כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הערכות לחורף 2017 - 2018 - חוזר משרד הבריאות - Preparing for winter 2017-2018 healthcare guidelines"
מתוך ויקירפואה
| שורה 13: | שורה 13: | ||
{{הרחבה|הערכות מערכת הבריאות לחורף}} | {{הרחבה|הערכות מערכת הבריאות לחורף}} | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
| − | תקופת החורף מאופיינת בעליה בתחלואה בכלל ובתחלואת דרכי נשימה ושפעת בפרט | + | תקופת החורף מאופיינת בעליה בתחלואה בכלל ובתחלואת דרכי נשימה ושפעת בפרט, דבר המלווה בעליה בעומס במחלקות לרפואה דחופה, עליה בתפוסה בבתי החולים ועליה בתמותה- בעיקר בקרב חולים מקבוצות הסיכון. |
על כל הגופים והארגונים במערכת הבריאות, לרבות קופות החולים ובתי החולים, מוטלת החובה להיערך ולהתכונן לאפשרות של עליה משמעותית בעומסים בחודשי החורף. | על כל הגופים והארגונים במערכת הבריאות, לרבות קופות החולים ובתי החולים, מוטלת החובה להיערך ולהתכונן לאפשרות של עליה משמעותית בעומסים בחודשי החורף. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==תחולת החוזר== | ==תחולת החוזר== | ||
| − | החל מ - 1 בנובמבר בכל שנה ועד לסוף מרץ. | + | החל מ-1 בנובמבר בכל שנה ועד לסוף מרץ. |
==הנחיות== | ==הנחיות== | ||
#'''חיסונים והיערכות (רפואה מונעת):''' | #'''חיסונים והיערכות (רפואה מונעת):''' | ||
| − | ##מומלץ | + | ##מומלץ ל[[חיסון|התחסן]] נגד [[שפעת]] עונתית, נגד [[זיהומים פנוימוקוקליים]] וכן להשלים את מתן חיסוני השגרה לילדים, כמפורט בנספח ב׳ לחוזר זה |
##[[חיסון נגד שפעת]] מומלץ לכלל האוכלוסייה מגיל 6 חודשים ומעלה, ובמיוחד ל:{{ש}}('''הערה''': את פירוט כלל קבוצות הסיכון ניתן למצוא בפרק [[חיסון נגד שפעת - Influenza vaccines |חיסון השפעת בתדריך החיסונים של משרד הבריאות]]) | ##[[חיסון נגד שפעת]] מומלץ לכלל האוכלוסייה מגיל 6 חודשים ומעלה, ובמיוחד ל:{{ש}}('''הערה''': את פירוט כלל קבוצות הסיכון ניתן למצוא בפרק [[חיסון נגד שפעת - Influenza vaccines |חיסון השפעת בתדריך החיסונים של משרד הבריאות]]) | ||
###אנשים בסיכון לסבול מסיבוכי שפעת | ###אנשים בסיכון לסבול מסיבוכי שפעת | ||
###אנשים העלולים, בסבירות גבוהה, להעביר את השפעת לאחרים | ###אנשים העלולים, בסבירות גבוהה, להעביר את השפעת לאחרים | ||
| − | ###נשים הרות | + | ###נשים [[היריון|הרות]] |
###אנשים הממלאים תפקידי מפתח בשירותים חיוניים | ###אנשים הממלאים תפקידי מפתח בשירותים חיוניים | ||
| − | ##על עובדי מערכת הבריאות חלה חובה מיוחדת להתחסן נגד שפעת מאחר והם עלולים להעביר את נגיף השפעת לאנשי צוות אחרים ולמטופלים, במיוחד למטופלים שמערכת החיסון שלהם פגועה וכן למטופלים בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת (בבתי חולים ובקהילה) כגון: ילודים, פגים, קשישים, יולדות ואחרים. | + | ##על עובדי מערכת הבריאות חלה חובה מיוחדת להתחסן נגד שפעת, מאחר והם עלולים להעביר את נגיף השפעת לאנשי צוות אחרים ולמטופלים, במיוחד למטופלים שמערכת החיסון שלהם פגועה, וכן למטופלים בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת (בבתי חולים ובקהילה) כגון: ילודים, [[פגות|פגים]], קשישים, יולדות ואחרים. |
##חיסון אנשי הצוות הרפואי: | ##חיסון אנשי הצוות הרפואי: | ||
| − | ###באחריות מנהל המוסד הרפואי | + | ###באחריות מנהל המוסד הרפואי |
| − | ###מנהל המוסד יעקוב אחר שיעור המתחסנים בכלל ובמחלקות בהן מאושפזים חולים בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת במוסדו בפרט | + | ###מנהל המוסד יעקוב אחר שיעור המתחסנים בכלל, ובמחלקות בהן מאושפזים חולים בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת במוסדו בפרט |
| − | ###באחריות מנהל המוסד הרפואי | + | ###באחריות מנהל המוסד הרפואי להכין תכנית לחיסון הצוות הרפואי באופן זמין ונגיש (קיום עמדות חיסון רבות והגעה יזומה אל צוותי הרפואה השונים באתרים השונים, אפשרות לקבלת חיסון בכל משמרת) |
| − | ###גיבוש והפעלת תכנית הסברה לצוות אודות השלכות מחלת השפעת, יעילותו של החיסון | + | ###גיבוש והפעלת תכנית הסברה לצוות אודות השלכות מחלת השפעת, יעילותו של החיסון ובטיחותו |
| − | ###מוסדות גריאטריים - ציבוריים ופרטיים:{{ש}}כדי להשיג שיעור גבוה של התחסנות כנגד שפעת בקרב הצוותים המטפלים במוסדות, יינקטו הצעדים הבאים: | + | ###מוסדות גריאטריים- ציבוריים ופרטיים:{{ש}}כדי להשיג שיעור גבוה של התחסנות כנגד שפעת בקרב הצוותים המטפלים במוסדות, יינקטו הצעדים הבאים: |
| − | ####המוסד יעביר ל״מרפאת קשר״ של קופת החולים, אליה שייך המוסד, את רשימת אנשי הצוות המטפל במבוטחי הקופה (במתכונת העברת רשימת הקשישים המאושפזים שהם מבוטחי הקופה לצורך קבלת החיסון) | + | ####המוסד יעביר ל״מרפאת קשר״ של קופת החולים, אליה שייך המוסד, את רשימת אנשי הצוות המטפל במבוטחי הקופה (במתכונת העברת רשימת הקשישים המאושפזים שהם מבוטחי הקופה לצורך קבלת החיסון) |
| − | ####משלוח מנות החיסון | + | ####משלוח מנות החיסון על ידי הקופה למוסד יהיה על פי הרשימות של צוותים אלו |
| − | ####על פי דיווחי המוסד, לאחר מתן החיסונים, ידאגו קופות החולים לעדכן את הרשומה בתיקו האישי של המבוטח בנוגע לקבלת החיסון בפועל | + | ####על פי דיווחי המוסד, לאחר מתן החיסונים, ידאגו קופות החולים לעדכן את הרשומה בתיקו האישי של המבוטח בנוגע לקבלת החיסון בפועל |
| − | ###עובד שיסרב להתחסן יוחתם על טופס סירוב לקבלת חיסון ( | + | ###עובד שיסרב להתחסן יוחתם על טופס סירוב לקבלת חיסון (מצורף בזאת כנספח א' לחוזר זה); במקרה שהעובד יסרב לחתום על הטופס יש לתעד זאת ברשומות |
| − | ###על מנהלי המוסדות לדווח על חיסון העובדים במוסדם החל מתאריך | + | ###על מנהלי המוסדות לדווח על חיסון העובדים במוסדם, החל מתאריך ה-1 לנובמבר ועד ל-1 לפברואר, מדי שבועיים- כנדרש |
| − | ##חיסון מטופלים:{{ש}}על קופות החולים לתעד ברשומה הרפואית את סוג החיסון | + | ##חיסון מטופלים:{{ש}}על קופות החולים לתעד ברשומה הרפואית את סוג החיסון שקיבלו המבוטחים, ולדווח למרכז הלאומי לבקרת מחלות על מספר מבוטחיהם אשר התחסנו כנגד שפעת עונתית אחת לשבועיים (ב-1 וב-15 בכל חודש), החל מתחילת מבצע החיסון (ולא יאוחר מה-1 לנובמבר) ועד להודעה על הפסקת חובת הדיווח. הדיווח יתבצע על פי הטבלה שבנספח ג׳ לחוזר זה. מודגשת חשיבות הדיווח על מלאי החיסונים, ודגש על חשיבות הדיווח אודות חיסון נשים הרות |
| − | ## לפרטים אודות חיסון השפעת | + | ## לפרטים אודות חיסון השפעת, ראו פרק [[חיסון נגד שפעת - Influenza vaccines |חיסון השפעת בתדריך החיסונים של משרד הבריאות]] |
#'''תיעוד ודווח שפעת ברשומה הרפואית בבתי החולים הכלליים:''' | #'''תיעוד ודווח שפעת ברשומה הרפואית בבתי החולים הכלליים:''' | ||
| − | ##טיפול | + | ##טיפול במחלקה לרפואה דחופה ואשפוז במחלקות וביחידות לטיפול נמרץ של חולי שפעת מוכחת מעבדתית, יקודדו ברשומת המטופל על פי הקוד: 487.0 Influenza |
| − | ## | + | ##דיווח אודות מספר חולי השפעת שפנו למיון או אושפזו, יועבר למשרדנו באמצעות דו"ח התפוסה היומי (דו"ח ברלו המורחב בעמודה המיועדת לכך. ראה חוזרנו: דיווח יומי על תפוסת מיטות בבי"ח כללי ובמרכזים רפואיים גריאטריים) |
| − | ## | + | ##דיווח שמי על כל חולה המאושפז במצב קשה (חולה שהונשם ו/ או אושפז בטיפול נמרץ/ בטיפול ביניים/ מוגבר), שאובחן מעבדתית עם שפעת, יועבר ללשכת הבריאות האזורית בהתאם להנחיית ראש שירותי בריאות הציבור |
| − | #'''תגבור מחלקות לרפואה דחופה (להלן: מלר"דים):'''{{ש}}בתקופת החורף, כאשר קיימת עליה משמעותית בעומס במחלקות לרפואה דחופה יתוגבר כוח האדם כמפורט להלן: | + | #'''תגבור מחלקות לרפואה דחופה (להלן: מלר"דים):'''{{ש}}בתקופת החורף, כאשר קיימת עליה משמעותית בעומס במחלקות לרפואה דחופה, יתוגבר כוח האדם כמפורט להלן: |
| − | ##תגבור רופא מומחה (ברפואה דחופה, פנימית, גריאטריה או רפואת ילדים במלר"ד ילדים) במלר"ד במהלך שעות הערב כתורן נוסף (עד | + | ##תגבור רופא מומחה (ברפואה דחופה, פנימית, גריאטריה או רפואת ילדים במלר"ד ילדים) במלר"ד, במהלך שעות הערב, כתורן נוסף (עד השעה 23:00). הנחיות חוזר זה בנוגע לתגבור הן בנוסף לדרישות חוזרנו בנושא: "[[חובת נוכחות רופא מומחה במלר"ד - חוזר משרד הבריאות|חובת נוכחות רופא מומחה במלר"ד- חוזר משרד הבריאות]]" |
| − | ##תגבור עד 2 אחיות במלר"ד בכל משמרת בוקר | + | ##תגבור עד 2 אחיות במלר"ד בכל משמרת בוקר וערב |
##תגבור אחות במלר"ד בכל משמרת לילה | ##תגבור אחות במלר"ד בכל משמרת לילה | ||
| − | ##מומלץ | + | ##מומלץ: תגבור עובד סוציאלי, בחצי תקן, לשעות אחר הצהריים |
| − | ##בכלל בתי החולים | + | ##בכלל בתי החולים מומלץ, בעתות עומס מטופלים, לתגבר את המלר"ד ברופאים מומחים ובאחיות נוספים. כמו כן מומלץ, בהתאם למוקדי העומס בבית החולים, לתגבר בעובדי מעבדה, טכנאי רנטגן ובשאר המקצועות המהווים "צוואר בקבוק" לטיפול במלר"ד |
#'''תגבור מחלקות בבית חולים כללי:'''{{ש}}במחלקות בתי חולים בהן התפוסה היא למעלה מתפוסה מלאה עקב עומסי החורף, יש להוסיף כוח אדם כדלקמן: | #'''תגבור מחלקות בבית חולים כללי:'''{{ש}}במחלקות בתי חולים בהן התפוסה היא למעלה מתפוסה מלאה עקב עומסי החורף, יש להוסיף כוח אדם כדלקמן: | ||
##רופא תורן למשמרת ערב (חצי תורנות) במחלקה | ##רופא תורן למשמרת ערב (חצי תורנות) במחלקה | ||
| − | ##אחות אחת למשמרת (על בסיס משמרת זהב / כוננות / תקני המחלקה ) במחלקה בה התפוסה למעלה מתפוסה מלאה ו/או מאושפזים בה 3 חולים מונשמים או יותר | + | ##אחות אחת למשמרת (על בסיס משמרת זהב/ כוננות/ תקני המחלקה) במחלקה בה התפוסה למעלה מתפוסה מלאה ו/או מאושפזים בה 3 חולים מונשמים או יותר |
| − | ##יש לשקול בבתי חולים גדולים עם עומס גבוה חריג במחלקות הפנימיות להוסיף תקן לעובדת סוציאלית למחלקות אלו, שתסייע בוויסות ושחרור המטופלים המאושפזים | + | ##יש לשקול, בבתי חולים גדולים עם עומס גבוה חריג במחלקות הפנימיות, להוסיף תקן לעובדת סוציאלית למחלקות אלו, שתסייע בוויסות ושחרור המטופלים המאושפזים |
| − | ##במחלקה בה התפוסה למעלה מתפוסה מלאה ומאושפזים 3 חולים מונשמים יש להוסיף 2 עובדי כוח עזר למשמרת | + | ##במחלקה בה התפוסה למעלה מתפוסה מלאה ומאושפזים 3 חולים מונשמים, יש להוסיף 2 עובדי כוח עזר למשמרת |
| − | ##בבתי החולים בהם התפוסה למעלה מתפוסה מלאה מומלץ לצמצם פעילות רפואית מתוכננת (אלקטיבית) ובכלל זה ניתוחים מתוכננים בכפוף לשיקול דעתו של מנהל בית החולים | + | ##בבתי החולים בהם התפוסה למעלה מתפוסה מלאה, מומלץ לצמצם פעילות רפואית מתוכננת (אלקטיבית) ובכלל זה: ניתוחים מתוכננים, בכפוף לשיקול דעתו של מנהל בית החולים |
| − | ##בתי חולים שיש בהם תפוסת יתר המצדיקה וויסות הפניית חולים מהאזור למלר"דים של בתי חולים אחרים, יפנו אל מנהלת האגף לרפואה כללית | + | ##בתי חולים שיש בהם תפוסת יתר, המצדיקה וויסות הפניית חולים מהאזור למלר"דים של בתי חולים אחרים, יפנו אל מנהלת האגף לרפואה כללית במנהל הרפואה, כמקובל |
| − | ##הנהלת בית החולים תפעל לצמצום שהיית מטופלים באשפוז | + | ##הנהלת בית החולים תפעל לצמצום שהיית מטופלים באשפוז שלא לצורך, על ידי העלאת זמינות שירותים הניתנים למחלקות הנמצאות בעומס, כדוגמת: אקו לב, [[CT]], יעוץ מומחים, ביצוע טרכאוסטומיה (Tracheostomy), בדיקות [[גסטרואנטרולוגיה|גסטרואנטרולוגיות]] (Gastroenterology) ועוד. כמו כן, תפעל ההנהלה לשחרור מוקדם (ככל האפשר) במהלך היממה של מטופלים שהוחלט על שחרורם מהמחלקות |
| − | ##בכדי לסייע בוויסות מטופלים ולמנוע עומסים חריגים יש להגדיר את המטופלים המתאימים לאשפוז המשכי במחלקות לגריאטריה פעילה בהתאם לדיווחי תפוסת המיטות במערך זה | + | ##בכדי לסייע בוויסות מטופלים ולמנוע עומסים חריגים, יש להגדיר את המטופלים המתאימים לאשפוז המשכי במחלקות לגריאטריה פעילה, בהתאם לדיווחי תפוסת המיטות במערך זה. חוזרנו בנושא: [[דיווח יומי על תפוסת מיטות בבי"ח כללי ומרכזים רפואיים גריאטריים - חוזר משרד הבריאות|דיווח יומי על תפוסת מיטות בבי"ח כללי ובמרכזים רפואיים גריאטריים (דו"ח ברלו המורחב)]] |
| − | ##מתן מענה לפניות | + | ##מתן מענה לפניות בנושאי שפעת וחיסונים על ידי המוקדים הטלפוניים |
| − | ##קיום | + | ##קיום תכנית היערכות להתמודדות עם מצבי העומס הצפויים במרפאות |
| − | ##הבטחת מענה רפואי רציף במרפאות לכל אורך שעות הפעילות השגרתיות (בימי חול משעה 8:00 ועד 19:00 ובימי שישי | + | ##הבטחת מענה רפואי רציף במרפאות לכל אורך שעות הפעילות השגרתיות (בימי חול משעה 8:00 ועד 19:00 ובימי שישי וערבי חג עד 12:00); המענה יכול להינתן באמצעות מרפאות הנמצאות במרחק סביר זו מזו, וללא קשר לשיוך רופא-מטופל |
##תגבור המרפאות והארכת שעות פעילותן על פי הצורך | ##תגבור המרפאות והארכת שעות פעילותן על פי הצורך | ||
| − | ##תגבור מוקדי | + | ##תגבור מוקדי הלילה של קופת החולים וספקיה על פי הצורך |
| − | ##תגבור שירות טיפול בית, למתן חלופות אשפוז ו / או קיצור משך האשפוז בבית חולים כללי למטופלים עם מחלות זיהומיות חריפות, בעיקר למרותקי בית | + | ##תגבור שירות טיפול בית, למתן חלופות אשפוז ו/ או קיצור משך האשפוז בבית חולים כללי, למטופלים עם [https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?search=%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA+%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA מחלות זיהומיות] חריפות, בעיקר למרותקי בית |
| − | ## | + | ##רענון תכניות ההיערכות למצבי מזג אויר קיצוני |
| − | #''' | + | #'''אשפוז המשכי בגריאטריה פעילה:'''{{ש}}הסדרי האשפוז של חולים המתאימים להגדרת: "סטטוס אשפוז" במחלקות גריאטריה פעילה: {{ש}}העברת מאושפזים המוגדרים: "מונשם כרוני", "סיעודי מורכב", "שיקומי גריאטרי" ו-"תת אקוטי" מבית חולים כללי למחלקות לגריאטריה פעילה, יעשה בהתאם להנחיות בחוזר מנהל רפואה בנושא: "כללים להתחשבנות ולהעברת מאושפזים מבית חולים כללי למחלקות לגריאטריה פעילה". על קופות החולים להעביר מאושפזים אלו למחלקות ברישוי מתאים בלבד. |
| − | ##מנהל בית חולים כללי יצור קשר עם מנהלי המרכזים הרפואיים השיקומיים הגריאטריים (מרג"ים) באזורו לצורך תאום מנגנוני ההעברות | + | ##מנהל בית חולים כללי יצור קשר עם מנהלי המרכזים הרפואיים השיקומיים הגריאטריים (מרג"ים) באזורו, לצורך תאום מנגנוני ההעברות |
| − | ##על הרופאים במחלקות הפנימיות ורופאי המלר"ד מבית החולים להכיר את יכולות הטיפול של המרכזים | + | ##על הרופאים במחלקות הפנימיות ורופאי המלר"ד מבית החולים להכיר את יכולות הטיפול של המרכזים הרפואיים הגריאטריים הסמוכים אליהם |
| − | ##במצבים שבהם קיימת במחלקה הפנימית תפוסה למעלה מתפוסה מלאה, מאושפז שמוגדר "תת אקוטי" | + | ##במצבים שבהם קיימת במחלקה הפנימית תפוסה למעלה מתפוסה מלאה, מאושפז שמוגדר "תת אקוטי" יועבר לבית חולים גריאטרי. ניתן להעביר ישירות מטופל שהוגדר "תת-אקוטי" מהמחלקה לרפואה דחופה, ללא זמן המתנה של 48 שעות, לאחר תיאום ואישור ישיר של מנהל המחלקה הגריאטרית התת-אקוטית המקבלת. זאת, כאמור, גם אם אין הסכם בין המחלקה לבין הגורם המבטח. לרשימת המרג"ים- ראו נספח ד' |
| − | ##מטופלים המאושפזים במחלקה פנימית, שהופנו ממוסד סיעודי | + | ##מטופלים המאושפזים במחלקה פנימית, שהופנו ממוסד סיעודי ומצבם יציב פרט לצורך בהמשך [[טיפול אנטיביוטי]] דרך הוריד, יכולים לחזור אל המוסד ממנו הופנו בתנאי שביכולתו, בהתאם להרשאות רישיונו, להמשיך קבלת הטיפול ובתיאום עמו. רשימת המוסדות בעלי הרשאה לטיפול תוך ורידי מפורטת בנספח ה' לחוזר זה וב[https://www.health.gov.il/Pages/HomePage.aspx אתר האינטרנט של משרד הבריאות] |
==מינוי אחראי בבית חולים כללי== | ==מינוי אחראי בבית חולים כללי== | ||
| − | על כל מנהל בית חולים למנות אחראי קבוע, שיהיה אחד מסגניו, ליישום הנחיות חוזר זה. אחראי זה | + | על כל מנהל בית חולים למנות אחראי קבוע, שיהיה אחד מסגניו, ליישום הנחיות חוזר זה. אחראי זה או נציג מטעמו, אשר ימונה על ידו (מנהל רפואי תורן, אחות מפקחת או נציג בכיר אחר מההנהלה), יהיה נוכח במלר"ד בכל יום בשעות משמרת הערב לשם סיוע לפעילות התקינה של המלר"ד ומתן פתרונות מידיים לעומס במלר"ד או במחלקות בית החולים. אחראי זה ישמש איש קשר בנושאים אלה עם משרד הבריאות. |
הואילו להעביר תוכן חוזר זה לידיעת כל הנוגעים בדבר במוסדכם. | הואילו להעביר תוכן חוזר זה לידיעת כל הנוגעים בדבר במוסדכם. | ||
| שורה 84: | שורה 84: | ||
ד"ר ורד עזרא | ד"ר ורד עזרא | ||
| − | ראש | + | ראש מנהל הרפואה |
==נספחים== | ==נספחים== | ||
| − | ===נספח א' - סירוב עובד בריאות לקבל חיסון כנגד שפעת=== | + | ===נספח א'- סירוב עובד בריאות לקבל חיסון כנגד שפעת=== |
<center>(סמליל המרפאה המחסנת)</center> | <center>(סמליל המרפאה המחסנת)</center> | ||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
<big><center>סירוב עובד בריאות לקבל חיסון כנגד שפעת</center> </big> | <big><center>סירוב עובד בריאות לקבל חיסון כנגד שפעת</center> </big> | ||
| − | משרד הבריאות ממליץ לך לקבל חיסון בטוח ויעיל שיגן עליך מפני הדבקות במחלת השפעת | + | משרד הבריאות ממליץ לך לקבל חיסון בטוח ויעיל, שיגן עליך מפני הדבקות במחלת השפעת וימנע ממך להדביק מטופלים במחלה זו. |
| − | סירובך לקבל | + | סירובך לקבל חיסון זה עלול לסכן את בריאותך ואת בריאות מטופליך. |
לפני חתימתך על טופס זה, אנא שאל/י כל שאלה בכל נושא המתייחס לפעולות החיסון, הנחיות, אמצעי הזהירות והוריות הנגד, והמשמעויות של היעדר חיסון או סירוב להתחסן. | לפני חתימתך על טופס זה, אנא שאל/י כל שאלה בכל נושא המתייחס לפעולות החיסון, הנחיות, אמצעי הזהירות והוריות הנגד, והמשמעויות של היעדר חיסון או סירוב להתחסן. | ||
| − | <hr> | + | <hr /> |
<center>הצהרה:</center> | <center>הצהרה:</center> | ||
| − | לאחר שעיינתי בכתוב לעיל, | + | לאחר שעיינתי בכתוב לעיל, קיבלתי הסבר וקראתי את דף המידע לעובד בריאות על החיסונים שמומלץ כי אקבל, אינני מסכים/ה לקבל את החיסון נגד שפעת. ______________________________________________________________ |
| שורה 113: | שורה 113: | ||
חתימת האחות או הרופא האחראי/ת על מרפאת החיסונים _____________ תאריך____/__/__ | חתימת האחות או הרופא האחראי/ת על מרפאת החיסונים _____________ תאריך____/__/__ | ||
| − | ===נספח ב׳ - מניעת מחלות מדבקות בחורף=== | + | ===נספח ב׳- מניעת מחלות מדבקות בחורף=== |
| − | * '''חיסוני השגרה בגיל הרך''':{{ש}}השכיחות של מחלות מדבקות עולה בחודשי החורף, בעיקר בשל תנאי צפיפות במעונות יום ובגנונים בבתים ובחדרים עם חלונות הסגורים כנגד הקור והגשם. על | + | * '''חיסוני השגרה בגיל הרך''':{{ש}}השכיחות של מחלות מדבקות עולה בחודשי החורף, בעיקר בשל תנאי צפיפות במעונות יום ובגנונים, בבתים ובחדרים עם חלונות הסגורים כנגד הקור והגשם. על מנת לצמצם תחלואה זו, יש להקפיד על קיום תכנית החיסונים של משרד הבריאות: לחסן את הילדים במועד הנכון ולהשלים את החיסונים שלא בוצעו בזמן. |
| − | *'''חיסון נגד זיהומים פנוימוקוקיים''':{{ש}}חיסון יינתן על פי הנחיות בפרק [[תדריך חיסונים - זיהומים פנוימוקוקיים |תרכיבים נגד זיהומים פנוימוקוקיים, תדריך חיסונים 1999, עדכון יולי 2014]]. | + | *'''חיסון נגד זיהומים פנוימוקוקיים (Pneumococcal)''':{{ש}}חיסון יינתן על פי הנחיות בפרק [[תדריך חיסונים - זיהומים פנוימוקוקיים |תרכיבים נגד זיהומים פנוימוקוקיים, תדריך חיסונים 1999, עדכון יולי 2014]]. |
| − | *'''מניעת שפעת עונתית בחורף''':{{ש}}חיסון יינתן על פי ההנחיות בפרק [[חיסון נגד שפעת - Influenza vaccines |תרכיבים נגד שפעת, תדריך חיסונים 1999, עדכון ינואר 2014]] | + | *'''מניעת שפעת עונתית בחורף''':{{ש}}חיסון יינתן על פי ההנחיות בפרק [[חיסון נגד שפעת - Influenza vaccines |תרכיבים נגד שפעת, תדריך חיסונים 1999, עדכון ינואר 2014]]. |
| − | ===נספח ג׳ - אופן דיווח על ביצוע חיסוני שפעת - קופות החולים=== | + | ===נספח ג׳- אופן דיווח על ביצוע חיסוני שפעת- קופות החולים=== |
| − | יש לדווח על התקדמות תהליך החיסון על פי הטבלה שלהלן ב-1 | + | יש לדווח על התקדמות תהליך החיסון, על פי הטבלה שלהלן, ב-1 וב-15 בכול חודש, החל מתחילת מבצעי החיסון ולא יאוחר מה-1 לנובמבר, עד להודעה על הפסקת הדיווחים. |
קופה מדווחת: | קופה מדווחת: | ||
| שורה 141: | שורה 141: | ||
||בני 19-13 שנים{{הערה|שם=הערה3}}|| || | ||בני 19-13 שנים{{הערה|שם=הערה3}}|| || | ||
|- | |- | ||
| − | |בני 19 | + | |בני 34-19 שנים{{הערה|שם=הערה3}}|| || |
|- | |- | ||
| − | |בני 35 | + | |בני 49-35 שנים{{הערה|שם=הערה3}}|| || |
|- | |- | ||
| − | |בני 50 | + | |בני 64-50 שנים{{הערה|שם=הערה3}}|| || |
|- | |- | ||
|בני 65 שנים ומעלה|| || | |בני 65 שנים ומעלה|| || | ||
| שורה 153: | שורה 153: | ||
|נשים הרות|| || | |נשים הרות|| || | ||
|} | |} | ||
| − | |||
{| border="1" | {| border="1" | ||
| שורה 166: | שורה 165: | ||
|} | |} | ||
| − | '''תקופת הדיווח''': החל מתחילת מבצעי החיסון ולא יאוחר מה-1 לנובמבר ועד להודעה על הפסקת הדיווחים. | + | '''תקופת הדיווח''': החל מתחילת מבצעי החיסון, ולא יאוחר מה-1 לנובמבר, ועד להודעה על הפסקת הדיווחים. |
| − | '''תדירות הדיווח''': כאמור, אחת לשבועיים ב-1 וב-15 בכל חודש. | + | '''תדירות הדיווח''': כאמור, אחת לשבועיים: ב-1 וב-15 בכל חודש. |
| − | נא לשלוח הדיווחים למרכז הלאומי לבקרת מחלות | + | נא לשלוח הדיווחים למרכז הלאומי לבקרת מחלות: |
דוא"ל: influenza@moh.hea1th.gov.i1 | דוא"ל: influenza@moh.hea1th.gov.i1 | ||
| שורה 178: | שורה 177: | ||
טלפון: 03-7371500 שלוחה 214 | טלפון: 03-7371500 שלוחה 214 | ||
| − | + | נייד: 050-6242251 | |
| − | |||
| − | |||
| + | ===נספח ד'- רשימת מרכזים רפואיים גריאטריים שיקומיים המורשים לאשפוז חלופי למחלקה למחלות פנימיות שבבית חולים כללי=== | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
| שורה 215: | שורה 213: | ||
|14||מר"ג, נאות התיכון, יפו|| || | |14||מר"ג, נאות התיכון, יפו|| || | ||
|} | |} | ||
| − | |||
===נספח ה' - רשימת בתי חולים גריאטריים סיעודיים בעלי הרשאה תקיפה למתן טיפול למחלות חריפות (טיפול תוך ורידי)=== | ===נספח ה' - רשימת בתי חולים גריאטריים סיעודיים בעלי הרשאה תקיפה למתן טיפול למחלות חריפות (טיפול תוך ורידי)=== | ||
| − | ההרשאה למתן טיפול למחלות חריפות ללא סכנה | + | ההרשאה למתן טיפול למחלות חריפות ללא סכנה מידית, במסגרת המחלקה הסיעודית לחוסים בה, היא בהתאם לנוהל האגף לגריאטריה (נוהל 0.5.4)- מופיע ב[http://www.old.health.gov.il/download/ng/0_5_4.pdf קובץ הנהלים לבי"ח גריאטריים סיעודיים באתר האגף לגריאטריה]. |
| − | ההרשאה היא למתן טיפול במסגרת המוסד למטופלים קבועים של המחלקה ולא למטופלים חדשים. | + | ההרשאה היא למתן טיפול, במסגרת המוסד, למטופלים קבועים של המחלקה ולא למטופלים חדשים. |
הטיפול, למטופלים המתאימים, יכול להינתן הן כטיפול המשכי לאחר אשפוז בבית חולים כללי והן כטיפול ראשוני במוסד. | הטיפול, למטופלים המתאימים, יכול להינתן הן כטיפול המשכי לאחר אשפוז בבית חולים כללי והן כטיפול ראשוני במוסד. | ||
| − | רשימת המוסדות המורשים למתן טיפול למחלות חריפות מתעדכנת מעת לעת. ההרשאה מצוינת | + | רשימת המוסדות המורשים למתן טיפול למחלות חריפות מתעדכנת מעת לעת. ההרשאה מצוינת ברישיון בית החולים הגריאטרי והמפורסם ב[http://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/institution/inst_Castom_out.asp?p=1 אתר משרה"ב]. |
| − | ===נספח ו' - קווים מנחים למניעת פגיעות קור | + | ===נספח ו'- קווים מנחים למניעת פגיעות קור בקשישים– לרופאים, אחיות וצוותים רפואיים בקהילה === |
| − | + | '''רקע''' | |
| − | |||
| + | אוכלוסיית הקשישים היא אוכלוסייה בסיכון לפגיעה מחשיפה לקור, כאשר טמפרטורת הגוף עלולה לרדת מתחת לערך ה"נורמלי" ([[היפותרמיה בקשישים|היפותרמיה]], Hypothermia). למצב זה השלכות בריאותיות חמורות אם לא יזוהה ויטופל כנדרש. בקשישים שאובחנו עם היפותרמיה, התמותה היא כ-50 אחוזים. הסיכון לתמותה מהיפותרמיה גדול פי 5 בקשישים מעל גיל 75, מאשר באנשים שגילם נמוך מ- 65 שנים. | ||
| − | |||
| − | + | חשיפה לקור עלולה לגרום לסיבוכים בריאותיים, גם כאשר חום הגוף תקין; הבעיה קשה יותר אצל מבוגרים הסובלים מ[[מחלות לב]] או [[מחלת ריאות|ריאות]]. | |
| − | + | אי לכך, חשוב לנקוט בכל האמצעים שיפורטו כדי למנוע מצבים אלו, ואם אירעו- לזהותם מבעוד מועד ולטפל ללא דיחוי. | |
| − | + | נספח זה נועד להגביר את המודעות להיפותרמיה ולפגיעות מקור, את הערנות לסימנים מקדימים של הנזקים הבריאותיים הנגרמים מחשיפה לקור ומתן קווים מנחים למניעה. | |
| − | + | הסכנה לפגיעת קור בקשישים מקורה בשילוב של גורמים פיזיולוגיים (Physiology), התנהגותיים, בריאותיים ותפקודיים אשר מגבירים את סיכון החשיפה לקור, בנוסף לגיל כשלעצמו: | |
| − | *תחושת הקור בקשישים | + | |
| − | *בזקנה | + | '''גורמים פיזיולוגיים והתנהגותיים''' |
| − | *בקשישים המטבוליזם ירוד והם מייצרים פחות חום מטבולי; התופעה מחמירה במצב תזונתי ירוד | + | *תחושת הקור בקשישים יורדת |
| − | *קשישים נוטים | + | *בזקנה, היכולת לאזן (לווסת) את חום הגוף פוחתת |
| − | *הסכנה בשתיית אלכוהול | + | *בקשישים המטבוליזם (Metabolism) ירוד והם מייצרים פחות חום מטבולי; התופעה מחמירה במצב תזונתי ירוד |
| − | *אי הקפדה על לבוש | + | *קשישים נוטים לשתיית נוזלים מועטה מדי ולהתייבשות- גם בחורף! |
| + | *הסכנה בשתיית [[אלכוהול]]: האלכוהול מביא להרחבת כלי הדם והאצת פיזור חום מהגוף, למרות הרושם המוטעה שהוא מחמם | ||
| + | *אי הקפדה על לבוש המתאים לתנאי מזג האוויר, בבית ובחוץ | ||
*קשישים נוטים לחמם פחות את ביתם בכדי לחסוך בהוצאות | *קשישים נוטים לחמם פחות את ביתם בכדי לחסוך בהוצאות | ||
| − | ;גורמים בריאותיים ותפקודיים | + | ; |
| − | *שכיחות גבוהה של תחלואה ושימוש | + | ;גורמים בריאותיים ותפקודיים |
| − | *מוגבלות בתפקוד הפיזי או הנפשי (כולל [[דמנציה]] - קשישים אשר פעילותם מוגבלת | + | *שכיחות גבוהה של תחלואה ושימוש ב[[תרופות]]; חלק מסוגי התרופות עלולים להשפיע על מצב הערנות |
| − | *מצב תזונתי ירוד שכיח בקשישים ועלול לגרום לפגיעות | + | *מוגבלות בתפקוד הפיזי או הנפשי (כולל [[דמנציה]] (Demention)- קשישים אשר פעילותם מוגבלת ממעטים בתנועה, שמסייעת לחימום) |
| + | *מצב תזונתי ירוד שכיח בקשישים ועלול לגרום לפגיעות יתר לקור | ||
*קשישים בודדים עלולים ליפול בביתם ולהיות שרועים זמן ממושך על ריצפה קרה | *קשישים בודדים עלולים ליפול בביתם ולהיות שרועים זמן ממושך על ריצפה קרה | ||
| − | + | '''הגדרה של פגיעה מקור''' | |
| − | היפותרמיה מוגדרת כמצב בו טמפרטורת הגוף יורדת מתחת ל- 35<sup>o</sup>C. בהיפותרמיה מבחינים ב- | + | |
| − | #היפותרמיה קלה (מתחת ל | + | היפותרמיה מוגדרת כמצב בו טמפרטורת הגוף יורדת מתחת ל-35<sup>o</sup>C (מעלות צלזיוס). בהיפותרמיה מבחינים ב-3 דרגות חומרה: |
| − | #היפותרמיה בינונית (32<sup>o</sup>C | + | #היפותרמיה קלה (מתחת ל-35<sup>o</sup>C ועד 32<sup>o</sup>C) |
| − | #היפותרמיה קשה (מתחת ל-28<sup> | + | #היפותרמיה בינונית (32<sup>o</sup>C עד 28<sup>o</sup>C) |
| + | #היפותרמיה קשה (מתחת ל-28<sup>o</sup>C) | ||
ככל שדרגת ההיפותרמיה חמורה יותר, הסימנים עמוקים יותר. | ככל שדרגת ההיפותרמיה חמורה יותר, הסימנים עמוקים יותר. | ||
| + | ; | ||
;הסימנים הבולטים לחשש מהיפותרמיה הם: | ;הסימנים הבולטים לחשש מהיפותרמיה הם: | ||
| − | *בהיפותרמיה קלה | + | *בהיפותרמיה קלה: עור קר למגע, אטיות, בלבול קל, ירידה בערנות (אפתיה, Apathy), דיבור לא ברור, איבוד יכולת השליטה על תנועות עדינות באצבעות הידיים ורעידות. עם זאת, בשלבים ההתחלתיים של ירידת חום הגוף, הזקן הסובל מקור '''לא יתלונן''' על תחושת קור! |
| − | *בהיפותרמיה בינונית - מצב בלבולי ניכר ( | + | *בהיפותרמיה בינונית: [[מצב בלבולי חריף - Delirium|מצב בלבולי ניכר]] (Delirium) ובהמשך: ירידה בהכרה, צבע כחול של אצבעות הגפיים, האף והאוזניים, קשיון שרירים, תחושה שהעור מעובה ומוצק (עקב [[בצקת]]), נשימה אטית ושטחית וירידה בולטת ב[[קצב הלב]] ו/או [[הפרעות קצב לבביות|הפרעות קצב]]. |
| − | *בהיפותרמיה קשה | + | *בהיפותרמיה קשה: עור מאד קר, אישונים לא מגיבים, [[התכווצויות]], קומה (Coma), דופק אטי ו[[ירידת לחץ דם]] עד מצב בו לא ניתן למשש דופק ולזהות נשימה ועלול להיות אבחון מוטעה של מוות. |
אין לקבוע מוות במצב היפותרמי, אלא לאחר חימום לטמפרטורת גוף של לפחות 36°C. | אין לקבוע מוות במצב היפותרמי, אלא לאחר חימום לטמפרטורת גוף של לפחות 36°C. | ||
| − | + | '''דרכי מניעה של פגיעות קור''' | |
| − | |||
| − | + | יש להעביר לציבור מידע כיצד להימנע מפגיעת קור | |
| − | *שמירה על טמפרטורת קבועה בחדרי המגורים בגבולות של | + | |
| + | ====חימום נאות:==== | ||
| + | *שמירה על טמפרטורת קבועה בחדרי המגורים בגבולות של 24<sup>o</sup>C-20<sup>o</sup>C (מומלץ לרכוש מדחום שמודד את טמפרטורת החדר); שמירה על לחות האוויר בחדר (כדי להימנע מאויר יבש מדי, אפשר להשתמש במכשיר אדים) | ||
*אוורור נאות של חדרי המגורים | *אוורור נאות של חדרי המגורים | ||
| − | *יש לוודא את בטיחות התנורים בדירה | + | *יש לוודא את בטיחות התנורים בדירה, תוך הסתייעות בבני משפחה ואנשי מקצוע. '''חל איסור מוחלט''' להשתמש בתנורי בערה (נפט), אשר פולטים חד-תחמוצת הפחמן |
| − | *אם יש קשיים כלכליים במימון החימום | + | *אם יש קשיים כלכליים במימון החימום, ניתן לבקש סיוע משירותי הרווחה באזור המגורים |
*יש לעקוב אחר תחזיות מזג האוויר ולהיערך בהתאם | *יש לעקוב אחר תחזיות מזג האוויר ולהיערך בהתאם | ||
| − | + | ====לבוש נאות:==== | |
*יש להקפיד על לבוש נוח ומחמם, בכמה שכבות, כדי למנוע איבוד חום | *יש להקפיד על לבוש נוח ומחמם, בכמה שכבות, כדי למנוע איבוד חום | ||
| − | *ביציאה מהבית | + | *ביציאה מהבית, בנוסף למעיל, יש להקפיד לחבוש כובע וללבוש כפפות |
| − | *בלילה יש לדאוג ללבוש מתאים (נמנמת/פיג'מה), שמיכה מתאימה | + | *בלילה יש לדאוג ללבוש מתאים (נמנמת/פיג'מה), שמיכה מתאימה ולהקפיד על חימום נכון (לא ביתר) של חדר השינה |
| − | + | ====הרגלי בריאות:==== | |
| − | *יש לשתות בכמות מספקת (8 | + | *יש לשתות בכמות מספקת (10-8 כוסות שתייה ליום), גם ללא תחושת צמא! |
| − | *יש להימנע משתייה מרובה של קפאין ואלכוהול | + | *יש להימנע משתייה מרובה של [[קפאין]] ואלכוהול |
| − | *יש להקפיד על ארוחות קלות לעתים קרובות (5 | + | *יש להקפיד על ארוחות קלות לעתים קרובות (6-5 ביום) ולהימנע מארוחות כבדות. ניתן לקבל ארוחות מוכנות באמצעות המדור לזקן בלשכות הרווחה העירוניות |
| − | * | + | *שתייה ואוכל חמים מסייעים לשמור על חום הגוף |
*יש להקפיד על פעילות גופנית קלה ותנועה, כדי להגביר את זרימת הדם ולהעלות את הקצב המטבולי ואת קצב ייצור החום המטבולי | *יש להקפיד על פעילות גופנית קלה ותנועה, כדי להגביר את זרימת הדם ולהעלות את הקצב המטבולי ואת קצב ייצור החום המטבולי | ||
| − | + | ====יש להתייעץ עם הרופא המטפל:==== | |
| − | *לגבי נטילת תרופות העלולות להגביר את הרגישות לקור (בפרט תרופות לשינה ולהרגעה, מסוג בנזודיאזפינים ואחרים, אופיואידים ועוד). ( | + | *לגבי נטילת תרופות העלולות להגביר את הרגישות לקור (בפרט תרופות לשינה ולהרגעה, מסוג [http://www.wikitrufot.org.il/index.php?search=Benzodiazepine&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 בנזודיאזפינים] (Benzodiazepines) ואחרים, [http://www.wikitrufot.org.il/index.php?search=Opioids&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 אופיואידים] (Opioids) ועוד). (ראו להלן) |
| − | *לגבי מצבי חולי העלולים להגביר את הסיכון להיפגע מהיפותרמיה ( | + | *לגבי מצבי חולי העלולים להגביר את הסיכון להיפגע מהיפותרמיה (ראו להלן). |
| − | + | ====ובנוסף, לגבי קשישים המתגוררים לבד:==== | |
| − | + | לעתים קרובות, קשישים עריריים נופלים בביתם ונמצאים שרועים זמן רב על הרצפה הקרה, מצב העלול להסתיים בהיפותרמיה קשה, לכן: | |
| − | *יש לשמור על קשר ולדאוג לביקורים בבית של בני המשפחה, חברים, שכנים, או מתנדבים - לפחות פעם ביום. | + | *יש לשמור על קשר ולדאוג לביקורים בבית של בני המשפחה, חברים, שכנים, או מתנדבים- לפחות פעם ביום. |
| − | *יש לוודא שהפרטים האישיים של הקשיש הבודד (שם, כתובת | + | *יש לוודא שהפרטים האישיים של הקשיש הבודד (שם, כתובת ומספר טלפון) נמצאים בידי שירותי הרווחה באזור המגורים, כדי לקבל סיוע במידת הצורך וביקורים סדירים. |
| − | ====מטופלים בסיכון מוגבר לפגיעה מקור==== | + | ====מטופלים בסיכון מוגבר לפגיעה מקור:==== |
*סובלים ממצב תזונתי ירוד | *סובלים ממצב תזונתי ירוד | ||
| − | *ממעטים להתנועע או מוגבלים בתפקודם (לרבות עקב בעיות פרקים, שבץ מוחי, מחלת פרקינסון ועוד) | + | *ממעטים להתנועע או מוגבלים בתפקודם (לרבות עקב בעיות פרקים, [[שבץ מוחי]], [[מחלת פרקינסון]] ועוד) |
| − | *סובלים | + | *סובלים מ[[מחלות לב וכלי דם]], מחלות ריאה כרוניות, [[סכרת]], תת-פעילות של [[בלוטת התריס]] (היפותירואידיזם, Hypothyroidism) ומחלות אחרות, בהן הסיכון מקור מוגבר |
| − | *סובלים מירידה קוגניטיבית (דמנציה, שיטיון | + | *סובלים מירידה קוגניטיבית (Cognitive)- דמנציה, שיטיון או ממחלת נפש |
| − | *נוטלים תרופות המגבירות את הסיכון לפגיעת קור (בפרט תרופות לשינה ולהרגעה מסוג בנזודיאזפינים, נוגדי דיכאון, אופיואידים ועוד) | + | *נוטלים תרופות המגבירות את הסיכון לפגיעת קור (בפרט תרופות לשינה ולהרגעה מסוג בנזודיאזפינים, [http://www.wikitrufot.org.il/index.php?search=Antidepressants&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 נוגדי דיכאון], אופיואידים ועוד) |
*משתמשים באלכוהול | *משתמשים באלכוהול | ||
*חיים בתנאים ירודים או חסרי בית | *חיים בתנאים ירודים או חסרי בית | ||
| − | *סובלים ממחלה זיהומית חריפה - לעתים הסימן הראשון הוא דווקא ירידת חום הגוף ( | + | *סובלים ממחלה זיהומית חריפה- לעתים הסימן הראשון הוא דווקא ירידת חום הגוף (ההפך מהתגובה באנשים צעירים יותר) |
| − | + | '''אבחון וטיפול ראשוניים בפגיעת קור''' | |
| − | |||
| − | + | חומרת הפגיעה מקור תלויה במשך החשיפה, דרגת הקור והרטיבות | |
| − | |||
| − | |||
| − | =====טיפול ראשוני | + | ====אבחון ראשוני==== |
| − | * במצב של היפותרמיה, גם בשלב הקל, קיימת סכנה לפגיעה בתפקוד מערכות חיוניות ונדרשת פניה | + | *מדידת חום במדחום רגיל לא תזהה את הבעיה, יש למדוד את טמפרטורת הליבה (Core) באמצעות מדחום עם טווח מתאים |
| − | * עד להגעת הסיוע | + | *הסימנים הקליניים (Clinical) חשובים, אך אינם ספציפיים ועלולים להביא לאבחנה מוטעית של מצבים אחרים, כגון: [[אוטם שריר הלב]], [[היפוגליקמיה]] (Hypoglycemia), זיהום או ירידה קוגניטיבית כרונית |
| − | * אם הבגדים רטובים יש להסירם ולכסות בבגדים יבשים ובשמיכות | + | |
| − | * יש להיזהר מטלטול או גירוי-יתר ( | + | ====טיפול ראשוני==== |
| − | * נפגעי קור הנמצאים בהכרה יש להשקות במשקה חם | + | * במצב של היפותרמיה, גם בשלב הקל, קיימת סכנה לפגיעה בתפקוד מערכות חיוניות ונדרשת פניה מידית לבית החולים |
| + | * עד להגעת הסיוע, יש להעביר את המטופל בעדינות למקום חם ויבש | ||
| + | * אם הבגדים רטובים יש להסירם, ולכסות בבגדים יבשים ובשמיכות | ||
| + | * יש להיזהר מטלטול או גירוי- יתר (Excessive stimulation) של המטופל, מחשש לגרימת הפרעות קצב | ||
| + | * נפגעי קור הנמצאים בהכרה- יש להשקות במשקה חם | ||
| + | |||
| + | '''דיווח''' | ||
| − | |||
על בתי החולים לדווח למשרד הבריאות, מנהלת תחום מידע, על ארועי היפותרמיה ע"פ קודי ICD9CM : | על בתי החולים לדווח למשרד הבריאות, מנהלת תחום מידע, על ארועי היפותרמיה ע"פ קודי ICD9CM : | ||
<blockquote> | <blockquote> | ||
| שורה 333: | שורה 337: | ||
</div> | </div> | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| − | פרטים בנושא מופיעים גם ב[ | + | פרטים בנושא מופיעים גם ב[https://www.health.gov.il/Pages/HomePage.aspx אתר האינטרנט של משרד הבריאות] |
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | [[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]] | ||
[[קטגוריה:בריאות הציבור]] | [[קטגוריה:בריאות הציבור]] | ||
גרסה מ־01:45, 19 בנובמבר 2018
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | ||
|---|---|---|
| הערכות מערכת הבריאות לחורף | ||
| ||
| תחום | בריאות הציבור | |
| מספר החוזר | 29/2017 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך פרסום | 03 באוקטובר 2017 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הערכות מערכת הבריאות לחורף
רקע
תקופת החורף מאופיינת בעליה בתחלואה בכלל ובתחלואת דרכי נשימה ושפעת בפרט, דבר המלווה בעליה בעומס במחלקות לרפואה דחופה, עליה בתפוסה בבתי החולים ועליה בתמותה- בעיקר בקרב חולים מקבוצות הסיכון.
על כל הגופים והארגונים במערכת הבריאות, לרבות קופות החולים ובתי החולים, מוטלת החובה להיערך ולהתכונן לאפשרות של עליה משמעותית בעומסים בחודשי החורף.
מטרה
פירוט ההערכות הנדרשת מבתי חולים וקופות החולים לחורף.
תחולת החוזר
החל מ-1 בנובמבר בכל שנה ועד לסוף מרץ.
הנחיות
- חיסונים והיערכות (רפואה מונעת):
- מומלץ להתחסן נגד שפעת עונתית, נגד זיהומים פנוימוקוקליים וכן להשלים את מתן חיסוני השגרה לילדים, כמפורט בנספח ב׳ לחוזר זה
- חיסון נגד שפעת מומלץ לכלל האוכלוסייה מגיל 6 חודשים ומעלה, ובמיוחד ל:
(הערה: את פירוט כלל קבוצות הסיכון ניתן למצוא בפרק חיסון השפעת בתדריך החיסונים של משרד הבריאות)- אנשים בסיכון לסבול מסיבוכי שפעת
- אנשים העלולים, בסבירות גבוהה, להעביר את השפעת לאחרים
- נשים הרות
- אנשים הממלאים תפקידי מפתח בשירותים חיוניים
- על עובדי מערכת הבריאות חלה חובה מיוחדת להתחסן נגד שפעת, מאחר והם עלולים להעביר את נגיף השפעת לאנשי צוות אחרים ולמטופלים, במיוחד למטופלים שמערכת החיסון שלהם פגועה, וכן למטופלים בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת (בבתי חולים ובקהילה) כגון: ילודים, פגים, קשישים, יולדות ואחרים.
- חיסון אנשי הצוות הרפואי:
- באחריות מנהל המוסד הרפואי
- מנהל המוסד יעקוב אחר שיעור המתחסנים בכלל, ובמחלקות בהן מאושפזים חולים בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת במוסדו בפרט
- באחריות מנהל המוסד הרפואי להכין תכנית לחיסון הצוות הרפואי באופן זמין ונגיש (קיום עמדות חיסון רבות והגעה יזומה אל צוותי הרפואה השונים באתרים השונים, אפשרות לקבלת חיסון בכל משמרת)
- גיבוש והפעלת תכנית הסברה לצוות אודות השלכות מחלת השפעת, יעילותו של החיסון ובטיחותו
- מוסדות גריאטריים- ציבוריים ופרטיים:
כדי להשיג שיעור גבוה של התחסנות כנגד שפעת בקרב הצוותים המטפלים במוסדות, יינקטו הצעדים הבאים:- המוסד יעביר ל״מרפאת קשר״ של קופת החולים, אליה שייך המוסד, את רשימת אנשי הצוות המטפל במבוטחי הקופה (במתכונת העברת רשימת הקשישים המאושפזים שהם מבוטחי הקופה לצורך קבלת החיסון)
- משלוח מנות החיסון על ידי הקופה למוסד יהיה על פי הרשימות של צוותים אלו
- על פי דיווחי המוסד, לאחר מתן החיסונים, ידאגו קופות החולים לעדכן את הרשומה בתיקו האישי של המבוטח בנוגע לקבלת החיסון בפועל
- עובד שיסרב להתחסן יוחתם על טופס סירוב לקבלת חיסון (מצורף בזאת כנספח א' לחוזר זה); במקרה שהעובד יסרב לחתום על הטופס יש לתעד זאת ברשומות
- על מנהלי המוסדות לדווח על חיסון העובדים במוסדם, החל מתאריך ה-1 לנובמבר ועד ל-1 לפברואר, מדי שבועיים- כנדרש
- חיסון מטופלים:
על קופות החולים לתעד ברשומה הרפואית את סוג החיסון שקיבלו המבוטחים, ולדווח למרכז הלאומי לבקרת מחלות על מספר מבוטחיהם אשר התחסנו כנגד שפעת עונתית אחת לשבועיים (ב-1 וב-15 בכל חודש), החל מתחילת מבצע החיסון (ולא יאוחר מה-1 לנובמבר) ועד להודעה על הפסקת חובת הדיווח. הדיווח יתבצע על פי הטבלה שבנספח ג׳ לחוזר זה. מודגשת חשיבות הדיווח על מלאי החיסונים, ודגש על חשיבות הדיווח אודות חיסון נשים הרות - לפרטים אודות חיסון השפעת, ראו פרק חיסון השפעת בתדריך החיסונים של משרד הבריאות
- תיעוד ודווח שפעת ברשומה הרפואית בבתי החולים הכלליים:
- טיפול במחלקה לרפואה דחופה ואשפוז במחלקות וביחידות לטיפול נמרץ של חולי שפעת מוכחת מעבדתית, יקודדו ברשומת המטופל על פי הקוד: 487.0 Influenza
- דיווח אודות מספר חולי השפעת שפנו למיון או אושפזו, יועבר למשרדנו באמצעות דו"ח התפוסה היומי (דו"ח ברלו המורחב בעמודה המיועדת לכך. ראה חוזרנו: דיווח יומי על תפוסת מיטות בבי"ח כללי ובמרכזים רפואיים גריאטריים)
- דיווח שמי על כל חולה המאושפז במצב קשה (חולה שהונשם ו/ או אושפז בטיפול נמרץ/ בטיפול ביניים/ מוגבר), שאובחן מעבדתית עם שפעת, יועבר ללשכת הבריאות האזורית בהתאם להנחיית ראש שירותי בריאות הציבור
- תגבור מחלקות לרפואה דחופה (להלן: מלר"דים):
בתקופת החורף, כאשר קיימת עליה משמעותית בעומס במחלקות לרפואה דחופה, יתוגבר כוח האדם כמפורט להלן:- תגבור רופא מומחה (ברפואה דחופה, פנימית, גריאטריה או רפואת ילדים במלר"ד ילדים) במלר"ד, במהלך שעות הערב, כתורן נוסף (עד השעה 23:00). הנחיות חוזר זה בנוגע לתגבור הן בנוסף לדרישות חוזרנו בנושא: "חובת נוכחות רופא מומחה במלר"ד- חוזר משרד הבריאות"
- תגבור עד 2 אחיות במלר"ד בכל משמרת בוקר וערב
- תגבור אחות במלר"ד בכל משמרת לילה
- מומלץ: תגבור עובד סוציאלי, בחצי תקן, לשעות אחר הצהריים
- בכלל בתי החולים מומלץ, בעתות עומס מטופלים, לתגבר את המלר"ד ברופאים מומחים ובאחיות נוספים. כמו כן מומלץ, בהתאם למוקדי העומס בבית החולים, לתגבר בעובדי מעבדה, טכנאי רנטגן ובשאר המקצועות המהווים "צוואר בקבוק" לטיפול במלר"ד
- תגבור מחלקות בבית חולים כללי:
במחלקות בתי חולים בהן התפוסה היא למעלה מתפוסה מלאה עקב עומסי החורף, יש להוסיף כוח אדם כדלקמן:- רופא תורן למשמרת ערב (חצי תורנות) במחלקה
- אחות אחת למשמרת (על בסיס משמרת זהב/ כוננות/ תקני המחלקה) במחלקה בה התפוסה למעלה מתפוסה מלאה ו/או מאושפזים בה 3 חולים מונשמים או יותר
- יש לשקול, בבתי חולים גדולים עם עומס גבוה חריג במחלקות הפנימיות, להוסיף תקן לעובדת סוציאלית למחלקות אלו, שתסייע בוויסות ושחרור המטופלים המאושפזים
- במחלקה בה התפוסה למעלה מתפוסה מלאה ומאושפזים 3 חולים מונשמים, יש להוסיף 2 עובדי כוח עזר למשמרת
- בבתי החולים בהם התפוסה למעלה מתפוסה מלאה, מומלץ לצמצם פעילות רפואית מתוכננת (אלקטיבית) ובכלל זה: ניתוחים מתוכננים, בכפוף לשיקול דעתו של מנהל בית החולים
- בתי חולים שיש בהם תפוסת יתר, המצדיקה וויסות הפניית חולים מהאזור למלר"דים של בתי חולים אחרים, יפנו אל מנהלת האגף לרפואה כללית במנהל הרפואה, כמקובל
- הנהלת בית החולים תפעל לצמצום שהיית מטופלים באשפוז שלא לצורך, על ידי העלאת זמינות שירותים הניתנים למחלקות הנמצאות בעומס, כדוגמת: אקו לב, CT, יעוץ מומחים, ביצוע טרכאוסטומיה (Tracheostomy), בדיקות גסטרואנטרולוגיות (Gastroenterology) ועוד. כמו כן, תפעל ההנהלה לשחרור מוקדם (ככל האפשר) במהלך היממה של מטופלים שהוחלט על שחרורם מהמחלקות
- בכדי לסייע בוויסות מטופלים ולמנוע עומסים חריגים, יש להגדיר את המטופלים המתאימים לאשפוז המשכי במחלקות לגריאטריה פעילה, בהתאם לדיווחי תפוסת המיטות במערך זה. חוזרנו בנושא: דיווח יומי על תפוסת מיטות בבי"ח כללי ובמרכזים רפואיים גריאטריים (דו"ח ברלו המורחב)
- מתן מענה לפניות בנושאי שפעת וחיסונים על ידי המוקדים הטלפוניים
- קיום תכנית היערכות להתמודדות עם מצבי העומס הצפויים במרפאות
- הבטחת מענה רפואי רציף במרפאות לכל אורך שעות הפעילות השגרתיות (בימי חול משעה 8:00 ועד 19:00 ובימי שישי וערבי חג עד 12:00); המענה יכול להינתן באמצעות מרפאות הנמצאות במרחק סביר זו מזו, וללא קשר לשיוך רופא-מטופל
- תגבור המרפאות והארכת שעות פעילותן על פי הצורך
- תגבור מוקדי הלילה של קופת החולים וספקיה על פי הצורך
- תגבור שירות טיפול בית, למתן חלופות אשפוז ו/ או קיצור משך האשפוז בבית חולים כללי, למטופלים עם מחלות זיהומיות חריפות, בעיקר למרותקי בית
- רענון תכניות ההיערכות למצבי מזג אויר קיצוני
- אשפוז המשכי בגריאטריה פעילה:
הסדרי האשפוז של חולים המתאימים להגדרת: "סטטוס אשפוז" במחלקות גריאטריה פעילה:
העברת מאושפזים המוגדרים: "מונשם כרוני", "סיעודי מורכב", "שיקומי גריאטרי" ו-"תת אקוטי" מבית חולים כללי למחלקות לגריאטריה פעילה, יעשה בהתאם להנחיות בחוזר מנהל רפואה בנושא: "כללים להתחשבנות ולהעברת מאושפזים מבית חולים כללי למחלקות לגריאטריה פעילה". על קופות החולים להעביר מאושפזים אלו למחלקות ברישוי מתאים בלבד.- מנהל בית חולים כללי יצור קשר עם מנהלי המרכזים הרפואיים השיקומיים הגריאטריים (מרג"ים) באזורו, לצורך תאום מנגנוני ההעברות
- על הרופאים במחלקות הפנימיות ורופאי המלר"ד מבית החולים להכיר את יכולות הטיפול של המרכזים הרפואיים הגריאטריים הסמוכים אליהם
- במצבים שבהם קיימת במחלקה הפנימית תפוסה למעלה מתפוסה מלאה, מאושפז שמוגדר "תת אקוטי" יועבר לבית חולים גריאטרי. ניתן להעביר ישירות מטופל שהוגדר "תת-אקוטי" מהמחלקה לרפואה דחופה, ללא זמן המתנה של 48 שעות, לאחר תיאום ואישור ישיר של מנהל המחלקה הגריאטרית התת-אקוטית המקבלת. זאת, כאמור, גם אם אין הסכם בין המחלקה לבין הגורם המבטח. לרשימת המרג"ים- ראו נספח ד'
- מטופלים המאושפזים במחלקה פנימית, שהופנו ממוסד סיעודי ומצבם יציב פרט לצורך בהמשך טיפול אנטיביוטי דרך הוריד, יכולים לחזור אל המוסד ממנו הופנו בתנאי שביכולתו, בהתאם להרשאות רישיונו, להמשיך קבלת הטיפול ובתיאום עמו. רשימת המוסדות בעלי הרשאה לטיפול תוך ורידי מפורטת בנספח ה' לחוזר זה ובאתר האינטרנט של משרד הבריאות
מינוי אחראי בבית חולים כללי
על כל מנהל בית חולים למנות אחראי קבוע, שיהיה אחד מסגניו, ליישום הנחיות חוזר זה. אחראי זה או נציג מטעמו, אשר ימונה על ידו (מנהל רפואי תורן, אחות מפקחת או נציג בכיר אחר מההנהלה), יהיה נוכח במלר"ד בכל יום בשעות משמרת הערב לשם סיוע לפעילות התקינה של המלר"ד ומתן פתרונות מידיים לעומס במלר"ד או במחלקות בית החולים. אחראי זה ישמש איש קשר בנושאים אלה עם משרד הבריאות.
הואילו להעביר תוכן חוזר זה לידיעת כל הנוגעים בדבר במוסדכם.
ד"ר ורד עזרא
ראש מנהל הרפואה
נספחים
נספח א'- סירוב עובד בריאות לקבל חיסון כנגד שפעת
משרד הבריאות ממליץ לך לקבל חיסון בטוח ויעיל, שיגן עליך מפני הדבקות במחלת השפעת וימנע ממך להדביק מטופלים במחלה זו.
סירובך לקבל חיסון זה עלול לסכן את בריאותך ואת בריאות מטופליך.
לפני חתימתך על טופס זה, אנא שאל/י כל שאלה בכל נושא המתייחס לפעולות החיסון, הנחיות, אמצעי הזהירות והוריות הנגד, והמשמעויות של היעדר חיסון או סירוב להתחסן.
לאחר שעיינתי בכתוב לעיל, קיבלתי הסבר וקראתי את דף המידע לעובד בריאות על החיסונים שמומלץ כי אקבל, אינני מסכים/ה לקבל את החיסון נגד שפעת. ______________________________________________________________
שם מלא: _____________________ מסי ת"ז: _________ חתימה: _____________ תאריך____/__/__
חתימת האחות או הרופא האחראי/ת על מרפאת החיסונים _____________ תאריך____/__/__
נספח ב׳- מניעת מחלות מדבקות בחורף
- חיסוני השגרה בגיל הרך:
השכיחות של מחלות מדבקות עולה בחודשי החורף, בעיקר בשל תנאי צפיפות במעונות יום ובגנונים, בבתים ובחדרים עם חלונות הסגורים כנגד הקור והגשם. על מנת לצמצם תחלואה זו, יש להקפיד על קיום תכנית החיסונים של משרד הבריאות: לחסן את הילדים במועד הנכון ולהשלים את החיסונים שלא בוצעו בזמן.
- חיסון נגד זיהומים פנוימוקוקיים (Pneumococcal):
חיסון יינתן על פי הנחיות בפרק תרכיבים נגד זיהומים פנוימוקוקיים, תדריך חיסונים 1999, עדכון יולי 2014.
- מניעת שפעת עונתית בחורף:
חיסון יינתן על פי ההנחיות בפרק תרכיבים נגד שפעת, תדריך חיסונים 1999, עדכון ינואר 2014.
נספח ג׳- אופן דיווח על ביצוע חיסוני שפעת- קופות החולים
יש לדווח על התקדמות תהליך החיסון, על פי הטבלה שלהלן, ב-1 וב-15 בכול חודש, החל מתחילת מבצעי החיסון ולא יאוחר מה-1 לנובמבר, עד להודעה על הפסקת הדיווחים.
קופה מדווחת:
תאריך עדכון:
| מס' מועמדים לחיסון | סה"כ מתחסנים[1] | |
|---|---|---|
| כלל חברי הקופה[1] | ||
| בני 6 עד 23 חודשים[2], [3] | ||
| בני 24 עד 59 חודשים[3] | ||
| בני 12-5 שנים[3] | ||
| בני 19-13 שנים[3] | ||
| בני 34-19 שנים[3] | ||
| בני 49-35 שנים[3] | ||
| בני 64-50 שנים[3] | ||
| בני 65 שנים ומעלה | ||
| חולים כרוניים[4] מתחת לגיל 65 | ||
| נשים הרות |
| סה"כ | |
|---|---|
| סה"כ מנות זמינות (לאחר ניכוי המנות השמורות עבור ילדים למתן חיסון שני) | |
| סה"כ מנות הצפויות להתווסף למלאי |
תקופת הדיווח: החל מתחילת מבצעי החיסון, ולא יאוחר מה-1 לנובמבר, ועד להודעה על הפסקת הדיווחים.
תדירות הדיווח: כאמור, אחת לשבועיים: ב-1 וב-15 בכל חודש.
נא לשלוח הדיווחים למרכז הלאומי לבקרת מחלות:
דוא"ל: influenza@moh.hea1th.gov.i1
פקס: 03-5349881
טלפון: 03-7371500 שלוחה 214
נייד: 050-6242251
נספח ד'- רשימת מרכזים רפואיים גריאטריים שיקומיים המורשים לאשפוז חלופי למחלקה למחלות פנימיות שבבית חולים כללי
| טלפון | פקס | ||
|---|---|---|---|
| 1 | מר"ג, חיפה | 8307091-2- 04 | 8307194- 04 |
| 2 | מר"ג, בית בלב, נשר | 2377372- 073 | 2377361- 073 |
| 3 | מרכז רפואי גריאטרי שוהם, פרדס חנה | 6375611- 04 | 6375724- 04 |
| 4 | מרכז רפואי גריאטרי דורה, נתניה | 8630101-2- 09 | 8630151- 09 |
| 5 | מר"ג, בת ים | 5008900- 03 | 5008950- 03 |
| 6 | מר"ג, ירושלים | 5316831- 02 | 6540856- 02 |
| 7 | מר"ג, עמל ירושלים, מעלה אדומים | 5487555- 02 | 5903844- 02 |
| 8 | מר"ג, שמואל הרופא, באר יעקב | 9258801-2- 08 | 9220672- 08 |
| 9 | מר"ג, נווה עמית, רחובות | 9445544- 08 | 9445551- 08 |
| 10 | מר"ג, הרצפלד, גדרה | 8591880- 08 | 6360872- 08 |
| 11 | מר"ג, בית רבקה, פתח-תקוה | 9373811- 03 | 9328118- 03 |
| 12 | מר"ג, רעות, ת"א | 6383666- 03 | 6383649- 03 |
| 13 | מר"ג, בית הדר, אשדוד | 8518888- 08 | 8518877- 08 |
| 14 | מר"ג, נאות התיכון, יפו |
נספח ה' - רשימת בתי חולים גריאטריים סיעודיים בעלי הרשאה תקיפה למתן טיפול למחלות חריפות (טיפול תוך ורידי)
ההרשאה למתן טיפול למחלות חריפות ללא סכנה מידית, במסגרת המחלקה הסיעודית לחוסים בה, היא בהתאם לנוהל האגף לגריאטריה (נוהל 0.5.4)- מופיע בקובץ הנהלים לבי"ח גריאטריים סיעודיים באתר האגף לגריאטריה.
ההרשאה היא למתן טיפול, במסגרת המוסד, למטופלים קבועים של המחלקה ולא למטופלים חדשים.
הטיפול, למטופלים המתאימים, יכול להינתן הן כטיפול המשכי לאחר אשפוז בבית חולים כללי והן כטיפול ראשוני במוסד.
רשימת המוסדות המורשים למתן טיפול למחלות חריפות מתעדכנת מעת לעת. ההרשאה מצוינת ברישיון בית החולים הגריאטרי והמפורסם באתר משרה"ב.
נספח ו'- קווים מנחים למניעת פגיעות קור בקשישים– לרופאים, אחיות וצוותים רפואיים בקהילה
רקע
אוכלוסיית הקשישים היא אוכלוסייה בסיכון לפגיעה מחשיפה לקור, כאשר טמפרטורת הגוף עלולה לרדת מתחת לערך ה"נורמלי" (היפותרמיה, Hypothermia). למצב זה השלכות בריאותיות חמורות אם לא יזוהה ויטופל כנדרש. בקשישים שאובחנו עם היפותרמיה, התמותה היא כ-50 אחוזים. הסיכון לתמותה מהיפותרמיה גדול פי 5 בקשישים מעל גיל 75, מאשר באנשים שגילם נמוך מ- 65 שנים.
חשיפה לקור עלולה לגרום לסיבוכים בריאותיים, גם כאשר חום הגוף תקין; הבעיה קשה יותר אצל מבוגרים הסובלים ממחלות לב או ריאות.
אי לכך, חשוב לנקוט בכל האמצעים שיפורטו כדי למנוע מצבים אלו, ואם אירעו- לזהותם מבעוד מועד ולטפל ללא דיחוי.
נספח זה נועד להגביר את המודעות להיפותרמיה ולפגיעות מקור, את הערנות לסימנים מקדימים של הנזקים הבריאותיים הנגרמים מחשיפה לקור ומתן קווים מנחים למניעה.
הסכנה לפגיעת קור בקשישים מקורה בשילוב של גורמים פיזיולוגיים (Physiology), התנהגותיים, בריאותיים ותפקודיים אשר מגבירים את סיכון החשיפה לקור, בנוסף לגיל כשלעצמו:
גורמים פיזיולוגיים והתנהגותיים
- תחושת הקור בקשישים יורדת
- בזקנה, היכולת לאזן (לווסת) את חום הגוף פוחתת
- בקשישים המטבוליזם (Metabolism) ירוד והם מייצרים פחות חום מטבולי; התופעה מחמירה במצב תזונתי ירוד
- קשישים נוטים לשתיית נוזלים מועטה מדי ולהתייבשות- גם בחורף!
- הסכנה בשתיית אלכוהול: האלכוהול מביא להרחבת כלי הדם והאצת פיזור חום מהגוף, למרות הרושם המוטעה שהוא מחמם
- אי הקפדה על לבוש המתאים לתנאי מזג האוויר, בבית ובחוץ
- קשישים נוטים לחמם פחות את ביתם בכדי לחסוך בהוצאות
- גורמים בריאותיים ותפקודיים
- שכיחות גבוהה של תחלואה ושימוש בתרופות; חלק מסוגי התרופות עלולים להשפיע על מצב הערנות
- מוגבלות בתפקוד הפיזי או הנפשי (כולל דמנציה (Demention)- קשישים אשר פעילותם מוגבלת ממעטים בתנועה, שמסייעת לחימום)
- מצב תזונתי ירוד שכיח בקשישים ועלול לגרום לפגיעות יתר לקור
- קשישים בודדים עלולים ליפול בביתם ולהיות שרועים זמן ממושך על ריצפה קרה
הגדרה של פגיעה מקור
היפותרמיה מוגדרת כמצב בו טמפרטורת הגוף יורדת מתחת ל-35oC (מעלות צלזיוס). בהיפותרמיה מבחינים ב-3 דרגות חומרה:
- היפותרמיה קלה (מתחת ל-35oC ועד 32oC)
- היפותרמיה בינונית (32oC עד 28oC)
- היפותרמיה קשה (מתחת ל-28oC)
ככל שדרגת ההיפותרמיה חמורה יותר, הסימנים עמוקים יותר.
- הסימנים הבולטים לחשש מהיפותרמיה הם
- בהיפותרמיה קלה: עור קר למגע, אטיות, בלבול קל, ירידה בערנות (אפתיה, Apathy), דיבור לא ברור, איבוד יכולת השליטה על תנועות עדינות באצבעות הידיים ורעידות. עם זאת, בשלבים ההתחלתיים של ירידת חום הגוף, הזקן הסובל מקור לא יתלונן על תחושת קור!
- בהיפותרמיה בינונית: מצב בלבולי ניכר (Delirium) ובהמשך: ירידה בהכרה, צבע כחול של אצבעות הגפיים, האף והאוזניים, קשיון שרירים, תחושה שהעור מעובה ומוצק (עקב בצקת), נשימה אטית ושטחית וירידה בולטת בקצב הלב ו/או הפרעות קצב.
- בהיפותרמיה קשה: עור מאד קר, אישונים לא מגיבים, התכווצויות, קומה (Coma), דופק אטי וירידת לחץ דם עד מצב בו לא ניתן למשש דופק ולזהות נשימה ועלול להיות אבחון מוטעה של מוות.
אין לקבוע מוות במצב היפותרמי, אלא לאחר חימום לטמפרטורת גוף של לפחות 36°C.
דרכי מניעה של פגיעות קור
יש להעביר לציבור מידע כיצד להימנע מפגיעת קור
חימום נאות:
- שמירה על טמפרטורת קבועה בחדרי המגורים בגבולות של 24oC-20oC (מומלץ לרכוש מדחום שמודד את טמפרטורת החדר); שמירה על לחות האוויר בחדר (כדי להימנע מאויר יבש מדי, אפשר להשתמש במכשיר אדים)
- אוורור נאות של חדרי המגורים
- יש לוודא את בטיחות התנורים בדירה, תוך הסתייעות בבני משפחה ואנשי מקצוע. חל איסור מוחלט להשתמש בתנורי בערה (נפט), אשר פולטים חד-תחמוצת הפחמן
- אם יש קשיים כלכליים במימון החימום, ניתן לבקש סיוע משירותי הרווחה באזור המגורים
- יש לעקוב אחר תחזיות מזג האוויר ולהיערך בהתאם
לבוש נאות:
- יש להקפיד על לבוש נוח ומחמם, בכמה שכבות, כדי למנוע איבוד חום
- ביציאה מהבית, בנוסף למעיל, יש להקפיד לחבוש כובע וללבוש כפפות
- בלילה יש לדאוג ללבוש מתאים (נמנמת/פיג'מה), שמיכה מתאימה ולהקפיד על חימום נכון (לא ביתר) של חדר השינה
הרגלי בריאות:
- יש לשתות בכמות מספקת (10-8 כוסות שתייה ליום), גם ללא תחושת צמא!
- יש להימנע משתייה מרובה של קפאין ואלכוהול
- יש להקפיד על ארוחות קלות לעתים קרובות (6-5 ביום) ולהימנע מארוחות כבדות. ניתן לקבל ארוחות מוכנות באמצעות המדור לזקן בלשכות הרווחה העירוניות
- שתייה ואוכל חמים מסייעים לשמור על חום הגוף
- יש להקפיד על פעילות גופנית קלה ותנועה, כדי להגביר את זרימת הדם ולהעלות את הקצב המטבולי ואת קצב ייצור החום המטבולי
יש להתייעץ עם הרופא המטפל:
- לגבי נטילת תרופות העלולות להגביר את הרגישות לקור (בפרט תרופות לשינה ולהרגעה, מסוג בנזודיאזפינים (Benzodiazepines) ואחרים, אופיואידים (Opioids) ועוד). (ראו להלן)
- לגבי מצבי חולי העלולים להגביר את הסיכון להיפגע מהיפותרמיה (ראו להלן).
ובנוסף, לגבי קשישים המתגוררים לבד:
לעתים קרובות, קשישים עריריים נופלים בביתם ונמצאים שרועים זמן רב על הרצפה הקרה, מצב העלול להסתיים בהיפותרמיה קשה, לכן:
- יש לשמור על קשר ולדאוג לביקורים בבית של בני המשפחה, חברים, שכנים, או מתנדבים- לפחות פעם ביום.
- יש לוודא שהפרטים האישיים של הקשיש הבודד (שם, כתובת ומספר טלפון) נמצאים בידי שירותי הרווחה באזור המגורים, כדי לקבל סיוע במידת הצורך וביקורים סדירים.
מטופלים בסיכון מוגבר לפגיעה מקור:
- סובלים ממצב תזונתי ירוד
- ממעטים להתנועע או מוגבלים בתפקודם (לרבות עקב בעיות פרקים, שבץ מוחי, מחלת פרקינסון ועוד)
- סובלים ממחלות לב וכלי דם, מחלות ריאה כרוניות, סכרת, תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם, Hypothyroidism) ומחלות אחרות, בהן הסיכון מקור מוגבר
- סובלים מירידה קוגניטיבית (Cognitive)- דמנציה, שיטיון או ממחלת נפש
- נוטלים תרופות המגבירות את הסיכון לפגיעת קור (בפרט תרופות לשינה ולהרגעה מסוג בנזודיאזפינים, נוגדי דיכאון, אופיואידים ועוד)
- משתמשים באלכוהול
- חיים בתנאים ירודים או חסרי בית
- סובלים ממחלה זיהומית חריפה- לעתים הסימן הראשון הוא דווקא ירידת חום הגוף (ההפך מהתגובה באנשים צעירים יותר)
אבחון וטיפול ראשוניים בפגיעת קור
חומרת הפגיעה מקור תלויה במשך החשיפה, דרגת הקור והרטיבות
אבחון ראשוני
- מדידת חום במדחום רגיל לא תזהה את הבעיה, יש למדוד את טמפרטורת הליבה (Core) באמצעות מדחום עם טווח מתאים
- הסימנים הקליניים (Clinical) חשובים, אך אינם ספציפיים ועלולים להביא לאבחנה מוטעית של מצבים אחרים, כגון: אוטם שריר הלב, היפוגליקמיה (Hypoglycemia), זיהום או ירידה קוגניטיבית כרונית
טיפול ראשוני
- במצב של היפותרמיה, גם בשלב הקל, קיימת סכנה לפגיעה בתפקוד מערכות חיוניות ונדרשת פניה מידית לבית החולים
- עד להגעת הסיוע, יש להעביר את המטופל בעדינות למקום חם ויבש
- אם הבגדים רטובים יש להסירם, ולכסות בבגדים יבשים ובשמיכות
- יש להיזהר מטלטול או גירוי- יתר (Excessive stimulation) של המטופל, מחשש לגרימת הפרעות קצב
- נפגעי קור הנמצאים בהכרה- יש להשקות במשקה חם
דיווח
על בתי החולים לדווח למשרד הבריאות, מנהלת תחום מידע, על ארועי היפותרמיה ע"פ קודי ICD9CM :
- 991.6 (Hypothermia (accidental
- 991.8 Other specified effects of reduced temperature
- 991.9 Unspecified effect of reduced temperature
פרטים בנושא מופיעים גם באתר האינטרנט של משרד הבריאות
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 הכוונה למספר האנשים שחוסנו ולא למספר מנות החיסון שניתנו. הדבר נכון גם לילדים עד גיל 9, אשר עשוים לקבל יותר ממנת חיסון אחת, בהתאם להמלצות.
- ↑ מתייחס לתינוקות שהיו בקבוצת הגיל 6 עד 23 חודשים בתאריך ה-1 באוקטובר 2015
- ↑ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 הכוונה לסה"כ המתחסנים באותה קבוצת גיל (עם וללא מחלה כרונית כפי שהוגדרה להלן
- ↑ חולים כרוניים כפי שהוגדרו ע"י האגף לאפידמיולוגיה בתדריך החיסונים.