כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הנחיות לסיעוד בסוכרת בקהילה ובאישפוז - משאבת אינסולין ומד סוכר רציף"
מתוך ויקירפואה
| שורה 20: | שורה 20: | ||
{{הרחבה|ערכים=[[משאבת אינסולין]], [[ניטור ערכי סוכר]]}} | {{הרחבה|ערכים=[[משאבת אינסולין]], [[ניטור ערכי סוכר]]}} | ||
סוכרת מסוג 1 מתפתחת מהסיבה שהלבלב מאבד את יכולתו להפריש אינסולין. אי לכך יש צורך במתן אינסולין ממקור חיצוני. הטיפול באמצעות משאבת אינסולין הינו אחת השיטות למתן אינסולין. | סוכרת מסוג 1 מתפתחת מהסיבה שהלבלב מאבד את יכולתו להפריש אינסולין. אי לכך יש צורך במתן אינסולין ממקור חיצוני. הטיפול באמצעות משאבת אינסולין הינו אחת השיטות למתן אינסולין. | ||
| − | משאבת אינסולין | + | |
| − | במשאבה: קצב בזאלי /בסיסי המתוכנן מראש וניתן במשך 24 שעות ביממה, בנוסף המטופל מספק לעצמו תוספות אינסולין ) | + | משאבת אינסולין היא מכשיר קטן המזליף אינסולין במשך 24 שעות ומחקה את ההפרשה הפיזיולוגית של האינסולין. האינסולין מוזלף באמצעות צינורית דקה היוצאת מהמשאבה ומחוברת לפרפרית המוחדרת לשכבה התת עורית ומקובעת בפלסטר עמיד ברחצה. המשאבה מופעלת על ידי שבב מחשב השולט במדויק בכמויות האינסולין המוזרמות על פי תכנית אישית. |
| − | היתרון העיקרי בשימוש במשאבת אינסולין לעומת טיפול אינטנסיבי בהזרקות הוא שיפור הפרמקוקינטיקה של האינסולין. יתרונותיה הנוספים הם: הקטנת תנודות של רמות הסוכר הנובעות מספיגה משתנה באזור ההזרקה, ירידה בסיכון לאירועי היפוגליקמיה והיפוגליקמיה לילית, טיפול ב"תסמונת השחר" והימנעות מהצורך בהזרקות מרובות בעט אינסולין. המשאבה מאפשרת התאמה גמישה יותר לכמות הפחמימות בשעת הארוחה, מקטינה את הסיכון להיפוגליקמיה בזמן ולאחר פעילות גופנית ובכך מאפשרת איכות חיים טובה | + | |
| + | במשאבה: קצב בזאלי/בסיסי המתוכנן מראש וניתן במשך 24 שעות ביממה, בנוסף המטופל מספק לעצמו תוספות אינסולין (בולוס) במקביל לארוחות ותיקון ערכי סוכר גבוהים. | ||
| + | |||
| + | היתרון העיקרי בשימוש במשאבת אינסולין לעומת טיפול אינטנסיבי בהזרקות הוא שיפור הפרמקוקינטיקה של האינסולין. יתרונותיה הנוספים הם: הקטנת תנודות של רמות הסוכר הנובעות מספיגה משתנה באזור ההזרקה, ירידה בסיכון לאירועי היפוגליקמיה והיפוגליקמיה לילית, טיפול ב"תסמונת השחר" והימנעות מהצורך בהזרקות מרובות בעט אינסולין. המשאבה מאפשרת התאמה גמישה יותר לכמות הפחמימות בשעת הארוחה, מקטינה את הסיכון להיפוגליקמיה בזמן ולאחר פעילות גופנית ובכך מאפשרת איכות חיים טובה יותר{{הערה|שם=הערה1|רז, א' (עורך). (2019). [[המדריך לטיפול בסוכרת]]. תל אביב: מדיה בע"מ.}}. | ||
| + | |||
החיסרון העיקרי בטיפול במשאבת אינסולין הוא סיכון מוגבר להיפרגליקמיה ולחמצת מטבולית -DKA בחולי סוכרת מסוג 1. חסרונות נוספים: גירוי מקומי, תגובה עורית וזיהום במקום החדרת הצינורית, הצורך בניטור עצמי מספר רב של פעמים, בעיקר בתחילת הטיפול במשאבה והצורך לשאת מכשיר צמוד לגוף במשך כל היממה. | החיסרון העיקרי בטיפול במשאבת אינסולין הוא סיכון מוגבר להיפרגליקמיה ולחמצת מטבולית -DKA בחולי סוכרת מסוג 1. חסרונות נוספים: גירוי מקומי, תגובה עורית וזיהום במקום החדרת הצינורית, הצורך בניטור עצמי מספר רב של פעמים, בעיקר בתחילת הטיפול במשאבה והצורך לשאת מכשיר צמוד לגוף במשך כל היממה. | ||
| − | מד הסוכר הרציף מציג טכנולוגיה חדישה, בה מתבצעת בדיקת סוכר באמצעות סנסור ) | + | |
| + | מד הסוכר הרציף מציג טכנולוגיה חדישה, בה מתבצעת בדיקת סוכר באמצעות סנסור (חיישן) המוחדר לתת עור עם דוקרן מיוחד, ומעביר קריאת נתונים מלאה בכל זמן נתון. מאפשר לימוד התנהלות עצמית, תגובה לטיפולים שונים ותגובה למצבי קיצון. | ||
| + | |||
מטרת הטיפול במשאבת אינסולין ומד סוכר רציף הוא להשיג רמות סוכר הקרובות ליעד האישי של המטופל, תוך מניעת מצבי היפוגליקמיה. האיזון המטבולי מקטין את הופעת הסיבוכים בטווח הארוך ומשפר את איכות החיים. | מטרת הטיפול במשאבת אינסולין ומד סוכר רציף הוא להשיג רמות סוכר הקרובות ליעד האישי של המטופל, תוך מניעת מצבי היפוגליקמיה. האיזון המטבולי מקטין את הופעת הסיבוכים בטווח הארוך ומשפר את איכות החיים. | ||
| − | אומדן | + | |
| − | אנמנזה סיעודית | + | ==אומדן== |
| − | + | ===אנמנזה סיעודית=== | |
| − | + | *סוג הסוכרת ומשך המחלה. | |
| − | + | *מחלות נלוות. | |
| − | + | *איזון מטבולי. | |
| − | + | *יעדי איזון אישיים. | |
| − | + | *שימוש בסנסור/חיישן. | |
| + | *היריון / תכנון היריון. | ||
אינדיקציה לטיפול במשאבת אינסולין | אינדיקציה לטיפול במשאבת אינסולין | ||
| − | + | *תנודתיות גבוהה של רמת סוכר. | |
| − | + | *אירועי היפוגליקמיה והיפוגליקמיה לילית. | |
| − | + | *אירועי היפוגליקמיה קשים עם איבוד הכרה. | |
| − | + | *תופעת השחר. | |
| − | + | *חוסר התמדה במתן זריקות אינסולין. | |
| − | + | *רגישות גבוהה לאינסולין. | |
| − | + | *יכולת קוגניטיבית ופסיכומוטורית. | |
| − | + | *היצמדות להנחיות הטיפוליות. | |
| − | + | *הגעה למרפאת סוכרת באופן סדיר ורציף. | |
במטופלים עם סוכרת מסוג 2 | במטופלים עם סוכרת מסוג 2 | ||
| − | + | *תנגודת גבוהה לאינסולין. | |
| − | + | *מינונים גבוהים של אינסולין: מעל 1 יחידה לק"ג. | |
| − | + | *חוסר איזון מטבולי. | |
התוויות נגד לשימוש במשאבה | התוויות נגד לשימוש במשאבה | ||
| − | + | *חוסר היצמדות להנחיות הטיפוליות. | |
| − | + | *קושי בתפעול טכנולוגיה מתקדמת. | |
| − | + | *לקות נפשית ודיכאון עמוק )פגיעה בשיפוט וקבלת החלטות(2. | |
הערכת ניהול הטיפול של המטופל | הערכת ניהול הטיפול של המטופל | ||
| − | + | *ביצוע ותדירות מדידות הסוכר. | |
| − | + | *ביצוע ותדירות מתן זריקות אינסולין. | |
| − | + | *ידע ושימוש בספירת פחמימות. | |
| − | + | *פתרון בעיות במצבים של רמת סוכר גבוהה/ נמוכה. | |
| − | + | *התנהגות נכונה במצב "ימי מחלה". | |
| − | + | *שימוש/הכרת מקלונים לבדיקת קטונים. | |
| − | + | *שימוש/הכרת טבליות סוכר וגלוקגון היפוקיט. | |
| − | + | *התנהלות בהתאם להנחיות הרפואיות בעת אירועי היפוגליקמיה או היפרגליקמיה/ DKA )חמצת מטבולית(. | |
| − | + | *נשיאת ציוד הכולל: עט אינסולין ומחטים למקרה של תקלה במשאבה. | |
| − | + | *הגעה למעקבים רציפים. | |
| − | + | *ביצוע בדיקות מעקב שנתיות. | |
מטופלים להם מד סוכר רציף: | מטופלים להם מד סוכר רציף: | ||
| − | + | *כיול מד הסוכר על פי הוראות היצרן. | |
| − | + | *בדיקת סוכר במד סוכר רגיל כאשר אין התאמה בין הערך במד הסוכר הרציף לתחושה של המטופל או לערך הנמדד במד הסוכר לעומת מד הסוכר הרציף. | |
| − | + | *זיהוי גורמים מעכבים ומסייעים בניהול הטיפול העצמי כגון: שינוי במצב המשפחתי, שינוי במקום העבודה, הגבלה בתנועה ויכולת כלכלית. | |
| − | + | *מקומו של המטופל בתהליך קבלת המחלה. | |
אומדן גופני רלוונטי: | אומדן גופני רלוונטי: | ||
| − | + | *מדידת משקל וגובה- BMI. | |
| − | + | *מדידת לחץ דם בהתאם להנחיות. | |
| − | + | *בדיקת מקומות החדרת הקנולה. | |
| − | + | *בדיקת מצב החושים: ראיה, שמיעה, מישוש. | |
| − | + | *אומדן הרגל הסוכרתית. | |
טיפול תרופתי נוכחי מפורט: | טיפול תרופתי נוכחי מפורט: | ||
| − | + | *סוג האינסולין בשימוש במשאבה. | |
| − | + | *מינון אינסולין בסיסי יומי במשאבה לפי סגמנטים. | |
| − | + | *מינון האינסולין הניתן בבולוס. | |
| − | + | *הגדרת בולוס חכם: יחס אינסולין פחמימה, פקטור תיקון. | |
בדיקות מעבדה דם ושתן | בדיקות מעבדה דם ושתן | ||
פרופיל שומנים, תפקודי כליה, אלקטרוליטים, תפקודי בלוטת מגן, תפקודי כבד, HbA1c, שתן יחס מיקרואלבומין/קריאטנין )ראו בדיקות מעבדה רלוונטיות(. | פרופיל שומנים, תפקודי כליה, אלקטרוליטים, תפקודי בלוטת מגן, תפקודי כבד, HbA1c, שתן יחס מיקרואלבומין/קריאטנין )ראו בדיקות מעבדה רלוונטיות(. | ||
מידע מצוות רב מקצועי: עו"ס, רופאת משפחה, דיאטנית, משפחה/אחר משמעותי | מידע מצוות רב מקצועי: עו"ס, רופאת משפחה, דיאטנית, משפחה/אחר משמעותי | ||
| − | + | *בירור מצב סוציואקונומי. | |
| − | + | *היכולת הכלכלית לרכוש אינסולין וציוד נלווה. | |
| − | + | *תמיכה משפחתית וחברתית. | |
| − | + | *היכולת ומידת השימוש בבולוס חכם. | |
התייחסות להרגלי חיים | התייחסות להרגלי חיים | ||
תשאול לגבי: | תשאול לגבי: | ||
| − | + | *הרגלי התזונה, תכנון הארוחות והשתלבותן בסדר היום. | |
| − | + | *ביצוע פעילות גופנית- סוג, משך, עוצמה ותדירות. | |
| − | + | *שימוש בסמים. | |
| − | + | *שתיית אלכוהול. | |
| − | + | *שעות שינה. | |
תהליכי חשיבה ואבחנה | תהליכי חשיבה ואבחנה | ||
| − | + | *חוסר איזון מטבולי. | |
| − | + | *תנודתיות רבה ברמות הסוכר. | |
| − | + | *קושי בהיצמדות להנחיות הטיפוליות. | |
| − | + | *התנהלות לא נכונה בעת אירועי היפוגליקמיה כגון: אי התנתקות מהמשאבה בעת אירוע היפוגליקמיה. | |
| − | + | *התנהלות לא נכונה למניעת DKA כגון: התעלמות מסימנים של: ערכי סוכר גבוהים, הרגשה כללית רעה, כאבי בטן, בחילות, הקאות. | |
| − | + | *תגובות עוריות וזיהום במקום החדרת הקנולה של סט המשאבה. | |
| − | + | *תדירות החלפת סט המשאבה והאינסולין שבמשאבה שלא על פי ההנחיות הטיפוליות. | |
| − | + | *התנהלות לא נכונה בעת התראות של מד הסוכר הרציף. | |
סיבוכים וסיכונים צפויים | סיבוכים וסיכונים צפויים | ||
| − | + | *אירועי DKA. | |
| − | + | *אירועי היפוגליקמיה. | |
| − | + | *אירועים קרדיווסקולריים. | |
| − | + | *סיבוכים מיקרווסקולריים. | |
קביעת תכנית טיפול | קביעת תכנית טיפול | ||
תרופתית | תרופתית | ||
| − | + | *הדרכה לשימוש במשאבת אינסולין. | |
| − | + | *התאמת תכנית הטיפול במשאבת האינסולין לאורח חייו של המטופל )תזונה ופעילות גופנית(. | |
הפנייה לבדיקות | הפנייה לבדיקות | ||
| − | + | *ראו סעיף בדיקות מעבדה רלוונטיות. | |
| − | + | *רופא עיניים- לבדיקת קרקעית העין. | |
הפנייה למומחים, בהתאם לצורך | הפנייה למומחים, בהתאם לצורך | ||
| − | + | *נפרולוג. | |
| − | + | *רופא עיניים. | |
| − | + | *רופא כלי דם. | |
| − | + | *קרדיולוג. | |
נושאים להדרכה | נושאים להדרכה | ||
| − | + | *הסבר אודות תכנית המשאבה וחשיבות נשיאת העתק של תוכנית הזלפת האינסולין. | |
| − | + | *זמני החלפת סט המשאבה- תדירות ושעות. | |
| − | + | *מקומות החדרת הקנולה/צינורית. | |
| − | + | *סכנת קטואצידוזיס בנוכחות משאבה. | |
| − | + | *סימני קטואצידוזיס. | |
| − | + | *מניעת קטואצידוזיס והנחיות לפעולה במצב זה. | |
| − | + | *רכישה ושימוש בסטיקים לבדיקת קטונים בשתן. | |
| − | + | *נשיאת ציוד: מכשיר מדידה, צינורית נוספת ועט הזרקה של אינסולין מהיר פעולה. | |
| − | + | *שימוש בפונקציות של המשאבה כגון: בולוס חכם, בולוס מושהה, תכנית בזאלית זמנית, אפשרות להתאמת תכנית בזאלית בעת טיולים וחופשים. | |
| − | + | *התנהגות בזמן פעילות גופנית. | |
| − | + | *ביצוע מדידות סוכר עד 7 פעמים ביום, בעיקר בתחילת הטיפול במשאבת האינסולין. | |
| − | + | *זמינות מספרי טלפון של נציגי החברה והתורן הטכני. | |
| − | + | *מעקב אחות רופא ודיאטנית. | |
| − | + | *התנהגות בנסיעות לחו"ל. | |
| − | + | *תרגול מצבים שונים בתפעול המשאבה כגון: אדמומיות באזור החדרת הקנולה, קיפול צינורית, התרוקנות הסוללה, מיכל האינסולין נגמר, אויר בצינורית. | |
| − | + | *התנהלות בזמן חולי. | |
| − | + | *התנהלות במהלך המחזור החודשי והביוץ. | |
| − | + | *התנהלות במצבים של חשיפה לטמפרטורות גבוהות/נמוכות. | |
| − | + | *התנהלות במצבים של שינוי ברוטינה היומיומית. | |
| − | + | *התנהלות במצב של חשד לאי ספיגת האינסולין. | |
| − | + | *ביצוע תיקון של רמת סוכר גבוהה בדם, מתי ואיך לחשב. | |
| − | + | *הדרכה לשימוש בחיישן )אם יש(. | |
החלטה על המשך מעקב קליני | החלטה על המשך מעקב קליני | ||
| − | + | *בשבועות הראשונים לטיפול במשאבת האינסולין, דיווח על ערכי הסוכר | |
| − | + | *הגעה למעקבים סדירים ורציפים כל 3 חודשים או בהתאם להחלטת הצוות המטפל. | |
| − | + | *מעקב אחר התמודדות המטופל עם הטיפול במשאבת אינסולין. | |
| − | + | *מעקב אחר מצבים חריגים של ערכי סוכר: היפוגליקמיה, אירועי DKA. | |
| − | + | *מעקב אחר התנהלות המטופל עם ערכי הסוכר במד הסוכר הרציף, התייחסותו להתראות ו/או לחוסר התאמה בין תחושותיו לערכי הסוכר המופיעים במד הסוכר הרציף. | |
מדדי הערכה להתערבות | מדדי הערכה להתערבות | ||
| − | + | *השגת יעדי איזון של רמות הסוכר בדם בהתאם ליעד אישי. | |
| − | + | *מעקב סדיר אצל רופא סוכרת, אחות ודיאטנית. | |
| − | + | *ביצוע בדיקות מעקב השנתיות לזיהוי שינויים ואיתור סיבוכים. | |
| − | + | *מניעת מצבים חריגים: היפוגליקמיה, DKA. | |
| − | + | *שימוש נכון בפונקציות של משאבת האינסולין. | |
| − | + | *שימוש נכון במד הסוכר הרציף. | |
משוב והערכה | משוב והערכה | ||
| − | + | *הבנה ויכולת ביצוע ההמלצות הטיפוליות. | |
| − | + | *מגמת שיפור לקראת השגת יעדים אישיים מומלצים. | |
| − | + | *יכולת התמודדות עם גורמים מעכבים. | |
| − | + | *מיקומו של המטופל בתהליך קבלת המחלה, האם במגמת התקדמות במעגל השינוי )פרוצ'סקה ודקלמנטה) | |
חשוב לזכור - משאבת אינסולין ומד סוכר רציף | חשוב לזכור - משאבת אינסולין ומד סוכר רציף | ||
| שורה 171: | שורה 178: | ||
ביבליוגרפיה | ביבליוגרפיה | ||
| − | |||
2. Childs, Belinda B., Marjorie Cypress, and Geralyn Spollett, eds. Complete nurse's guide to diabetes care. American Diabetes Association, 2017. | 2. Childs, Belinda B., Marjorie Cypress, and Geralyn Spollett, eds. Complete nurse's guide to diabetes care. American Diabetes Association, 2017. | ||
גרסה מ־14:13, 22 בנובמבר 2023
הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021
מאת המועצה הלאומית לסוכרת ועמותת אמל"י
| הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021 | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן, RN,MA, אחראית תחום מחלות כרוניות מחוז מרכז-לאומית שירותי בריאות, מומחית לסוכרת.
רכזת כותבות: רוחמה כהן. |
|
| שם הפרק | משאבת אינסולין ומד סוכר רציף | |
| עורך מדעי | ד"ר אהובה ספיץ. | |
| מאת | המועצה הלאומית לסוכרת, אמל"י - עמותת אחיות מומחיות לסוכרת בישראל | |
| מועד הוצאה | 2021 | |
| מספר עמודים | 134 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – משאבת אינסולין, ניטור ערכי סוכר
סוכרת מסוג 1 מתפתחת מהסיבה שהלבלב מאבד את יכולתו להפריש אינסולין. אי לכך יש צורך במתן אינסולין ממקור חיצוני. הטיפול באמצעות משאבת אינסולין הינו אחת השיטות למתן אינסולין.
משאבת אינסולין היא מכשיר קטן המזליף אינסולין במשך 24 שעות ומחקה את ההפרשה הפיזיולוגית של האינסולין. האינסולין מוזלף באמצעות צינורית דקה היוצאת מהמשאבה ומחוברת לפרפרית המוחדרת לשכבה התת עורית ומקובעת בפלסטר עמיד ברחצה. המשאבה מופעלת על ידי שבב מחשב השולט במדויק בכמויות האינסולין המוזרמות על פי תכנית אישית.
במשאבה: קצב בזאלי/בסיסי המתוכנן מראש וניתן במשך 24 שעות ביממה, בנוסף המטופל מספק לעצמו תוספות אינסולין (בולוס) במקביל לארוחות ותיקון ערכי סוכר גבוהים.
היתרון העיקרי בשימוש במשאבת אינסולין לעומת טיפול אינטנסיבי בהזרקות הוא שיפור הפרמקוקינטיקה של האינסולין. יתרונותיה הנוספים הם: הקטנת תנודות של רמות הסוכר הנובעות מספיגה משתנה באזור ההזרקה, ירידה בסיכון לאירועי היפוגליקמיה והיפוגליקמיה לילית, טיפול ב"תסמונת השחר" והימנעות מהצורך בהזרקות מרובות בעט אינסולין. המשאבה מאפשרת התאמה גמישה יותר לכמות הפחמימות בשעת הארוחה, מקטינה את הסיכון להיפוגליקמיה בזמן ולאחר פעילות גופנית ובכך מאפשרת איכות חיים טובה יותר[1].
החיסרון העיקרי בטיפול במשאבת אינסולין הוא סיכון מוגבר להיפרגליקמיה ולחמצת מטבולית -DKA בחולי סוכרת מסוג 1. חסרונות נוספים: גירוי מקומי, תגובה עורית וזיהום במקום החדרת הצינורית, הצורך בניטור עצמי מספר רב של פעמים, בעיקר בתחילת הטיפול במשאבה והצורך לשאת מכשיר צמוד לגוף במשך כל היממה.
מד הסוכר הרציף מציג טכנולוגיה חדישה, בה מתבצעת בדיקת סוכר באמצעות סנסור (חיישן) המוחדר לתת עור עם דוקרן מיוחד, ומעביר קריאת נתונים מלאה בכל זמן נתון. מאפשר לימוד התנהלות עצמית, תגובה לטיפולים שונים ותגובה למצבי קיצון.
מטרת הטיפול במשאבת אינסולין ומד סוכר רציף הוא להשיג רמות סוכר הקרובות ליעד האישי של המטופל, תוך מניעת מצבי היפוגליקמיה. האיזון המטבולי מקטין את הופעת הסיבוכים בטווח הארוך ומשפר את איכות החיים.
אומדן
אנמנזה סיעודית
- סוג הסוכרת ומשך המחלה.
- מחלות נלוות.
- איזון מטבולי.
- יעדי איזון אישיים.
- שימוש בסנסור/חיישן.
- היריון / תכנון היריון.
אינדיקציה לטיפול במשאבת אינסולין
- תנודתיות גבוהה של רמת סוכר.
- אירועי היפוגליקמיה והיפוגליקמיה לילית.
- אירועי היפוגליקמיה קשים עם איבוד הכרה.
- תופעת השחר.
- חוסר התמדה במתן זריקות אינסולין.
- רגישות גבוהה לאינסולין.
- יכולת קוגניטיבית ופסיכומוטורית.
- היצמדות להנחיות הטיפוליות.
- הגעה למרפאת סוכרת באופן סדיר ורציף.
במטופלים עם סוכרת מסוג 2
- תנגודת גבוהה לאינסולין.
- מינונים גבוהים של אינסולין: מעל 1 יחידה לק"ג.
- חוסר איזון מטבולי.
התוויות נגד לשימוש במשאבה
- חוסר היצמדות להנחיות הטיפוליות.
- קושי בתפעול טכנולוגיה מתקדמת.
- לקות נפשית ודיכאון עמוק )פגיעה בשיפוט וקבלת החלטות(2.
הערכת ניהול הטיפול של המטופל
- ביצוע ותדירות מדידות הסוכר.
- ביצוע ותדירות מתן זריקות אינסולין.
- ידע ושימוש בספירת פחמימות.
- פתרון בעיות במצבים של רמת סוכר גבוהה/ נמוכה.
- התנהגות נכונה במצב "ימי מחלה".
- שימוש/הכרת מקלונים לבדיקת קטונים.
- שימוש/הכרת טבליות סוכר וגלוקגון היפוקיט.
- התנהלות בהתאם להנחיות הרפואיות בעת אירועי היפוגליקמיה או היפרגליקמיה/ DKA )חמצת מטבולית(.
- נשיאת ציוד הכולל: עט אינסולין ומחטים למקרה של תקלה במשאבה.
- הגעה למעקבים רציפים.
- ביצוע בדיקות מעקב שנתיות.
מטופלים להם מד סוכר רציף:
- כיול מד הסוכר על פי הוראות היצרן.
- בדיקת סוכר במד סוכר רגיל כאשר אין התאמה בין הערך במד הסוכר הרציף לתחושה של המטופל או לערך הנמדד במד הסוכר לעומת מד הסוכר הרציף.
- זיהוי גורמים מעכבים ומסייעים בניהול הטיפול העצמי כגון: שינוי במצב המשפחתי, שינוי במקום העבודה, הגבלה בתנועה ויכולת כלכלית.
- מקומו של המטופל בתהליך קבלת המחלה.
אומדן גופני רלוונטי:
- מדידת משקל וגובה- BMI.
- מדידת לחץ דם בהתאם להנחיות.
- בדיקת מקומות החדרת הקנולה.
- בדיקת מצב החושים: ראיה, שמיעה, מישוש.
- אומדן הרגל הסוכרתית.
טיפול תרופתי נוכחי מפורט:
- סוג האינסולין בשימוש במשאבה.
- מינון אינסולין בסיסי יומי במשאבה לפי סגמנטים.
- מינון האינסולין הניתן בבולוס.
- הגדרת בולוס חכם: יחס אינסולין פחמימה, פקטור תיקון.
בדיקות מעבדה דם ושתן פרופיל שומנים, תפקודי כליה, אלקטרוליטים, תפקודי בלוטת מגן, תפקודי כבד, HbA1c, שתן יחס מיקרואלבומין/קריאטנין )ראו בדיקות מעבדה רלוונטיות(. מידע מצוות רב מקצועי: עו"ס, רופאת משפחה, דיאטנית, משפחה/אחר משמעותי
- בירור מצב סוציואקונומי.
- היכולת הכלכלית לרכוש אינסולין וציוד נלווה.
- תמיכה משפחתית וחברתית.
- היכולת ומידת השימוש בבולוס חכם.
התייחסות להרגלי חיים תשאול לגבי:
- הרגלי התזונה, תכנון הארוחות והשתלבותן בסדר היום.
- ביצוע פעילות גופנית- סוג, משך, עוצמה ותדירות.
- שימוש בסמים.
- שתיית אלכוהול.
- שעות שינה.
תהליכי חשיבה ואבחנה
- חוסר איזון מטבולי.
- תנודתיות רבה ברמות הסוכר.
- קושי בהיצמדות להנחיות הטיפוליות.
- התנהלות לא נכונה בעת אירועי היפוגליקמיה כגון: אי התנתקות מהמשאבה בעת אירוע היפוגליקמיה.
- התנהלות לא נכונה למניעת DKA כגון: התעלמות מסימנים של: ערכי סוכר גבוהים, הרגשה כללית רעה, כאבי בטן, בחילות, הקאות.
- תגובות עוריות וזיהום במקום החדרת הקנולה של סט המשאבה.
- תדירות החלפת סט המשאבה והאינסולין שבמשאבה שלא על פי ההנחיות הטיפוליות.
- התנהלות לא נכונה בעת התראות של מד הסוכר הרציף.
סיבוכים וסיכונים צפויים
- אירועי DKA.
- אירועי היפוגליקמיה.
- אירועים קרדיווסקולריים.
- סיבוכים מיקרווסקולריים.
קביעת תכנית טיפול תרופתית
- הדרכה לשימוש במשאבת אינסולין.
- התאמת תכנית הטיפול במשאבת האינסולין לאורח חייו של המטופל )תזונה ופעילות גופנית(.
הפנייה לבדיקות
- ראו סעיף בדיקות מעבדה רלוונטיות.
- רופא עיניים- לבדיקת קרקעית העין.
הפנייה למומחים, בהתאם לצורך
- נפרולוג.
- רופא עיניים.
- רופא כלי דם.
- קרדיולוג.
נושאים להדרכה
- הסבר אודות תכנית המשאבה וחשיבות נשיאת העתק של תוכנית הזלפת האינסולין.
- זמני החלפת סט המשאבה- תדירות ושעות.
- מקומות החדרת הקנולה/צינורית.
- סכנת קטואצידוזיס בנוכחות משאבה.
- סימני קטואצידוזיס.
- מניעת קטואצידוזיס והנחיות לפעולה במצב זה.
- רכישה ושימוש בסטיקים לבדיקת קטונים בשתן.
- נשיאת ציוד: מכשיר מדידה, צינורית נוספת ועט הזרקה של אינסולין מהיר פעולה.
- שימוש בפונקציות של המשאבה כגון: בולוס חכם, בולוס מושהה, תכנית בזאלית זמנית, אפשרות להתאמת תכנית בזאלית בעת טיולים וחופשים.
- התנהגות בזמן פעילות גופנית.
- ביצוע מדידות סוכר עד 7 פעמים ביום, בעיקר בתחילת הטיפול במשאבת האינסולין.
- זמינות מספרי טלפון של נציגי החברה והתורן הטכני.
- מעקב אחות רופא ודיאטנית.
- התנהגות בנסיעות לחו"ל.
- תרגול מצבים שונים בתפעול המשאבה כגון: אדמומיות באזור החדרת הקנולה, קיפול צינורית, התרוקנות הסוללה, מיכל האינסולין נגמר, אויר בצינורית.
- התנהלות בזמן חולי.
- התנהלות במהלך המחזור החודשי והביוץ.
- התנהלות במצבים של חשיפה לטמפרטורות גבוהות/נמוכות.
- התנהלות במצבים של שינוי ברוטינה היומיומית.
- התנהלות במצב של חשד לאי ספיגת האינסולין.
- ביצוע תיקון של רמת סוכר גבוהה בדם, מתי ואיך לחשב.
- הדרכה לשימוש בחיישן )אם יש(.
החלטה על המשך מעקב קליני
- בשבועות הראשונים לטיפול במשאבת האינסולין, דיווח על ערכי הסוכר
- הגעה למעקבים סדירים ורציפים כל 3 חודשים או בהתאם להחלטת הצוות המטפל.
- מעקב אחר התמודדות המטופל עם הטיפול במשאבת אינסולין.
- מעקב אחר מצבים חריגים של ערכי סוכר: היפוגליקמיה, אירועי DKA.
- מעקב אחר התנהלות המטופל עם ערכי הסוכר במד הסוכר הרציף, התייחסותו להתראות ו/או לחוסר התאמה בין תחושותיו לערכי הסוכר המופיעים במד הסוכר הרציף.
מדדי הערכה להתערבות
- השגת יעדי איזון של רמות הסוכר בדם בהתאם ליעד אישי.
- מעקב סדיר אצל רופא סוכרת, אחות ודיאטנית.
- ביצוע בדיקות מעקב השנתיות לזיהוי שינויים ואיתור סיבוכים.
- מניעת מצבים חריגים: היפוגליקמיה, DKA.
- שימוש נכון בפונקציות של משאבת האינסולין.
- שימוש נכון במד הסוכר הרציף.
משוב והערכה
- הבנה ויכולת ביצוע ההמלצות הטיפוליות.
- מגמת שיפור לקראת השגת יעדים אישיים מומלצים.
- יכולת התמודדות עם גורמים מעכבים.
- מיקומו של המטופל בתהליך קבלת המחלה, האם במגמת התקדמות במעגל השינוי )פרוצ'סקה ודקלמנטה)
חשוב לזכור - משאבת אינסולין ומד סוכר רציף 1. המשאבה מחקה בצורה הקרובה ביותר את פעילות תאי הלבלב לעומת מתן טיפול משולב בזריקות. 2. במשאבה קצב בזאלי/בס י ס י המתוכנן מראש וניתן במשך 24 שעות ביממה, בנוסף המטופל מספק לעצמו תוספת אינסולין בולוס בסמיכות לארוחות. 3. מטרת הטיפול במשאבת אינסולין ומד סוכר רציף היא השגת רמות סוכר הקרובות ליעד האישי של המטופל. 4. לפני החיבור למשאבה נדרשת הערכה של מסוגלות וביצוע פעולות הטיפול העצמי וספירת פחמימות. 5. במהלך הטיפול במשאבת אינסולין יש להקפיד על: ניטור רמת הסוכר בדם, הרגלי תזונה נכונה, פעילות גופנית קבועה, ביצוע בדיקות תקופתיות ומעקב במכון הסוכרת. 6. מד סוכר רציף בודק את רמת הסוכר ברצף בכל שעות היממה, מאפשר לימוד התנהלות עצמית, תגובה לטיפולים שונים ותגובה למצבי קיצון.
ביבליוגרפיה 2. Childs, Belinda B., Marjorie Cypress, and Geralyn Spollett, eds. Complete nurse's guide to diabetes care. American Diabetes Association, 2017.
ביבליוגרפיה
- ↑ רז, א' (עורך). (2019). המדריך לטיפול בסוכרת. תל אביב: מדיה בע"מ.
עורכת - רינת אלוני