כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "קידום בריאות ורפואה מונעת - חיסונים"
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==טבלה 4: לוח החיסונים המומלצים למבוגרים, ינואר 2014== | ==טבלה 4: לוח החיסונים המומלצים למבוגרים, ינואר 2014== | ||
{{הפניה לערך מורחב|לוח חיסון מבוגרים המומלץ על ידי משרד הבריאות - 2014 - Vaccines recommended for adults by the israeli ministry of health}} | {{הפניה לערך מורחב|לוח חיסון מבוגרים המומלץ על ידי משרד הבריאות - 2014 - Vaccines recommended for adults by the israeli ministry of health}} | ||
| + | |||
| + | ==החיסונים המומלצים על פי משרד הבריאות== | ||
==ביבליוגרפיה והערות שוליים== | ==ביבליוגרפיה והערות שוליים== | ||
גרסה מ־12:37, 15 בדצמבר 2022
.png)
המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
מאת איגוד רופאי המשפחה בישראל, האגף למדיניות רפואית, ההסתדרות הרפואית בישראל
| המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת | |
|---|---|
 | |
| |
| שם המחבר | ד"ר ביביאנה חזן, ד"ר יאן מיסקין וד"ר תם אקסלרוד |
| שם הפרק | פרק מספר 5 - חיסונים |
| עורך מדעי | פרופסור אמנון להד, פרופ' חוה טבנקין, ד"ר תם אקסלרוד |
| מוציא לאור | ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל |
| מועד הוצאה | אוקטובר 2022 |
| מספר עמודים | 284 |
| קישור | באתר ההסתדרות הרפואית |
| |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – חיסונים
מבוסס על תוכנית החיסונים של משרד הבריאות ועל המלצותיהם של פרופ' יונה אמיתי ז"ל, פרופ' שמואל רשפון ופרופ' יעקב בורנשטיין.
מבוא
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – תולדות מתן החיסונים בישראל
תוכנית החיסונים הנהוגה במדינת ישראל היא מהרחבות ביותר בעולם. בשנת 1992 החל משרד הבריאות לחסן את אוכלוסיית ישראל כנגד דלקת כבד נגיפית B, ובשנת 1999 הייתה ישראל למדינה הראשונה בעולם שכללה את החיסון כנגד דלקת כבד נגיפית A בתוכנית חיסוני השגרה. החיסון ניתן לילידי שנת 1998 ואילך. ב-2002 החל להינתן החיסון האסלולרי נגד שעלת, aP, שיש לו פחות תופעות לוואי חולפות מאלו שהיו לחיסון שקדם לו. ברבות הימים נמצא שהחיסון האסלולרי פחות אימונוגני מקודמו. בתחילת שנת 2005, לאחר שנעלמה המחלה שיתוק ילדים (OPV) ממדינת ישראל למשך שנים רבות והתעורר חשש ממקרים נדירים שהנגיף החי-מוחלש בחיסון גרם מחלה, הוצא החיסון החי-מוחלש כנגד המחלה משגרת חיסון הילדים. בשנת 2008 הצטרף לסל החיסונים חיסון כנגד אבעבועות רוח (VZV) לחיסון MMR ומאז השילוב (MMRV) ניתן בשתי מנות - בגיל שנה ובגיל שש שנים. בשנת 2009 נוסף חיסון מצומד כנגד פנוימוקוק (pneumococcus). תחילה ניתן חיסון שהכיל שבעה זנים של החיידק, ובסוף שנת 2010 הא הוחלף בחיסון המכיל 13 זנים (PCV13 - פרבנר). החיסון ניתן בגיל 2, 4 ו-12 חודשים. בסוף שנת 2010 נוסף חיסון חי-מוחלש כנגד נגיף הרוטה (Rota virus). חיסון זה ניתן בשלוש מנות - בגיל 2, 4, ו-6 חודשים. בשנת 2013 החל משרד הבריאות לחסן כנגד נגיף הפפילומה (HPV - Human papilloma virus). החיסון ניתן תחילה רק לבנות בכיתות ח'. מ-2015 הוא ניתן לכל התלמידים והתלמידות בקבוצת גיל זו. בתחילת 2014, לאחר שנמצאו נגיפי פוליו במערכת הביוב בישראל, הוחזר החיסון החי-מוחלש כנגד מחלה זאת, לצד החיסון המומת, הפעם בתרכיב שבו שני זנים (3 ,bOPV1), ולא שלושה זנים, כבעבר (tOPV). החיסון ניתן בשתי מנות - בגיל 6 חודשים, עם המנה השלישית של החיסון המומת כנגד פוליו, וכעבור שנה - בגיל 18 חודשים.
בשנת 2016 החלה ישראל לחסן את ילדי בתי ספר היסודיים כנגד נגיף השפעת. באותה שנה חוסנו ילדי כיתה ב' בכוונה להרחיב מדי שנה את האוכלוסייה המחוסנת. ואכן, משנת 2017 חוסנו תלמידי הכיתות ב' ו-ג' כנגד שפעת באמצעות חיסון מומת, ומשנת 2018 חוסנו גם תלמידי כיתות ד' [1].
כל החיסונים המוזכרים בפרק זה כלולים בסל הבריאות, למעט אלו שמצוין בנוגע להם מפורשות שאינם כלולים בו.
טבלה 4: לוח החיסונים המומלצים למבוגרים, ינואר 2014
