כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הנחיות לסיעוד בסוכרת בקהילה ובאישפוז - פעילות גופנית"
מתוך ויקירפואה
| שורה 4: | שורה 4: | ||
}} | }} | ||
{{ספר| | {{ספר| | ||
| − | |שם הספר=[[הנחיות לסיעוד בסוכרת בקהילה ובאישפוז]] | + | |שם הספר=[[הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021]] |
|תמונה=[[קובץ:Diabetic Nurse Book-Cover.png|250px]] | |תמונה=[[קובץ:Diabetic Nurse Book-Cover.png|250px]] | ||
|שם המחבר=רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן, RN,MA, אחראית תחום מחלות כרוניות מחוז מרכז-לאומית שירותי בריאות, מומחית לסוכרת. | |שם המחבר=רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן, RN,MA, אחראית תחום מחלות כרוניות מחוז מרכז-לאומית שירותי בריאות, מומחית לסוכרת. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|סוכרת}} | {{הרחבה|סוכרת}} | ||
| − | ביצוע פעילות גופנית חשוב במניעת התפתחות סוכרת מסוג 2 ובטיפול בסוכרת. פעילות גופנית קבועה וסדירה מסייעת באיזון ושמירה על ערכי הסוכר בדם, מורידה ערכי המוגלובין מסוכרר ) | + | ביצוע פעילות גופנית חשוב במניעת התפתחות [[סוכרת מסוג 2]] ובטיפול בסוכרת. פעילות גופנית קבועה וסדירה מסייעת באיזון ושמירה על ערכי הסוכר בדם, מורידה ערכי המוגלובין מסוכרר ([[HbA1c]]) ומשפרת את הרגישות לאינסולין. היא גם תורמת להפחתת גורמי סיכון ל[[מחלות לב וכלי דם]] ואירועים מוחיים ומשפרת את השליטה ב[[לחץ הדם]] וברמות [[שומני הדם]]. |
פעילות גופנית תורמת לירידה ולשמירה על משקל גוף תקין ומשפרת את מצב הרוח. | פעילות גופנית תורמת לירידה ולשמירה על משקל גוף תקין ומשפרת את מצב הרוח. | ||
| + | |||
קיימת חשיבות רבה להתאים את הסוג, העוצמה ואת משך הפעילות הגופנית לכל אדם תוך שימת דגש על נתוני הבריאות והחולי הייחודיים שלו, כולל היכולת הגופנית, הטיפול התרופתי ובעיקר העדפותיו. | קיימת חשיבות רבה להתאים את הסוג, העוצמה ואת משך הפעילות הגופנית לכל אדם תוך שימת דגש על נתוני הבריאות והחולי הייחודיים שלו, כולל היכולת הגופנית, הטיפול התרופתי ובעיקר העדפותיו. | ||
| + | |||
לאנמנזה הרפואית חשיבות רבה בבניית תוכנית פעילות גופנית מותאמת אישית לנתוני המטופל. | לאנמנזה הרפואית חשיבות רבה בבניית תוכנית פעילות גופנית מותאמת אישית לנתוני המטופל. | ||
| − | אומדן | + | |
| − | אנמנזה סיעודית | + | ==אומדן== |
| − | *סוג הסוכרת ומשך המחלה | + | ===אנמנזה סיעודית=== |
| − | *מידת איזון הגלוקוז | + | *סוג הסוכרת ומשך המחלה |
| − | *ערכי לחץ הדם | + | *מידת איזון הגלוקוז |
| − | *מחלת לב | + | *ערכי לחץ הדם |
| − | *מחלת כלי דם | + | *מחלת לב |
| − | *נוירופתיה אוטונומית | + | *מחלת כלי דם |
| − | *כיבים ברגליים | + | *[[נוירופתיה]] אוטונומית |
| − | *רטינופתיה | + | *כיבים ברגליים |
| − | *מחלת כליות | + | *[[רטינופתיה]] |
| − | *טיפול תרופתי | + | *מחלת כליות |
| − | אומדן גופני רלוונטי | + | *טיפול תרופתי |
| − | *האם מבצע פעילות גופנית: סוג, משך ועוצמה | + | |
| − | *האם יודע לזהות סימני היפוגליקמיה והיפרגליקמיה הקשורים בפעילות | + | ===אומדן גופני רלוונטי=== |
| − | *האם מתכנן את הפעילות הגופנית בהקשר לטיפול התרופתי - אינסולין ו/או תרופות פומיות ממריצות לבלב להפרשת אינסולין מבחינת משך עצימות הפעילות | + | *האם מבצע פעילות גופנית: סוג, משך ועוצמה |
| − | *ביצוע ניטור עצמי לערכי הסוכר ביחס לפעילות | + | *האם יודע לזהות סימני היפוגליקמיה והיפרגליקמיה הקשורים בפעילות |
| − | *האם ביצע בדיקות והתאמת טיפול לבעיה/בעיות רפואיות נוספות על פי אנמנזה סיעודית לשם בחירת משך ועצימות הפעילות | + | *האם מתכנן את הפעילות הגופנית בהקשר לטיפול התרופתי - אינסולין ו/או תרופות פומיות ממריצות לבלב להפרשת אינסולין מבחינת משך עצימות הפעילות |
| − | *בירור עישון | + | *ביצוע ניטור עצמי לערכי הסוכר ביחס לפעילות |
| − | *מדידת לחץ דם | + | *האם ביצע בדיקות והתאמת טיפול לבעיה/בעיות רפואיות נוספות על פי אנמנזה סיעודית לשם בחירת משך ועצימות הפעילות |
| − | *מדידת משקל וגובה- BMI | + | *בירור עישון |
| − | טיפול תרופתי נוכחי מפורט | + | *מדידת לחץ דם |
| − | *אופן וזמני נטילה של התרופות לטיפול בסוכרת ובמחלות נלוות | + | *מדידת משקל וגובה- BMI |
| − | *תופעות לוואי של התרופות | + | |
| − | *התמדה בלקיחת תרופות | + | ===טיפול תרופתי נוכחי מפורט=== |
| − | בדיקות מעבדה רלוונטיות | + | *אופן וזמני נטילה של התרופות לטיפול בסוכרת ובמחלות נלוות |
| − | + | *תופעות לוואי של התרופות | |
| − | התערבות | + | *התמדה בלקיחת תרופות |
| − | *בירור רמת ידע לגבי יתרונות הפעילות הגופנית ובמידת הצורך ועל פי נכונות המטופל לקבל ידע רלוונטי | + | |
| − | *עידוד לביצוע והתמדה של פעילות גופנית | + | ===בדיקות מעבדה רלוונטיות=== |
| − | *הפנייה ליועץ כושר גופני לקבלת הנחיות אישיות על פי מסוגלות אישית והמלצות רפואיות | + | פרופיל שומנים, תפקודי כליה, אלקטרוליטים, תפקוד בלוטת התריס, תפקודי כבד, HbA1c, שתן למיקרו אלבומין יחס קריאטינין |
| − | פעילות גופנית אירובית | + | |
| − | *יש להתחיל בחימום ולסיים בשחרור בפעילות אירובית קלה מאוד | + | ===התערבות=== |
| − | *סוג הפעילות הגופנית על פי העדפה אישית: הליכה, שחיה, רכיבה על אופניים, ריצה | + | *בירור רמת ידע לגבי יתרונות הפעילות הגופנית ובמידת הצורך ועל פי נכונות המטופל לקבל ידע רלוונטי |
| − | *תדירות מומלצת 7-3 פעמים בשבוע כאשר חשוב להימנע מהפסקה של יותר מיומיים ללא פעילות גופנית | + | *עידוד לביצוע והתמדה של פעילות גופנית |
| − | *עצימות: 70%-50% מהדופק המרבי | + | *הפנייה ליועץ כושר גופני לקבלת הנחיות אישיות על פי מסוגלות אישית והמלצות רפואיות |
| − | החישוב נעשה לפי נוסחת 220 פחות הגיל, התוצאה מהווה 100% דופק מירבי. | + | |
| − | הנוסחה איננה מתאימה כאשר המטופל נוטל טיפול המשפיע על קצב הלב | + | ===פעילות גופנית אירובית=== |
| − | *משך: 60-20 דקות ברצף או במקטעים של 10 דקות לפחות. המטרה להגיע ל-150 דקות פעילות במהלך השבוע. מחקרים הראו שביצוע ממושך יותר ובעצימות גבוהה יותר מותאמת אישית, יכולים להביא לתועלת בריאותית נוספת. | + | *יש להתחיל בחימום ולסיים בשחרור בפעילות אירובית קלה מאוד |
| − | *קצב ההתקדמות: מומלץ להתחיל 15-10 דקות, שלושה ימים בשבוע ולהעלות באופן הדרגתי עד לפעילות רציפה של 60-45 דקות למרבית ימות השבוע. | + | *סוג הפעילות הגופנית על פי העדפה אישית: הליכה, שחיה, רכיבה על אופניים, ריצה |
| − | מבחינת העצימות, יש להתחיל בעצימות קלה ובדופק מירבי של 50%, להתקדם בקצב אישי ומדורג | + | *תדירות מומלצת 7-3 פעמים בשבוע כאשר חשוב להימנע מהפסקה של יותר מיומיים ללא פעילות גופנית |
| − | פעילות מול התנגדות | + | *עצימות: 70%-50% מהדופק המרבי{{ש}}החישוב נעשה לפי נוסחת 220 פחות הגיל, התוצאה מהווה 100% דופק מירבי.{{ש}}הנוסחה איננה מתאימה כאשר המטופל נוטל טיפול המשפיע על קצב הלב |
| − | *יש להתחיל בחימום ולסיים בשחרור בתרגילי גמישות קלים | + | *משך: 60-20 דקות ברצף או במקטעים של 10 דקות לפחות. {{ש}}המטרה להגיע ל-150 דקות פעילות במהלך השבוע. {{ש}}מחקרים הראו שביצוע ממושך יותר ובעצימות גבוהה יותר מותאמת אישית, יכולים להביא לתועלת בריאותית נוספת. |
| − | *סוג: 5 תרגילים לפחות אשר מפעילים כמה שיותר קבוצות שרירים גדולים. קיימת חשיבות רבה להתאמה אישית לכל מטופל | + | *קצב ההתקדמות: מומלץ להתחיל 15-10 דקות, שלושה ימים בשבוע ולהעלות באופן הדרגתי עד לפעילות רציפה של 60-45 דקות למרבית ימות השבוע.{{ש}}מבחינת העצימות, יש להתחיל בעצימות קלה ובדופק מירבי של 50%, להתקדם בקצב אישי ומדורג |
| − | *תדירות: פעמיים בשבוע לכל הפחות | + | |
| − | *עצימות: מומלץ מספר סטים של 15-10 חזרות מול התנגדות בינונית. יש לנוח כשתי דקות בין סט לסט | + | ===פעילות מול התנגדות=== |
| − | *קצב ההתנגדות: מומלץ להגביר העומס באופן הדרגתי לפי הסדר הבא: עלייה בהתנגדות, עלייה במספר החזרות ולבסוף הגברת מספר הסטים | + | *יש להתחיל בחימום ולסיים בשחרור בתרגילי גמישות קלים |
| − | הערות כלליות: | + | *סוג: 5 תרגילים לפחות אשר מפעילים כמה שיותר קבוצות שרירים גדולים. קיימת חשיבות רבה להתאמה אישית לכל מטופל |
| − | + | *תדירות: פעמיים בשבוע לכל הפחות | |
| − | למטופלים עם סוכרת מסוג 1 | + | *עצימות: מומלץ מספר סטים של 15-10 חזרות מול התנגדות בינונית. יש לנוח כשתי דקות בין סט לסט |
| − | *ירידה ברמות הסוכר בעת פעילות גופנית שכיחה יותר בקרב מטופלים עם סוכרת מסוג 1. לכן חשוב ומומלץ לבדוק רמת סוכר בדם לפני תחילת הפעילות. רמה של 250-90 מ"ג% מאפשרת ביצוע פעילות | + | *קצב ההתנגדות: מומלץ להגביר העומס באופן הדרגתי לפי הסדר הבא: עלייה בהתנגדות, עלייה במספר החזרות ולבסוף הגברת מספר הסטים |
| − | *בערך של 250 מ"ג% ומעלה | + | *הערות כלליות: מטופל עם סוכרת, שקיים אורח חיים יושבני עד כה, יעבור הערכה רפואית כוללנית טרם התחלת עיסוק בפעילות גופנית בכל עצימות |
| − | *במטופלים באינסולין ובתרופות ממריצות לבלב יש חשיבות רבה לניטור הגלוקוז לעיתים קרובות בכדי לזהות בזמן ולמנוע אירועי היפוגליקמיה. יש להצטייד בתג זיהוי ופחמימה זמינה | + | |
| − | *אין להתחיל פעילות גופנית כאשר ערך הגלוקוז 70 מ"ג% ומטה | + | ===למטופלים עם סוכרת מסוג 1=== |
| − | *לפני תחילת הפעילות, כאשר ערך גלוקוז פחות מ-100 מ"ג%, יש לאכול מנת פחמימה של 15 גרם. יש לנטר גלוקוז גם תוך כדי הפעילות ובסופה | + | *ירידה ברמות הסוכר בעת פעילות גופנית שכיחה יותר בקרב מטופלים עם סוכרת מסוג 1. לכן חשוב ומומלץ לבדוק רמת סוכר בדם לפני תחילת הפעילות. רמה של 250-90 מ"ג% מאפשרת ביצוע פעילות |
| − | *השפעת פעילות גופנית נמשכת בין 15-6 שעות ולעיתים אף יותר. מומלץ לא לבצע פעילות גופנית לפני השינה מחשש להיפוגליקמיה בלילה. | + | *בערך של 250 מ"ג% ומעלה או בנוכחות קטונים בשתן - אין להתחיל פעילות |
| − | *יש לבחור נעליים וגרביים נוחות ומתאימות להליכה | + | *במטופלים באינסולין ובתרופות ממריצות לבלב יש חשיבות רבה לניטור הגלוקוז לעיתים קרובות בכדי לזהות בזמן ולמנוע אירועי היפוגליקמיה. יש להצטייד בתג זיהוי ופחמימה זמינה |
| − | *במטופלים הנושאים משאבת אינסולין, יש להיוועץ ברופא הסוכרת לגבי התאמת מינוני האינסולין לסוג, קצב ועצימות הפעילות הגופנית | + | *אין להתחיל פעילות גופנית כאשר ערך הגלוקוז 70 מ"ג% ומטה |
| − | *יש לשאת תג זיהוי לסוכרת ופחמימה זמינה בעת ביצוע פעילות גופנית | + | *לפני תחילת הפעילות, כאשר ערך גלוקוז פחות מ-100 מ"ג%, יש לאכול מנת פחמימה של 15 גרם. יש לנטר גלוקוז גם תוך כדי הפעילות ובסופה |
| − | *להימנע מפעילות גופנית מאומצת במזג אוויר חם | + | *השפעת פעילות גופנית נמשכת בין 15-6 שעות ולעיתים אף יותר. מומלץ לא לבצע פעילות גופנית לפני השינה מחשש להיפוגליקמיה בלילה. אם כן, יש לאכול לפחות מנת פחמימה לפני השינה ולהתאים מינון אינסולין לפי הנחיית רופא/אחות הסוכרת |
| − | *יש להקפיד על בדיקה יומית של כפות הרגליים | + | *יש לבחור נעליים וגרביים נוחות ומתאימות להליכה |
| − | רטינופתיה | + | *במטופלים הנושאים משאבת אינסולין, יש להיוועץ ברופא הסוכרת לגבי התאמת מינוני האינסולין לסוג, קצב ועצימות הפעילות הגופנית |
| − | *במצב של רטינופתיה בינונית שאיננה שיגשוגית, מותר לבצע כל פעילות גופנית מלבד זו הגורמת לעלייה בלחץ הדם, כמו הרמת משקולות | + | *יש לשאת תג זיהוי לסוכרת ופחמימה זמינה בעת ביצוע פעילות גופנית |
| − | *פעילות גופנית בנוכחות רטינופתיה מחייבת מעקב סדיר ומוקפד של רופא עיניים | + | *להימנע מפעילות גופנית מאומצת במזג אוויר חם |
| − | *פעילות גופנית אסורה במצב של דימום פעיל ולאחר קבלת טיפול בלייזר | + | *יש להקפיד על בדיקה יומית של כפות הרגליים |
| − | *במצב של רטינופתיה שיגשוגית, יש להימנע מהרמת משקולות, ריצה, קפיצה, תרגילים הכרוכים בהורדת הראש כלפי מטה וכל פעילות שיש בה סיכון לעלייה בלחץ הדם התוך עיני | + | |
| − | תהליכי חשיבה ואבחנה | + | ===רטינופתיה=== |
| − | זיהוי בעיות קליניות | + | *במצב של רטינופתיה בינונית שאיננה שיגשוגית, מותר לבצע כל פעילות גופנית מלבד זו הגורמת לעלייה בלחץ הדם, כמו הרמת משקולות |
| + | *פעילות גופנית בנוכחות רטינופתיה מחייבת מעקב סדיר ומוקפד של רופא עיניים | ||
| + | *פעילות גופנית אסורה במצב של דימום פעיל ולאחר קבלת טיפול בלייזר (לפי שיקול רופא עיניים) | ||
| + | *במצב של רטינופתיה שיגשוגית, יש להימנע מהרמת משקולות, ריצה, קפיצה, תרגילים הכרוכים בהורדת הראש כלפי מטה וכל פעילות שיש בה סיכון לעלייה בלחץ הדם התוך עיני | ||
| + | |||
| + | ==תהליכי חשיבה ואבחנה== | ||
| + | ===זיהוי בעיות קליניות=== | ||
יש להעריך כל חולה סוכרת אחת לשנה במסגרת המעקב השנתי. | יש להעריך כל חולה סוכרת אחת לשנה במסגרת המעקב השנתי. | ||
מטופלים בנוירופתיה אוטונומית: | מטופלים בנוירופתיה אוטונומית: | ||
גרסה מ־17:23, 19 בנובמבר 2023
הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021
מאת המועצה הלאומית לסוכרת ועמותת אמל"י
| הנחיות לסיעוד בסוכרת - בקהילה ובאישפוז - מהדורת 2021 | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | רוחמה כהן, סימה ארבלי, שרי דבחי, אורית ויזינגר, אורית וילנר, דליה ויסמן, מאיה חולקובסקי, רוית טמים, בושרה יונס, גילה לביא, מילנה לוי, רחל מאיר, רונית מבורך, חנית מיכאלי, איה מרום, ד"ר אהובה ספיץ, שושנה עטר, לינדה פרז, שרון קדר ברק, מיקי (מלכה) קמינסקי, פנינה שמעוני, רחל שנטל, מרים שפיגלמן, RN,MA, אחראית תחום מחלות כרוניות מחוז מרכז-לאומית שירותי בריאות, מומחית לסוכרת.
רכזת כותבות: רוחמה כהן. |
|
| שם הפרק | פעילות גופנית בסוכרת | |
| עורך מדעי | ד"ר אהובה ספיץ. | |
| מאת | המועצה הלאומית לסוכרת, אמל"י - עמותת אחיות מומחיות לסוכרת בישראל | |
| מועד הוצאה | 2021 | |
| מספר עמודים | 134 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת
ביצוע פעילות גופנית חשוב במניעת התפתחות סוכרת מסוג 2 ובטיפול בסוכרת. פעילות גופנית קבועה וסדירה מסייעת באיזון ושמירה על ערכי הסוכר בדם, מורידה ערכי המוגלובין מסוכרר (HbA1c) ומשפרת את הרגישות לאינסולין. היא גם תורמת להפחתת גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ואירועים מוחיים ומשפרת את השליטה בלחץ הדם וברמות שומני הדם.
פעילות גופנית תורמת לירידה ולשמירה על משקל גוף תקין ומשפרת את מצב הרוח.
קיימת חשיבות רבה להתאים את הסוג, העוצמה ואת משך הפעילות הגופנית לכל אדם תוך שימת דגש על נתוני הבריאות והחולי הייחודיים שלו, כולל היכולת הגופנית, הטיפול התרופתי ובעיקר העדפותיו.
לאנמנזה הרפואית חשיבות רבה בבניית תוכנית פעילות גופנית מותאמת אישית לנתוני המטופל.
אומדן
אנמנזה סיעודית
- סוג הסוכרת ומשך המחלה
- מידת איזון הגלוקוז
- ערכי לחץ הדם
- מחלת לב
- מחלת כלי דם
- נוירופתיה אוטונומית
- כיבים ברגליים
- רטינופתיה
- מחלת כליות
- טיפול תרופתי
אומדן גופני רלוונטי
- האם מבצע פעילות גופנית: סוג, משך ועוצמה
- האם יודע לזהות סימני היפוגליקמיה והיפרגליקמיה הקשורים בפעילות
- האם מתכנן את הפעילות הגופנית בהקשר לטיפול התרופתי - אינסולין ו/או תרופות פומיות ממריצות לבלב להפרשת אינסולין מבחינת משך עצימות הפעילות
- ביצוע ניטור עצמי לערכי הסוכר ביחס לפעילות
- האם ביצע בדיקות והתאמת טיפול לבעיה/בעיות רפואיות נוספות על פי אנמנזה סיעודית לשם בחירת משך ועצימות הפעילות
- בירור עישון
- מדידת לחץ דם
- מדידת משקל וגובה- BMI
טיפול תרופתי נוכחי מפורט
- אופן וזמני נטילה של התרופות לטיפול בסוכרת ובמחלות נלוות
- תופעות לוואי של התרופות
- התמדה בלקיחת תרופות
בדיקות מעבדה רלוונטיות
פרופיל שומנים, תפקודי כליה, אלקטרוליטים, תפקוד בלוטת התריס, תפקודי כבד, HbA1c, שתן למיקרו אלבומין יחס קריאטינין
התערבות
- בירור רמת ידע לגבי יתרונות הפעילות הגופנית ובמידת הצורך ועל פי נכונות המטופל לקבל ידע רלוונטי
- עידוד לביצוע והתמדה של פעילות גופנית
- הפנייה ליועץ כושר גופני לקבלת הנחיות אישיות על פי מסוגלות אישית והמלצות רפואיות
פעילות גופנית אירובית
- יש להתחיל בחימום ולסיים בשחרור בפעילות אירובית קלה מאוד
- סוג הפעילות הגופנית על פי העדפה אישית: הליכה, שחיה, רכיבה על אופניים, ריצה
- תדירות מומלצת 7-3 פעמים בשבוע כאשר חשוב להימנע מהפסקה של יותר מיומיים ללא פעילות גופנית
- עצימות: 70%-50% מהדופק המרבי
החישוב נעשה לפי נוסחת 220 פחות הגיל, התוצאה מהווה 100% דופק מירבי.
הנוסחה איננה מתאימה כאשר המטופל נוטל טיפול המשפיע על קצב הלב - משך: 60-20 דקות ברצף או במקטעים של 10 דקות לפחות.
המטרה להגיע ל-150 דקות פעילות במהלך השבוע.
מחקרים הראו שביצוע ממושך יותר ובעצימות גבוהה יותר מותאמת אישית, יכולים להביא לתועלת בריאותית נוספת. - קצב ההתקדמות: מומלץ להתחיל 15-10 דקות, שלושה ימים בשבוע ולהעלות באופן הדרגתי עד לפעילות רציפה של 60-45 דקות למרבית ימות השבוע.
מבחינת העצימות, יש להתחיל בעצימות קלה ובדופק מירבי של 50%, להתקדם בקצב אישי ומדורג
פעילות מול התנגדות
- יש להתחיל בחימום ולסיים בשחרור בתרגילי גמישות קלים
- סוג: 5 תרגילים לפחות אשר מפעילים כמה שיותר קבוצות שרירים גדולים. קיימת חשיבות רבה להתאמה אישית לכל מטופל
- תדירות: פעמיים בשבוע לכל הפחות
- עצימות: מומלץ מספר סטים של 15-10 חזרות מול התנגדות בינונית. יש לנוח כשתי דקות בין סט לסט
- קצב ההתנגדות: מומלץ להגביר העומס באופן הדרגתי לפי הסדר הבא: עלייה בהתנגדות, עלייה במספר החזרות ולבסוף הגברת מספר הסטים
- הערות כלליות: מטופל עם סוכרת, שקיים אורח חיים יושבני עד כה, יעבור הערכה רפואית כוללנית טרם התחלת עיסוק בפעילות גופנית בכל עצימות
למטופלים עם סוכרת מסוג 1
- ירידה ברמות הסוכר בעת פעילות גופנית שכיחה יותר בקרב מטופלים עם סוכרת מסוג 1. לכן חשוב ומומלץ לבדוק רמת סוכר בדם לפני תחילת הפעילות. רמה של 250-90 מ"ג% מאפשרת ביצוע פעילות
- בערך של 250 מ"ג% ומעלה או בנוכחות קטונים בשתן - אין להתחיל פעילות
- במטופלים באינסולין ובתרופות ממריצות לבלב יש חשיבות רבה לניטור הגלוקוז לעיתים קרובות בכדי לזהות בזמן ולמנוע אירועי היפוגליקמיה. יש להצטייד בתג זיהוי ופחמימה זמינה
- אין להתחיל פעילות גופנית כאשר ערך הגלוקוז 70 מ"ג% ומטה
- לפני תחילת הפעילות, כאשר ערך גלוקוז פחות מ-100 מ"ג%, יש לאכול מנת פחמימה של 15 גרם. יש לנטר גלוקוז גם תוך כדי הפעילות ובסופה
- השפעת פעילות גופנית נמשכת בין 15-6 שעות ולעיתים אף יותר. מומלץ לא לבצע פעילות גופנית לפני השינה מחשש להיפוגליקמיה בלילה. אם כן, יש לאכול לפחות מנת פחמימה לפני השינה ולהתאים מינון אינסולין לפי הנחיית רופא/אחות הסוכרת
- יש לבחור נעליים וגרביים נוחות ומתאימות להליכה
- במטופלים הנושאים משאבת אינסולין, יש להיוועץ ברופא הסוכרת לגבי התאמת מינוני האינסולין לסוג, קצב ועצימות הפעילות הגופנית
- יש לשאת תג זיהוי לסוכרת ופחמימה זמינה בעת ביצוע פעילות גופנית
- להימנע מפעילות גופנית מאומצת במזג אוויר חם
- יש להקפיד על בדיקה יומית של כפות הרגליים
רטינופתיה
- במצב של רטינופתיה בינונית שאיננה שיגשוגית, מותר לבצע כל פעילות גופנית מלבד זו הגורמת לעלייה בלחץ הדם, כמו הרמת משקולות
- פעילות גופנית בנוכחות רטינופתיה מחייבת מעקב סדיר ומוקפד של רופא עיניים
- פעילות גופנית אסורה במצב של דימום פעיל ולאחר קבלת טיפול בלייזר (לפי שיקול רופא עיניים)
- במצב של רטינופתיה שיגשוגית, יש להימנע מהרמת משקולות, ריצה, קפיצה, תרגילים הכרוכים בהורדת הראש כלפי מטה וכל פעילות שיש בה סיכון לעלייה בלחץ הדם התוך עיני
תהליכי חשיבה ואבחנה
זיהוי בעיות קליניות
יש להעריך כל חולה סוכרת אחת לשנה במסגרת המעקב השנתי. מטופלים בנוירופתיה אוטונומית:
- יש לשקול ביצוע אקו לב.
- מומלצת פעילות גופנית בחדר כושר בהשגחה רפואית.
במטופלים הסובלים מרטינופתיה לא שיגשוגית אך יש פגיעה חמורה ברשתית או באלו עם רטינופתיה שיגשוגית, מומלץ:
- להימנע מפעילות גופנית אירובית בעצימות גבוהה.
- להימנע מפעילות מול התנגדות.
- להימנע מקפיצות או ריצה.
- הפעילות המומלצת עבורם היא הליכה מתונה ו/או שחיה.
במטופלים עם נוירופתיה היקפית:
- יש חשיבות רבה לבדיקת כף הרגל מידי יום.
- ברגליים ללא פצעים / כיבים, ניתן לעסוק בכל פעילות גופנית.
- בנוכחות נזק כמו כיב / פצע, יש להעדיף כל פעילות שאיננה נושאת משקל כמו שחיה ורכיבה על אופניים. סיבוכים וסיכונים צפויים:
- אירועי היפוגליקמיה.
- נפילות.
קביעת תכנית טיפול תרופתית
- להתאים את מינון הטיפול התרופתי למשך ועצימות הפעילות.
- מטופלים באינסולין ו/או בתרופות ממריצות לבלב: יש לבדוק את רמת הגלוקוז לפני ובסיום הפעילות.
הפנייה לרופאים מומחים על פי הבעיות הרלוונטיות למטופל:
- רופא סוכרת.
- רופא עיניים- לבדיקת קרקעית העין.
- יועץ פעילות גופנית.
מדדי הערכה להתערבות
- איזון ערכי גלוקוז.
- היעדר אירועי היפוגליקמיה.
- משקל גוף.
- התמדה בביצוע פעילות גופנית.
משוב והערכה
- הבנה ויכולת ביצוע ההמלצות הטיפוליות לפעילות הגופנית.
- השגת יעדים אישיים.
- יכולת התמודדות עם גורמים מעכבים.
- מיקומו של המטופל בתהליך קבלת המחלה, האם במגמת התקדמות במעגל השינוי.
ביבליוגרפיה 1. חטיבת הקהילה, שירותי בריאות כללית. אורח חיים בריא וטיפול עצמי בסוכרת - פעילות גופנית. בתוך קווי הכוונה לטיפול תרופתי בסוכרת סוג 2. 2017. 2. מאיר, ר. ואחרים. פעילות גופנית בתוך: א' ספיץ (עורכת), הנחיות לסיעוד בסוכרת מסוג 2. תל אביב: פורום מדיה בע"מ; 2013. 3. נבות-מינצר, ד., קונסטנטיני, נ. שילר, ט.. פעילות גופנית וסוכרת. בתוך: א' כהן, וא' רז (עורכים), המדריך לטיפול בסוכרת, תל אביב: פורום מדיה בע"מ; 2019. עמ' 149-140. 4. American Diabetes Association. Obesity management for the treatment of type 2 diabetes. Diabetes Care. 40 ;2017. Supplement 1: S-57S.63 5. Colberg, Sheri R., et al. Physical activity/exercise and diabetes: a position statement of the American Diabetes Association. Diabetes care. 11)39 ;2016): p. .2079-2065 6. Diabetes Prevention Program Research Group. -10year follow-up of diabetes incidence and weight loss in the Diabetes Prevention Program Outcomes Study. The Lancet. 9702) 374 ;2009): p. 1686-1677. 7. Lindstrom, Jaana, et al. The Finnish Diabetes Prevention Study (DPS): Lifestyle intervention and -3year results on diet and physical activity. Diabetes care. 12)26 ;2003): p. .3236-3230 8. Marwick, Thomas H., et al. Exercise training for type 2 diabetes mellitus: impact on cardiovascular risk: a scientific statement from the American Heart Association. Circulation. 25)119 ;2009): p. .3262-3244 חשוב לזכור - פעילות גופנית בסוכרת 1. הליכה נמרצת 30 דקות ביום היא פעילות מצוינת בכל גיל. 2. "נשנושי מאמץ" במהלך היום: עלו במדרגות, החנו את הרכב במרחק, צאו לסידורים ברגל, צמצמו זמן ישיבה. 3. פעילות גופנית מסייעת לירידה במשקל, מפיגה מתחים, משפרת ריכוז, מסייעת בשנת לילה טובה יותר.
ביבליוגרפיה
עורכת - רינת אלוני