הדבקויות צפקיות - Peritoneal adhesions

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

עקרונות בכירורגיה
שם המחבר	ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק	כירורגיה של הצפק

חתך סתמי בצפק מתרפא עד מהרה, ואינו מותיר אחריו צלקת. רקמה צלקתית בצפק נגרמת עקב חבלות מכניות, איסכמיה, זיהומים, עימדון ורידי, גופים זרים, טלק וכו'. כל אלה עלולים לגרום להידבקויות.

הסכנה העיקרית בהידבקויות היא חסימת מעי, עקב סירכה (Adhesion) הדבוקה למעי ולדופן. סביב סירכה כזו יכול המעי להתפתל ולהיחסם (פתלת - Volvulus). סירכה פיברוטית שמקורה בהידבקות יכולה ללחוץ על לולאת מעי ולחסום אותה, או ליצור מרווח בין הלולאות לדופן הבטן, או בין הלולאות עצמן, שבתוכן יכולה לולאת מעי אחרת להיכלא ולהיחסם (בקע פנימי). הידבקויות רבות בין הלולאות יכולות ליצור פקעת של לולאות מעי המאבדות את גמישותן ואת כושרן להתכווץ, ועקב כך נגרמת חסימת מעי בלתי שלמה. הלולאה שבה מתרחשת החסימה עלולה להינמק, עקב פגיעה באספקת הדם שלה, דבר העלול להסתיים בניקוב המעי, באלח ובמוות. הידבקויות אלה נוטות לחזור, ולכן ההתערבות הכירורגית היא פתרון באין ברירה (על הגישה הטיפולית לחסימת מעי ר' בפרק "המעי הדק").

הידבקויות מתרחשות גם בלא קשר לניתוחים בחולים הלוקים במחלות דלקתיות ראשוניות או משניות של הצפק, כגון דלקת צפק גונוקוקלית, שחפת הצפק או זיהומים נגיפיים אחרים.

ראו גם

• לנושא הקודם: מורסות בצפק - Peritoneal abscess
• לנושא הבא: מיימת חלבית בחלל הצפק - Chylous peritonitis

• לתוכן העניינים
• לפרק הבא: כירורגיה של הקיבה והתריסריון

• מחלות של הצפק

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא