הבדלים בין גרסאות בדף "המדריך לטיפול בסוכרת - השפעות קרדיווסקולריות של טיפול תרופתי בסוכרת - Cardiovascular effects of treatment for diabetes"
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} {{ערך בבדיקה}} {{Sub Chapter |Book=המדריך לטיפול בסוכרת |Chapter number=3 |Sub Chapter number=11 }} {{ספר| |שם...") |
|||
שורה 18: | שורה 18: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
− | {{הרחבה| | + | {{הרחבה|טיפול תרופתי בסוכרת}} |
__תוכן_עניינים__ | __תוכן_עניינים__ | ||
חלות קרריווסקולריות | חלות קרריווסקולריות |
גרסה מ־17:27, 12 במאי 2023
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. בקשה זו מופנית גם לעורכים רפואיים. | |||
העורכים מבקשים להמתין עם עריכת הערך עד להוספתו לרשימת הערכים ב"ניהול עבודה ויקי". |
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
המדריך לטיפול בסוכרת
מאת המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות. עורכים מדעיים: ד"ר עופרי מוסנזון, פרופ׳ איתמר רז
המדריך לטיפול בסוכרת | ||
---|---|---|
שם המחבר | פרופ' הילה קנובלר | |
שם הפרק | השפעות קרדיווסקולריות של טיפול תרופתי בסוכרת | |
עורך מדעי | פרופסור איתמר רז | |
מאת | המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות |
|
מועד הוצאה | 2022 | |
מספר עמודים | 614 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – טיפול תרופתי בסוכרת
חלות קרריווסקולריות
Type 2 diabetes, T2DM) 7J). נתונים עדכניים מראים כי אצל גברים ונשים עם T2DM יש שיעורים גבוהים !משמעותית של אוטמים בשריר הלב, אירועים מוחיים איסכמיים ותמותה על רקע CVD לעומת לא סוכרתיים1.
כמו כן יש שכיחות גבוהה משמעותית של כשל לב (Heart failure) בחולים עם T2DM שיכולה להיגרם לא רק ממחלה כלילית אלא גם מקרדיומיופתיה סוכרתית, צבירת נוזלים והשפעת יתר-לחץ-דם על שריר הלב. נתונים אלו מצביעים על הצורך בשימת דגש מיוחד על ההשפעות הקרדיווסקולריות של הטיפולים השונים בסוכרת ולא רק על יכולתם לאזן את ערכי הגלוקוז.
אחת מההשפעות שיש לחלק מהתרופות הנמצאות בשימוש ^T2DM היא הורדה של ערכי הגלוקוז אל מתחת לסף התקין- היפוגליקמיה. היפוגליקמיה מוגדרת לרוב ע״פ ערכי גלוקוז < 70 מ״גv״ל ויכולה להיות מלווה בסימנים אוטונומיים או נוירולוגיים. היפוגליקמיה חמורה מוגדרת כאירוע המצריך עזרה של הזולת על מנת להתאושש ממצב זה. היפוגליקמיה שכיחה במיוחד בחולי T2DM עם משך ארוך של סוכרת, בחולים מבוגרים, באלה הנוטלים תרופות כגון אינסולין או סולפונילאוריאה ובחולים עם ירידה בתפקוד קוגניטיבי וכלייתי. בקבוצה זו שכיח גם מצב של חוסר מודעות להיפוגליקמיה ומכאן התדרדרות להיפוגליקמיה חמורה2. מחקרים שבוצעו באנשים מבוגרים, בחלקם עם CVD ידוע, הראו שאירועים של היפוגליקמיה קשורים בתחלואה ובתמותה מוגברת, לכן יש כיום מודעות גבוהה לצורך להימנע ככל האפשר מהיפוגליקמיה3.
ההשפעות של התרופות הנמצאות כיום בשימוש בטיפול בסוכרת מסוג 2 על תוצאים קרדיווסקולרים אינן קשורות רק לתפקידן בהורדת הגלוקוז אלא גם להשפעות נוספות שלהן. לכן חשוב להתייחס להשפעת התרופות על המשקל, לחץ־הדם, שומני הדם, מאזן הנוזלים והמלחים, האפקט האנטי דלקתי והתנגודת לאינסולין. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שלחלק מהתרופות, כמו לדוגמה לאגוניסטים של 1-GLP, יש כנראה (בנוסף לשיפור בגורמי הסיכון) גם השפעה ישירה על כלי הדם ועל התהליך הטרשתי. למעכבי SGLT2 יש אפקט ניכר על הורדת תחלואה ובחלק מהמחקרים גם תמותה על רקע אי-ספיקת לב שבחלקה מוסברת על רקע שיפור בגורמי הסיכון אבל גם על-ידי מנגנונים נוספים, כפי שיפורט בהמשך. בחלק מהמחקרים הקליניים נעשה כיום מאמץ לבדוק יותר לעומק את מנגנוני הפעילות הנוספים4.
הגישה המקובלת כיום במחקרי CVOT להגדיר את תוצאי המחקר והמבוססת בעיקר על שיקולים סטטיסטיים, היא לכרוך ביחד אירועים של אוטם לבבי, אוטם מוחי, מוות מסיבות קרדיווסקולריות ואי-ספיקת לב. עם זאת, ממחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות ניתן לראות שתיתכן השפעה שונה של התרופות על כל אחד מהמרכיבים הללו, כפי שיפורט בהמשך. לדוגמה ההבדלים בין השפעת התרופות על הורדת אירועי אוטם לבבי ומוחי (שהבסיס הפתוגני שלהם הוא טרשת העורקים), לבין השפעתן על כשל-לב (הקשורה, כפי שצוין לעיל, למספר מנגנונים). דוגמה לכך היא מחקר PROACTIVE שבו נבדקה השפעת התרופה פיוגליטזון5. במחקר זה נצפתה השפעה חיובית של הורדת אוטמים ואירועים מוחיים אבל עלייה בשיעור אי-ספיקת לב.
עד לפני מספר שנים, הסברה הייתה שהורדת ערכי גלוקוז בחולים עם משך ארוך של מחלת הסוכרת שיש להם כבר עדות ^CVD היא בעלת יעילות נמוכה בהורדת אירועים קרדיווסקולרים. משנת 2015 החלו להתפרסם תוצאות ממחקרי CVOT שהראו שבשימוש בתרופות חדשות מסוג אגוניסטים של 1-GLP ומעכבי SGLT2 ניתן להשיג הורדה בתחלואה ואפילו תמותה על רקע CVD גם בחולים עם שנות סוכרת רבות, שיש להם כבר עדות ^CVD או פגיעה כלייתית6־’. מטרת סקירה זו היא לסכם מחקרים שבהם נבדקו ההשפעות הקרדיווסקולריות של תרופות ספציפיות ולא את ההשפעה הכוללת של השגת איזון גליקמי טוב.