כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "חומצת לימון - Citric acid"
(←ראו גם) |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
== בסיס פיזיולוגי == | == בסיס פיזיולוגי == | ||
| − | |||
חומצת לימון היא תוצר ביניים של מעגל krebs הידוע כמעגל חומצת הלימון. לאחר יצירת אצטיל קו-A על ידי מערכת האנזים פירובט דה-הידרוגנאזה, מקטלז האנזים ציטראט סינטאזה את הדחיסה של אצטיל קו-A ואוקסאלו-אצטאט ליצירת חומצת לימון. החשיבות של ציטראט במהלך המוביל ליצירת אבני כליות (nephrolithiasis), נובעת מכך שחומצת לימון מעכבת את תהליך ההתגבשות של מלחי סידן. היכולת של ציטראט שבמצב פיזיולוגי טעון מטען חשמלי שלילי, להיקשר לקטיונים דו-ערכיים דוגמת סידן, ידועה. יצירת קומפלקס כזה, עשויה להפחית את הרוויה של מלחי סידן יוצרי אבנים (סידן אוקסאלאט וסידן פוספאט), על ידי הפחתת פעילות סידן. הוכח שציטראט אחראי ל-50% מהפעילות המעכבת שקיעה והתגבשות של סידן פוספאט. מחקרים רבים אמנם שותפים למוסכמה שככל שרמת ציטראט בשתן נמוכה יותר כך גדל הסיכוי ליצירת אבנים. הנתון הממוצע של מספר מחקרים אפידמיולוגיים מצביע על כך ש-55% מכל המטופלים יוצרי האבנים אמנם מראים חסר ציטראט בשתן (hypocitraturia). | חומצת לימון היא תוצר ביניים של מעגל krebs הידוע כמעגל חומצת הלימון. לאחר יצירת אצטיל קו-A על ידי מערכת האנזים פירובט דה-הידרוגנאזה, מקטלז האנזים ציטראט סינטאזה את הדחיסה של אצטיל קו-A ואוקסאלו-אצטאט ליצירת חומצת לימון. החשיבות של ציטראט במהלך המוביל ליצירת אבני כליות (nephrolithiasis), נובעת מכך שחומצת לימון מעכבת את תהליך ההתגבשות של מלחי סידן. היכולת של ציטראט שבמצב פיזיולוגי טעון מטען חשמלי שלילי, להיקשר לקטיונים דו-ערכיים דוגמת סידן, ידועה. יצירת קומפלקס כזה, עשויה להפחית את הרוויה של מלחי סידן יוצרי אבנים (סידן אוקסאלאט וסידן פוספאט), על ידי הפחתת פעילות סידן. הוכח שציטראט אחראי ל-50% מהפעילות המעכבת שקיעה והתגבשות של סידן פוספאט. מחקרים רבים אמנם שותפים למוסכמה שככל שרמת ציטראט בשתן נמוכה יותר כך גדל הסיכוי ליצירת אבנים. הנתון הממוצע של מספר מחקרים אפידמיולוגיים מצביע על כך ש-55% מכל המטופלים יוצרי האבנים אמנם מראים חסר ציטראט בשתן (hypocitraturia). | ||
| − | הסיבה להפרשה נמוכה של ציטראט בשתן, לא לגמרי ברורה. יש ראיות לכך שמצבים של היפוקלמיה, חמצת טובולארית כלייתית, מפגעים של ספיגה לקויה במעיים, ודלקות של דרכי השתן (UTI), כל אלה עלולים לסייע לחסר ציטראט בשתן. לחילופין, הפרשת ציטראט בשתן עלולה להיות מוגברת במצב של בססת (alkalosis), על ידי פעולת ויטמין D, הורמון גדילה, PTH ואסטרוגנים. רמת ציטראט בשתן גבוהה באופן מובהק בנשים בהשוואה לגברים. נמצא גם שרמת ציטראט בשתן נמוכה יותר בנשים בגיל המעבר, בהשוואה לנשים צעירות יותר. יש מתאם חיובי בין רמת ציטראט בשתן, לבין זו של סידן ומגנזיום. שני קטיונים דו-ערכיים אלה, כנראה מעודדים הפרשת ציטארט בשתן, על ידי שהם נקשרים לציטראט ומונעים את ספיגתו מחדש באבוביות הכליה. | + | הסיבה להפרשה נמוכה של ציטראט בשתן, לא לגמרי ברורה. יש ראיות לכך שמצבים של היפוקלמיה, חמצת טובולארית כלייתית, מפגעים של ספיגה לקויה במעיים, ודלקות של דרכי השתן (UTI), כל אלה עלולים לסייע לחסר ציטראט בשתן. לחילופין, הפרשת ציטראט בשתן עלולה להיות מוגברת במצב של בססת (alkalosis), על ידי פעולת ויטמין D, הורמון גדילה, PTH ואסטרוגנים. רמת ציטראט בשתן גבוהה באופן מובהק בנשים בהשוואה לגברים. נמצא גם שרמת ציטראט בשתן נמוכה יותר בנשים בגיל המעבר, בהשוואה לנשים צעירות יותר. יש מתאם חיובי בין רמת ציטראט בשתן, לבין זו של סידן ומגנזיום. שני קטיונים דו-ערכיים אלה, כנראה מעודדים הפרשת ציטארט בשתן, על ידי שהם נקשרים לציטראט ומונעים את ספיגתו מחדש באבוביות הכליה. ב-48% מאלה עם ציטראט נמוך בשתן, אין כל קשר בין ממצא זה לבין איזושהי אנומליה מטבולית במובן של פגם אנזימטי במעגל Krebs. |
== פענוח תוצאות הבדיקה == | == פענוח תוצאות הבדיקה == | ||
גרסה אחרונה מ־06:52, 15 בספטמבר 2020
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| חומצת לימון | |
|---|---|
| Citric acid | |
| מעבדה | כימיה בשתן |
| תחום | הערכת גורמי סיכון ליצירת אבני כליות |
 | |
| יחידות מדידה | מיליגרם לגרם קראטינין |
| טווח ערכים תקין | 320-580 מיליגרם לגרם קראטינין |
| יוצר הערך | פרופ' בן עמי סלע |
מטרת הבדיקה
בחינת האפשרות של חסר ברמת חומצת לימון (ציטראט) בשתן, כאחד הגורמים האפשריים המסייעים להיווצרות אבני כליה.
בסיס פיזיולוגי
חומצת לימון היא תוצר ביניים של מעגל krebs הידוע כמעגל חומצת הלימון. לאחר יצירת אצטיל קו-A על ידי מערכת האנזים פירובט דה-הידרוגנאזה, מקטלז האנזים ציטראט סינטאזה את הדחיסה של אצטיל קו-A ואוקסאלו-אצטאט ליצירת חומצת לימון. החשיבות של ציטראט במהלך המוביל ליצירת אבני כליות (nephrolithiasis), נובעת מכך שחומצת לימון מעכבת את תהליך ההתגבשות של מלחי סידן. היכולת של ציטראט שבמצב פיזיולוגי טעון מטען חשמלי שלילי, להיקשר לקטיונים דו-ערכיים דוגמת סידן, ידועה. יצירת קומפלקס כזה, עשויה להפחית את הרוויה של מלחי סידן יוצרי אבנים (סידן אוקסאלאט וסידן פוספאט), על ידי הפחתת פעילות סידן. הוכח שציטראט אחראי ל-50% מהפעילות המעכבת שקיעה והתגבשות של סידן פוספאט. מחקרים רבים אמנם שותפים למוסכמה שככל שרמת ציטראט בשתן נמוכה יותר כך גדל הסיכוי ליצירת אבנים. הנתון הממוצע של מספר מחקרים אפידמיולוגיים מצביע על כך ש-55% מכל המטופלים יוצרי האבנים אמנם מראים חסר ציטראט בשתן (hypocitraturia).
הסיבה להפרשה נמוכה של ציטראט בשתן, לא לגמרי ברורה. יש ראיות לכך שמצבים של היפוקלמיה, חמצת טובולארית כלייתית, מפגעים של ספיגה לקויה במעיים, ודלקות של דרכי השתן (UTI), כל אלה עלולים לסייע לחסר ציטראט בשתן. לחילופין, הפרשת ציטראט בשתן עלולה להיות מוגברת במצב של בססת (alkalosis), על ידי פעולת ויטמין D, הורמון גדילה, PTH ואסטרוגנים. רמת ציטראט בשתן גבוהה באופן מובהק בנשים בהשוואה לגברים. נמצא גם שרמת ציטראט בשתן נמוכה יותר בנשים בגיל המעבר, בהשוואה לנשים צעירות יותר. יש מתאם חיובי בין רמת ציטראט בשתן, לבין זו של סידן ומגנזיום. שני קטיונים דו-ערכיים אלה, כנראה מעודדים הפרשת ציטארט בשתן, על ידי שהם נקשרים לציטראט ומונעים את ספיגתו מחדש באבוביות הכליה. ב-48% מאלה עם ציטראט נמוך בשתן, אין כל קשר בין ממצא זה לבין איזושהי אנומליה מטבולית במובן של פגם אנזימטי במעגל Krebs.
פענוח תוצאות הבדיקה
תוצאות של מתחת ל-250 מיליגרם ציטראט לגרם קראטינין נחשבות לחסר משמעותי של חומצת לימון, אך לעתים מתקבלות אף תוצאות של פחות מ-100 מיליגרם לגרם קראטינין הנחשבות לחסר דרמטי. הטיפול המקובל במקרי חסר של ציטראט בשתן הוא טיפול במלח אשלגן-ציטראט (HCit), וכמובן המלצה לצרוך פירות עתירי ציטראט, שכבר הוכחו כמהלך שעשוי להפחית את יצירת האבנים.
הוראות לביצוע הבדיקה
נטילת דגימת שתן שני של בוקר. יש להקפיד מספר שעות לפני מתן השתן לא לשתות משקאות קלים ותוססים המכילים חומצת לימון.
ראו גם
- חזרה לדף מדריך בדיקות מעבדה
- בדיקות מעבדה - אבחון מחלות ומפגעים מטבוליים-גנטיים
- בדיקות מעבדה - אבחון מחלות שונות
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-שומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב (יוצר הערך)