כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים - חוזר משרד הבריאות - Development evaluation for infants and toddlers up to 6 years old"
מתוך ויקירפואה
שני כהן-סדן (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
;עדכון תדריך לביצוע העדפות התפתחות לתינוקות ופעוטות עד גיל שש שנים הכולל הרחבה של הערכת שפה בגיל שנתיים וחצי | ;עדכון תדריך לביצוע העדפות התפתחות לתינוקות ופעוטות עד גיל שש שנים הכולל הרחבה של הערכת שפה בגיל שנתיים וחצי | ||
| − | + | מצורף בזאת עדכון תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים. נוספו לתדריך פריטים להרחבת הערכת התפתחות השפה בגיל שנתיים-שנתיים וחצי (מדרגה 7). | |
התדריך המעודכן מחליף ומבטל: | התדריך המעודכן מחליף ומבטל: | ||
#"תדריך לבדיקת סינון לאיתור הפרעות בתקשורת (שפה דיבור ושמיעה) לפעוטות בני 2-2 1/2 שנים", 1/2/14-567/ט׳, מתאריך 25 בנובמבר 2002 | #"תדריך לבדיקת סינון לאיתור הפרעות בתקשורת (שפה דיבור ושמיעה) לפעוטות בני 2-2 1/2 שנים", 1/2/14-567/ט׳, מתאריך 25 בנובמבר 2002 | ||
| − | #"תדריך לביצוע הערכת התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים", חוזר ראש שירותי בריאות הציבור | + | #"תדריך לביצוע הערכת התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים", חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מספר 7/2015 ממרץ 2015 |
;השינויים העיקריים בתדריך הם בתחום הרחבת הערכת השפה: | ;השינויים העיקריים בתדריך הם בתחום הרחבת הערכת השפה: | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
קיימת חשיבות רבה לייעוץ והדרכה להתפתחות נורמטיבית ולאיתור ילדים עם בעיות התפתחות כבר בגיל הרך. איתור, אבחון וטיפול מוקדמים תורמים לקידום התפתחותו של הילד, לבריאותו ולמוכנותו לקראת משימותיו העתידיות. | קיימת חשיבות רבה לייעוץ והדרכה להתפתחות נורמטיבית ולאיתור ילדים עם בעיות התפתחות כבר בגיל הרך. איתור, אבחון וטיפול מוקדמים תורמים לקידום התפתחותו של הילד, לבריאותו ולמוכנותו לקראת משימותיו העתידיות. | ||
| − | אומדן ההתפתחות בכל גיל ושלב התפתחותי מתבצע באמצעות ראיון, הסתכלות, בדיקה. המשתנים הנבדקים כוללים כישורים התפתחותיים מגוונים בתחומים: מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, שפה ותקשורת ותחום רגשי - חברתי. קיים קשר הדדי בין התחומים השונים ולעיתים משתנה אחד בודק מספר תחומים. ככלי עזר נבנו טבלאות לרישום מובנה של "התפתחות הילד מלידה עד גיל שש שנים", המכונים "מדרגות ההתפתחות". החידוש ב"מדרגות ההתפתחות" המוצגות בנוהל זה הוא בהכללת אספקטים חשובים בקשר אם/הורה-ילד, איכויות | + | אומדן ההתפתחות בכל גיל ושלב התפתחותי מתבצע באמצעות ראיון, הסתכלות, בדיקה. המשתנים הנבדקים כוללים כישורים התפתחותיים מגוונים בתחומים: מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, שפה ותקשורת ותחום רגשי - חברתי. קיים קשר הדדי בין התחומים השונים ולעיתים משתנה אחד בודק מספר תחומים. ככלי עזר נבנו טבלאות לרישום מובנה של "התפתחות הילד מלידה עד גיל שש שנים", המכונים "מדרגות ההתפתחות". החידוש ב"מדרגות ההתפתחות" המוצגות בנוהל זה הוא בהכללת אספקטים חשובים בקשר אם/הורה-ילד, איכויות ביצוע, וביטויי התפתחות מוקדמת בתחום התקשורת החברתית. עבור כל אחד מהמשתנים קיים טווח נורמה המתאים לקבוצת הגיל הנבדק. בטווח הגיל המצוין צפוי ש-90 אחוזים מאוכלוסיית הילדים יבצעו את המטלה ההתפתחותית הנדרשת. |
חידוש נוסף, טבלאות ההתפתחות כוללות פרטים המתייחסים לראייה הסובייקטיבית של ההורה את ילדו. ראייה זו חשובה להתפתחות מערכת היחסים של ההורה עם ילדו ומאפשרת שיח של האחות עם ההורה. | חידוש נוסף, טבלאות ההתפתחות כוללות פרטים המתייחסים לראייה הסובייקטיבית של ההורה את ילדו. ראייה זו חשובה להתפתחות מערכת היחסים של ההורה עם ילדו ומאפשרת שיח של האחות עם ההורה. | ||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
#נוכחות הורה או מלווה בזמן ההערכה חשובה מאוד לתחושת הביטחון של הילד | #נוכחות הורה או מלווה בזמן ההערכה חשובה מאוד לתחושת הביטחון של הילד | ||
#על האחות להבהיר להורים על משמעות ההערכה | #על האחות להבהיר להורים על משמעות ההערכה | ||
| − | #הקשבה להורה, לקשייו ולהתלבטויותיו ( | + | #הקשבה להורה, לקשייו ולהתלבטויותיו (Parental concern) בהקשר להתנהגות הילד והתפתחותו חשובה מאוד |
| − | #קשר הורה - ילד הוא מרכיב מרכזי להערכה בכל מפגש בין האחות לבין היחידה הורה-תינוק/פעוט, ולאורך כל משימות ההערכה | + | #קשר הורה-ילד הוא מרכיב מרכזי להערכה בכל מפגש בין האחות לבין היחידה הורה-תינוק/פעוט, ולאורך כל משימות ההערכה |
#הערכת ההתפתחות מתייחסת לכל רצף רכישת מיומנות והתקדמות הילד בכל תחום, לכן חשיבות לביצוע ההערכה בגילאים המצוינים ליד כל אבן דרך. לדוגמה במדרגת גיל 4–6 שנים יש מקום לעקוב אחר התקדמות הילד הן בכמות והן באיכות בטווח גילאים זה | #הערכת ההתפתחות מתייחסת לכל רצף רכישת מיומנות והתקדמות הילד בכל תחום, לכן חשיבות לביצוע ההערכה בגילאים המצוינים ליד כל אבן דרך. לדוגמה במדרגת גיל 4–6 שנים יש מקום לעקוב אחר התקדמות הילד הן בכמות והן באיכות בטווח גילאים זה | ||
#קיימת חשיבות להבנת הילד את ההוראה / מטלה ולתקשורת ההדדית הנוצרת בין הילד לבודק | #קיימת חשיבות להבנת הילד את ההוראה / מטלה ולתקשורת ההדדית הנוצרת בין הילד לבודק | ||
| שורה 109: | שורה 109: | ||
*#מקום הבדיקה תלוי בגיל הילד: על מזרן/רצפה במרחב בטוח, בחיק האם או סביב שולחן נמוך כשהפעוט והבודק יושבים על כיסאות המתאימים לגובה השולחן וההורה/מלווה יושב לצד הילד | *#מקום הבדיקה תלוי בגיל הילד: על מזרן/רצפה במרחב בטוח, בחיק האם או סביב שולחן נמוך כשהפעוט והבודק יושבים על כיסאות המתאימים לגובה השולחן וההורה/מלווה יושב לצד הילד | ||
*#הבדיקה מתבצעת לרוב בחדר האחות. ניתן להתייחס לפעילות הילד שנצפית בחדר ההמתנה | *#הבדיקה מתבצעת לרוב בחדר האחות. ניתן להתייחס לפעילות הילד שנצפית בחדר ההמתנה | ||
| − | *מועד | + | *מועד ביצוע ההערכה: |
| − | *#הערכת ההתפתחות תבוצע סמוך ככל האפשר לגיל המומלץ, תחילת המדרגה. יש לשים לב למטלות המתפתחות בתוך מדרגה אחת מתחילת הטווח לסיומו (דוגמה: מדרגה | + | *#הערכת ההתפתחות תבוצע סמוך ככל האפשר לגיל המומלץ, תחילת המדרגה. יש לשים לב למטלות המתפתחות בתוך מדרגה אחת מתחילת הטווח לסיומו (דוגמה: מדרגה מספר 2 לגיל 3 עד 6 חודשים: הושטת יד מתפתחת ושונה בין 4, ל-5 ול-6 חודשים) |
| − | *#תינוקות שנולדו פגים ייבדקו על פי הגיל המתוקן (ראה הסבר בתדריך הערכת גדילה) עד גיל שנתיים או עד ביצוע המשימות בהתאמה לגיל כרונולוגי- המוקדם מבניהם | + | *#תינוקות שנולדו פגים ייבדקו על פי הגיל המתוקן (ראה הסבר בתדריך הערכת גדילה) עד גיל שנתיים או עד ביצוע המשימות בהתאמה לגיל כרונולוגי - המוקדם מבניהם |
*תהליך ההערכה: | *תהליך ההערכה: | ||
*#הכנת כל מפגש עם ההורה וילדו תכלול עיון ברשומה הרפואית. יש להתייחס לתוצאות הערכות התפתחות קודמות והערות האחות. לשלמות ההערכה יידרש מידע רלוונטי מההורים ומהרשומה הרפואית | *#הכנת כל מפגש עם ההורה וילדו תכלול עיון ברשומה הרפואית. יש להתייחס לתוצאות הערכות התפתחות קודמות והערות האחות. לשלמות ההערכה יידרש מידע רלוונטי מההורים ומהרשומה הרפואית | ||
*#בכל מפגש יש להזמין את ההורה לתאר את ההתנהגות וההתפתחות של ילדו. לכל חשש המועלה על ידי ההורה יש להתייחס בהתאם, במהלך ההערכה | *#בכל מפגש יש להזמין את ההורה לתאר את ההתנהגות וההתפתחות של ילדו. לכל חשש המועלה על ידי ההורה יש להתייחס בהתאם, במהלך ההערכה | ||
| − | *#יש לשים דגש לתחום התקשורת בין ההורה/מלווה לילד: הבעות הפנים, דו-שיח, התנהגות (כגון: פאסיביות מוגזמת או פעילות מוגברת או | + | *#יש לשים דגש לתחום התקשורת בין ההורה/מלווה לילד: הבעות הפנים, דו-שיח, התנהגות (כגון: פאסיביות מוגזמת או פעילות מוגברת או רתיעה ממגע) |
| − | *#לביצוע הערכת ההתפתחות יש להשתמש בערכה לביצוע הערכת התפתחות על פי סטנדרטים של משרד הבריאות (נספח | + | *#לביצוע הערכת ההתפתחות יש להשתמש בערכה לביצוע הערכת התפתחות על פי סטנדרטים של משרד הבריאות (נספח מספר 1). הערכה תימצא בכל תחנה ובכל שולחן עבודה של אחות, יש לדאוג לתקינותה ולשלמותה |
| − | *#אופן ביצוע ההערכה לפי גיל, התנהגות צפויה והנחיה למעקב/הדרכה/הפניה מתוארים במדרגות ההתפתחות (נספח | + | *#אופן ביצוע ההערכה לפי גיל, התנהגות צפויה והנחיה למעקב/הדרכה/הפניה מתוארים במדרגות ההתפתחות (נספח מספר 2) |
*#הערכת התפתחות בקרב פגים תבוצע על פי הגיל המתוקן עד גיל שנתיים, או עד שמדביק את קצב ההתפתחות לפי גילו הכרונולוגי | *#הערכת התפתחות בקרב פגים תבוצע על פי הגיל המתוקן עד גיל שנתיים, או עד שמדביק את קצב ההתפתחות לפי גילו הכרונולוגי | ||
*#במהלך שהות הילד בטיפת חלב וביצוע המשימות ניתן לצפות בפעילותו הספונטאנית של הילד ובהתנהגותו בהתאמה לגיל ולאיכות הביצוע: סימטריות, תנועה זורמת, קצב, התארגנות לפעולה | *#במהלך שהות הילד בטיפת חלב וביצוע המשימות ניתן לצפות בפעילותו הספונטאנית של הילד ובהתנהגותו בהתאמה לגיל ולאיכות הביצוע: סימטריות, תנועה זורמת, קצב, התארגנות לפעולה | ||
| שורה 126: | שורה 126: | ||
*#תוצאת ההערכה ההתפתחותית: | *#תוצאת ההערכה ההתפתחותית: | ||
*##'''תוצאה תקינה''': הילד ביצע את המטלות כנדרש בהיבט כמותי ואיכותי. כלומר, אם ביצע יסומן "עובר". התייחסות לאיכות הביצוע (כפי שתואר לעיל) תירשם בהתרשמות כללית | *##'''תוצאה תקינה''': הילד ביצע את המטלות כנדרש בהיבט כמותי ואיכותי. כלומר, אם ביצע יסומן "עובר". התייחסות לאיכות הביצוע (כפי שתואר לעיל) תירשם בהתרשמות כללית | ||
| − | *##'''תוצאה בלתי תקינה''': אם הילד לא ביצע אחת או יותר מהמטלות המצופות לגיל, או כאשר איכות הביצוע ירודה, תציע האחות התערבות בהתאם: הדרכה מקדמת, הזמנה למעקב לבדיקה חוזרת. ניתן להתייעץ עם גורמים נוספים בטיפת החלב/לשכה (אחות אחראית, מרכזת אם ילד, רופא התחנה) | + | *##'''תוצאה בלתי תקינה''': אם הילד לא ביצע אחת או יותר מהמטלות המצופות לגיל, או כאשר איכות הביצוע ירודה, תציע האחות התערבות בהתאם: הדרכה מקדמת, הזמנה למעקב לבדיקה חוזרת. ניתן להתייעץ עם גורמים נוספים בטיפת החלב/לשכה (אחות אחראית, מרכזת אם ילד, רופא התחנה) |
*##הקשר בין האם והילד עדין ורגיש ביותר, קיימת שונות אישית '''ותרבותית''' גדולה מאוד. דרושה זהירות רבה בהחלטה להפניה לייעוץ לשם שמירה על איזון עדין בין דאגה למצב ההתפתחות לבין הצורך בבירור | *##הקשר בין האם והילד עדין ורגיש ביותר, קיימת שונות אישית '''ותרבותית''' גדולה מאוד. דרושה זהירות רבה בהחלטה להפניה לייעוץ לשם שמירה על איזון עדין בין דאגה למצב ההתפתחות לבין הצורך בבירור | ||
*##ניתן לקבל תיאור הורי '''מפורט''' לגבי ביצוע אבני דרך: ההורה מצטט משפטים/אמרות של הילד, מתאר התנהגויות שלו בחיי היום-יום ועוד.{{ש}}כמו כן ניתן לקבל תיעוד מצולם באמצעות סרטון, כאשר ההורה מראה '''מיוזמתו''' את הסרט של ילדו. רצוי שתהיה תמונה מוחשית של הסביבה והתנאים בהם הילד ביצע את המשימות (בעת הארוחה, בזמן משחק, תקשורת עם הסובבים ועוד). התיאור ההורי או הסרט יתועד ברשומה ומהווה חלק מהבדיקה בהתאמה לפריטים בהערכת ההתפתחות ולפי שיקול דעת האחות | *##ניתן לקבל תיאור הורי '''מפורט''' לגבי ביצוע אבני דרך: ההורה מצטט משפטים/אמרות של הילד, מתאר התנהגויות שלו בחיי היום-יום ועוד.{{ש}}כמו כן ניתן לקבל תיעוד מצולם באמצעות סרטון, כאשר ההורה מראה '''מיוזמתו''' את הסרט של ילדו. רצוי שתהיה תמונה מוחשית של הסביבה והתנאים בהם הילד ביצע את המשימות (בעת הארוחה, בזמן משחק, תקשורת עם הסובבים ועוד). התיאור ההורי או הסרט יתועד ברשומה ומהווה חלק מהבדיקה בהתאמה לפריטים בהערכת ההתפתחות ולפי שיקול דעת האחות | ||
| שורה 137: | שורה 137: | ||
==נספחים== | ==נספחים== | ||
| − | ===נספח | + | ===נספח מספר 1: תקן לערכה לביצוע הערכת התפתחות "בטיפת חלב"=== |
הערכת התפתחות ילדים מתבצעת בטיפת חלב, על ידי צוות הבריאות, באמצעות "מדרגות ההתפתחות" המופיעות ברשומה הבריאותית של הילד. | הערכת התפתחות ילדים מתבצעת בטיפת חלב, על ידי צוות הבריאות, באמצעות "מדרגות ההתפתחות" המופיעות ברשומה הבריאותית של הילד. | ||
| שורה 146: | שורה 146: | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | ! | + | ! מספר סידורי !! שם הפריט !! תיאור וכמות !! הערות |
|- | |- | ||
| − | | 1 || טבעת/ צמיד צבעוני || טבעת עגולה, צבעונית, בקוטר 8 | + | | 1 || טבעת/ צמיד צבעוני || טבעת עגולה, צבעונית, בקוטר 12-8 סנטימטרים || צבע לא רעיל |
|- | |- | ||
| − | | 2 || רעשן צבעוני || רעשן מפלסטיק, צבעוני, בעל ידית אחיזה המותאמת למבנה כף יד של תינוק. החלק העליון בצורה כדורית ובו חלקיקים קטנים המפיקים צליל בעת נענוע הרעשן | + | | 2 || רעשן צבעוני || רעשן מפלסטיק, צבעוני, בעל ידית אחיזה המותאמת למבנה כף יד של תינוק. החלק העליון בצורה כדורית ובו חלקיקים קטנים המפיקים צליל בעת נענוע הרעשן || יש להיזהר שהרעשן לא יהיה פריק,{{ש}}צבע לא רעיל |
|- | |- | ||
| − | | 3 || קוביות || 12 קוביות רצוי מעץ בגודל 2.5X2.5X2.5 | + | | 3 || קוביות || 12 קוביות רצוי מעץ בגודל 2.5X2.5X2.5 סנטימטרים. בצבעים שונים, לא רעילים: אדום, צהוב, כחול, ירוק, לבן {{ש}}לפחות קובייה אחת בגודל שונה משאר הקוביות|| ניתן גם קוביות מפלסטיק קשיח |
|- | |- | ||
| − | | 4 || כדור צבעוני || כדור גומי צבעוני, קוטר בין 8 ל־12 | + | | 4 || כדור צבעוני || כדור גומי צבעוני, קוטר בין 8 ל־12 סנטימטרים || רצוי כדורים קשיחים, שאינם מאבדים צורה |
|- | |- | ||
| − | | 5 || מכונית || מכונית צבעונית מפלסטיק בגודל 15 | + | | 5 || מכונית || מכונית צבעונית מפלסטיק בגודל 15 סנטימטרים, עם גלגלים נעים || רצוי שהמכונית אינה ניתנת לפירוק, כולל הגלגלים |
|- | |- | ||
| 6 || בובה || בובה רכה, פרטי פנים ברורים, עיניים קבועות, מבע צוחק/ מחייך, לבושה || אינה ניתנת לפירוק | | 6 || בובה || בובה רכה, פרטי פנים ברורים, עיניים קבועות, מבע צוחק/ מחייך, לבושה || אינה ניתנת לפירוק | ||
|- | |- | ||
| − | | 7 || דגם לפעולות עדינות || בובת ליצן/ חוברת מבד/ משחק המכיל: אבזם, רוכסן, כפתור לרכיסה, שרוך (להערכת מיומנויות מוטוריות) ||אפשרי (לא חובה): כפתור לחץ ; רוכסן חיבור ניתוק (velcro) | + | | 7 || דגם לפעולות עדינות || בובת ליצן/ חוברת מבד/ משחק המכיל: אבזם, רוכסן, כפתור לרכיסה, שרוך (להערכת מיומנויות מוטוריות) ||אפשרי (לא חובה): כפתור לחץ; רוכסן חיבור ניתוק (velcro) |
|- | |- | ||
| − | | 8 || צבעים לציור בקופסה || 6 צבעים בעובי | + | | 8 || צבעים לציור בקופסה || 6 צבעים בעובי כ־12-10 מילימטרים, בצבעים שונים, '''לא רעילים''' || חומרים מתכלים |
|- | |- | ||
| 9 || עפרון || 2 עפרונות, מספריהם: 4B ; 2HB || חומרים מתכלים | | 9 || עפרון || 2 עפרונות, מספריהם: 4B ; 2HB || חומרים מתכלים | ||
| שורה 168: | שורה 168: | ||
| 10 || דפי נייר ציור || דפים בגודל A4 לפחות (לא יותר קטנים) || חומרים מתכלים | | 10 || דפי נייר ציור || דפים בגודל A4 לפחות (לא יותר קטנים) || חומרים מתכלים | ||
|- | |- | ||
| − | | 11 || לוח קרטון || כרטיס לבן (קרטון) מצופה למינציה בגודל : 12.5- | + | | 11 || לוח קרטון || כרטיס לבן (קרטון) מצופה למינציה בגודל: 15-12.5 סנטימטרים X{{כ}} 25-21 סנטימטרים. עליו משורטטות צורות גאומטריות, כל צורה בגודל 4X4 סנטימטרים. צד א': עיגול, סימן פלוס (+), ריבוע. צד ב': משולש, סימן איקס (X), מעוין || |
|- | |- | ||
| − | | 12 || ספר || הספר חייב להכיל מושגי יסוד, פריטים מחיי הילד, אפשרויות לפיתוח סיפור, עלילה ועיבוד חוויות רגשיות.{{ש}}דוגמאות:{{ש}}1. "תמונות מספרות"{{ש}}2. "הופ הבנתי- מושגים ודרכי חשיבה לילדים" || רצוי ספר בכריכה קשה | + | | 12 || ספר || הספר חייב להכיל מושגי יסוד, פריטים מחיי הילד, אפשרויות לפיתוח סיפור, עלילה ועיבוד חוויות רגשיות.{{ש}}דוגמאות:{{ש}}1. "תמונות מספרות"{{ש}}2. "הופ הבנתי - מושגים ודרכי חשיבה לילדים" || רצוי ספר בכריכה קשה |
|- | |- | ||
|13||כוס, כפית||מפלסטיק קשיח שלא ניתן לשבירה במהירות||מתכלה | |13||כוס, כפית||מפלסטיק קשיח שלא ניתן לשבירה במהירות||מתכלה | ||
| שורה 177: | שורה 177: | ||
|} | |} | ||
| − | ===נספח | + | ===נספח מספר 2: מדרגות התפתחות- הנחיות לביצוע, על פי גיל=== |
====גיל 6 שבועות עד 3 חודשים==== | ====גיל 6 שבועות עד 3 חודשים==== | ||
התינוק שוכב לרוב על גבו, מניע עצמו בתנועות זורמות, מעוגלות ומגוונות, בארבעת הגפיים, בצורה בלתי סימטרית ברגע נתון, אך שווה בין פלגי גוף ימני ושמאלי. לתינוק נוח לתקשר במנח על הגב או בחיק ההורה. כל אלו ניתנים לתצפית במהלך הביקור. | התינוק שוכב לרוב על גבו, מניע עצמו בתנועות זורמות, מעוגלות ומגוונות, בארבעת הגפיים, בצורה בלתי סימטרית ברגע נתון, אך שווה בין פלגי גוף ימני ושמאלי. לתינוק נוח לתקשר במנח על הגב או בחיק ההורה. כל אלו ניתנים לתצפית במהלך הביקור. | ||
| שורה 183: | שורה 183: | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | !1.0 שאלות האם/הורה !! יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו? !! א. האם ההורה נשאל?{{ש}}ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי התינוק !! כן / לא | + | !1.0 שאלות האם/הורה !! יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו?״ !! א. האם ההורה נשאל?{{ש}}ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי התינוק !! כן / לא |
|} | |} | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | | '''אבני הדרך''' || '''שיטת הבדיקה/אופן | + | | '''אבני הדרך''' || '''שיטת הבדיקה/אופן הביצוע''' |
| + | '''התינוק שוכב על מזרן''' / '''רצפה במרחב בטוח ''' | ||
| + | | '''התנהגות צפויה / הסבר''' || '''צורך בהפניה''' | ||
|- | |- | ||
| − | | 1 עוקב במבט אחרי עצם נע / פנים|| | + | | 1.1 עוקב במבט אחרי עצם נע / פנים|| |
*בשכיבה על הגב התינוק ממקד את מבטו על חפץ טבעת צבעונית, כדור), פני ההורה או הבודק | *בשכיבה על הגב התינוק ממקד את מבטו על חפץ טבעת צבעונית, כדור), פני ההורה או הבודק | ||
| − | *הצעצוע, פני הבודק או פני ההורה צריכים להיות במרחק של 20 | + | *הצעצוע, פני הבודק או פני ההורה צריכים להיות במרחק של 30-20 סנטימטרים מפניו של התינוק |
| − | *להציב את החפץ /פנים מול פני התינוק ולהניע בתנועה איטית כ-45 מעלות לצד אחד, חזרה למרכז, ואחר כך לצד השני | + | *להציב את החפץ/פנים מול פני התינוק ולהניע בתנועה איטית כ-45 מעלות לצד אחד, חזרה למרכז, ואחר כך לצד השני |
| − | *אין ללוות את הבדיקה בקולות או צלילים | + | *אין ללוות את הבדיקה בקולות או צלילים |
|תינוק בגיל חודשיים יכול לעקוב מצד אחד לעבר הצד שני דרך המרכז תוך כדי הפניית הראש || הפנייה '''מיד''' לאחר הבדיקה | |תינוק בגיל חודשיים יכול לעקוב מצד אחד לעבר הצד שני דרך המרכז תוך כדי הפניית הראש || הפנייה '''מיד''' לאחר הבדיקה | ||
|- | |- | ||
| − | | 1.2 משמיע קולות כתגובה לקולות אדם || '''יצירת קשר עין עם התינוק הוא תנאי מוקדם לביצוע משימה זו'''{{ש}}מומלץ להנחות את ההורה להשמיע לתינוק קולות דיבור, תוך מתן פסק זמן, לאפשר לתינוק להקשיב ולהגיב || תינוק משמיע קולות הנאה, בכיו שונה בהתאם לצרכיו השונים. תינוק משמיע קולות גרוניים כשהוא שוכב על גבו ונינוח. || 3 | + | | 1.2 משמיע קולות כתגובה לקולות אדם || '''יצירת קשר עין עם התינוק הוא תנאי מוקדם לביצוע משימה זו'''{{ש}}מומלץ להנחות את ההורה להשמיע לתינוק קולות דיבור, תוך מתן פסק זמן, לאפשר לתינוק להקשיב ולהגיב || תינוק משמיע קולות הנאה, בכיו שונה בהתאם לצרכיו השונים. תינוק משמיע קולות גרוניים כשהוא שוכב על גבו ונינוח. || 3 חודשים |
|- | |- | ||
| − | | 1.3 מחייך חיוך חברתי || '''יצירת קשר עין עם התינוק הוא תנאי מוקדם לביצוע משימה זו''' || חיוך חברתי כתגובה לקול, גירוי ו/או לפני אדם. התינוק מראה עניין באנשים, מגיב לאינטראקציה עם מבוגר וצוחק בפעילויות משעשעות | + | | 1.3 מחייך חיוך חברתי || '''יצירת קשר עין עם התינוק הוא תנאי מוקדם לביצוע משימה זו''' || חיוך חברתי כתגובה לקול, גירוי ו/או לפני אדם. התינוק מראה עניין באנשים, מגיב לאינטראקציה עם מבוגר וצוחק בפעילויות משעשעות || 3 חודשים |
|- | |- | ||
| − | | 1.4 מרים ראש בשכיבה על הבטן || תינוק שוכב על הבטן. על מנת לראות פעילות ספונטנית אין להתערב על ידי הנחת יד על הגב או האגן | + | | 1.4 מרים ראש בשכיבה על הבטן || תינוק שוכב על הבטן. על מנת לראות פעילות ספונטנית אין להתערב על ידי הנחת יד על הגב או האגן ||יכול להרים את ראשו לזמן קצר בלבד ולהפנותו מצד לצד. בגיל חודשיים שוכב על הבטן ויכול להרים את ראשו לזמן ממושך יותר תוך שימוש בידיים לתמיכה || 3 חודשים |
|} | |} | ||
*איתור תינוקות בסיכון לחירשות ותינוקות בסיכון ללקות בראיה יבוצע כהשלמה לבדיקת ההתפתחות ויירשם במקום הייעודי לכך ברשומה הרפואית | *איתור תינוקות בסיכון לחירשות ותינוקות בסיכון ללקות בראיה יבוצע כהשלמה לבדיקת ההתפתחות ויירשם במקום הייעודי לכך ברשומה הרפואית | ||
====גיל 3 חודשים עד גיל 6 חודשים==== | ====גיל 3 חודשים עד גיל 6 חודשים==== | ||
| − | התינוק מגלה את הסביבה, ערני לקולות הרקע, יוזם פעולות אשר יוצרות תקשורת ותגובה כלפיו. תנועתיות הראש, הידיים והרגליים מכוונת '''אל מרכז הגוף''' כחלק מתהליך הכרת מרכז הגוף. התנועתיות מלווה במיקוד מבט אל אתר הפעולה- דמות אדם, משחק. מופיעות הבעות פנים מגוונות (תקשורתיות). | + | התינוק מגלה את הסביבה, ערני לקולות הרקע, יוזם פעולות אשר יוצרות תקשורת ותגובה כלפיו. תנועתיות הראש, הידיים והרגליים מכוונת '''אל מרכז הגוף''' כחלק מתהליך הכרת מרכז הגוף. התנועתיות מלווה במיקוד מבט אל אתר הפעולה - דמות אדם, משחק. מופיעות הבעות פנים מגוונות (תקשורתיות). |
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | ! שאלות האם/הורה !! יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו? !! א. האם ההורה נשאל?{{ש}}ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי התינוק !! כן / לא | + | ! שאלות האם/הורה !! יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו?״ !! א. האם ההורה נשאל?{{ש}}ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי התינוק !! כן / לא |
|} | |} | ||
| שורה 219: | שורה 221: | ||
| 2.1 משלב אצבעות, משחק בידיים || הפעילות נצפית כשהתינוק שוכב על הגב | | 2.1 משלב אצבעות, משחק בידיים || הפעילות נצפית כשהתינוק שוכב על הגב | ||
| | | | ||
| − | *התינוק משחק עם ידיו אל מול ציר האמצע: מביא את ידיו לפיו, משלב אצבעות | + | *התינוק משחק עם ידיו אל מול ציר האמצע: מביא את ידיו לפיו, משלב אצבעות |
| − | *לקראת גיל 5 | + | *לקראת גיל 5 חודשים מביא את הרגלים אל מול מרכז הגוף ואל הפה, ומשחק עם הידיים והרגליים יחד |
| − | | 6 | + | | 6 חודשים |
|- | |- | ||
| − | | 2.2.א אוחז חפץ שהושם בכף ידו || בגיל 3 | + | | 2.2.א אוחז חפץ שהושם בכף ידו || בגיל 3 חודשים: תינוק שוכב על גבו אוחז חפץ שהושם בכף ידו, בכל יד בנפרד || הערה: סימון "עובר" בצוע המשימה לפי גיל הבדיקה || 6 חודשים |
|- | |- | ||
| 2.2.ב. מושיט ידיים לחפץ ותופס אותו | | 2.2.ב. מושיט ידיים לחפץ ותופס אותו | ||
| | | | ||
| − | *בגיל 4 | + | *בגיל 4 חודשים תינוק מושיט יד לחפץ שמוגש אליו בקו האמצע |
| − | *מגיל 5 | + | *מגיל 5 חודשים עד 6 חודשים מושיט ידיים לחפצים הנמצאים במרחק הניתן להשגה, תופס אותם ומקרבם אל גופו/מתבונן בהם |
| − | | הערה: סימון "עובר" בצוע המשימה לפי גיל הבדיקה || 6 | + | | הערה: סימון "עובר" בצוע המשימה לפי גיל הבדיקה || 6 חודשים |
|- | |- | ||
| − | | 2.3 עוקב במבט בקו אנכי || בגיל 4 | + | | 2.3 עוקב במבט בקו אנכי || בגיל 4 חודשים תינוק עוקב במבט אחר חפץ שנע בכיוון אנכי: מעלה/מטה, בקו האמצע במרחק כ־20 סנטימטרים מול פניו || התפתחות צפויה של תפקודי הראיה בגיל זה || 6 חודשים |
|- | |- | ||
| 2.4 מגיב לקולות וצלילים | | 2.4 מגיב לקולות וצלילים | ||
| | | | ||
| − | *התינוק שוכב או נמצא בחיק ההורה. מפיקים רעש באמצעות רעשן בערכת ההתפתחות ("רעש נקישה") במרחק של כ־1/2 | + | *התינוק שוכב או נמצא בחיק ההורה. מפיקים רעש באמצעות רעשן בערכת ההתפתחות ("רעש נקישה") במרחק של כ־1/2 מטר משני צדי ראש התינוק ומחוץ לטווח הראיה שלו |
| − | *הפקת הצליל תיעשה במישור קו אוזני התינוק, ולא לגובה | + | *הפקת הצליל תיעשה במישור קו אוזני התינוק, ולא לגובה |
יש לשים לב שלא יהיה רעש רקע בעת הבדיקה | יש לשים לב שלא יהיה רעש רקע בעת הבדיקה | ||
| − | | מצפים שהתינוק יגיב בהפסקת פעילות, מצמוץ בעיניים או כל שינוי בהתנהגות בעקבות הנקישה.{{ש}} לעיתים, יפנה את מבטו או ראשו למקור צליל / קול המופק, אך זה לא נדרש || '''הפניה מיידית לאחר הבדיקה''' | + | | מצפים שהתינוק יגיב בהפסקת פעילות, מצמוץ בעיניים או כל שינוי בהתנהגות בעקבות הנקישה.{{ש}}לעיתים, יפנה את מבטו או ראשו למקור צליל / קול המופק, אך זה לא נדרש || '''הפניה מיידית לאחר הבדיקה''' |
|- | |- | ||
| 2.5 משמיע קולות מגוונים כולל עיצורים | | 2.5 משמיע קולות מגוונים כולל עיצורים | ||
| − | | קולות גרוניים, ואריאציות של קולות, עיצורים, לאו דווקא גא, בא, אלא- גגג, גרר, בברר | + | | קולות גרוניים, ואריאציות של קולות, עיצורים, לאו דווקא גא, בא, אלא- גגג, גרר, בברר. |
יש להאזין להפקות קוליות אלה במהלך כל הביקור בתחנה | יש להאזין להפקות קוליות אלה במהלך כל הביקור בתחנה | ||
| − | | תינוק משחק "משחק קולי" לבדו או כשמשחקים עמו. משמיע קולות כשנרגש או כשאינו מרוצה. בשכיבה על הבטן קל יותר לתינוק להפיק צלילים בעזרת השפתיים -פפפ, מממ, בשכיבה על הגב יופקו ביתר קלות צלילים מהחלק האחורי של הפה -אא, קא,אח, רא . | + | | תינוק משחק "משחק קולי" לבדו או כשמשחקים עמו. משמיע קולות כשנרגש או כשאינו מרוצה. בשכיבה על הבטן קל יותר לתינוק להפיק צלילים בעזרת השפתיים -פפפ, מממ, בשכיבה על הגב יופקו ביתר קלות צלילים מהחלק האחורי של הפה - אא, קא, אח, רא. |
'''הערה: גם תינוקות עם חירשות ישמיעו קולות''' | '''הערה: גם תינוקות עם חירשות ישמיעו קולות''' | ||
| − | | 6 | + | | 6 חודשים |
|- | |- | ||
| − | | 2.6 מגיב בהנאה לקול ולדמות אדם || מתרשמים מתגובות של התייחסות, חיוך, צחוק || בדיקת יצירת קשר עם דמות אדם, מחייך באופן ספונטני למגע אנושי או כאשר משחק לבד, מפסיק לבכות כאשר מדברים אליו ולעיתים מחקה הבעות פנים. || 4 | + | | 2.6 מגיב בהנאה לקול ולדמות אדם || מתרשמים מתגובות של התייחסות, חיוך, צחוק || בדיקת יצירת קשר עם דמות אדם, מחייך באופן ספונטני למגע אנושי או כאשר משחק לבד, מפסיק לבכות כאשר מדברים אליו ולעיתים מחקה הבעות פנים. || 4 חודשים |
|- | |- | ||
| 2.7 מרים ראש ובית חזה בשכיבה על הבטן | | 2.7 מרים ראש ובית חזה בשכיבה על הבטן | ||
| | | | ||
| − | *בגיל 4 | + | *בגיל 4 חודשים: התינוק מרים ראש ובית חזה תוך השענות על אמות הידיים |
| − | *בגיל 6 | + | *בגיל 6 חודשים: מרים ראש וחזה בהישענו גם על כפות ידיו כשהמרפקים ישרים; מעביר משקל מצד לצד |
| − | אין להתערב על ידי הנחת יד על הגב או/ו על האגן של התינוק | + | אין להתערב על ידי הנחת יד על הגב או/ו על האגן של התינוק |
| − | | תנועות התינוק מכוונות לקראת השגת מטרה כמו הגעה אל חפץ קרוב, הסתכלות מכוונת לחפץ / דמות. יש לשים לב גם לסקרנותו בחקירת הסביבה | + | | תנועות התינוק מכוונות לקראת השגת מטרה כמו הגעה אל חפץ קרוב, הסתכלות מכוונת לחפץ / דמות. יש לשים לב גם לסקרנותו בחקירת הסביבה || 6 חודשים |
|} | |} | ||
| שורה 266: | שורה 268: | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | ! 3.0 שאלות האם/הורה !! יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו? !! א. האם ההורה נשאל?{{ש}}ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי התינוק !! כן / לא | + | ! 3.0 שאלות האם/הורה !! יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו?״ !! א. האם ההורה נשאל?{{ש}}ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי התינוק !! כן / לא |
|} | |} | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | | '''אבני הדרך''' || '''שיטת הבדיקה/אופן | + | | '''אבני הדרך''' || '''שיטת הבדיקה/אופן הביצוע {{ש}}התינוק שוכב על מזרן / רצפה במרחב בטוח''' || '''התנהגות צפויה''' / '''הסבר''' || '''צורך בהפניה''' |
|- | |- | ||
|3.1 מתהפך מהגב לבטן ומהבטן לגב | |3.1 מתהפך מהגב לבטן ומהבטן לגב | ||
|יש לשים לב שההיפוך הוא מימין לשמאל ומשמאל לימין. ניתן לעניין את התינוק עם צעצוע המונח בזווית של 45 מעלות מעל הראש | |יש לשים לב שההיפוך הוא מימין לשמאל ומשמאל לימין. ניתן לעניין את התינוק עם צעצוע המונח בזווית של 45 מעלות מעל הראש | ||
| − | |היפוך הוא ביטוי לארגון התנועה בשילוב פלג גוף ימני ושמאלי עליון, סביב ציר האמצע. התינוק משחק הרבה על הצד | + | |היפוך הוא ביטוי לארגון התנועה בשילוב פלג גוף ימני ושמאלי עליון, סביב ציר האמצע. התינוק משחק הרבה על הצד |
| | | | ||
| − | *7 | + | *7 חודשים - הדרכה ומעקב בתחנה |
| − | *9 | + | *9 חודשים - הפניה |
|- | |- | ||
|3.2. זוחל זחילת ציר / גחון / "על 6" | |3.2. זוחל זחילת ציר / גחון / "על 6" | ||
| − | |תצפית על סגנון הזחילה, הפעלת שני צדי הגוף לסירוגין | + | |תצפית על סגנון הזחילה, הפעלת שני צדי הגוף לסירוגין |
|ייתכנו כל סגנונות הזחילה או רק חלק מהם.{{ש}}בהיעדר אף אחת מסגנונות הזחילה יש צורך בהפניה | |ייתכנו כל סגנונות הזחילה או רק חלק מהם.{{ש}}בהיעדר אף אחת מסגנונות הזחילה יש צורך בהפניה | ||
| − | |9 | + | |9 חודשים |
|- | |- | ||
|3.3 מעביר חפץ מיד ליד | |3.3 מעביר חפץ מיד ליד | ||
| − | |התינוק בחיק האם, הבודק מולו מגיש לו צעצוע בקו האמצע. התינוק מושיט יד אחת לצעצוע, אוחז בו ומעביר ליד השנייה. יש לצפות בהעברה לשני הכיוונים | + | |התינוק בחיק האם, הבודק מולו מגיש לו צעצוע בקו האמצע. התינוק מושיט יד אחת לצעצוע, אוחז בו ומעביר ליד השנייה. יש לצפות בהעברה לשני הכיוונים |
| | | | ||
| | | | ||
| − | *7 | + | *7 חודשים - הדרכה ומעקב בתחנה |
| − | *9 | + | *9 חודשים - הפניה |
|- | |- | ||
|3.4 מקיש חפץ אחד בשני כמשחק | |3.4 מקיש חפץ אחד בשני כמשחק | ||
| − | |הבודק מגיש 2 צעצועים, צעצוע לכל יד, התינוק אוחז חפץ בכל יד, ומקיש ביניהם | + | |הבודק מגיש 2 צעצועים, צעצוע לכל יד, התינוק אוחז חפץ בכל יד, ומקיש ביניהם (ניתן להשתמש בקוביות בערכה). התינוק נהנה מהצליל וימשיך לבצע זאת בהנאה |
|המשחק משמש לחקירה של החפץ ( כולל חקירה דרך הפה), ולחיפוש אחר תגובת המבוגר | |המשחק משמש לחקירה של החפץ ( כולל חקירה דרך הפה), ולחיפוש אחר תגובת המבוגר | ||
| − | |8 | + | |8 חודשים |
|- | |- | ||
|3.5 משמיע הברות חוזרות, עיצור / תנועה | |3.5 משמיע הברות חוזרות, עיצור / תנועה | ||
| − | |יש להאזין להפקות קוליות במהלך כל הביקור בתחנה. תוך כדי "השיחה" עם התינוק לתת פסק זמן כדי לאפשר לו להקשיב ולהגיב | + | |יש להאזין להפקות קוליות במהלך כל הביקור בתחנה. תוך כדי "השיחה" עם התינוק לתת פסק זמן כדי לאפשר לו להקשיב ולהגיב |
| − | |תינוק משמיע קולות מלמול של הברות. ההגאים דומים לעיצורים ולתנועות של השפה אליה חשוף התינוק | + | |תינוק משמיע קולות מלמול של הברות. ההגאים דומים לעיצורים ולתנועות של השפה אליה חשוף התינוק |
| − | |10 | + | |10 חודשים |
|} | |} | ||
| שורה 306: | שורה 308: | ||
התנועה מתרחשת בישיבה, זחילה, עמידה וניסיונות הליכה, מעבר בין רהיטים, הרמת חפץ מהרצפה תוך כדי תמיכה, עד הליכה עצמאית. | התנועה מתרחשת בישיבה, זחילה, עמידה וניסיונות הליכה, מעבר בין רהיטים, הרמת חפץ מהרצפה תוך כדי תמיכה, עד הליכה עצמאית. | ||
| − | התינוק משתמש בשפה מכוונת ותקשורתית. מתחילה העצמאות התפקודית של התינוק והתחלה של מובחנות ( | + | התינוק משתמש בשפה מכוונת ותקשורתית. מתחילה העצמאות התפקודית של התינוק והתחלה של מובחנות (Differentiation) של התינוק בינו לבין הסביבה |
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | !4.0 שאלות האם/הורה !! יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו? !! א. האם ההורה נשאל?{{ש}}ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי התינוק !! כן / לא | + | !4.0 שאלות האם/הורה !! יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו?" !! א. האם ההורה נשאל?{{ש}}ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי התינוק !! כן / לא |
|} | |} | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | | '''אבני הדרך''' || '''שיטת הבדיקה/אופן | + | | '''אבני הדרך''' || '''שיטת הבדיקה/אופן הביצוע''' || '''התנהגות צפויה''' / '''הסבר''' || '''צורך בהפניה''' |
|- | |- | ||
|4.1 מתיישב בכוחות עצמו | |4.1 מתיישב בכוחות עצמו | ||
| − | |תינוק מתיישב בכוחות בעצמו מתנוחות מגוונות | + | |תינוק מתיישב בכוחות בעצמו מתנוחות מגוונות |
|תינוק עובר משכיבה, או ישיבה לתנוחה אחרת (זחילה, עמידה ועוד). הישיבה יכולה להיות ב'''מגוון תנוחות'''. הישיבה מאפשרת משחק ב־2 הידיים | |תינוק עובר משכיבה, או ישיבה לתנוחה אחרת (זחילה, עמידה ועוד). הישיבה יכולה להיות ב'''מגוון תנוחות'''. הישיבה מאפשרת משחק ב־2 הידיים | ||
| − | |11 | + | |11 חודשים |
|- | |- | ||
|4.2 מקים עצמו לעמידה | |4.2 מקים עצמו לעמידה | ||
| − | |תינוק מושך עצמו לעמידה כשהוא נעזר בכיסא, שולחן נמוך, וכדי, ללא עזרת מבוגר | + | |תינוק מושך עצמו לעמידה כשהוא נעזר בכיסא, שולחן נמוך, וכדי, ללא עזרת מבוגר |
| − | |קם מהרצפה בצורות מגוונות, עומד ללא תמיכה למשך שניות ספורות | + | |קם מהרצפה בצורות מגוונות, עומד ללא תמיכה למשך שניות ספורות |
| − | |11 | + | |11 חודשים |
|- | |- | ||
|4.3. תפיסת צבת | |4.3. תפיסת צבת | ||
| שורה 332: | שורה 334: | ||
יש לבדוק בכל יד בנפרד. ניתן להשתמש בדגנים נמסים בפה | יש לבדוק בכל יד בנפרד. ניתן להשתמש בדגנים נמסים בפה | ||
|תינוק אוחז חפץ קטן באגודל ו-2 אצבעות. לקראת גיל שנה מסוגל לתפוס את החפץ בין אצבע לאגודל בתנועת צביטה | |תינוק אוחז חפץ קטן באגודל ו-2 אצבעות. לקראת גיל שנה מסוגל לתפוס את החפץ בין אצבע לאגודל בתנועת צביטה | ||
| − | |11 | + | |11 חודשים |
|- | |- | ||
|4.4. מאכיל עצמו | |4.4. מאכיל עצמו | ||
|התינוק מאכיל עצמו מזון שמחזיק ביד, עוגייה, ירק מבושל. שותה מבקבוק בכוחות עצמו ובעזרה עם כוס | |התינוק מאכיל עצמו מזון שמחזיק ביד, עוגייה, ירק מבושל. שותה מבקבוק בכוחות עצמו ובעזרה עם כוס | ||
|נבדקת החשיפה להתנסות עצמאית ראשונית בפעילויות יום-יום: הכנסת מזון ושתייה לפה | |נבדקת החשיפה להתנסות עצמאית ראשונית בפעילויות יום-יום: הכנסת מזון ושתייה לפה | ||
| − | |12 | + | |12 חודשים - הדרכה ומעקב, לא להפניה |
|- | |- | ||
|4.5 מפיק קולות בדו שיח | |4.5 מפיק קולות בדו שיח | ||
|התינוק מפיק קולות, הברות או חלקי מילים בתגובה לשיח הנוצר בחדר בין הבודק/הורה לבינו | |התינוק מפיק קולות, הברות או חלקי מילים בתגובה לשיח הנוצר בחדר בין הבודק/הורה לבינו | ||
| − | |משמיע קולות של חיות והברות כפולות בדו- שיח | + | |משמיע קולות של חיות והברות כפולות בדו-שיח |
| − | |11 | + | |11 חודשים |
|- | |- | ||
|4.6 מבין הוראות פשוטות | |4.6 מבין הוראות פשוטות | ||
| − | |התינוק צריך לבצע 3 הוראות: "איפה אור?"," איפה אימא?", "מחא כפיים", "עשה שלום", | + | |התינוק צריך לבצע 3 הוראות: "איפה אור?"," איפה אימא?", "מחא כפיים", "עשה שלום", וכדומה - ללא הכוונה או הדגמה, כאשר '''אחת מהן חייבת להיות''' "איפה אימא/אבא?" |
|תינוק מבין הוראות. נהנה ממשחק "קוקו", מנפנף יד לשלום, מוחא כפיים | |תינוק מבין הוראות. נהנה ממשחק "קוקו", מנפנף יד לשלום, מוחא כפיים | ||
| − | |12 | + | |12 חודשים |
|- | |- | ||
|4.7 מגיב לקריאה בשמו | |4.7 מגיב לקריאה בשמו | ||
|האם או האחות קוראים בקול בשם התינוק (השם בו ההורים רגילים להשתמש), בהיותו נינוח ובסביבה רגועה. יש לקרוא פעם אחת, להמתין לתגובה, ניתן לחזור שנית. התגובות יכולות להיות שונות: הפסקת פעילות, הפניה של מבט/ראש, תגובה קולית. {{ש}}'''אין להתייחס לכך כאל בדיקת שמיעה'''. | |האם או האחות קוראים בקול בשם התינוק (השם בו ההורים רגילים להשתמש), בהיותו נינוח ובסביבה רגועה. יש לקרוא פעם אחת, להמתין לתגובה, ניתן לחזור שנית. התגובות יכולות להיות שונות: הפסקת פעילות, הפניה של מבט/ראש, תגובה קולית. {{ש}}'''אין להתייחס לכך כאל בדיקת שמיעה'''. | ||
|הבדיקה משמעותית לתחום הקשר והתקשורת, בתינוק עם שמיעה תקינה. חשובה התגובה לקול אנושי, ולא רק לצלילים מהסביבה | |הבדיקה משמעותית לתחום הקשר והתקשורת, בתינוק עם שמיעה תקינה. חשובה התגובה לקול אנושי, ולא רק לצלילים מהסביבה | ||
| − | |12 | + | |12 חודשים |
|- | |- | ||
|4.8 אומר מילה אחת או משמיע קולות משמעותיים | |4.8 אומר מילה אחת או משמיע קולות משמעותיים | ||
|לעודד את התינוק לשוחח תוך מתן פסק זמן כדי לאפשר לו להקשיב ולהגיב. | |לעודד את התינוק לשוחח תוך מתן פסק זמן כדי לאפשר לו להקשיב ולהגיב. | ||
| − | חשוב להאזין לתינוק במהלך כל הביקור בתחנה | + | חשוב להאזין לתינוק במהלך כל הביקור בתחנה |
| − | |תינוק ממלמל ביוזמתו כשהוא נינוח ומעוניין. '''מגיל 10 חודשים''' ייתכן והמילים "אבא " "אמא" מכוונות. ישנו שימוש באינטונציה מגוונת תוך כדי הפקת הקולות. מיומנות זו מתפתחת בהדרגה גם לאחר גיל שנה | + | |תינוק ממלמל ביוזמתו כשהוא נינוח ומעוניין. '''מגיל 10 חודשים''' ייתכן והמילים "אבא" "אמא" מכוונות. ישנו שימוש באינטונציה מגוונת תוך כדי הפקת הקולות. מיומנות זו מתפתחת בהדרגה גם לאחר גיל שנה |
|מעקב בתחנה | |מעקב בתחנה | ||
|- | |- | ||
|4.9 מבחין בינו לבין הסביבה הקרובה ומגיב באופן שונה | |4.9 מבחין בינו לבין הסביבה הקרובה ומגיב באופן שונה | ||
| − | |יש לבדוק את יכולתו של התינוק להיפרד מאמו ולהתייחס לאדם זר | + | |יש לבדוק את יכולתו של התינוק להיפרד מאמו ולהתייחס לאדם זר |
|התינוק יגיב במגוון תגובות בסביבת אנשים זרים: יבדוק, יבחן, או יבכה. התינוק מבחין בדמויות ההורים לעומת האחרים | |התינוק יגיב במגוון תגובות בסביבת אנשים זרים: יבדוק, יבחן, או יבכה. התינוק מבחין בדמויות ההורים לעומת האחרים | ||
| − | |11 | + | |11 חודשים |
|} | |} | ||
| שורה 372: | שורה 374: | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | !5.0 שאלות האם/הורה !! יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו? !! א. האם ההורה נשאל?{{ש}}ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי הפעוט !! כן / לא | + | !5.0 שאלות האם/הורה !! יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו?״ !! א. האם ההורה נשאל?{{ש}}ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי הפעוט !! כן / לא |
|} | |} | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | | '''אבני הדרך''' || '''שיטת הבדיקה/אופן | + | | '''אבני הדרך''' || '''שיטת הבדיקה/אופן הביצוע''' || '''התנהגות צפויה''' / '''הסבר''' || '''צורך בהפניה''' |
|- | |- | ||
|5.1 הולך בעזרה | |5.1 הולך בעזרה | ||
|פעוט עובר בין רהיט לרהיט, מסביב לקירות ומשתמש בהם לצורך ניידות, ו/או בעזרת יד מבוגר. | |פעוט עובר בין רהיט לרהיט, מסביב לקירות ומשתמש בהם לצורך ניידות, ו/או בעזרת יד מבוגר. | ||
| − | לקראת גיל 18 | + | לקראת גיל 18 חודשים מתחיל בצעדים ראשונים בצורה עצמאית |
| | | | ||
| − | |15 | + | |15 חודשים |
|- | |- | ||
|5.2 אומר 2 - 3 מילים | |5.2 אומר 2 - 3 מילים | ||
| − | |פעוט אומר באופן עקבי וקבוע 2 | + | |פעוט אומר באופן עקבי וקבוע 3-2 מילים כולל "אבא" "אמא" או מבעים עקביים המובנים לסביבה ולמשפחה כגון: "ננה" לבננה, "האו" לכלב. |
| − | '''לקראת גיל 18 חודש''' צפויים '''מעל עשרה מבעים קבועים/מילים'''. יש להשתמש בספרים ובצעצועים המוכרים לילד. {{ש}}חשוב להאזין להפקות קוליות אלה במהלך כל הביקור בתחנה | + | '''לקראת גיל 18 חודש''' צפויים '''מעל עשרה מבעים קבועים/מילים'''. יש להשתמש בספרים ובצעצועים המוכרים לילד. {{ש}}חשוב להאזין להפקות קוליות אלה במהלך כל הביקור בתחנה |
| − | |אוצר המילים מתפתח בהדרגה וכולל לדוגמה: קולות של חיות, מילים מפעילות כמו "את | + | |אוצר המילים מתפתח בהדרגה וכולל לדוגמה: קולות של חיות, מילים מפעילות כמו "את זה" "עוד". במשפחות דו-לשוניות יש להתייחס לכל המילים בכל שפה (כדור, BALL - נחשבות ל-2 מילים). |
| − | |15 | + | |15 חודשים |
|- | |- | ||
|5.3 מכיר לפחות חלק גוף אחד | |5.3 מכיר לפחות חלק גוף אחד | ||
|פעוט מראה חלק גוף אחד או יותר על פי בקשה ויכול להראות זאת על ההורה או על בובה. | |פעוט מראה חלק גוף אחד או יותר על פי בקשה ויכול להראות זאת על ההורה או על בובה. | ||
| − | '''לקראת גיל 18 | + | '''לקראת גיל 18 חודשים''' יכיר מספר חלקי גוף גדולים. |
| − | '''לקראת גיל שנתיים''' יכול להראות חלקי גוף על עצמו ובתמונה | + | '''לקראת גיל שנתיים''' יכול להראות חלקי גוף על עצמו ובתמונה |
|הכרת חלקי הגוף מהווה אחד המדדים להבנת שפה | |הכרת חלקי הגוף מהווה אחד המדדים להבנת שפה | ||
| − | |18 | + | |18 חודשים |
|- | |- | ||
|5.4 מצביע על פי בקשה על חפצים מוכרים | |5.4 מצביע על פי בקשה על חפצים מוכרים | ||
|מבקשים מהפעוט להצביע על חפץ מוכר בחדר | |מבקשים מהפעוט להצביע על חפץ מוכר בחדר | ||
| − | מגיל 15 חודש מבין ומבצע הוראות מילוליות '''ללא''' מחווה כמו לתת צעצועים למבוגר לפי בקשה מילולית בלבד | + | מגיל 15 חודש מבין ומבצע הוראות מילוליות '''ללא''' מחווה כמו לתת צעצועים למבוגר לפי בקשה מילולית בלבד |
| − | |פעוט מבין ומבצע הוראות פשוטות עם מחווה (ג'סטה) דוגמה: "תן- קח ", "איפה". | + | |פעוט מבין ומבצע הוראות פשוטות עם מחווה (ג'סטה) דוגמה: "תן- קח", "איפה". |
| − | |15 | + | |15 חודשים |
|- | |- | ||
|5.5 מראה רצונותיו במחווה או במלל | |5.5 מראה רצונותיו במחווה או במלל | ||
| − | |פעוט יכול להביע רצונות במלל, בהצבעה או על ידי מחווה. הפעוט יוזם | + | |פעוט יכול להביע רצונות במלל, בהצבעה או על ידי מחווה. הפעוט יוזם |
| − | |הבעת רצונות במלל: מילים או חלקי מילים. בדרך כלל המבעים קבועים; הצבעה לפי רצונו: על בקבוק-"לשתות", או דלת - "לטייל"; מחווה - מרים ידיים כדי שייקחו אותו | + | |הבעת רצונות במלל: מילים או חלקי מילים. בדרך כלל המבעים קבועים; הצבעה לפי רצונו: על בקבוק - "לשתות", או דלת - "לטייל"; מחווה - מרים ידיים כדי שייקחו אותו |
| − | |15 | + | |15 חודשים |
|- | |- | ||
|5.6 יוצר קשר עין תוך כדי משחק משותף | |5.6 יוצר קשר עין תוך כדי משחק משותף | ||
| − | |פעוט משחק עם הבודק/ ההורה בכדור, מכונית, קוביות, בובה- לפי ההעדפה במשפחה. ממקד מבט ועוקב אחר האובייקט תוך כדי משחק ובדיקה בהיזון חוזר עם הבודק/הורה | + | |פעוט משחק עם הבודק/ ההורה בכדור, מכונית, קוביות, בובה - לפי ההעדפה במשפחה. ממקד מבט ועוקב אחר האובייקט תוך כדי משחק ובדיקה בהיזון חוזר עם הבודק/הורה |
| − | |לשים לב במהלך המשחק לקשר עם ההורה, שיתוף האם במשחק מצד הפעוט, קשב משותף, וקשר עין | + | |לשים לב במהלך המשחק לקשר עם ההורה, שיתוף האם במשחק מצד הפעוט, קשב משותף, וקשר עין |
| − | |18 | + | |18 חודשים |
|} | |} | ||
| שורה 426: | שורה 428: | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | ! 6.0 שאלות האם/הורה !! יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו? !! א. האם ההורה נשאל?{{ש}}ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי הפעוט!! כן / לא | + | ! 6.0 שאלות האם/הורה !! יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו?״ !! א. האם ההורה נשאל?{{ש}}ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי הפעוט!! כן / לא |
|} | |} | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | | '''אבני הדרך''' || '''שיטת הבדיקה/אופן | + | | '''אבני הדרך''' || '''שיטת הבדיקה/אופן הביצוע''' || '''התנהגות צפויה''' / '''הסבר''' || '''צורך בהפניה''' |
|- | |- | ||
|6.1 הולך ללא עזרה | |6.1 הולך ללא עזרה | ||
| − | |פעוט חוצה את החדר ללא תמיכה כשרוצה להגיע למטרה | + | |פעוט חוצה את החדר ללא תמיכה כשרוצה להגיע למטרה |
| − | |פעוט יוצא להליכה בכל עת ללא עזרת מבוגר או מעקה, מרים חפץ מהרצפה | + | |פעוט יוצא להליכה בכל עת ללא עזרת מבוגר או מעקה, מרים חפץ מהרצפה |
| − | |21 | + | |21 חודשים |
|- | |- | ||
|6.2 עולה במדרגות בעזרה | |6.2 עולה במדרגות בעזרה | ||
| − | |פעוט עולה ויורד במדרגות בעזרת יד מסייעת או מעקה, מעלה רגל אחת על המדרגה ומצרף אליה את הרגל השנייה | + | |פעוט עולה ויורד במדרגות בעזרת יד מסייעת או מעקה, מעלה רגל אחת על המדרגה ומצרף אליה את הרגל השנייה |
| | | | ||
| − | |24 | + | |24 חודשים |
|- | |- | ||
|6.3 בונה מגדל מקוביות | |6.3 בונה מגדל מקוביות | ||
| − | |'''ב 18 | + | |'''ב 18 חודשים''' פעוט בונה מגדל מ-3 עד 4 קוביות. |
| − | '''ב 21 | + | '''ב 21 חודשים''' 6-5 קוביות |
'''לקראת גיל שנתיים''' בונה מגדל מעל 6–7 קוביות. | '''לקראת גיל שנתיים''' בונה מגדל מעל 6–7 קוביות. | ||
| − | יש לשים לב שהפעוט משתמש בשתי ידיו בעת הבניה. אם הפעוט אינו מבצע לפי בקשה, הורה/בודקת ידגימו בנית מגדל | + | יש לשים לב שהפעוט משתמש בשתי ידיו בעת הבניה. אם הפעוט אינו מבצע לפי בקשה, הורה/בודקת ידגימו בנית מגדל |
| − | |בדיקה אחת מבין אחרות אשר מייצגת משחק של הפעוט, כחלק מסקרנותו והיכולת היצירתית בהפעלת חפצים במשחק מגוון | + | |בדיקה אחת מבין אחרות אשר מייצגת משחק של הפעוט, כחלק מסקרנותו והיכולת היצירתית בהפעלת חפצים במשחק מגוון |
| − | |24 | + | |24 חודשים |
|- | |- | ||
|6.4 מאכיל עצמו בכפית | |6.4 מאכיל עצמו בכפית | ||
|בדיקת התקדמות הפעוט בעצמאות ומיומנויות. | |בדיקת התקדמות הפעוט בעצמאות ומיומנויות. | ||
| − | יש לקבל מההורה (או מטפל עיקרי) מידע על אופן האכילה, זמני האכילה וסוגי מזונות ומרקמים; השתלבות הפעוט בארוחות עם המשפחה והתנסות | + | יש לקבל מההורה (או מטפל עיקרי) מידע על אופן האכילה, זמני האכילה וסוגי מזונות ומרקמים; השתלבות הפעוט בארוחות עם המשפחה והתנסות |
|פעוט ניזון מאוכל משפחתי מגוון, אוכל באופן עצמאי עם הידיים ובכפית. שותה מכוס, לעיתים שופך מעט. צורת האכילה אינה מסודרת או נקייה. | |פעוט ניזון מאוכל משפחתי מגוון, אוכל באופן עצמאי עם הידיים ובכפית. שותה מכוס, לעיתים שופך מעט. צורת האכילה אינה מסודרת או נקייה. | ||
| − | * יש להתייחס ברגישות לתרבות ומנהגי המשפחה | + | * יש להתייחס ברגישות לתרבות ומנהגי המשפחה |
|להדרכה ולמעקב בתחנה | |להדרכה ולמעקב בתחנה | ||
|- | |- | ||
|6.5.1 אוצר מילים מעל 10 מילים | |6.5.1 אוצר מילים מעל 10 מילים | ||
| − | |rowspan="2"|יש להאזין לשיחה בין ההורה והפעוט בכל זמן הביקור בתחנה.{{ש}}מומלץ להראות לפעוט ספר תמונות ולעודדו לשיחה, ניתן להיעזר בהורים. | + | | rowspan="2" |יש להאזין לשיחה בין ההורה והפעוט בכל זמן הביקור בתחנה.{{ש}}מומלץ להראות לפעוט ספר תמונות ולעודדו לשיחה, ניתן להיעזר בהורים. |
ניתן לקבל דיווח מההורה על מספר המילים/ מבעים שבהם הפעוט משתמש. | ניתן לקבל דיווח מההורה על מספר המילים/ מבעים שבהם הפעוט משתמש. | ||
| − | הפעוט ישתמש במשפטים ששומע בבית | + | הפעוט ישתמש במשפטים ששומע בבית |
| − | |אוצר המילים של הפעוט מתפתח ברציפות ובמהירות.{{ש}}תחילה רובם שמות עצם.{{ש}}בגיל שנתיים משתמש ב־50 מילים בערך | + | |אוצר המילים של הפעוט מתפתח ברציפות ובמהירות.{{ש}}תחילה רובם שמות עצם.{{ש}}בגיל שנתיים משתמש ב־50 מילים בערך |
| − | |24 | + | |24 חודשים ולפי קצב רכישת המילים |
|- | |- | ||
|6.5.2 בגיל 2 ש' לפחות צירוף אחד של 2 מילים למשפט | |6.5.2 בגיל 2 ש' לפחות צירוף אחד של 2 מילים למשפט | ||
|לקראת גיל שנתיים מתחיל הפעוט לצרף 2 מילים למשפט (דוגמה: אבא-בא, אימא-מים, רוצה/אוצה-מים) | |לקראת גיל שנתיים מתחיל הפעוט לצרף 2 מילים למשפט (דוגמה: אבא-בא, אימא-מים, רוצה/אוצה-מים) | ||
| − | |מעקב 27 | + | |מעקב 27 חודשים |
|- | |- | ||
|6.6 מכווץ ומבליט שפתיים כדי לתת נשיקה | |6.6 מכווץ ומבליט שפתיים כדי לתת נשיקה | ||
| − | |ההורה או האחות מבקש מהפעוט לנשק את ההורה או בובה. הפעילות תעשה תוך משחק עם הפעוט | + | |ההורה או האחות מבקש מהפעוט לנשק את ההורה או בובה. הפעילות תעשה תוך משחק עם הפעוט |
| − | |כיווץ השפתיים והבאתם למצב של נשיקה מצביע על שליטה בשרירי הפה. מומלץ לשים לב לתגובות הפעוט בעת הבקשה לתת נשיקה (נרתע, שמח, לא מבין) וליכולת הבצוע לפי בקשה/הדגמה | + | |כיווץ השפתיים והבאתם למצב של נשיקה מצביע על שליטה בשרירי הפה. מומלץ לשים לב לתגובות הפעוט בעת הבקשה לתת נשיקה (נרתע, שמח, לא מבין) וליכולת הבצוע לפי בקשה/הדגמה [ילד עם דיספרקסיה (Dyspraxia) עשוי לכווץ שפתיים ספונטני, אך עלול להתקשות בביצוע על פי בקשה] |
|* הדרכה ומעקב בתחנה | |* הדרכה ומעקב בתחנה | ||
|} | |} | ||
| − | * כמשימה בודדת שהפעוט אינו מבצע, ניתן להדריך ולעקוב, אך בצירוף אי ביצוע מטלות נוספות בתחום השפה: 6.5.1 / 6.5.2 | + | * כמשימה בודדת שהפעוט אינו מבצע, ניתן להדריך ולעקוב, אך בצירוף אי ביצוע מטלות נוספות בתחום השפה: 6.5.1 / 6.5.2, יש להפנות בגיל שנתיים (קצה הטווח). |
| − | ==== גיל שנתיים עד 3 שנים (24 | + | ==== גיל שנתיים עד 3 שנים (24 חודשים עד 36 חודשים)==== |
| − | בגיל זה הפעוט משחק עם ילדים, מגלה עניין בילדים אחרים, מחקה מבוגרים, מתפתח המשחק הדמיוני. ייתכנו התפרצויות זעם ( | + | בגיל זה הפעוט משחק עם ילדים, מגלה עניין בילדים אחרים, מחקה מבוגרים, מתפתח המשחק הדמיוני. ייתכנו התפרצויות זעם (Terrible two's). |
התפתחות השפה בגיל זה מאוד דינמית. קצב רכישת השפה מהיר על כן מומלץ לבצע את ההערכה במחצית הראשונה של המדרגה. הפעוט מבין מושגים רבים מהסביבה, מבין הוראות ומכיר מצבים חברתיים. לפעוט אוצר מילים רב, משתמש בצירופי מילים למשפטים קצרים ולקראת גיל 3 שנים רוב דיבורו מובן לסביבה. מביע את רצונותיו, עונה לשאלות והוראות, משתתף בדו-שיח עם ילדים ומבוגרים. זו הזדמנות לעודד את ההורים לקרוא ספרי ילדים לילד, לספר לו סיפורים ולפתח שיחה להבנת הסיפורים. | התפתחות השפה בגיל זה מאוד דינמית. קצב רכישת השפה מהיר על כן מומלץ לבצע את ההערכה במחצית הראשונה של המדרגה. הפעוט מבין מושגים רבים מהסביבה, מבין הוראות ומכיר מצבים חברתיים. לפעוט אוצר מילים רב, משתמש בצירופי מילים למשפטים קצרים ולקראת גיל 3 שנים רוב דיבורו מובן לסביבה. מביע את רצונותיו, עונה לשאלות והוראות, משתתף בדו-שיח עם ילדים ומבוגרים. זו הזדמנות לעודד את ההורים לקרוא ספרי ילדים לילד, לספר לו סיפורים ולפתח שיחה להבנת הסיפורים. | ||
| שורה 489: | שורה 491: | ||
בגיל זה מתווספת הערכה ל'''התפתחות שפה בהבנה ובהבעה'''. ניתן לבצע ההערכה לדוברי שפות שונות ולא רק לפעוטות דוברי עברית או ערבית כבעבר. האחות תוכל לבצע את ההערכה באמצעות האם או המבוגר המלווה, אם אינה דוברת בשפת הילד. הערכת השפה היא הזדמנות נוספת לאמוד גם את יכולות התקשורת המילולית והלא מילולית, המשחק, והתנהגות הפעוט עם הורה ומבוגר. בתצפית ובהדרכה לשים לב להתארגנות הפעוט במסגרת המפגש, כחלק מקבלת כללי התנהגות בחברה ובמסגרות שונות. שימת לב על שיתוף הפעולה בהתאם לגיל, תגובת הילד למשימות, יכולת קבלת מסרים וכללים. | בגיל זה מתווספת הערכה ל'''התפתחות שפה בהבנה ובהבעה'''. ניתן לבצע ההערכה לדוברי שפות שונות ולא רק לפעוטות דוברי עברית או ערבית כבעבר. האחות תוכל לבצע את ההערכה באמצעות האם או המבוגר המלווה, אם אינה דוברת בשפת הילד. הערכת השפה היא הזדמנות נוספת לאמוד גם את יכולות התקשורת המילולית והלא מילולית, המשחק, והתנהגות הפעוט עם הורה ומבוגר. בתצפית ובהדרכה לשים לב להתארגנות הפעוט במסגרת המפגש, כחלק מקבלת כללי התנהגות בחברה ובמסגרות שונות. שימת לב על שיתוף הפעולה בהתאם לגיל, תגובת הילד למשימות, יכולת קבלת מסרים וכללים. | ||
| − | '''הערה''': גיל זה חשוב לאיתור ילדים לפני כניסתם למערכת החינוך ולהפניה וקבלה לאבחון במכון להתפתחות הילד: עד גיל 3 | + | '''הערה''': גיל זה חשוב לאיתור ילדים לפני כניסתם למערכת החינוך ולהפניה וקבלה לאבחון במכון להתפתחות הילד: עד גיל 3 שנים מספר הטיפולים באמצעות המכון הוא מרבי |
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | ! 7.0 שאלות האם/הורה !! יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו? !! א. האם ההורה נשאל?{{ש}}ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי הפעוט!! כן / לא | + | ! 7.0 שאלות האם/הורה !! יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו?״ !! א. האם ההורה נשאל?{{ש}}ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי הפעוט!! כן / לא |
|- | |- | ||
|סימנים של ירידה בשמיעה | |סימנים של ירידה בשמיעה | ||
| שורה 500: | שורה 502: | ||
*האם שומע טלוויזיה ומוזיקה בעוצמה כמו שאר בני המשפחה? | *האם שומע טלוויזיה ומוזיקה בעוצמה כמו שאר בני המשפחה? | ||
*האם יש לך חשש לירידה בשמיעתו/ה | *האם יש לך חשש לירידה בשמיעתו/ה | ||
| − | |עבור כל תשובה שאינה תקינה- יש להפנות | + | |'''עבור כל תשובה שאינה תקינה - יש להפנות''' |
|כן / לא הפניה | |כן / לא הפניה | ||
|} | |} | ||
| שורה 506: | שורה 508: | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | | '''אבני הדרך''' || '''שיטת הבדיקה/אופן | + | | '''אבני הדרך''' || '''שיטת הבדיקה/אופן הביצוע''' || '''התנהגות צפויה''' / '''הסבר''' || '''צורך בהפניה''' |
|- | |- | ||
|7.1 רץ מבלי ליפול | |7.1 רץ מבלי ליפול | ||
| − | |רץ בחופשיות ובביטחון, כשהוא דורך על כל כף הרגל, בשימת לב למכשולים בדרכו וביכולתו לעקפם ללא הפלתם | + | |רץ בחופשיות ובביטחון, כשהוא דורך על כל כף הרגל, בשימת לב למכשולים בדרכו וביכולתו לעקפם ללא הפלתם |
|לשים לב להתארגנות הילד לקראת ביצוע הפעולה. | |לשים לב להתארגנות הילד לקראת ביצוע הפעולה. | ||
|3 שנים | |3 שנים | ||
|- | |- | ||
|7.2 עולה ויורד במדרגות ללא עזרה. | |7.2 עולה ויורד במדרגות ללא עזרה. | ||
| − | |עולה ויורד במדרגות בעזרת קיר או מעקה (ללא עזרת מבוגר), שתי רגלים למדרגה | + | |עולה ויורד במדרגות בעזרת קיר או מעקה (ללא עזרת מבוגר), שתי רגלים למדרגה (אלטרנציה, Alternating). |
| − | לקראת גיל שלוש שנים עולה ויורד באופן עצמאי עם רגליים לסירוגין | + | לקראת גיל שלוש שנים עולה ויורד באופן עצמאי עם רגליים לסירוגין |
| | | | ||
|3 שנים | |3 שנים | ||
| שורה 523: | שורה 525: | ||
|הפעוט יושב על כיסא ליד שולחן קטן סמוך להורה. הבודק או ההורה מגיש לילד גיליון נייר ועפרון, מראה לו כיצד מציירים דוגמת עיגול, מעודד את הפעוט לחקות צורה זאת או כל צורה סגורה ולא תנועות סיבוביות מתמשכות. | |הפעוט יושב על כיסא ליד שולחן קטן סמוך להורה. הבודק או ההורה מגיש לילד גיליון נייר ועפרון, מראה לו כיצד מציירים דוגמת עיגול, מעודד את הפעוט לחקות צורה זאת או כל צורה סגורה ולא תנועות סיבוביות מתמשכות. | ||
| − | בעת הפעולה מצופה יציבות טובה, פעילות בשתי הידיים: היד האחת פועלת והשנייה מסייעת | + | בעת הפעולה מצופה יציבות טובה, פעילות בשתי הידיים: היד האחת פועלת והשנייה מסייעת |
|חיקוי הוא ציור בו הפעוט רואה כיצד מתבצע הציור. | |חיקוי הוא ציור בו הפעוט רואה כיצד מתבצע הציור. | ||
| − | '''לקראת גיל 3 | + | '''לקראת גיל 3 שנים''' מעתיק צורה מדוגמה מוכנה. {{ש}}אחיזת העיפרון: הפעוט אוחז את העיפרון בחלקו התחתון. בטווח גיל זה מתחיל מעבר בין אחיזת עפרון עם כל כף היד לאחיזה בין 3 אצבעות |
| − | |3 | + | |3 שנים |
|- | |- | ||
|7.4 כינוי בשם | |7.4 כינוי בשם | ||
|הפעוט מסוגל לכנות בשם מגוון פריטים או תמונות עליהם מצביעה האחות בחדר ושואלת "מה זה? איך קוראים לזה?" | |הפעוט מסוגל לכנות בשם מגוון פריטים או תמונות עליהם מצביעה האחות בחדר ושואלת "מה זה? איך קוראים לזה?" | ||
|מצופה כי הפעוט יכנה מספר פריטים מהסביבה המוכרת, כגון: פרטי לבוש, ריהוט, משחק, פירות, בעלי חיים ועוד.{{ש}}'''לזכור''': מותר שיהיו שיבושי היגוי | |מצופה כי הפעוט יכנה מספר פריטים מהסביבה המוכרת, כגון: פרטי לבוש, ריהוט, משחק, פירות, בעלי חיים ועוד.{{ש}}'''לזכור''': מותר שיהיו שיבושי היגוי | ||
| − | |הדרכה ומעקב עוד 6 | + | |הדרכה ומעקב עוד 6 שבועות עד 30 חודשים |
|- | |- | ||
|7.5 הבנת פעולות וחלקי דיבור | |7.5 הבנת פעולות וחלקי דיבור | ||
| − | |הפעוט מסוגל להבין ולבצע פעולות שהאחות מבקשת ממנו, מבלי לסמן במחווה או רמז, עם חפצים מהערכה לדוגמה: הראה לי במה שותים, או: עם מה שותים | + | |הפעוט מסוגל להבין ולבצע פעולות שהאחות מבקשת ממנו, מבלי לסמן במחווה או רמז, עם חפצים מהערכה לדוגמה: הראה לי במה שותים, או: עם מה שותים (או: במה אוכלים, עם מה אוכלים).{{ש}}'''בגיל 30 חודשים''' מסוגל לבצע רצף של שתי הוראות ("תן לי אוטו ותן לבובה לשתות"){{ש}}עונה נכון לשאלות "כן" "לא" (דוגמה: מראים דובי ושואלים: זה כדור? מראים כוס ושואלים זה כוס? מראים דובי אוכל ושואלים: דובי ישן? מראים בובה יושבת ושואלים: בובה ישנה?) |
| − | |מצופה כי הפעוט:{{ש}}יבין לפחות 3 פעולות כגון: תן, הראה, שים | + | |מצופה כי הפעוט:{{ש}}יבין לפחות 3 פעולות כגון: תן, הראה, שים... {{ש}}יבין לפחות מילת יחס אחת כגון - "על", "בתוך". |
| − | בגיל 30 | + | בגיל 30 חודשים מבין ומבצע 2 הוראות לא קשורות ועונה נכון לשאלות "כן" "לא" ומבין סתירה |
| − | |הדרכה ומעקב עוד 6 | + | |הדרכה ומעקב עוד 6 שבועות עד 30 חודשים |
|- | |- | ||
|7.6 הבעה חופשית | |7.6 הבעה חופשית | ||
| − | |הפעוט מסוגל לתאר מספר תמונות או מצבים שונים המבוצעים על ידי האחות.{{ש}}ניתן להשתמש בתמונות בודדות או בספר (תיאורים מחיי היום יום של הילד), ולשאול שאלות פתוחות: מה קורה פה? או ספר לי/ או לאמא סיפור על מה שקורה בתמונה- לאפשר מענה במשפט שלם. | + | |הפעוט מסוגל לתאר מספר תמונות או מצבים שונים המבוצעים על ידי האחות.{{ש}}ניתן להשתמש בתמונות בודדות או בספר (תיאורים מחיי היום יום של הילד), ולשאול שאלות פתוחות: מה קורה פה? או ספר לי/ או לאמא סיפור על מה שקורה בתמונה - לאפשר מענה במשפט שלם. |
| − | אחרי גיל 30 | + | אחרי גיל 30 חודשים: משתמש בהטיה - יחיד/רבים, זכר/נקבה |
| − | לקראת גיל 3 | + | לקראת גיל 3 שנים מתבטא במשפטים בני שלוש מילים ויותר (בתשאול האם או בשיחה) |
|נבדקת יכולתו של הפעוט לתאר תמונות ולצרף מילים למשפט. | |נבדקת יכולתו של הפעוט לתאר תמונות ולצרף מילים למשפט. | ||
שימו לב ל'''צירופי שתי מילים שאחת מתוכן היא פועל''' כגון: ילד נוסע, שותה חלב וגם צירופים מסוג: רוצה לאכול או, צירופי שתי מילים (שאינן פועל), המחוברות בינן על ידי אותיות יחס כגון: ב. ל. על. לדוגמה: בובה בעגלה, דובי במיטה, ילד על אופניים, בובה על הכיסא. | שימו לב ל'''צירופי שתי מילים שאחת מתוכן היא פועל''' כגון: ילד נוסע, שותה חלב וגם צירופים מסוג: רוצה לאכול או, צירופי שתי מילים (שאינן פועל), המחוברות בינן על ידי אותיות יחס כגון: ב. ל. על. לדוגמה: בובה בעגלה, דובי במיטה, ילד על אופניים, בובה על הכיסא. | ||
| − | '''השימוש בפועל ברבים''' כגון: בונים, משחקים, שותים, נחשב בתשובה מתאימה לגיל. השימוש בשמות פועל כמילים בודדות, גם כאשר הן ברצף, כמו: ילדים, אופניים, קוביות | + | '''השימוש בפועל ברבים''' כגון: בונים, משחקים, שותים, נחשב בתשובה מתאימה לגיל. השימוש בשמות פועל כמילים בודדות, גם כאשר הן ברצף, כמו: ילדים, אופניים, קוביות וכולי או צירופים כמו: "הנה כלב", "הנה ילד" אינם נחשבים מתאימים לגיל. |
חוסר שטף התפתחותי בדיבור המתבטא בחזרות על מילים, נורמטיבי לגיל זה (יכול להימשך כ־3 חודשים), אם מלווה בחזרות רבות על הברות עצירות חזקות/ עוותי פנים מומלץ להתייעץ/להפנות. | חוסר שטף התפתחותי בדיבור המתבטא בחזרות על מילים, נורמטיבי לגיל זה (יכול להימשך כ־3 חודשים), אם מלווה בחזרות רבות על הברות עצירות חזקות/ עוותי פנים מומלץ להתייעץ/להפנות. | ||
| − | '''מומלץ להפנות גם במקרה של חשש הורי | + | '''מומלץ להפנות גם במקרה של חשש הורי''' |
| − | |הדרכה ומעקב{{ש}}הזדמנות להדגיש חשיבות קריאה לילדים.{{ש}}עוד 6 | + | |הדרכה ומעקב{{ש}}הזדמנות להדגיש חשיבות קריאה לילדים.{{ש}}עוד 6 שבועות{{ש}}עד 30 חודשים |
| − | עד 30 | ||
|- | |- | ||
|7.7 הדיבור מכוון למטרות תקשורת | |7.7 הדיבור מכוון למטרות תקשורת | ||
|'''רצוי להקשיב''' במהלך כל הביקור בתחנה לשיחה המתפתחת בין האם לפעוט.{{ש}}הפעוט מסוגל לנהל דו-שיח עם המבוגרים במהלך הבדיקה. רצוי לברר לגבי שימוש בשפה עם חברת בני גילו, או ילדים אחרים.{{ש}}שואל שאלות כמו: מי? מה? איפה? | |'''רצוי להקשיב''' במהלך כל הביקור בתחנה לשיחה המתפתחת בין האם לפעוט.{{ש}}הפעוט מסוגל לנהל דו-שיח עם המבוגרים במהלך הבדיקה. רצוי לברר לגבי שימוש בשפה עם חברת בני גילו, או ילדים אחרים.{{ש}}שואל שאלות כמו: מי? מה? איפה? | ||
| − | |הפעוט יוזם שיח מילולי עם הבודק/ הורה בסיטואציה מותאמת, מביע רצונותיו, מגיב לתגובת בן שיחו ומסוגל לשתף בחוויות מחיי יומיום | + | |הפעוט יוזם שיח מילולי עם הבודק/ הורה בסיטואציה מותאמת, מביע רצונותיו, מגיב לתגובת בן שיחו ומסוגל לשתף בחוויות מחיי יומיום |
| − | |30 | + | |30 חודשים |
|- | |- | ||
|7.8 משתתף בפעילויות יומיום | |7.8 משתתף בפעילויות יומיום | ||
| שורה 575: | שורה 576: | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | ! 8.0 שאלות האם/הורה !! יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו? !! א. האם ההורה נשאל?{{ש}}ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי הפעוט!! כן / לא | + | ! 8.0 שאלות האם/הורה !! יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו?״ !! א. האם ההורה נשאל?{{ש}}ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי הפעוט!! כן / לא |
|} | |} | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | | '''אבני הדרך''' || '''שיטת הבדיקה/אופן | + | | '''אבני הדרך''' || '''שיטת הבדיקה/אופן הביצוע''' || '''התנהגות צפויה''' / '''הסבר''' || '''צורך בהפניה''' |
|- | |- | ||
|8.1 עומד על רגל אחת | |8.1 עומד על רגל אחת | ||
| − | |עומד על רגל אחת למשך 3 | + | |עומד על רגל אחת למשך 4-3 שניות בגיל 3 שנים, ללא השענות או התקלות בחפצים. |
| − | '''בגיל ארבע''' שנים עומד למשך 4 | + | '''בגיל ארבע''' שנים עומד למשך 5-4 שניות. העמידה צריכה להיות על רגל אחת ללא תמיכה כאשר הרגל המורמת תהיה חופשיה באוויר. {{ש}}אפשר לחזור על הפעולה עד 3 פעמים. בתחילה הילד יבחר בעצמו על איזה רגל יעמוד ואחר כך יש לעודדו לעמוד על הרגל השנייה. צפוי הבדל בין איכות הפעולה על רגל אחת לעומת הרגל השנייה |
| − | |המשימה מתייחסת לתחום השליטה המוטורית ושיווי המשקל | + | |המשימה מתייחסת לתחום השליטה המוטורית ושיווי המשקל |
|3 וחצי שנים | |3 וחצי שנים | ||
|- | |- | ||
|8.2 קופץ ממדרגה | |8.2 קופץ ממדרגה | ||
| − | |קופץ ממדרגה ונוחת על שתי רגליו, עצמאי-ללא תמיכה. | + | |קופץ ממדרגה ונוחת על שתי רגליו, עצמאי - ללא תמיכה. |
יש לאפשר עד 3 ניסיונות. | יש לאפשר עד 3 ניסיונות. | ||
| − | ניתן להדגים את הפעולה | + | ניתן להדגים את הפעולה |
| − | |הקפיצה הראשונית ממדרגה היא כשהפעוט מנסה לקפוץ ומוריד רגל אחת אל הרצפה ואחר כך מצרף את הרגל השנייה. בדרך כלל הוא קופץ קפיצה בודדת אחת. הנחיתה צריכה להיות עם כיפוף קל במפרקי הרגלים | + | |הקפיצה הראשונית ממדרגה היא כשהפעוט מנסה לקפוץ ומוריד רגל אחת אל הרצפה ואחר כך מצרף את הרגל השנייה. בדרך כלל הוא קופץ קפיצה בודדת אחת. הנחיתה צריכה להיות עם כיפוף קל במפרקי הרגלים |
|3 וחצי שנים | |3 וחצי שנים | ||
|- | |- | ||
| שורה 603: | שורה 604: | ||
מספיקה לבישת פריט לבוש אחד בלבד ונעליים. | מספיקה לבישת פריט לבוש אחד בלבד ונעליים. | ||
| − | אין לצפות מהילד להבדיל בין נעל ימין לנעל שמאל | + | אין לצפות מהילד להבדיל בין נעל ימין לנעל שמאל |
| − | |משימה זו תלוית תרבות, הרגלים ומנהגי משפחה. יש לשים לב לאופן ההלבשה / הפשטה והאם יש לפעוט קושי כל שהוא בביצוע הפעילות | + | |משימה זו תלוית תרבות, הרגלים ומנהגי משפחה. יש לשים לב לאופן ההלבשה / הפשטה והאם יש לפעוט קושי כל שהוא בביצוע הפעילות |
|הדרכה לעצמאות ומעקב | |הדרכה לעצמאות ומעקב | ||
|- | |- | ||
|8.4 מחקה דוגמת + ומעתיק עיגול | |8.4 מחקה דוגמת + ומעתיק עיגול | ||
| − | |בגיל 3 | + | |בגיל 3 שנים מחקה אחר הדגמת הבודק. |
| − | בגיל 4 | + | בגיל 4 שנים מעתיק מדוגמה מוכנה |
| − | |לשים לב האם הפעוט מצייר באותה היד כמו כן לשים לב לאחיזת העיפרון | + | |לשים לב האם הפעוט מצייר באותה היד כמו כן לשים לב לאחיזת העיפרון |
| − | |3 | + | |3 וחצי שנים |
|- | |- | ||
|8.5 מונה עד 3 | |8.5 מונה עד 3 | ||
| − | |הבודק מניח קוביות מול הפעוט ומבקש ממנו למנות אותן. בהמשך הבודק מושיט את כף ידו ומבקש לשים בתוכה 3 קוביות. לאחר שהפעוט סיים את המשימה מחכים וסופרים יחד עמו את מספר הקוביות שהניח בכף היד. הפעוט צריך לשייך כל מספר לקובייה | + | |הבודק מניח קוביות מול הפעוט ומבקש ממנו למנות אותן. בהמשך הבודק מושיט את כף ידו ומבקש לשים בתוכה 3 קוביות. לאחר שהפעוט סיים את המשימה מחכים וסופרים יחד עמו את מספר הקוביות שהניח בכף היד. הפעוט צריך לשייך כל מספר לקובייה |
| − | |פעוט מסוגל לספור עד 10 אבל מבין לפחות מושג מספר שלוש (שימור כמות מספר) | + | |פעוט מסוגל לספור עד 10 אבל מבין לפחות מושג מספר שלוש (שימור כמות מספר) |
| − | |4 | + | |4 שנים |
|- | |- | ||
|8.6 מכיר לפחות 3 מילות יחס כגון: על, על יד, מתחת ועוד | |8.6 מכיר לפחות 3 מילות יחס כגון: על, על יד, מתחת ועוד | ||
| − | |מומלץ להניח חפץ במקום מסוים כך שהפעוט יהיה מסוגל להבין ולהשתמש במילות היחס המתאימות בהתאם | + | |מומלץ להניח חפץ במקום מסוים כך שהפעוט יהיה מסוגל להבין ולהשתמש במילות היחס המתאימות בהתאם (דוגמה: שים קובייה מתחת לשולחן); ניתן להשתמש בתמונות/ספר. |
| − | |פעוט מביע עצמו במשפטים קצרים הכוללים 3–5 מילים תוך שימוש נטיות הנכונות ובמילות יחס. השפה מתאימה לחוקי הדקדוק של שפת הסביבה | + | |פעוט מביע עצמו במשפטים קצרים הכוללים 3–5 מילים תוך שימוש נטיות הנכונות ובמילות יחס. השפה מתאימה לחוקי הדקדוק של שפת הסביבה |
| − | |4 | + | |4 שנים |
|- | |- | ||
|8.7 הדיבור מובן | |8.7 הדיבור מובן | ||
| | | | ||
|בגיל זה הדיבור צריך להיות ברור ומובן לכולם | |בגיל זה הדיבור צריך להיות ברור ומובן לכולם | ||
| − | |4 | + | |4 שנים |
|} | |} | ||
| שורה 633: | שורה 634: | ||
בגיל זה הפעוט מדבר במשפטים ארוכים ומורכבים (כל מרכיבי המשפט), מבטא רעיונות מורכבים, משתתף בשיח עם ילדים ומבוגרים. הוא מרחיב את היכולות המוטוריות ואת מגוון התנועות, כישורי המשחק ואופי המשחק משתכללים. במהלך הבדיקה יש לשים לב גם על איכות הבצוע של המשימות. איכות לקויה יכולה להשתקף בפגיעה בתפקוד (*). | בגיל זה הפעוט מדבר במשפטים ארוכים ומורכבים (כל מרכיבי המשפט), מבטא רעיונות מורכבים, משתתף בשיח עם ילדים ומבוגרים. הוא מרחיב את היכולות המוטוריות ואת מגוון התנועות, כישורי המשחק ואופי המשחק משתכללים. במהלך הבדיקה יש לשים לב גם על איכות הבצוע של המשימות. איכות לקויה יכולה להשתקף בפגיעה בתפקוד (*). | ||
| − | כמו כן יש לשים לב להתארגנות הילד: שיתוף הפעולה, מול סרבנות ותגובה להצבת גבולות, תגובת הילד למשימות, יכולת להתרכז במהלך ביצוע המשימה, יכולת לקבל מסרים. נושאים אילו חשובים להדרכת הורים | + | כמו כן יש לשים לב להתארגנות הילד: שיתוף הפעולה, מול סרבנות ותגובה להצבת גבולות, תגובת הילד למשימות, יכולת להתרכז במהלך ביצוע המשימה, יכולת לקבל מסרים. נושאים אילו חשובים להדרכת הורים. |
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | ! 9.0 שאלות האם/הורה !! יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו? !! א. האם ההורה נשאל?{{ש}}ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי הפעוט!! כן / לא | + | ! 9.0 שאלות האם/הורה !! יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו?״ !! א. האם ההורה נשאל?{{ש}}ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי הפעוט!! כן / לא |
|} | |} | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
|- | |- | ||
| − | | '''אבני הדרך''' || '''שיטת הבדיקה/אופן | + | | '''אבני הדרך''' || '''שיטת הבדיקה/אופן הביצוע''' || '''התנהגות צפויה''' / '''הסבר''' || '''צורך בהפניה''' |
|- | |- | ||
|9.1 קופץ על רגל אחת | |9.1 קופץ על רגל אחת | ||
| − | |נדרש מהילד לקפוץ 2 | + | |נדרש מהילד לקפוץ 3-2 קפיצות על רגל אחת ברצף, ניסיון קפיצה על הרגל השנייה, מתוך 2–3 ניסיונות. ניתן להדגים במידת הצורך |
|נבדקת מודעות הגוף ויכולת שיווי המשקל. | |נבדקת מודעות הגוף ויכולת שיווי המשקל. | ||
| − | ניתן לראות הבדלים באיכות היציבה לפי עדיפות צד | + | ניתן לראות הבדלים באיכות היציבה לפי עדיפות צד |
| − | |5 | + | |5 שנים |
|- | |- | ||
|9.2 הולך עקב בצד אגודל | |9.2 הולך עקב בצד אגודל | ||
| − | |'''בגיל 5 | + | |'''בגיל 5 שנים''': צועד בקו ישר עקב בצד אגודל לפנים, 7-4 צעדים, ב־2 מתוך 3 ניסיונות. לקראת גיל 6 שנים - גם לאחור. ניתן להדגים |
|בצוע הבדיקה צריך להיות ללא מאמץ יתר. לא נבדקת היכולת להליכה לאחור, ציון עובר אם מבצע הליכה קדימה | |בצוע הבדיקה צריך להיות ללא מאמץ יתר. לא נבדקת היכולת להליכה לאחור, ציון עובר אם מבצע הליכה קדימה | ||
| − | |6 | + | |6 שנים |
|- | |- | ||
|9.3 מתלבש באופן עצמאי | |9.3 מתלבש באופן עצמאי | ||
| − | |בעת הכנה לבדיקת משקל וגובה נבדק האם הפעוט מסוגל להתפשט ולהתלבש בעצמו. את היכולת לכפתר ולרכוס ניתן לבדוק בפריט המתאים בערכת ההתפתחות. ניתן להדגים במידת הצורך | + | |בעת הכנה לבדיקת משקל וגובה נבדק האם הפעוט מסוגל להתפשט ולהתלבש בעצמו. את היכולת לכפתר ולרכוס ניתן לבדוק בפריט המתאים בערכת ההתפתחות. ניתן להדגים במידת הצורך |
|בדיקת יכולת התארגנות ועצמאות. | |בדיקת יכולת התארגנות ועצמאות. | ||
| − | ניתן להדריך הורים למתן העצמאות במשימות בצורה מותאמת | + | ניתן להדריך הורים למתן העצמאות במשימות בצורה מותאמת |
|הדרכה לעצמאות ומעקב | |הדרכה לעצמאות ומעקב | ||
|- | |- | ||
| שורה 667: | שורה 668: | ||
|'''הרגלי אכילה משפחתיים תלויי תרבות.''' | |'''הרגלי אכילה משפחתיים תלויי תרבות.''' | ||
| − | פעוט אוכל כמו המבוגרים בסביבתו, אוכל באופן עצמאי בכף ובמזלג. עוזר בעריכת שולחן, משתתף בארוחה משפחתית, מכיר נימוסי שולחן | + | פעוט אוכל כמו המבוגרים בסביבתו, אוכל באופן עצמאי בכף ובמזלג. עוזר בעריכת שולחן, משתתף בארוחה משפחתית, מכיר נימוסי שולחן |
|הדרכה לעצמאות ומעקב | |הדרכה לעצמאות ומעקב | ||
|- | |- | ||
| שורה 673: | שורה 674: | ||
|העתקה מדגם ללא שיום, לפחות 2/3 צורות | |העתקה מדגם ללא שיום, לפחות 2/3 צורות | ||
| − | בגיל 4 | + | בגיל 4 שנים: מעתיק ריבוע |
| − | בגיל 5 | + | בגיל 5 שנים: מעתיק משולש. |
| − | לקראת גיל 6 | + | לקראת גיל 6 שנים: גם מעוין |
|הפעילות מתבצעת ביד אחת ללא החלפת יד באמצע | |הפעילות מתבצעת ביד אחת ללא החלפת יד באמצע | ||
|6 שנים | |6 שנים | ||
|- | |- | ||
| − | |rowspan="2"|9.6 מצייר דמות אדם | + | | rowspan="2" |9.6 מצייר דמות אדם |
| − | |'''בגיל 4 | + | |'''בגיל 4 שנים''': מצייר דמות אדם בעלת 3–4 איברים ברורים ומובנים (כל איבר זוגי נחשב פריט אחד). |
אין להדריך בעת בצוע המשימה לחלקים חסרים | אין להדריך בעת בצוע המשימה לחלקים חסרים | ||
| − | |בגיל 4 | + | |בגיל 4 שנים ציור דמות אדם כוללת לרוב ראש, אולי חלק בפנים, רגליים, זרועות. |
| − | יש לשים לב ליציבת הגוף בעת המשימה ואיכות הבצוע | + | יש לשים לב ליציבת הגוף בעת המשימה ואיכות הבצוע |
| − | |5 | + | |5 שנים |
|- | |- | ||
| − | |בגיל 5 | + | |בגיל 5 שנים: מצייר דמות אדם בעלת 6 עד 8 איברים ברורים - ללא הנחיה |
|אין כוונה לתת משמעות לפן הרגשי של הציור. | |אין כוונה לתת משמעות לפן הרגשי של הציור. | ||
| שורה 701: | שורה 702: | ||
(לשאול על העדפת משחק אחר: מחשב, טלוויזיה - לצורך הדרכה) | (לשאול על העדפת משחק אחר: מחשב, טלוויזיה - לצורך הדרכה) | ||
| − | |5 | + | |5 שנים |
|- | |- | ||
|9.8 מתאר תמונה תוך שימוש בפעלים בזמנים נכונים | |9.8 מתאר תמונה תוך שימוש בפעלים בזמנים נכונים | ||
| שורה 707: | שורה 708: | ||
|לשים לב: השפה וגם הדיבור צריכים להיות מובנים לסביבה ולא רק למשפחה/המעגל הקרוב. | |לשים לב: השפה וגם הדיבור צריכים להיות מובנים לסביבה ולא רק למשפחה/המעגל הקרוב. | ||
| − | בגיל 5 | + | בגיל 5 שנים הילד מדבר בשפה תקינה, במשפטים מורכבים ובהיגוי ברור |
| − | |5 | + | |5 שנים |
|- | |- | ||
| − | |9.9 עונה על שאלות התמצאות-אומר את שמו המלא, את גילו ואת כתובתו | + | |9.9 עונה על שאלות התמצאות -אומר את שמו המלא, את גילו ואת כתובתו |
| | | | ||
| | | | ||
| שורה 716: | שורה 717: | ||
|} | |} | ||
| − | (*) משימות 9.1, 9.2, 9.3, 9.5, 9.6- גם אם הפעוט עובר אך איכות ירודה יש להפנות . | + | (*) משימות 9.1, 9.2, 9.3, 9.5, 9.6 - גם אם הפעוט עובר אך איכות ירודה יש להפנות. |
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה מ־15:15, 29 ביוני 2021
 | ||
|---|---|---|
| תדריך לכיצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים | ||
| מספר החוזר | bz12_2016 | |
| סימוכין | 274754316 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך פרסום | 19 באוקטובר 2016 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – התפתחות הילד
- עדכון תדריך לביצוע העדפות התפתחות לתינוקות ופעוטות עד גיל שש שנים הכולל הרחבה של הערכת שפה בגיל שנתיים וחצי
מצורף בזאת עדכון תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים. נוספו לתדריך פריטים להרחבת הערכת התפתחות השפה בגיל שנתיים-שנתיים וחצי (מדרגה 7).
התדריך המעודכן מחליף ומבטל:
- "תדריך לבדיקת סינון לאיתור הפרעות בתקשורת (שפה דיבור ושמיעה) לפעוטות בני 2-2 1/2 שנים", 1/2/14-567/ט׳, מתאריך 25 בנובמבר 2002
- "תדריך לביצוע הערכת התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים", חוזר ראש שירותי בריאות הציבור מספר 7/2015 ממרץ 2015
- השינויים העיקריים בתדריך הם בתחום הרחבת הערכת השפה
- הוספת שאלות ספציפיות לגבי חשש ללקות שמיעה אצל הפעוט
- ציון מרכיבי הבדיקה הניתנים לביצוע ללא קשר לשפת האם של הפעוט
- הרחבת מגוון פריטים ותמונות, בהם ניתן להשתמש בבדיקה, כפי שמופיע בעדכון פרטי ערכת ההתפתחות
איחור בהתפתחות השפה מהווה את הסיבה השכיחה ביותר לפניות למכונים להתפתחות הילד. הרחבת הערכת השפה, נועדה לענות על הצורך בהבטחת איתור פעוטות בגיל שנתיים עד שנתיים וחצי, להפניה מוקדמת לאבחון וטיפול, עוד בטרם כניסת הפעוטות למערכת החינוך.
ביצוע הערכת ההתפתחות המורחבת בגיל זה, מהווה הזדמנות נוספת להתרשמות צוות טיפת חלב מהקשר הורה - ילד, תחום התקשורת הבין אישית, איכות וגיוון התנועה והמשחק של הפעוט. כמוכן הזדמנות לעידוד ההורים להעשרת שפת הפעוטות על ידי קריאת ספרים לילדיהם, סיפור סיפורים ושיחה סביב הבנת הסיפורים.
אני מבקש להודות למחלקה לסיעוד בבריאות הציבור, למחלקה לאם ולילד בשירותי בריאות הציבור, למחלקה להתפתחות הילד ולמנהל רפואה שתרמו לגיבוש התדריך.
בברכה,
פרופ׳ איתמר גרוטו,
ראש שרותי בריאות הציבור
מטרות הנוהל
- ללוות, להדריך ולייעץ להורים בנושאי הורות, טיפול וקידום התפתחות ילדיהם
- לזהות ולתאר את הקשר: הורה-ילד
- לאתר, מוקדם ככל האפשר, ילדים שהתפתחותם אינה בטווח של בני גילם כדי להפנות לאבחון ולהתערבות מוקדמים
מועד תחולת הנוהל
מיום הפצת החוזר.
מחליף ומבטל תדריכים קודמים:
- "תדריך לביצוע הערכות התפתחות לתינוקות ולפעוטות עד גיל שש שנים", מספר 07/2015 מתאריך 05.03.2015
- "תדריך לביצוע הערכת התפתחות הילד בטיפת חלב", מספר 01012007 מתאריך 01 בינואר 2007
- "תדריך לבדיקת סינון לאיתור הפרעות בתקשורת (שפה דיבור ושמיעה) לפעוטות בני שנתיים עד שנתיים וחצי, 1/2/14-567/ט׳, מתאריך 25 נובמבר 2002
קישור לחוזרים
רקע
תינוקות נולדים שונים זה מזה. גורמים רבים משפיעים על התפתחותם, אישיותם ותפיסת עולמם העתידית.
בין הגורמים: גנטיקה, ביולוגיה, מזג אישי, המשפחה, הסביבה בה גדל הילד, תגובות ההורים לצרכיו, הזדמנויות ללמידה ולהתנסות ותגובות התינוק לסביבתו.
ההתפתחות התקינה של ילדים מתפרסת על טווח רחב מבחינת קצב ורצף ולכל ילד תהליך התפתחותי האופייני לו.
קיימת חשיבות רבה לייעוץ והדרכה להתפתחות נורמטיבית ולאיתור ילדים עם בעיות התפתחות כבר בגיל הרך. איתור, אבחון וטיפול מוקדמים תורמים לקידום התפתחותו של הילד, לבריאותו ולמוכנותו לקראת משימותיו העתידיות.
אומדן ההתפתחות בכל גיל ושלב התפתחותי מתבצע באמצעות ראיון, הסתכלות, בדיקה. המשתנים הנבדקים כוללים כישורים התפתחותיים מגוונים בתחומים: מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, שפה ותקשורת ותחום רגשי - חברתי. קיים קשר הדדי בין התחומים השונים ולעיתים משתנה אחד בודק מספר תחומים. ככלי עזר נבנו טבלאות לרישום מובנה של "התפתחות הילד מלידה עד גיל שש שנים", המכונים "מדרגות ההתפתחות". החידוש ב"מדרגות ההתפתחות" המוצגות בנוהל זה הוא בהכללת אספקטים חשובים בקשר אם/הורה-ילד, איכויות ביצוע, וביטויי התפתחות מוקדמת בתחום התקשורת החברתית. עבור כל אחד מהמשתנים קיים טווח נורמה המתאים לקבוצת הגיל הנבדק. בטווח הגיל המצוין צפוי ש-90 אחוזים מאוכלוסיית הילדים יבצעו את המטלה ההתפתחותית הנדרשת.
חידוש נוסף, טבלאות ההתפתחות כוללות פרטים המתייחסים לראייה הסובייקטיבית של ההורה את ילדו. ראייה זו חשובה להתפתחות מערכת היחסים של ההורה עם ילדו ומאפשרת שיח של האחות עם ההורה.
התדריך להלן נועד להנחות את האחיות בתחנות טיפת חלב כיצד לבצע הערכת התפתחות הילד. התדריך עודכן בסיוע המקצועי ושיתוף של המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו.
תמיכה מדעית
מבחן דנבר הישראלי
(SPDS) Sally Provence Developmental Screening
(ELM) Early Language Milestones
The Rossetti Infant Toddler Language Scale
- מאמרים
Pediatrics in Review 1997; 18(7) 224 - 242, 1997;18(8), 255 - 259
Wong's Nursing Care of Infants and Children, 9 ed, 2011
התפתחות הילד-טבעה ומהלכה, האוניברסיטה הפתוחה, אלן סרוף, רוברט קופר וגאני דהארט-עורכים, 2001
פירוט התדריך
עקרונות
- ההערכה ההתפתחותית תתבצע כאשר הילד[1] במצב בריאות תקין, בסביבה מאפשרת, באווירה נעימה - בתוך טווח הגילאים הנבדק
- נוכחות הורה או מלווה בזמן ההערכה חשובה מאוד לתחושת הביטחון של הילד
- על האחות להבהיר להורים על משמעות ההערכה
- הקשבה להורה, לקשייו ולהתלבטויותיו (Parental concern) בהקשר להתנהגות הילד והתפתחותו חשובה מאוד
- קשר הורה-ילד הוא מרכיב מרכזי להערכה בכל מפגש בין האחות לבין היחידה הורה-תינוק/פעוט, ולאורך כל משימות ההערכה
- הערכת ההתפתחות מתייחסת לכל רצף רכישת מיומנות והתקדמות הילד בכל תחום, לכן חשיבות לביצוע ההערכה בגילאים המצוינים ליד כל אבן דרך. לדוגמה במדרגת גיל 4–6 שנים יש מקום לעקוב אחר התקדמות הילד הן בכמות והן באיכות בטווח גילאים זה
- קיימת חשיבות להבנת הילד את ההוראה / מטלה ולתקשורת ההדדית הנוצרת בין הילד לבודק
- מצב של נסיגה בו ילד "מאבד" אבני דרך התפתחותיות, שכבר השיג, מהווה קו אדום ומחייב ייעוץ עם רופא התחנה או הפניה בהקדם!
קהל היעד
ילדים מגיל לידה עד שש שנים והוריהם.
חלות ההנחיה
אחיות העובדות בתחנות "טיפת חלב".
שיטה
- סביבת ההערכה:
- תנאים לביצוע ההערכה: מצב בריאות תקין, בסביבה מאפשרת, באווירה נעימה, בטמפרטורה מתאימה
- מקום הבדיקה תלוי בגיל הילד: על מזרן/רצפה במרחב בטוח, בחיק האם או סביב שולחן נמוך כשהפעוט והבודק יושבים על כיסאות המתאימים לגובה השולחן וההורה/מלווה יושב לצד הילד
- הבדיקה מתבצעת לרוב בחדר האחות. ניתן להתייחס לפעילות הילד שנצפית בחדר ההמתנה
- מועד ביצוע ההערכה:
- הערכת ההתפתחות תבוצע סמוך ככל האפשר לגיל המומלץ, תחילת המדרגה. יש לשים לב למטלות המתפתחות בתוך מדרגה אחת מתחילת הטווח לסיומו (דוגמה: מדרגה מספר 2 לגיל 3 עד 6 חודשים: הושטת יד מתפתחת ושונה בין 4, ל-5 ול-6 חודשים)
- תינוקות שנולדו פגים ייבדקו על פי הגיל המתוקן (ראה הסבר בתדריך הערכת גדילה) עד גיל שנתיים או עד ביצוע המשימות בהתאמה לגיל כרונולוגי - המוקדם מבניהם
- תהליך ההערכה:
- הכנת כל מפגש עם ההורה וילדו תכלול עיון ברשומה הרפואית. יש להתייחס לתוצאות הערכות התפתחות קודמות והערות האחות. לשלמות ההערכה יידרש מידע רלוונטי מההורים ומהרשומה הרפואית
- בכל מפגש יש להזמין את ההורה לתאר את ההתנהגות וההתפתחות של ילדו. לכל חשש המועלה על ידי ההורה יש להתייחס בהתאם, במהלך ההערכה
- יש לשים דגש לתחום התקשורת בין ההורה/מלווה לילד: הבעות הפנים, דו-שיח, התנהגות (כגון: פאסיביות מוגזמת או פעילות מוגברת או רתיעה ממגע)
- לביצוע הערכת ההתפתחות יש להשתמש בערכה לביצוע הערכת התפתחות על פי סטנדרטים של משרד הבריאות (נספח מספר 1). הערכה תימצא בכל תחנה ובכל שולחן עבודה של אחות, יש לדאוג לתקינותה ולשלמותה
- אופן ביצוע ההערכה לפי גיל, התנהגות צפויה והנחיה למעקב/הדרכה/הפניה מתוארים במדרגות ההתפתחות (נספח מספר 2)
- הערכת התפתחות בקרב פגים תבוצע על פי הגיל המתוקן עד גיל שנתיים, או עד שמדביק את קצב ההתפתחות לפי גילו הכרונולוגי
- במהלך שהות הילד בטיפת חלב וביצוע המשימות ניתן לצפות בפעילותו הספונטאנית של הילד ובהתנהגותו בהתאמה לגיל ולאיכות הביצוע: סימטריות, תנועה זורמת, קצב, התארגנות לפעולה
- בתום ההערכה תסכם האחות את ממצאי הבדיקה עם המלווה ותינתן הדרכה מקדמת בהתאם
- אם תנאי הבדיקה אינם מאפשרים ביצוע הערכה התפתחותית, מומלץ לדחות את הבדיקה, למועד קרוב ככל הניתן
- כאשר הילד אינו מבצע פעילויות מסוימות, יש לברר עם ההורה האם מבצע הילד את הפעילות בסביבתו הטבעית
- תוצאות הערכת ההתפתחות, מעקב ורישום:
- תוצאת ההערכה ההתפתחותית:
- תוצאה תקינה: הילד ביצע את המטלות כנדרש בהיבט כמותי ואיכותי. כלומר, אם ביצע יסומן "עובר". התייחסות לאיכות הביצוע (כפי שתואר לעיל) תירשם בהתרשמות כללית
- תוצאה בלתי תקינה: אם הילד לא ביצע אחת או יותר מהמטלות המצופות לגיל, או כאשר איכות הביצוע ירודה, תציע האחות התערבות בהתאם: הדרכה מקדמת, הזמנה למעקב לבדיקה חוזרת. ניתן להתייעץ עם גורמים נוספים בטיפת החלב/לשכה (אחות אחראית, מרכזת אם ילד, רופא התחנה)
- הקשר בין האם והילד עדין ורגיש ביותר, קיימת שונות אישית ותרבותית גדולה מאוד. דרושה זהירות רבה בהחלטה להפניה לייעוץ לשם שמירה על איזון עדין בין דאגה למצב ההתפתחות לבין הצורך בבירור
- ניתן לקבל תיאור הורי מפורט לגבי ביצוע אבני דרך: ההורה מצטט משפטים/אמרות של הילד, מתאר התנהגויות שלו בחיי היום-יום ועוד.
כמו כן ניתן לקבל תיעוד מצולם באמצעות סרטון, כאשר ההורה מראה מיוזמתו את הסרט של ילדו. רצוי שתהיה תמונה מוחשית של הסביבה והתנאים בהם הילד ביצע את המשימות (בעת הארוחה, בזמן משחק, תקשורת עם הסובבים ועוד). התיאור ההורי או הסרט יתועד ברשומה ומהווה חלק מהבדיקה בהתאמה לפריטים בהערכת ההתפתחות ולפי שיקול דעת האחות
- מעקב והפניה:
- מעקב בתחנה יתמקד בשיחה עם ההורים, בדיקת יישום ההמלצות, תצפית והדרכה מקדמת
- בדיקה חוזרת בתחנה: יש לבדוק אותן מטלות שלא ביצע בעבר. אם עדיין לא ביצע אחת או יותר מהמטלות המצופות לגיל יש להפנותו לרופא המטפל להמשך בירור /אבחון
- הפניה : יש להסביר להורה את הסיבה להפניה לרופא והחשיבות לאיתור מוקדם. בטופס ההפניה יש לכתוב את הסיבה ותוצאות בדיקות הסינון הרלוונטיות שבוצעו בטיפת חלב. בכל מקרה של הפנית ילד יש לוודא תוצאות הבירור ולתעד ברשומה הרפואית
- רישום: תוצאות הערכת ההתפתחות ירשמו בכרטיס בריאות הילד לפי עקרונות רישום ודיווח במקום ייעודי ברשומה על פי המקובל בארגון
- לתשומת לב הבודק: היעדר עניין של הילד או חוסר סקרנות מהווה נורה אדומה! המחייבת בירור, ייעוץ ו/או הפניה (שמיעה, ראיה, תקשורת, איחור התפתחותי)
- תוצאת ההערכה ההתפתחותית:
נספחים
נספח מספר 1: תקן לערכה לביצוע הערכת התפתחות "בטיפת חלב"
הערכת התפתחות ילדים מתבצעת בטיפת חלב, על ידי צוות הבריאות, באמצעות "מדרגות ההתפתחות" המופיעות ברשומה הבריאותית של הילד.
לביצוע ההערכה נדרשים עזרים שיהוו תכולת ערכה לבדיקת ההתפתחות. כל פריטי הערכה חייבים לעמוד בתו תקן, לא רעילים ולא מתפרקים.
- תיאור הפריטים
| מספר סידורי | שם הפריט | תיאור וכמות | הערות |
|---|---|---|---|
| 1 | טבעת/ צמיד צבעוני | טבעת עגולה, צבעונית, בקוטר 12-8 סנטימטרים | צבע לא רעיל |
| 2 | רעשן צבעוני | רעשן מפלסטיק, צבעוני, בעל ידית אחיזה המותאמת למבנה כף יד של תינוק. החלק העליון בצורה כדורית ובו חלקיקים קטנים המפיקים צליל בעת נענוע הרעשן | יש להיזהר שהרעשן לא יהיה פריק, צבע לא רעיל |
| 3 | קוביות | 12 קוביות רצוי מעץ בגודל 2.5X2.5X2.5 סנטימטרים. בצבעים שונים, לא רעילים: אדום, צהוב, כחול, ירוק, לבן לפחות קובייה אחת בגודל שונה משאר הקוביות |
ניתן גם קוביות מפלסטיק קשיח |
| 4 | כדור צבעוני | כדור גומי צבעוני, קוטר בין 8 ל־12 סנטימטרים | רצוי כדורים קשיחים, שאינם מאבדים צורה |
| 5 | מכונית | מכונית צבעונית מפלסטיק בגודל 15 סנטימטרים, עם גלגלים נעים | רצוי שהמכונית אינה ניתנת לפירוק, כולל הגלגלים |
| 6 | בובה | בובה רכה, פרטי פנים ברורים, עיניים קבועות, מבע צוחק/ מחייך, לבושה | אינה ניתנת לפירוק |
| 7 | דגם לפעולות עדינות | בובת ליצן/ חוברת מבד/ משחק המכיל: אבזם, רוכסן, כפתור לרכיסה, שרוך (להערכת מיומנויות מוטוריות) | אפשרי (לא חובה): כפתור לחץ; רוכסן חיבור ניתוק (velcro) |
| 8 | צבעים לציור בקופסה | 6 צבעים בעובי כ־12-10 מילימטרים, בצבעים שונים, לא רעילים | חומרים מתכלים |
| 9 | עפרון | 2 עפרונות, מספריהם: 4B ; 2HB | חומרים מתכלים |
| 10 | דפי נייר ציור | דפים בגודל A4 לפחות (לא יותר קטנים) | חומרים מתכלים |
| 11 | לוח קרטון | כרטיס לבן (קרטון) מצופה למינציה בגודל: 15-12.5 סנטימטרים X 25-21 סנטימטרים. עליו משורטטות צורות גאומטריות, כל צורה בגודל 4X4 סנטימטרים. צד א': עיגול, סימן פלוס (+), ריבוע. צד ב': משולש, סימן איקס (X), מעוין | |
| 12 | ספר | הספר חייב להכיל מושגי יסוד, פריטים מחיי הילד, אפשרויות לפיתוח סיפור, עלילה ועיבוד חוויות רגשיות. דוגמאות: 1. "תמונות מספרות" 2. "הופ הבנתי - מושגים ודרכי חשיבה לילדים" |
רצוי ספר בכריכה קשה |
| 13 | כוס, כפית | מפלסטיק קשיח שלא ניתן לשבירה במהירות | מתכלה |
| 14 | תיק אחסון | התיק אמור להכיל את כל אביזרי הערכה |
נספח מספר 2: מדרגות התפתחות- הנחיות לביצוע, על פי גיל
גיל 6 שבועות עד 3 חודשים
התינוק שוכב לרוב על גבו, מניע עצמו בתנועות זורמות, מעוגלות ומגוונות, בארבעת הגפיים, בצורה בלתי סימטרית ברגע נתון, אך שווה בין פלגי גוף ימני ושמאלי. לתינוק נוח לתקשר במנח על הגב או בחיק ההורה. כל אלו ניתנים לתצפית במהלך הביקור.
| 1.0 שאלות האם/הורה | יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו?״ | א. האם ההורה נשאל? ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי התינוק |
כן / לא |
|---|
| אבני הדרך | שיטת הבדיקה/אופן הביצוע
התינוק שוכב על מזרן / רצפה במרחב בטוח |
התנהגות צפויה / הסבר | צורך בהפניה |
| 1.1 עוקב במבט אחרי עצם נע / פנים |
|
תינוק בגיל חודשיים יכול לעקוב מצד אחד לעבר הצד שני דרך המרכז תוך כדי הפניית הראש | הפנייה מיד לאחר הבדיקה |
| 1.2 משמיע קולות כתגובה לקולות אדם | יצירת קשר עין עם התינוק הוא תנאי מוקדם לביצוע משימה זו מומלץ להנחות את ההורה להשמיע לתינוק קולות דיבור, תוך מתן פסק זמן, לאפשר לתינוק להקשיב ולהגיב |
תינוק משמיע קולות הנאה, בכיו שונה בהתאם לצרכיו השונים. תינוק משמיע קולות גרוניים כשהוא שוכב על גבו ונינוח. | 3 חודשים |
| 1.3 מחייך חיוך חברתי | יצירת קשר עין עם התינוק הוא תנאי מוקדם לביצוע משימה זו | חיוך חברתי כתגובה לקול, גירוי ו/או לפני אדם. התינוק מראה עניין באנשים, מגיב לאינטראקציה עם מבוגר וצוחק בפעילויות משעשעות | 3 חודשים |
| 1.4 מרים ראש בשכיבה על הבטן | תינוק שוכב על הבטן. על מנת לראות פעילות ספונטנית אין להתערב על ידי הנחת יד על הגב או האגן | יכול להרים את ראשו לזמן קצר בלבד ולהפנותו מצד לצד. בגיל חודשיים שוכב על הבטן ויכול להרים את ראשו לזמן ממושך יותר תוך שימוש בידיים לתמיכה | 3 חודשים |
- איתור תינוקות בסיכון לחירשות ותינוקות בסיכון ללקות בראיה יבוצע כהשלמה לבדיקת ההתפתחות ויירשם במקום הייעודי לכך ברשומה הרפואית
גיל 3 חודשים עד גיל 6 חודשים
התינוק מגלה את הסביבה, ערני לקולות הרקע, יוזם פעולות אשר יוצרות תקשורת ותגובה כלפיו. תנועתיות הראש, הידיים והרגליים מכוונת אל מרכז הגוף כחלק מתהליך הכרת מרכז הגוף. התנועתיות מלווה במיקוד מבט אל אתר הפעולה - דמות אדם, משחק. מופיעות הבעות פנים מגוונות (תקשורתיות).
| שאלות האם/הורה | יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו?״ | א. האם ההורה נשאל? ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי התינוק |
כן / לא |
|---|
| אבני הדרך | שיטת הבדיקה/אופן הבצוע התינוק שוכב על מזרן / רצפה במרחב בטוח |
התנהגות צפויה / הסבר | צורך בהפניה |
| 2.1 משלב אצבעות, משחק בידיים | הפעילות נצפית כשהתינוק שוכב על הגב |
|
6 חודשים |
| 2.2.א אוחז חפץ שהושם בכף ידו | בגיל 3 חודשים: תינוק שוכב על גבו אוחז חפץ שהושם בכף ידו, בכל יד בנפרד | הערה: סימון "עובר" בצוע המשימה לפי גיל הבדיקה | 6 חודשים |
| 2.2.ב. מושיט ידיים לחפץ ותופס אותו |
|
הערה: סימון "עובר" בצוע המשימה לפי גיל הבדיקה | 6 חודשים |
| 2.3 עוקב במבט בקו אנכי | בגיל 4 חודשים תינוק עוקב במבט אחר חפץ שנע בכיוון אנכי: מעלה/מטה, בקו האמצע במרחק כ־20 סנטימטרים מול פניו | התפתחות צפויה של תפקודי הראיה בגיל זה | 6 חודשים |
| 2.4 מגיב לקולות וצלילים |
יש לשים לב שלא יהיה רעש רקע בעת הבדיקה |
מצפים שהתינוק יגיב בהפסקת פעילות, מצמוץ בעיניים או כל שינוי בהתנהגות בעקבות הנקישה. לעיתים, יפנה את מבטו או ראשו למקור צליל / קול המופק, אך זה לא נדרש |
הפניה מיידית לאחר הבדיקה |
| 2.5 משמיע קולות מגוונים כולל עיצורים | קולות גרוניים, ואריאציות של קולות, עיצורים, לאו דווקא גא, בא, אלא- גגג, גרר, בברר.
יש להאזין להפקות קוליות אלה במהלך כל הביקור בתחנה |
תינוק משחק "משחק קולי" לבדו או כשמשחקים עמו. משמיע קולות כשנרגש או כשאינו מרוצה. בשכיבה על הבטן קל יותר לתינוק להפיק צלילים בעזרת השפתיים -פפפ, מממ, בשכיבה על הגב יופקו ביתר קלות צלילים מהחלק האחורי של הפה - אא, קא, אח, רא.
הערה: גם תינוקות עם חירשות ישמיעו קולות |
6 חודשים |
| 2.6 מגיב בהנאה לקול ולדמות אדם | מתרשמים מתגובות של התייחסות, חיוך, צחוק | בדיקת יצירת קשר עם דמות אדם, מחייך באופן ספונטני למגע אנושי או כאשר משחק לבד, מפסיק לבכות כאשר מדברים אליו ולעיתים מחקה הבעות פנים. | 4 חודשים |
| 2.7 מרים ראש ובית חזה בשכיבה על הבטן |
אין להתערב על ידי הנחת יד על הגב או/ו על האגן של התינוק |
תנועות התינוק מכוונות לקראת השגת מטרה כמו הגעה אל חפץ קרוב, הסתכלות מכוונת לחפץ / דמות. יש לשים לב גם לסקרנותו בחקירת הסביבה | 6 חודשים |
גיל 6 חודשים עד 9 חודשים
עיקר פעילות התינוק עוברת משכיבה לגלגולים, זחילה וישיבה. המשחק בידיים מתפתח, מתחיל להתנועע במרחב ומרחיב את חקירת הסביבה. מכניס חפצים לפיו, כחלק מגרייה חושית. המלל מגוון, קשר עין עם הורה/בודק משמעותי יותר מאשר לחפץ בלבד
| 3.0 שאלות האם/הורה | יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו?״ | א. האם ההורה נשאל? ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי התינוק |
כן / לא |
|---|
| אבני הדרך | שיטת הבדיקה/אופן הביצוע התינוק שוכב על מזרן / רצפה במרחב בטוח |
התנהגות צפויה / הסבר | צורך בהפניה |
| 3.1 מתהפך מהגב לבטן ומהבטן לגב | יש לשים לב שההיפוך הוא מימין לשמאל ומשמאל לימין. ניתן לעניין את התינוק עם צעצוע המונח בזווית של 45 מעלות מעל הראש | היפוך הוא ביטוי לארגון התנועה בשילוב פלג גוף ימני ושמאלי עליון, סביב ציר האמצע. התינוק משחק הרבה על הצד |
|
| 3.2. זוחל זחילת ציר / גחון / "על 6" | תצפית על סגנון הזחילה, הפעלת שני צדי הגוף לסירוגין | ייתכנו כל סגנונות הזחילה או רק חלק מהם. בהיעדר אף אחת מסגנונות הזחילה יש צורך בהפניה |
9 חודשים |
| 3.3 מעביר חפץ מיד ליד | התינוק בחיק האם, הבודק מולו מגיש לו צעצוע בקו האמצע. התינוק מושיט יד אחת לצעצוע, אוחז בו ומעביר ליד השנייה. יש לצפות בהעברה לשני הכיוונים |
| |
| 3.4 מקיש חפץ אחד בשני כמשחק | הבודק מגיש 2 צעצועים, צעצוע לכל יד, התינוק אוחז חפץ בכל יד, ומקיש ביניהם (ניתן להשתמש בקוביות בערכה). התינוק נהנה מהצליל וימשיך לבצע זאת בהנאה | המשחק משמש לחקירה של החפץ ( כולל חקירה דרך הפה), ולחיפוש אחר תגובת המבוגר | 8 חודשים |
| 3.5 משמיע הברות חוזרות, עיצור / תנועה | יש להאזין להפקות קוליות במהלך כל הביקור בתחנה. תוך כדי "השיחה" עם התינוק לתת פסק זמן כדי לאפשר לו להקשיב ולהגיב | תינוק משמיע קולות מלמול של הברות. ההגאים דומים לעיצורים ולתנועות של השפה אליה חשוף התינוק | 10 חודשים |
מגיל 9 חודשים עד 12 חודשים
התנועה מתרחשת בישיבה, זחילה, עמידה וניסיונות הליכה, מעבר בין רהיטים, הרמת חפץ מהרצפה תוך כדי תמיכה, עד הליכה עצמאית.
התינוק משתמש בשפה מכוונת ותקשורתית. מתחילה העצמאות התפקודית של התינוק והתחלה של מובחנות (Differentiation) של התינוק בינו לבין הסביבה
| 4.0 שאלות האם/הורה | יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו?" | א. האם ההורה נשאל? ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי התינוק |
כן / לא |
|---|
| אבני הדרך | שיטת הבדיקה/אופן הביצוע | התנהגות צפויה / הסבר | צורך בהפניה |
| 4.1 מתיישב בכוחות עצמו | תינוק מתיישב בכוחות בעצמו מתנוחות מגוונות | תינוק עובר משכיבה, או ישיבה לתנוחה אחרת (זחילה, עמידה ועוד). הישיבה יכולה להיות במגוון תנוחות. הישיבה מאפשרת משחק ב־2 הידיים | 11 חודשים |
| 4.2 מקים עצמו לעמידה | תינוק מושך עצמו לעמידה כשהוא נעזר בכיסא, שולחן נמוך, וכדי, ללא עזרת מבוגר | קם מהרצפה בצורות מגוונות, עומד ללא תמיכה למשך שניות ספורות | 11 חודשים |
| 4.3. תפיסת צבת | מגישים לתינוק במרחק השגה חפץ קטן בגודל אפונה, בהשגחה.
יש לבדוק בכל יד בנפרד. ניתן להשתמש בדגנים נמסים בפה |
תינוק אוחז חפץ קטן באגודל ו-2 אצבעות. לקראת גיל שנה מסוגל לתפוס את החפץ בין אצבע לאגודל בתנועת צביטה | 11 חודשים |
| 4.4. מאכיל עצמו | התינוק מאכיל עצמו מזון שמחזיק ביד, עוגייה, ירק מבושל. שותה מבקבוק בכוחות עצמו ובעזרה עם כוס | נבדקת החשיפה להתנסות עצמאית ראשונית בפעילויות יום-יום: הכנסת מזון ושתייה לפה | 12 חודשים - הדרכה ומעקב, לא להפניה |
| 4.5 מפיק קולות בדו שיח | התינוק מפיק קולות, הברות או חלקי מילים בתגובה לשיח הנוצר בחדר בין הבודק/הורה לבינו | משמיע קולות של חיות והברות כפולות בדו-שיח | 11 חודשים |
| 4.6 מבין הוראות פשוטות | התינוק צריך לבצע 3 הוראות: "איפה אור?"," איפה אימא?", "מחא כפיים", "עשה שלום", וכדומה - ללא הכוונה או הדגמה, כאשר אחת מהן חייבת להיות "איפה אימא/אבא?" | תינוק מבין הוראות. נהנה ממשחק "קוקו", מנפנף יד לשלום, מוחא כפיים | 12 חודשים |
| 4.7 מגיב לקריאה בשמו | האם או האחות קוראים בקול בשם התינוק (השם בו ההורים רגילים להשתמש), בהיותו נינוח ובסביבה רגועה. יש לקרוא פעם אחת, להמתין לתגובה, ניתן לחזור שנית. התגובות יכולות להיות שונות: הפסקת פעילות, הפניה של מבט/ראש, תגובה קולית. אין להתייחס לכך כאל בדיקת שמיעה. |
הבדיקה משמעותית לתחום הקשר והתקשורת, בתינוק עם שמיעה תקינה. חשובה התגובה לקול אנושי, ולא רק לצלילים מהסביבה | 12 חודשים |
| 4.8 אומר מילה אחת או משמיע קולות משמעותיים | לעודד את התינוק לשוחח תוך מתן פסק זמן כדי לאפשר לו להקשיב ולהגיב.
חשוב להאזין לתינוק במהלך כל הביקור בתחנה |
תינוק ממלמל ביוזמתו כשהוא נינוח ומעוניין. מגיל 10 חודשים ייתכן והמילים "אבא" "אמא" מכוונות. ישנו שימוש באינטונציה מגוונת תוך כדי הפקת הקולות. מיומנות זו מתפתחת בהדרגה גם לאחר גיל שנה | מעקב בתחנה |
| 4.9 מבחין בינו לבין הסביבה הקרובה ומגיב באופן שונה | יש לבדוק את יכולתו של התינוק להיפרד מאמו ולהתייחס לאדם זר | התינוק יגיב במגוון תגובות בסביבת אנשים זרים: יבדוק, יבחן, או יבכה. התינוק מבחין בדמויות ההורים לעומת האחרים | 11 חודשים |
גיל 12 חודש (שנה) עד 18 חודש (שנה וחצי)
הפעוט עצמאי מוטורית, מגיע למרחקים, חוקר את הסביבה, מבין קשר בין חפץ לבין השימוש בו, רוכש עצמאות בפעילויות יומיום: עוזר בלבוש, מנסה להוריד מכנסיים. מסוגל לשבת למשך הזמן הנדרש לארוחה לפי הרגלי המשפחה. מבין מושגים רבים, מוסיף מילים, נהנה ממשחקי שפה- סיפורים, שירים.
| 5.0 שאלות האם/הורה | יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו?״ | א. האם ההורה נשאל? ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי הפעוט |
כן / לא |
|---|
| אבני הדרך | שיטת הבדיקה/אופן הביצוע | התנהגות צפויה / הסבר | צורך בהפניה |
| 5.1 הולך בעזרה | פעוט עובר בין רהיט לרהיט, מסביב לקירות ומשתמש בהם לצורך ניידות, ו/או בעזרת יד מבוגר.
לקראת גיל 18 חודשים מתחיל בצעדים ראשונים בצורה עצמאית |
15 חודשים | |
| 5.2 אומר 2 - 3 מילים | פעוט אומר באופן עקבי וקבוע 3-2 מילים כולל "אבא" "אמא" או מבעים עקביים המובנים לסביבה ולמשפחה כגון: "ננה" לבננה, "האו" לכלב.
לקראת גיל 18 חודש צפויים מעל עשרה מבעים קבועים/מילים. יש להשתמש בספרים ובצעצועים המוכרים לילד. |
אוצר המילים מתפתח בהדרגה וכולל לדוגמה: קולות של חיות, מילים מפעילות כמו "את זה" "עוד". במשפחות דו-לשוניות יש להתייחס לכל המילים בכל שפה (כדור, BALL - נחשבות ל-2 מילים). | 15 חודשים |
| 5.3 מכיר לפחות חלק גוף אחד | פעוט מראה חלק גוף אחד או יותר על פי בקשה ויכול להראות זאת על ההורה או על בובה.
לקראת גיל 18 חודשים יכיר מספר חלקי גוף גדולים. לקראת גיל שנתיים יכול להראות חלקי גוף על עצמו ובתמונה |
הכרת חלקי הגוף מהווה אחד המדדים להבנת שפה | 18 חודשים |
| 5.4 מצביע על פי בקשה על חפצים מוכרים | מבקשים מהפעוט להצביע על חפץ מוכר בחדר
מגיל 15 חודש מבין ומבצע הוראות מילוליות ללא מחווה כמו לתת צעצועים למבוגר לפי בקשה מילולית בלבד |
פעוט מבין ומבצע הוראות פשוטות עם מחווה (ג'סטה) דוגמה: "תן- קח", "איפה". | 15 חודשים |
| 5.5 מראה רצונותיו במחווה או במלל | פעוט יכול להביע רצונות במלל, בהצבעה או על ידי מחווה. הפעוט יוזם | הבעת רצונות במלל: מילים או חלקי מילים. בדרך כלל המבעים קבועים; הצבעה לפי רצונו: על בקבוק - "לשתות", או דלת - "לטייל"; מחווה - מרים ידיים כדי שייקחו אותו | 15 חודשים |
| 5.6 יוצר קשר עין תוך כדי משחק משותף | פעוט משחק עם הבודק/ ההורה בכדור, מכונית, קוביות, בובה - לפי ההעדפה במשפחה. ממקד מבט ועוקב אחר האובייקט תוך כדי משחק ובדיקה בהיזון חוזר עם הבודק/הורה | לשים לב במהלך המשחק לקשר עם ההורה, שיתוף האם במשחק מצד הפעוט, קשב משותף, וקשר עין | 18 חודשים |
גיל 18 חודש עד גיל 24 חודשים (שנתיים)
פעוט מטפס ומתנסה במרחב ובמתקנים בביטחון וביעילות. נהנה ממגע במגוון חומרים, כולל אוכל במרקמים שונים, צבעי אצבעות, חול, דשא. מתקדם בעצמאות: עוזר בהלבשה, מוריד מכנסיים וגרביים. הפעוט מראה הנאה ועניין במשחק (בקוביות, דפדוף בספר), מתחיל משחק סימבולי. מרחיב מאוד את אוצר המילים, לקראת גיל שנתיים מתחיל צירופים של שתי מילים.
| 6.0 שאלות האם/הורה | יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו?״ | א. האם ההורה נשאל? ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי הפעוט |
כן / לא |
|---|
| אבני הדרך | שיטת הבדיקה/אופן הביצוע | התנהגות צפויה / הסבר | צורך בהפניה |
| 6.1 הולך ללא עזרה | פעוט חוצה את החדר ללא תמיכה כשרוצה להגיע למטרה | פעוט יוצא להליכה בכל עת ללא עזרת מבוגר או מעקה, מרים חפץ מהרצפה | 21 חודשים |
| 6.2 עולה במדרגות בעזרה | פעוט עולה ויורד במדרגות בעזרת יד מסייעת או מעקה, מעלה רגל אחת על המדרגה ומצרף אליה את הרגל השנייה | 24 חודשים | |
| 6.3 בונה מגדל מקוביות | ב 18 חודשים פעוט בונה מגדל מ-3 עד 4 קוביות.
ב 21 חודשים 6-5 קוביות לקראת גיל שנתיים בונה מגדל מעל 6–7 קוביות. יש לשים לב שהפעוט משתמש בשתי ידיו בעת הבניה. אם הפעוט אינו מבצע לפי בקשה, הורה/בודקת ידגימו בנית מגדל |
בדיקה אחת מבין אחרות אשר מייצגת משחק של הפעוט, כחלק מסקרנותו והיכולת היצירתית בהפעלת חפצים במשחק מגוון | 24 חודשים |
| 6.4 מאכיל עצמו בכפית | בדיקת התקדמות הפעוט בעצמאות ומיומנויות.
יש לקבל מההורה (או מטפל עיקרי) מידע על אופן האכילה, זמני האכילה וסוגי מזונות ומרקמים; השתלבות הפעוט בארוחות עם המשפחה והתנסות |
פעוט ניזון מאוכל משפחתי מגוון, אוכל באופן עצמאי עם הידיים ובכפית. שותה מכוס, לעיתים שופך מעט. צורת האכילה אינה מסודרת או נקייה.
|
להדרכה ולמעקב בתחנה |
| 6.5.1 אוצר מילים מעל 10 מילים | יש להאזין לשיחה בין ההורה והפעוט בכל זמן הביקור בתחנה. מומלץ להראות לפעוט ספר תמונות ולעודדו לשיחה, ניתן להיעזר בהורים. ניתן לקבל דיווח מההורה על מספר המילים/ מבעים שבהם הפעוט משתמש. הפעוט ישתמש במשפטים ששומע בבית |
אוצר המילים של הפעוט מתפתח ברציפות ובמהירות. תחילה רובם שמות עצם. בגיל שנתיים משתמש ב־50 מילים בערך |
24 חודשים ולפי קצב רכישת המילים |
| 6.5.2 בגיל 2 ש' לפחות צירוף אחד של 2 מילים למשפט | לקראת גיל שנתיים מתחיל הפעוט לצרף 2 מילים למשפט (דוגמה: אבא-בא, אימא-מים, רוצה/אוצה-מים) | מעקב 27 חודשים | |
| 6.6 מכווץ ומבליט שפתיים כדי לתת נשיקה | ההורה או האחות מבקש מהפעוט לנשק את ההורה או בובה. הפעילות תעשה תוך משחק עם הפעוט | כיווץ השפתיים והבאתם למצב של נשיקה מצביע על שליטה בשרירי הפה. מומלץ לשים לב לתגובות הפעוט בעת הבקשה לתת נשיקה (נרתע, שמח, לא מבין) וליכולת הבצוע לפי בקשה/הדגמה [ילד עם דיספרקסיה (Dyspraxia) עשוי לכווץ שפתיים ספונטני, אך עלול להתקשות בביצוע על פי בקשה] | * הדרכה ומעקב בתחנה |
- כמשימה בודדת שהפעוט אינו מבצע, ניתן להדריך ולעקוב, אך בצירוף אי ביצוע מטלות נוספות בתחום השפה: 6.5.1 / 6.5.2, יש להפנות בגיל שנתיים (קצה הטווח).
גיל שנתיים עד 3 שנים (24 חודשים עד 36 חודשים)
בגיל זה הפעוט משחק עם ילדים, מגלה עניין בילדים אחרים, מחקה מבוגרים, מתפתח המשחק הדמיוני. ייתכנו התפרצויות זעם (Terrible two's).
התפתחות השפה בגיל זה מאוד דינמית. קצב רכישת השפה מהיר על כן מומלץ לבצע את ההערכה במחצית הראשונה של המדרגה. הפעוט מבין מושגים רבים מהסביבה, מבין הוראות ומכיר מצבים חברתיים. לפעוט אוצר מילים רב, משתמש בצירופי מילים למשפטים קצרים ולקראת גיל 3 שנים רוב דיבורו מובן לסביבה. מביע את רצונותיו, עונה לשאלות והוראות, משתתף בדו-שיח עם ילדים ומבוגרים. זו הזדמנות לעודד את ההורים לקרוא ספרי ילדים לילד, לספר לו סיפורים ולפתח שיחה להבנת הסיפורים.
בגיל זה מתווספת הערכה להתפתחות שפה בהבנה ובהבעה. ניתן לבצע ההערכה לדוברי שפות שונות ולא רק לפעוטות דוברי עברית או ערבית כבעבר. האחות תוכל לבצע את ההערכה באמצעות האם או המבוגר המלווה, אם אינה דוברת בשפת הילד. הערכת השפה היא הזדמנות נוספת לאמוד גם את יכולות התקשורת המילולית והלא מילולית, המשחק, והתנהגות הפעוט עם הורה ומבוגר. בתצפית ובהדרכה לשים לב להתארגנות הפעוט במסגרת המפגש, כחלק מקבלת כללי התנהגות בחברה ובמסגרות שונות. שימת לב על שיתוף הפעולה בהתאם לגיל, תגובת הילד למשימות, יכולת קבלת מסרים וכללים.
הערה: גיל זה חשוב לאיתור ילדים לפני כניסתם למערכת החינוך ולהפניה וקבלה לאבחון במכון להתפתחות הילד: עד גיל 3 שנים מספר הטיפולים באמצעות המכון הוא מרבי
| 7.0 שאלות האם/הורה | יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו?״ | א. האם ההורה נשאל? ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי הפעוט |
כן / לא |
|---|---|---|---|
| סימנים של ירידה בשמיעה |
|
עבור כל תשובה שאינה תקינה - יש להפנות | כן / לא הפניה |
| אבני הדרך | שיטת הבדיקה/אופן הביצוע | התנהגות צפויה / הסבר | צורך בהפניה |
| 7.1 רץ מבלי ליפול | רץ בחופשיות ובביטחון, כשהוא דורך על כל כף הרגל, בשימת לב למכשולים בדרכו וביכולתו לעקפם ללא הפלתם | לשים לב להתארגנות הילד לקראת ביצוע הפעולה. | 3 שנים |
| 7.2 עולה ויורד במדרגות ללא עזרה. | עולה ויורד במדרגות בעזרת קיר או מעקה (ללא עזרת מבוגר), שתי רגלים למדרגה (אלטרנציה, Alternating).
לקראת גיל שלוש שנים עולה ויורד באופן עצמאי עם רגליים לסירוגין |
3 שנים | |
| 7.3 מחקה קווים מאונכים, אופקיים ומעוגלים | הפעוט יושב על כיסא ליד שולחן קטן סמוך להורה. הבודק או ההורה מגיש לילד גיליון נייר ועפרון, מראה לו כיצד מציירים דוגמת עיגול, מעודד את הפעוט לחקות צורה זאת או כל צורה סגורה ולא תנועות סיבוביות מתמשכות.
בעת הפעולה מצופה יציבות טובה, פעילות בשתי הידיים: היד האחת פועלת והשנייה מסייעת |
חיקוי הוא ציור בו הפעוט רואה כיצד מתבצע הציור.
לקראת גיל 3 שנים מעתיק צורה מדוגמה מוכנה. |
3 שנים |
| 7.4 כינוי בשם | הפעוט מסוגל לכנות בשם מגוון פריטים או תמונות עליהם מצביעה האחות בחדר ושואלת "מה זה? איך קוראים לזה?" | מצופה כי הפעוט יכנה מספר פריטים מהסביבה המוכרת, כגון: פרטי לבוש, ריהוט, משחק, פירות, בעלי חיים ועוד. לזכור: מותר שיהיו שיבושי היגוי |
הדרכה ומעקב עוד 6 שבועות עד 30 חודשים |
| 7.5 הבנת פעולות וחלקי דיבור | הפעוט מסוגל להבין ולבצע פעולות שהאחות מבקשת ממנו, מבלי לסמן במחווה או רמז, עם חפצים מהערכה לדוגמה: הראה לי במה שותים, או: עם מה שותים (או: במה אוכלים, עם מה אוכלים). בגיל 30 חודשים מסוגל לבצע רצף של שתי הוראות ("תן לי אוטו ותן לבובה לשתות") עונה נכון לשאלות "כן" "לא" (דוגמה: מראים דובי ושואלים: זה כדור? מראים כוס ושואלים זה כוס? מראים דובי אוכל ושואלים: דובי ישן? מראים בובה יושבת ושואלים: בובה ישנה?) |
מצופה כי הפעוט: יבין לפחות 3 פעולות כגון: תן, הראה, שים... יבין לפחות מילת יחס אחת כגון - "על", "בתוך". בגיל 30 חודשים מבין ומבצע 2 הוראות לא קשורות ועונה נכון לשאלות "כן" "לא" ומבין סתירה |
הדרכה ומעקב עוד 6 שבועות עד 30 חודשים |
| 7.6 הבעה חופשית | הפעוט מסוגל לתאר מספר תמונות או מצבים שונים המבוצעים על ידי האחות. ניתן להשתמש בתמונות בודדות או בספר (תיאורים מחיי היום יום של הילד), ולשאול שאלות פתוחות: מה קורה פה? או ספר לי/ או לאמא סיפור על מה שקורה בתמונה - לאפשר מענה במשפט שלם. אחרי גיל 30 חודשים: משתמש בהטיה - יחיד/רבים, זכר/נקבה לקראת גיל 3 שנים מתבטא במשפטים בני שלוש מילים ויותר (בתשאול האם או בשיחה) |
נבדקת יכולתו של הפעוט לתאר תמונות ולצרף מילים למשפט.
שימו לב לצירופי שתי מילים שאחת מתוכן היא פועל כגון: ילד נוסע, שותה חלב וגם צירופים מסוג: רוצה לאכול או, צירופי שתי מילים (שאינן פועל), המחוברות בינן על ידי אותיות יחס כגון: ב. ל. על. לדוגמה: בובה בעגלה, דובי במיטה, ילד על אופניים, בובה על הכיסא. השימוש בפועל ברבים כגון: בונים, משחקים, שותים, נחשב בתשובה מתאימה לגיל. השימוש בשמות פועל כמילים בודדות, גם כאשר הן ברצף, כמו: ילדים, אופניים, קוביות וכולי או צירופים כמו: "הנה כלב", "הנה ילד" אינם נחשבים מתאימים לגיל. חוסר שטף התפתחותי בדיבור המתבטא בחזרות על מילים, נורמטיבי לגיל זה (יכול להימשך כ־3 חודשים), אם מלווה בחזרות רבות על הברות עצירות חזקות/ עוותי פנים מומלץ להתייעץ/להפנות. מומלץ להפנות גם במקרה של חשש הורי |
הדרכה ומעקב הזדמנות להדגיש חשיבות קריאה לילדים. עוד 6 שבועות עד 30 חודשים |
| 7.7 הדיבור מכוון למטרות תקשורת | רצוי להקשיב במהלך כל הביקור בתחנה לשיחה המתפתחת בין האם לפעוט. הפעוט מסוגל לנהל דו-שיח עם המבוגרים במהלך הבדיקה. רצוי לברר לגבי שימוש בשפה עם חברת בני גילו, או ילדים אחרים. שואל שאלות כמו: מי? מה? איפה? |
הפעוט יוזם שיח מילולי עם הבודק/ הורה בסיטואציה מותאמת, מביע רצונותיו, מגיב לתגובת בן שיחו ומסוגל לשתף בחוויות מחיי יומיום | 30 חודשים |
| 7.8 משתתף בפעילויות יומיום | ראיון עם ההורה לגבי: הלבשה, אכילה, רחצה, שליטה על סוגרים, משחק שאלה על גמילה מחיתולים צריכה להישאל ברגישות רבה בהתאם להיכרות האחות עם המשפחה, מנהגיה ותרבותה, ובמקביל להכוונה קודמת מתאימה |
שימת לב לקשר הורה-ילד, התפתחות העצמאות של הילד, מול הצבת גבולות על ידי ההורים. | הדרכה ומעקב |
גיל 3 עד 4 שנים
בגיל זה תחום המשחק חשוב ביותר, אך אינו נבדק באופן ישיר לפי "אבני הדרך". זהו גיל שהילדים נכנסים למסגרות חינוך. בטווח גיל זה פעוט מפתח כישורי משחק עם ילדים אחרים: משחק משותף ומשתף אחר במשחק. מצטרף למשחק "כאילו", מקבל על עצמו תפקיד בתוך משחק מתוכנן ומובנה. מסוגל לשחק עם קבוצת השווים לאורך כ־20 דקות. מעדיף פעילויות או משחקים המוכרים לו ומסתקרן לקראת משחקים חדשים. מסוגל לנהל משא ומתן על תפקידיו במשחק. בשיחה עם ההורה יש להתייחס להיבטי משחק של הפעוט ולברר האם נמצא במסגרת חינוכית.
| 8.0 שאלות האם/הורה | יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו?״ | א. האם ההורה נשאל? ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי הפעוט |
כן / לא |
|---|
| אבני הדרך | שיטת הבדיקה/אופן הביצוע | התנהגות צפויה / הסבר | צורך בהפניה |
| 8.1 עומד על רגל אחת | עומד על רגל אחת למשך 4-3 שניות בגיל 3 שנים, ללא השענות או התקלות בחפצים.
בגיל ארבע שנים עומד למשך 5-4 שניות. העמידה צריכה להיות על רגל אחת ללא תמיכה כאשר הרגל המורמת תהיה חופשיה באוויר. |
המשימה מתייחסת לתחום השליטה המוטורית ושיווי המשקל | 3 וחצי שנים |
| 8.2 קופץ ממדרגה | קופץ ממדרגה ונוחת על שתי רגליו, עצמאי - ללא תמיכה.
יש לאפשר עד 3 ניסיונות. ניתן להדגים את הפעולה |
הקפיצה הראשונית ממדרגה היא כשהפעוט מנסה לקפוץ ומוריד רגל אחת אל הרצפה ואחר כך מצרף את הרגל השנייה. בדרך כלל הוא קופץ קפיצה בודדת אחת. הנחיתה צריכה להיות עם כיפוף קל במפרקי הרגלים | 3 וחצי שנים |
| 8.3 נועל נעליים ומתלבש פרט לכפתור | מתלבש בעצמו אך זקוק לעזרה בכפתור ובקשירת שרוכים.
מספיקה לבישת פריט לבוש אחד בלבד ונעליים. אין לצפות מהילד להבדיל בין נעל ימין לנעל שמאל |
משימה זו תלוית תרבות, הרגלים ומנהגי משפחה. יש לשים לב לאופן ההלבשה / הפשטה והאם יש לפעוט קושי כל שהוא בביצוע הפעילות | הדרכה לעצמאות ומעקב |
| 8.4 מחקה דוגמת + ומעתיק עיגול | בגיל 3 שנים מחקה אחר הדגמת הבודק.
בגיל 4 שנים מעתיק מדוגמה מוכנה |
לשים לב האם הפעוט מצייר באותה היד כמו כן לשים לב לאחיזת העיפרון | 3 וחצי שנים |
| 8.5 מונה עד 3 | הבודק מניח קוביות מול הפעוט ומבקש ממנו למנות אותן. בהמשך הבודק מושיט את כף ידו ומבקש לשים בתוכה 3 קוביות. לאחר שהפעוט סיים את המשימה מחכים וסופרים יחד עמו את מספר הקוביות שהניח בכף היד. הפעוט צריך לשייך כל מספר לקובייה | פעוט מסוגל לספור עד 10 אבל מבין לפחות מושג מספר שלוש (שימור כמות מספר) | 4 שנים |
| 8.6 מכיר לפחות 3 מילות יחס כגון: על, על יד, מתחת ועוד | מומלץ להניח חפץ במקום מסוים כך שהפעוט יהיה מסוגל להבין ולהשתמש במילות היחס המתאימות בהתאם (דוגמה: שים קובייה מתחת לשולחן); ניתן להשתמש בתמונות/ספר. | פעוט מביע עצמו במשפטים קצרים הכוללים 3–5 מילים תוך שימוש נטיות הנכונות ובמילות יחס. השפה מתאימה לחוקי הדקדוק של שפת הסביבה | 4 שנים |
| 8.7 הדיבור מובן | בגיל זה הדיבור צריך להיות ברור ומובן לכולם | 4 שנים |
גיל 4 עד 6 שנים
בגיל זה הפעוט מדבר במשפטים ארוכים ומורכבים (כל מרכיבי המשפט), מבטא רעיונות מורכבים, משתתף בשיח עם ילדים ומבוגרים. הוא מרחיב את היכולות המוטוריות ואת מגוון התנועות, כישורי המשחק ואופי המשחק משתכללים. במהלך הבדיקה יש לשים לב גם על איכות הבצוע של המשימות. איכות לקויה יכולה להשתקף בפגיעה בתפקוד (*).
כמו כן יש לשים לב להתארגנות הילד: שיתוף הפעולה, מול סרבנות ותגובה להצבת גבולות, תגובת הילד למשימות, יכולת להתרכז במהלך ביצוע המשימה, יכולת לקבל מסרים. נושאים אילו חשובים להדרכת הורים.
| 9.0 שאלות האם/הורה | יש לפתוח את המפגש עם ההורה/האם והתינוק בהתעניינות במצב הכללי, ובהמשך לשאול: "האם יש לך שאלות, או תהיות לגבי התפתחותו של בנך/בתך? האם לדעתך ילדך מתפתח כמו ילדים אחרים בני גילו?״ | א. האם ההורה נשאל? ב. רישום בטקסט חופשי את השאלות שהאם/הורה מעלה לגבי הפעוט |
כן / לא |
|---|
| אבני הדרך | שיטת הבדיקה/אופן הביצוע | התנהגות צפויה / הסבר | צורך בהפניה |
| 9.1 קופץ על רגל אחת | נדרש מהילד לקפוץ 3-2 קפיצות על רגל אחת ברצף, ניסיון קפיצה על הרגל השנייה, מתוך 2–3 ניסיונות. ניתן להדגים במידת הצורך | נבדקת מודעות הגוף ויכולת שיווי המשקל.
ניתן לראות הבדלים באיכות היציבה לפי עדיפות צד |
5 שנים |
| 9.2 הולך עקב בצד אגודל | בגיל 5 שנים: צועד בקו ישר עקב בצד אגודל לפנים, 7-4 צעדים, ב־2 מתוך 3 ניסיונות. לקראת גיל 6 שנים - גם לאחור. ניתן להדגים | בצוע הבדיקה צריך להיות ללא מאמץ יתר. לא נבדקת היכולת להליכה לאחור, ציון עובר אם מבצע הליכה קדימה | 6 שנים |
| 9.3 מתלבש באופן עצמאי | בעת הכנה לבדיקת משקל וגובה נבדק האם הפעוט מסוגל להתפשט ולהתלבש בעצמו. את היכולת לכפתר ולרכוס ניתן לבדוק בפריט המתאים בערכת ההתפתחות. ניתן להדגים במידת הצורך | בדיקת יכולת התארגנות ועצמאות.
ניתן להדריך הורים למתן העצמאות במשימות בצורה מותאמת |
הדרכה לעצמאות ומעקב |
| 9.4 אוכל בעזרת כף ומזלג | דיווח מההורה | הרגלי אכילה משפחתיים תלויי תרבות.
פעוט אוכל כמו המבוגרים בסביבתו, אוכל באופן עצמאי בכף ובמזלג. עוזר בעריכת שולחן, משתתף בארוחה משפחתית, מכיר נימוסי שולחן |
הדרכה לעצמאות ומעקב |
| 9.5 מעתיק צורות גאומטריות: רבוע, X, ומשולש | העתקה מדגם ללא שיום, לפחות 2/3 צורות
בגיל 4 שנים: מעתיק ריבוע בגיל 5 שנים: מעתיק משולש. לקראת גיל 6 שנים: גם מעוין |
הפעילות מתבצעת ביד אחת ללא החלפת יד באמצע | 6 שנים |
| 9.6 מצייר דמות אדם | בגיל 4 שנים: מצייר דמות אדם בעלת 3–4 איברים ברורים ומובנים (כל איבר זוגי נחשב פריט אחד).
אין להדריך בעת בצוע המשימה לחלקים חסרים |
בגיל 4 שנים ציור דמות אדם כוללת לרוב ראש, אולי חלק בפנים, רגליים, זרועות.
יש לשים לב ליציבת הגוף בעת המשימה ואיכות הבצוע |
5 שנים |
| בגיל 5 שנים: מצייר דמות אדם בעלת 6 עד 8 איברים ברורים - ללא הנחיה | אין כוונה לתת משמעות לפן הרגשי של הציור.
לשים לב ליציבת הגוף במהלך הביצוע |
6 שנים | |
| 9.7 משחק | דיווח ההורה | הפעוט משחק במשחק משותף עם ילדים, יוזם ומפתח משחקי דמיון וחיקוי. מסוגל להתרכז במשחקי קופסה. מכיר כללי משחק פשוטים.
(לשאול על העדפת משחק אחר: מחשב, טלוויזיה - לצורך הדרכה) |
5 שנים |
| 9.8 מתאר תמונה תוך שימוש בפעלים בזמנים נכונים | ניתן להשתמש בספר/תמונות כדי לעודד את הפעוט לספר סיפור סביב התמונה. תיאור סיפור ברצף מתמונות, לבחינת מדרש תמונה. בנוסף, ניתן להתרשם מהשפה בשיח חופשי עם הפעוט, מהאזנה לדבריו במהלך הביקור בתחנה | לשים לב: השפה וגם הדיבור צריכים להיות מובנים לסביבה ולא רק למשפחה/המעגל הקרוב.
בגיל 5 שנים הילד מדבר בשפה תקינה, במשפטים מורכבים ובהיגוי ברור |
5 שנים |
| 9.9 עונה על שאלות התמצאות -אומר את שמו המלא, את גילו ואת כתובתו | הדרכה בלבד |
(*) משימות 9.1, 9.2, 9.3, 9.5, 9.6 - גם אם הפעוט עובר אך איכות ירודה יש להפנות.
הערות שוליים
- ↑ מטעמי נוחות לאורך המסמך רשום ילד. הכוונה לתינוק/ פעוט וכולל את שני המינים.