הבדלים בין גרסאות בדף "זיהום בדרכי השתן - טיפול אנטיביוטי - Urinary tract infection - antibiotic therapy"
שורה 79: | שורה 79: | ||
#במקרה ומבודד חיידק שרגיש ל- Cotrimoxazole יינתן 160/800 mg (Septrin Forte), כדור אחד פעמיים ליום במשך 14 - 48 יום, תלוי בחומרת המצב. | #במקרה ומבודד חיידק שרגיש ל- Cotrimoxazole יינתן 160/800 mg (Septrin Forte), כדור אחד פעמיים ליום במשך 14 - 48 יום, תלוי בחומרת המצב. | ||
|} | |} | ||
+ | |||
+ | ==מקרים בינוניים-קשים הזקוקים לטיפול דרך הווריד: פיאלונפריטיס, אורוספסיס, או פרוסטטיטיס חדה== | ||
+ | |||
+ | בבחירת טיפול אנטיביוטי אמפירי עבור זיהומים אלה יש לקחת בחשבון, בין היתר, את הגורמים הבאים: | ||
+ | #הסיכוי לבקטרמיה. | ||
+ | #הסיכוי שהגורם הוא Pseudomonas. | ||
+ | #הסיכוי לחיידק עמיד לפרוטוקול אנטיביוטי ראשון. | ||
+ | |||
+ | מומלץ לעיין בנספח לפרוטוקול זה שבעמוד הבא להעמקה בסוגיות הנ"ל. | ||
+ | |||
+ | {| border="1" cellpadding="4" | ||
+ | !מס' | ||
+ | !המצב הקליני | ||
+ | !הטיפול המומלץ{{הערה|שם=הערה9|בכל מקרה יש לקחת תרבית דם ושתן לפני תחילת מתן האנטיביוטיקה כדי להתאים את הטיפול עפ"י תוצאות התרבית, במגמה לצמצם את טווח הטיפול ככל הניתן.}} | ||
+ | |- | ||
+ | |1. | ||
+ | |הטיפול השגרתי | ||
+ | | | ||
+ | #פינוי הקריאטינין מעל 30 סמ"ק/דקה: IV Gentamicin{{כ}}{{הערה|שם=הערה10|עבור הדרכה בחישוב של פינוי הקריאטינין וקביעת המינון המותאם לדרגת התפקוד הכלייתי של החולה האינדיבידואלי, ראה "אמינוגליקוזידים" בפרק II.}} | ||
+ | #פינוי הקריאטינין מתחת ל- 30 סמ"ק/דקה: | ||
+ | ## IV Ceftriaxone 1-2 gm x 1 ליום. אם לחולה יש קטטר קבוע, או מדובר באשפוז חוזר בחודשיים האחרונים או בחולה שבא ממוסד סיעודי או בחולה בהריון, יש סיכוי מוגבר לזיהום ב- Pseudomonas, ובמקום Ceftriaxone יינתן: | ||
+ | ## IV Ciprofloxacin 200 mg x 2.{{ש}}אם מדובר בילד < 12 או באשה בהריון או בחולה במצב קשה, יינתן: | ||
+ | ## IV Ceftazidime במינון המותאם לתפקוד הכלייתי. | ||
+ | |- | ||
+ | |2. | ||
+ | |הטיפול בחולה שמצבו בינוני-קשה, ובנוסף: | ||
+ | #מגיע ממחלקה סיעודית בבית אבות. | ||
+ | #הזיהום מתפתח בבית חולים. | ||
+ | #יש קטטר קבוע. | ||
+ | | | ||
+ | #פינוי הקריאטינין מעל 30 סמ"ק/דקה: IV Amikacin2 x 1 | ||
+ | #פינוי הקריאטינין מתחת ל- 30 סמ"ק/דקה: IV Ceftazidime במינון המותאם לתפקוד הכלייתי. במקרה של רגישות יתר לפניצילין/צפלוספורינים – מומלץ להתייעץ. | ||
+ | |} | ||
+ | |||
+ | הערות: | ||
+ | *אם צומח Enterococcus בתרבית השתן, יינתן IV Ampicillin, אלא אם כן לחולה יש רגישות יתר לפניצילין, ואז יינתן Vancomycin + ייעוץ רופא למחלות זיהומיות. | ||
+ | *משך הטיפול 10-14 יום. מקובל לעבור לטיפול פומי כאשר החולה התייצב מבחינה קלינית והחום ירד. | ||
+ | |||
+ | ==נספח== | ||
+ | |||
+ | רקע | ||
+ | בבחירת אנטיביוטיקה אמפירית לטיפול בזיהום עולה בדרכי השתן, כגון פיאלונפריטיס/אורוספסיס, יש לקחת בחשבון, בין היתר, הגורמים הבאים: | ||
+ | (1) הסיכוי לבקטרמיה 1 (טבלה 1). | ||
+ | בעבודה פרוספקטיבית על 350 חולים עוקבים עם אבחנה של UTI בחדר מיון במשך 5 חודשים ב- 2003 נמצאה בקטרמיה ב- 15%. גורמי הסיכון לבקטרמיה היו 1: | ||
+ | (א) מגורים בבית לעומת מגורים בבית אבות. | ||
+ | (ב) נוכחות קטטר קבוע. | ||
+ | (ג) צמרמורת. | ||
+ | (ד) ס"ד לבנה עם סטייה שמאלה, עם/בלי בנדים. | ||
+ | |||
+ | (2) הסיכוי ל- Pseudomonas 2,3 (טבלאות 3, 2). | ||
+ | כידוע, רוב מקרי UTI נובעים מ- E. coli. מאידך, במצבים שונים עולה שכיחותם של פתוגנים אחרים, כולל Klebsiella (טבלה 2). בשתי עבודות שבוצעו בשערי צדק נמצאו מספר גורמי סיכון לבידוד Pseudomonas בתרביות השתן.3, 2 | ||
+ | • נוכחות קטטר קבוע.2,3 | ||
+ | • הזיהום מתפתח בבית החולים או בבית אבות.2,3 | ||
+ | • החולה אושפז בחודשיים האחרונים.3 | ||
+ | • מדובר באשה בהריון.3 | ||
+ | • החולה עבר כריתת ערמונית.3 | ||
+ | הערה: מובן שבכל החולים הנ"ל יש לתת טיפול אמפירי שמכסה Pseudomonas. | ||
+ | |||
+ | (3) הסיכוי לחיידק עמיד לפרוטוקול אנטיביוטי ראשוני 4,5 (ראה טבלאות 5, 4). | ||
+ | • הסיכוי לחיידק עמיד ל- gentamicin הוא 24% בשערי צדק.4 גורמי סיכון לכך הם (טבלה 4): | ||
+ | • מגורים בבית אבות. | ||
+ | • נוכחות גוף זר (קטטר, PEG וכולי). | ||
+ | |||
+ | • הסיכוי לחיידק עמיד ל- ciprofloxacin הוא 28% בשערי צדק.4 גורמי סיכון לכך הם (טבלה 5): | ||
+ | • מין זכר. | ||
+ | • מגורים בבית אבות. | ||
+ | • נוכחות גוף זר. | ||
+ | • בעבודה אחרת בבית אבות נמצא, ששכיחות חיידקים עמידים גבוהה במחלקת חולים סיעודיים, בינונית במחלקת תשושים ונמוכה במחלקה של עצמאיים (5). | ||
== הערות שוליים== | == הערות שוליים== |
גרסה מ־19:54, 18 באוגוסט 2013
שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
---|---|
![]() | |
שם המחבר | פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה |
שם הפרק | זיהום בדרכי השתן - טיפול אנטיביוטי - Urinary tract infection - antibiotic therapy |
מוציא לאור | |
מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
מספר עמודים | 196 |
הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – זיהום בדרכי השתן
דלקת בשלפוחית השתן בנשים צעירות
מס' | סוג הזיהום | הטיפול האנטיביוטי המומלץ |
---|---|---|
1. | דלקת בשלפוחית השתן באשה לא הרה, בהעדר פגם אנטומי או נוירולוגי, כשסימני המחלה < 7 ימים (Uncomplicated Urinary Tract Infection) | .א הטיפול המומלץ: Tab Nitrofurantoin 100 mg x 4 ל- 7 ימים, לא במקרה של G6PD Deficiency, או 1.ב [4]Cotrimoxazole PO 160/800 mg [4](Septrin Forte), כדור אחד פעמיים ליום ל- 3 ימים[5], או |
2. | זיהומים חוזרים (> 3 בשנה) בנשים צעירות (Recurrent Uncomplicated UTI) | 1. 160mg/800mg Tab Cotrimoxazole חצי כדור כל ערב (אך בנשים הרות אין לתת תרופה זו בשליש הראשון ו/או בחודש האחרון) , או Tab Nitrofurantoin 50-100 mg, כדור אחד כל ערב. |
מקרים קלים-בינוניים שיכולים לקבל טיפול פומי
מס' | סוג הזיהום | הטיפול האנטיביוטי המומלץ |
---|---|---|
1. | דלקת "מורכבת" בדרכי השתן, דהיינו:
|
|
2. | דלקת חריפה בערמונית – חולה אמבולטורי.
|
IM Ceftriaxone 250 mg חד-פעמי, ואח"כ Doxycillin 100 mg x 2 PO ל- 10 ימים.
|
מקרים בינוניים-קשים הזקוקים לטיפול דרך הווריד: פיאלונפריטיס, אורוספסיס, או פרוסטטיטיס חדה
בבחירת טיפול אנטיביוטי אמפירי עבור זיהומים אלה יש לקחת בחשבון, בין היתר, את הגורמים הבאים:
- הסיכוי לבקטרמיה.
- הסיכוי שהגורם הוא Pseudomonas.
- הסיכוי לחיידק עמיד לפרוטוקול אנטיביוטי ראשון.
מומלץ לעיין בנספח לפרוטוקול זה שבעמוד הבא להעמקה בסוגיות הנ"ל.
מס' | המצב הקליני | הטיפול המומלץ[9] |
---|---|---|
1. | הטיפול השגרתי |
|
2. | הטיפול בחולה שמצבו בינוני-קשה, ובנוסף:
|
|
הערות:
- אם צומח Enterococcus בתרבית השתן, יינתן IV Ampicillin, אלא אם כן לחולה יש רגישות יתר לפניצילין, ואז יינתן Vancomycin + ייעוץ רופא למחלות זיהומיות.
- משך הטיפול 10-14 יום. מקובל לעבור לטיפול פומי כאשר החולה התייצב מבחינה קלינית והחום ירד.
נספח
רקע בבחירת אנטיביוטיקה אמפירית לטיפול בזיהום עולה בדרכי השתן, כגון פיאלונפריטיס/אורוספסיס, יש לקחת בחשבון, בין היתר, הגורמים הבאים: (1) הסיכוי לבקטרמיה 1 (טבלה 1). בעבודה פרוספקטיבית על 350 חולים עוקבים עם אבחנה של UTI בחדר מיון במשך 5 חודשים ב- 2003 נמצאה בקטרמיה ב- 15%. גורמי הסיכון לבקטרמיה היו 1: (א) מגורים בבית לעומת מגורים בבית אבות. (ב) נוכחות קטטר קבוע. (ג) צמרמורת. (ד) ס"ד לבנה עם סטייה שמאלה, עם/בלי בנדים.
(2) הסיכוי ל- Pseudomonas 2,3 (טבלאות 3, 2). כידוע, רוב מקרי UTI נובעים מ- E. coli. מאידך, במצבים שונים עולה שכיחותם של פתוגנים אחרים, כולל Klebsiella (טבלה 2). בשתי עבודות שבוצעו בשערי צדק נמצאו מספר גורמי סיכון לבידוד Pseudomonas בתרביות השתן.3, 2 • נוכחות קטטר קבוע.2,3 • הזיהום מתפתח בבית החולים או בבית אבות.2,3 • החולה אושפז בחודשיים האחרונים.3 • מדובר באשה בהריון.3 • החולה עבר כריתת ערמונית.3 הערה: מובן שבכל החולים הנ"ל יש לתת טיפול אמפירי שמכסה Pseudomonas.
(3) הסיכוי לחיידק עמיד לפרוטוקול אנטיביוטי ראשוני 4,5 (ראה טבלאות 5, 4). • הסיכוי לחיידק עמיד ל- gentamicin הוא 24% בשערי צדק.4 גורמי סיכון לכך הם (טבלה 4): • מגורים בבית אבות. • נוכחות גוף זר (קטטר, PEG וכולי).
• הסיכוי לחיידק עמיד ל- ciprofloxacin הוא 28% בשערי צדק.4 גורמי סיכון לכך הם (טבלה 5): • מין זכר. • מגורים בבית אבות. • נוכחות גוף זר. • בעבודה אחרת בבית אבות נמצא, ששכיחות חיידקים עמידים גבוהה במחלקת חולים סיעודיים, בינונית במחלקת תשושים ונמוכה במחלקה של עצמאיים (5).
הערות שוליים
- ↑ הקורא מופנה לפרק VIII לטבלאות רגישויות של חיידקים שבודדו מתרביות שתן במעבדה המיקרוביולוגית המקומית. ההמלצות מבוססות במידה רבה על התוצאות הנ"ל ועל הספרות.
- ↑ Fihn SD. Acute uncomplicated urinary tract infection in women. N Engl J Med 2003; 349:259-66.
- ↑ Hooton TM, et al. Acute uncomplicated cystitis in an era of increasing antibiotic resistance: a proposed approach to empirical therapies. CID 2004; 39:75-80.
- ↑ 4.0 4.1 אין לתת Cotrimoxazoleבשליש הראשון והחודש האחרון להריון.
- ↑ 5.0 5.1 5.2 טיפול ל- 3 ימים יינתן רק לחולות שלגביהן המעקב מובטח. אחרת יינתן טיפול ל- 7 - 10 ימים.
- ↑ 6.0 6.1 אין לתת קינולונים לנשים הרות או לילדים ללא ייעוץ (FDA-class C). מודגש כאן שמומלץ לשמור את הקינולונים לטיפול במחוללים עמידים ו/או זיהומים מורכבים.
- ↑ Raveh D, Rudensky B, Huerta M, Aviv Y, Yinnon AM. An improved, evidence-based method for empirical treatment of urinary tract infection. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2003; 22:158-164.
- ↑ Raveh D, Rosenzweig I, Rudensky B, Wiener-Well Y, Yinnon AM. Risk factors for bacteremia due to Pseudomonas aeruginosa or Enterococcus spp. in patients hospitalized via the emergency department. Eur J Clin Microbiol Infect Dis 2006; 25(5):331-4.
- ↑ בכל מקרה יש לקחת תרבית דם ושתן לפני תחילת מתן האנטיביוטיקה כדי להתאים את הטיפול עפ"י תוצאות התרבית, במגמה לצמצם את טווח הטיפול ככל הניתן.
- ↑ עבור הדרכה בחישוב של פינוי הקריאטינין וקביעת המינון המותאם לדרגת התפקוד הכלייתי של החולה האינדיבידואלי, ראה "אמינוגליקוזידים" בפרק II.