצעים למניעת מחלה והפניה לרופא שיניים להמשך בירור, בעת הצורך. | ||
| + | בעשורים האחרונים התקדם המחקר הדנטלי, והיום ידוע כי אפשר למנוע מחלות בחלל הפה אם הן מטופלות בשלב מוקדם, זאת באמצעות הקפדה על היגיינה נאותה של הפה, תזונה נכונה, שימוש בפלואוריד על פי רמות סיכון ובהתאם להמלצות משרד הבריאות ואיתור מוקדם ככל האפשר של נגעים התחלתיים. חשוב אפוא שמשרד הבריאות, וכן משרד החינוך - האחראי על גני הילדים ועל בתי הספר - יעבירו מידע. חינוך מגיל הילדות לשמירה נכונה על הפה והשיניים יקנו הרגלים נכונים להמשך החיים ויבטיחו במידה רבה בריאות פה ושיניים טובה. | ||
| + | משנת 2017 זכאים ילדי ישראל עד גיל 18 לטיפולי שיניים בחינם )מקצתם בהשתתפות עצמית נמוכה( במסגרת סל שירותי הבריאות, באחריות קופות החולים ובאמצעות מרפאותיהן או מרפאות הסדר )680(. רפורמה זו יוצרת הזדמנות להפחית את התחלואה במחלות הפה והשיניים בגיל הצעיר, שכן ניתנת האפשרות לכלל ילדי ישראל ליהנות מטיפולי שיניים מניעתיים. על משרד הבריאות לדאוג להעביר מידע זה לכלל האוכלוסייה. | ||
| + | |||
==מחלת העששת, זיהוי ומניעה== | ==מחלת העששת, זיהוי ומניעה== | ||
| − | |||
===רקע=== | ===רקע=== | ||
מחלת ה[[עששת]] היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר בילדים ובמבוגרים. העששת נוצרת מחשיפת השיניים לאורך זמן לחיידקים היוצרים, בתהליך של תסיסה, חומצה מפירוק פחמימות הנצרכות בתזונה. המחלה פוגעת בשיניים מכל סוג ובכל גיל. התקדמותה איטית אך ללא טיפול היא עשויה לגרום להרס מוחלט של רקמות השן. האתיולוגיה מורכבת מגורמים הקשורים לפרט ומגורמים סביבתיים וחברתיים. | מחלת ה[[עששת]] היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר בילדים ובמבוגרים. העששת נוצרת מחשיפת השיניים לאורך זמן לחיידקים היוצרים, בתהליך של תסיסה, חומצה מפירוק פחמימות הנצרכות בתזונה. המחלה פוגעת בשיניים מכל סוג ובכל גיל. התקדמותה איטית אך ללא טיפול היא עשויה לגרום להרס מוחלט של רקמות השן. האתיולוגיה מורכבת מגורמים הקשורים לפרט ומגורמים סביבתיים וחברתיים. | ||
| שורה 16: | שורה 24: | ||
הפן החיובי הוא שהמחלה ניתנת למניעה כמעט מוחלטת ואף לעצירה וריפוי בשלבים המוקדמים שלה. הקפדה על [[תזונה]] נבונה בתקופה הילדות, שמירה נכונה על ניקיון הפה ושימוש מושכל בפלואוריד חשובים לשימור בריאות השיניים של הילדים ואף משפיעים על בריאותם בעתיד. | הפן החיובי הוא שהמחלה ניתנת למניעה כמעט מוחלטת ואף לעצירה וריפוי בשלבים המוקדמים שלה. הקפדה על [[תזונה]] נבונה בתקופה הילדות, שמירה נכונה על ניקיון הפה ושימוש מושכל בפלואוריד חשובים לשימור בריאות השיניים של הילדים ואף משפיעים על בריאותם בעתיד. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==המלצות כלליות למניעת התפתחות עששת== | ==המלצות כלליות למניעת התפתחות עששת== | ||
| שורה 34: | שורה 37: | ||
===שימוש מושכל בפלואוריד=== | ===שימוש מושכל בפלואוריד=== | ||
| − | |||
צריכת מי שתיה המכילים פלואוריד וצחצוח שיניים עם משחה המכילה פלואוריד בריכוז המתאים לגיל: | צריכת מי שתיה המכילים פלואוריד וצחצוח שיניים עם משחה המכילה פלואוריד בריכוז המתאים לגיל: | ||
* עד גיל שנתיים - ללא משחה | * עד גיל שנתיים - ללא משחה | ||
| שורה 41: | שורה 43: | ||
==זיהוי ילד הנמצא בסיכון גבוה לפתח עששת== | ==זיהוי ילד הנמצא בסיכון גבוה לפתח עששת== | ||
| − | |||
המאפיינים הבאים מהווים גורמי סיכון לפתח עששת: | המאפיינים הבאים מהווים גורמי סיכון לפתח עששת: | ||
* הילד משתייך לשכבה סוציואקונומית נמוכה | * הילד משתייך לשכבה סוציואקונומית נמוכה | ||
גרסה מ־21:01, 12 בדצמבר 2022
.png)
המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל
| המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת | |
|---|---|
 | |
| |
| שם המחבר | ד"ר אלון לבני וד"ר גיא טוביאס, הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה |
| שם הפרק | פרק מספר 3: בריאות הפה והשיניים |
| עורך מדעי | פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד |
| מוציא לאור | ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל |
| מועד הוצאה | אוקטובר 2022 |
| מספר עמודים | 284 |
| קישור | באתר ההסתדרות הרפואית |
| |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – בריאות השן וחלל הפה
מניעת מחלות הפה והשיניים - כללי
בריאות הפה והשיניים היא חלק בלתי נפרד מהבריאות הכללית. עמדת ארגון הבריאות העולמי היא כי יש לשלב את המאמצים למניעת מחלות הפה ולקידום בריאות הפה בקידום הבריאות הכללית ומניעת מחלות כרוניות, זאת מאחר שיש גורמי סיכון משותפים[1].
על פי סקר בריאות 2009 שערכה הלמ"ס, תושב ישראל מבקר מדי שנה 6.2 פעמים אצל רופא המשפחה, אך רק 2.3 פעמים אצל רופא השיניים )679(. הבדלים אלו בתדירות הביקור מקנים חשיבות מיוחדת לכך שרופאים כלליים יהיו מעורבים בשמירה על בריאות הפה והשיניים.
רופאים המטפלים בפעוטות, ילדים, מבוגרים וקשישים יכולים לקדם את בריאות הפה והשיניים של מטופליהם באמצעות הדרכה של יחידים ומשפחות כיצד לשמור על בריאות הפה, זיהוי ילדים ומבוגרים הנמצאים בסיכון לעששת, המלצה לנקוט אמצעים למניעת מחלה והפניה לרופא שיניים להמשך בירור, בעת הצורך. בעשורים האחרונים התקדם המחקר הדנטלי, והיום ידוע כי אפשר למנוע מחלות בחלל הפה אם הן מטופלות בשלב מוקדם, זאת באמצעות הקפדה על היגיינה נאותה של הפה, תזונה נכונה, שימוש בפלואוריד על פי רמות סיכון ובהתאם להמלצות משרד הבריאות ואיתור מוקדם ככל האפשר של נגעים התחלתיים. חשוב אפוא שמשרד הבריאות, וכן משרד החינוך - האחראי על גני הילדים ועל בתי הספר - יעבירו מידע. חינוך מגיל הילדות לשמירה נכונה על הפה והשיניים יקנו הרגלים נכונים להמשך החיים ויבטיחו במידה רבה בריאות פה ושיניים טובה. משנת 2017 זכאים ילדי ישראל עד גיל 18 לטיפולי שיניים בחינם )מקצתם בהשתתפות עצמית נמוכה( במסגרת סל שירותי הבריאות, באחריות קופות החולים ובאמצעות מרפאותיהן או מרפאות הסדר )680(. רפורמה זו יוצרת הזדמנות להפחית את התחלואה במחלות הפה והשיניים בגיל הצעיר, שכן ניתנת האפשרות לכלל ילדי ישראל ליהנות מטיפולי שיניים מניעתיים. על משרד הבריאות לדאוג להעביר מידע זה לכלל האוכלוסייה.
מחלת העששת, זיהוי ומניעה
רקע
מחלת העששת היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר בילדים ובמבוגרים. העששת נוצרת מחשיפת השיניים לאורך זמן לחיידקים היוצרים, בתהליך של תסיסה, חומצה מפירוק פחמימות הנצרכות בתזונה. המחלה פוגעת בשיניים מכל סוג ובכל גיל. התקדמותה איטית אך ללא טיפול היא עשויה לגרום להרס מוחלט של רקמות השן. האתיולוגיה מורכבת מגורמים הקשורים לפרט ומגורמים סביבתיים וחברתיים.
בשלושים השנים האחרונות חלה ירידה בשכיחות העששת במדינות המפותחות עקב עלייה באיכות החיים, אורח חיים בריא יותר וחשיפה לפלואוריד במי השתייה ובמשחות שיניים. במקביל לירידה זו נצפה שינוי בפיזור התחלואה באוכלוסייה, עם ריכוז העששת בקרב 30%-20% מהאוכלוסיה הנמצאים בסיכון גבוה לחלות.
הפן החיובי הוא שהמחלה ניתנת למניעה כמעט מוחלטת ואף לעצירה וריפוי בשלבים המוקדמים שלה. הקפדה על תזונה נבונה בתקופה הילדות, שמירה נכונה על ניקיון הפה ושימוש מושכל בפלואוריד חשובים לשימור בריאות השיניים של הילדים ואף משפיעים על בריאותם בעתיד.
המלצות כלליות למניעת התפתחות עששת
שמירה על היגיינת הפה
תינוקות: חשוב לדאוג שגם להורים לא יהיו מוקדי עששת פעילים כדי שלא יעבירו חיידקים קריוגניים לתינוק דרך הרוק. יש לחנך את ההורים לא להעביר חפצים הנגועים ברוק (כגון כפיות מוצצים, צעצועים המוכנסים לפה) מפיהם לפי התינוק, מכיוון שזה עשוי לגרום להתיישבות של חיידקים בפה התינוק.
ילדים: יש להתחיל בצחצוח שיניים, פעמיים ביום, עם בקיעת השן הראשונה ע"י גאזה או מברשת שיניים רכה. בגיל שנתיים יש להוסיף לצחצוח שימוש במשחת שיניים המכילה פלואוריד. עד גיל 7 מומלץ כי ההורים יצחצחו שיניים לילדים.
הדרכה תזונתית
שתייה ואכילה במשך הלילה, הנקה לפי דרישה והנקה בלילה (לאחר בקיעת השן הראשונה, כשההנקה אינה בלעדית) קשורים עם התפתחות עששת הילדות.
יש להגביל את מס' הארוחות ביום ל-6-5. בין הארוחות - יש להגביל צריכת חטיפים ומשקאות ממותקים.
שימוש מושכל בפלואוריד
צריכת מי שתיה המכילים פלואוריד וצחצוח שיניים עם משחה המכילה פלואוריד בריכוז המתאים לגיל:
- עד גיל שנתיים - ללא משחה
- מגיל שנתיים עד גיל 6 שנים - עם משחה מיוחדת לילדים המכילה ריכוז פלואוריד נמוך
- מגיל 6 שנים - משחה משפחתית המכילה ריכוז פלואוריד גבוה.
זיהוי ילד הנמצא בסיכון גבוה לפתח עששת
המאפיינים הבאים מהווים גורמי סיכון לפתח עששת:
- הילד משתייך לשכבה סוציואקונומית נמוכה
- הילד סובל ממחלה כרונית או נוטל תרופות שגורמות ליובש פה
- הילד נולד במשקל לידה נמוך או נולד פג
- הילד ישן בלילה עם בקבוק המכיל משקה שאינו מים או צורך באופן תדיר (3 פעמים ויותר) חטיפים בין הארוחות או שתייה ממותקת.
- בהסתכלות בפה - לילד יש שכבת רובד הנראית לעין על פני השיניים.
המלצות במקרה של ילד בסיכון גבוה
כאשר הרופא מאתר ילד בעל סיכון גבוה להתפתחות עששת, מומלץ לחזור ולהדגיש בפני ההורים את חשיבות פעולות המניעה ובנוסף להפנותו לבדיקת רופא שיניים.
המלצות במקרה של חשד לקיום עששת פעילה
אבחנה קלינית של עששת - כאשר בהסתכלות בפה נראים נגעים לבנים-גיריים או נגעים כהים על פני השיניים. בנגע עששת מתקדם - ייראה חלל בשן או שבר שלה.
כאשר הרופא חושד כי כבר התפתחה עששת - יש להפנות את הילד לבדיקת רופא שיניים (כאמור, הבדיקה והטיפול כלולים בסל הבריאות).
מניעת עששת במבוגרים
ערך מורחב – בריאות חלל הפה בקשישים - Oral health in the elderly
במבוגרים, לרוב העששת מתקדמת באופן איטי יותר מאשר בילדים. ככלל, ההמלצות למניעת עששת במבוגרים זהות לאלו שבילדים:
- שמירה על היגיינת הפה: יש לצחצח את השיניים פעמיים ביום (בבוקר ובערב) עם משחת שיניים המכילה פלואוריד בריכוז 1000-1500ppm. מומלץ להשתמש גם בחוט דנטלי או אמצעי עזר נוספים לניקוי בין השיניים.
- הדרכה תזונתית: יש להגביל את מס' הארוחות ביום ל-6-5. בין הארוחות - יש להגביל צריכת חטיפים ומשקאות ממותקים.
- שימוש מושכל בפלואוריד: אם שותים מים מופלרים ומצחצחים שיניים עם משחה המכילה פלואוריד פעמיים ביום רוב המבוגרים מקבלים את ההגנה הדרושה. מבוגרים רבים סובלים ממחלות כרוניות או נוטלים תרופות שעשויות לגרום ליובש פה. במקרה כזה האדם נמצא בסיכון מוגבר לפתח עששת ורופא השיניים ינקוט פעולות מניעה נוספות כמו אפליקציה מקומית של פלואוריד.
- ביקורת תקופתית אצל רופא השיניים אחת לשנה או לפי קביעתו. יש להמליץ למבוגר שנמצא בסיכון מוגבר לפתח עששת להיבדק אצל רופא השיניים לעתים קרובות יותר.
טיפולי שיניים למבוגרים, ככלל, אינם כלולים בסל הבריאות. עם זאת, ישנן אוכלוסיות הזכאיות לטיפולי שיניים במסגרת סל הבריאות:
- חולים אונקולוגיים לפי קריטריונים שנקבעו בחוק.
- חולים הסובלים מהתסמונות הבאות: Cleidocranial dysostosis ,Hemifacial microsomia ,Amelogenesis/Dentinogenesis Imperfecta וחולים שנולדו עם חיך או שפה שסועים - עד גיל 25.
- ניתוחים אורתוגנטיים (תקון יחסים של הלסתות) במקרים של הפרעה תפקודית קשה
- טיפול בחבלות, גידולים וציסטות בלסתות.
ביבליוגרפיה
- ביבליוגרפיה למהדורת 2013 פריטים 897-898
ראו גם
- לנספח הקודם: אבני דרך התפתחותיות בילדים - הערכה - Developmental milestones in children - assessment
- לנספח הבא: קידום בריאות ורפואה מונעת - בטיחות ילדים - Health promotion and preventive medicine - children safety
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה24