כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שימוש באנטיביוטיקה מניעתית סביב הלידה למניעת זיהומים עם חיידק סטרפטוקוקוס מסוג בי - Perinatal antibiotic prophylaxis for the prevention of group B streptococcal infections"
מתוך ויקירפואה
| שורה 7: | שורה 7: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|ערכים=[[סרפטוקוקוס בי]] , [[טיפול אנטיביוטי מניעתי]], [[לידה]]}} | {{הרחבה|ערכים=[[סרפטוקוקוס בי]] , [[טיפול אנטיביוטי מניעתי]], [[לידה]]}} | ||
| − | הגישה ל-GBS | + | הגישה ל-GBS {{כ}}(Group B streptococcus) ב[[הריון]] וב[[לידה]] וההמלצות הספציפיות (Specific) עוברות עדכונים מדי כמה שנים ומתפרסמות בכתובים. ההמלצות האחרונות התפרסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report (MMWR), August 16, 2002 / Vol. 15 / No. RR-11. המלצות אלו מתבססות על שיעורי נשאות GBS של 40-15 אחוזים בנשים בגיל הפוריות בארצות הברית. עקב כך ממליצים שם על ביצוע תרביות לכל הנשים בשבועות 37-35 להריון, ועל מתן [[אנטיביוטיקה]] (Antibiotics) מונעת בכל הנשאיות במהלך הלידה. מאחר ונשאות GBS בישראל נמוכה הרבה יותר, אין כרגע המלצה של האיגוד הישראלי לגינקולוגיה (Gynecology) ומיילדות (Obstetrics) לביצוע תרביות שגרתיות בכל אשה הרה. ייתכן והמלצה זו תשתנה בעתיד, אם תהיה עלייה באחוזי הנשים נשאיות ה-GBS. יצוין, כי בסקרים חוזרים בנשים בלידה במרכז הרפואי שערי צדק, נצפה שיעור משמעותי של נשאות, שהוא כנראה גבוה מהשיעור הארצי, ובאחרון שבהם הוא היה כ-13 אחוזים. עם זאת, לא קיימת כרגע המלצה עקרונית שונה מזו הקיימת לגבי שאר אזורי הארץ. |
{{-}} | {{-}} | ||
| − | {|border="1" cellpadding="4" | + | {| border="1" cellpadding="4" |
!הבעיה הקלינית | !הבעיה הקלינית | ||
!הפעולה המומלצת | !הפעולה המומלצת | ||
|- | |- | ||
| − | |האם לקחת תרבית ל- GBS בכל אשה בהריון? | + | |האם לקחת תרבית ל-GBS בכל אשה בהריון? |
| − | |בשלב זה מומלץ על לקיחת תרבית מהנרתיק | + | |בשלב זה מומלץ על לקיחת תרבית מהנרתיק (Vagina) ואחר כך מהחלחולת (Rectum), באותו מטוש, בשבוע 37-35 בנשים בהריון בסיכון גבוה ל[[לידה מוקדמת]], או כאשר בלידה קודמת התינוק חלה ב-GBS. |
|- | |- | ||
|האם לקחת תרבית בשעת הלידה? | |האם לקחת תרבית בשעת הלידה? | ||
| − | |אין אינדיקציה ללקיחת תרביות בכל לידה. | + | |אין אינדיקציה (Indication) ללקיחת תרביות בכל לידה. |
מומלץ לקחת תרביות במצבים הבאים: | מומלץ לקחת תרביות במצבים הבאים: | ||
| − | #תחילת לידה או פקיעת קרומים לפני שבוע 37 להריון | + | #תחילת לידה או [[ניהול הריונות עם פקיעת קרומים מוקדמת לפני המועד (PROM) - נייר עמדה|פקיעת קרומים]] לפני שבוע 37 להריון |
| − | #ירידת מים | + | #ירידת מים 12–18 שעות ומעלה לפני הלידה |
| − | #הופעת חום בזמן הלידה, מסיבה לא ידועה | + | #הופעת [[חום]] בזמן הלידה, מסיבה לא ידועה |
| − | לאור הרגישות הנמוכה של המבחנים המהירים | + | לאור הרגישות הנמוכה של המבחנים המהירים [latex ו-ELISA{{כ}} (Enzyme-Linked ImmunoSorbent Assay)] אין אנו ממליצים עליהם. |
|- | |- | ||
|האם לתת אנטיביוטיקה לאישה בהריון שנמצאה כנשאית GBS? | |האם לתת אנטיביוטיקה לאישה בהריון שנמצאה כנשאית GBS? | ||
|לא מומלץ על מתן אנטיביוטיקה במצב זה בגלל מספר סיבות: | |לא מומלץ על מתן אנטיביוטיקה במצב זה בגלל מספר סיבות: | ||
| − | אחוזי ההצלחה משתנים אך אינם גבוהים; גם אם תרבית חוזרת שלילית ל- GBS לא נשלל מצב של נשאות, מכיוון שנשאות יכולה להופיע לסירוגין; קיימת אפשרות של תוצאה | + | אחוזי ההצלחה משתנים אך אינם גבוהים; גם אם תרבית חוזרת שלילית ל-GBS לא נשלל מצב של נשאות, מכיוון שנשאות יכולה להופיע לסירוגין; קיימת אפשרות של תוצאה False negative; וכמו-כן, תיתכן הדבקה חוזרת ספונטנית (Spontaneous) או על ידי בן זוג. |
|- | |- | ||
|האם לתת אנטיביוטיקה בשעת הלידה לכל אשה הידועה כנשאית GBS? | |האם לתת אנטיביוטיקה בשעת הלידה לכל אשה הידועה כנשאית GBS? | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
|אם לא נבדקה נשאות בזמן ההריון, במי עוד מומלץ לטפל? | |אם לא נבדקה נשאות בזמן ההריון, במי עוד מומלץ לטפל? | ||
|טיפול כאשר | |טיפול כאשר | ||
| − | #תרבית שתן בהריון הייתה חיובית ל- GBS | + | #תרבית שתן בהריון הייתה חיובית ל-GBS |
| − | #תינוק בלידה קודמת סבל מזיהום עם GBS | + | #תינוק בלידה קודמת סבל מזיהום עם GBS |
| − | #פקיעת קרומים מעל 18 שעות | + | #פקיעת קרומים מעל 18 שעות |
| − | #לידה מוקדמת עד שבוע 37 | + | #לידה מוקדמת עד שבוע 37 |
| − | #חום בלידה > | + | #חום בלידה > 38 מעלות Celsius |
| − | באינדיקציה 5, או בכל במקרה אחר של חשד לכוריואמניוניטיס, מרחיבים את הטיפול כך שיכלול גם חיידקים גרם-שליליים ואנאארוביים: | + | באינדיקציה (Indication){{כ}} 5, או בכל במקרה אחר של חשד לכוריואמניוניטיס (Chorioamnionitis), מרחיבים את הטיפול כך שיכלול גם חיידקים גרם-שליליים (Gram negative) ואנאארוביים (Anaerobic): |
| − | Augmentin 1 gm x 3 + [[ | + | Augmentin]] 1 Gram (gm) x 3 + [[Gentamicin]] 5 mg/kg (Miligram/Kilogram) x 1]]. |
(ראה פירוט בפרק: "הטיפול בזיהומים באגן של נשים") | (ראה פירוט בפרק: "הטיפול בזיהומים באגן של נשים") | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
* [[שימוש מושכל באנטיביוטיקה|לתוכן העניינים של פנקס שימוש מושכל באנטיביוטיקה]] | * [[שימוש מושכל באנטיביוטיקה|לתוכן העניינים של פנקס שימוש מושכל באנטיביוטיקה]] | ||
| − | |||
[[קטגוריה: זיהומיות]] | [[קטגוריה: זיהומיות]] | ||
[[קטגוריה: משפחה]] | [[קטגוריה: משפחה]] | ||
[[קטגוריה: מיילדות]] | [[קטגוריה: מיילדות]] | ||
גרסה מ־12:54, 21 באוקטובר 2017
| שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
|---|---|
| |
| שם המחבר | פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה |
| שם הפרק | שימוש באנטיביוטיקה מניעתית סביב הלידה למניעת זיהומים עם חיידק סטרפטוקוקוס מסוג בי - Perinatal antibiotic prophylaxis for the prevention of group B streptococcal infections |
| מוציא לאור |  |
| מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
| מספר עמודים | 196 |
| הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – סרפטוקוקוס בי , טיפול אנטיביוטי מניעתי, לידה
הגישה ל-GBS (Group B streptococcus) בהריון ובלידה וההמלצות הספציפיות (Specific) עוברות עדכונים מדי כמה שנים ומתפרסמות בכתובים. ההמלצות האחרונות התפרסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report (MMWR), August 16, 2002 / Vol. 15 / No. RR-11. המלצות אלו מתבססות על שיעורי נשאות GBS של 40-15 אחוזים בנשים בגיל הפוריות בארצות הברית. עקב כך ממליצים שם על ביצוע תרביות לכל הנשים בשבועות 37-35 להריון, ועל מתן אנטיביוטיקה (Antibiotics) מונעת בכל הנשאיות במהלך הלידה. מאחר ונשאות GBS בישראל נמוכה הרבה יותר, אין כרגע המלצה של האיגוד הישראלי לגינקולוגיה (Gynecology) ומיילדות (Obstetrics) לביצוע תרביות שגרתיות בכל אשה הרה. ייתכן והמלצה זו תשתנה בעתיד, אם תהיה עלייה באחוזי הנשים נשאיות ה-GBS. יצוין, כי בסקרים חוזרים בנשים בלידה במרכז הרפואי שערי צדק, נצפה שיעור משמעותי של נשאות, שהוא כנראה גבוה מהשיעור הארצי, ובאחרון שבהם הוא היה כ-13 אחוזים. עם זאת, לא קיימת כרגע המלצה עקרונית שונה מזו הקיימת לגבי שאר אזורי הארץ.
| הבעיה הקלינית | הפעולה המומלצת |
|---|---|
| האם לקחת תרבית ל-GBS בכל אשה בהריון? | בשלב זה מומלץ על לקיחת תרבית מהנרתיק (Vagina) ואחר כך מהחלחולת (Rectum), באותו מטוש, בשבוע 37-35 בנשים בהריון בסיכון גבוה ללידה מוקדמת, או כאשר בלידה קודמת התינוק חלה ב-GBS. |
| האם לקחת תרבית בשעת הלידה? | אין אינדיקציה (Indication) ללקיחת תרביות בכל לידה.
מומלץ לקחת תרביות במצבים הבאים:
לאור הרגישות הנמוכה של המבחנים המהירים [latex ו-ELISA (Enzyme-Linked ImmunoSorbent Assay)] אין אנו ממליצים עליהם. |
| האם לתת אנטיביוטיקה לאישה בהריון שנמצאה כנשאית GBS? | לא מומלץ על מתן אנטיביוטיקה במצב זה בגלל מספר סיבות:
אחוזי ההצלחה משתנים אך אינם גבוהים; גם אם תרבית חוזרת שלילית ל-GBS לא נשלל מצב של נשאות, מכיוון שנשאות יכולה להופיע לסירוגין; קיימת אפשרות של תוצאה False negative; וכמו-כן, תיתכן הדבקה חוזרת ספונטנית (Spontaneous) או על ידי בן זוג. |
| האם לתת אנטיביוטיקה בשעת הלידה לכל אשה הידועה כנשאית GBS? | כן |
| אם לא נבדקה נשאות בזמן ההריון, במי עוד מומלץ לטפל? | טיפול כאשר
באינדיקציה (Indication) 5, או בכל במקרה אחר של חשד לכוריואמניוניטיס (Chorioamnionitis), מרחיבים את הטיפול כך שיכלול גם חיידקים גרם-שליליים (Gram negative) ואנאארוביים (Anaerobic): Augmentin]] 1 Gram (gm) x 3 + Gentamicin 5 mg/kg (Miligram/Kilogram) x 1]]. (ראה פירוט בפרק: "הטיפול בזיהומים באגן של נשים") |
| איזו אנטיביוטיקה לתת אם יש אינדיקציה לפרופילקסיס ל-GBS? | IV Penicillin G 5 million units העמסה, אח"כ 2.5 million units כל 4 שעות עד תום הלידה, או IV Ampicillin 2 gm העמסה, ואח"כ IV Ampicillin 1-2 gm כל 6 שעות עד תום הלידה.
|
הערות שוליים