כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מפרצת אבי העורקים הבטני - חשיבות הגילוי המוקדם - Abdominal aortic aneurysm - importance of early detection"
מתוך ויקירפואה
| שורה 13: | שורה 13: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|מפרצת אבי העורקים}} | {{הרחבה|מפרצת אבי העורקים}} | ||
| − | מפרצת עורקית מוגדרת כהרחבה של מעל 50 | + | מפרצת עורקית מוגדרת כהרחבה של מעל 50 אחוזים מקוטר העורק הצפוי. במקרה של אבי העורקים הביטני, מדובר בקוטר מעל 3 סנטימטרים. |
| − | מפרצת אבי העורקים (ותין או | + | מפרצת אבי העורקים (ותין או Aorta) הביטני מתפתחת לאורך שנים וברוב החולים היא א-תסמינית, אך במקרים מסוימים עלולים להתפתח סיבוכים מסכני חיים. |
==אפידמיולוגיה== | ==אפידמיולוגיה== | ||
*מפרצת יכולה להתפתח בכל אזור באבי העורקים, אך האזור השכיח הוא אבי העורקים הביטני | *מפרצת יכולה להתפתח בכל אזור באבי העורקים, אך האזור השכיח הוא אבי העורקים הביטני | ||
| − | *שכיחות מפרצת אבי העורקים הביטני היא כ- 4 | + | *שכיחות מפרצת אבי העורקים הביטני היא כ-9-4 אחוזים באוכלוסייה מעל גיל 65 |
*מפרצת אבי העורקים הביטני שכיחה פי 5–8 בגברים | *מפרצת אבי העורקים הביטני שכיחה פי 5–8 בגברים | ||
| − | *עישון הוא גורם הסיכון בר-המניעה הקשור ביותר להתפתחות וגדילה של המפרצת, וקיים יחס ישר לכמות ומשך העישון | + | *[[עישון]] הוא גורם הסיכון בר-המניעה הקשור ביותר להתפתחות וגדילה של המפרצת, וקיים יחס ישר לכמות ומשך העישון |
| − | *קרבת משפחה דרגה ראשונה לאדם עם מפרצת, מעלה את הסיכון להתפתחותה בעד 20 | + | *קרבת משפחה דרגה ראשונה לאדם עם מפרצת, מעלה את הסיכון להתפתחותה בעד 20 אחוזים |
*גורמי סיכון נוספים – [[יתר לחץ דם]], [[טרשת העורקים]], [[מחלת לב איסכמית]] | *גורמי סיכון נוספים – [[יתר לחץ דם]], [[טרשת העורקים]], [[מחלת לב איסכמית]] | ||
| − | *מפרצות נוספות – עורקי הכסל (Iliac) 20 | + | *מפרצות נוספות – עורקי הכסל (Iliac) 20 אחוזים, [[מפרצת אבי העורקים החזי]] 12 אחוזים, עורקי הברך (Popliteal){{כ}} 14 אחוזים |
| − | *הסיבוך מסכן החיים העיקרי הוא קרע של המפרצת, עם תמותה המגיעה ל-80 | + | *הסיבוך מסכן החיים העיקרי הוא קרע של המפרצת ([[aneurysm dissection]]), עם תמותה המגיעה ל-80 אחוזים |
| − | *הסיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת, קצב הגדילה וקשור | + | *הסיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת, קצב הגדילה וקשור בעישון ולחץ דם גבוה |
==אתיולוגיה ופתופיזיולוגיה== | ==אתיולוגיה ופתופיזיולוגיה== | ||
| − | *הגורמים להיווצרות מפרצת הם מולטיפקטוריאלים | + | *הגורמים להיווצרות מפרצת הם מולטיפקטוריאלים (multifactorial) |
*חולשת דופן העורק כתוצאה מהפרעה באספקת החמצן | *חולשת דופן העורק כתוצאה מהפרעה באספקת החמצן | ||
| − | *פירוק מרכיבי החלק האמצעי של דופן העורק ( | + | *פירוק מרכיבי החלק האמצעי של דופן העורק (Media) – [[Elastin]]{{כ}}, [[Collagen]] וסיבי השריר כתוצאה מתהליך דלקתי |
| − | *מרכיב גנטי בעד 70 | + | *מרכיב גנטי בעד 70 אחוזים מהמקרים |
*חלק מתסמונות גנטיות נדירות: | *חלק מתסמונות גנטיות נדירות: | ||
**[[Marfan Syndrome]] | **[[Marfan Syndrome]] | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
==קליניקה== | ==קליניקה== | ||
| − | *רוב המטופלים א-תסמיניים, והמפרצת מתגלה במקרה בשל ריבוי בדיקות דימות ( | + | *רוב המטופלים א-תסמיניים, והמפרצת מתגלה במקרה בשל ריבוי בדיקות דימות [<nowiki/>[[אולטראסאונד]] (סונר, Ultrasound){{כ}}, [[CT]]{{כ}} (Computed Tomography), {{כ}}[[MRI]]{{כ}} (Magnetic Resonance Imaging)] הנעשות מסיבות אחרות, או בבדיקות סקר למפרצת (ראו בהמשך) |
*[[כאבי גב]] – בדרך כלל מתוארים ככאב גב שונה מכאבי הגב הכרוניים השכיחים | *[[כאבי גב]] – בדרך כלל מתוארים ככאב גב שונה מכאבי הגב הכרוניים השכיחים | ||
*[[כאבי בטן]] – קשור בגדילה מהירה יחסית, או במקרה של קרע | *[[כאבי בטן]] – קשור בגדילה מהירה יחסית, או במקרה של קרע | ||
*מישוש מסה פועמת בבטן | *מישוש מסה פועמת בבטן | ||
| − | *תסחיפים לגפיים תחתונות – חלקיקים המתפוררים מהדופן הפנימית של העורק, ונסחפים לכלי דם קטנים בכפות הרגליים, ומתייצגים ככתמים כואבים בבהונות | + | *[[תסחיפים עורקיים|תסחיפים]] לגפיים תחתונות – חלקיקים המתפוררים מהדופן הפנימית של העורק, ונסחפים לכלי דם קטנים בכפות הרגליים, ומתייצגים ככתמים כואבים בבהונות |
*קרע של מפרצת אבי העורקים הביטני (Ruptured abdominal aortic aneurysm) | *קרע של מפרצת אבי העורקים הביטני (Ruptured abdominal aortic aneurysm) | ||
**כאב בטן או כאב גב קשה ופתאומי | **כאב בטן או כאב גב קשה ופתאומי | ||
| − | **חולשה פתאומית | + | **[[חולשה]] פתאומית |
| − | **[[התעלפות]] / [[ | + | **[[התעלפות]] / [[אובדן הכרה]] |
==אבחון== | ==אבחון== | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
**לא פולשני, ללא קרינה | **לא פולשני, ללא קרינה | ||
**זיהוי ומדידה של מפרצת אבי העורקים הביטני | **זיהוי ומדידה של מפרצת אבי העורקים הביטני | ||
| − | ** בדיקה תלויה בטכנאי הבודק ומוגבלת למקטע מסוים של אבי העורקים הבטני, ותנאי המטופל – השמנת יתר, גזים במעי | + | ** בדיקה תלויה בטכנאי הבודק ומוגבלת למקטע מסוים של אבי העורקים הבטני, ותנאי המטופל – [[השמנת יתר]], [[גזים]] במעי |
| − | * סיטי אנגיוגרפיה (CT Angiography): | + | * סיטי אנגיוגרפיה (CT Angiography, [[CTA]]): |
| − | **סריקת קרני רנטגן, אחרי הזרקת חומר ניגוד (יוד) | + | **סריקת קרני [[רנטגן]], אחרי הזרקת [[חומר ניגוד]] (יוד) |
**יכולה לכלול את החזה הבטן והאגן | **יכולה לכלול את החזה הבטן והאגן | ||
**מדידה מדויקת יותר של ממדי המפרצת | **מדידה מדויקת יותר של ממדי המפרצת | ||
**זיהוי סימני קרע של מפרצת | **זיהוי סימני קרע של מפרצת | ||
| − | *MR אנגיוגרפיה (MR Angiography): | + | *MR אנגיוגרפיה (MR Angiography, [[MRA]]): |
**דומה ל-CTA | **דומה ל-CTA | ||
**ללא קרינה | **ללא קרינה | ||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
==סקירת אוכלוסיות סיכון - ארצות הברית ובריטניה== | ==סקירת אוכלוסיות סיכון - ארצות הברית ובריטניה== | ||
| − | מפרצת אבי העורקים הבטני נחשבת למחלה מסוכנת במיוחד. במרבית המקרים היא מופיעה ללא סימנים מקדימים, ולעיתים קרובות מסתמנת לראשונה כקרע של אבי העורקים בבטן, דמם ומוות. לא בִּכְדִי אישרו רשויות הבריאות האמריקאיות בינואר 2007 את כניסתו לתוקף של חוק חדש - SAAAVE Act{{כ}} (Screening Abdominal Aortic Aneurysms Very Efficiently) – {{כ}} <ref>Based on US preventive services task force recommendations. Ann Int Med 2005;142:198-202 & Society for Vascular Surgery (SVS)</ref> המחייב סקירה של אוכלוסיות הסיכון לגילוי מוקדם של המחלה על ידי בדיקת על-קול בטנית, חד-פעמית. מדובר בתוכנית לאומית המאפשרת לכל הנמצאים בקבוצות הסיכון (מאות אלפים) לעבור את תהליך האבחון הלא-פולשני, ולהציל את חייהם. קבוצת הזכאים לבדיקה זו כוללת את כל הגברים מגיל 65 ומעלה עם היסטוריה של עישון ונשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת באבי העורקים. היוזמה הזו צפויה להציל את חייהם של עשרות אלפי אזרחים אמריקאים מדי שנה. | + | מפרצת אבי העורקים הבטני נחשבת למחלה מסוכנת במיוחד. במרבית המקרים היא מופיעה ללא סימנים מקדימים, ולעיתים קרובות מסתמנת לראשונה כקרע של אבי העורקים בבטן, דמם ומוות. לא בִּכְדִי אישרו רשויות הבריאות האמריקאיות בינואר 2007 את כניסתו לתוקף של חוק חדש - SAAAVE Act{{כ}} (Screening Abdominal Aortic Aneurysms Very Efficiently) – {{כ}} <ref>Based on US preventive services task force recommendations. Ann Int Med 2005;142:198-202 & Society for Vascular Surgery (SVS)</ref> המחייב סקירה של אוכלוסיות הסיכון לגילוי מוקדם של המחלה על ידי בדיקת על-קול (אולטראסאונד) בטנית, חד-פעמית. מדובר בתוכנית לאומית המאפשרת לכל הנמצאים בקבוצות הסיכון (מאות אלפים) לעבור את תהליך האבחון הלא-פולשני, ולהציל את חייהם. קבוצת הזכאים לבדיקה זו כוללת את כל הגברים מגיל 65 ומעלה עם היסטוריה של עישון ונשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת באבי העורקים. היוזמה הזו צפויה להציל את חייהם של עשרות אלפי אזרחים אמריקאים מדי שנה. |
| − | תוכנית דומה הונהגה גם בבריטניה ונכנסה לתוקף בינואר 2008, אז הכריז ראש ממשלת בריטניה, | + | תוכנית דומה הונהגה גם בבריטניה ונכנסה לתוקף בינואר 2008, אז הכריז ראש ממשלת בריטניה, Gordon Brown, על תוכנית לאומית לסקירת אוכלוסיית הגברים בני 65 ומעלה במטרה ברורה להקטין משמעותית את מקרי המוות בשל מפרצות בטניות. |
==אוכלוסיות בסיכון== | ==אוכלוסיות בסיכון== | ||
| − | *גברים בגילאי 65 | + | *גברים בגילאי 65 ומעלה, מעשנים או שעישנו בעבר ולו מעט |
*נשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת אאורטה | *נשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת אאורטה | ||
*חולי לב | *חולי לב | ||
| − | *חולי | + | *חולי טרשת העורקים |
| − | *חולים עם | + | *חולים עם יתר לחץ דם |
==בדיקת על-קול בטנית (Quick scan)== | ==בדיקת על-קול בטנית (Quick scan)== | ||
| − | בדיקת על-קול בטנית מהירה, ממוקדת וחד פעמית, יעילה ביותר באבחון של מפרצת אאורטה בטנית (רגישות 95 | + | בדיקת על-קול בטנית מהירה, ממוקדת וחד פעמית, יעילה ביותר באבחון של מפרצת אאורטה בטנית (רגישות 100-95 אחוזים, ספציפיות 100-98 אחוזים ונטולת תופעות לוואי). |
בדיקת על-קול אחת שוללת במרבית המקרים את האפשרות להתפתחות מפרצת גם בהמשך, ולפיכך מדובר בבדיקה בודדת שאליה יופנו גברים מגיל 65 ונשים בגיל זה עם היסטוריה משפחתית של המחלה. | בדיקת על-קול אחת שוללת במרבית המקרים את האפשרות להתפתחות מפרצת גם בהמשך, ולפיכך מדובר בבדיקה בודדת שאליה יופנו גברים מגיל 65 ונשים בגיל זה עם היסטוריה משפחתית של המחלה. | ||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
החל מינואר 2015 נכללות בדיקות הסקר למפרצת הבטנית בסל הבריאות. | החל מינואר 2015 נכללות בדיקות הסקר למפרצת הבטנית בסל הבריאות. | ||
| − | קבוצת הזכאים להפניה לבדיקה זו בסל הבריאות החל | + | קבוצת הזכאים להפניה לבדיקה זו בסל הבריאות החל מ-2015 כוללת את הגברים בגילאי 65–74 בעלי היסטוריה של עישון. כלומר, מעשנים כיום או שעישנו בעבר, גם אם עישנו עשרות סיגריות בלבד. |
זכאים לבדיקת הסקר למפרצת הבטנית במסגרת סל הבריאות יפנו לקופת החולים בה הם מבוטחים לקבלת הפנייה לבדיקת על קול מהירה, ממוקדת וחד פעמית. | זכאים לבדיקת הסקר למפרצת הבטנית במסגרת סל הבריאות יפנו לקופת החולים בה הם מבוטחים לקבלת הפנייה לבדיקת על קול מהירה, ממוקדת וחד פעמית. | ||
| שורה 105: | שורה 105: | ||
*הפסקת עישון | *הפסקת עישון | ||
*איזון יתר לחץ דם | *איזון יתר לחץ דם | ||
| − | *פעילות גופנית מתונה מומלצת, ואינה מעלה סיכון לגדילה וקרע של המפרצת | + | *[[פעילות גופנית]] מתונה מומלצת, ואינה מעלה סיכון לגדילה וקרע של המפרצת |
===טיפול פולשני=== | ===טיפול פולשני=== | ||
*התוויות: | *התוויות: | ||
| − | **מפרצת סימפטומטית | + | **מפרצת סימפטומטית (symptomatic) |
| − | **קוטר מפרצת של 5.5 | + | **קוטר מפרצת של 5.5 סנטימטרים בגברים, 5.0 סנטימטרים בנשים |
| − | **קצב גדילה של מעל 0. | + | **קצב גדילה של מעל 0.5 סנטימטר ב-6 חודשים |
*טיפול בניתוח פתוח: | *טיפול בניתוח פתוח: | ||
| − | **עד לפני כ-30 שנה, הטיפול היחיד | + | **עד לפני כ-30 שנה (שנות ה-90 של המאה ה-20), הטיפול היחיד |
| − | **ניתוח גדול, בו מוחלף הקטע המפרצתי של אבי העורקים בשתל סינתטי ( | + | **ניתוח גדול, בו מוחלף הקטע המפרצתי של אבי העורקים בשתל סינתטי (Dacron) |
**אחוז סיבוכים גבוה יחסית, כולל תמותה | **אחוז סיבוכים גבוה יחסית, כולל תמותה | ||
**מבוצע במטופלים צעירים יחסית, ללא מחלות רקע משמעותיות וסיכון ניתוחי נמוך | **מבוצע במטופלים צעירים יחסית, ללא מחלות רקע משמעותיות וסיכון ניתוחי נמוך | ||
| − | *טיפול בצינטור – אנדו-וסקולרי (EndoVascular Aneurysm Repair | + | *טיפול בצינטור – אנדו-וסקולרי (EndoVascular Aneurysm Repair ,[[EVAR]]): |
**הטיפול העיקרי המקובל | **הטיפול העיקרי המקובל | ||
| − | **הכנסת תומכן ( | + | **הכנסת תומכן (stent) מכוסה בד דרך חתכים/דיקור שתי המפשעות |
**מבוצע גם במטופלים מבוגרים, עם מחלות רקע משמעותיות | **מבוצע גם במטופלים מבוגרים, עם מחלות רקע משמעותיות | ||
**בחלק מהמקרים ניתן לביצוע אף בהרדמה מקומית | **בחלק מהמקרים ניתן לביצוע אף בהרדמה מקומית | ||
| שורה 128: | שורה 128: | ||
*סיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת וקצב הגדילה | *סיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת וקצב הגדילה | ||
*התוצאות של תיקון אלקטיבי בניתוח או בצינטור מצוינות לטווח הארוך | *התוצאות של תיקון אלקטיבי בניתוח או בצינטור מצוינות לטווח הארוך | ||
| − | *התוצאות של תיקון במקרה של קרע עגומות – כ-50 | + | *התוצאות של תיקון במקרה של קרע עגומות – כ-50 אחוזי תמותה |
==דגלים אדומים== | ==דגלים אדומים== | ||
גרסה מ־18:09, 17 במאי 2024
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| מפרצת אבי העורקים הביטני | ||
|---|---|---|
| Abdominal aortic aneurysm | ||
| ||
| שמות נוספים | מפרצת בטנית באבי העורקים | |
| ICD-10 | Chapter I 71.3, Chapter I 71.4 | |
| ICD-9 | 441.3
, 441.4 |
|
| MeSH | D017544 | |
| יוצר הערך | האיגוד הישראלי לכירורגיית כלי דם, עודכן (2024) על ידי ד"ר ניר גבריאל | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מפרצת אבי העורקים
מפרצת עורקית מוגדרת כהרחבה של מעל 50 אחוזים מקוטר העורק הצפוי. במקרה של אבי העורקים הביטני, מדובר בקוטר מעל 3 סנטימטרים.
מפרצת אבי העורקים (ותין או Aorta) הביטני מתפתחת לאורך שנים וברוב החולים היא א-תסמינית, אך במקרים מסוימים עלולים להתפתח סיבוכים מסכני חיים.
אפידמיולוגיה
- מפרצת יכולה להתפתח בכל אזור באבי העורקים, אך האזור השכיח הוא אבי העורקים הביטני
- שכיחות מפרצת אבי העורקים הביטני היא כ-9-4 אחוזים באוכלוסייה מעל גיל 65
- מפרצת אבי העורקים הביטני שכיחה פי 5–8 בגברים
- עישון הוא גורם הסיכון בר-המניעה הקשור ביותר להתפתחות וגדילה של המפרצת, וקיים יחס ישר לכמות ומשך העישון
- קרבת משפחה דרגה ראשונה לאדם עם מפרצת, מעלה את הסיכון להתפתחותה בעד 20 אחוזים
- גורמי סיכון נוספים – יתר לחץ דם, טרשת העורקים, מחלת לב איסכמית
- מפרצות נוספות – עורקי הכסל (Iliac) 20 אחוזים, מפרצת אבי העורקים החזי 12 אחוזים, עורקי הברך (Popliteal) 14 אחוזים
- הסיבוך מסכן החיים העיקרי הוא קרע של המפרצת (aneurysm dissection), עם תמותה המגיעה ל-80 אחוזים
- הסיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת, קצב הגדילה וקשור בעישון ולחץ דם גבוה
אתיולוגיה ופתופיזיולוגיה
- הגורמים להיווצרות מפרצת הם מולטיפקטוריאלים (multifactorial)
- חולשת דופן העורק כתוצאה מהפרעה באספקת החמצן
- פירוק מרכיבי החלק האמצעי של דופן העורק (Media) – Elastin, Collagen וסיבי השריר כתוצאה מתהליך דלקתי
- מרכיב גנטי בעד 70 אחוזים מהמקרים
- חלק מתסמונות גנטיות נדירות:
- זיהום חיידקי – Mycotic Aneurysm
קליניקה
- רוב המטופלים א-תסמיניים, והמפרצת מתגלה במקרה בשל ריבוי בדיקות דימות [אולטראסאונד (סונר, Ultrasound), CT (Computed Tomography), MRI (Magnetic Resonance Imaging)] הנעשות מסיבות אחרות, או בבדיקות סקר למפרצת (ראו בהמשך)
- כאבי גב – בדרך כלל מתוארים ככאב גב שונה מכאבי הגב הכרוניים השכיחים
- כאבי בטן – קשור בגדילה מהירה יחסית, או במקרה של קרע
- מישוש מסה פועמת בבטן
- תסחיפים לגפיים תחתונות – חלקיקים המתפוררים מהדופן הפנימית של העורק, ונסחפים לכלי דם קטנים בכפות הרגליים, ומתייצגים ככתמים כואבים בבהונות
- קרע של מפרצת אבי העורקים הביטני (Ruptured abdominal aortic aneurysm)
- כאב בטן או כאב גב קשה ופתאומי
- חולשה פתאומית
- התעלפות / אובדן הכרה
אבחון
- גילוי במקרה בבדיקות דימות הנעשות מסיבות אחרות
- בדיקת אולטראסאונד סקר – גברים מעשנים בהווה או בעבר, מעל גיל 65
- אולטראסאונד:
- סיטי אנגיוגרפיה (CT Angiography, CTA):
- סריקת קרני רנטגן, אחרי הזרקת חומר ניגוד (יוד)
- יכולה לכלול את החזה הבטן והאגן
- מדידה מדויקת יותר של ממדי המפרצת
- זיהוי סימני קרע של מפרצת
- MR אנגיוגרפיה (MR Angiography, MRA):
- דומה ל-CTA
- ללא קרינה
- פחות זמין, בדיקה ארוכה, מוגבלת במקרה של שתלים/מתכות בגוף
סקירת אוכלוסיות סיכון - ארצות הברית ובריטניה
מפרצת אבי העורקים הבטני נחשבת למחלה מסוכנת במיוחד. במרבית המקרים היא מופיעה ללא סימנים מקדימים, ולעיתים קרובות מסתמנת לראשונה כקרע של אבי העורקים בבטן, דמם ומוות. לא בִּכְדִי אישרו רשויות הבריאות האמריקאיות בינואר 2007 את כניסתו לתוקף של חוק חדש - SAAAVE Act (Screening Abdominal Aortic Aneurysms Very Efficiently) – [1] המחייב סקירה של אוכלוסיות הסיכון לגילוי מוקדם של המחלה על ידי בדיקת על-קול (אולטראסאונד) בטנית, חד-פעמית. מדובר בתוכנית לאומית המאפשרת לכל הנמצאים בקבוצות הסיכון (מאות אלפים) לעבור את תהליך האבחון הלא-פולשני, ולהציל את חייהם. קבוצת הזכאים לבדיקה זו כוללת את כל הגברים מגיל 65 ומעלה עם היסטוריה של עישון ונשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת באבי העורקים. היוזמה הזו צפויה להציל את חייהם של עשרות אלפי אזרחים אמריקאים מדי שנה.
תוכנית דומה הונהגה גם בבריטניה ונכנסה לתוקף בינואר 2008, אז הכריז ראש ממשלת בריטניה, Gordon Brown, על תוכנית לאומית לסקירת אוכלוסיית הגברים בני 65 ומעלה במטרה ברורה להקטין משמעותית את מקרי המוות בשל מפרצות בטניות.
אוכלוסיות בסיכון
- גברים בגילאי 65 ומעלה, מעשנים או שעישנו בעבר ולו מעט
- נשים עם היסטוריה משפחתית של מפרצת אאורטה
- חולי לב
- חולי טרשת העורקים
- חולים עם יתר לחץ דם
בדיקת על-קול בטנית (Quick scan)
בדיקת על-קול בטנית מהירה, ממוקדת וחד פעמית, יעילה ביותר באבחון של מפרצת אאורטה בטנית (רגישות 100-95 אחוזים, ספציפיות 100-98 אחוזים ונטולת תופעות לוואי).
בדיקת על-קול אחת שוללת במרבית המקרים את האפשרות להתפתחות מפרצת גם בהמשך, ולפיכך מדובר בבדיקה בודדת שאליה יופנו גברים מגיל 65 ונשים בגיל זה עם היסטוריה משפחתית של המחלה.
יוזמה פשוטה ובת יישום זו צפויה להציל מאות רבות של חולים ממוות מדי שנה.
הכללה בסל הבריאות בישראל ב-2015
לאחר הכללת בדיקות הסקר במדינות מפותחות בעולם המערבי כגון ארצות הברית ובריטניה ופעילות נרחבת של איגוד כירורגיית כלי הדם הישראלי בתמיכת איגוד רופאי המשפחה, אישרה ועדת סל הבריאות בדצמבר 2014 את הכללת בדיקות הסקר לגילוי מוקדם של המפרצת הבטנית בסל הבריאות.
החל מינואר 2015 נכללות בדיקות הסקר למפרצת הבטנית בסל הבריאות.
קבוצת הזכאים להפניה לבדיקה זו בסל הבריאות החל מ-2015 כוללת את הגברים בגילאי 65–74 בעלי היסטוריה של עישון. כלומר, מעשנים כיום או שעישנו בעבר, גם אם עישנו עשרות סיגריות בלבד.
זכאים לבדיקת הסקר למפרצת הבטנית במסגרת סל הבריאות יפנו לקופת החולים בה הם מבוטחים לקבלת הפנייה לבדיקת על קול מהירה, ממוקדת וחד פעמית.
טיפול
טיפול תרופתי
- לא הודגם טיפול תרופתי יעיל
- הפסקת עישון
- איזון יתר לחץ דם
- פעילות גופנית מתונה מומלצת, ואינה מעלה סיכון לגדילה וקרע של המפרצת
טיפול פולשני
- התוויות:
- מפרצת סימפטומטית (symptomatic)
- קוטר מפרצת של 5.5 סנטימטרים בגברים, 5.0 סנטימטרים בנשים
- קצב גדילה של מעל 0.5 סנטימטר ב-6 חודשים
- טיפול בניתוח פתוח:
- עד לפני כ-30 שנה (שנות ה-90 של המאה ה-20), הטיפול היחיד
- ניתוח גדול, בו מוחלף הקטע המפרצתי של אבי העורקים בשתל סינתטי (Dacron)
- אחוז סיבוכים גבוה יחסית, כולל תמותה
- מבוצע במטופלים צעירים יחסית, ללא מחלות רקע משמעותיות וסיכון ניתוחי נמוך
- טיפול בצינטור – אנדו-וסקולרי (EndoVascular Aneurysm Repair ,EVAR):
- הטיפול העיקרי המקובל
- הכנסת תומכן (stent) מכוסה בד דרך חתכים/דיקור שתי המפשעות
- מבוצע גם במטופלים מבוגרים, עם מחלות רקע משמעותיות
- בחלק מהמקרים ניתן לביצוע אף בהרדמה מקומית
- בחלק מהמקרים ניתן לטפל אף בקרע של מפרצת
- אשפוז קצר, החלמה וחזרה מהירה לפעילות רגילה
פרוגנוזה
- סיכון לקרע עולה עם קוטר המפרצת וקצב הגדילה
- התוצאות של תיקון אלקטיבי בניתוח או בצינטור מצוינות לטווח הארוך
- התוצאות של תיקון במקרה של קרע עגומות – כ-50 אחוזי תמותה
דגלים אדומים
- כאבי גב/בטן חדשים חולשה או התעלפות במטופל עם מפרצת ידועה של אבי העורקים
- סיכון מוגבר לקרובים דרגה ראשונה של מטופלים עם מפרצת
קישורים חיצוניים
- בדיקה לגילוי מוקדם של מפרצת בטנית באתר כללית
- בדיקת אאורטה בטנית לאבחון מפרצת באבי העורקים באתר מכבי
- אולטרסאונד בטן לאבחון מוקדם של מפרצת בטנית באתר מור
- מפרצת אבי העורקים – האבחון שיציל אותך ynet
- ניתן היה למנוע את מותו של אריק איינשטיין? – ynet
ביבליוגרפיה
- ↑ Based on US preventive services task force recommendations. Ann Int Med 2005;142:198-202 & Society for Vascular Surgery (SVS)
- The UK Small Aneurysm Trial Participants: Mortality results for randomised controlled trial of early elective surgery or ultrasonographic surveillance for small abdominal aortic aneurysms. Lancet 1998; 352: pp. 1649-1655
- Erbel R., et. al.: 2014 ESC Guidelines on the diagnosis and treatment of aortic diseases: Document covering acute and chronic aortic diseases of the thoracic and abdominal aorta of the adult. The Task Force for the Diagnosis and Treatment of Aortic Diseases of the European Society of Cardiology (ESC). Eur Heart J 2014; 35: pp. 2873-2926.
- Ailawadi G., Eliason J.L., Upchurch G.R.: Current concepts in the pathogenesis of abdominal aortic aneurysm. J Vasc Surg 2003; 38: pp. 584-588
- Comprehensive up-to-date recommendations on diagnosis, treatment, and follow-up of AAA from the Society for Vascular Surgery.
- Wanhainen A., Verzini F., Van Herzeele I., et. al.: European Society for Vascular Surgery (ESVS) 2019 Clinical Practice Guidelines on the Management of Abdominal Aorto-iliac Artery Aneurysms (vol 57, pg 8, 2019). Eur J Vasc Endovasc Surg 2020; 59: pp. 494.
- Rutherford's Vascular Surgery and Endovascular Therapy 10th edition
המידע שבדף זה נכתב על ידי עודכן (2024) על ידי ד"ר ניר גבריאל בשיתוף מדטרוניק