כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שימוש באנטיביוטיקה מניעתית סביב הלידה למניעת זיהומים עם חיידק סטרפטוקוקוס מסוג בי - Perinatal antibiotic prophylaxis for the prevention of group B streptococcal infections"
ערן רוזנטל (שיחה | תרומות) מ (קישור לוויקיתרופות) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | {{הרחבה|ערכים=[[ | + | {{הרחבה|ערכים=[[סרפטוקוקוס בי]] , [[טיפול אנטיביוטי מניעתי]], [[לידה]]}} |
הגישה ל-GBS בהריון ובלידה וההמלצות הספציפיות עוברות עדכונים מדי כמה שנים ומתפרסמות בכתובים. המלצות האחרונות התפרסמו ב- Morbidity and Mortality Weekly Report (MMWR), August 16, 2002 / Vol. 15 / No. RR-11. המלצות אלו מתבססות על שיעורי נשאות GBS של 40%-15 בנשים בגיל הפוריות בארה"ב. עקב כך ממליצים שם על ביצוע תרביות לכל הנשים בשבוע ה- 35-37 להריון, ועל מתן אנטיביוטיקה מונעת בכל הנשאיות במהלך הלידה. מאחר ונשאות GBS בישראל נמוכה הרבה יותר, אין כרגע המלצה של האיגוד הישראלי לגינקולוגיה ומיילדות לביצוע תרביות שגרתיות בכל אשה הרה. ייתכן והמלצה זו תשתנה בעתיד, אם תהיה עלייה באחוזי הנשים נשאיות GBS. יצוין, כי בסקרים חוזרים בנשים בלידה במרכז הרפואי שערי צדק נצפה שיעור משמעותי של נשאות, שהוא כנראה גבוה מהשיעור הארצי, ובאחרון שבהם הוא היה כ-13%. עם זאת, לא קיימת כרגע המלצה עקרונית שונה מזו הקיימת לגבי שאר אזורי הארץ. | הגישה ל-GBS בהריון ובלידה וההמלצות הספציפיות עוברות עדכונים מדי כמה שנים ומתפרסמות בכתובים. המלצות האחרונות התפרסמו ב- Morbidity and Mortality Weekly Report (MMWR), August 16, 2002 / Vol. 15 / No. RR-11. המלצות אלו מתבססות על שיעורי נשאות GBS של 40%-15 בנשים בגיל הפוריות בארה"ב. עקב כך ממליצים שם על ביצוע תרביות לכל הנשים בשבוע ה- 35-37 להריון, ועל מתן אנטיביוטיקה מונעת בכל הנשאיות במהלך הלידה. מאחר ונשאות GBS בישראל נמוכה הרבה יותר, אין כרגע המלצה של האיגוד הישראלי לגינקולוגיה ומיילדות לביצוע תרביות שגרתיות בכל אשה הרה. ייתכן והמלצה זו תשתנה בעתיד, אם תהיה עלייה באחוזי הנשים נשאיות GBS. יצוין, כי בסקרים חוזרים בנשים בלידה במרכז הרפואי שערי צדק נצפה שיעור משמעותי של נשאות, שהוא כנראה גבוה מהשיעור הארצי, ובאחרון שבהם הוא היה כ-13%. עם זאת, לא קיימת כרגע המלצה עקרונית שונה מזו הקיימת לגבי שאר אזורי הארץ. | ||
{{-}} | {{-}} | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | |||
* לנושא הקודם: [[מניעת דלקת זיהומית של פנים הלב - Prevention of infective endocarditis]] | * לנושא הקודם: [[מניעת דלקת זיהומית של פנים הלב - Prevention of infective endocarditis]] | ||
* לנושא הבא: [[מניעת מחלות מידבקות בקרב קורבנות אונס - Prevention of sexually transmitted infections in rape victims]] | * לנושא הבא: [[מניעת מחלות מידבקות בקרב קורבנות אונס - Prevention of sexually transmitted infections in rape victims]] | ||
גרסה מ־11:28, 4 במאי 2017
| שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
|---|---|
| |
| שם המחבר | פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה |
| שם הפרק | שימוש באנטיביוטיקה מניעתית סביב הלידה למניעת זיהומים עם חיידק סטרפטוקוקוס מסוג בי - Perinatal antibiotic prophylaxis for the prevention of group B streptococcal infections |
| מוציא לאור |  |
| מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
| מספר עמודים | 196 |
| הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – סרפטוקוקוס בי , טיפול אנטיביוטי מניעתי, לידה
הגישה ל-GBS בהריון ובלידה וההמלצות הספציפיות עוברות עדכונים מדי כמה שנים ומתפרסמות בכתובים. המלצות האחרונות התפרסמו ב- Morbidity and Mortality Weekly Report (MMWR), August 16, 2002 / Vol. 15 / No. RR-11. המלצות אלו מתבססות על שיעורי נשאות GBS של 40%-15 בנשים בגיל הפוריות בארה"ב. עקב כך ממליצים שם על ביצוע תרביות לכל הנשים בשבוע ה- 35-37 להריון, ועל מתן אנטיביוטיקה מונעת בכל הנשאיות במהלך הלידה. מאחר ונשאות GBS בישראל נמוכה הרבה יותר, אין כרגע המלצה של האיגוד הישראלי לגינקולוגיה ומיילדות לביצוע תרביות שגרתיות בכל אשה הרה. ייתכן והמלצה זו תשתנה בעתיד, אם תהיה עלייה באחוזי הנשים נשאיות GBS. יצוין, כי בסקרים חוזרים בנשים בלידה במרכז הרפואי שערי צדק נצפה שיעור משמעותי של נשאות, שהוא כנראה גבוה מהשיעור הארצי, ובאחרון שבהם הוא היה כ-13%. עם זאת, לא קיימת כרגע המלצה עקרונית שונה מזו הקיימת לגבי שאר אזורי הארץ.
| הבעיה הקלינית | הפעולה המומלצת |
|---|---|
| האם לקחת תרבית ל- GBS בכל אשה בהריון? | בשלב זה מומלץ על לקיחת תרבית מהנרתיק ואח"כ מהחלחולת, באותו מטוש, בשבוע 35-37 בנשים בהריון בסיכון גבוה ללידה מוקדמת, או כאשר בלידה קודמת התינוק חלה ב- GBS. |
| האם לקחת תרבית בשעת הלידה? | אין אינדיקציה ללקיחת תרביות בכל לידה.
מומלץ לקחת תרביות במצבים הבאים:
לאור הרגישות הנמוכה של המבחנים המהירים (latex ו- ELISA) אין אנו ממליצים עליהם. |
| האם לתת אנטיביוטיקה לאישה בהריון שנמצאה כנשאית GBS? | לא מומלץ על מתן אנטיביוטיקה במצב זה בגלל מספר סיבות:
אחוזי ההצלחה משתנים אך אינם גבוהים; גם אם תרבית חוזרת שלילית ל- GBS לא נשלל מצב של נשאות, מכיוון שנשאות יכולה להופיע לסירוגין; קיימת אפשרות של תוצאה false negative; וכמו-כן, תיתכן הדבקה חוזרת ספונטנית או ע"י בן זוג. |
| האם לתת אנטיביוטיקה בשעת הלידה לכל אשה הידועה כנשאית GBS? | כן |
| אם לא נבדקה נשאות בזמן ההריון, במי עוד מומלץ לטפל? | טיפול כאשר
באינדיקציה 5, או בכל במקרה אחר של חשד לכוריואמניוניטיס, מרחיבים את הטיפול כך שיכלול גם חיידקים גרם-שליליים ואנאארוביים: Augmentin 1 gm x 3 + Gentamicin 5 mg/kg x 1. (ראה פירוט בפרק: "הטיפול בזיהומים באגן של נשים") |
| איזו אנטיביוטיקה לתת אם יש אינדיקציה לפרופילקסיס ל-GBS? | IV Penicillin G 5 million units העמסה, אח"כ 2.5 million units כל 4 שעות עד תום הלידה, או IV Ampicillin 2 gm העמסה, ואח"כ IV Ampicillin 1-2 gm כל 6 שעות עד תום הלידה.
|
הערות שוליים