כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "יתר-לחץ-דם פורטלי עקב חסימות של וריד השער מחוץ לכבד - Portal hypertension due to extra-hepatic portal vein obstruction"
מתוך ויקירפואה
(דף חדש: {{ערך בבדיקה}} מרכז {{ספר| |שם הספר= עקרונות בכירורגיה |תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכי...) |
יאיר שוורץ (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
}} | }} | ||
| − | מחלה זו פוגעת בעיקר בצעירים או בילדים, ללא מחלת כבד קודמת, ולכן הם עמידים יותר בפני דימומים או ניתוחים. | + | מחלה זו פוגעת בעיקר בצעירים או בילדים, ללא מחלת כבד קודמת, ולכן הם עמידים יותר בפני דימומים או ניתוחים. [[מיימת]] נדירה אצלם והם אינם מפתחים [[אנצפלופתיה|תרדמת הפטית]]. מכיוון שוריד השער של חולים אלה סתום, לא ניתן לטפל בהם על-ידי השקה ישירה של וריד השער לווריד החלול. |
==תסמינים קליניים== | ==תסמינים קליניים== | ||
התסמינים השכיחים בחולים אלה: | התסמינים השכיחים בחולים אלה: | ||
| − | * דימומים - נדיר לראות דימומים מסיביים בילדים אלה | + | * דימומים - נדיר לראות דימומים מסיביים בילדים אלה. |
* הגדלת הטחול - הטחול תמיד מוגדל. | * הגדלת הטחול - הטחול תמיד מוגדל. | ||
* הכבד אינו מוגדל, לעומת זאת. | * הכבד אינו מוגדל, לעומת זאת. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
* תפקודי הכבד במעבדה תקינים. ציטופניה הנובעת מהיפרספלניזם מצויה בחלק מהחולים. | * תפקודי הכבד במעבדה תקינים. ציטופניה הנובעת מהיפרספלניזם מצויה בחלק מהחולים. | ||
| − | * | + | * ב[[בליעת בריום]] ואנדוסקופיה ניתן לראות דליות מורחבות. |
| − | * הלחצים הנמדדים | + | * הלחצים הנמדדים בוריד הכבד הם תקינים ואילו הלחצים הנמדדים בספלנומנומטריה גבוהים. |
* הארטריוגרפיה בשלב המאוחר מלמדת על מקום החסימה. | * הארטריוגרפיה בשלב המאוחר מלמדת על מקום החסימה. | ||
| − | * בטומוגרפיה ממוחשבת ניתן לראות הרחבה של הוורידים, גודש במעי וחסימה של | + | * בטומוגרפיה ממוחשבת ניתן לראות הרחבה של הוורידים, גודש במעי וחסימה של וריד השער. טומוגרפיה ממוחשבת בסורק סלילי יכולה להראות במדויק את הפגמים הווסקולריים כולל חסימות ורידיות, דלפים ואנומליות, והיא מחליפה כיום את הארטריוגרפיה. |
| − | * בדופלקס ניתן לראות את מקום הסתימה של | + | * בדופלקס ניתן לראות את מקום הסתימה של וריד הכבד. הדופלקס מחליף כיום את האנגיוגרפיה. |
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| − | הטיפול הוא | + | הטיפול הוא Portosystemic shunt. קיים קושי לבצע ניתוחים כאלה בילדים קטנים עקב הקוטר הקטן של כלי הדם שלהם והחשש מפני תרומבוזה וחסימה של הדלף. אם ילדים אלה מדממים, יש לטפל בהם על-ידי אמצעים תרופתיים, או קשירת הדליות בוושט. את ה- Mesocaval shunt אין לבצע לפני גיל 4 ואילו את Splenorenal shunts אין לבצע לפני גיל 7-8 ורצוי לדחותו לאחר גיל 10. ה-Mesocaval shunt הינו טיפול הבחירה, מכיוון שהוא כרוך בפחות דימומים. שיעור התמותה הניתוחית הוא 5%. ניתוחים אחרים, הכוללים כריתת הוושט והכנסת מעי דק במקום חלק הוושט החסר, כרוכים בתמותה גבוהה יחסית ולכן מומלץ לבצעם רק כאשר לא ניתן לבצע דלף. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־23:07, 6 באוקטובר 2012
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | כירורגיה של הכבד | |
מחלה זו פוגעת בעיקר בצעירים או בילדים, ללא מחלת כבד קודמת, ולכן הם עמידים יותר בפני דימומים או ניתוחים. מיימת נדירה אצלם והם אינם מפתחים תרדמת הפטית. מכיוון שוריד השער של חולים אלה סתום, לא ניתן לטפל בהם על-ידי השקה ישירה של וריד השער לווריד החלול.
תסמינים קליניים
התסמינים השכיחים בחולים אלה:
- דימומים - נדיר לראות דימומים מסיביים בילדים אלה.
- הגדלת הטחול - הטחול תמיד מוגדל.
- הכבד אינו מוגדל, לעומת זאת.
- כלי הדם בעור מורחבים.
מעבדה
- תפקודי הכבד במעבדה תקינים. ציטופניה הנובעת מהיפרספלניזם מצויה בחלק מהחולים.
- בבליעת בריום ואנדוסקופיה ניתן לראות דליות מורחבות.
- הלחצים הנמדדים בוריד הכבד הם תקינים ואילו הלחצים הנמדדים בספלנומנומטריה גבוהים.
- הארטריוגרפיה בשלב המאוחר מלמדת על מקום החסימה.
- בטומוגרפיה ממוחשבת ניתן לראות הרחבה של הוורידים, גודש במעי וחסימה של וריד השער. טומוגרפיה ממוחשבת בסורק סלילי יכולה להראות במדויק את הפגמים הווסקולריים כולל חסימות ורידיות, דלפים ואנומליות, והיא מחליפה כיום את הארטריוגרפיה.
- בדופלקס ניתן לראות את מקום הסתימה של וריד הכבד. הדופלקס מחליף כיום את האנגיוגרפיה.
טיפול
הטיפול הוא Portosystemic shunt. קיים קושי לבצע ניתוחים כאלה בילדים קטנים עקב הקוטר הקטן של כלי הדם שלהם והחשש מפני תרומבוזה וחסימה של הדלף. אם ילדים אלה מדממים, יש לטפל בהם על-ידי אמצעים תרופתיים, או קשירת הדליות בוושט. את ה- Mesocaval shunt אין לבצע לפני גיל 4 ואילו את Splenorenal shunts אין לבצע לפני גיל 7-8 ורצוי לדחותו לאחר גיל 10. ה-Mesocaval shunt הינו טיפול הבחירה, מכיוון שהוא כרוך בפחות דימומים. שיעור התמותה הניתוחית הוא 5%. ניתוחים אחרים, הכוללים כריתת הוושט והכנסת מעי דק במקום חלק הוושט החסר, כרוכים בתמותה גבוהה יחסית ולכן מומלץ לבצעם רק כאשר לא ניתן לבצע דלף.
ראו גם
- לנושא הקודם: דימום מדליות הוושט
- לנושא הבא: תסמונת Budd-Chiari ומחלות אגירת סוכרים
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של הלבלב
- לפרק הבא: כירורגיה של הטחול
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא